Browsing Archives

י״ז באדר א׳ תשפ״ד 26.02.24

רָשוּת, רְשוּת, רָאשוּת

רָשוּת, רְשוּת, רָאשוּת

האקדמיה ללשון העברית מסבירה

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות אתר האקדמיה ללשון העברית פרסם דברים על המילים רָשוּת, רְשוּת, רָאשוּת.

הינה עיקר הדברים: 

בעברית בת ימינו משמשות שתי מילים קרובות בצורתן ובהגייתן: רְשׁוּת ורָשׁוּת – שתיהן יְרושה שיָרַשְנו מְלשון חז"ל.

רְשׁוּת בשווא ברי"ש קשורה למילים רִישָיוֹן, להרשות, הרשאה, רַשַאי, רישוי. שורש המילה הוא רש"י והיא קרובה במשמעה למילה הֶיתר. בימינו 'קיבל רְשות', 'אין לך רְשות' וכדומה.

רְשות היא גם ההֵפֶך מ'חובה'. ובמבחנים בני ימינו יש לפעמים 'שאלת רְשות'. נזכיר גם את המימְרה "הכל צפוי והרְשות נְתוּנָה" (אבות ג, טו), שעניינה הבחירה החופשית הנתונה לאדם.

בלשון חז"ל יש שימוש רחב במילה רְשׁוּת במשמעות 'בעלות'. 'רְשות היחיד' היא מקום שבְּבַעֲלוּת אדם או גוף פְּרטי, ו'רשות הרבים' היא מקום השייך לכלל. מי שעומד ברְשות עצמו – אין לאדם אחר בַּעֲלוּת עליו.

רָשוּת

רָשׁוּת בקמץ היא מילה נִרְדֶפֶת ל'שִלְטון', 'שְׂרָרָה'.

כיום משמשת המילה רָשות שימוש נרחב. בדמוקרטיה מַפְרידים בין שלוש רָשויות (השופטת, המְחוקקת והמְבצעת), השִלטון המקומי מורכב מרָשויות מקומיות ואזוריות. מוסָדות שִלטוניים רבים מכונים רָשות, למשל רָשות המים, רָשות החשמל, רָשות המסים, רָשות הדואר, רָשות השידור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בכל השימושים האלה הקמץ ברי"ש נשאר בכל הנְטייה.

 

האומנם מדובר בשתי מילים נפרדות או במילה אחת שהתפצלה?

 

רוב המילונים מפרידים בין שתי המילים לא רק במשמען אלא גם בגִיזְרונָן: בעוד המילה רְשׁוּת משויכת לשורש רש"י, את המילה רָשׁוּת הם מסבירים כגזירה מן המילה רֹאשׁ – בהשמטת האל"ף.

ואולם היו שלא הפרידו בין המילים וראו בהן מילה אחת הגזורה מן השורש רש"י.

בימינו שתי המילים מוּבְחָנוֹת זו מזו במוּבְהָק.

אל רְשות ורָשות מצטרפת המילה המחודשת רָאשׁוּת המציינת את תפקידו של העומד בראש, למשל 'הִתמודדות על ראשות העירייה', 'מִשלחת ברָאשוּתה של השָׂרָה'.

בעברית בת ימינו נוכל אפוא למצוא משפט שבו מְשמשות שלוש המילים האלה וכל אחת מהן נושֵׂאת משמעות משלה: 'למועמדים לרָאשוּת הרָשות ניתְנה רְשׁוּת לְהִתְרַאֲיֵין".

 

בתמונה: בית עיריית תל אביב, ע"י דוד שי, תחת רישיון

רֹאש העיר או רֹאש העִירִייָה?

רֹאש העיר או רֹאש העִירִייָה?

גם וגם 

באֲתר האקדמיה ללשון אנחנו קוראים, בין השאר: הצֵירוּפים ראש עיר וראש עירייה מְשַמשים בלְשוננו זה לצד זה, ואנו נשאלים לעיתים קרובות אם יש עֲדִיפוּת לאחד מהם.

מְדובר בשני צֵירופים עבריים כְּשֵרִים, והבְּחירה ביניהם איננה שאלה של דִקְדוּק אלא שאלה של דִיוּק במִינוּחַ. מבחינה זו יש עֲדִיפוּת מְסוימת לצֵירוף ראש עירייה – היושב בראש מועֶצֶת העירייה. הצֵירוּף ראש עירייה מַקביל לצירוף 'רֹאש מועצה' ברָשוּיוֹת מְקומיוֹת אחרות (מועצות מְקומיות ומועצות אֲזוריות) וכָמוֹהוּ כצֵירוף 'ראש ממשלה'. ואכן ראש עירייה הוא המוּנח המְשמש בלְשון החוק.

ואולם אין פְּסוּל בצירוף ראש עיר – האיש שאנשֵי העיר בחרו בו לעמוד ברֹאשָם, האיש המוּפְקָד על עניינֵי העיר והמְיַיצֵג אותה לפני רָשוּיות המדינה. הצֵירוף ראש עיר דומה לצֵירוף 'ראש מדינה' המְשמש לפעמים לציון נָשִׂיא, ראש ממשלה וכדומה, כגון "שני ראשי המדינות נוֹעֲדו ביניהם".

אם כן שני הצֵירופים כְּשֵרים מצד הלשון ומצד העניין. עם זאת הרוצים לְהַקְפִּיד על המונח הרִשמי המְשַקֵף במְדוּיק את התפקיד ואת מְקומו במערך השִלְטוני יִנְקְטו את הצירוף ראש עירייה.

המילה עירייה

המילה עירייה עצמה נתחדשה בראשית המאה העשרים על פי בַּלַדִיַּה בערבית. בעל החידוש הוא אליעזר בן־יהודה כעֵדוּתוֹ במילונו. לפניה שימשו לְעיתים באותה מַשְמָעוּת הצירופים 'חֶבֶר עיר' (צירוף שמקורו בספרות חז"ל), 'מועצת העיר', 'בית פקידות העיר' ועוד. הצירוף ראש עירייה מְתוֹעָד בעיתונות העברית רק מסוף העָשׂור הראשון של המאה העשרים.

 

בתמונה: ראש עיריית ירושלים משה ליאון, יולי 2020, ע"י יוסי זמיר, תחת רישיון

רֹאשַת הממשלה, רֹאשַת העיר

רֹאשַת המֶמשלה, רֹֹאשַת העיר

שִוְויוֹן בלשון

האקדמיה ללשון העברית החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תַפְקיד ודַרְגָה שנושֵׂאת אישה".

מַשְמָעוּת ההחלטה היא שאפשר לקרוא לאישה המְכַהֶנֶת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר – ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר). וכך גם:  מִשְנָה לנגיד, מִשְנָה לנָשיא, משנה ליו"ר (ובריבוי: מִשְׁנוֹת).

בעֶקְרוֹן השִוְויוֹן בשמות התואר לא פָּסְחָה האקדמיה גם על הדרגות הצבאיות ונָתְנָה למעשה תוֹקֶף גם לשמות של דְרָגוֹת בצה"ל כמו רב־טוראית, רַבַּת סרן או תַת־אלופה.

המַזכירה המַדָעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש מסבירה כי בעברית לאורך הדורות נוֹצְרו צורות נְקבה לשמות המְצַיְינים תפקידים ושמות תואַר המיוחסים לנשים, כגון מלכה, נְביאה, רבנית ושַׁלּיטה, וגם בימינו יֶשְנָן מילים רבות המְתארות תפקידֵי נשים: חַשֶבֶת, סַפָּרית, חַזָאִית, שַדְרנית, שַגְרירה, אלופה, פרקליטה, כּוֹכֶבֶת, קנצלרית, מַנְכָּ"לִית ועוד.

 

 

בתמונה: גולדה מאיר, ע"י PRIDAN MOSHE, לע"מ

יום שני י״ז באדר א׳ תשפ״ד 26.02.24


06:10: צה"ל פועל ברְצועת עזה – בדרום, במרכז ובצפון – מֵעל ומתַחַת לקַרקע

06:10: אתמול ולִפְנות בוקר: שִיגוּרים מלבנון לגליל, אַזְעָקוֹת בצְפון רמת הגולן

06:10: בִּתְגוּבָה: צה"ל תוקף מַטָרות בלבנון

06:10: מִשְלַחַת ישְׂרְאלית יוצֵאת היום לקטאר להֶמְשֵך השיחות על עִסְקַת חטופים

06:10: צה"ל הִצִיג אתמול לקבינט המלחמה את התוכניות להֶמְשֵך הלְחימה ברְצועה ואת התוכנית לפִינוּי האוּכְלוּסִייָה מרפיח לפני תִמְרון קַרְקָעִי שם

06:10: חַיָיל בחֵיל האֲוויר האמריקני שהִצִית את עצמו אתמול מול שַגרירות ישראל בוושינגטון, מת מִפְּצעיו 

06:10: גִיוּס חֲרֵדים: בג"ץ יָדוּן היום בעֲתִירוֹת המבקשות לְחַיֵיב גיוס תלמידֵי ישיבות

06:10: מחר – הבְּחירות לרָשוּיוֹת המְקומיות

06:10: התחזית: הִתְחַמְמוּת קלה

מחר – הבחירות לרָשויות המקומיות

מחר מִתקיימות הבחירות לרָשויות המקומיות.

241 רשויות מקומיות יקיימו את הבחירות מחר. מתוכן: 75 עיריות ו-52 מועצות אֲזוריות.

14 רשויות דוֹחוֹת את הבחירות בְּשֶל המלחמה:

בעוטף עזה: שדרות, אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב, שער הנגב.

בגבול לבנון: קריית שמונה, מטה אשר, מעלה יוסף, הגליל העליון, מבואות חרמון, מרום גליל, מטולה, רג'ר, שלומי.

הקַלְפִּיות יהיו פתוחות  מ-7:00 בבוקר עד 22:00 בלילה. ברשות מקומית שמספר הזַכָּאִים לְהַצְבִּיעַ בה אינו עולה על 350, הקלפי תהיה פתוחה מ-7:00 בבוקר עד 20:00 בערב.

יום הבחירות הוא יום שַבָּתוֹן. התַחְבּוּרה הצִיבּוּרית תִפעל. החנויות, בתי הקפה, המסעדות 

ומְקוֹמות הבילוי יהיו פתוחים.

 

משרד החינוך לקראת פורים: לא לְהִתְחַפֵּש בתחפושות העֲלוּלוֹת לְעוֹרֵר בהלה

משרד החינוך פרסם הנחיה לבתי הספר לקראת חג הפורים שיָחוּל בעוד פחות מחודש.  המשרד מַנְחֶה את ההורים והמורים לא לְאַפְְשֵר לילדים להגיע בתַחְפּוֹשׂוֹת העֲלוּלוֹת לְעוֹרֵר בֶּהָלָה. בהודעה נֶאמר: "המשרד מַמְלִיץ למנהלים ולמורים לְקַיֵים שיח עם קְהִילַת התלמידים וההורים כיצד נכון לְצַיֵין את החג, ולְעוֹדֵד את התלמידים והמשפחות לִיטוֹל חֵלֶק בשִׂמחת החג מתוך כָּבוד והַכָּרָה בדְאָגָה או בעֶצֶב שהן חוֹוֹת". 

עוד נאמר: "יש לְהַקְפִּיד לְהִימָנַע מלהגיע לבתי הספר בתחפושות העלולות לעורר פַּחַד, בֶּהָלָה, או פְּגיעה באחר". 

26.02.24

היום:

בָּהִיר עד מְעוּנָן חֶלְקִית. צְפוּיָה עלייה קלה בטמפרטורות. הטמפרטורות יהיו מעט גבוהות מהרגיל לעוֹנָה.

מחר:

בְּמַהֲלַך היום צפויים גשמים מקומיים מצפון הארץ עד לצפון הנגב. יִיתָכְנו סוּּפוֹֹת רְעָמִים יְחִידוֹת. תָחוּל ירידה בטמפרטורות.