השפה העברית

העברית והנגיף קורונה

העברית והנגיף קורונה הצילום: ויקיפדיה

העברית והנגיף קורונה

מתוך: אתר האקדמיה ללשון העברית  

האקדמיה ללשון העברית פרסמה תשובות לכמה שאלות שהציבור שואל בימים אלה בנושא הקורונה. הנה קטעים מתוך התשובות. התשובות המלאות – באתר האקדמיה.

 

נְגיף

החלופה העברית למילה וירוס היא נְגִיף – המילה חודשה בהשראת המילה "מַגֵּפָה" (מן השורש נג"ף) המוזכרת לא מעט בתנ"ך במשמעות של מחלה המַפִּילָה חֲלָלִים רבים.

נְגִיף ולא "נָגִיף"! על פי החלטת האקדמיה יש להגות נְגִיף – בשווא ולא בקמץ. נְגִיף כמו נְחִיר, רְכִיב, שְׁרִיר, שְׁתִיל.

 

הנְגיף קורונה / נְגיף הקורונה

התשובה על השאלה נגזרת ממעמדו של השם "קורונה" – האם מדובר בשם פרטי כמו "משה" או "מרים" או שמדובר במעמד דומה לשם של צמח או של בעל חיים. כידוע לשמות פרטיים אין מוסיפים יידוע, כי בהיותם שם פרטי הם מיודעים מאליהם. לעומת זאת לשמות צמחים ובעלי חיים, כמו "כלנית" או "קנגורו", אפשר להוסיף את ה' הידיעה.

נראה שאין הכרעה ברורה בדבר מעמדו של השם "קורונה", וכן שמות של נגיפים וחיידקים אחרים.

אם כן אלו הרואים בשם "קורונה" שם פרטי ממליצים לומר "הנגיף קורונה" – במבנה של שם ותמורה (כמו המלך דוד). אחרים אינם רואים בעיה ביידוע השם "קורונה" ואינם מרגישים אפוא צרימה בצירוף "נגיף הקורונה".

 

האם צריך לתת שם עברי לנְגיף?

נְגיפי קורונה הם משפחה גדולה של נְגיפים שקיבלו את שמם בשל צורתם כשמתבוננים בהם במיקרוסקופ: צורת כֶּתֶר או בלטינית קורונה. אל האקדמיה ללשון העברית הִגיעו הצעות מהציבור לקבוע שם עברי לנְגיף דוגמת כַּתֶּרֶת וקָרֶנֶת – אך הגישה הרוֹוַחַת היא לא לתת שמות עבריים לכל מיני החיידקים והנְגיפים.

 

להידבּק או להידבֵק

שתי הצורות לְהִדָּבֵק, לְהִדַּבֵּק משמשות – הראשונה היא מבניין נפעל והשנייה מבניין התפעל.

בבניין נפעל יש דגש קל אחרי שווא נח באות ב בצורות העבר וההווה: נִדְבַּקנִדְבַּקְתִּי, נִדְבָּקִים. לעומת זאת בצורות העתיד ושם הפועל אין דגש ב־ב: יִדָּבֵקלְהִדָּבֵק (בלי ניקוד: יידבק, להידבק). אם כן כך יש לומר: 'אל תתנשק שמא תידָבֵק', 'אם לא תישָמרו תידָבְקו בשפעת'. גם בשם הפעולה אין דגש ב־ב: 'סכנת הִדָּבְקוּת'.

מן השורש דב"ק יש פועל גם בבניין התפעל, ובו ה־ב דגושה בדגש חזק של הבניין: הִדַּבֵּק לצד הִתְדַּבֵּק. פועל זה גם הוא משמש בהקשר של מחלות – אך לא לציון האדם שנעשה חולה, אלא לציון המחלה שדרכה לעבור מאדם לאדם: מחלה מִדַּבֶּקֶת (בלי ניקוד: מידבקת ולא מְדַבֶּקֶת).

 

 

בתמונה: מבנה הוויריון של נגיפי קורונה (ויקיפדיה)