Browsing Category

תחבורה

רפורמת 'דֶרֶך שָוָוה' יוצֵאת לדרך

רפורמת 'דֶרֶך שָוָוה' יוצֵאת לדרך
אוטובוסים שונים של חברת אגד (ויקיפדיה)

רפורמת 'דֶרֶך שָוָוה' יוצאת לדרך

פרטים במוקֵד המֵידָע 8787*

מַהַפֵּכַת 'דֶרך שָוָוה' של משרד התַחבורה יוצֵאת לדרך. מַטְרַת הרפורמה היא לְעוֹדֵד שימוש קָבוּעַ ותָדיר בתַחְבורה הציבורית.

שִׂימוּ לב לכל השינויים!

הָחֵל מיום שני, 25 ביולי, הנוסעים והנוסעות בתחבורה הציבורית יכולים לֵיהָנוֹת מהכרטיסים החדשים של מהפּכת 'דרך שווה' ביִישׂוּמוּנֵי התְַשלום בתחבורה הציבורית – 'מוביט', "'רב-פס", "פנגו"' ו'סלו' (לשעבר סלופארק).

כרטיסי המנוי

הכרטיסים החדשים כבר זְמינים ביִישׂוּמוֹנים, בהם:

מָנוּי 'חופְשי חודְשי אַרְצי', המְאפשר נסיעות ללא הַגְבָּלָה בכל הארץ, ב-225 שקלים;

מָנוּי 'חופְשי אזור 1' המְאפשר לנסוע עד 40 קילומטרים מחוץ למטרופולינים תל אביב, ירושלים וחיפה, ב-99 שקלים.

היִישׂוּמוֹנים מְחַשְבים מִדֵי חודש את כרטיס המנוי המִשְתלם ביותר עבור הנוסע, על סְמַך דְפוּסֵי הנְסיעה בְּפועַל, ובוחֲרים אוטומטית את הכרטיס המשתלם ביותר עבורו. אין צורך לִרְכּוֹש מֵרֹאש כרטיס חופְשי יומי / חודְשי.

ההֲנָחוֹת

הייִשׂוּמונִים מְעוּדְכָּנים גם בהנחות המיוחדות לציבור הזַכָּאִים, בהן:

נסיעה חינם לבני 75 ומעלה;

הֲנָחָה של 50% בכרטיסֵי מָנוי לילדים ונוער;

הגדלת ההֲנָחָה לזכאי הביטוח הלְאומי מ-33% כיום ל-50%.

כדי לקבל את ההֲנָחוֹת היִיעוּדִיוֹת, יש לְבַצֵעַ רישום לפרופיל המְזַכֶּה ביִישׂוּמון.

כל תַעֲרִיפֵי הרפורמה יהיו זמינים גם בכרטיסי ה'רב קו', מ –1 באוגוסט, באֶמְצָעוּתָם יש לִרְכּוֹש מֵרֹאש את החוֹזֶה (בעוד שהיישומונים מחשבים את החוזה המשתלם בְּדִיעֲבַד).

כל המֵידָע על אודות הרפורמה מְפורסם באתר 'דרך שווה' ובמוקֵד המֵידע של הרָשות האַרצית לתַחבורה ציבורית 8787*.

 

בתמונה: אוטובוסים שונים של חברת אגד, ע"י User:MathKnight, תחת רישיון

 

שְבוע הבְּטִיחוּת בדרכים 2019

שְבוע הבְּטִיחוּת בדרכים 2019
הצילום: Mark Neyman לע"מ

שְבוּעַ הבְּטִיחוּת בדרכים 2019

22-17 בנובמבר

 

בישראל מְציינים השבוע (22-17 בנובמבר) את שְבוּעַ הבְּטִיחוּת בדְרכים. השנה עומד שְבוע הבטיחות בסימן "הֵיסַח הדַעַת". הטלפון החכם הוא אחד הגורמים להֵיסַח הדַעַת של נהגים וגם של הולכי רגל.

מחר תֵיעָרֵך בהיכל התרבות בתל אביב וְעידַת ישראל השנייה לִבטיחות בדרכים.
בוועידה יֵיחָשֵׂף המֶחְקָר הכַּלְכָּלִי המַקִיף שנערך עבור הרַלְבָּ"ד ובדק את ההֶיבֵּטִים השונים של עֲלוּיוֹת תְאוּנוֹת דְרכים למֶשֶק למול הַשְקָעַת המדינה.
הוועידה תַעֲסוֹק במִגְוַון נושאים, בהם: אַחְרָיוּת הרָשויות המְקומיוֹת אל מול אחריות המדינה, BigData בשֵירוּת העיר הבְּטוּחה והחֲכָמָה, מֵיזָמִים טכנולוגיים לְשִיפּוּר הבטיחות בדרכים ועוד.
בוועידה יִשְתתפו מוּמחים מהאקדמיה ומהמִגְזָר הַפְּרָטי ובְכִירִים במשְׂרְדי הממשלה ובגוּפים המַמְלַכְתִיים.

סְעו בִּזְהִירוּת! אל תַגִידו – לי זה לא יִקְרֶה!

 

הצילום: פתיחת שנת הלימודים תשע"א בבית הספר היסודי זלמן ארן בירושלים. בצילום, נשיא המדינה שמעון פרס עוצר לפני משמרות בטיחות בדרכים, 2010 Mark Neyman לע"מ

דו"ח חמור של מבקר המדינה על מצב התחבורה בישראל

דו"ח חמור של מבקר המדינה על מצב התחבורה בישראל
הצילום: אופיס

דו"ח חמור של מבקר המדינה על מצב התחבורה בישראל

משרד התחבורה דוחה את הביקורת

מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם אתמול דו"ח המעלה שורה ארוכה מאוד של כשלים חמורים בתחום התחבורה בישראל – החל ממצב הכבישים ועד המצב של התחבורה הציבורית.

המבקר כתב בין היתר כי המציאות התחבורתית שאיתה מתמודדים תושבי ישראל בשנת 2019 מדי יום ביומו היא קשה. עומסי התנועה בכל בוקר ובכל ערב הם כבדים. התמשכות הנסיעות לעבודה או לעיסוקים השונים והחזרה מהם גוזלת זמן יקר, פוגעת בפריון העבודה ואף גורמת לזיהום אוויר ולמפגעי רעש".

אחריות משרד התחבורה

"אכן בשנים האחרונות קודמו נושאים שונים ובוצעו פרויקטים חשובים בתחום התחבורה" כותב המבקר, "אך עדיין הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם משמעותיים ביותר". לדברי המבקר, למצב זה אחראי משרד התחבורה, שבראשו עומד השר ישראל כץ, שמכהן בתפקיד ממרץ 2009".

תגובת משרד התחבורה

במשרד התחבורה דוחים את הביקורתבתגובת המשרד נכתב בין היתר: "משרד התחבורה מדביק פער של עשרות שנים בהשקעות בתשתיות התחבורה בישראל, ובעיקר בתחבורה הציבורית. אולם, גם עשור של עשייה חסרת תקדים, שטרם הייתה כמותה מאז קום המדינה, לא יכול לצמצם פערים של יותר מ-100 שנה בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם".

ברכבת ישראל מבטיחים ללמוד את ממצאי הדו"ח.

 

 

 

שדה התעופה רמון נפתח

שדה התעופה רמון נפתח
הצילום: ויקיפדיה

שדה התעופה רמון נפתח

לזכר אילן, אסף ורונה רמון

נמל התעופה הבין לאומי רמון על שם אילן ואסף רמון הנמצא 19 ק"מ מצפון לאילת נפתח אתמול בטקס חגיגי במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה וילדיהם של רונה ואילן רמון. האורחים הגיעו לטקס בטיסת בכורה מנתב"ג לשדה התעופה החדש. הם נטעו במקום עצי זית לכבוד ט"ו בשבט.

בבנייתו של השדה הושקעו למעלה מ-1.7 מיליארד שקלים והוא צפוי לשרת כ-4.5 מיליון נוסעים בשנה. שדה התעופה החדש משתרע על שטח של 5,054 דונם. יש בו מקומות חנייה ל-60 מטוסים. מסלול ההמראות והנחיתות הוא באורך 3,600 מטרים – כדי לאפשר המראות ונחיתות של מטוסים גדולים המשמשים בטיסות טרנס-אטלנטיות.

שטח הטרמינל הבנוי הוא 35,182 מ"ר. יש בו 32 עמדות צ'ק אין ודיוטי פרי המשתרע על שטח של 3,320  מ"ר.

טיסות פנים וטיסות בין לאומיות

השדה יתחיל לפעול בהדרגה. תחילה בטיסות פנים ובהמשך בטיסות בין לאומית ישירות מאירופה. בעוד כחודשיים ייסגרו שדות התעופה באילת ובעובדה המשרתים כיום את הטיסות האלה.

שדה התעופה רמון אמור לשמש כאלטרנטיבה לנחיתות במקרי חירום. כיום, מטוסים שאמורים לנחות בישראל ונתקלים בתקלה טכנית או במצב חירום ביטחוני מופנים ללרנקה, לעמאן או ליוון.

אילן, אסף ורונה

שדה התעופה רמון נקרא על שם אילן ואסף רמון. אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון נהרג בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה ב-1 בפברואר 2003. בנו אסף, טייס קרב בחיל האוויר נהרג בהתרסקות מטוסו ב-14 בספטמבר 2009. רונה רמון, שהלכה לעולמה לפני כחודש זכתה להשתתף בטקס חנוכת שדה התעופה שנערך לפני חודשים אחדים.

 

בתמונה למעלה: מגדל הפיקוח של נמל התעופה רמון בבנייתו. אפריל 2016 (ויקיפדיה)

 

טייס החלל אילן רמון (ויקיפדיה)

 

אסף רמון (אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל)

 

רונה רמון (ויקיפדיה)

 

 

מַהְפֵּכַת התַשלום באוטובוסים

מַהְפֵּכַת התַשלום באוטובוסים
כרטיס רב-קו (ויקיפדיה)

מַהפֵּכַת התַשלום באוטובוסים

מְשלמים רק ברַב-קַו

משרד התַחבורה הֵחֵל לְהַנְהִיג רפורמה בצוּרַת התַשְלוּם באוטובוסים.

הָחֵל מהשבוע אי אפשר לשלם בִּמְזוּמָן על כרטיס לאוטובוס בחֶבְרַת 'דן', אלא רק בְּאֶמְצָעוּת כרטיס רב־קו. את הכרטיס לא נִיתָן לְהַטְעִין עוד אצל הנהג, אלא רק בטלפון (לא בכל הטלפונים), באינטרנט ובמקומות מְסוּיָמִים בתל אביב.

הרפורמה הֵחֵלָה בירושלים לפני כחצי שנה. מ–21 בדצמבר היא הִתְרַחבָה לכל קַוֵוי דן, ובסוף ינואר 2019 תִכְלוֹל גם קַוִוים של חֲבָרוֹת אחרות שעוברים בתל אביב, בני ברק, גבעתיים, חולון, בת ים, ראשון לציון ופתח תקווה. בסופו של דבר תִכְלוֹל הרפורמה את כל המדינה.

רב-קו אנונימי

בחודשיים הקרובים יוּכְלו עֲדַיִין הנוסעים לשלם לנהג במזומן 10.90 שקלים, ולקבל כרטיס רב־קו. את הכרטיס הזה יוכלו לטעון בכסף לשימוּש בנסיעות הבאות. זהו 'רב־קו אנונימי' שאפשר לְהַעֲבִיר בין נוסעים שונים. אפשר לטעון אותו בכל סכום עד 200 שקלים. אם הוא הולֵך לְאִיבּוּד, אין הֶחְזֵר על הכסף שהיה בו ולא נוּצַל.

רב-קו אישי

לצד הכרטיס האנונימי יש 'רב־קו אישי'. על כרטיס זה מופיעים תמונה ושם, ואפשר לטעון בו כסף בהסדרים של 'חופשי יומי' ו'חופשי חודשי' — סְכוּם קָבוּעַ שמְאפשר לנסוע בְּלִי הַגְבָּלָה. כשגִמְלָאִים, ילדים, נָכִים וסטודנטים משלמים ב'רב־קו אישי', מגיעות להם הֲנָחוֹת מְיוּחֲדוֹת. הנחות כאלה אי אפשר לקבל ב'רב־קו' אנונימי.

רב־קו אישי אפשר להזמין באתר או לגשת לנקודות בערים הגדולות, שבהן מוציאים כרטיס כזה. כדי לְבָרֵר היכן אפשר לקבל כרטיס, חַיְיגוּ 8787* למודִיעִין התַחבורה הציבורית.

להתרגל לשינוי

במשרד התחבורה אומרים כי הרפורמה חִיוּנִית וכי היא נוֹעֲדָה לְשַפֵּר את התַחבורה הציבורית ולְהַקֵל על הנהגים ועל הנוסעים. במשרד מַאֲמִינִים כי הציבּוּר יִלְמַד את השינוּיִים ויתרגל אליהם.

שִׂימוּ לב לכביש! 

שִׂימוּ לב לכביש! 
הצילום: Mark Neyman לע"מ

שִׂימוּ לב לכביש! 

היום הוא 'יום הבְּטיחוּת בדרכים'

היום, 6 בנובמבר, הוא 'יום הבְּטיחוּת בדרכים' בישראל. נושא יום זה השנה הוא: הֶסַח הדַעַת. כלומר, נהיגה או הליכה בדרך בלי לשים לב למה שקורה בכביש. בשנים האחרונות הגורם העיקרי לנהיגה בְּהֶסַח הדַעַת הוא הטלפון הסלולרי. הַסָחַת הדַעַת של שַבְרִיר שנייה עלולה לגרום אסון.

בְּמַהֲלַך היום יִתְקַייְמו דִיוּנים מְיוּחָדים על הנושא בוועדות הכנסת. במַעֲרֶכֶת החינוך יִתקיימו שיעורים מיוחדים.

על פי נְתונים שפִּרְסְמה הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 364 בני אדם נֶהֶרְגוּ בתְאוּנוֹת דרכים בישראל בשנת 2017. 31% מההרוגים היו הולכי רגל.

סְעוּ וְלכוּ בִּזהירות. אל תַגידו: 'לי זה לא יִקְרֶה'.

בתמונה: פתיחת שנת הלימודים תשע"א בבית הספר היסודי זלמן ארן בירושלים. נשיא המדינה שמעון פרס עוצר לפני משמרות בטיחות בדרכים.

הכַּרְמְלִית חוזֶרֶת

הכַּרְמְלִית חוזֶרֶת
הכרמלית (ויקיפדיה)

הכַּרְמְלִית חוזֶרֶת

לא נְגִישָה לנָכִים, לא בשבת

הכרמלית – הרכבת התחתית המיתולוגית של חיפה, המובילה מהעיר התחתית למרכז הכרמל, חוזרת לפעול לאחר כשנה וחצי של שִיפּוּצִים.

פעילות הכרמלית הופסקה בחודש פברואר אֶשְתָקַד בְּעִקְבוֹת שְׂרֵיפָה שגָרְמָה נֶזֶק כָּבֵד למַעֲרֶכֶת כולה.

הכרמלית החדשה הוּשְקָה בשבוע שעבר בטֶקֶס חגיגי. מאות מתוֹשָבֵי העיר הִמְתִינוּ על הרְצִיפִים לנסיעות הראשונות, חֶלְקָם עלו לקְרוֹנוֹת עם אופניים.

בחודש הראשון תהיה הנסיעה בחִינָם ובהמשך אפשר יהיה להשתמש בכרטיס רב-קו לנסיעה בכרמלית.

רכבות יצאו חמש פעמים בשעה והנסיעה בכל כִּיווּן תֶאֱרַך כ-10 דקות. הרכבות יעצרו בשש תחנות: 'גן האם' בכרמל, 'גולומב' הסְמוּכָה לבית החולים בני ציון, 'מסדה' ו'הנביאים' בהדר, 'סולל בונה' ו'כיכר פריז' בעיר התחתית.

לַמְרוֹת השיפוצים, הכרמלית עדיין לא נְגִישָה לנָכִים.

עַל אַף שבחיפה פועלת תַחְבּורה ציבורית גם בשבת, הכרמלית תפסיק את פעולתה בימי שישי ב-15:00 ותָשוּב לפעול רק כשעה לאחר צאת השבת.

 

השימוש בטלפון סלולרי מעלה את הסיכון לתאונות דרכים

השימוש בטלפון סלולרי מעלה את הסיכון לתאונות דרכים
הצילום: ויקיפדיה

השימוש בְּטלפון סלוּלרי מַעֲלֶה את הסִיכּוּן לתְאוּנוֹת דְרָכִים

וַעֲדָה מַמְלִיצָה לְהַטִיל עוֹנָשִים כְּבֵדִים יותר

וַעֲדָה שבָּדְקָה את הקשר בין השִימוּש בְּטלפונים סלולריים בִּזְמַן נְהִיגָה לבין תְאוּנוֹת דְרָכִים, פִּרְסְמָה בשבוע שעבר את מַסְקְנוֹתֶיהָ.

הוועדה פעלה מִטַעַם 'הרָשות הלְאומית לִִבְטִיחוּת בדרכים'. לפניה עמד, בין השאר, מֶחְקָר חדש, שמצא כי השימוש בטלפון סלולרי מגדיל פי 10 את הסִיכּוּי לתאונות דרכים. ממחקרים אחרים, שהוועדה למדה, עולה כי לא רק גְלִישָה וקריאה או כתיבה בטלפון בזמן נהיגה מְסוּכָנוֹת, אלא גם הַגְדָרַת המקום שרוצים לנסוע אליו או חיפוש אנשי קשר שרוצים להתקשר אֲלֵיהֶם.

יו"ר הוועדה הִצִיג את המסקנות ואמר, בין השאר: "אם חושבים על בְּטִיחוּת נטו, צריך לאסור כל שימוש בטלפון בזמן נהיגה, אבל הצֶווֶת הבין שזו דְרִישָה לא ריאלית". "השימוש בטלפון הוא הִתְמַכְּרוּת" – הִסביר. הוא הוֹסִיף: "אנחנו מַנִיחִים שאי אפשר לְנַתֵק את הנהגים לגמרי מהסלולרי, ולכן גִיבַּשְנוּ אסטרטגיה לְהַפְחָתַת השימוש ולְהַגְבָּרַת האֲכִיפָה".

הנה ההַמְלָצוֹת העִיקָרִיוֹת של הוועדה:

לֶאֱסוֹר על נהגי משאיות ואוטובוסים להשתמש בְּטלפון סלולרי בזמן נהיגה.

לְהַגְבִּיר את האֲכִיפָה ולְהַעֲנִיש בחוּמְרָה נהגים שכותבים או קוראים הודעות בטלפון בזמן נהיגה.

 

בתמונה: נהג שדעתו מוסחת על ידי טלפון סלולרי (ויקיפדיה)

33,358 הרוגים בתאונות דרכים בישראל מ-1948 ועד היום

33,358 הרוגים בתאונות דרכים בישראל מ-1948 ועד היום
הצילום: ויקיפדיה

33,358 הרוגים בתאונות דרכים בישראל מ-1948 ועד היום

377 הרוגים בתאונות דרכים בישראל בשנת 2016 

33,358 בני אדם, מהם 5,071 ילדים, נֶהֶרגו בישראל בתְאוּנוֹת דרכים מִקום המדינה עד היום. כך עולה מנְתונים שמִתפרסמים לְרֶגֶל היום הלְאוּמִי לבטיחות בדרכים, המְצוּיָן היום.

בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 377 בני אדם. זו עלייה של כ-6% לְעוּמַת 2015, שבה נהרגו 356 בני אדם. מִנְייַן ההרוגים בתאונות הדרכים השנה עומד על 330 הרוגים לעומת 331 הרוגים בתְקופה המַקבילה אֶשֵתָקַד.

31% מההרוגים בשנת 2016 היו נֶהָגִים, רבע מההרוגים היו נוסעים ברכב, 29% הולכי רגל, 12% רוֹכְבֵי אופנוע ו-3% רוכבי אופניים.

מרבית התאונות הִתְרַחֲשו בכבישים הבין-עירוניים (62%) והיֶתֶר בכבישים העירוניים (38%).

לפי הנתונים, היום המְסוּכָּן בשבוע בְּשנה זו היה יום חמישי, ובו אֵירְעו התאונות הקַטְלָנִיוֹת הרבות ביותר.

שְעות השִׂיא בתאונות הדרכים ב-2016 היו: 15:00 עד 16:00 ו -19:00 עד 20:00.

בדו"ח מתפרסם נִיתוּח של עֲבֵירוֹת התְנועה שבִּיצְעו הנהגים הפּוֹגְעִים: 20% מהעבירות היו עבירות של  אִי מַתָן זְכוּת קְדִימָה להולכי רגל, 14% – עבירות של  אִי צִיוּת לתמרור או לרמזור, 13% –  עבירות של מהירות גבוהה ו-11.7% –  עבירות של סְטִייָה מנָתִיב.

קבוצות הסיכון לתאונות הן: ערבים, הולכי רגל וילדים.

כשליש מההרוגים בתאונות הדרכים בעָשׂוֹר האחרון הם הולכי רגל. 40% מהולכי הרגל ההרוגים הם בני 65 ויותר, אף על פי שחלקם באוכלוסייה הכללית עומד על 11%.

 

בתמונה: יונדאי גטס מרוסקת מוצגת על גבי משאית גרר במתחם מיני ישראל במסגרת המלחמה בתאונות הדרכים (ויקיפדיה)

נוסעים בנָתִיב היְמָני. בשְׂמָאלִי – רק עוֹקְפִים

נוסעים בנָתִיב היְמָני. בשְׂמָאלִי –  רק עוֹקְפִים
הצילום: ויקיפדיה

נוסעים בנתיב הימני. בשמאלי – רק עוקפים

המשטרה אוֹכֶפֶת את חוקי העֲקִיפָה

משטרת התְנוּעָה מַגְבִּירָה את האֲכִיפָה של חוקי העֲקִיפָה של כְּלֵי רֶכֶב.

באגף התנועה מַדְגִישִים כי הנהגים חייבים לנסוע בנָתִיב הימני. הנתיב השְׂמָאלי נוֹעַד רק לַעֲקיפה של כלֵי רכב. בסיום העקיפה בנתיב השמאלי יש לחזור בצורה בטוחה וזְהִירָה לנתיב הימני. הנהיגה בנתיב השמאלי מַפְרִיעָה לתנועה ומְעַכֶּבֶת את הנהגים האחרים.

שוטרי התנועה רָשְמו לאחרונה מאות דוּ"חוֹת לנהגים שנסעו בנתיב השמאלי שלא לְצוֹרֶך עקיפה. העוֹנֶש על עֲבֵירָה זו: קְנס של 250 שקלים ושש נְקוּדוֹת.

 

בתמונה: רכב עוקף במעבר קו הפרדה רצוף (ויקיפדיה)