ידיעות

הבחירות לכנסת ה-22

הבחירות לכנסת ה-22

כל מה שאפשר לדעת לפני…

הנה 'זרקור'  – דפי מידע שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הבחירות לכנסת ה-22.

בתמונה: משכן הכנסת (ויקיפדיה)

יום הולדת לנשיא

יום הולדת לנשיא

גבורות וגיבורים

הסכמי עודפים בבחירות לכנסת ה-22

הסכמי עודפים בבחירות לכנסת ה-22

מי חתם עם מי

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את רשימת רשימות המועמדים לכנסת ה-22 שהתקשרו ביניהן לשם חלוקת מנדטים (הסכם עודפים).

הֶסְכֵּם עוֹדָפִים הוא הסכם שנחתם בין שתי רשימות לפני הבחירות. ההסכם קובע כי מפלגה שתזכה בבחירות בעודף גדול יותר של קולות מבין שתיהן (לאחר חלוקת המנדטים הראשונה), תקבל את עודף הקולות של המפלגה השנייה. הסכם עודפים יכול להבטיח ברוב המקרים עוד מנדט אחד לאחת משתי המפלגות שחתמו על הסכם עודפים ביניהן. הסכם עודפים צריך להיחתם ולהתפרסם לפני הבחירות.

הנה הרשימה:

הליכוד (מחל) עם ימינה (טב);

המחנה הדמוקרטי (מרצ) עם העבודה – גשר (אמת);

התאחדות הספרדים (שס) עם יהדות התורה (ג);

כחול לבן (פה) עם ישראל ביתנו (ל);

נועם (כ) עם עוצמה יהודית (כף).

בתמונה: בחירות לכנסת ה-18. בצילום, אזרח מצביע בקלפי במעלה אדומים. MARK NEYMAN (לע"מ)

מידע לבוחר

מידע לבוחר

בעברית, עברית קלה, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית

באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מידע לבוחר על הבחירות בישראל בשפות שונות: עברית, עברית קלה, ערבית, אנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית.

הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-22

הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-22

17 בספטמבר 2019

הנה רשימת הרשימות המתמודדות לכנסת ה-22.

נתונים על הבחירות לכנסת ה-22

נתונים על הבחירות לכנסת ה-22

6,394,030 בעלי זכות בחירה

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22                   317,330,000 שקלים

מספר בעלי זכות בחירה                                                6,394,030

מספר הקלפיות הרגילות ברחבי הארץ                             10,543

סה"כ קלפיות ברחבי הארץ                                            11,163

מס' הקלפיות בנציגויות ישראל בחו"ל                              97

קלפיות נגישות מיוחדות למוגבלים בניידות ברחבי הארץ    2,210

סה"כ קלפיות נגישות למוגבלים בניידות ברחבי הארץ        3,990

מי שמַצְבִּיעַ – מַשְפִּיעַ

מי שמַצְבִּיעַ – מַשְפִּיעַ

אין לכם זְכוּת לְוַותֵר על הזְכוּת!

ועדת הבחירות המרכזית פֳּרְסְְמָה את ההודעה הבאה:
ועדת הבחירות המרכזית מעלה בכל אֶמְצָעֵי התִקְשוֹרֶת האלקטרוניים, במדיה החברתית ובשילוּט החוּצוֹת קמפיין עידוּד הצבעה לכנסת ה-22.
מֶחְקָר מַקְדים, שנערך בחודש יוני 2019, העלה כי שִיעוּרֵי ההַצְבָּעָה בקֶרֶב כלל האוכלוסייה (בני 54-18) צְפוּיִים לרדת בבחירות הקרובות. ועדת הבחירות המרכזית החליטה לנסות להעלות את אחוז ההצבעה על ידי קמפיין מרגש לעידוד ההצבעה.
את הקמפיין מובילים 21 בני נוער מרחבי הארץ (שאינם בעלי זכות הבחירה) המְיַיצְגִים את החברה הישראלית על גווניה. בני הנוער פונים בפנייה יְשירה ורִגְשית להורים, לאחים, לחברים בעלי זכות ההצבעה ולקרובים אליהם, לא לְוַותֵר על הזְכוּת לבחור – "כשאתה או את  א מצביעים, אתם נותן למישהו אחר להחליט עליי".

"אין לכם זְכוּת לְוַותֵר על הזְכות"!

ב-17 בספטמבר  – כולם הולכים לְהַצְבִּיעַ, כי מי שמַצְבִּיעַ – משפיע!

עולים לבית הספר

עולים לבית הספר

אַלְפַּיִים תלמידים ותלמידות עלו הקיץ מ-37 מדינות

כ-2,000 ילדים ובני נוער שעלו לישראל הקיץ מ-37 מדינות מתחילים את שנת הלימודים החדשה בישראל. ביניהם: 31 תלמידים ותלמידות שעשו את דרכם בַּחֲשָאִיוּת עם בני משפְּחותיהם ממדינות עוֹיְנות או ממדינות שאין לישראל יחסים דיפלומטים איתן כמו איראן, תימן, טוניסיה, ונצואלה.

המדינות שמהן עלה המספר הרב ביותר של תלמידים הן: רוסיה (כ-880 תלמידים ותלמידות), ארצות הברית (כ-400), צרפת (כ-270) ואוקראינה (כ-150). תלמידים עולים הגיעו הקיץ גם מארמניה, סין, תאילנד, קפריסין, הונג קונג, הודו, פנמה ומדינות שלא ניתָן לפרסם את שמן.

לקראת פתיחת שנת הלימודים נפגש יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, בלשכתו בירושלים עם חלק מהילדים והמשפחות שעלו בחשאי במהלך השנה האחרונה והעניק להם כשַי – ציוד לבית הספר.

בפגישה אמר יו״ר הסוכנות לילדים ולהורים: "כולכם עליתם בחודשים האחרונים מארצות מאוד מיוחדות ומורכבות, ממדינות ערב ודרום אמריקה, ממקומות מְסוּבָּכִים ואנחנו שמחים מאוד שאתם בארץ וכולנו רוצים לאחל לכם שנת לימודים הכי מוצלחת בעולם. שתרגישו פה בטוחים, במדינה שלכם, בארץ הקודש, במדינת ישראל. אתם ממשיכים את מוֹרֶשֶת הדורות ואנחנו מאוד גֵאִים בכם".

בתמונה למעלה: הילדים עם יצחק הרצוג בלשכתו של דוד בן גוריון

בתמונה למטה: הילדים באולם שבו ישבה ממשלת ישראל הראשונה

שילובים מוסיקליים

שילובים מוסיקליים

הרמוניה בעכו

בעכו מתקיימת בימים אלה הזמרייה ה-67, זמריית 'שילובים', המשלבת בין מוסיקה יהודית לערבית. אירועי הזמרייה נפתחו ביום ראשון ויסתיימו מחר.

במוקד זמריית 'שילובים' עומד שיתוף הפעולה בין מקהלות ערביות ומקהלות יהודיות השרות בקונצרטים ביחד ולחוד. בערב הפתיחה הופיע דיוויד ברוזה עם אנסמבל פוליפוני מנצרת.

בכל יום, החל משעות הצהריים, מתקיימים מופעים של הרכבים מוסיקליים יהודים-ערביים, כיתות אמן וסדנאות עם יוצרים ואמנים מהשורה הראשונה.

בטקס הפתיחה של הזמרייה דיברו כל המברכים בשבח החיים יחד בהרמוניה.

"המוסיקה היא מעל הכול, מעל כל מחלוקת. בחרנו להתעלות מעל כל רעשי הרקע ולהתרכז במשותף ובמחבר" אמר ראש העיר, מר שמעון לנקרי, בפתיחת הזמרייה.

בצילום: דיוויד ברוזה ואנסמבל פוליפוני צילום א.ג

הכול נשאר במשפחה

הכול נשאר במשפחה

הילדים לא קוראים

רינת כותבת: אנחנו הורים לשלושה ילדים: בת 10, בן 8 ובת 4. שלושת הילדים מקסימים וסַקְרנִים. הגדולים תלמידים מצוינים, אבל לצערי הם לא קוראים ספרים. כשהבת והבן הגדולים היו קטנים קראנו להם כל ערב סיפור והם נהנו מאוד וביקשו שנקרא להם שוב ושוב. גם לקטנה אנחנו קוראים סיפור לפני השינה.

אבל הגדולים, שכבר יודעים לקרוא בעצמם, לא רוצים לקרוא. אני בגילם קראתי המון והעולם שלי התעשר מהספרים. גם היום אני קוראת. בעלי ואני מְנוּיִים בספרייה העירונית. יש לי תמיד ספר ליד המיטה או בתיק ובחדר המשפחה שלנו יש כּוֹנָנִית מלאה ספרים.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לְעוֹדֵד את הילדים לקרוא?

————————————————————————————————————- 

הקריאה מַעֲשִירָה את עולמו של הילד. היא מפתחת את הדִמְיוֹן ואת החֲשִיבה, הרבה יותר מצְפִייה בסרט. היא מעשירה גם את לְשוֹנו. לכן חשוב לעודד את הילדים לקרוא.

כשאנחנו היינו ילדים הספרים היו מְקוֹר היֶדַע וההעשרה העיקרי. היום יש להם 'מִתְחָרִים' רבים מאוד. רבים מידיי…כשאנחנו היינו ילדים קנינו זה לזה ספרים כמתנה. איש לא העביר אז כסף בטלפון הנייד…

חשוב לומר כבר בהתחלה. חשוב שהילדים יִקראו. לא חשוב באיזה מֶֶדיוּם. שיקראו מנייר, מטאבלט, ממָסָך. העיקר שיקראו. וכדאי שיקראו משהו שמעניין אותם, משהו שיעשיר את עולָמָם ויִגרום להם הֲנָאָה.

איך לעודד אותם ולְהִתְחָרוֹת בפִּיתוּיִים שמסביב – זאת השאלה.

במערכת החינוך מנסים לעודד קריאה. יש בתי ספר שמתחילים את היום ברבע שעה של קריאה, יש בבתי הספר ספריות השאלה, יש מפגשים עם סופרים, וכמובן – יש שיעורי ספרות.

ננסה להביא כאן כמה רעיונות לנו, ההורים:

קודם כל חשוב שנדע: ילדים קוראים אם יוצרים סְבִיבָם את ההֶרְגֵל;

ילד שגָדֵל בבית עם ספרים וילד שההורים שלו קוראים  – הסיכויים שהוא יִקרא גדולים יותר מֵאשר של ילד שאין בביתו ספרים ושהוא לא רואה את הוריו מחזיקים ספר;

ילד שקראו לו ספרים מיום שנולד – הסיכוי שיִקרא ספרים כשיִגדל ושיקרא ספרים לִילדיו גדול יותר;

חשוב לדבר עם ילדים על ספרים. לספר להם על הספרים שאנחנו קוראים, לְשַתֵף אותם בפרטים מעניינים מהספרים שאנחנו קוראים; לספר להם על ספרים שאהבנו ביַלְדוּתֵנו;

נַמְלִיץ להם על ספרים שקראנו;

נבקש מהם לספר לנו על ספרים שהם קוראים. אם יַסְכימו – נִקרא גם אנחנו את הספרים שהם קוראים ונְשׂוֹחֵח עליהם;

נִרשום אותם לספרייה;

נלך איתם למפגשים עם סופרים;

נְעוֹדֵד אותם לקרוא לאחותם הקטנה. היא תִהְיֶה מְאוּשֶרֶת, וגם הם עֲשׂוּיִים לֵיהָנוֹת מהיַחַד;

אם יִרצו – נמשיך לקרוא להם אף על פי שהם יכולים לקרוא בעצמם. החַוָויָה של הורה וילד יושבים יחד וההורה קורא לילד  – היא חוויה חשובה, מְחַבֶּרֶת, שאפשר להמשיך אותה גם כשהילדים גדולים. כשיִגְדלו הם יִקְרְאו שירי אהבה לאֲהוּבֵיהֶם ולאֲהוּבותֵיהֶם…

נלך לסרטים שנכתבו בְּעִקְבוֹת סרטים ונקרא את הספר לפני או אחרי הסרט. נדבר על מה שקראנו, ראינו, נַשְוֶוה בין הספר לסרט;

נְקַיֵים בבית פְּעילויות וטיולים בעקבות ספרים: יום בִּלְבִּי, יום פיטר פן, יום הארי פוטר…אלה שְעות אֵיכוּת משפחתיות חשובות. אפשר להזמין חברים שלהם לְהִצְטָרֵף.

ילדים קטנים יֹאהֲבוּ ללבוש תַחְפּוֹשׂוֹת ולשחק דְמוּיוֹת מתוך ספרים;

חשוב לא לְהַכְרִיחַ את הילדים לקרוא כדי לא לַהֲרוֹס להם את חַוָויַת הקריאה. החוכמה היא למצוא את הכֵּיף בקריאה ומסביב לה.

בתמונה: יריד שבוע הספר העברי בירושלים. בצילום, שתי אחיות קוראות בספר שהוריהן רכשו עבורן,1987. AYALON MAGGI לע"מ