Browsing Tag

ידיעות

יום זְכוּיוֹת הילד

יום זְכוּיוֹת הילד

20 בנובמבר

 

היום מְציינים בישראל ובעולם את יום זְכויות הילד.

בשנת 1954 הִמליצה העֲצֶרֶת הכְּללית של האוּמוֹת המְאוּחָדוֹת למדינות לְצַיֵין מִידֵי שנה את יום הילד הבֵּין לאומי ב-20 בנובמבר. זה היום שבו אִישְרָה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את האֲמָנָה הבין לאומית לזכויות הילד בשנת 1989.

האֲמָנָה לִזכויות הילד, שנִכְתְבה על ידי מוּמְחים רַב תְחוּמיים במשך 10 שנים, היא המִסְמָך המרכזי, החשוב והמַקִיף ביותר המַגְדִיר את החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בהן. האמנה עוסקת בזכויותיהם הבְּסיסיות של ילדים: הֲגָנָה על חייהם, על בִּיטְחונָם הפיזי והנַפשי ועל בריאותם וכן על תנאי קיום בְּסיסיים כמו מָזוֹן, בית, הבטחת זכותם לִרְכּוֹש הַשְׂכָּלָה וחינוך, שְמירה על זְכוּיוֹת הָאֶזְרָח שלהם ועוד. האמנה קובעת כי יש להבטיח זכויות אלה במשפחה, בבית הספר, בקְהילה ובחֶברה. האמנה רואה בילד אדם צעיר אך אוטונומי ככל האפשר, הנושֵׂא בזכויות ובחובות.

בישראל

האֲמָנָה נִכנסה לְתוֹקֶף במדינת ישראל לאחר אִשְרוּרָהּ ב-2 בנובמבר 1991. 

בשנת 2000 חוֹקְקָה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. בכנסת יש ועדה מיוחדת לקידום מַעֲמַד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחֲקיקה בנושאים אלה.​

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מבקר ילדים בגן ילדים בתל אביב, 2016, Mark Neyman לע"מ

כמה ימים יש בשבוע עבודה אידאלי?

כמה ימים יש בשבוע עבודה אידאלי?

כדאי לבדוק

 

חברת מיקרוסופט עָרְכָה נִיסוּי במשְׂרָדֶיהָ ביפן כחלק ממַהֲלַך של קידום אִיזוּן בריא יותר בין שעות העבודה לבין שְעוֹת הַפְּנַאי. בחודש אוגוסט, פְּעילות החברה ביפן נִסְגְרה בימי שישי, והעובדים יצאו לשלושה יְמֵי חופשה. החברה הוּפְתְעָה לְגַלוֹת שנְתוּנֵי התְפוּקָה של הפעילות צָמְחוּ בחודש זה ב-40%. החברה הִצְלִיחָה בְּמַקְבִּיל לְצַמְצֵם במהלך החודש את ההוֹצָאוֹת – הוצָאות החשמל ירדו ב-23.1%, מספר הדַפִּים שהוּדְפְּסוּ ירד ב-58.7%.

במהלך הניסוי הִצִיעוּ במיקרוסופט יפן לעובדים הַצָעוֹת לנִיצוּל שעות הפנאי ובהן הצעות לבִילוּיִים משפחתיים.

92% מהעובדים צִייְנוּ שהם תוֹמְכִים בִּשְבוע עבודה של ארבעה ימים. 

 

בתמונה: שימוש במחשב לכתיבה של ערכים בוויקיפדיה.

שְבוע הבְּטִיחוּת בדרכים 2019

שְבוּעַ הבְּטִיחוּת בדרכים 2019

22-17 בנובמבר

 

בישראל מְציינים השבוע (22-17 בנובמבר) את שְבוּעַ הבְּטִיחוּת בדְרכים. השנה עומד שְבוע הבטיחות בסימן "הֵיסַח הדַעַת". הטלפון החכם הוא אחד הגורמים להֵיסַח הדַעַת של נהגים וגם של הולכי רגל.

מחר תֵיעָרֵך בהיכל התרבות בתל אביב וְעידַת ישראל השנייה לִבטיחות בדרכים.
בוועידה יֵיחָשֵׂף המֶחְקָר הכַּלְכָּלִי המַקִיף שנערך עבור הרַלְבָּ"ד ובדק את ההֶיבֵּטִים השונים של עֲלוּיוֹת תְאוּנוֹת דְרכים למֶשֶק למול הַשְקָעַת המדינה.
הוועידה תַעֲסוֹק במִגְוַון נושאים, בהם: אַחְרָיוּת הרָשויות המְקומיוֹת אל מול אחריות המדינה, BigData בשֵירוּת העיר הבְּטוּחה והחֲכָמָה, מֵיזָמִים טכנולוגיים לְשִיפּוּר הבטיחות בדרכים ועוד.
בוועידה יִשְתתפו מוּמחים מהאקדמיה ומהמִגְזָר הַפְּרָטי ובְכִירִים במשְׂרְדי הממשלה ובגוּפים המַמְלַכְתִיים.

סְעו בִּזְהִירוּת! אל תַגִידו – לי זה לא יִקְרֶה!

 

הצילום: פתיחת שנת הלימודים תשע"א בבית הספר היסודי זלמן ארן בירושלים. בצילום, נשיא המדינה שמעון פרס עוצר לפני משמרות בטיחות בדרכים, 2010 Mark Neyman לע"מ

בישראל 1,218 יישובים

בישראל 1,218 יישובים

היישוב הגדול ביותר – ירושלים

הנה נתונים אחדים:
בסוף שנת 2018 היו בישראל 1,218 יישובים. מתוכם 1,090 יישובים יהודיים, 137 לא יהודיים ו-9 יישובים מעורבים.
263 יישובים הם יישובים עירוניים ו-955 הם יישובים כפריים.
היישוב הגדול ביותר הוא ירושלים שבה גרים 919,438 תושבים.
עוד עולה מהנתונים כי בארץ יש 16 ערים שמתגוררים בהן למעלה מ-100 אלף תושבים. 10 מהן במחוז מרכז ומחוז תל אביב. גרים בהן 44% מתושבי המדינה.

ב-734 יישובים בארץ גרים פחות מ-1,000 תושבים.

 

בתמונה: שכונת נוף ציון בדרום-מזרח ירושלים (ויקיפדיה)

 

נפתח מֶרכז מְבקרים חדש בַּאֲגַמוֹן החולה

נִפתח מֶרכז מְבקרים חדש בַּאֲגַמוֹן החולה

העֲגוּרִים באים

אֲגַמוֹן החולה הוא אֲתַר הצַפָּרוּת הגדול בישראל ואחד מאתרי הצפרות הגדולים בעולם.

באגמון נֶחְנַך בשבוע שעבר מֶרכז מְבקרים חדש.

בין האטרקציות שמרכז המבקרים החדש מַצִיעַתחנת מְצִיאוּת מְדוּמָה, גלובוס שמראה את נְתיבֵי הנְדידה העולָמיים של העופות, קיר ציפורים אינטראקטיבי ועוד.

הקֶרֶן הקיימת לישראל הֵקִימָה את מרכז המבקרים בהַשְקָעָה של כ-130 מיליון שקלים. 

במרכז המבקרים הוּקַם גם אודיטוריום שנוֹעד לְשַמֵש גם כבית קולנוע לתושָבי הצפון.

בשבועות הקרובים יִיפָּתַח המרכז לתְקוּפַת הֲרָצָה קְצרה וחִינָמִית עֲבוּר מבקרים, ובתחילת חודש ינואר יִיפָּתַח רִשְמִית – והכניסה תעלה 28 שקלים לאדם.

 

העֲגוּרִים כבר כאן

בתקופה זו של השנה אפשר לראות באגמון עשרות אלפי עֲגוּרִים, שיישארו בארץ עד חודש מרץ. בשבוע שעבר נספרו במקום 56 אלף עגורים – מספר גבוה יַחֲסִית לשנים קודְמות.

העגורים נודדים בחורף מצפון אירופה דרומה, לארצות חמות יותר. גידולי התירס והבוטנים באדמת עמק החולה מושְכים רבים מהם לעצור דווקא כאן. כדי לִמְנוֹעַ פְּגיעה בחַקְלָאִים באזור, מפעילה קק"ל תחנת האכלה לעגורים באגמון.

את האגמון פּוֹקְדים גם מִינֵי עופות נוֹסָפִים

 

בתמונה: אגמון החולה. בצילום, מראה כללי של להקת שקנאים מוקפת בלהקת ענק של עגורים. OHAYON AVI (לע"מ)

 

 

עולים אלינו

עולים אלינו

נתונים לרגל "יום העולה"

היום, ז' בחשוון, מְציינים בישראל את "יום העולה". יום זה מצוין בישראל על פי "חוק יום העלייה" שנחקק בשנת 2016 כהוקרה למִפעל העלייה כבָּסיס לקִיומה של מדינת ישראל.

לְרֶגֶל יום העולה הנה נתונים אחדים על העלייה לישראל:

יותר מ-28 אלף עולים עלו לישראל בשנה החולֶפֶת.

כ־13 אלף עולים עלו השנה מרוסיה, 5,247 עלו מאוקראינה, 2,470 עלו מארה"ב, 1,996 מצרפת, 469 מבריטניה, 552 מברזיל, 350 עולים הגיעו מארגנטינה, 321 מדרום אפריקה, 276 מקנדה, 143 מאוסטרליה.

ב־8 השנים האחרונות עלו לישראל 179,849 יהודים מִּכֹּל קַצְוֵוי תֵבֵל, כך עולה מנתוני רָשות האוכלוסין וההגירה שמְתפרסמים לרגל "יום העולה".

מתוך הנתונים אפשר לְגַלוֹת כי בשמונה השנים האחרונות עלו לארץ 360 יהודים מאיראן, 432 ממרוקו, 280 מקובה, 160 מתוניסיה, 119 מתימן, 72 מסין, 3 מפקיסטן, 2 מאלג'יריה, ויהודי אחד מכל אחת מהמדינות הבאות: ליכטנשטיין, קטאר, אפגניסטן, לוב, איי מרשל, בחריין,  טייוואן, איי הבהמה, גינאה, פולינזיה הצרפתית, פורטו־ריקו, טרינידד וגם לבנון.

ברוכים הבאים!

 

 

 

הצילום: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ

הרוח העברית

הרוח העברית

חדשות טובות למדעי הרוח

יש גם חדשות טובות למדְעי הרוח: על פי דֵירוּג Times Higher Education בתְחוּם מדְעֵי הרוח והאומָנוּיוֹת לשנת 2019 שפּוּרְסַם לאחרונה, האוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת במקום הראשון בישראל וה-67 בעולם במדְעֵי הרוח. זו עלייה של 14 מקומות לְעוּמַת השנה שעברה.

בשנתיים האחרונות יש גידול במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני במדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

בדֵירוג Times Higher Education נִכְלָלוֹת כ-500 אוניברסיטאות מוֹבִילות במדעי הרוח והאומנויות בעולם. הן נִבְחָנוֹת בחמישה נושאים: מחקר, הוראה, צִיטוּטִים של מַאֲמָרים, הכנסות חיצוניות ובין לאומיות. הנושְׂאִים האקדמיים הנכללים בדירוג הם אומנות, שפות, היסטוריה, דתות, אדריכלות וארכיאולוגיה.

 

בתמונה: מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

יותר הנדסה ומחשבים; פחות מדעי הרוח ומשפטים

לרגל שנת הלימודים האקדמית החדשה הנִפתחת אחרי החגים, פרסמה המועצה להשְׂכָלָה גבוהה (המָלָ"ג) את מספְּרֵי הסטודנטים בחוגים השונים בשנת הלימודים הקודמת. מהנְתונים עולה כי במקביל להֶמשֵך העֲלִייָה במספר הסטודנטים שנִרְשְמוּ לחוּגֵי ההנדסה ומדְעי המַחשב – נִמשכת מְגָמַת היְרידה החַדָה במספר הסטודנטים בחוגים למדְעֵי הרוח והמִשפטים.

על פי הנתונים, נִרְשְמָה יְרידה קלה גם במספר הסטודנטים שבָּחֲרו ללמוד חינוך. הִתְיַיצְבוּת נִרשמה במספר הִנרשמים לרפואה, למקצועות העֵזֶר הרְפואיים ולניהול עסקים.

עוד עולה מהנתונים כי במדְעי החֶברה נרשמה התייצבות במספר הסטודנטים לְעוּמַת השנה שקדמה לה, אך בתוך עשר שנים נרשמה בתחום זה ירידה חדה במספר הסטודנטים.

 

המספרים

35,041 סטודנטים למדו בשנה האחרונה במקצועות ההנדסה. במקצועות מדְעֵי המַחשב (כולל סטטיסטיקה ומתמטיקה) למדו בשנת הלימודים האחרונה 16,780 סטודנטים.

בשנת 2009 למדו בחוגים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות 15,790 סטודנטים, לעומת 12,223 בשנת הלימודים האחרונה. במדְעי הרוח נִמשכה בשנה שעברה מְגָמַת היְרידה במספר הסטודנטים: 10,698 סטודנטים.

 

בתמונה: מראה כללי של סטודנטים הלומדים באולם הספרייה, בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחיפה. MILNER MOSHE (לע"מ)

פרויקט להצלת פרחי הבר

פרויקט לְהַצָלַת פִּרְחֵי הבר

זְרָעִים של אהבה

 

נשיא המדינה ראובן ריבלין ובני משפחתו זרעו בגינת בית הנשיא זרעים של צִמְחֵי בר נְדִירִים הנמצאים בסכנת הַכְחָדָה, במסגֶרֶת מֵיזָם לְהַצָלַת פרחי הבר הנִכְחָדִים הנערך ביוֹזְמת הגן הבוטני בירושלים ומוקדש לזכרה של נחמה ריבלין ז"ל, שהייתה יְדִידַת הגן. באֵירוּעַ שהתקיים לקראת ראש השנה השתתפו אנשי הצֶוֶות הרְפוּאִי של בית החולים בילינסון ובני משפחותיהם אשר לִיווּ את משפחת ריבלין בתְקופת אִשְפּוּזָה של נחמה בבית החולים.

המֵיזָם המיוחד נוֹעַד לשמור על המִגְוָון הביולוגי במדינה.

"הזרעים האלה הם זרעים של תִקְוָוה ושל הרבה אהבה", אמר הנשיא ריבלין. "הקמפיין החשוב של הגן הבוטני מאפשר לנו להחזיר לטבע מעט ממה שהוא נותן לנו ולְשַמֵר את המִגְוָון הרחב המָצוי בעולמֵנו בכל רחבי הארץ, בכל גינה ביתית, בכל פארק עירוני". 

לגינות ולאדניות שלנו

הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם שבירושלים הוא הגדול ביותר בישראל ובו אוֹסֶף של יותר מ- 6,000 מִינִים וזנִים של צמחים מכל העולם. הגן מְטַפֵּחַ, מְגַדֵל ומְיַיצֵר זרעים של פרחי בר לגינה מזה 40 שנה, ביניהם מינים נדירים ומינים הנמצאים בסכנת הכחדה.

עובדי הגן הבוטני, יחד עם עשרות מִתְנַדְבים מכל רחבי המדינה, אספו מאות אלפי זרעים של פרחי בר הנמצאים בסכנת הכחדה. הזרעים נאספו, נוּקוּ ונֶאֶרְזו בכִ-12,000 שקיות על ידי המתנדבים. הגן הבוטני קורא לַציבור לקנות את הזרעים ולשתול אותם באֲדָנִיוֹת ובגינות הביתיות – ובכך לתרום לשימור הסביבה האקולוגית. כל הזרעים האלה נוֹבְטים בקלות, יש להם פריחה יפה והם חַסְכנֵי מים המַתאימים לכל גינה.

 

 

בתמונה: טבע ונוף. מראה כללי של הגן הבוטני בירושלים.