Browsing Tag

ידיעות

אלה התוצאות הרשמיות בבחירות לכנסת ה-23

אלה התוצאות הרשמיות בבחירות לכנסת ה-23

8 מפלגות

אתמול התפרסמו התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-23. הנה התוצאות:
סה"כ בעלי זכות בחירה סה"כ מצביעים שיעור ההצבעה סה"כ הקולות הכשרים סה"כ הקולות הפסולים
6,453,255 4,615,135 71.52% 4,590,062 25,073
שם הרשימה אותיות  מנדטים אחוז  מספר הקולות הכשרים 
הליכוד  מחל 36 29.46%
1,352,449
כחול לבן  פה 33 26.59%
1,220,381
הרשימה המשותפת  ודעם 15 12.67%
581,507
התאחדות הספרדים שומרי תורה  שס 9 7.69%
352,853
יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה ג 7 5.98%
274,437
העבודה – גשר – מרצ אמת 7 5.83%
267,480
ישראל ביתנו  ל 7 5.74%
263,365
ימינה הימין החדש – הבית היהודי – האיחוד הלאומי טב 6 5.24%
240,689

הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-23

הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-23

האותיות שאושרו 

אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מביא את רשימות המועמדים, הכינויים והאותיות שהתבקשו מוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23. 

לרשימה באתר הבחירות המרכזית

מי שמצביע – משפיע

מי שמַצְבִּיעַ – מַשְפִּיעַ

ב-2 במרס כולם הולכים לְהַצְבִּיעַ

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 פִּרסמה סִרטון הקורא לציבור לְמַמֵש את זְכוּת ההַצְבָּעָה בבחירות: אין לכם זְכות לְוַותֵר על הזְכוּת! ב-2 במרס כולם הולכים להצביע, כי מי שמַצביעַ – מַשפיעַ!

 

ביום הבחירות: נסיעה חינם בתחבורה הציבורית

ביום הבחירות: נסיעה חינם בתחבורה הציבורית
ב-650 קווים בין עירוניים וברכבת ישראל

ועדת הבחירות המרכזית בשיתוף משרד התַחבורה החליטו כי ביום הבחירות לכנסת ה-23 הנסיעה בתַחבורה הציבורית הבֵּין עירונית ב-650 קַוִוים, וברכבת ישראל, תהיה בחינָם החל מהשעה 00:20 ביום שלפני הבחירות ועד לסיום פעילות התחבורה הציבורית ביום הבחירות.
לרשימת קווי האוטובוס הבין עירוניים הפתוחים לנסיעה בחינם, נִיתָן לִפנות למוקֵד המֵידָע של משרד התחבורה בטלפון מספר 8787*.
הנוסע באוטובוס של התחבורה הציבורית הבין עירונית יעלה לאוטובוס לאחר שוִוידֵא כי קו
האוטובוס נִכְלָל ברְשימַת הקווים הפתוחים לנסיעה בחינם. אין צורך בהִזְדַהוּת או בכרטיס.
הנוסע ברכבת, ימשוך 'כרטיס נסיעה יום הבחירות' במְכונת הכִּרְטוּס האוטומטית או בקופות
שבתחנות הרכבת.
הזַכָּאוּת להַסָעָה לאילת וחזרה מאילת תִתְאַפְשֵר לאחר בדיקת זַכָּאוּת ובְכָפוּף לרישום מוקדם במרכזי מידע 'אגד' בטלפון מספר 2800*.

המשפחות שלנו

המשפחות שלנו

נתונים לקראת יום המשפחה

לקראת 'יום המשפחה' פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על משפחות בישראל. הנתונים נכונים לשנת 2018.

הנה נתונים אחדים:

בשנת 2018 היו בישראל כ-2.1 מיליון משפחות.

המשפחה הישראלית כוללת 3.71 נפשות בממוצע, ללא שינוי בעשור האחרון.

מגורים במסגרת משפחה הם הנפוצים ביותר.

כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17.

אחוז הזוגות ללא ילדים במשפחות היהודיות (כ-28%), גבוה מהאחוז במשפחות הערביות (כ-11%).

כ-12% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הוריות, בדומה לאחוז בעשור האחרון. בראש כ-86% ממשפחות אלה עמדה אישה. כ-18% מהאימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רווקות, לעומת כ-14% לפני עשור.

משקי בית עם ילדים מוציאים 14% מההוצאות שלהם על חינוך, תרבות ובידור, פי 2.7 ממשקי בית בלי ילדים.

ל-84% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 62.6% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.

כ-95% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר הם זוגות החיים יחד ללא נישואין.

 

מרוצים?

שיעור ה'מרוצים מאוד' מחייהם גבוה יותר בקרב הנשואים בכל קבוצות הגיל, בעיקר בקרב בני 75 ומעלה.

בקרב האוכלוסייה היהודית בגיל 40 ומעלה, שיעור ה'מרוצים מאוד' מחייהם בדרך כלל עולה ככל שמספר הילדים גבוה יותר. 

97% מרגישים כי בני משפחתם מעריכים אותם. 84% חשים כך 'במידה רבה', 13% – 'במידה מסוימת'.

 

מה הגיל הרצוי לנישואין?

בקרב היהודים: 37% סבורים שהגיל הרצוי לגבר להקמת משפחה הוא 30 ומעלה; 16% סבורים שהגיל הרצוי לאישה להקמת משפחה הוא 30 ומעלה.

94% מהחרדים סבורים שהגיל הרצוי לאישה להקמת משפחה הוא עד 24.

מה מספר הילדים הרצוי?

מחצית מהחילונים (52%) סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שלושה. לעומתם, כשני שלישים מהחרדים (68%) מעדיפים משפחה עם 6 ילדים או יותר.

הסכמי עודפים בבחירות לכנסת ה-23

הסכמי עודפים בבחירות לכנסת ה-23

מי חתם עם מי 

 

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 פרסמה את רשימת רשימות המועמדים לכנסת ה-23 שהתקשרו ביניהן לשם חלוקת מנדטים (הסכם עודפים).

הֶסְכֵּם עוֹדָפִים הוא הסכם שנחתם בין שתי רשימות לפני הבחירות. ההסכם קובע כי מפלגה שתזכה בבחירות בעודף גדול יותר של קולות מבין שתיהן (לאחר חלוקת המנדטים הראשונה), תקבל את עודף הקולות של המפלגה השנייה. הסכם עודפים יכול להבטיח ברוב המקרים עוד מנדט אחד לאחת משתי המפלגות שחתמו על הסכם עודפים ביניהן. הסכם עודפים צריך להיחתם ולהתפרסם לפני הבחירות.

הקולות שקיבלה מפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה אינם עוברים למפלגה אחרת, גם אם השתיים חתמו על הסכם עודפים לפני הבחירות.

הנה הרשימה:23

כחול לבן בראשות בני גנץ (פה) עם העבודה-גשר-מרץ (אמת);

הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה (מחל) עם ימינה הימין החדש – הבית היהודי האיחוד הלאומי (טב);

התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שס)
עם יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה (ג)

 

מילים של משפחה

מילים של משפחה

מדור לדור

לכבוד יום המשפחה אנחנו מביאים מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית כמה עובדות  על השימוש בעברית של מילים הקשורות למשפחה.

מתחתנים ונישאים

זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים.

בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם: מתחתנים בלשון היום־יום ונישאים בעיקר בהקשרים רשמיים ובלשון גבוהה. מבחינה זו ההכרעה מה לכתוב בהזמנה תלויה באופי שרוצים לשוות לה – פשוטה ואישית או טקסית וחגיגית.

והעיקר שיהיה במזל טוב!

אמא או אימא?

המילה אִמָּא נכתבת ללא ניקוד ביו"ד: אימא. צורת הרבים אִמָּהוֹת והשם המופשט אִמָּהוּת נכתבים גם הם ביו"ד: אימהוֹת, אימהוּת. עם פרסום כללי הכתיב המלא החדשים (תשע"ז) גם הצורות הנובעות ישירות מן המילה אֵם נכתבות ביו"ד: אימו, אימות־(קריאה), אימותינו וכדומה.

חם וחמות, חותן וחותנת

חם וחמות הם המונחים הרגילים לציון הורי בן הזוג, הן הורי האיש הן הורי האישה.

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות.

למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן.

כך נוטות גם המילים אָח וחָם, למשל: אָחִיו, חָמִיו, אָחִיהָ, חָמִיהָ, אֲחִיכֶן. הקשר הדקדוקי בין אָח וחָם קיים גם בצורות הנקבה: אָחוֹת, חָמוֹת; וברבים אֲחָיוֹת, וכך גם חֲמָיוֹת.

לעומת אב, אח וחם, נטיית המילה סָב היא הנטייה הרגילה במילים במשקל זה, כגון רָץ, עָב: סָב, סַב־(המשפחה), סָבִי, סָבְךָ, סָבֵךְ, סָבוֹ, סָבָהּ, סָבֵנוּ, סַבְכֶם, סַבְכֶן, סָבָם, סָבָן. ובנקבה: סָבָה, סָבַת־(המשפחה), סָבָתִי, סָבָתְךָ, סָבָתוֹ, סָבָתֵנוּ וכו'. ברבים: סָבִים וסָבוֹת. לצד הצורות סָב וסָבָה משמשות ביחיד הצורות סַבָּא וסָבְתָא (שמקורן בארמית).

במקרא אנו מוצאים שָׂב בשי"ן שמאלית במשמעות זָקֵן. במהלך הדורות השתנה כתיבהּ של המילה לסמ"ך (מן הסתם בהשפעת הארמית), ובדורות האחרונים היא התייחדה לציון אבי האם או האב.

סבות או סבתות?

הצורות סַבָּא (במקור סָבָא) וסָבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים, כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא סבתות).

סבא רבא, סבתא רבתא

השאלה איך נכנה את הורי סבֵינו היא שאלה כמעט יום־יומית בדור האחרון. האקדמיה בחרה בצירוף המהלך סַבָּא רַבָּא על דרך הארמית ('רבא' בארמית – גדול) ובנקבה קבעה סָבְתָא רַבְּתָא (רַבְּתָא היא צורת הנקבה הארמית של רַבָּא). לצד אלו אפשר להשתמש גם בצירופים סָב גָּדוֹל, סַבָּא גָּדוֹל; סָבָה גְּדוֹלָה, סָבְתָא גְּדוֹלָה.

ומה צורת הרבים? סָבִים גְּדוֹלִים, סָבוֹת גְּדוֹלוֹת.

חמה או חמות?

חָמוֹת – כמו אָחוֹת; וברבים חֲמָיוֹת – כמו אֲחָיוֹת.

איך נקרא נכד האח?

לציון נכד האח או האחות נקבע המונח נֶכְדָּן (בנקבה נֶכְדָּנִית). ליחס ההפוך נקבעו הצירופים דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא ולצידם גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה.

בן הנין – ריבע או חימש?

בדורות האחרונים רבים זוכים לראות לא רק נכדים ונינים אלא גם בנים ובנות של נינים. על השאלה מהו כינויו של בן הנין היו הדעות חלוקות: מקצת האנשים נקטו את המילה המקראית רִבֵּעַ, ואחרים את המילה המחודשת חִמֵּשׁ, חידוש המיוחס לביאליק.

המחלוקת בין 'ריבע' ל'חימש' הונחה על שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה. הוועדה הפנתה את השאלה לציבור, והתברר שבקרב דוברי העברית יש עדיפות ל'חימש'. הנימוק להעדפה זו הוא שטבעי יותר לאדם לספור גם את עצמו בחישוב הדורות – ובן הנין הוא החמישי למניין הדורות כולל סב הסב. ואומנם בשנת תשע"ה אישרה האקדמיה את המונח חִמֵּשׁ (בלי ניקוד חימש) לציון בן הנין. צורת הנקבה היא חִמֵּשָׁה (בלי ניקוד חימשה) וברבים חִמֵּשִׁים (בלי ניקוד חימשים).

בת דוד או בת דודה?

שתי דרכי הבעה מצויות בלשוננו: בדרך הראשונה מתאימים את הצירופים לקרבה המדויקת: 'בן דודה', 'בני דודה', 'בת דוד' וכדומה. נוהגים בה בייחוד דוברים ממוצא מזרחי. בדרך השנייה נוהגים להחיל את ההתאם במין ובמספר על הצירוף כולו: זכר יחיד – 'בן דוד'; נקבה יחידה – 'בת דודה'; זכר רבים – 'בני דודים'; נקבה רבות – 'בנות דודות'. דרך זו נוקטים בייחוד דוברים ממוצא אשכנזי. לשתי הדרכים יש על מה לסמוך, ושתיהן כשרות.

האם אחד משלישייה נקרא תאום?

המילה תאומים נתפסת בדרך כלל כמציינת שניים בגלל השימוש הרווח בה, ואולם היא טובה גם לציון שלושה ויותר. צורת המילה תאומים היא צורת רבים רגילה ולא צורת זוגי. בעבר דנה הוועדה למילים בשימוש כללי בסוגיה והצעתה היא "תאומי שלישייה".

 ואיך אומרים בעברית אח חורג?

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית בחודש דצמבר 2015, אושרה ההצעה שָׁלוּב לצד המילה הוותיקה 'חורג'.

 

מידע לבוחר

מידע לבוחר

עברית, אנגלית, ערבית, רוסית, צרפתית, אמהרית, ספרדית

באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 מופיע מידע לבוחר בשפות שונות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית וספרדית.

מידע לבוחר בשפות שונות לקראת הבחירות 

 

 

 

 

לא עומדים מהצד

לא עומדים מהצד

נִלחמים באַלִימוּת בָּרֶשֶת

משרד החינוך יצא ביוֹזְמָה חדשה הבאה לְהִילָחֵם בתוֹפָעָה של בִּרְיוֹנוּת וחֲרָמוֹת ברְשָתוֹת החֶבְרָתִיוֹת בקֶרֶב ילדים ובנֵי נוער

אֵירוּעַ ההַשָקָה של היוזְמה, שזָכְתָה לשם '#לאעומדיםמהצד', נֶעֱרַך בתחילת השבוע במִשְכַּן הנשיא בירושלים, במַעֲמַד הנשיא ראובן ריבלין ובנוֹכְחוּת מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב, מובִילֵי דַעַת קָהָל ברשתות החברתיות, ראשי תְנוּעוֹת נוֹעַר, אוֹמָנִים וכוֹכְבֵי רֶשֶת.

מַטְרַת היוזמה היא להעלות את המוּדָעוּת לנושא הבריונות האַלִימָה ברשתות החברתיות ולקרוא לבני הנוער להילחם בה ולהפסיק אותה.

הנשיא ובני נוער השתתפו בסִרְטוֹן מְיוחד הקורא לבני הנוער לְהַשְמִיעַ קול ולא לעמוד בצד.

 

 

 

בין הצלצולים – לא עומדים מהצד

 

בתמונה  נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין Avi Ohayon לע"מ