Browsing Archives

כ״ח בשבט תשפ״ד 07.02.24

המשפחות שלנו

המשפחות שלנו

נתונים לרגל יום המשפחה

לרגל יום המשפחה החל ביום שישי, ל' בשבט, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על משפחות בישראל. הנתונים נכונים לשנת 2022. 

הינה נתונים אחדים:

בישראל יש כ-2,250,000 משפחות.

כ-94% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר (כ-117 אלף זוגות) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין. 

כ-238 אלף משפחות ( שהן 903.9 אלף נפש) היו רשומות בשנת 2022 במשרד הרווחה והביטחון החברתי.

 

מספר הנפשות במשפחה

במשפחה הישראלית – 3.69 נפשות בממוצע.

המשפחות הערביות גדולות יותר מהמשפחות היהודיות. במשפחות היהודיות יש  – 3.58 נפשות בממוצע, ובמשפחות הערביות – 4.3 נפשות בממוצע.

מספר הנפשות הממוצע במשפחות חרדיות – 5.33, במשפחות דתיות מאוד –  4.79 ובמשפחות הדתיות – 3.85. במשפחות חילוניות ממוצע הנפשות במשפחה הוא 3.18. 

בערים הגדולות ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בבית שמש (4.96), בבני ברק (4.73) ובירושלים (4.25), לעומת הממוצע הארצי – 3.69.

כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17.

 

זוגות ללא ילדים

אחוז הזוגות ללא ילדים במשפחות היהודיות (כ-29%) גבוה מהאחוז במשפחות הערביות (כ-12%).

האחוז הגבוה ביותר של משפחות שכוללות זוגות ללא ילדים היה בתל אביב-יפו – 41%, לעומת כ-26% בממוצע הארצי.

 

זוג הורים, משפחות חד הוריות

כ-2.94 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (כ-91%), והיתר התגוררו עם הורה אחד בלבד.

כ-12% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הוריות (כ-143 אלף). בראש כ-86% ממשפחות אלה עמדה אישה. כ-22% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רווקות.

 

סטודנטים

27.3% מהסטודנטים (גברים ונשים) שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתשפ"ג היו נשואים. 26.1% מהסטודנטיות היו אימהות (13.6% מהסטודנטיות לתואר ראשון).

7% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנת תשפ"ג היו דור ראשון להשכלה הגבוהה (כלומר, לאף אחד מהוריהם לא היה תואר אקדמי).

 

 

הצילום: Pixabay

יום רביעי כ״ח בשבט תשפ״ד 07.02.24


06:10: צה"ל פועל ברְצועת עזה – בדרום, במרכז ובצפון – מֵעל ומתַחַת לקַרקע 

06:10: אתמול: יֶרי מלבנון לגליל

06:10: בִּתְגוּבָה: צה"ל תָקַף מטָרות בלבנון 

06:10: סוריה: ישראל תָקפה באזור חומס

06:10: החות'ים בתימן שִיגְרו שישה טילים בליסטיים לְעֵבֶר שתי סְפינות בים האדום ובמִפרץ עדן. נִגרם נזק קל. לא היו נִפגעים 

06:10: מַזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן מַגִיעַ היום לישראל לאחר ביקור בסעודיה ובמצרים

06:10: סעודיה הודיעה לארה"ב: לא נְקַיֵים יְחסים דיפלומטיים עם ישראל עד לַהֲקָמַת מדינה פלסטינית בגְבולות 1967, הכולֶלֶת את מזרח ירושלים, והַפסקת "התוֹקְפָנוּת הישְׂרְאלית" ברְצועת עזה 

06:10: נְשִׂיא ארגנטינה הִגִיעַ אתמול לביקור בישראל. הִבְטִיח להעביר את השַגְרירות לירושלים

06:10: היום – יום הקוֹלְנועַ היִשְׂרְאלי

06:10: עדן גולן היא הנְציגה של ישראל לתחרות האירוויזיון 2024 שתִתְקיים בשוודיה

06:10: פיקוד העורֶף: מוּתֶרֶת הִתְקַהֲלוּת של עד 30,000 אנשים ביִישובים המוּגְדָרים ירוקים. בערים אשקלון ונְתיבות נִשְאֶרֶת המִגְבָּלָה של עד 15,000 אנשים

06:10: התחזית: עלייה קלה בטמפרטורות

מדברים על זה…

מדברים על זה…

מַשָּׂא וּמַתָּן

בימים שבהם מדברים על מַשָׂא ומַתָן עם ארגון הטרור חמאס, אתר האקדמיה ללשון העברית עוסק בצֵירוף משא ומתן. וכך נכתב באתר, בין השאר:

הצֵירוף משא ומתן מציין הִידָבְרוּת בין שני צְדדים במטרה להגיע להֶסְדֵר כלשהו או לעִסקה.

הצֵירוף משא ומתן מציין פעולה הֲדָדִית: כל אחד מן הצדדים לוקח (=נושא) משהו מן האחר ונותן לאחר דבר מה משלו. 

בסִפרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מִסחר אך גם לעִיסוק בִּכְלָל.

לצד הצירוף השֵמָנִי משמש הצירוף הפועלי נָשָׂא ונָתַן – המְציין בספרות חז"ל עיסוק במסחר וגם הִידָיְינות בעניין מִשפָּטי או הִלְכָתִי וכדומה. 

בעברית החדשה 'משא ומתן' אינו משמש בהֶקְשֵר של פעולות מִסחריות יום־יומיות, אלא בהֶקשר של עֲסקות כלכליות גדולות, וכן בהֶקשר של הַסְדָרַת יַחֲסֵי עבודה או הֶסְדרים בין אִרגונים כגון מִפלגות ומדינות.

מִקָּח וּמִמְכָּר

דומה ל'משא ומתן' הצירוף מִקָּח וּמִמְכָּר או מֶקַח וּמִמְכָּר – גם הוא מלשון חז"ל. הצורה מִקָּח מן השורש לק"ח (<מִלְקָח) פירושה 'קְנייה', כשם שלָקוֹֹחַ הוא קונה. מן הצורה 'מיקח' הִתְגַלְגלה הצורה הסֶגולית מֶקַח, שבה המ"ם נתפסה שורשית, וכך נוצר בימינו הפועל הִתְמַקֵּחַ. אם כן הצירוף 'מִ(י)קָח ומִמְכָּר' אינו אלא 'קְנִייה ומכירה'.

צירוף נוסף הנִרְדָף ל'משא ומתן' הוא שַקְלָא וטַרְיָא השָאוּל מארמית התלמוד (מילולית: לְקיחה וזְריקה), והוא משמש במַשְמָעוּת הִידָיינות, כגון הִידָיינות משפטית.

 

הֶעָרות לְשוניות

א. הצֵירוף 'משא ומתן' נתפס כצורת יחיד אף על פי שהוא בנוי משני שמות: 'משא ומתן ממושך', 'התנהל משא ומתן'. כמו כן נוהגים לְיַידֵעַ רק את השם הראשון 'המשא ומתן' (אבל כמובן אפשר גם 'המשא והמתן'). לצירוף נוצר גם הקיצור מו"ם (כיום הוא נָדִיר יותר בשימוש).

ב. רוֹוֵחַ מאוד המִבנֶה המוּרכָּב 'ניהל משא ומתן' במקום 'נשא ונתן'. שימוש במבנה מורכב מסוג זה אפשר למצוא גם במקרים אחרים, כגון 'קיבל החלטה' במקום 'החליט', 'ניהל ויכוח' במקום 'התווכח', 'עשה שימוש' במקום 'השתמש'. יש המַמליצים לִנְקוֹט בפועל הפשוט, אך נראה שלעיתים יש טעם במבנה המורכב.

ג. בצירוף הפועלי 'נשא ונתן' לא משמשות מילות היחס הרגילות של הפעלים 'נשא' 'ו'נתן', אלא מילת היחס 'עם'. כך גם בצירוף 'משא ומתן', כגון "הוּשְׂגָה התקדמות במשא ומתן עם העובדים", וגם "לא הושגה התקדמות במשא ומתן בין ההנהלה ובין העובדים".

 

בתמונה: לחיצת יד משולשת בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין (מימין), נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר טקס חתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, ארצות הברית, 26 במרץ 1979, ע"י שבתאי טל, תחת רישיון

ארבעה חודשים של מלחמה

ישראל במלחמה כבר ארבעה חודשים.

נכון לאתמול:

563 חיילים וחיילות נֶהֶרְגו במלחמה. 226 מתוכם – בתִמְרון הקַרְקָעי;

בעזה מוּחְזקים 136 חטופים. לפחות 31 מתוכָם אינם בין החיים;

2,828 חיילים נִפְצְעו במלחמה. 429 מתוכם באורח קשה;

בבתי החולים מְאוּשְפָּזים 25 פצועים במצב קשה, 236 במצב בינוני ו-93 במצב קל.

 

הרמטכ"ל: אנחנו רוצים לְתַחְקֵר כדי ללמוד, כדי להיות טובים יותר

הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי הִשתתף אתמול בכֶנֶס של חֵיל האוויר.

הרמטכ"ל אמר, בין השְאר, כי בכַוָונַת צה"ל לְבַצֵעַ תַחְקירים מַעֲמיקים בנושא התִפְקוּד הצְבָאִי במלחמה וב-7 באוקטובר.
"הכוונה שלנו היא מאוד ברורה", אמר הרמטכ"ל, "לְתַחְקֵר וללמוד ולִצְלוֹל עד תַחְתִית הבְּאֵר, ולא להשאיר אף אבן שלא הָפַכנו. אנחנו רוצים ללמוד, להבין מה עבד, להבין מה לא עבד, מה יכולנו לעשות אחרת. ובמשפט מאוד פשוט – להיות יותר טובים גם ביכולת שלנו לְהַתְרִיעַ וגם ביכולת שלנו לִמְנוֹעַ".
הרמטכ"ל הסביר: "אנחנו במלחמה מאוד עֲצִימָה, עם קֶשֶב על הרבה זירות, ותחקיר דורש זמן ופְנִיוּת. לכן חיכינו". עוד אמר: "סיכמנו חמישה ערכים שילַוו אותנו בתחקיר: אֱמֶת, שְקיפוּת, ענייניות, אַחְרָיוּת ורֵעוּת".

היום – יום הקוֹלְנועַ הישְׂרְאֵלי

יום הקוֹלְנועַ הישראלי חוזר: בבתי הקולנוע ברחבי הארץ יַקְרִינוּ היום רק סְרָטִים יִשְׂרְאֵליים. יוּקְרְנוּ 26 סרטים יִשְׂרְאֵלִיים חדשים, חֶלְקָם בהַקְרָנוֹת בְּכוֹרָה.

מְחיר כרטיס 'רק היום' – 10 שקלים.

עדן גולן היא הנְציגה הישְׂרְאלית לאירוויזיון 2024

עדן גולן, שזָכְתָה אתמול במקום הראשון בתוכנית הטלוויזיה "הכוכב הבא", היא הנְציגה של ישראל לתַחֲרוּת האירוויזיון השנה.

התחרות תִתְקַיֵים בחודש מאי במאלמו שבשוודיה.