לאחרונה הֵקים צה"ל יְחידה חדשה של מורות חיילות שמַטְרָתָה לְלַמֵד עברית ילדים בדואים כדי לְקָרֵב אותם לחברה הישְׂרְאלית.
6 חיילות וחייל אחד מְלמדים את הילדים בבתי הספר של הבדואים בכפרים בדרום עברית מְדוּבֶּרֶת.
היוֹזְמהזוכָה להצלחה. מאות תלמידים ותלמידות מִשתתפים בַּשיעורים ומִסְפָּרָם עוד יִגְדַל.
ליוֹזְמֵי הפרויקט היו חֲשָשוֹת. הם חָשְשו מהמִפגש של הילדים עם לובשֵי מַדִים.
הם הִתחילו את הפעילות עם הילדים בצורה לא פורמלית בַּהפסקות ובְטיולים. להַפְתָעָתָם ולשִׂמְחָתָם, לאט לאט החֲשָשוֹת והסְטיגמות נֶעֶלְמוּ. החיילות והחייל הִתְקבלו בברכה.
הילדים לומדים דרך משְׂחֲקי סימולציה של סיטואציות מהחיים. למשל: איך קונים בעברית בקיוסק?
מורות חיילות במהלך הכשרתן (ויקיפדיה)
מורה חיילת מלמדת ילדים במושב מנוחה (1959)
בתמונה למעלה: מושב דובב בגליל העליון, סמוך לגבול עם לבנון. בצילום: אסתר, מורה חיילת, מלמדת בכיתה א' בבית הספר המקומי במושב. הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)
בפסטיבל: הַרְקָדוֹת ענק מִסָביב לשעון – 72 שעות של ריקודים ללא הפסקה, תַחרויות מחול, עֶשְׂרות מוֹפָעים ללא תַשְלום, מִתְחָם לילדים ולכל המשפחה, מתחם נשים ומְסיבות נועַר.
כל מי שמבקר בחוף הים בימים אלה רואה אותן: את המְדוּזוֹת. מדי שנה מגיעות לְהָקוֹֹתשל מדוזות לחופי ישראל במהלך הקיץ. המדוזות צוֹרְבוֹת אותנו. צְרִיבַת המדוזה אינה נְעִימָה, אך בדרך כלל אינה מְסוּכֶּנֶת.
עוד אמר: "בכַווָנָתִי לא לְהִתְמוֹדֵד בבחירות הקרובות, אבל אֶשָאֵר חַיָיל נֶאֱמָן של הארץ הזו. מדינת ישראל היא אַהבת חיי. לשרת את המדינה זה היִיעוּדשלי".
"אני מְסַיֵים היום מעל שנה בשְליחותלְמַעַנְכֶם כראש הממשלה. אין עבודה קשה מזו אך גם אין זכות גדולה מזו" אמר ראש הממשלה. "אני משאיר אחריי מדינה מְשַׂגְשֶׂגֶת, חזקה ובְטוחה. הממשלה ברָאשוּתי הִסְפיקה לעשות בשנה מה שממשלות רבות לא עשו בקדנציה שלמה. מדינת ישראל חזרה להיות מְנוֹהֶלֶת".
"דבר אחד צר לי", אמר בנט, "וזה שהרבה מאוד ישְׂרְאלים טובים שנְציגיהםנותְרו באופוזיציה, הִרגישו בשנה החולֶפֶת שחָרַב עֲלֵיהם עולָמָם. שמעתי את הקולות. אני מְכַבֵּד אותם. וכְשכואב לאֶזְרָח ישְׂרְאלי, כואב לי". בנט אמר כי בפוליטיקה – פעם אתה בקואליציה ופעם באופוזיציה. אָסור שמַחֲצִית העם תהיה באֵבֶל כשהמַחצית השנייה בשִלְטוֹן. שני החצאים צריכים לעבוד יחד!
חובה ותִקְוָוה
בנט הוסיף: "הוֹכַחְנוּ השנה שאנשים עם דֵעות שונות יכולים לעבוד יחד. אף אחד לא צריך לְוַותֵר על עֶמְדוֹתָיו, אבל בהחלט אפשר וגם הֶכְרֵחִילְהַנִיחַ בצד, לזמן מה, וִיכּוּחים אידיאולוגיים ולִדְאוֹג לכַלְכָּלָה, לביטָחון וְלֶעָתיד של אֶזְרְחי ישראל. הוֹכַחנְו שיש טוב מְשוּתָף. אני מבקש גם בעֵת הזוֹ לְהַזְכיר לעצמנו: רק ביחד נְנַצֵחַ. אם נהיה מְפוּלָגִים, פשוט לא נִהיֶה. אם נהיה מְאוּחָדים, אף אחד לא יוּכַל לנו. בואו נִהיה טובים אחד לשני. בואו נַקְשיב. בוא נלמד להכיר ולכבד במקום לִשְׂנוֹא".
תודה
בנט הוֹדָה לשוּתָפָיו הפוליטיים ולבנֵי משפחתו: "אני מבקש לְהוֹדוֹת לאשתי גילת ולילדיי יוני, מיכל, אביגיל ודוד – ששִילְמו מחירים כְּבֵדִים בשנה החולֶפֶת. לאימא שלי, מירנה בנט, שהיא דְמוּת המוֹפֵת של חַיָי".
בתמונה: פורטרט, ראש הממשלה נפתלי בנט. הצילום: Avi Ohayon (לע"מ)
שְבוע הסייבר, אחד מכִּנְסֵי הסייבר המוֹבִילִים בעולם, מִתקיים השבוע, זו השנה ה-12, באוניברסיטת ת"א.
אַלפֵי אורחים מכל רחבי העולם לוקחים חלק באֵירוּעֵי שבוע הסייבר, בהם: מוּמְחים, מְקבלֵי הַחלטות, מַשְקִיעִים, אנשֵי תַעֲשִׂייָהבְּכירים, מנהלֵי סטרטאפים, אנשֵי טכנולוגיה, אקדמאים, סטודנטים והאקרים.
במַהֲלַך השבוע מתקיימים כארבעים כְּנסים, שולחנות עגולים וכן סַדְנָאוֹת מַעֲשִׂיוֹת.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בכֶּנֶס כי הסייבר עומד להיות אחד המְמַדִים הדומיננטיים של לוֹחמַת העתיד, אם לא הדומיננטי שבהם. "כיום אפשר לְנַצֵחַ את האויב בסייבר, עם קבוצה של אנשים שיושבת מאחורי מִקְלֶדֶת במקום 50 או 100 חיילי קומנדו מאחורי קַוֵוי האויֵב", אמר.
מַנְכַּ"ל פייזר ד"ראלברט בורלא, הִגִיע השבוע לישראל כדי לקבל את פְּרַס 'בְּרֵאשִית' של יַהֲדוּת העולָם. בורלא אמר: "מְשַׂמח אותי להיות כאן. קשה מאוד לְבַטֵאמה הִרְגַשְתי כשנָחַתִי בישראל. הבִּיקוּר האחרון שלי כאן היה כשהייתי ילד בן 15, במשך חודשיים. עַכשיו, כשאני בן 60, רציתי לְנַשֵק את האֲדָמָה כְּשֶנָחַתִי".
לילה לבן 2022 יִתקיים ברחבֵי העיר ביום חמישי, 30 ביוני.
הלילה הלבן הוא חֲגיגה הכּוֹלֶלֶת עֶשְׂרות אֵירועִים הנֶעֱרָכִיםבמַקְבִּיל בכל רחבֵי העיר – בחוּצוֹת ובמֶרכְּזי התרבות – משעות הערב המוּקדמות אל תוך הלילה. האירועים פתוחים לקהל הרָחָב, בחינָם או במחירים מוּזָלִים, והצִיבּוּר מוּזְמָן לֵיהָנוֹת ממִגְוָון גדול ויִיחוּדִי של מוֹפָעִים.
דודו של דורון, זאב אלמוג, וארבעה בני משפחה נוסָפים נהרגו בפיגוע טרור במסעדת 'מקסים' בחיפה בשנת 2003.
לאחר שפָּרַש מצה"להחל דורון בהקמת הכפר השִיקוּמִי 'עלה נגב' למבוגרים בעלי פִּיגור שִׂכְלי קשה או משולבבלקויות קוגניטיביות נוספות. ערן בנו היה אַחַד הדַיָירים הרִאשונים של הכפר השִיקוּמִי. לאחר פְּטירתו נקרא הכפר על שמו 'עדי נגב – נַחלַת ערן'.
דורון אלמוג הוא יו"ר עמותת עדי. ביום העַצמאות תשס"ו (2006) היה בין מַדְלִיקֵי המַשׂואוֹתכאוֹתהוֹקָרָה על פעילותו למען האוטיסטים ופגועי המוחין בחברה. בשנת תשע"ו (2016) הוענקלו פרס ישראל על תְרוּמהמְיוּחֶדֶת לחֶברה ולמדינה.
יהושע הִתְגוֹרֵר בחיפה רוב חייו הבוגְרים. הוא לימד בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות. שימֵש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והַשְוָואָתִית באוניברסיטת חיפה. שימֵש כמַרְצֶה אורֵחַ באוניברסיטאות הרווארד, שיקגו ופרינסטון. הוא קיבל תואר ד"ר לְשֵם כָּבוֹד מאוניברסיטאות בארץ, באיטליה ובצרפת.
יהושע היה נשוי לד"ר רבקה (איקה) יהושע, פסיכואנליטיקאית במִקצועה, שנִפְטְרה בספטמבר 2016. בשנים האחרונות הִתְגוֹרֵר בגבעתיים. לזוג שלושה ילדים ושבעה נכדים.