Browsing Category

עלייה וקליטה

העלייה לישראל 2021 – 2022

העלייה לישראל 2021 – 2022
עולים חדשים מגיעים לישראל MILNER MOSHE (לע"מ)

העלייה לישראל 2021 – 2022

איך השפיעה המלחמה באוקראינה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד העלייה והקליטה פרסמו נתונים על העלייה לישראל בשנת 2021 ועל העלייה לישראל מאוקראינה ומרוסיה מאז תחילת המלחמה באוקראינה.

הינה נתונים אחדים:

בשנת 2021 הגיעו לישראל 25,497 עולים, עלייה של 29.6% לעומת שנת 2020.

50% מהעולים ב-2021 הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 14.1% הגיעו מצרפת ו-13.6% הגיעו מארצות הברית.

אומדן ארעי למחצית הראשונה של שנת 2022: בששת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית הגיעו לארץ 35,295 עולים.

מקום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-45% מהם עלו משנת 1990. 

בית, השכלה, מקצוע

העולים החדשים השתקעו לראשונה בעיקר במרכז הארץ. קרוב למחצית (44.7%) השתקעו במחוזות המרכז (23.4%) ותל אביב (21.4%). בצפון השתקעו 10.7% ובדרום 11.6%.

רמת ההשכלה של עולים בני 15 ומעלה שהגיעו בשנת 2021 הייתה גבוהה יחסית. 64.6% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה.

ל-61.5% מהעולים בני 15 ומעלה היה משלח יד אקדמי, מהם כ-506 רופאים/ות.

העלייה מרוסיה ומאוקראינה מאז תחילת המלחמה באוקראינה

על פי נתוני משרד העלייה והקליטה, בין התאריכים 31/7/2022-24/2/2022 הגיעו לישראל 31,066 עולים מאוקראינה ומרוסיה (12,175 עולים מאוקראינה ו-18,891 עולים מרוסיה). זהו גידול של 318% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 שבה הגיעו 9,774 עולים מאוקראינה ומרוסיה ( 7,123 מרוסיה, 2,651 מאוקראינה).

רוב העולים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה היו נשים – 63%. 37% מעולים מאוקראינה הם גברים. בקרב העולים מרוסיה אחוז הנשים (50.8%) דומה לאחוז הגברים (49.2%).

 

בתמונה: עולים חדשים מגיעים לישראל. בצילום, העולים החדשים יורדים ממטוס אל על שהביאם ארצה בנמל התעופה בן גוריון. 2006,  MILNER MOSHE (לע"מ)

74 שנות עצמאות ועלייה

74 שנות עצמאות ועלייה
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ
74 שנות עצמאות ועלייה
42,675 עולים עלו בשנה
הינה הנתונים העיקריים:
42,675 עולים חדשים עלו ארצה מיום העצמאות תשפ"א (2021) עד ליום העצמאות תשפ"ב (2022).
מספר זה הוא שיא של שני עשורים. אחת הסיבות לכך היא גל העולים שהגיע ארצה בעקבות המלחמה באוקראינה.
מאז פרוץ המלחמה עלו מאוקראינה, רוסיה ובלארוס למעלה מ-16,500 עולים חדשים.
המדינות שמהן עלה המספר הגדול ביותר של עולים בשנה זו הן רוסיה – 33% מהעולים, אוקראינה – 27% מהעולים, 10% מארצות הברית, 8% מצרפת, 3% מארגנטינה, 3% מבלארוס, ו-2% מהודו.
יש 18 מדינות שמהן עלה עולה אחד בלבד, בהן: מדגסקר, קוריאה הדרומית, מלטה, מקדוניה ועוד.
55% מהעולים השנה הן נשים ו-45% גברים.
צעירים ומבוגרים

22% מהעולים הם תינוקות, ילדים ונערים עד גיל 17, 28% מהעולים בני 35-18, 18% מהעולים  בני 50-36, 16% מהעולים בני 65-51, ו-16% מהעולים הם בני 66 ומעלה.

העולה המבוגר ביותר עלה באוקטובר מצרפת בגיל 102. העולה המבוגרת ביותר עלתה מאוקראינה, והיא בת 101.
633 שורדי שואה עלו לאחרונה מאוקראינה בעקבות המלחמה.
488 חיילים בודדים עלו לישראל בשנה זו, בעיקר מארצות הברית ומבריטניה.
עובדים

מחצית מהעולים הם בגיל העבודה ונקלטו בשוק התעסוקה. מתוכם: 2,100 מהנדסים, 1,500 כלכלנים, 1,100 מורים, 1,000 רופאים ו-250 אחיות.

גרים
בראש הערים שקלטו את המספר הגבוה ביותר של עולים השנה נמצאות נתניה ותל אביב-יפו, שקלטו כל אחת 11% מהעולים החדשים. ירושלים קלטה 10% מהעולים החדשים, חיפה – 8%, אשדוד ובת ים קלטו כל אחת 4% מהעולים.
74 שנות עלייה

מאז קום המדינה עלו לישראל 3,372,035 יהודים. השנה שבה מספר העולים היה הגבוה ביותר הייתה 1949, שבה עלו 239,954 יהודים. השנה שבה מספר העולים היה הנמוך ביותר הייתה 1986, שבה עלו רק 9,506 יהודים.

בעשור האחרון, מיום העצמאות 2012, עלו לישראל 289 אלף יהודים. 28% עלו מרוסיה, 20% מאוקראינה, 14% מצרפת, 11% מארצות הברית ו-3% מאתיופיה.

 
בתמונה: קבלת פנים לעולים חדשים בחסות ארגון "נפש בנפש", בנמל התעופה בן גוריון. בצילום, עולים חדשים מתקבלים בשדה התעופה בדגלי ישראל 2007. הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

 

 

 

יוסף זבדיה הלך לעולמו

יוסף זבדיה הלך לעולמו
יוסף זבדיה

יוסף זבדיה הלך לעולמו

אסיר ציון, מחנך ופעיל עלייה

יוסף זבדיה  –  מחנך, פעיל עלייה ואסיר ציון לשעבר, הלך לעולמו בגיל 76 והובא למנוחות בירושלים. הוא השאיר אחריו משפחה גדולה. אחותו, בלייניש זבדיה, הייתה שגרירת ישראל באתיופיה.

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה עם היוודע דבר מותו כי יוסף זבדיה היה אסיר ציון שפעל ללא לאות תוך חירוף נפש וסיכון רב במבצעי עלייה חשאיים וחשובים של יהודי אתיופיה. "זו אֲבֵדָה גדולה לעם ישראל" אמרה השרה.

תולדות חייו

הוא נולד בשם אספה בכפר קטן באתיופיה. בילדותו עברה המשפחה אל הכפר אמבובר, שם החל ללמוד בבית הספר העברי במקום.

בשנת 1956 נשלח לישראל לתוכנית להכשרת מורים בכפר בתיה שליד רעננה. כאן קיבל את השם יוסף. הוא המשיך בלימודיו בבית הספר התיכון אורט שבנתניה.

בשנת 1964 חזר לאתיופיה והחל לעבוד כמורה ברשת בתי הספר של ביתא ישראל.

בעת שלטון החונטה הצבאית הקומוניסטית באתיופיה הוא נעצר כשלימד עברית בכיתה. הוא ריצה שלוש שנות מאסר, שבמהלכן עבר עינויים שפגעו בבריאותו. לימים הוכר כאסיר ציון.

זבדיה עלה לישראל בשנת 1984. הוא החל לעבוד בסוכנות היהודית ופעל לקליטתם של עולי אתיופיה. הוא עבד שנים רבות באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך עד צאתו לגמלאות.

יהי זכרו ברוך!

 

התמונות: באדיבות המשפחה

18 בדצמבר – יום המְהַגֵר הבין לאומי

18 בדצמבר – יום המְהַגֵר הבין לאומי
הפגנה של מהגרי עבודה ברומא (ויקיפדיה)

18 בדצמבר – יום המְהַגֵר הבין לאומי

לישראל עולים!

האסֵפה הכללית של האו"ם הִכְריזה בחודש דצמבר 2000 על יום המְהַגֵר הבין לאומי ב-18 בחודש זה. באותו יום, עָשׂוֹר קודם לכן, אִימְצָה האסֵפה את האֲמָנָה הבין לאומית בִּדְבַר ההֲגָנָה על זְכוּיוֹתֵיהֶם של כל מְהַגְרֵי העבודה ובנֵי משפְּחותיהם. יום המְהַגר הבין לאומי הוא ההִזְדַמְנות לְהַכִּיר בתְרוּמָתָם של מיליונֵי מְהגרים לכַּלְכָּלה ולרְוָוחָה בארְצות המוצָא ובארצות היַעַד שלהם, וכן לְקַדֵם את כִּיבּוּד זְכויות האדם הבְּסִיסִיוֹת של המְהגרים.

העֲלייה לישראל

לרגל יום המהגר הבין לאומי פִּרסמה הלִשכה המֶרכזית לסְטטיסטיקה נְתונים על העלייה לישראל. הינה חלק מהנתונים: 

מקום המדינה הִגִיעו לישראל 3.3 מיליון עולים.

בשנת 2020 הִגִיעו לישראל 27.4  אלף מְהגרים חדשים, מתוכם 19.7 אלף עולים, 40.7% פחות מבִּשנת 2019.

רוב העולים היו נשים (52.1%), ומַרביתם – מבוגרים יחסית: 70.2% מִסַך העולים היו בני 64-15, 17.3% – בני 14-0 ו-12.5% בני 65 ומעלה. 

המדינות שמהן הגיע המספר הרב ביותר של עולים בשנת 2020 היו רוסיה (6.6 אלף שהם כשליש מסך העולים), אוקראינה (2.9 אלף, 14.9%), צרפת (2.4 אלף, 12.2%) וארצות הברית (2.3 אלף, 11.7%).

 

בתמונה: הפגנה של מהגרי עבודה ברומא, מאי 2006, בתביעה לשיפור יחס הממשלה אליהם, תחת רישיון, ויקיפדיה

חֲלוֹם יעקֹב

חֲלוֹם יעקֹב
משפחת דורפסמן ביום העלייה

חֲלוֹם יעקֹב

ושָבוּ בָּנים לגְבוּלָם

פגשה וכתבה: ציפי מזר

לפני 18 שנים פגשתי ברעננה זוג עולים מארגנטינה שהִגִיעו לישראל ביום העצמאות 2003: לילי ומרסלו דורפסמן, שני אנשי חינוך, שעלו עם שלושת ילדיהם.

מאז שמחתי לפגוש את לילי במפגשים מקצועיים של מורות ללשון לעולים ועָקַבְתי מרחוק אחרי הִיקָלְטותם המוצלחת בישראל.

בארגנטינה מרסלו היה מנהל בתיכון מרטין בובר, ובמקביל סיים את התואר השני בחינוך. בארץ הוא הִתקבל למרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית ובו סיים את הדוקטורט. היום הוא עובד באוניברסיטה העברית כמנהל התוכניות הבין לאומיות למוּסְמָך בחינוך יהודי של מרכז מלטון בבית ספר לחינוך (תוכניות באנגלית ובספרדית).

לילי הייתה בארגנטינה מורה ללשון עברית בתיכון נתן גזנג ורכזת פרויקטים בבית הספר היסודי. בארץ היא מורה ללשון עברית ולספרות בבית הספר התיכון ע"ש אוסטרובסקי ברעננה -"התיכון הכי טוב בארץ", לדבריה. היא מַגישה תלמידים עולים לבגרות בשני המקצועות האלה ומַעֲריכה מבחֲנֵי בגרות בעברית. היא אוספת וכותבת סיפורי עלייה של צעירים ומבוגרים.

"תמיד עבדנו במסגרות יהודיות והחינוך היהודי הישראלי היה לנו מאוד חשוב. עד שהִגִיע היום, שהחלטנו שזהו, שהגיע הזמן להגשים את החלום שלנו ולעלות לארץ" סיפרה לי, "ובארץ אנחנו ממשיכים את העֲשִׂייָה הציונית שלנו, גם בקשר שלנו עם התְפוצות וגם בהוראה עם עולים חדשים". אכן, סיפור עלייה יפה!

 

לפני כחודש קיבלתי מלילי מכתב מְרַגֵש בדוא"ל:

רציתי לספר לך שהיום אחרי חצות יַגיע אבא שלי לארץ כעולה חדש!! אני כל כך מִתרגשת!
לאבא שלי יש היום יום הולדת 94! שיהיה בריא עד 120! וכמה שזה סִמְלִי… הוא חוגג גיל מוּפְלָא זה כשהוא כבר לא בארגנטינה ועדיין לא בארץ – בין שמיים וארץ, בין שתי המוֹלָדות, כפי שכותבת לאה גולדברג…

 

לילי צירפה מכתב ששלחה לעיתונאית אילנה דיין, שרִאיינה אותם ביום העלייה:

 

הנדון: איחוּד משפחה – העלייה של אבא שלי

לפני 18 שנה קיבלת את פניי ברֵיאָיון ברדיו, מספר שעות אחרי שעליתי לארץ, ביום העצמאות 2003.

את שָמַחת יחד איתי על הַגָעֲתֵנו לארץ. היום יש לי עוד סיבה לשמוח, ורציתי לשתף אותך!

באותו ריאיון שאלת אותי כל מיני שאלות, אחת מהן הייתה האם אני מפחדת. באותו יום, הבת הבְּכורה שלי, שירלי, נסעה לתל אביב באוטובוס כדי לפגוש חברה שלה… וסיפרתי לך שפחדתי מהנסיעה הזאת – מרעננה לתל אביב, הלוך וחזור. כמו כן, סיפרתי לך שעָלינו כי אנחנו ציונים, שתמיד רצינו לעלות לארץ ובגלל סיבות שונות החלטה זו נִדְחֲתָה ונִדחתה, עד שבגיל 40 אמרנו "עַכשיו!".

סיפרתי לך גם שכל המשפחה שלנו נִשארה שם, בארגנטינה… וזה היה הצַעַד הקשה ביותר –  הגַעְגוּעִים!

18 שנים עברו מאז…

שלושת הילדים שלנו גדלו וצמחו 'בשתי המולָדות', כפי שמְתָאֶרֶת כל כך מדויק לאה גולדברג. למדו בארץ, סִיימו תְאָרים באוניברסיטאות בארץ, מצאו חברים טובים, בני זוג נפלאים, עבודות מצוינות.

בעלי ואני הִתְבָּרַכנו במשפחה נִפְלאה, בחברים מַקסימים ובעבודה מעולָה. בעלִי באוניברסיטה העברית, ואני בתיכון אוסטרובסקי ברעננה! זָכינו! בנֵי מזל אנחנו!

הזמן עבר, כפי שצִיינתי קודֶם… אימי ז"ל נִפטרה וגם חמי ז"ל.

לפני שנה בדיוק, אחרי שנה של טיפולים וסֵבֶל, נִפטר גם אחי הבכור, בן 63.

מאז שאימא שלי נִפְטְרה, אבא שלי החליט להמשיך לגור לבד, עצמאי במאה אחוז. אבל, הזמן עבר. בעוד ימים ספורים ימלאו לו 94, שיהיה בריא עד 120! השכול הכה פעם נוספת, ולמרות ששם נמצאים שני נְכדים ושתי נינות, כלה מקסימה ומספר קְרובים, חשבנו לנכון להביא אותו לארץ. בו בזמן, הוא בעצמו הֶחליט שזה הזמן למלא את משאלתו: לעלות לארץ! אחרי שישה חודשים של סידורים, בתאריך 26 באוקטובר יעלה למטוס יחד עם בעלי ובתי האמצעית דניאלה – שיגיעו לשם כדי ללוות אותו – ולהגשים את חֲלוֹמו. העברית שלו מצוינת, 'עברית של שבת', בן אדם נעים וחביב, א מענטש!

אבא שלי, חייט במקצועו, חולם לתרום גם הוא למדינה. כיצד? לעשות כל מיני תיקונים שהחיילים צריכים במַדִים שלהם.

כולי הִתרגשות! ואני בטוחה שאת מבינה אותי!

18 שנה עברו מאז… י"ח שנה – חי!

לילי נייסען-דורפסמן

הפרדה מהמשפחה – ארגנטינה

מחכים לעלות למטוס

עם מרסלו ודניאלה לפני הטיסה לארץ

התרגשתי יחד עם לילי וסיכמנו שאחרי שכל המשפחה תנחת על הקרקע מההתרגשות אבוא לפגוש את אבא שלה.

הִגעתי לדירתם ופגשתי את לילי ומרסלו ואת 'העולה החדש' – אדם בן 94 עם חיוך קל וטוב בעיניים, מדבר עברית שוטֶפֶת.

הוא נולד בפולין, בעיר סוקולוב, ב-27 באוקטובר 1927. בגיל 7 היגר לארגנטינה עם אימו ושבע אחיותיו. האב נפטר בפולין לפני שעזבו לארגנטינה. אף אחת מאחיותיו אינה בחיים. אחת האחיות עלתה לישראל ונפטרה לפני שנה.

"יצאנו מפולין עם מִזְוָודות של רָעָב, ובארגנטינה נתנו לנו אוכל", הוא מספר, "אנשים טובים שם", הוא אומר, ומוסיף: "קיבלתי חינוך יהודי. למדתי תורה. למדתי פרקי אבות בעל פה. עברית למדתי בשיעורי ערב. כשקראתי סיפור מעניין בעברית תִרגמתי אותו מעברית ליידיש עבור העיתון 'די פרעסע', העיתון ביידיש שיצא לאור בארגנטינה.

לילי מִתְגָאָה באבא: "הוא יודע בעל פה את ביאליק". היא מספרת בגַאֲוָוה שגם בגילו הוא מְחובר למחשב, לאינטרנט, לפייסבוק, לווטסאפ. הוא בקשר יום יומי עם חמשת הנכדים בארץ ובארגנטינה. יש לו ארבעה נינים ונינות ואחת בדרך. בארץ הוא קורא עיתון בעברית.

יעקב משחק דומינו עם הנינים

כל חַיָיו היה חייט. תָפַר בגדים מגיל 20 ועד 90. "עבדתי לבד", הוא מְספר. "הייתי העֶבֶד של עַצמי". אשתו עבדה כתופרת. הם חיו יחד 50 שנה, ב-16 השנים האחרונות הוא לבד. מאז שנפטר בנו – עוד יותר.

הוא הֵביא איתו לישראל את מְכונת התְפירה שלו ומְקווה להמשיך לתְפּור בארץ. חֲלוֹמו: לְתַקֵן מַדִים של חיילי צה"ל!

מכונת התפירה

על מה עוד אתה חולם?

"לצאת לשתות קפה בבית קפה…", הוא עונה. וכפי שאפשר לראות בתמונות שלילי שלחה לחדשון – הוא כבר הִגשִים את החלום הזה…

קפה ראשון בבית קפה בארץ כעולה חדש

איך הִרגשת ברְגעים הראשונים בישראל? 

"הִרגשתי אהבה בלב. הִרגשתי את האהבה, לא רק מהמשפחה, גם מאִרגון עולי אמריקה הלטינית וספרד שבאו לקבל את פניי בנתב"ג.

לפני העלייה הלכתי לְהִיפָּרד מהשְכנים. יצאתי מארגנטינה עם נְשיקה. נתנו לי הכול מיום שבאתי. נתנו לי אהבה. יצאתי עם הרגשה טובה".

 

נציג ארגון עולי אמריקה הלטינית וספרד מקבל את פני העולה בנתב"ג

יעקב עם שלושת הנכדים הישראליים

חוגגים 94 ליעקב

ואיך אתה מרגיש בארץ?

"אני מרגיש טוב כאן" הוא אומר.

המילה 'טוב' היא המילה המְאַפְיֶינֶת את יעקב ואת הדרך שבה הוא רואה את החיים ואת העולם. "לא מצאתי איש רע כל חיי", הוא אומר. ואני מַאֲמינה לו ומְנַסָה ללמוד ממנו… הטוֹֹב הזה מִשְתַקֵף באהבה הגדולה של לילי לאביה ושל בני המשפחה לסבא.

איך הִרגשת כשבִּתך עלתה עם משפחתה לפני 18 שנים?

"וְשָבוּ בנים לִגְבוּלָם.

מיום הֲקָמַת מדינת ישראל ב-1948 חשבתי שזה המקום ליהודים. אני הסימן לכך שאף פעם לא מאוחר…"

איזו עצה יש לך למי ששוקל לעלות או למי שכבר עלה?

"קודם כל שילִמדו את ה-א' ב' העִברי עם הנְקודות, כדי שלא יעשו שְגיאות.

קשה לעשות עלייה אבל זה טוב".

כָּבָה האור 

את הכתבה על יעקב נייסען פרסמנו בחדשון לפני 10 ימים.

אתמול (יום רביעי, 1 בדצמבר) קיבלתי הודעת ווטסאפ מצערת מלילי:

ציפי יקרה,

קשה לי לכתוב לך כדי להודיע לך שאבא שלי נפטר ביום ראשון בבוקר… נורא עצוב…

כפי שהבטחנו לו לפני עלייתו לארץ, החזרנו אותו לארגנטינה, שיהיה יחד עם אימא שלי ועם אחי.

הלב שלי בוכה, אך אני יודעת שכל המאמץ שהוא עשה היה כדאי, אפילו לתקופה כה קצרה…

 

הינה הקישור לכתבה עם משפחת דורפסמן בגיליון יום העצמאות של עיתון 'שער למתחיל', ד' באייר תשס"ט, 28 באפריל 2009, גיליון 1539:

עלו והִצְלִיחו

 

עלייה בשנת הקורונה

עלייה בשנת הקורונה
הצילום: Mark Neyman לע"מ

עלייה בשנת הקורונה

20 אלף עולים ב-2020

זֶרֶם העלייה לישראל לא פסק לַמְרוֹת מַשְבֵּר הקורונה: על פי נְתוּנֵי הסוכנות היהודית לסיכום 2020, בשנה החולפת עלו לישראל יותר מ-20,000 עולים חדשים מכ-70 מדינות ברחבֵי העולם. זאת עַל אַף מַשְבֵּר הקורונה, למרות בִּיטוּלֵי הטיסות והסגרים.

הינה רְשימת המדינות שמהן הִגִיעַ המספר הגדול ביותר של עולים השנה: מחֶבֶר המדינות הגיעו  10,200 עולים; מארצות הברית עלו 2,550 עולים; מצרפת עלו 2,220 עולים; מאמריקה הלטינית הגיעו השנה 1,500 עולים; כ- 1,200 עולים עלו בשנה זו מאתיופיה.

גידול במספר המִתְעַנְיְינִים בעלייה

השנה חל גידול במספר המִתְעַנְיְינִים בעלייה. מראשית השנה הִתקבלו בסוכנות היהודית כ-160 אלף פְּנִיוֹת לקַבָּלַת מֵידָע על עלייה לישראל מכל רחבי העולם. נפתחו כ-41 אלף תִיקֵי עלייה. 28 אלף מתוכם נפתחו במדינות המערב, פי שניים לְעוּמַת השנה שעברה.

זִינוּק של 41% נרשם בפתיחת תיקי עלייה של צעירים בני 35-18 ממדינות המערב.

על פי הַעֲרָכוֹת הסוכנות היהודית, עם סִיוּם משבר הקורונה צָפוּי זֶרֶם העולים לישראל לְהִתְגַּבֵּר. על פי ההערכות, ב-5 השנים הקרובות צפויים לעלות לארץ כרבע מיליון עולים.

זִינוּק במספר הבקשות להִתְנדבות בישראל

על פי נְתונים של ארגון 'מַסָע', נִרְשַם השנה זִינוּק של כ-40% במספר הצעירים המבקשים להגיע לתוכניות הִתְנַדְבוּת בישראל.

כ-7,500 צעירים מהַתְפוּצוֹת נִמצאים כָּעֵת בתוכניות הִתנדבות והִתְמַחוּת בישראל במִסְגֶרֶת אִרגון 'מַסָע'. אֲלָפִים נוסָפים צְפויים להגיע בְּמַהֲלַך שנת הפעילות.

בין מִשתתפֵי תוכניות 'מַסָע' גם עשרות רופאים שהִגִיעו השנה כדי לְחַזֵק את מערֶכֶת הבריאות הישְׂרְאלית בתְקוּפַת מַשְבֵּר הקורונה. יותר ממאה רופאים צְפויים לְהַגִיעַ לישראל במַחְזוֹר הבא.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ

מִבצע העלייה מאתיופיה 'צוּר ישראל' יוצא לדרך

מִבצע העלייה מאתיופיה 'צוּר ישראל' יוצא לדרך
'מבצע שלמה' צביקה ישראלי (לע"מ)

מִבצע העלייה מאתיופיה 'צוּר ישראל' יוצא לדרך

2,000 יעלו, 7,000 יישארו

טיסה מיוחדת של הסוכנות היהודית ועלֶיה כ-500 עולים חדשים מאתיופיה תִנְחַת היום בנתב"ג במסגֶרֶת מִבצע 'צור ישראל'. במִסגרת המִבצע יעלו לארץ בשבועות הקרובים 2,000 מבני הקְהילה המַמְתִינִים באתיופיה. שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה טָסָה בתחילת השבוע לאתיופיה כדי לשוב ארצה היום יחד עם העולים. את פני העולים יְקַבְּלו בשְׂדֵה התעופה בן גוריון יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג וצְוָותִים מִקְצועיים שיִקְלְטוּ את העולים בישראל.

פנינה תמנו-שטה שרת העלייה והקליטה  (ויקיפדיה)

יצחק הרצוג ראש הסוכנות היהודית (ויקיפדיה)

 

סוף סוף – איחוד משפחות 

מִבצע העלייה אוּשַר בהחלטת ממשלה בחודש שעבר, לאחר שנים שבהן נִדְחֲתָה שוב ושוב ההַעֲלָאָה של שְאֵרִית יהודי אתיופיה לישראל. לאחר המבצע הנוֹכְחי, כ- 7,000 מַמתינים לעלייה יִישָארו באתיופיה.

עם נְחִיתָתָם בישראל יִיכָּנסו העולים לבִידוּד. לאחר סיום תְקוּפַת הבידוד יִתְאַחֲדו עם בני משפחותיהם המחכים להם בישראל, חֶלְקָם במשך יותר מעָשׂוֹר.

בסוכנות היהודית ובמשרד העלייה והקליטה נֶעֱרָכִים לקליטתם של העולים במרכְּזי קליטה ברחבי הארץ. העולים יִזְכּוּ ללִיווּי בכל תְחוּמֵי החיים, ילמדו עברית ויקבלו הכנה לקראת הִשְתַלְבוּתָם בתַעֲסוּקָה ובמַעֲרֶכֶת החינוך הישְׂרְאלית.

מִבצע הֲבָאָתָם של העולים לישראל נערך בסִיוּעַ תְרוּמוֹת של הפדרציות היהודיות בצְפון אמריקה, קֶרֶן היְסוד, הקרן לִידִידוּת, קְרָנוֹת ותורמים פרטיים וִידִידִים אוֹהֲבֵי ישראל מֵרחבי העולם.

 יו"ר הסוכנות היהודית אמר לקראת בּוֹאָם של העולים: "למדינת ישראל חוֹבָה לפעול לְהַעֲלָאַת שְאֵרית המַמתינים ולהביא לסיום הסאגה הכואבת שנִמְשֶכֶת שְנוֹת דוֹר".

ברוכים הבאים!!

 

מקוּם המדינה – 95 אלף עולים מאתיופיה

על פי נְתוּנֵי הסוכנות היהודית, מקום המדינה עלו ארצה 3.3 מיליון עולים חדשים, מהם כ-95 אלף עולים מאתיופיה: באמצע שנות ה-80 הִגִיעו ארצה ב'מבצע משה' כ-8,000 עולים דרך סודאן; ב'מבצע שלמה' שנערך ב-1991 הִגִיעו ב'רַכֶבֶת אֲוִוירִית' כ-14 אלף עולים; בקיץ 2013 הִסתיים 'מבצע כַּנְפֵי יונה' שבמסגרתו הִגִיעו לישראל כ-7,000 עולים מאתיופיה.

 

'מבצע משה' HARNIK NATI
(לע"מ)

 

בתמונה הראשונה: "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. בצילום, עולים חדשים בירידתם מכבש מטוס ההרקולס שהביאם לישראל. 1991 הצילום: צביקה ישראלי (לע"מ) 

בתמונה השנייה: פנינה תמנו-שטה שרת העלייה והקליטה וחברת כנסת, ע"י en:Yesh Atid political party, תחת רישיון

בתמונה השלישית: יצחק הרצוג ראש הסוכנות היהודית, ע"י אלעד ברמי Elad Brami, תחת רישיון

בתמונה הרביעית: 'מבצע משה'. ילדי עולים מאתיופיה עם הגננת שלהם, בטיול יומי, במרכז הקליטה בקרית גת. 1985. הצילום: HARNIK NATI (לע"מ)

 

 

 

 

 

33,274 עולים עלו לישראל בשנת 2019

33,274 עולים עלו לישראל בשנת 2019
הצילום: Mark Neyman (לע"מ)

33,274 עולים עלו לישראל בשנת 2019

73.8% מהעולים עלו ממדינות בריה"מ (לשעבר)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דוּ"חַ שנתי על העלייה לישראל.

הנה נְתונים אחדים:

בשנת 2019 הִגְיעוּ לישראל 33,247 עולים – 18.1% יותר מבשנת 2018. 

מִכְּלל העולים ב-2019, 73.8% הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 7.6% הגיעו מארצות הברית ו-6.8% הִגִיעו מצרפת.

בשנת 2019 נִמשכה היְרידה במספר העולים מצרפת (2,227 עולים), יְרידה של 7.8% לְעוּמַת שנת 2018. השִׂיא של גל העלייה הנוכְחִי מצרפת היה ב-2015 – אז עלו 6,628 עולים.

מִקוּם המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-44.3% מִתוֹכָם עלו משנת 1990 ועד היום.

 

מְגוּרִים

13.0% מִסך העולים בשנת 2019 הִשְתַקְעוּ בתל אביב-יפו, 12.2% – בנתניה, 8.9% – בחיפה, 7.9% – בירושלים.

הַשְׂכָּלָה ומִקְצוֹעַ

רָמַת הַהַשְׂכָּלָה בְּקֶרֶב עולים בני 15 ומעלה שהִגִיעו בשנת 2019 הייתה גבוהה יחסית – 74.8% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה.

ל-69.9% מהעולים בני 15 ומעלה היה מִשְלַח יד אקדמי.

 

העלייה בתְקופת הקורונה

על פי נתונים זְמניים, בחודשים מרץ-יוני 2020 חלה ירידה של 65.5% במספר העולים לְעוּמַת התקופה המקבילה בשנת 2019. 

 

 

הצילום: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ

255,000 עולים עלו לישראל מ-2010

255,000 עולים עלו לישראל מ-2010

255,000 עולים עלו לישראל מ-2010

ב-2019 – 34,000 עולים 

נתונים של הסוכנות היהודית לסיכום העשור בעלייה לישראל מלמדים כי מראשית שנת 2010 ועד לסוף שנת 2019 עלו לישראל למעלה מ- 255,000 עולות ועולים חדשים מכ- 150 מדינות. המדינות המובילות במספר העולים בעשור הזה הן רוסיה, אוקראינה, צרפת, ארצות הברית ואתיופיה. 

שנת 2019 היא שנת שִׂיא בעלייה: כ-34 אלף עולים.

ברוכים הבאים!

 

 

בתמונה: מפגש של יו״ר הסוכנות הרצוג שבוע שעבר עם עולים שהגיעו בעשור החולף וילדיהם הצברים שכבר נולדו בישראל.

קרדיט לצילום – דוד סאלם, זוג הפקות

מאז קום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים

מאז קום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים
הצילום: Mark Neyman לע"מ

מאז קום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים

נתונים לרגל יום המהגר

היום, 18 בדצמבר, מציינים בעולם את יום המהגר הבין לאומי.

לקראת היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על העלייה לישראל.

הנה נתונים אחדים: 

מאז קום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, 43.7% מהם עלו לארץ משנת 1990.

בשנת 2018 הגיעו לישראל 37,200 אלף מהגרים חדשים, מתוכם כ-28 אלף מהגרים בסטטוס של עולים חדשים. זו עלייה של 6.6% לעומת 2017. רוב העולים היו נשים (51.1%) וכ-70% מכלל העולים היו בני 64-15.

המדינות שמהן הגיע המספר הרב ביותר של עולים בשנת 2018 היו רוסיה (10,500 שהם 37.2% מסך העולים), אוקראינה (6,400, 22.9%), ארצות הברית (2,400, 9%) וצרפת (2,400, 8.7%).

בעשרת החודשים הראשונים של 2019 הגיעו לישראל 27,300 עולים, גידול של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מרבית העולים (85%) מרוצים באופן כללי מחייהם.

 

הצילום: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ