'סרט בורקס' היא ז'אנר קולנועי שהיה נָפוֹץ בקולנוע הישְׂרְאלי משנות השישים והשבעים עד אמצע שנות השמונים.
בסוּגָה זו הסרטים בנויים מקטעים של מלודרמה ושל קומדיה. במרכזם עומדות דְמוּיוֹתסטראוטיפיות של ישראלים מעֵדוֹתשונות. דמות מזרחית מוֹבילה את הסרט ובמרכז הסרט תֵיאוּר של משפחה, קְהילה או שְכוּנָה מזרחית והקונפליקט בֵּינָה לבין הישראליות האשכנזית. לסרטים בסוּגָה זו יש בדרך כלל סוף טוב – חתונה בין בנֵי העֵדוֹת השונות.
הקָהָל אהב את הסרטים של יהודה בארקן. המְבַקְרים – לא תמיד…
כך או כך – הם הָפְכוּ לסרטֵי קאלט – קלסיקה ישראלית.
את שְלַב הנְאומים פתח אתמול מַזְכַּ"ל האו"םאנטוניו גוטרש. הוא נָשָׂא את נאומו מֵאולם העצרת הכללית בבניין האו"ם בניו יורק. באולם ישב רק דיפלומט אחד מכל אחת מ-193 מדינות האו"ם. הנְְצִיגִיםעָטוּ מסכות.
שעה קלה לאחר נאומו של טראמפ שוּדַר בעצרת נְאומו של נשיא סין. הוא טָעַן שלבייג'ינג "אין שום כַּוָונָה להילחם במלחמה קרה או במלחמה חמה עם שום מדינה".
תורכיה, ירדן וקטאר
בְּמַהֲלַך נְאומו של נשיא תורכיה ארדואן עזב שַגְריר ישראל גלעד ארדן את אולם העצרת במְחָאָה על מה שהִגְדִיר כ"אֲמירות אנטישמיות ושִקְרִיוֹת שלו נגד ישראל".
כמיטב המסורת פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית ישראל לקראת ראש השנה.
הנה נתונים אחדים:
ערב ראש השנה תשפ"א חיים בישראל כ-9.246 מיליון נפש.
בשנת תש"ף היו בישראל כ-6.841 מיליון תושבים יהודים (74% מכלל האוכלוסייה), כ-1.946 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-459 אלף תושבים אחרים (5%).
בשנה זו נולדו בישראל כ-170 אלף תינוקות, ונפטרו כ-44 אלף איש.
כ-20 אלף עולים חדשים עלו השנה לישראל.
בקרב היהודים בני 20 ומעלה: 43.1% מגדירים את עצמם כלא דתיים, חילונים; 22.1% מגדירים את עצמם כמסורתיים-לא כל כך דתיים; 12.8% מגדירים את עצמם מסורתיים-דתיים; 11.3% מגדירים את עצמם כדתיים ו-10.1% מגדירים את עצמם כחרדים.
תוחלת החיים של גברים בישראל היא 81 שנים ושל נשים – 84.7 שנים.
"אֶזְרְחֵי ישראל, אני פונה אֲלֵיכֶם הערב, בְּעַרְבּוֹ של סגר שני על מדינת ישראל ואני מבקש שתִפתחו לִבְּכֶם אלַיי, אל דְבָרַיי. אני יודע, לא עשינו מספיק כהַנְהָגָה כדי להיות ראויים לִתְשׂוּמת לִבְּכם. סָמַכְתֶםעלינו, ואנחנו, אִכְזַבְנו", אמר הנשיא.
"אני מבקש את סליחתכם על הִתְנַהֲלוּתִי כאן בבית הנשיא במַהֲלַך הסגר של יְמֵי הפסח. הִתנצלתי על כך בעבר, ואני עושה זאת שוב היום” אמר הנשיא והוסיף: "הבְּדִידוּת שלי איננה כואבת יותר מהבדידות של רבים מכם, שהִקְפַּדְתֶם כל כך על ההַנְחָיוֹתכְּרוּחָן וְכִלְשוֹנָן".
"אני מבין את התְחושה שכל אלה לא נעשו באופֶן מְסַפֵּק. והנה היום, אתם, אזרְחי ישראל, נֶאֱלָצִים לשלם פעם נוספת מחיר יקר" אמר, והוסיף: "אני שותף איתכם בתְחוּשוֹת הללו, ועם זאת, אני רוצה שנִזְקוֹף ראש ונַאֲמִין".
"אזרְחי ישראל, אינכם יכולים לְנַצֵח את הקורונה לבד, אבל אף אחד לא ינצח אותה בִּלְעֲדֵיכֶם. אני מַאמין בעם הזה, אני מאמין ביְכוֹלֶת שלנו לנצח. אני מבקש מִכֶּם: הַאֲמינו בַּיְכולת של העם שלנו לנצח. זו העֵתלְקַיֵים את ההַנחיות, לשמור על עצמנו ועל היקרים לנו, כי אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו מדינה אחרת, ואין לנו עם אחר, ואין, אין לנו דרך אחרת.
מי יִתֵן ותהיה זו שנת בריאות, בריאות הלב, ובריאות הגוף".
משרד הבריאות פרסם את רְשימת היִישובים לפי תוכנית הרַמזור. כל אזרח יכול לבדוק באתר את רָמתַ התַחֲלוּאָה ביישוב שהוא גר בו ואת ההַנְחָיוֹת להִתְנַהֲלוּת ביישוב.
לפי תוכנית הרמזור, שאישר קבינט הקורונה, כל רָשות מקומית תקבל ציון בין 0 ל-10. ציון זה יִקְבַּע באיזה צבע תְסוּוַג הרָשות: ירוק (יישובים שבהם רמת תחלואה נְמוכה), צהוב, כתום או אדום (יישובים שבהם רמת תחלואה גְבוהה). סיווג הרשויות על פי צבע יִיקָבַע פעם בשבועיים על סְמַך מְמוּצַע נְתונֵי התַחלואה של כל רָשות.
דוּ"חַהחינוך של אִרְגוּן ה-OECD לשנת 2020 שפּוּרְסַם השבוע כולל נְתונִים חשובים על החינוך בישראל. הדוּ"ח בָּדַק נְתונים ב-38 מַערכות חינוך במדינות החברות באִרגון הבֵּין לאומי. רוב הנְתונים נכונים לשנת 2019.
ישראל נמצאת במקום הרביעי בהוֹצָאָה לחינוך: 4.4% לעומת 1.6% בעולם. גם ההוצאות לכל תלמיד גבוהות יותר.
הצְפיפות בכיתות
הכיתות בישראל הן מהצְפוּפוֹת ביותר בְּקֶרֶב המדינות המְפוּתָחוֹת. על פי הדו"ח, צְפיפות התלמידים בכיתה בבתי הספר היְסודיים בישראל גדולה בכ-25% ממְמוצע ה-OECD. בישראל יש 26.4 תלמידים בִּממוצע בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע במדינות החברות בָּארגון. בחֲטיבוֹת הבֵינַיִים בישראל יש 28.2 תלמידים בִּממוצע בכיתה לעומת 23.3 בארגון.
יותר שעות, וההֵישֶגִים?
תלמידי ישראל בבתי הספר היסודיים לומדים 154 שעות יותר בשנה מתלמידי בתי הספר היסודיים במדינות ה-OECD. תלמיד בישראל לומד בשנה 958 שעות בממוצע לעומת 804 בממוצע במדינות הארגון. בחטיבות הביניים לומדים תלמידי ישראל 62 שעות יותר מתלמידי הארגון.
ואוּלָם, אף על פי שמספר השעות שלומדים בישראל בממוצע גבוה יותר, ההֵישֶגִים של התלמידים בישראל במבחני פִּיזָ"הלשנת 2018 מַראים יְרידה.
שְׂכַר עובדֵי ההוֹרָאָה
השָׂכָר של המורים בישראל נמוך בְּיַחַס לשָׂכָר של עמִיתֵיהֶם בעולם. בחינוך היְסודי מַרְוִויחִים עובדֵי ההוֹרָאָה בישראל 6% פחות מעמיתיהם בעולם, בחטיבות הביניים מַרְוִויחִים עובדֵי ההוראה שלנו 5% פחות מעובדי ההוראה במדינות הארגון ובחטיבה העֶליונה מַרוויחים עובדֵי ההוראה בישראל 6% פחות מעמיתיהם בעולם.
לְעוּמַת זאת, הגַנָנות בישראל מַרוויחות 3% יותר מהגננות בארגון. גם שְׂכַר המְנהלים בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD.
בתמונה: פתיחת שנת הלימודים בבית הספר היסודי "מעלה הגליל" במושב מעונה, בגליל. בצילום, תלמידי כיתה א' משתתפים בטקס פתיחת שנת הלימודים. 2006, MILNER MOSHE לע"מ
הפגנות מחאה נגד אלימות כלפי נשים התקיימו אתמול והערב בכל רחבי הארץ.
בין המוחים גם תלמידי אולפן 'עציון' בירושלים שהצטרפו למאבק באלימות כלפי נשים. בכיתות התקיים היום שיח בנושא האלימות בחברה הישראלית בכלל, והאלימות כלפי נשים בפרט. בהמשך יצאו התלמידים למחות ונשאו שלטי מחאה: אתן לא לבד!
למחאה הצטרפו היום גם עובדות ועובדי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית ברחבי הארץ ושליחי הארגונים מרחבי העולם.
במרכזי הקליטה ברחבי הארץ הפגינו עולות ועולים חדשים.
כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה, עלה אחוז הרווקיםבקרב הגברים היהודיים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-12% בסוף שנת 2018.
אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה בתקופהזו מ-2% ל-10%.
גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל החתנים שנישאו לראשונה היה 27.3 (27.5 בקרב היהודים). לשםהשוואה, בשנת 1970 היה גיל זה 25 (הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב היהודים).
גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל הכלות שנישאו לראשונה היה 24.9 (25.7 בקרב היהודיות). בשנת 1970 היה גיל זה 21.7 (21.8 בקרב הכלות היהודיות, כלומר, צעירות בארבע שנים מגילן הממוצע היום).
כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודיים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-62% בסוף שנת 2018.
אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה בתקופה זו מ-13% ל-47%.
בתמונה: RELIGIOUS WEDDING CEREMONY AT KIBBUTZ "YAD MORDECHAI". הצילום: PRIDAN MOSHE לע"מ (1962)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דוּ"חַ שנתי על העלייה לישראל.
הנה נְתונים אחדים:
בשנת 2019 הִגְיעוּ לישראל 33,247 עולים– 18.1% יותר מבשנת 2018.
מִכְּלל העולים ב-2019, 73.8% הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 7.6% הגיעו מארצות הברית ו-6.8% הִגִיעו מצרפת.
בשנת 2019 נִמשכה היְרידה במספר העולים מצרפת (2,227 עולים), יְרידה של 7.8% לְעוּמַתשנת 2018. השִׂיא של גל העלייה הנוכְחִי מצרפת היה ב-2015 – אז עלו 6,628 עולים.
מִקוּם המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-44.3% מִתוֹכָם עלו משנת 1990 ועד היום.
מְגוּרִים
13.0% מִסך העולים בשנת 2019 הִשְתַקְעוּ בתל אביב-יפו, 12.2% – בנתניה, 8.9% – בחיפה, 7.9% – בירושלים.
הַשְׂכָּלָה ומִקְצוֹעַ
רָמַת הַהַשְׂכָּלָה בְּקֶרֶב עולים בני 15 ומעלה שהִגִיעו בשנת 2019 הייתה גבוהה יחסית – 74.8% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה.
ל-69.9% מהעולים בני 15 ומעלה היה מִשְלַח יד אקדמי.
העלייה בתְקופת הקורונה
על פי נתונים זְמניים, בחודשים מרץ-יוני 2020 חלה ירידה של 65.5% במספר העולים לְעוּמַת התקופה המקבילה בשנת 2019.
הצילום: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ
לְעִיתִים מֵי המכת"ז צְבוּעִים בצֶבַע, בדרך כלל כחול, כדי שאפשר יהיה לְזַהוֹת מפגינים גם לאחר פיזור ההפגנה. במְקרים מְעַָטִים מוֹסיפים למים גם נוֹזֵל בעל רֵיח דוֹחָה.
בישראל נַעֲשָׂה שימוש במכת"זיות פעמים רבות בהפגנות של פלסטינים ופְעִילֵי זְכוּיוֹת אדם בשְטַחים וכן בהפגנות של חֵרֵדִים בירושלים ובבני ברק, בהפגנות יוצְאֵי אתיופיה ובהפגנות המְחָאָה שהִתְקיימו בשבוע שעבר ליד בית ראש הממשלה בירושלים.
רִכְבֵי המכת"ז מְיוּצָרִים בקיבוץ בית אלפא, ונִמְכְּרוּ בעבר לעֶשְׂרוֹת מדינות, בהן מדינות כמו אלבניה, צ'ילה, הרפובליקה העממית של סין, דרום אפריקה, גואטמלה, הונדורס, אינדונזיה, זימבאבווה וקזחסטן.
בתמונה: מכת"ז של משטרת ישראל במהלך תרגול פיזור הפגנה. (ויקיפדיה)
