חדשון בעברית קלה
בימים האחרונים נִראים בישראל מיליונֵי פרפרים צִבעוניים מִסוג נִימְפִית הַחוּרְשָף. הפרפרים נִצְפִּים בעיקר במרכז הארץ ובמישור החוף, אך גם באזורים אחרים. הפרפרים עוברים בישראל בדרכם מחצי האי ערב וממדינות המפרץ לאירופה בחיפוש אחר מָזוֹן ואֲתָרִים לִרְבִייָה. אורך החיים של פרפר הוא כשבועיים.
זהו אחד מגלֵי הנְדידה הגדולים של פרפרים שנִראו בשנים האחרונות בישראל. מעריכים כי כ- 700 מיליון עד מיליארד פרפרים עברו הפעם בישראל.
מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם אתמול דו"ח המעלה שורה ארוכה מאוד של כשלים חמורים בתחום התחבורה בישראל – החל ממצב הכבישים ועד המצב של התחבורה הציבורית.
המבקר כתב בין היתר כי המציאות התחבורתית שאיתה מתמודדים תושבי ישראל בשנת 2019 מדי יום ביומו היא קשה. עומסי התנועה בכל בוקר ובכל ערב הם כבדים. התמשכות הנסיעות לעבודה או לעיסוקים השונים והחזרה מהם גוזלת זמן יקר, פוגעת בפריון העבודה ואף גורמת לזיהום אוויר ולמפגעי רעש".
אחריות משרד התחבורה
"אכן בשנים האחרונות קודמו נושאים שונים ובוצעו פרויקטים חשובים בתחום התחבורה" כותב המבקר, "אך עדיין הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם משמעותיים ביותר". לדברי המבקר, למצב זה אחראי משרד התחבורה, שבראשו עומד השר ישראל כץ, שמכהן בתפקיד ממרץ 2009".
תגובת משרד התחבורה
במשרד התחבורה דוחים את הביקורת. בתגובת המשרד נכתב בין היתר: "משרד התחבורה מדביק פער של עשרות שנים בהשקעות בתשתיות התחבורה בישראל, ובעיקר בתחבורה הציבורית. אולם, גם עשור של עשייה חסרת תקדים, שטרם הייתה כמותה מאז קום המדינה, לא יכול לצמצם פערים של יותר מ-100 שנה בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם".
ברכבת ישראל מבטיחים ללמוד את ממצאי הדו"ח.
מליאת ועדת הבחירות המרכזית אישרה ב-10 במרץ 2019 את הכינויים והאותיות של הרשימות המתמודדות לבחירות לכנסת ה-21.
הכינויים והאותיות שאושרו:
הימין החדש בראשות שקד ובנט נ
זהות – תנועה ישראלית יהודית בהנהגת משה פייגלין ז
כלכלה ירוקה – מדינה אחת ץ
מהתחלה קן
מגן בראשות גל הירש נץ
כל ישראל אחים ופעולה לישראל קף
ברית עולם זך
ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן ל
בט"ח – ביטחון חברתי בראשות סמיון גרפמן ן
איחוד בני הברית בראשות רב חובל בשארה שליאן ין
יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה ג
נ נח – הרשימה הממלכתית – תרימו את הראש ףץ
צדק לכל כי הגיעה העת למען החי. האדם. והאדמה ק
צדק חברתי צק
ישר – דמוקרטיה אמיתית י
ארץ ישראל שלנו קי
הפיראטים בראשות האינטרנט פתק לשלשול ףז
אחריות למייסדים בראשות חיים דיין יץ
מפלגת הגוש התנ"כי יז
גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס נר
פשוט אהבה – כי כולן/ם בני אדם ףי
מנהיגות חברתית ןנ
זכויותינו בקולנו נז
כבוד האדם ןך
שווים ףנ
אופק חדש בכבוד ץז
כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד פה
הרשימה הערבית בראשות מוחמד כנעאן ר
כולנו הימין השפוי בראשות משה כחלון כ
אני ואתה – מפלגת העם הישראלית בהובלת דר' אלון גלעדי ץי
מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי אמת
מפלגת הרפורמה נך
מרצ – השמאל של ישראל מרצ
מפלגת האזרחים הוותיקים זי
הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה מחל
אורן חזן בראשות "צומת" זץ
חינוך ףך
התקווה לשינוי ךק
רע"מ-בל"ד – הרשימה הערבית המאוחדת ברית לאומית דמוקרטית דעם (מליאת הועדה פסלה את רשימת רע"מ-בל"ד. אם בית המשפט העליון יפסוק אחרת, אלה יהיו הכינוי והאותיות).
איחוד מפלגות הימין הבית היהודי- האיחוד הלאומי – עוצמה יהודית טב
יחד בראשות אלי ישי זנ
חד"ש תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי ום
התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שס
בתמונה: פתקי הצבעה בישראל לכנסת ה-18 (ויקיפדיה)
בעולם ובישראל מְצַיינים ב-8 במרץ את יום האישה הבין לאומי. לְרֶגֶל יום האישה פִּרְסְמָה הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה נְתוּנִים על נשים בישראל. הנה כמה נתונים מעניינים:
תוֹחֶלֶת החיים של נשים בישראל בשנת 2017 הייתה 84.6 ושל גברים 80.7 שנים.
הגיל המְמוּצע של נשים שיָלְדוּ את יַלְדָן הראשון עלה בֶעָשׂוֹר האחרון, מ-26.8 בשנת 2006 ל-27.6 בשנת 2017.
3% מכלל התינוקות שנולדו לנשים יהודיות בשנת 2017 היו של נשים רַוָוקוֹת, פי 2 מחלקם לפני כ-20 שנה. נשים רווקות נוטות ללדת לאחר גיל 30, ובִמְיוחד בגילים 35 עד 39.
ב-67.2% ממִשְקֵי הבית שבהם יש מְפַרְנֵס אחד, המפרנס הוא גבר.
34.2 אלף אנשים הועמדו לדין במשפטים פְּליליים בשנת 2016. 92.5% מהם היו גברים ו-7.5% מהם היו נשים.
בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין במפגש עם תלמידות מובילות לכבוד יום האישה הבינלאומי, מרץ 2018. (ויקיפדיה)
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוציא ביום רביעי צַו מְניעה האוסר על המִפלגות הרָצות לכנסת, או על מי מִטַעֲמָן, לְפַרְסֵם באינטרנט פרסומים שאֵינָם מְזוּהִים. מֵעַתָה, בכל פרסום שיֵיעָשֶׂה ע"י אחת המִפלגות או בְּיוֹזְמָתָן, הן יִידָרְשוּ לְפָרֵט את זֶהוּתוֹ, את שְמו ואת מַעֲנוֹ של המַזְמִין ואת דַרְכֵי ההִתְקַשְרוּת אִתוֹ.
חוק התַעֲמוּלָה נֶחְקַק ב-1959, והוא מִתְיַיחֵס רק למוֹדָעוֹת מוּדְפָּסוֹת ולמודעות בעיתונים. בדִיוּן שנֶעֱרַך בוועדת הבחירות בחודש שעבר, הִסְכִּימוּ כל המפלגות, מִלְבַד הליכוד, לְהָחִיל את חוֹבַת השְקִיפוּת גם על המִרְשֶתֶת.
בהחלטתו כתב השופט, בין השאר: "כל פִּרסום אנונימי ברֶשֶת האינטרנט על-ידי המפרסמים מקשה על גורמֵי הביטחון של הוועדה לפעול כדי לַהֲדוֹף חֲשָשוֹת מפני הִתְעָרְבוּיוֹת זָרוֹת בבחירות לכנסת ה-21, שעֲלוּלוֹת לְהֵיעָשׂוֹת באוֹפֶן אנונימי, וזאת על רֶקַע חֲשָדוֹת ולְקָחִים ממַעַרְכוֹת בחירות שהתקיימו במדינות אחרות בשנים האחרונות".
הנה נְתוּנִים על הבחירות לכנסת ה-21, כפי שפִּרסמה ועדַת הבחירות המרכזית:
לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על הכנסת ה-20: שיעורֵי הצבעה; מידע על עבודתה השוטֶפֶת של הכנסת – חֲקִיקַת חוקים, הַעֲלָאַת הַצָעוֹת לסדר היום והצעות לדיון מָהיר; הַגָשַת שְאילתות; כל אלה – בְּהַשְוָואָה לַכְֹּנָסוֹת הקודמות. הנְתונים מתקבלים מִוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ומֵאַרכיון הכנסת.
שיעור ההצבעה
שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-20 שנֶעֶרְכו ב-17 במרץ 2015 היה מהשיעורים הגבוהים – 72.3%. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היה בבחירות לכנסת הראשונה בשנת 1949 – 86.9%, ואילו השיעור הנמוך ביותר היה בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006 – 63.5% בִּלבד.
שיעור ההצבעה בישראל גבוה בִּמְעט מהממוצע במדינות ה-OECD שהוא 68.6%.
חוקים
בכנסת ה-20 הִתקבלו 484 חוקים, 152 חוקים במְמוּצע לשנה. מאז כינון הכנסת הראשונה התקבלו 6,846 חוקים, 99 חוקים בממוצע לשנה. בארבע עשרה הכנסות הראשונות (בשנים 1996-1949) היה המְמוצע 83 חוקים לשנה, ובשש הכנסות שאחריהן (בשנים 2018-1999) היה הממוצע 141 חוקים לשנה.
הצעות לסדר היום
בכנסת ה-20 נָדוֹֹנוּ 4,901 הצעות לסדר היום והַצָעות לדיון מהיר במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, 1,536 הצעות בממוצע לשנה. ממוצע זה גבוה יותר מהממוצע שהִתקבל בשלוש הכנסות הקודמות.
שאילתות
בכנסת ה-20 נַעֲנוּ 4,151 שְאִילְתוֹת, 1,301 במְמוצע לשנה. זוהי עֲלִייָה לאחר יְרידה חַדָה בארבע הכְּנָסוֹת הקודמות.
בתמונה: טקס השבעת הכנסת ה 19 בירושלים בצילום מליאת הכנסת. לע"מ
פרויקט 'תַגְלִית' חוגג את השנה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלו: בשנת 2018 הִשְתַתְפו בפרויקט יותר מ־48 אלף משתתפים מרחבי העולם ו־8,300 משתתפים ישראלים.
פרויקט "תגלית" הוא פרויקט חינוכי היוצֵר גֶשֶר לישראל עבור מאות אלפי סטודנטים יהודים מרחבי העולם. מטרת הפרויקט היא לחזק את הזֶהוּת היְהודית של צְעִירֵי התְפוּצוֹת וליצור זִיקָה מַשְמָעוּתית בינם לבין מדינת ישראל. הצעירים יוצאים לסיור חינוכי ברחבי הארץ, שאליו מִתְלַווים חיילים וסטודנטים ישראלים, וביחד הם לומדים להכיר את ישראל רבּת הפנים.
לאחר הביקור, כ-70 אחוזים מהמשתתפים מְדַווחים על פיתוח קֶשֶר אישי עם הישראלים והבנה טובה יותר של הְמשותף להם.
מאז הֲקָמָתו לפני 18 שנה ועד היום הִשתתפו בפרויקט יותר מ- 700,000 צעירים מ – 67 ממדינות שונות, בהם כמאה אלף ישראלים – חיילי צה"ל וסטודנטים.
הפרויקט תורם תְרוּמה גדולה גם לתַיירוּת הנכנסת לישראל. מאז הקמתו, פרויקט תגלית תרם למעלה מארבעה מיליארד שקלים למֶשֶק הישראלי.
בשבוע שעבר נפתחה ההַרְשָמָה לפרויקט לשנת 2019.
בתמונה: הופעה מוסיקלית במסגרת כנס פרויקט תגלית בבנייני האומה, ירושלים. 2014, לע"מ
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על יישובים בישראל בעשור האחרון.
הנה נתונים אחדים:
בסוף שנת 2018 היו בישראל, 1,217 יישובים: 257 יישובים עירוניים ו-960 יישובים כפריים. בעשור האחרון הצטרפו 35 יישובים חדשים למניין היישובים.
בשנת 2017: ירושלים היא היִישוּב הגדול ביותר בישראל. ירושלים עברה את סַף 900 אלף התושבים.
מְחוז המרכז הוא המָחוז הגדול ביותר, ובו מִתְגוֹרֶרֶת כרֶבַע מאוכלוסיית ישראל ב-241 יישובים. כשליש מאוכלוסיית המחוז מתרכזת בשלושה יישובים גדולים: ראשון לציון, פתח תקווה ונתניה.
במחוז תל אביב מספר היישובים הקטן ביותר (אָחוז אחד מכלל היישובים). במחוז 14 יישובים ורק 3 יישובים מתוכם הם יישובים כפריים. מאז 1950 לא הוּקַם יישוב חדש במחוז תל אביב.
במחוז הצפון מספר היישובים הגדול ביותר. כשליש מסך היישובים בישראל נמצא במחוז זה (419 יישובים עירוניים וכפריים), והוא מְדוֹרָג במקום השני מבחינת גודל האוכלוסייה (1,425,700 תושבים).
במחוז הדרום הוקמו בעשור האחרון 15 יישובים חדשים, רובם יישובים כפריים באוֹפְייָם שהוּקְמוּ ואוּשְרו בְּמִסְגֶרֶת הֲקָמַת יישובים חדשים לאחר פִּינוי יישובי עזה וצפון שומרון בשנת 2005.
לאזור יהודה והשומרון נוסְפוּ 7 יישובים בעשור האחרון – 6 יישובים קהילתיים ויישוב עירוני אחד.
יש בישראל 34 יישובים מוסדיים (33 יהודיים, ויישוב אחד לא יהודי), המפוזרים במחוזות השונים ומשמשים בעיקר יישובים חינוכיים ובתי מַרפֵּא.
בתמונה: צילום אוויר של מרכז העיר ירושלים. Moshe Milner (לע"מ)
'שירי' הוא יִישׂוּמוֹן חדש של מוזיקה ישראלית של משרד התַרבות והספורט בשיתוּף הסִפְרִייה הלְאוּמית והוא יוֹזְמָה של אומָנים ישראלים מוֹבילים שהֵקִימוּ את מֵיזַם 'הפינג'אן הדיגיטלי'. המַטָרָה: להַנְגִיש את המוזיקה הישראלית לקָהָל הָרָחָב ולְסַייעַ לאומנים צעירים לִפְרוֹץ ולאומנים וַתִיקים לְהִתְפַּרְנֵס בכָבוֹד.
אחד ממובילֵי המיזם הוא המוזיקאי אריאל הורוביץ, בנה של נעמי שמר.
'שירי' פועלת בְּחִינָם ובלי פִּרְסוֹמוֹת ודואֶגֶת לשלם תַמְלוּגִים על פי חוק ליוצרים ולבַעֲלֵי הזְכוּיוֹת.
האפליקציה החדשה לומדת את הטַעַם שלנו. היא מבינה מה אנחנו אוהבים לשמוע ובוחֶרֶת עֲבוּרֵנוּ שירים דומים, של אומנים שאנחנו אוהבים אבל גם של כאלה שאנחנו עֲדַיִין לא מכירים.
כל מה שצריך לעשות הוא לבחור עד שלושה אומנים ישראלים אהובים, ו'שירי' כבר תיקח את זה משם. כל 'לייק' יְכַוון אותה לסִגְנוֹן ולאומנים שאנחנו אוהבים, כל 'דיסלייק' יעביר לשיר הבא ויסַמֵן ל'שירי' שזה לא הכיוון.
בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם (ויקיפדיה)
בתמונה למעלה: הזמרת ריקי גל מבצעת משיריה של המשוררת והמלחינה נעמי שמר, בערב הצדעה שהתקיים לכבודה, במסגרת פסטיבל ישראל, בבריכת הסולטאן בירושלים, 1998. AMOS BEN GERSHOM עמוס בן גרשום (לע"מ)
