עברית מִגְדָרִית

על שָׂפָה ועל חֶברה

העברית היא שָׂפָה מִגְדָרית. זו עוּבְדָה. ברוב נְטִיוֹת הפועל, בשְמות העֶצֶם, בשְמות התוֹאַר, בשם המספר ובנְטִייַת מילות היַחַס יש הֶבְדֵל דִקְדוּקִי בין זכר ונקבה.

ויש עוד עוּבְדָה: העברית נותנת יַחַס של כָּבוד לצורַת הזכר. גם אם יש בקָהָל 100 נשים וגבר אחד – על פי העברית יש לִפְנוֹת אֲלֵיהֶם בִֹּלְשון זכר רבים. למה? ככה זה בעברית…

יש אנשים ונשים שהעוּבדה הזו מַרְגִיזה אותם. מִדֵי פעם מִתְפַּרְסְמוֹת ברְשָתוֹת החֶבְרָתִיוֹת הודעות המְבַשְׂרוֹת כי האקדמיה ללשון העברית הֶחְליטה לְשַנוֹת את התֶקֶן בנושא הזה ולְבַטֵל את הצורך לִפְנוֹת לקהל שיש בו רוב של נשים – בלשון זכר רבים. חשוב לומר: אלה חַדְשוֹת כָּזָב.

מה אתן ואתם חושבות וחושבים? 

חברת הכנסת מרב מיכאלי, שנִבְחֲרָה בשבוע שעבר לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, מוֹבִילָה כבר שנים מַהְפֵּכָה בנושא הזכר והנקבה בעברית.

מיכאלי, המַגְדִירָה את עַצְמָה כפמניסטית, מַקְפִּידָה כבר שנים אחדות לדבר בלשון נקבה, ולפעמים בלשון זכר ונקבה. היא אומרת: אנחנו מדברות ומדברים (ולפעמים רק: מדברות) …האזרחיות והאֶזְרָחִים בישראל חושבות וחושבים … עוֹפֶר ואני מְדברות… 

מיכאלי מדברת כך כבר שנים רבות ולא מִתְעַיֶיפֶת. היא הִדְבִּיקָה בכך נשים אחרות, בהן שַדְרָנִיוֹת טלוויזיה, המדברות גם הן בלשון נקבה כשמדובר בגברים ונשים יחד.

הסִגְנוֹן הזה הפך לסגנון המזוהה עם מרב. רבים מְחַקִים את הסִגנון הזה בהומור: הצִיבּוּר יודַעַת…

לא נִיכָּנס כאן לצד החֶבְרָתִי או הפוליטי של התוֹפָעָה. הנִיסָיוֹן לְגַיֵיס את העברית לאֲמִירָה חֶבְרָתִית, הרצון לשנות מְצִיאוּת חֶברתית באֶמְצָעוּת הלשון הוא מְעניין לְלֹא סָפֵק.

נזכיר רק את הפָּן הדִקְדוּקִי והוא ברור: כשמדברים על קבוצה שיש בה גם נשים וגם גברים, גם ילדים חמודים וגם ילדות חמודות, גם ספרים וגם מחברות – יש לדבר בלשון זכר רבים: עשרים ושלושה נשים וגברים, ילדים וילדות חמודים, ספרים ומחברות חדשים.

למה? ככה זה בעברית. אתם מבינות ומבינים?

בתמונה: מרב מיכאלי, ע"י רון קדמי – לשכת ח"כ מרב מיכאלי, תחת רישיון. ויקיפדיה