Browsing Category

השפה העברית

מֵרְץ או מארס?

מֵרְץ או מארס?
הצילום: ויקיפדיה

מֵרְץ או מארס?

גם וגם

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים: 

מַארְס (Mars) הוא אל המלחמה במיתולוגיה הרומית. על שמו קראו הרומאים גם לכוכב הלכת האדום (בפינו: מאדים) וגם לאחד מחודשי השנה. שם זה התגלגל לשפות שונות במבטאים ובכתיבים שונים. למשל באנגלית הוא קרוי March (נֶהגה מַארְץ') ובגרמנית März (נהגה מֵרְץ).

בְּעברית בדרך כלל אומצה לשמות החודשים הלועזיים הגייתם בגרמנית, וכמו ינואר, יולי או דצמבר רווחת בפי דוברי העברית ההגייה מֵרְץ (אבל אוֹגוסט ולא אאוּגוסט כִּבְגרמנית). אך יש המקפידים בְּעברית לקרוא לחודש הלועזי בשם האל הרומי מַארס.

וזה נוסח החלטת האקדמיה: בשם החודש השלישי בשנה הכללית מקוימות שתי צורות: מֵרְץ ומארס.

 

בתמונה: Calendar icon of Mozilla Sunbird, ע"י Mark L. Carson, תחת רישיון

רָשוּת, רְשוּת, רָאשוּת

רָשוּת, רְשוּת, רָאשוּת
בית עיריית תל אביב-יפו (ויקיפדיה)

רָשוּת, רְשוּת, רָאשוּת

האקדמיה ללשון העברית מסבירה

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות אתר האקדמיה ללשון העברית פרסם דברים על המילים רָשוּת, רְשוּת, רָאשוּת.

הינה עיקר הדברים: 

בעברית בת ימינו משמשות שתי מילים קרובות בצורתן ובהגייתן: רְשׁוּת ורָשׁוּת – שתיהן יְרושה שיָרַשְנו מְלשון חז"ל.

רְשׁוּת בשווא ברי"ש קשורה למילים רִישָיוֹן, להרשות, הרשאה, רַשַאי, רישוי. שורש המילה הוא רש"י והיא קרובה במשמעה למילה הֶיתר. בימינו 'קיבל רְשות', 'אין לך רְשות' וכדומה.

רְשות היא גם ההֵפֶך מ'חובה'. ובמבחנים בני ימינו יש לפעמים 'שאלת רְשות'. נזכיר גם את המימְרה "הכל צפוי והרְשות נְתוּנָה" (אבות ג, טו), שעניינה הבחירה החופשית הנתונה לאדם.

בלשון חז"ל יש שימוש רחב במילה רְשׁוּת במשמעות 'בעלות'. 'רְשות היחיד' היא מקום שבְּבַעֲלוּת אדם או גוף פְּרטי, ו'רשות הרבים' היא מקום השייך לכלל. מי שעומד ברְשות עצמו – אין לאדם אחר בַּעֲלוּת עליו.

רָשוּת

רָשׁוּת בקמץ היא מילה נִרְדֶפֶת ל'שִלְטון', 'שְׂרָרָה'.

כיום משמשת המילה רָשות שימוש נרחב. בדמוקרטיה מַפְרידים בין שלוש רָשויות (השופטת, המְחוקקת והמְבצעת), השִלטון המקומי מורכב מרָשויות מקומיות ואזוריות. מוסָדות שִלטוניים רבים מכונים רָשות, למשל רָשות המים, רָשות החשמל, רָשות המסים, רָשות הדואר, רָשות השידור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בכל השימושים האלה הקמץ ברי"ש נשאר בכל הנְטייה.

 

האומנם מדובר בשתי מילים נפרדות או במילה אחת שהתפצלה?

 

רוב המילונים מפרידים בין שתי המילים לא רק במשמען אלא גם בגִיזְרונָן: בעוד המילה רְשׁוּת משויכת לשורש רש"י, את המילה רָשׁוּת הם מסבירים כגזירה מן המילה רֹאשׁ – בהשמטת האל"ף.

ואולם היו שלא הפרידו בין המילים וראו בהן מילה אחת הגזורה מן השורש רש"י.

בימינו שתי המילים מוּבְחָנוֹת זו מזו במוּבְהָק.

אל רְשות ורָשות מצטרפת המילה המחודשת רָאשׁוּת המציינת את תפקידו של העומד בראש, למשל 'הִתמודדות על ראשות העירייה', 'מִשלחת ברָאשוּתה של השָׂרָה'.

בעברית בת ימינו נוכל אפוא למצוא משפט שבו מְשמשות שלוש המילים האלה וכל אחת מהן נושֵׂאת משמעות משלה: 'למועמדים לרָאשוּת הרָשות ניתְנה רְשׁוּת לְהִתְרַאֲיֵין".

 

בתמונה: בית עיריית תל אביב, ע"י דוד שי, תחת רישיון

רֹאש העיר או רֹאש העִירִייָה?

רֹאש העיר או רֹאש העִירִייָה?
משה ליאון (ויקיפדיה)

רֹאש העיר או רֹאש העִירִייָה?

גם וגם 

באֲתר האקדמיה ללשון אנחנו קוראים, בין השאר: הצֵירוּפים ראש עיר וראש עירייה מְשַמשים בלְשוננו זה לצד זה, ואנו נשאלים לעיתים קרובות אם יש עֲדִיפוּת לאחד מהם.

מְדובר בשני צֵירופים עבריים כְּשֵרִים, והבְּחירה ביניהם איננה שאלה של דִקְדוּק אלא שאלה של דִיוּק במִינוּחַ. מבחינה זו יש עֲדִיפוּת מְסוימת לצֵירוף ראש עירייה – היושב בראש מועֶצֶת העירייה. הצֵירוּף ראש עירייה מַקביל לצירוף 'רֹאש מועצה' ברָשוּיוֹת מְקומיוֹת אחרות (מועצות מְקומיות ומועצות אֲזוריות) וכָמוֹהוּ כצֵירוף 'ראש ממשלה'. ואכן ראש עירייה הוא המוּנח המְשמש בלְשון החוק.

ואולם אין פְּסוּל בצירוף ראש עיר – האיש שאנשֵי העיר בחרו בו לעמוד ברֹאשָם, האיש המוּפְקָד על עניינֵי העיר והמְיַיצֵג אותה לפני רָשוּיות המדינה. הצֵירוף ראש עיר דומה לצֵירוף 'ראש מדינה' המְשמש לפעמים לציון נָשִׂיא, ראש ממשלה וכדומה, כגון "שני ראשי המדינות נוֹעֲדו ביניהם".

אם כן שני הצֵירופים כְּשֵרים מצד הלשון ומצד העניין. עם זאת הרוצים לְהַקְפִּיד על המונח הרִשמי המְשַקֵף במְדוּיק את התפקיד ואת מְקומו במערך השִלְטוני יִנְקְטו את הצירוף ראש עירייה.

המילה עירייה

המילה עירייה עצמה נתחדשה בראשית המאה העשרים על פי בַּלַדִיַּה בערבית. בעל החידוש הוא אליעזר בן־יהודה כעֵדוּתוֹ במילונו. לפניה שימשו לְעיתים באותה מַשְמָעוּת הצירופים 'חֶבֶר עיר' (צירוף שמקורו בספרות חז"ל), 'מועצת העיר', 'בית פקידות העיר' ועוד. הצירוף ראש עירייה מְתוֹעָד בעיתונות העברית רק מסוף העָשׂור הראשון של המאה העשרים.

 

בתמונה: ראש עיריית ירושלים משה ליאון, יולי 2020, ע"י יוסי זמיר, תחת רישיון

ראשת הממשלה, רֹאשת העיר

ראשת הממשלה, רֹאשת העיר
גולדה מאיר (לע"מ)

רֹאשַת המֶמשלה, רֹֹאשַת העיר

שִוְויוֹן בלשון

האקדמיה ללשון העברית החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תַפְקיד ודַרְגָה שנושֵׂאת אישה".

מַשְמָעוּת ההחלטה היא שאפשר לקרוא לאישה המְכַהֶנֶת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר – ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר). וכך גם:  מִשְנָה לנגיד, מִשְנָה לנָשיא, משנה ליו"ר (ובריבוי: מִשְׁנוֹת).

בעֶקְרוֹן השִוְויוֹן בשמות התואר לא פָּסְחָה האקדמיה גם על הדרגות הצבאיות ונָתְנָה למעשה תוֹקֶף גם לשמות של דְרָגוֹת בצה"ל כמו רב־טוראית, רַבַּת סרן או תַת־אלופה.

המַזכירה המַדָעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש מסבירה כי בעברית לאורך הדורות נוֹצְרו צורות נְקבה לשמות המְצַיְינים תפקידים ושמות תואַר המיוחסים לנשים, כגון מלכה, נְביאה, רבנית ושַׁלּיטה, וגם בימינו יֶשְנָן מילים רבות המְתארות תפקידֵי נשים: חַשֶבֶת, סַפָּרית, חַזָאִית, שַדְרנית, שַגְרירה, אלופה, פרקליטה, כּוֹכֶבֶת, קנצלרית, מַנְכָּ"לִית ועוד.

 

 

בתמונה: גולדה מאיר, ע"י PRIDAN MOSHE, לע"מ

מדברים על זה…

מדברים על זה…
הצילום: ויקיפדיה

מדברים על זה…

מַשָּׂא וּמַתָּן

בימים שבהם מדברים על מַשָׂא ומַתָן עם ארגון הטרור חמאס, אתר האקדמיה ללשון העברית עוסק בצֵירוף משא ומתן. וכך נכתב באתר, בין השאר:

הצֵירוף משא ומתן מציין הִידָבְרוּת בין שני צְדדים במטרה להגיע להֶסְדֵר כלשהו או לעִסקה.

הצֵירוף משא ומתן מציין פעולה הֲדָדִית: כל אחד מן הצדדים לוקח (=נושא) משהו מן האחר ונותן לאחר דבר מה משלו. 

בסִפרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מִסחר אך גם לעִיסוק בִּכְלָל.

לצד הצירוף השֵמָנִי משמש הצירוף הפועלי נָשָׂא ונָתַן – המְציין בספרות חז"ל עיסוק במסחר וגם הִידָיְינות בעניין מִשפָּטי או הִלְכָתִי וכדומה. 

בעברית החדשה 'משא ומתן' אינו משמש בהֶקְשֵר של פעולות מִסחריות יום־יומיות, אלא בהֶקשר של עֲסקות כלכליות גדולות, וכן בהֶקשר של הַסְדָרַת יַחֲסֵי עבודה או הֶסְדרים בין אִרגונים כגון מִפלגות ומדינות.

מִקָּח וּמִמְכָּר

דומה ל'משא ומתן' הצירוף מִקָּח וּמִמְכָּר או מֶקַח וּמִמְכָּר – גם הוא מלשון חז"ל. הצורה מִקָּח מן השורש לק"ח (<מִלְקָח) פירושה 'קְנייה', כשם שלָקוֹֹחַ הוא קונה. מן הצורה 'מיקח' הִתְגַלְגלה הצורה הסֶגולית מֶקַח, שבה המ"ם נתפסה שורשית, וכך נוצר בימינו הפועל הִתְמַקֵּחַ. אם כן הצירוף 'מִ(י)קָח ומִמְכָּר' אינו אלא 'קְנִייה ומכירה'.

צירוף נוסף הנִרְדָף ל'משא ומתן' הוא שַקְלָא וטַרְיָא השָאוּל מארמית התלמוד (מילולית: לְקיחה וזְריקה), והוא משמש במַשְמָעוּת הִידָיינות, כגון הִידָיינות משפטית.

 

הֶעָרות לְשוניות

א. הצֵירוף 'משא ומתן' נתפס כצורת יחיד אף על פי שהוא בנוי משני שמות: 'משא ומתן ממושך', 'התנהל משא ומתן'. כמו כן נוהגים לְיַידֵעַ רק את השם הראשון 'המשא ומתן' (אבל כמובן אפשר גם 'המשא והמתן'). לצירוף נוצר גם הקיצור מו"ם (כיום הוא נָדִיר יותר בשימוש).

ב. רוֹוֵחַ מאוד המִבנֶה המוּרכָּב 'ניהל משא ומתן' במקום 'נשא ונתן'. שימוש במבנה מורכב מסוג זה אפשר למצוא גם במקרים אחרים, כגון 'קיבל החלטה' במקום 'החליט', 'ניהל ויכוח' במקום 'התווכח', 'עשה שימוש' במקום 'השתמש'. יש המַמליצים לִנְקוֹט בפועל הפשוט, אך נראה שלעיתים יש טעם במבנה המורכב.

ג. בצירוף הפועלי 'נשא ונתן' לא משמשות מילות היחס הרגילות של הפעלים 'נשא' 'ו'נתן', אלא מילת היחס 'עם'. כך גם בצירוף 'משא ומתן', כגון "הוּשְׂגָה התקדמות במשא ומתן עם העובדים", וגם "לא הושגה התקדמות במשא ומתן בין ההנהלה ובין העובדים".

 

בתמונה: לחיצת יד משולשת בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין (מימין), נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר טקס חתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, ארצות הברית, 26 במרץ 1979, ע"י שבתאי טל, תחת רישיון

מתי נולד השם תפוז

מתי נולד השם תפוז
הצילום: Pixabay

מתי נולד השם תפוז

ויכוח מַר על פרי מָתוֹק

התפוז – תפוח הזהב – הוא אַחד הפירות המְזוֹהִים עם ארץ ישראל בעֵת החדשה. 

מי חידש את השם תפוז ומתי? 

בראשית המאה ה-20 כּוּנָה הפרי בעברית בפי רִאשונֵי המִתְיַישְבים בְּשם תפוח זהב. בשנות ה-30 הִצִיעַ הבַּלְשָן יצחק אבינרי לַהֲפוֹך את רָָאשֵֵי התֵיבוֹת תפו"ז לשֵם הפרי – תפוז. בתוך השם מִסְתַתֶרֶת גם המילה פָּז (זהב).

חידוש המילה תפוז הִתְקַבל בהִתְנגדות בְּקֶרֶב רבים ממְחַדְשֵי השפה העברית. צֵירוּף של שתי מילים קַיָים אומְנם במִקרא אך אינו נָפוץ. השימוש בהֶלְחֵם בְּסִיסִים לא היה מְקובל בראשית ימי תְחִייַת השָׂפה, והחידוש נִתְפַּס אז כבִלְתִי טִבְעִי לשפה העברית.

בַּלשנים דָרְשו בתוֹקֶף מעורְכֵי העיתונים שֶׁיִדְחו את ה"חידוש הנוֹעָז". המשורר שאול טשרניחובסקי כִּינָה את המילה תַּפּוּז "בוֹלשביזמים בשפה".

כך או כך – התפוז וטַעֲמו המתוק נִיצְחו.

 

הצילום: Pixabay 

יום העברית תשפ"ד

יום העברית תשפ"ד
הצילום: ויקיפדיה

יום העברית תשפ"ד

שָׂפָה שמְחַבֶּרֶת אותָנו

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים, בין השאר:

יום העברית תשפ"ד המְצוין כמִדֵי שנה בכ"א בטבת, הוא יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה,
מִתקיים השנה בצֵל המִלחמה הקשה שפָרְצָה בשמחת תורה, שבעה באוקטובר 2023.

לְרֶגֶל יום העברית האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מַציגות מֵיזָם מיוחד של מילים שנותנות קול ומַשְמָעוּת לתְקוּפָה.

את המילים בָּחֲרו עשרים נשים וגברים – אם ששָכְלָה את בנה הלוחם, אימָהות שילדיהן נֶחטפו, שוטרת שלחמה בשְׂדֵרות, בני נוער מְפוּנִים מהדרום ומהצפון, תושָבי העוטף, לוחֲמֵי צה"ל, אִישֵי ציבור, רופאים ומִתְנַדְבִים – כולם הפָּנים היפות של ישראל.

ביחד הִתקבל פְּסֵיפס של מילים שמַצִיעַ הִתְבּוֹנְנוּת על האוֹפֶן שבו נָגְעו אֵירוּעֵי המלחמה בכל אחד מאיתָנו.

המילים שנִבחרו:

אור

חיים

רוּחַ

שוּתָפוּת

מוֹלֶדֶת

יִשְׂרְאֵלִיוּת

בית

רֵעוּת

אַהֲבָה

אַחְדוּת

מִשְפַּחְתִיוּת

בְּאֵר

כִּיסוּפִים

ריחוק

זֶהות

שְלִיחוּת

רֶפֶת

אֱמוּנָה

תוּשִייָה

את רשימת האנשים שבחרו את המילים ואת דבריהם על הבחירה אפשר למצוא באתר האקדמיה ללשון.

 

בתמונה: דגל ישראל, תחת רישיון נחלת הכלל

 

מהי המילה הארוכה בעברית?

מהי המילה הארוכה בעברית?
מילון בן יהודה (ויקיפדיה)

מהי המילה הארוכה בעברית?

שאלה טובה…

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים:

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי, כגון וּכְשֶבְּהִשְתַעַשְעוּיוֹתֵיהֶםוְלִכְשֶתִתִמַרְמֵרְנָה. 

במילים אלו נוספו אותיות שימוש בראש המילה היסודית וצורני נטייה (צורן הרבים וכינוי השייכות) בסופה. בשפות אחרות (אנגלית למשל) רצף זהה במשמעות נכתב בכמה מילים. למשל, בעברית נוכל לומר במילה אחת וּכְשֶׁיֵּאָכֵל, ואילו באנגלית נזדקק לשם כך לחמש מילים: and when it is eaten.

ערכים מילוניים

אם השאלה היא על מילים שהן עצמן ערכים מילוניים, ללא אותיות שימוש וללא צורני נטייה, קשה למצוא מילים עבריות ארוכות. העברית, ובעיקר לשון המקרא, מבוססת על שורשים ותבניות (משקלים במערכת השם ובניינים במערכת הפועל), ורוב השורשים הם בני שלוש אותיות בלבד. המילים הארוכות ביותר שיכולות להיווצר בדרך זו הן מילים משורשים מרובעים בתבניות ארוכות יחסית, כגון התגלגלות.

בלשון חכמים ובלשון ימי הביניים ועוד יותר בעברית החדשה נעשה השימוש בצורני גזירה שכיח יותר בעברית. שלא כתבנית, שבתוכה משולבות אותיות השורש, צורני הגזירה נוספים למילה קיימת, ולפיכך עשויים ליצור מילים ארוכות יחסית. למשל: עיתון + ־ַאי + ־וּת = עיתונאות. סמכות + ־ן + ־וּת = סַמְכוּתָנוּת. ואולם צורני הגזירה העבריים קצרים יחסית, ולכן הוספתם לערך עברי קיים איננה יוצרת מילה ארוכה בהשוואה למילים ארוכות בשפות אחרות. צורנים המצטרפים למילים בראשן נכתבים לרוב בתיבה נפרדת, כגון 'בין־עירוני'.

בעברית החדשה נוצרות מילים גם בדרך של הֶלְחֵם, כגון מִדרחוב ומַחזמר. אך גם אלה לא יוצרות מילים ארוכות מאוד.

אחת הסיבות העיקריות לאריכותן של מילים בשפות אחרות לעומת מילים בעברית היא נוהג הכתיבה: בלשונות אירופה צירופי מילים נכתבים לעיתים קרובות במילה אחת, ואילו הצירוף העברי המקביל נכתב בשתי מילים. לדוגמה, בגרמנית ובאנגלית כותבים kindergarten במילה אחת ואילו המקבילה העברית נכתבת בשתי מילים: גן ילדים.

מילים שאולות

למעשה רוב הערכים המילוניים הארוכים בשפה העברית אינם ערכים עבריים מקוריים, אלא מילים שאולות, כגון אנדרלמוסיה (מילה יוונית שנשאלה לעברית בלשון חז"ל), אנציקלופדיהגאומורפולוגיהתרמואלקטרומוטוריאינטרדיסציפלינריוּת.

בתנ"ך

גם אחת משלוש המילים הארוכות ביותר בתנ"ך והידועה שבהן – וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים (אסתר ט, ג) – איננה מילה עברית במקורה, אלא מילה פרסית. אך שתי האחרות עבריות, ושתיהן מיחזקאל: וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן (טז, מז), וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם (כ, מד).

 

בתמונה: מילון בן-יהודה, ע"י User:Scarlight, תחת רישיון

מִתְגַבְּרִים על השַתֶפֶת!

מִתְגַבְּרִים על השַתֶפֶת!
הצילום: Pixabay

מִתְגַבְּרִים על השַתֶפֶת!

לא מְשַתְפִים פֵייק נְיוּז!

מלחמות מודרניות מִתְנַהֲלות לא רק בשְׂדֵה הקְרָב. הן מִתְנַהֲלוֹת גם בשְׂדֵה הסייבר, הרְשָתוֹת החֶבְרָתִיוֹת, הכַּלְכָּלָה, יַחֲסֵי הציבור והתַעמוּלה. כך גם המלחמה שפָּרְצָה ב-7 באוקטובר.

בחודשיים האחרונים, מאז תְחילת המלחמה, הִתְקַבלו במוקֵד 119 של מַעֲרַך הסייבר הלְאומי יותר מ-3,500 דִיווּחים מהציבּוּר אוֹדוֹת שְמוּעוֹת, הודָעות כָּזָב והַפְחָדָה, הֲסָתָה, ניסְיונות פישינג ופְריצוֹת לרְשָתות החֶברתיות במֶרְחָב הדיגיטלי. אלפֵי פְּנִיוֹת הִתְקַבְּלו גם במוֹקדֵי המִשטרה. 

לאור העלייה המַשְמָעוּתִית במַאֲמַצֵי האויְבים לְהַשְפִּיעַ על התוֹדָעָה ולִזְרוֹעַ בֶּהָלָה, הִשִיק מערך הסייבר הלְאומי, בשיתוּף משטרת ישראל ופִּיקוּד העוֹרֶף, קמפיין שמַטְרָתוֹ לְהַעֲלוֹת את המוּדָעוּת לסוּגֵי האִיוּמים במרחב הדיגיטלי ולְהַנְגִיש כֵּלים פְּשוטים להֲגָנָה

הקמפיין, תַחַת הסִיסְמה "מִתְגַבְּרים על השַתֶפֶת", מְלוּוֶה באֲתָר עם הַמְלָצוֹת הֲגָנָה לאֶזְרָח וכן פלטפורמה מקוונת חדשה בשם IFLAG שבה נִיתָן לִבְדוק את מְהֵימָנוּתָן של הודעות חֲשוּדוֹת. הקמפיין מַזמין את הציבור לְדַוֵוחַ למַעֲרָך 24 שעות בימָמָה בחִיוּג יָשִיר 119 או באֶמְצָעוּת טוֹפֶס דִיווּחַ באֲתָר, על כל פעילות חֲשוּדָה במֶרְחָב הדיגיטלי. 

מִתְגַבְּרים על השַתֶפֶת

וכך אומר סרטון הקמפיין:

מִתגברים על השַתֶפֶת ולא מְשַתְפים פייק ניוז (בעברית: חַדְשות כָּזָב).

השַתֶפֶת מְסַיַיעַת לאוֹיֵב ויכולה לְהַדְבִּיק את כולנו.

נִתְקַלְתֶם בתוכן חָשוּד? עִצְרוּ, בִּדְקוּ ודַוְוחוּ למַעֲַרך הסייבר הלְאומי.

 

הינה הסרטון:

 

השַתֶפֶת היא כמו מחלה

המילה שַתֶפֶת נוצרה מהשורש ש.ת.ף. השורש הזה מוכר בפעלים בַּבניינים פיעל, פועל, התפעל, בשמות פעולה, בשמות עצם ובשמות תואר: לְשַתֵף, לְהִשְתַתֵף; שוּתָף, שוּתָפוּת; שִיתוּף, שִיתוּפִי, שיתוף פעולה; מְשוּתָף; מִשְתַתֵף, הִשְתַתְפוּת.

השַתֶפֶת נוצרה במשקל 'קַטֶּלֶת' שהוא משקל המחלות בעברית: אַדֶמֶת (Rubella), צַהֶבֶת (Icterus), חַזֶרֶת (Parotitis), דַלֶקֶת, שַעֶלֶת (Pertussis), מַתֶנֶת (בלועזית: לוּמְבָּגוֹ), פַּקֶקֶת (בלועזית: תְּרוֹמְבּוֹזָה), טָרֶשֶת (בלועזית: סְקְלֵרוֹזִיס), שַחֶפֶת (tuberculosis).

שַפַּעַת, קַדַחַת (מחלה מלוּוה חום גבוה), צָרַעַת (leprosy).

שַלְבֶקֶת (Herpes), סוּכֶּרֶת (בלועזית: דִּיאַבֵּטֶס).

מהמחלות האמיתיות האלה נולדו בעברית המדובֶּרֶת ה'מחלות': דַבֶּרֶת, נַיֶירֶת, סַחֶבֶת, טַפֶּשֶת, שַתֶפֶת. וגם: פַּטְפֶּטֶת, קַשְקֶשֶת, בַּרְבֶּרֶת – 'מחלות' שמתארות דיבורים בלי הפסקה ולפעמים בלי שיש מאחוריהם ידע, חוכמה או אמת. דוגמאות רבות ל'חולים' בהן אפשר לראות ולשמוע בטלביזיה…

 

מערך הסייבר הלאומי

הצילום: Pixabay 

על מלחמה ועל חוכמה

על מלחמה ועל חוכמה
הצילום: ויקיפדיה

על מלחמה ועל חוכְמה

חוֹמֶר למַחְשָבָה

בתַרבות העברית ובְתַרבויות אחרות יש ביטויים, פִּתְגָמִים ומִשפטים חכמים רבים בנושא המלחמה. גם בנושא השלום… יש בהם תוֹבָנוֹת על הקֶשֶר בין מלחמה לשלום ועל מְנַצְחִים ונִיצְחונות. חומֶר למַחְשָבָה

הינה פִתגמים ומִשפטים חכמים בנושא המלחמה. השלום יְחַכֶּה…:  

בתנ"ך ובתַלְמוּד:

מְקוֹרוֹת אחרים:

 

ניצָחון

  • לניצָחון יש מאה אבות, אך הכִּישָלוֹן הוא יָתוֹם. (ג'ון קנדי)
  • במלחמה אין מְנַצְחים. (פתגם אנגלי)
  • הדרך היחידה לְנַצֵח במלחמה היא לִמְנוֹעַ אותה. (ג'ורג' מרשל)
  • עוד ניצחון כזה ואָבַדְנוּ. המשמעות: הניצחון עלה במחיר רב, ולכן לא בטוח שהוא ניצחון, לא בטוח שהיה כדאי לצאת למלחמה. לעיתים משתמשים בפתגם גם להַבָּעַת חֲשָש מהמחיר העתידי שישלם המנצח עֵקֶב תוֹצְאות ניצְחונו. אף שמְקוֹרוֹ של הביטוי בניצחון צבאי, הוא משמש גם בתְחוּמים אחרים.
  • ניצחון פִּירוּס – ביטוי המשמש לתיאור ניצחון שעלה במחיר רב, ולכן לא בטוח שזה ניצחון. לא בטוח שהיה כדאי.
  • להתראות בשש אחרי המלחמה. המשמעות: אחרי המלחמה, כשהמלחמה תִסְתַיֵים סוף סוף…      אָמֵן!

 

בתמונה: פסלו של יבגני ווצ'טיץ' המציג אדם ההופך חרב למחרשה, המוצג במטה האומות המאוחדות בניו יורק, ע"י User:Neptuul, תחת רישיון