Browsing Archives

כ״א באדר תש״פ 17.03.20

שינויים בתחבורה הציבורית

שירותי התחבורה הציבורית בישראל עוברים למתכונת מצומצמת. הערב תופסק התחבורה הציבורית החל מהשעה 22:00 ועד מחר בבוקר, וממחר ובכל יום  – החל מהשעה 20:00 בערב ועד לפנות בוקר. התחבורה הציבורית תפסיק לפעול בסופי השבוע החל מיום חמישי בשעה 20:00 עד לפנות בוקר יום ראשון. הפסקת התחבורה הציבורית בערבים ובסופי השבוע כוללת את קווי האוטובוס, הרכבת והרכבת הקלה.

העברית והנגיף קורונה

העברית והנגיף קורונה

מתוך: אתר האקדמיה ללשון העברית  

האקדמיה ללשון העברית פרסמה תשובות לכמה שאלות שהציבור שואל בימים אלה בנושא הקורונה. הנה קטעים מתוך התשובות. התשובות המלאות – באתר האקדמיה.

 

נְגיף

החלופה העברית למילה וירוס היא נְגִיף – המילה חודשה בהשראת המילה "מַגֵּפָה" (מן השורש נג"ף) המוזכרת לא מעט בתנ"ך במשמעות של מחלה המַפִּילָה חֲלָלִים רבים.

נְגִיף ולא "נָגִיף"! על פי החלטת האקדמיה יש להגות נְגִיף – בשווא ולא בקמץ. נְגִיף כמו נְחִיר, רְכִיב, שְׁרִיר, שְׁתִיל.

 

הנְגיף קורונה / נְגיף הקורונה

התשובה על השאלה נגזרת ממעמדו של השם "קורונה" – האם מדובר בשם פרטי כמו "משה" או "מרים" או שמדובר במעמד דומה לשם של צמח או של בעל חיים. כידוע לשמות פרטיים אין מוסיפים יידוע, כי בהיותם שם פרטי הם מיודעים מאליהם. לעומת זאת לשמות צמחים ובעלי חיים, כמו "כלנית" או "קנגורו", אפשר להוסיף את ה' הידיעה.

נראה שאין הכרעה ברורה בדבר מעמדו של השם "קורונה", וכן שמות של נגיפים וחיידקים אחרים.

אם כן אלו הרואים בשם "קורונה" שם פרטי ממליצים לומר "הנגיף קורונה" – במבנה של שם ותמורה (כמו המלך דוד). אחרים אינם רואים בעיה ביידוע השם "קורונה" ואינם מרגישים אפוא צרימה בצירוף "נגיף הקורונה".

 

האם צריך לתת שם עברי לנְגיף?

נְגיפי קורונה הם משפחה גדולה של נְגיפים שקיבלו את שמם בשל צורתם כשמתבוננים בהם במיקרוסקופ: צורת כֶּתֶר או בלטינית קורונה. אל האקדמיה ללשון העברית הִגיעו הצעות מהציבור לקבוע שם עברי לנְגיף דוגמת כַּתֶּרֶת וקָרֶנֶת – אך הגישה הרוֹוַחַת היא לא לתת שמות עבריים לכל מיני החיידקים והנְגיפים.

 

להידבּק או להידבֵק

שתי הצורות לְהִדָּבֵק, לְהִדַּבֵּק משמשות – הראשונה היא מבניין נפעל והשנייה מבניין התפעל.

בבניין נפעל יש דגש קל אחרי שווא נח באות ב בצורות העבר וההווה: נִדְבַּקנִדְבַּקְתִּי, נִדְבָּקִים. לעומת זאת בצורות העתיד ושם הפועל אין דגש ב־ב: יִדָּבֵקלְהִדָּבֵק (בלי ניקוד: יידבק, להידבק). אם כן כך יש לומר: 'אל תתנשק שמא תידָבֵק', 'אם לא תישָמרו תידָבְקו בשפעת'. גם בשם הפעולה אין דגש ב־ב: 'סכנת הִדָּבְקוּת'.

מן השורש דב"ק יש פועל גם בבניין התפעל, ובו ה־ב דגושה בדגש חזק של הבניין: הִדַּבֵּק לצד הִתְדַּבֵּק. פועל זה גם הוא משמש בהקשר של מחלות – אך לא לציון האדם שנעשה חולה, אלא לציון המחלה שדרכה לעבור מאדם לאדם: מחלה מִדַּבֶּקֶת (בלי ניקוד: מידבקת ולא מְדַבֶּקֶת).

 

 

בתמונה: מבנה הוויריון של נגיפי קורונה (ויקיפדיה)

הנחיות חדשות של משרד הבריאות: לא לצאת מהבית אם לא חייבים

משרד הבריאות הודיע בשעה האחרונה על החמרה של הנחיות החירום. מטרתן לצמצם למינימום יציאה של תושבי ישראל מהבתים.

הנה ההנחיות העיקריות:

אין לצאת מהבית, למעט במצבים המחייבים זאת: עבודה בהתאם למגבלות, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים ושירותים חיוניים אחרים.

אין לצאת מהבית לפארקים, לגינות משחקים, לחוף הים, לבריכה, לספריות, למוזאונים, לשמורות טבע או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד או עם בעל חיים.

אין לקיים חוגים.

יש להימנע מאירוח של חברים ובני משפחה שאינם מתגוררים בבית.

הנחיות לאוכלוסיות בסיכון – קשישים ואנשים עם מחלות כרוניות קשות בכל גיל: יש להימנע ככל הניתן מיציאה מהבית, מאירוח אנשים בבית, למעט שירותים חיוניים. יש להיעזר בחברים ובני משפחה בהבאת אספקה לבית.

 

 

 

הקורונה ואנחנו

הקורונה ואנחנו

איך מִתְמוֹדְדִים עם המַשְבֵּר?

בימים אלה העולם כולו, ובתוכו מדינת ישראל, מִתְמוֹדַד עם מַגֵפָה עולמית, שהעולם לא ידע כמוה בדוֹר שלנו.

הרופאים, המַדְעָנִים והמַנהיגים מְנסים להתמודד עם האֶתְגָר ומחפשים את הדרכים הטובות והנכונות ביותר לִמְנוֹעַ את הִתְפַּשְטוּת המחלה. האתגר קשה במיוחד מסיבות רבות, ביניהן: הנְגִיף מְדַבֵּק מאוד; יודעים עליו מעט מידי; אין עדיין חִיסוּן או תְרופות; מַעַרְכוֹת הבריאות במדינות רבות אינן עֲרוּכוֹת לטפל במספר רב מאוד של חולים; לכל צַעַד יש הַשְפָּעָה גוֹרָלִית לא רק על הבריאות אלא גם על הכַּלְכָּלָה.

איש אינו יודע לַחֲזוֹת את העתיד – לא האופטימיסטים ולא הפסימיסטים…

לְרוב בני האדם קשה להתמודד עם מַצָב של אִי וַדָאוּת. אי ודאות גורמת לחֲשָשוֹת מפני העתיד. זה המצב שרובנו נמצאים בו עכשיו. אנחנו לא יודעים כמה זמן יימשך המצב הזה – וזה מכניס רבים מאיתנו ללַחַץ, לַחֲרדה, לְבֶהלה ולדיכָּאוֹן (כמה מילים לא נְעימות…). כל אחד מֵאִיתנו מִתמודד עם המצב על פי האִישִיוּת שלו וניסְיוֹן החיים שלו…

את ההַחְלָטוֹת והמֶחקרים והטִיפול נשאיר לאנשי המקצוע. צריך לְקַווֹת שהם פועלים בחוכמה, באַחְרָיוֹת ובזְהירוּת ולא בהיסטריה או משִיקוּלים לא רְאוּיִים.

אנחנו נדבר על צעדים שכל אחד מאיתנו צריך ויכול לעשות. ננסה לְהַצִיעַ כמה רַעיוֹנוֹת לפעולה כדי לעבור את המַשְבֵּר בדרך הקלה ביותר האפשרית בנְסיבּוֹת הקיימות.  

הכי חשוב, לא להיכנס לפאניקה, אבל גם לא להיכנס לשַאֲנָנוּת. עברנו תקופות קשות, כל אחד מאיתנו כאדם וכולנו כמדינה. צריך לקוות שהמשבר יַחֲלוֹף ונצא ממנו בריאים וַחזקים. וכמו שאנחנו נוהגים לומר: עברנו את פרעה, נעבור גם את זה…

אז מה כל אחד מאיתנו יכול וצריך לעשות?

 

לְצַיֵית להַנְחָיוֹת

משרד הבריאות מְפַרסם הַנְחָיוֹת שמַטְרָתָן לִמְנוֹעַ את הִתפשטות הנְגיף. כולנו חַיָיבִים לְצַיֵית להוֹרָאוֹת, גם אם לפעמים זה לא קל. רק אם כולנו נקיים את ההוראות יש לנו סיכוי לְהִתְגַבֵּר על הנְגיף ועל המשבר. כל אחד מאיתנו מְחויב לעצמו, למשפחתו ולכל אֶזְרְחֵי המדינה! אל תגידו: 'לי זה לא יִקרֶה'.

אם אנחנו חייבים להיות בבִידוּדנְבַצֵעַ אותו בקַפְּדָנוּת לפי ההוראות. נְבַצֵע בְּדִיוּק לפי ההוראות. לא 'בְּעֵרֶך'.

ואם אנחנו לא חייבים בבידוד – נְצַמְצֵם למינימום את מספר היציאות שלנו מהבית ואת המַגָע עם אנשים.

 

היגיינה

הכי חשוב: לשמור על היגיינה. לרחוץ ידיים היטב לפני ואחרי כל דבר. לא להתקרב לאנשים. לְהִשְתַעֵל ולהִתְעַטֵש לשַרְווּל… 

 

מֵידָע

מֵידָע רב על הקורונה זורֵם אלינו מכל עבר. חֶלקוֹ – מְדוּיָק. חלקו – ממש לא! אנחנו חייבים לבדוק כל מידע ולְוַודֵא שלא מְדובר בשְמוּעָה או בפִרְסוּם לא אחראי.

המוּמְחים לומדים את המידע על הנְגיף החדש 'תוך כדי תְנועה'. הם לומדים גם מהניסָיון שנִצְבַּר בסין, שבה פָּרַץ הנְגיף, וממדינות אחרות. אין עֲדַיִין מידע מספיק על התנהגות הנגיף. לַמְרוֹת זֹאת כדאי לְהַקְשִיב למידע. הוא יכול לעזור לנו. וחשוב לא פחות: לְהִתְעַלֵם ממידע שָגוּי שמְפרסמים 'מוּמְחִים'. 

 

חדשות

חייבים להאזין לחדשות, אבל לא לכל החדשות. חלק גדול מהפאניקה נובע מהעדכונים 24/7 בתקשורת. תחנות הרדיו והטלוויזיה חייבות 'למלא' את הזמן ולכן חוזרות שוב ושוב על העדכונים ומביאות עוד ועוד מרואיינים. גם הם יכולים רק לנחש מה יהיה. ולכן ממש לא בריא להתמכר לדיבורים ברדיו ובטלוויזיה אלא מומלץ להתנתק מהם. מספיק להאזין למהדורות החדשות פעם בשעה.

 

אוכל

חשוב לאכול אוכל בריא – הרבה ירקות ופירות. הם יחזקו את המערכת החיסונית שלכם. לא כדאי למלא את הבית ואת הבטן במתוקים. חשוב לשמור על ארוחות מסודרות.

 

פעילות גופנית

אם אפשר לצאת החוצה – כדאי ללכת. אין כמו הליכה לשיפור הבריאות ומצב הרוח. ואם אי אפשר לצאת מהבית – אפשר לצעוד בתוך הדירה או הבית. שימו שיר לֶכֶת, תצעדו, תשירו, תזיזו את הגוף. תעשו תרגילים. גם כשאתם צופים בטלוויזיה.

 

כסף

המשבר בכלכלה עמוק. רבים מאיתנו הפסידו או יפסידו כסף. לרבים אין עבודה. צריך לעשות צעדים שקולים, לא למהר לפתוח חשבונות חיסכון או למכור מניות. להקשיב למומחים ולקוות, שכמו בפעמים קודמות בעבר, אחרי הרע יגיע הטוב והכלכלה העולמית תתגבר על המשבר.

 

חברים

אם אי אפשר לפגוש חברים, אפשר לדבר אתם בטלפון. כולם פנויים יותר עכשיו. רבים אינם עובדים בימים אלה. לכולם התבטלו תוכניות רבות. כדאי לדבר לא רק על הקורונה ועל הממשלה. 

 

הומור

אין כמו ההומור להורדת המתח, הדאגה וחוסר הוודאות. הווטסאפ מלא בסרטונים ובבדיחות מקוריים ומצחיקים. הם מתפשטים אפילו יותר מהר מהנגיף…

 

מוסיקה

האזנה למוסיקה שאנחנו אוהבים תורמת להפחתה של המתח והדאגה. שירו! השירה משחררת! ואם אתם יודעים לנגן – נגנו את היצירות והשירים שאתם אוהבים ולִמדו יצירות ושירים חדשים.

 

ריקודים

אפשר לרקוד בסלון לצלילי מוסיקה. המוסיקה והתנועות ישפרו את מצב הרוח וגם יתרמו לבריאות.

 

משחקים

זה הזמן לשחק. לשחק עם הילדים במשחקי קופסה, ועם הגדולים: בשח, שש בש, ברידג'.

 

תשבצים

זה הזמן לחידות, תשבצים, סודוקו.

 

קריאה

זה הזמן לקרוא את הספרים שלא הספקנו. אפשר גם לחזור לקלאסיקה.

 

לימודים

כמה פעמים אמרנו לעצמנו: אילו היה לי זמן הייתי לומד את כל המילון בעל פה… דחינו את זה לפנסיה… אז הנה עכשיו הזמן! כדאי לנצל את הזמן ללמוד משהו: עברית, תנ"ך, נגינה. כך נמלא את הזמן בדרך מהירה ונעימה יותר.

 

סדר וניקיון

כדאי לנצל את הזמן לעבודות של סדר וניקיון בבית, לשיפוצים קלים, לצביעת קירות. סוף סוף יש לנו זמן לסדר ארונות, למיין חשבונות ומסמכים. זה הזמן לזרוק את כל מה שאנחנו לא צריכים ולפנות מקום למה שנקנה כשנוכל לצאת מהבית…

 

יצירה, אומנות

זה הזמן להקדיש לתחביבים הישנים או החדשים: לצייר, לעבוד בקרמיקה, לסרוג, לרקום

 

איך לְהַרְגִיעַ את הילדים?

הילדים שומעים, כמונו, את הקולות המַפְחִידִים. הם מרגישים שמשהו לא רגיל קורֶה. חשוב לְהַרְגִיעַ אותם. אם אנחנו נהיה רגועים – הרוגע שלנו ידביק גם אותם. אם אנחנו נהיה לחוצים – זה ילחיץ אותם, גם אם נגיד להם להיות רגועים.

חשוב לדבר עם הילדים. לתת להם מידע מרגיע – מידע אמיתי, אָמִין, אבל מרגיע. כדאי להקשיב להם. לתת להם לדבר על התְחוּשוֹת שלהם. 

 

איך לְהַעֲסִיק את הילדים?

הילדים בבית, וגם חלק מההורים. חשוב לקבוע סדר יום מסודר: מתי קמים בבוקר, מתי הולכים לישון בערב. מתי לומדים. חשוב לקבוע סדר ארוחות. לאכול יחד, לא מול הטלוויזיה, לא כל הזמן…

אי אפשר לצאת למקומות בילוי הֲמוֹנִיים. צריך למצוא תַחְלִיפִים בתוך הבית: לא רק טלוויזיה ומָסַכִּים. גם לקרוא, גם לדבר, גם להכין יחד אוכל, גם לשחק במשחקים שהילדים אוהבים, גם לרקוד יחד, לפתור חידות ותשבצים, לעשות עבודות יצירה: לצייר, להדביק, לגזור. וגם: לסדר את החדר…לקפֵּל כביסה…לעבוד בגינה…לשטוף את המכונית…

חשוב שהילדים יהיו בפעילות גופנית.

חשוב לאפשר גם פעילות חברתית, כל עוד אפשר: פגישות בבתים עם חבר או קבוצה קטנה של חברים. אפשר לעשות תורנות בין ההורים. בכל יום הורה אחר מפעיל את קבוצת הילדים בביתו. 

כדאי לְעוֹדֵד את בני הנוער להפעיל את אחיהם הצעירים ואת חבריהם של האחים. כך יהיו כולם עסוקים.

כדאי לעודד את הילדים לִיזוֹם פרויקטים מעניינים: לכתוב על השורשים של המשפחה, לכתוב סיפור, לכתוב שירים, להכין הצגה או קליפ.

 

הקְשִישִים

קשישים הם קְבוּצַת סיכּוּן לחלות ב-covid-19. אם יש לנו קרובי משפחה או חברים מבוגרים נִדְאַג לשאול בשלומם ולעזור להם לעבור את התְקוּפָה הקשה הזו. נִדְאַג שלא יֶחְסַר להם בבית דבר. נדאג לכך שלא ירגישו ששוֹכְחִים אותם.

 

 

 

 

 

 

 

 

צְעָדִים חדשים בישראל למלחמה בקורונה

הממשלה הודיעה אתמול בערב על צְעָדִים חדשים למלחמה בקורונה:  

ממחר: המִגְזָר הציבורי יעבוד במַתְכּוֹנֶת חֵירוּם;

המִגְזָר הפְּרָטִי יעבוד ממחר במתכונת מְצוּמְצֶמֶת;

השֵירוּתִים החִיוּנִיים יעבדו במתכונת מלאה;

המַרְכּוֹלִים ובתי המרקחת פתוחים. הבנקים והכספומטים עובדים.

התַחבורה הציבורית תפעל במתכונת מצומצמת;

משרד האוצר הודיע על שורה של צעדים לעזרת שְׂכִירִים היוצאים לחָלָ"ת, עַצְמָאִים ועֲסָקִים.

 

יום שלישי כ״א באדר תש״ף 17.03.20


06:30: נְגיף הקורונה ממשיך לְהִתְפַּשֵט בעולם ובישראל

06:30: מספר החולים בעולם: 182 אלף בני אדם. מִנְיַין המתים בעולם עלה ל-7,171

06:30: מספר החולים בישראל עלה אתמול ל-298. 4 במצב קשה, 9 במצב בֵּינוֹני, 45 חולים באשפוז בית

06:30: הממשלה הֶחליטה אתמול בערב על צעדים חדשים למלחמה בקורונה 

06:30: ממחר: המִגְזָר הציבורי יעבוד במַתְכּוֹנֶת חֵירוּם

06:30: המִגְזָר הפְּרָטִי יעבוד במתכונת מְצוּמְצֶמֶת

06:30: השֵירותים החִיוּנִיים יִפעלו כְּסִדְרָם

06:30: הסופרמרקטים, בתי המרקחת והבנקים פתוחים

06:30: התחבורה הציבורית פועלת מהבוקר במתכונת מצומצמת. קַווים בּוּטְלוּ

06:30: משרד האוצר הודיע על שורה של צְעדים לעזרת שְׂכִירִים שיוצאים לחָלָ"ת, עצמאים ועֲסָקִים

06:30: הכנסת ה-23 יצאה אתמול לדרך

06:30: הנשיא ריבלין הֵטִיל על יו"ר כחול לבן בני גנץ את מְלֶאכֶת הַרְכָּבַת הממשלה

06:30: התחזית: יְרידה בטמפרטורות, מהצהריים – גשם

17.03.20

היום:

בְּמַהֲלַך היום יחל לרדת גשם לְסֵירוּגִין בצפון ובמרכז מְלוּּוֶה בסוּּפוֹֹת רְעָמִים יְחִידוֹת. בצפון הנגב יִיתָכֵן גשם מקומי. הרוחות יתחזקו. קַייָם חֲשָש קל מִשִיטְפוֹנוֹת בנחלי מדבר יהודה וים המלח. תָחוּל ירידה נִיכרת בטמפרטורות.

מחר:

מְעוּנָן חֶלְקִית עד מעונן. בצפון ובמרכז צָפוּי גשם מקומי. הגשם ייחלש ויתמעט במהלך היום. עֲדַיִין ינשבו רוחות עֵרוֹת. תחול ירידה נוֹסֶפת בטמפרטורות וייעשה קר מהרגיל לעוֹנָה.

 

כחול לבן הִגִישה הַצָעוֹת חוק נגד כְּהוּנַת ראש ממשלה עם כְּתַב אישום

כחול לבן הִגִישָה אתמול שלוש הַצָעוֹת חוק נגד המשך כְּהוּנַת ראש הממשלה בנימין נתניהו: הפסקת כהונת ראש ממשלה לאחר הגשת כַּתַב אישוּם נגדו; מועמָד לרָאשוּת הממשלה תחת כתב אישום לא יקבל את המנדט להרכבת ממשלה; הַגְבָּלַת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות.

הכנסת ה-23 הוּשְבְּעָה אתמול

הכנסת ה-23 יצאה אתמול לדרך. טקס ההַשְבָּעָה התקיים בסימן קורונה. ראשונים הִצְהִירו אֱמוּנִים יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, בנימין נתניהו ובני גנץ – שהיו גם היחידים שנכחו באולם המליאה בעת נאומיהם של נשיא המדינה ויו"ר הכנסת בפתח הישיבה. בְּנוֹסָף להם, בִּיצִיעַ האורחים ישבה נְשִׂיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

חברי הכנסת נכנסו למליאה לפי סדר ה-א'-ב' של שמות המשפחה והִצְהִירוּ אֱמוּנִים. בהֶתְאֵם להַנְחָיוֹת משרד הבריאות הם נכנסו ב-40 סְבָבִים שבכל אחד מהם 3 חברי כנסת.