הַתְרָעָה, הַתְרָאָה, הַרְתָעָה

מה ההֶבְדֵל בֵּיניהן?

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים:

רבים מִתְבַּלְבְּלִים בין המילים הַתְרָעָה, הַתְרָאָה והַרְתָעָה. הסיבה לבִלְבּוּל כפולה: המילים קרובות בצְלִילָן זו לזו ושְלושתָן נוֹשְׂאוֹת מַשְמָעוּת של הַזְהָרָה ואִיוּם.

מה בכל זאת ההֶבְדֵל ביניהן?

הַתְרָעָה וכן הפועל הִתְרִיעַ (על) מַשְמָעָם הַזְהָרָה מפני סַכָּנָה מִתקרבת.

הפועל הִתְרִיעַ נוֹצַר בלְשון חכמים מן המילה תְרוּעָה והוא מְצַיֵין בעיקָרו הַשְמָעַת קול בשוֹפָר או בחֲצוֹצְרָה. בספרות חז"ל פעולת ההַתרעה נזכרת לרוב בהֶקְשֵר של צָרָה המִתְרַגֶשֶת על הציבור, כגון בַּצורֶת, מַגֵפָה ומלחמה. מן השימוש הזה הִתְפתחה המַשְמָעוּת בלְשון ימינו: הַזְהָרהָ מפני סכנות ובעיות. לדוגמה: 'התקבלו התרעות על פיגועים'; 'המְבַקֶרֶת התריעה על היעָדֵר תוכנית לשעת חֵירוּם'.

הַתְרָאָה וכן הפועל הִתְרָה (ב־) מַשְמָעָם הַזְהָרָה, אִיוּם או הודעה על עוֹנֶש הצפוי לאדם שאינו פועל לפי החוק.

המוּנָח מְשמש לציון הודעה מֵרֹאש על פעולה שרָשוּת מוּסְמֶכֶת עומדת לִנְקוֹט נגד אדם שלא פָּעַל כַּשוּרה: "לפני העִיקוּל תִישָלַח הַתְרָאָה".

בעברית בת ימינו הִתפתחה מַשְמָעוּת נוספת למילה הַתְרָאָה: 'הודעה (מוּקדֶמֶת)', כגון 'הם הִגִיעו לביקור בלי הַתְרָאָה (מוקדמת)'. שימוש זה נָפוֹץ בלָשון הצְבאית: הַתְראה היא הודעה על פעולה צְפויה הנִמְסֶרֶת מִבְּעוֹד מוֹעֵד כדי לאפשר לְהֵיעָרֵך לִקרָאתה. בדִיוּן באקדמיה על השימוש בהתראה במשמעות של 'הודעה מוקדמת' הוסכם שאין טעם לפסול שימוש זה, ועם זאת מוּטָב לִנְקוֹט 'הודעה מוקדמת'.

הַרְתָעָה וכן הפועל הִרְתִיעַ מַשְמָעָם אִיום על צד אחר כדי שיֵירָתַע ויִימָנַע מִלעשות פעולה כלשהי. לדוגמה: 'נֶשֶק גַרְעִינִי מַרְתִיעַ מפני הַתְקָפָה'; 'קְנָסוֹת גְבוהים אולי יַרְתִיעוּ נָהגים עֲבַרְיָינִים.