Browsing Category

חינוך

חַיָילות מלמדות ילדים בדואים לדבר בעברית

חַיָילות מלמדות ילדים בדואים לדבר בעברית
מורה חיילת ( MILNER MOSHE לע"מ)
חיילות מלמדות ילדים בדואים לדבר בעברית
איך קונים בעברית בקיוסק?
לאחרונה הֵקים צה"ל יְחידה חדשה של מורות חיילות שמַטְרָתָה לְלַמֵד עברית ילדים בדואים כדי לְקָרֵב אותם לחברה הישְׂרְאלית.
6 חיילות וחייל אחד מְלמדים את הילדים בבתי הספר של הבדואים בכפרים בדרום עברית מְדוּבֶּרֶת.
היוֹזְמה זוכָה להצלחה. מאות תלמידים ותלמידות מִשתתפים בַּשיעורים ומִסְפָּרָם עוד יִגְדַל.
ליוֹזְמֵי הפרויקט היו חֲשָשוֹת. הם חָשְשו מהמִפגש של הילדים עם לובשֵי מַדִים.
הם הִתחילו את הפעילות עם הילדים בצורה לא פורמלית בַּהפסקות ובְטיולים. להַפְתָעָתָם ולשִׂמְחָתָם, לאט לאט החֲשָשוֹת והסְטיגמות נֶעֶלְמוּ. החיילות והחייל הִתְקבלו בברכה. 
הילדים לומדים דרך משְׂחֲקי סימולציה של סיטואציות מהחיים. למשל: איך קונים בעברית בקיוסק?

מורות חיילות במהלך הכשרתן (ויקיפדיה)

מורה חיילת מלמדת ילדים במושב מנוחה (1959)

בתמונה למעלה: מושב דובב בגליל העליון, סמוך לגבול עם לבנון. בצילום: אסתר, מורה חיילת, מלמדת בכיתה א' בבית הספר המקומי במושב. הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

בתמונה השנייה: מורות חיילות במהלך הכשרתן, ע"י Zelnik תחת רישיון: נחלת הכלל, (ויקיפדיה)

בתמונה השלישית: מורה חיילת מלמדת ילדים במושב מנוחה (1959), (ויקיפדיה), תחת רישיון: נחלת הכלל 

שנת הלימודים האקדמית נִפתחת

שנת הלימודים האקדמית נִפתחת
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

שְנת הלימודים האקדמית נפתחת

350 אלף סטודנטים בדרך אל התוֹאַר

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב פִּרְסְמה המועצה להַשְׂכָּלָה גבוהה נְתונים על הסטודנטים במוסָדות להשכלה גבוהה בישראל.

הינה כמה נְתונים מעניינים על הלומדים ועל המִקְצוֹעוֹת שהם בוחֲרים ללמוד:

350 אלף סטודנטים צְפוּיִים ללמוד השנה ב-59 מוסדות להשכלה גבוהה, גידול של 4% בְּהַשְווָאָה לשנת הלימודים תשפ"א. השנה נִרְשַם שִׂיא במספר הנרשמים ללימודי תואר ראשון במִכְלָלוֹת האקדמיות.

מה לומדים?

אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד את מקצועות מדְעֵי המַחְשֵב, מתמטיקה, סטטיסטיקה והַנְדָסָה.

זו השנה הרביעית בִּרְצִיפוּת שבה לימודי ההנדסה הם מַסְלוּל הלימודים הנֶחְשָק ביותר בישראל.

חל גידול של 40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בתְחומֵי ההייטק. יש עלייה במספר הנשים הלומדות מקצועות אלה.

עלייה מַשְמָעוּתִית של כ-72% חלה במספר הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים בתְחומֵי העֵזֶר הרפואיים.

עלייה חלה גם במספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד מִשפטים, זאת לאחר ירידה בעשור האחרון.

מי לומד?

נשים

כ-60% מכלל הסטודנטים באקדמיה הן נשים.

פריפריה

זִינוּק מַשְמָעוּתי נִרְשםַ במספר הסטודנטים מהפריפריה המתחילים תואר ראשון. 

יוצאי אתיופיה

בשש השנים האחרונות חל גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון.

חרדים

יותר מ-15 אלף סטודנטים הם חֲרֵדים – גידול של 15% בהשוואה לתש"ף.

ערבים

 כ-17% מכלל הסטודנטים בישראל הם ערבים.

עם מַשְׂכִּיל

מהנתונים עולה כי מַחֲצית מבני 64-25 בישראל הם בעלֵי הַשְכָּלָה על-תיכונית וגבוהה.

 

בתמונה: מראה כללי של מכללת "ספיר" סמוך לעיר שדרות, בנגב. 2008, MILNER MOSHE לע"מ

שיא במכירות לגו ב-2020

שיא במכירות לגו ב-2020
ערמת אבני לגו טיפוסיות ויקיפדיה

שיא בִּמכירות לגו ב-2020

אבני פלסטיק ומשחקים דיגיטליים

מכירות עֶרכות הלגו זינקו לשיא של כל הזמנים בשנה שעברה, השנה שבה ילדים רבים ברחבי העולם שהו שבועות וחודשים בבית בשל הסגרים, הבידודים והגבלות הקורונה.

נראה שחֶברת לגו, המוכרת לא רק עֲרָכוֹת פיזיות אלא גם אפליקציות משחקי וידאו, הייתה אחת החֲברות שנהנו מצמיחה מהירה בעת המשבר.

בחֶברה אומרים כי העלייה במְכירות וברְווחים הייתה בזכות ההשקעות שהשקיעו כבר לפני שנים בהעברה של יותר מכירות לרשת. לדבריהם, השנה האחרונה הראתה את החשיבות שיש לעסק שבנוי על יסודות דיגיטליים חזקים.

ענקית הצעצועים הדנית מתכוונת לגייס מאות מומחי מחשבים בבריטניה, דנמרק וסין כדי לפתח ולהרחיב את משחקיה הדיגיטליים ואת המכירות המקוונות שלה.

"בעוד שלִבְנַת הלגו תמיד תהיה לב ליבו של העסק, הילדים של היום גדלים בעולם דיגיטלי והם משלבים משחק מקוון ופיזי ללא מאמץ", אומרים בחברה.

 

מעץ לפלסטיק

לגו הוקמה על ידי נגר בדנמרק בשנת 1932. שם המותג נגזר משתי המילים הדניות LEG GODT שפירושן "שחק טוב". בהתחלה היו אבני המשחק עשויות מעץ. בהמשך, בגלל שריפה שהתרחשה בסדנה של הנגר ושרפה את כל המוצרים שהיו שם, החלה חברת לגו לייצר אבני משחק מפלסטיק. אבני הפלסטיק עמידות יותר ובטוחות יותר למשחק של ילדים. 

לרשת יש כיום 678 חנויות ברחבי העולם.

 

 

 

בצילום: ערמת אבני לגו טיפוסיות, ע"י Benjamin D. Esham / Wikimedia Commons, תחת רישיון

הכיתות בישראל צְפוּפוֹת יותר

הכיתות בישראל צְפוּפוֹת יותר
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

הכיתות בישראל צְפוּפוֹת יותר

המְבוגרים – מַשְׂכִּילִים יותר

דוּ"חַ החינוך של אִרְגוּן ה-OECD לשנת 2020 שפּוּרְסַם השבוע כולל נְתונִים חשובים על החינוך בישראל. הדוּ"ח בָּדַק נְתונים ב-38 מַערכות חינוך במדינות החברות באִרגון הבֵּין לאומי. רוב הנְתונים נכונים לשנת 2019.

הנה נתונים אחדים:

ישראל היא מִבֵּין המדינות הבּוֹדְדוֹת שבהן חל חוֹק חינוך חובה מגיל 3.

אחוז המַשְׂכִּילִים בישראל גבוה מהמְמוּצָע ב-OECD. בישראל 50.2% מהמְבוגרים הם בעלֵי תְאָריִם עַל תיכוניים ואקדמיים, לְעוּמַת 38% ב-OECD.

ישראל נמצאת במקום הרביעי בהוֹצָאָה לחינוך: 4.4% לעומת 1.6% בעולם. גם ההוצאות לכל תלמיד גבוהות יותר. 

 

הצְפיפות בכיתות

הכיתות בישראל הן מהצְפוּפוֹת ביותר בְּקֶרֶב המדינות המְפוּתָחוֹת. על פי הדו"ח, צְפיפות התלמידים בכיתה בבתי הספר היְסודיים בישראל גדולה בכ-25% ממְמוצע ה-OECD. בישראל יש 26.4 תלמידים בִּממוצע בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע במדינות החברות בָּארגון. בחֲטיבוֹת הבֵינַיִים בישראל יש 28.2 תלמידים בִּממוצע בכיתה לעומת 23.3 בארגון.

 

יותר שעות, וההֵישֶגִים? 

תלמידי ישראל בבתי הספר היסודיים לומדים 154 שעות יותר בשנה מתלמידי בתי הספר היסודיים במדינות ה-OECD. תלמיד בישראל לומד בשנה 958 שעות בממוצע לעומת 804 בממוצע במדינות הארגון. בחטיבות הביניים לומדים תלמידי ישראל 62 שעות יותר מתלמידי הארגון.

ואוּלָם, אף על פי שמספר השעות שלומדים בישראל בממוצע גבוה יותר, ההֵישֶגִים של התלמידים בישראל במבחני פִּיזָ"ה לשנת 2018 מַראים יְרידה.

 

שְׂכַר עובדֵי ההוֹרָאָה

השָׂכָר של המורים בישראל נמוך בְּיַחַס לשָׂכָר של עמִיתֵיהֶם בעולם. בחינוך היְסודי מַרְוִויחִים עובדֵי ההוֹרָאָה בישראל 6% פחות מעמיתיהם בעולם, בחטיבות הביניים מַרְוִויחִים עובדֵי ההוראה שלנו 5% פחות מעובדי ההוראה במדינות הארגון ובחטיבה העֶליונה מַרוויחים עובדֵי ההוראה בישראל 6% פחות מעמיתיהם בעולם.

לְעוּמַת זאת, הגַנָנות בישראל מַרוויחות 3% יותר מהגננות בארגון. גם שְׂכַר המְנהלים בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD.

 

בתמונה: פתיחת שנת הלימודים בבית הספר היסודי "מעלה הגליל" במושב מעונה, בגליל. בצילום, תלמידי כיתה א' משתתפים בטקס פתיחת שנת הלימודים. 2006, MILNER MOSHE לע"מ

 

 

לא עומדים מהצד

לא עומדים מהצד
הנשיא ריבלין הצילום Avi Ohayon (לע"מ)

לא עומדים מהצד

נִלחמים באַלִימוּת בָּרֶשֶת

משרד החינוך יצא ביוֹזְמָה חדשה הבאה לְהִילָחֵם בתוֹפָעָה של בִּרְיוֹנוּת וחֲרָמוֹת ברְשָתוֹת החֶבְרָתִיוֹת בקֶרֶב ילדים ובנֵי נוער

אֵירוּעַ ההַשָקָה של היוזְמה, שזָכְתָה לשם '#לאעומדיםמהצד', נֶעֱרַך בתחילת השבוע במִשְכַּן הנשיא בירושלים, במַעֲמַד הנשיא ראובן ריבלין ובנוֹכְחוּת מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב, מובִילֵי דַעַת קָהָל ברשתות החברתיות, ראשי תְנוּעוֹת נוֹעַר, אוֹמָנִים וכוֹכְבֵי רֶשֶת.

מַטְרַת היוזמה היא להעלות את המוּדָעוּת לנושא הבריונות האַלִימָה ברשתות החברתיות ולקרוא לבני הנוער להילחם בה ולהפסיק אותה.

הנשיא ובני נוער השתתפו בסִרְטוֹן מְיוחד הקורא לבני הנוער לְהַשְמִיעַ קול ולא לעמוד בצד.

 

 

 

בין הצלצולים – לא עומדים מהצד

 

בתמונה  נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין Avi Ohayon לע"מ

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?
הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

יותר הנדסה ומחשבים; פחות מדעי הרוח ומשפטים

לרגל שנת הלימודים האקדמית החדשה הנִפתחת אחרי החגים, פרסמה המועצה להשְׂכָלָה גבוהה (המָלָ"ג) את מספְּרֵי הסטודנטים בחוגים השונים בשנת הלימודים הקודמת. מהנְתונים עולה כי במקביל להֶמשֵך העֲלִייָה במספר הסטודנטים שנִרְשְמוּ לחוּגֵי ההנדסה ומדְעי המַחשב – נִמשכת מְגָמַת היְרידה החַדָה במספר הסטודנטים בחוגים למדְעֵי הרוח והמִשפטים.

על פי הנתונים, נִרְשְמָה יְרידה קלה גם במספר הסטודנטים שבָּחֲרו ללמוד חינוך. הִתְיַיצְבוּת נִרשמה במספר הִנרשמים לרפואה, למקצועות העֵזֶר הרְפואיים ולניהול עסקים.

עוד עולה מהנתונים כי במדְעי החֶברה נרשמה התייצבות במספר הסטודנטים לְעוּמַת השנה שקדמה לה, אך בתוך עשר שנים נרשמה בתחום זה ירידה חדה במספר הסטודנטים.

 

המספרים

35,041 סטודנטים למדו בשנה האחרונה במקצועות ההנדסה. במקצועות מדְעֵי המַחשב (כולל סטטיסטיקה ומתמטיקה) למדו בשנת הלימודים האחרונה 16,780 סטודנטים.

בשנת 2009 למדו בחוגים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות 15,790 סטודנטים, לעומת 12,223 בשנת הלימודים האחרונה. במדְעי הרוח נִמשכה בשנה שעברה מְגָמַת היְרידה במספר הסטודנטים: 10,698 סטודנטים.

 

בתמונה: מראה כללי של סטודנטים הלומדים באולם הספרייה, בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחיפה. MILNER MOSHE (לע"מ)

הכול נשאר במשפחה

הכול נשאר במשפחה
אחד מחופי אַיָה נַאפָּה (ויקיפדיה)

הכול נשאר במשפחה

פרשת קפריסין ואנחנו

 

שרון מספרת: אנחנו הורים לשלושה ילדים מתבגרים: בננו הבכור בן 16, הבת האמצעית בת 14 ובתנו הקטנה בת 12.

בימים האחרונים אני מתהלכת עם סוג של מוּעָקָה ודְאָגָה. הפִּרסומים בתִקשורת על מה שנקרא 'פרשת האוֹנֶס בקפריסין' ושינה את שמו ל'פרשת קפריסין' או 'פרשת המין בקפריסין' מַַדִירִים שֵינה מֵעֵינַיי. ואני שואלת את עצמי: האם אלה הילדים שלנו? האם ככה חינכנו אותם? האם ככה נראית החברה שלנו? והשאלה הבּוֹעֶרֶת מכולן: מה עלינו כהורים לעשות כדי שילדינו יִנְהֲגו כבני אדם?

———————————————————————————————————————

פרשה מְזַעֲזַעַת

שרון מְבַטֵאת את הזַעֲזוּעַ העָמוֹק שחָשו רבים בישראל מול הפרשה הקשה הזו. גם בלי להתייחס לנושא המשפטי – הפרשה מְזַעֲזַעַת. היה אונס או לא היה; היו יְחסים בהסכמה או לא בהסכמה; האם ואיך צריך להעניש את הנערה שהִתְלוֹנְנָה במשטרה, תלונה שהייתה כנראה תְלוּנַת שָוְוא, או את הנערים שצילמו והעבירו ברֶשֶת  – את השאלות האלה יִבדקו המִשפטנים. גם לא נִתייחס לתִקשורֶת שקראה להם אַנָסִים בלי שהדבר הוּכַח בבית המשפט ושפרסמה פרטים רבים שחלק מהם לא היו ולא נִבְרְאוּ.

אותנו כבני אדם וכהורים מעסיקה התוֹפָעָה שבאה לידי ביטוי בפרשה: חבורת נערים צעירים יוצאים לחופשה ופורקים כל עוֹל. שותים אלכוהול בלי גְבולות ומְקיימים יחסי מין לא באינטימיות אלא בחֲבוּרָה, בקבוצה. ואת כל זה הם מצלמים ומעבירים במִרְשֶתֶת! והפרטנרית שלהם מחליטה בשָלָב מְסוּיָם – מסיבה זו או אחרת – להתלונן במשטרה. פשוט מְזַעֲזֵעַ. אין מילה אחרת לְתָאֵר את הדבר. וכשהם חוזרים הביתה – במקום לְהִתְבַּיֵיש במה שקרה, מקבלים אותם כאילו היו גיבּוֹרים.

מה כל אחד מאיתנו היה עושה כהורה?

רבים כתבו ודיברו בימים אלה בתקשורת על הפרשה. זה היה נושא שיחה סביב כל שולחן בישראל מאז התפרסמה הפרשה. רוב הדוברים אמרו: אילו הבן שלי היה משתחרר מבית מעצר בקפריסין וחוזר הביתה – הייתי שמח. הייתי אוהב אותו ומחבק אותו. מודה על כך שחזר הביתה ולא עמד לדין על משהו שעשה או לא עשה. אבל – הייתי מתבייש וכועֵס על עצמי שאולי לא חינַכְתי אותו נכון.

כל ההורים אמרו גם: כמה ימים אחר כך הייתי לוקח אותו לשיחה קשה, קשה מאוד. הייתי מסביר לו למה ההתנהגות של הנערים והנערה הייתה חוֹלנִית!

האלימות המילולית והלא מילולית

רבים קשרו את ההתנהגות האַלִימָה בקפריסין לאלימות המילולית והלא מילולית בישראל. פוליטיקאים מרשים לעצמם לדבר באלימות על יריביהם ועל קהלים שונים בארץ; גם תוכניות הריאליטי המֵצִיפוֹת אותנו תוֹרְמוֹת לאלימות המילולית ולזִלְזוּל של רבים אלה באלה.

אז מה הפלא שבישראל של 2019 הרג אדם מבוגר אדם אחר בגלל ויכוח על חֲנִייָה?! והרי כבר רצחו כאן ראש ממשלה בגלל ויכוח אידאולוגי ופנאטיות, וצעירים נִרְצְחו בשל נְטִייָה מינית, רק כי מישהו חשב שהיא אינה לגיטימית.

הילדים והנוער חֲשׂוּפים לכל אלה ומוּשְפָּעִים מהם. בנוסף: הם משחקים במשחקי מחשב אלימים וצופים בסרטים פורנוגרפיים ברשת. כל אלה מְעַוְותִים את העולם שלהם. הם לא יודעים להבחין בין נורמלי ומְכַבֵּד לבין אַלִים ופוגע.

אנחנו הדוגמה

תפקידנו כהורים הוא קודם כל לשמש דוגמה. כשהילדים גדלים בבית שבו השיח רגוע, מכבד, סוֹבְלנִי – הם יונְקים אותו. כשילדים גדלים בבית שבו ההורים מכבדים זה את זה וגם את הילדים ואת שאר בני המשפחה ומִתְחַשְבִים זה בזה ובשאר בני המשפחה – זו הדוגמה שאותה יְחַקוּ. אותה יעבירו גם לילדיהם.

לְשׂוֹחֵחַ

לפני הכול אנחנו חַיָיבים לשוחח עם הילדים, להסביר להם מה לגיטימי ומה לא. להזהיר אותם מפני הסכנות. להסביר להם מה מעוות. ללמד אותם שמין הוא דרך תקשורת בין שני אנשים שאוהבים ומכבדים זה את זה; שמין הוא קשר אינטימי בין שני אנשים; שמין הוא קשר בין שני אנשים שרוצים בו שניהם; מין הוא לא פעילות חברתית המונית ולא אֵירוּעַ שמצלמים ושולחים לכל העולם. פרטנר למין הוא חבר – לא חֵֵפֶץ שמשתמשים בו וזורקים אותו. ממש ממש לא!

לְפַקֵחַ ולשים גְבוּלוֹת

אנחנו צריכים להיות כל הזמן עם יד על הדוֹפֶק. אנחנו צריכים לפקח על הילדים שלנו כדי לשמור עליהם. לפקח ברְגישוּת. לא בחַטְטָנוּת. מתוך אַחְרָיוּת שלנו כהורים וכָבוֹד אֲלֵיהֶם כאל אנשים מִתבגרים. חובָתנו וזְכוּתֵנוּ לדעת איפה הם נמצאים, עם מי הם מבלים, במה הם צופים, אילו משחקים הם משחקים. לפני שהם יוצאים לבילוי יש לְנַסֵחַ כְּלָלִים בְּרוּריִם של הִתְנַהֲגוּת.

עלינו לכוון אותם ואם צורך – להגביל אותם ואפילו לֶאֱסוֹר עליהם. כמו שאומר הפתגם החכם: חושֵׂך שבטו שונא בנו.

מספרים מהאקדמיה

מספרים מהאקדמיה
הצילום: (MILNER MOSHE לע"מ)

מִסְפָּרִים מהאקדמיה

נְתונים מעניינים לקראת שנת הלימודים האקדמית

62 מוסָדות להשְׂכָּלָה גבוהה פועלים בישראל, ובשנת הלימודים שעברה (תשע"ח) למדו בהם 314.5 אלף סטודנטים. אלה הנתונים שפִּרסמה הלִשכה המרכזית לִסטטיסטיקה, לִקְראת שנת הלימודים האקדמית, המתחילה היום בחלק מהמוסדות האקדמיים.

55% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו בפקולטות למַדְעֵי החֶברה או הרוח, וכך גם 70% מהסטודנטים לתואר שני. בתואר השלישי המְגָמָה מִשְתַנָה והתְחום הנָפוץ ביותר הוא מַדְעֵי הטֶבַע או המתמטיקה, עם קרוב ל-40% מהסטודנטים.

כמעט 60% מהלומדים באקדמיה הם נשים, וכ-18% מהלומדים הם מהמִגְזָר הערבי. בְּקֶרֶב הסטודנטים הערבים, מספר הנשים כפול ממספר הגברים.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע”ח עלה אָחוּז הסטודנטים הערבים באוֹפֶן מַשְמָעוּתִי בכל התארים.

גם בקרב החֲרֵדִים נִרְשְמָה עֲלִייָה, ולמעלה מ-11 אלף סטודנטים חרדים לומדים באקדמיה, כשְלִיש מהם בתחום החינוך. רק 30% מהסטודנטים החרדים הם גברים.

 

 

בתמונה: מראה כללי של קמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בנגב. MILNER MOSHE (לע"מ)

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה
התמונה: ויקיפדיה

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה

המדינה וההורים 

102.8 מיליארד שקלים הוציאו מדינת ישראל ואזרָחיה בשנת 2017 על חינוך. סכום זה מהווה 8.1% מהתוצר המקומי הגולמי. זו עלייה של כארבעה אחוזים לעומת השנה הקודמת, ואין זה מפתיע, כי מאז שנת 1984, ההוצאה על החינוך הולכת וגדלה בכל שנה.

את הנתונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת החזרה ללימודים. המספר 102.8 מיליארד שקלים כולל את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים (מֵחינוך קדם-יסודי עד להשכלה גבוהה), את ההוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד ואת ההוצאות של הורים על שיעורים פרטיים, ספרי לימוד וכלי כתיבה.

מהנתונים של הלמ"ס עולה עוד כי ההורים מממנים כחמישית (22.5%) מההוצאה הלאומית והמגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן כ-77.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך.

ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדרג החינוך; ההוצאה לתלמיד בחינוך הגבוה גבוהה כמעט פי שניים מההוצאה לתלמיד בחינוך העל-יסודי, ופי שלושה מההוצאה לתלמיד בחינוך הקדם-יסודי.