תרבות ואומנות

הכול נשאר במשפחה

הכול נשאר במשפחה הצילום: AYALON MAGGI לע"מ

הכול נשאר במשפחה

הילדים לא קוראים

רינת כותבת: אנחנו הורים לשלושה ילדים: בת 10, בן 8 ובת 4. שלושת הילדים מקסימים וסַקְרנִים. הגדולים תלמידים מצוינים, אבל לצערי הם לא קוראים ספרים. כשהבת והבן הגדולים היו קטנים קראנו להם כל ערב סיפור והם נהנו מאוד וביקשו שנקרא להם שוב ושוב. גם לקטנה אנחנו קוראים סיפור לפני השינה.

אבל הגדולים, שכבר יודעים לקרוא בעצמם, לא רוצים לקרוא. אני בגילם קראתי המון והעולם שלי התעשר מהספרים. גם היום אני קוראת. בעלי ואני מְנוּיִים בספרייה העירונית. יש לי תמיד ספר ליד המיטה או בתיק ובחדר המשפחה שלנו יש כּוֹנָנִית מלאה ספרים.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לְעוֹדֵד את הילדים לקרוא?

————————————————————————————————————- 

הקריאה מַעֲשִירָה את עולמו של הילד. היא מפתחת את הדִמְיוֹן ואת החֲשִיבה, הרבה יותר מצְפִייה בסרט. היא מעשירה גם את לְשוֹנו. לכן חשוב לעודד את הילדים לקרוא.

כשאנחנו היינו ילדים הספרים היו מְקוֹר היֶדַע וההעשרה העיקרי. היום יש להם 'מִתְחָרִים' רבים מאוד. רבים מידיי…כשאנחנו היינו ילדים קנינו זה לזה ספרים כמתנה. איש לא העביר אז כסף בטלפון הנייד…

חשוב לומר כבר בהתחלה. חשוב שהילדים יִקראו. לא חשוב באיזה מֶֶדיוּם. שיקראו מנייר, מטאבלט, ממָסָך. העיקר שיקראו. וכדאי שיקראו משהו שמעניין אותם, משהו שיעשיר את עולָמָם ויִגרום להם הֲנָאָה.

איך לעודד אותם ולְהִתְחָרוֹת בפִּיתוּיִים שמסביב – זאת השאלה.

במערכת החינוך מנסים לעודד קריאה. יש בתי ספר שמתחילים את היום ברבע שעה של קריאה, יש בבתי הספר ספריות השאלה, יש מפגשים עם סופרים, וכמובן – יש שיעורי ספרות.

ננסה להביא כאן כמה רעיונות לנו, ההורים:

קודם כל חשוב שנדע: ילדים קוראים אם יוצרים סְבִיבָם את ההֶרְגֵל;

ילד שגָדֵל בבית עם ספרים וילד שההורים שלו קוראים  – הסיכויים שהוא יִקרא גדולים יותר מֵאשר של ילד שאין בביתו ספרים ושהוא לא רואה את הוריו מחזיקים ספר;

ילד שקראו לו ספרים מיום שנולד – הסיכוי שיִקרא ספרים כשיִגדל ושיקרא ספרים לִילדיו גדול יותר;

חשוב לדבר עם ילדים על ספרים. לספר להם על הספרים שאנחנו קוראים, לְשַתֵף אותם בפרטים מעניינים מהספרים שאנחנו קוראים; לספר להם על ספרים שאהבנו ביַלְדוּתֵנו;

נַמְלִיץ להם על ספרים שקראנו;

נבקש מהם לספר לנו על ספרים שהם קוראים. אם יַסְכימו – נִקרא גם אנחנו את הספרים שהם קוראים ונְשׂוֹחֵח עליהם;

נִרשום אותם לספרייה;

נלך איתם למפגשים עם סופרים;

נְעוֹדֵד אותם לקרוא לאחותם הקטנה. היא תִהְיֶה מְאוּשֶרֶת, וגם הם עֲשׂוּיִים לֵיהָנוֹת מהיַחַד;

אם יִרצו – נמשיך לקרוא להם אף על פי שהם יכולים לקרוא בעצמם. החַוָויָה של הורה וילד יושבים יחד וההורה קורא לילד  – היא חוויה חשובה, מְחַבֶּרֶת, שאפשר להמשיך אותה גם כשהילדים גדולים. כשיִגְדלו הם יִקְרְאו שירי אהבה לאֲהוּבֵיהֶם ולאֲהוּבותֵיהֶם…

נלך לסרטים שנכתבו בְּעִקְבוֹת סרטים ונקרא את הספר לפני או אחרי הסרט. נדבר על מה שקראנו, ראינו, נַשְוֶוה בין הספר לסרט;

נְקַיֵים בבית פְּעילויות וטיולים בעקבות ספרים: יום בִּלְבִּי, יום פיטר פן, יום הארי פוטר…אלה שְעות אֵיכוּת משפחתיות חשובות. אפשר להזמין חברים שלהם לְהִצְטָרֵף.

ילדים קטנים יֹאהֲבוּ ללבוש תַחְפּוֹשׂוֹת ולשחק דְמוּיוֹת מתוך ספרים;

חשוב לא לְהַכְרִיחַ את הילדים לקרוא כדי לא לַהֲרוֹס להם את חַוָויַת הקריאה. החוכמה היא למצוא את הכֵּיף בקריאה ומסביב לה.

 

בתמונה: יריד שבוע הספר העברי בירושלים. בצילום, שתי אחיות קוראות בספר שהוריהן רכשו עבורן,1987. AYALON MAGGI לע"מ