Browsing Tag

ידיעות

יומנו של אילן רמון – במוזיאון ישראל

יומנו של אילן רמון – במוזיאון ישראל

חי בֶּחָלָל

במוזיאון ישראל בירושלים מוּצֶגֶת התַעֲרוכה: "חי בחָלָל – טַיָיסֶי החלל הראשונים". בתערוכה מוצגים שְׂרִידֵי יומנו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, לצד שְׂרידֵי ספר חנוך שנמצאו בין הְמגִילוֹת הגְנוּזוֹת. כִּתְבֵי חנוך מְתארים את מַסְעוּתָיו במרחב הקוֹסְמי של מי שמְכוּנֶה ה"אסטרונאוט הראשון של האֱנוֹשוּת".

דפי היומן של אילן רמון שרדו את הִתְפּוֹצְצוּת הקולומביה בטמפרטורה של 5,000 מעלות, מעטפת קור של מינוס 50 מעלות ונפילה של 70 ק"מ לכדור הארץ. הם אוּתְרוּ כחודשיים לאחר ההִתְרַסְקוּת.

שני “טייסי החלל“ כותבים על המראות היפיפיים שנגלו לעיניהם ועל הזְכוּת הגדולה שנָפְלָה בְּחֶלְקָם.

חנוך כתב: “ראיתי את־המראה קץ־כל ואיש לא יראה כאשר ראיתי אני“ (חנוך א, יט: ג). רמון כתב: “משהו […] מֵעולם שרק מְעטים זכו להיות בו“.
אַלְמְנָתוֹ של אילן, רונה, שיָזְמָה לפני שנים את תצוגת דפי היומן במוזיאון ישראל, הלכה לעולמה לפני חודשים אחדים ולא זָכתה לבקר בתערוכה.

 

אילן רמון (ויקיפדיה)

אולימפידת חפציב"ה 2019

אולימפידת חפציב"ה 2019

עברית, היסטוריה של עם ישראל ומורשת

הבוקר התקיים בפארק מיני ישראל טקס הסיום של 'אולימפיאדת חפציב"ה 2019' בהשתתפות 37 תלמידים ו-16 מורים מלווים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר לשלב הגמר של האולימפידה – סיור לימודים של חמישה ימים בישראל. האולימפיאדה היא פרויקט משותף של חפציב"ה במשרד החינוך והסוכנות היהודית. זו השנה השביעית של האולימפיאדה והשנה החמישית שבה שלב הגמר נערך בישראל.

37 התלמידים נבחרו מתוך כ-700 תלמידי כיתות ח-ט מכל מדינות ברית המועצות לשעבר שנבחנו בשלושה תחומי ידע: עברית, היסטוריה של עם ישראל ומורשת. התחרות בהיסטוריה ובמורשת נערכה ברוסית. התלמידים מגיעים מרוסיה, אוקראינה, ליטא, בלרוס, מולדובה, גרוזיה, אזרבג'אן. הם לומדים בשלוש רשתות חינוך: 'אור אבנר', 'אורט', 'שמע ישראל'.

בתחום העברית – נבחנו התלמידים על יישובים בישראל: ירושלים, תל אביב, חיפה, רחובות, עין גדי וים המלח, גוש עציון, כפר חב"ד.

לשלב הגמר שנערך בישראל הגיעו 13 תלמידים מתחום העברית ו-12 מכל אחד משני התחומים האחרים. השלב כלל סיור לימודי בישראל משולב במבחנים בידע. הנערים והנערות ביקרו בירושלים, בנאות קדומים, בבית גוברין, בקיסריה ובצפון. הם נפגשו עם בני נוער ישראלים בבית ספר בשכונת גילֹה בירושלים. לחלקם הגדול היה זה ביקור ראשון בישראל ולאחדים מהם – נסיעה ראשונה לחו"ל.

הזוכים:

בכל תחום הוענקו 3 פרסים לזוכים בשלושת המקומות הראשונים: מחשב נייד, טאבלט, שעון חכם.

הנה שמות הזוכים:

היסטוריה: עידן רבינסקי, סוניה גוברמן, דריה שטומפיל

עברית: יוסף ישראלוב, מריה מלניק, בן דטישוילי

מסורת: פטרוש ליזה שבע, משה אלייב, דויד מירקין

כל המשתתפים הפגינו ידע רב ומוטיבציה גבוהה ללמוד.

ברכות לכל המשתתפים והמארגנים – כולם זכו בחוויה מרגשת ומשמעותית!

להתראות באולימפיאדה בשנה הבאה!

התלמידים והמורים מבקרים בכותל המערבי בירושלים

לראות את כל ישראל – בשעתיים

לראות את כל ישראל – בשעתיים

פארק 'מיני ישראל'

קופצים מהר תבור למצפה התת ימי באילת בתוך דקה, ממשיכים למגדלי עזריאלי בתל אביב, משתתפים בסיום קורס קצינים בבה"ד 1 שבמצפה רמון ועולים לתצפית מהארבל. זה בהחלט אפשרי בפארק המיניאטורות מיני ישראל, שבו אתרים נבחרים מכל רחבי הארץ. הביקור בפארק הוא חוויה ישראלית, חינוכית וציונית מהנה.

פארק 'מיני ישראל' ממוקם בעמק איילון, מוקף בשדות, כרמים ויישובים קטנים. 400 הדגמים המיניאטורים מוצגים על שטח של כ-35 דונם, ולצדם צומחים עצים ושיחים אמיתיים. רוב העצים המיניאטוריים הם צמחים ארצישראליים ו/או ים-תיכוניים, כמו: זית, ברוש, רימון, חרוב, אלון התבור, אורן, אשל, תמר ננסי, הדס, רוזמרין, לבנדר ועוד, שעובדי המקום גוזמים במומחיות כדי להשאיר אותם קטנים.

הרעיון להקים פארק כזה עלה במוחו של היזם כשביקר במדורדם, פארק המיניאטורות המפורסם בהולנד. מהרעיון ועד לפתיחת המקום עברו חמש שנים של עבודת הכנה ארוכה, שכללה גיוס כספים, בחירת האתרים שיוצגו בו, תכנון השטח וכמובן בניית הדגמים.

בשנת 2003 נפתח המקום עם כ-385 דגמים וכ-400,000 אורחים בשנה, בהם תיירים רבים.

 

דגם הכותל המערבי (ויקיפדיה)

מגן דוד

מדינת ישראל מוצגת בפארק בצורת מגן דוד, וכל משולש מייצג אזור אחר. במשולש הצפון אפשר לראות בין השאר את הר החרמון, את גן הבהאים בחיפה, את כנסיית הבשורה בנצרת ועוד. באזור המרכז יש ייצוג גדול לירושלים ותל אביב עם הכותל המערבי, מגדל דוד, בניין הכנסת, היכל הספר ואתרים רבים אחרים בירושלים, ועם בית ביאליק, בית העצמאות, מגדלי עזריאלי, מרכז דיזנגוף בתל אביב. את אזור השרון מייצגים, בין השאר, עתיקות קיסריה, תחנת הכוח אורות רבין וישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ואת הדרום והנגב האנדרטה של מרדכי אנילביץ' ביד מרדכי, אנדרטת הנגב בבאר שבע, קבר בן גוריון בשדה בוקר, המצפה התת ימי באילת ועוד ועוד.

חלק מהדגמים כוללים גם הקלטות או בובות זזות. כך למשל אפשר לראות בבניין הכנסת את דגל ישראל עולה לחצי התורן, בשוק נשמעים קולות הסוחרים, בכותל קולות המתפללים ובבית העצמאות קולו של דוד בן גוריון מכריז על הקמת המדינה במוזיאון תל אביב.

 

דגם בית המשפט העליון בירושלים (ויקיפדיה)

למבוגרים ולילדים

הפארק פתוח בכל ימות השנה. הביקור במקום מתאים למבוגרים ולילדים, כל אחד יכול ליהנות בו. מי שכבר ביקר בחלק מהאתרים ה'אמיתיים' ייהנה לראות אותם שוב בגרסה קטנה, ואלה שאינם מכירים, יוכלו לראות ולהחליט לאן הם רוצים לטייל והיכן הם רוצים לבקר 'על אמת'.

כדאי מאוד לצפות בסרט התלת ממד המוקרן באולם הסמוך לכניסה. אורך הסרט 15 דקות והוא כולל צילומים יפיפיים של ישראל מהצפון ועד הדרום.

 

בתמונה למעלה: מיני ישראל מצילום של רחפן. בתמונה ניתן לראות את רוב הפארק

23,741 נופלים במערכות ישראל

23,741 נופלים במערכות ישראל

3,150 אזרחים נהרגו בפעולות אֵיבָה

מספר הנופלים במערכות ישראל משנת 1860 ועד היום – 23,741. 3,150 אֶזרחים נרצחו בפעולות אֵיבָה מיום הכרזת המדינה ועד היום. מספר זה כולל גם 120 אזרחים זָרים שנִרְצחו בפיגועים בארץ ומאה ישראלים שנִסְפּוּ בחו"ל.

מיום הזיכרון בשנה שעברה ועד היום נוספו 56 חֲלָלִים למִנְיַין הנופלים ועוד 40 נְכי צה"ל שנִפְטְרוּ כְּתוצאה מנֵכוּתָם והוּכְּרו כחללֵי צה"ל. שלושה עשר אזרחים נִרצחו בפעולות איבה מיום העצמאות ה-70 ועד היום – ארבעה מהם השבוע.

אתר "יִזְכּור" מנציח את חללי מערכות ישראל ומביא את סיפור חייהם.

אתר ההַנְצָחָה "לעד" מביא את סיפור חייהם ומותָם של הרוגי פעולות האיבה.

 

בתמונה: בית הקברות הצבאי הלאומי בהר הרצל, ירושלים (ויקיפדיה)

אֵירוּעֵי יום הזִיכָּרוֹן

אֵירוּעֵי יום הזיכָּרוֹן

צְפִירַת דוּמִייָה וטקסים בכל רחבי הארץ

אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יִיפָּתחו הערב בשעה 20:00, בצְפִירָה בת דקה ואחריה יחלו הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי בירושלים וטִקְסֵי זיכרון ביִישובים רבים. בכנסת יִתקיים האֵירוע 'שירים לזִכְרָם' – אירוע ממלכתי לזכר חללי מערכות ישראל וחלְלֵי פעולות האֵיבָה.

מחר בשעה 11:00 תִישָמַע צְפירת דוּמִייָה בת שתי דקות. בתוֹם הצְפירה יחלו טקס האַזכרה המרכזי לחללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים וטקסי הזיכרון בבתֵי העָלְמין ובחֲלָקות הצְבאיות, בַּ-50 אנדרטאות, במחנות צה"ל, במוסְדות המדינה ובמוסְדות החינוך.

טקס האזכרה הממלכתי לזכר חללי פעולות האֵיבָה יתקיים מחר בשעה 13:00 ברחבת האנדרטה לחללי פעולות האיבה בהר הרצל.

שמותיהם של כל חלְלֵי מערכות ישראל יְשוּדרו בערוץ 22. השמות ישודרו לפי סדר תאריך נפילתם, החל מהערב בשעה 20:45, ועד למוצאי יום הזיכרון.

לקראת טקסי יום הזיכרון הִדְפִּיסו במשרד הביטחון חמישה מיליון ו-700 אלף מדבקות 'דַם הַמַכַּבִּים', שיְחולקו בבתי העלמין הצבאיים ובטקסים שיִתקיימו במוסדות החינוך. עֶשרות אלפי מדבקות זיכרון נִשלחו לנְציגויות ישראל ברחבי העולם.

חיילי צה"ל, חֲנִיכֵי תנועות הנוער ומתנדבים יניחו דְגָלִים ופרחים על קִבְרוֹת החללים.

 

בתמונה: חיילי צה"ל עומדים דום בפני קברי חללים בהר הרצל, בציון יום הזיכרון (ויקיפדיה)

 

 

בישראל חיים יותר מ-9 מיליון תושבים

בישראל חיים יותר מ-9 מיליון תושבים

88.9% מְרוּצים מהחיים 

9,021,000 אנשים חיים היום במדינת ישראל, גידול של 2% לְעוּמַת השנה שעברה. בשנת 1948, שנת הקמת המדינה, חיו בישראל 806 אלף נפש, כלומר – במשך 71 שנים גדלה האוּכְלוסייה פי יותר מ-11. את הנְתוּנִים האלה פרסמה הלִשְכה המֶרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לכבוד יום העצמאות ה-71. מהנתונים עולה גם שביום העצמאות ה-100 של מדינת ישראל, בשנת 2048, מספר התושבים בישראל יגיע ל-15.2 מיליון.

על פי הנתונים, 6,697,000 מהישראלים הם יהודים (74.2%), 1,890,000 הם ערבים (20.9%) ו-434 אלף 'אחרים' (4.8%). בנוסף חיים בישראל 166 אלף עובדים זרים, שלא נכללו בנתונים.

75% מהיהודים הם ילידי הארץ. בישראל חיים כיום 48 אלף בני אדם בני תשעים ומעלה.

מיום העצמאות שעבר ועד היום נולדו בישראל 188 אלף תינוקות, הגיעו 31 אלף עולים ונפטרו 47 אלף איש. מקום המדינה הִגִיעו לישראל 3.2 מיליון עולים, כ-43% מתוכם הגיעו לאחר שנת 1990. 45% מהיהודים בעולם חיים בישראל.

שטח המדינה הוא 22,072 קמ"ר, אורך חוף הים התיכון הוא 194 ק"מ, הנקודה הנמוכה בישראל היא ים המלח (430.93 מטר מתחת לגובה פני הים) והנקודה הגבוהה ביותר היא החרמון (2,224 מטרים).

מהנתונים עולה כי 88.9% מהחיים בישראל מְרוּצִים מהחיים. הנתונים נכונים לשנת 2018.

אינפוגרפיקה-יום העצמאות תשעט 2019

התמונה: יום העצמאות השישים ואחת של מדינת ישראל. בצילום, זיקוקין די נור מעל העיר ירושלים MILNER MOSHE לע"מ

יום העצמאות ה-71

יום העצמאות ה-71

עם ישראל חוגג

טקס הדלקת המַשׂוּאוֹת הנערך ב-20:00 בהר הרצל חותֵם את אירועי יום הזיכרון ופותח את חגיגות היום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל. הטקס מסתיים בזִיקוּקִין דִינוּר ואחריו נפתחות החגיגות ביישובים רבים והמסיבות הפְּרָטִיוֹת.

ביום העצמאות מארח נשיא המדינה חיילים מצטיינים. בשעה 11:00 מתקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער. הטקסים הרִשמיים נִנְעלים בטקס חלוקת פרס ישראל בתיאטרון ירושלים.

הרדיו והטלוויזיה משדרים את הטקסים ותוכניות מיוחדות לחג.

ועם ישראל חוגג בביקורים במחנות צה"ל, באֲתָרֵי מורֶשֶת, בפקניקים ובמסיבות מנגל.

יום העצמאות בצה"ל: מַטָס אווירי, מַשָט ובסיסים פתוחים

מַטָָס חגיגי של חיל האוויר יעבור ביום העצמאות מעל לארבעים ערים ויישובים ברחבי הארץ. יקחו בו חלק גם מטוסים של 6 מדינות זָרוֹת ו-100 צַנְחָנים. המטס יתחיל בשעות הבוקר ויימשך במהלך היום מצפון ועד דרום. מִפְגַן צְניחה יתקיים בחוֹפֵי הים בתל אביב, חיפה ובכנרת.

הצגת אוויר לכבוד יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל (ויקיפדיה)

חיל הים יקיים ביום העצמאות מַשָט חגיגי. המַשָט יָשוּט בים בשעות הבוקר לאורך חופֵי ישראל מחיפה בצפון ועד אשקלון בדרום.

חלק מבסיסֵי חיל האוויר פותחים את שעריהם ביום העצמאות לביקור האזרחים.

חג שמח!

בתמונה למעלה: יום העצמאות החמישים ותשעה של מדינת ישראל. בצילום, זיקוקין די נור מעל כנסת ישראל, בירושלים. AMOS BEN GERSHOM לע"מ

 

מַצְדִיעִים לרוח הישראלית

מַצְדִיעִים לרוח הישראלית

מדליקֵי המַשׂוּאוֹת ביום העצמאות

טקס הדלקת המַשׂוּאוֹת מתקיים בהר הרצל בירושלים מול הקֶבֶר של חוֹזֵה המדינה בנימין זאב הרצל ומְסַמֵל את סִיום יום הזיכרון ותחילת החגיגות של יום העצמאות.

בטקס מדליקים 12 משואות (כמספר שִבְטֵי ישראל) ובכל שנה הוא מוקדש לנושא אחר. השנה הנושא הוא 'רק בגלל הרוח – מַצְדִיעִים לרוח הישראלית'.

מדליקי המשואות

ואלה האנשים שנבחרו לְיַיצֵג את הרוח הישראלית ולהדליק את המשואות השנה 'לתִפְאֶרֶת מדינת ישראל':

ד"ר סלמאן זרקא, בן העדה הדרוזית, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, שטיפל ביותר מ-1,000 פצועים שהגיעו מסוריה בְּעִקְבוֹת מלחֶמֶת האזרחים.

הזמר והיוצר יהודה פוליקר, ששירָיו מְבַטְאים את ההִתְמוֹדְדוּת והקשיים של בני הדור השני לשואה.

מנשה זלקה, כדורגלן הפועל חדרה ולוחם בצַנְחָנִים.

מארי נחמיאס, ילידת תוניס וניצולַת שואה המתגוררת בעפולה, אם ל-8 ילדים שגידלה 52 ילדים נוסָפִים במסגרת אוֹמְנָה.

ד"ר הודיה אוליאל, הסובלת משִיתוּק מוֹחִין, סיימה לימודי רפואה ומתחילה את שְלַב ההִתְמַחוּת.

הספורטאית הפארלימפית מורן סמואל, שזָכתה במדליות בתחרוּיות חֲתִירָה רבות ברחבי העולם.

אל"מ שי סימן טוב, מג"ד גולני, שנפצע אֲנוּשוֹת במבצע 'צוּק איתן', הִִשְְתַקֵֵם וחזר לְשָרֵת בצה"ל.

ד"ר הילה הדס, מַנְכָּ"לית עמותת 'אנוש', העוזרת לאנשים עם בעיות נַפְשִיוֹת.

במאי הקולנוע אבי נשר, שסרטיו הפכו לחלק מהתַרבות הישראלית. בנו נהרג השנה בתאונת דרכים.

מוריס קאהן, פילנתרופ ונשיא עמותת SpaceIL, וכפיר דמרי, אחד משלושת היַזָמִים של פרויקט החָלָל 'בראשית'.

גיל שלמה, בת 17 משְׂדרות, שהייתה בין בני הנוער מעוטף עזה שיצאו לצַעֲדַת מְחָאָה.

רחלי פרנקל, בת גלים שער ואיריס יפרח, האימהות של שלושת הנערים שנֶחְטְפוּ ונִרְצְחוּ ביוני 2014 בגוש עציון.

ג'ף פינקלשטיין, נשיא הפדרציה היהודית בפיטסבורג, המְיַיצֵג את יהדות התפוצות.

 

בתמונה: תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. (ויקיפדיה)

פרס ישראל לשנת תשע"ט

פרס ישראל לשנת תשע"ט

לְתִפְאֶרֶת מדינת ישראל

פרס ישראל מועֲנָק מידי שנה בטקס חגיגי שנערך בירושלים במוצאי יום העצמאות. הפרס מוענק לאזרחי-ישראל – יחידים, או במקרים חֲרִיגִים שותָפים להֵישֶׂג שגילו הִצְטַיְינוּת מיוחדת, מצוינות ופְרִיצַת דֶרֶך בתְחוּמָם או שתָרְמוּ תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

ואלה הזוכים בפרס ישראל תשע"ט:

פרופסור דבורה ברנשטיין (נולדה בשיקגו ב-1944), סוציולוגית והיסטוריונית חברתית שלימדה באוניברסיטת חיפה. חוקרת את החברה הישראלית ועוסקת ביחסים בין אשכנזים לספרדים, בין יהודים לערבים ובמעמד האישה. מקבלת את הפרס בתחום חקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה.

האדריכל דן איתן (נולד בקיבוץ עין שמר ב-1931), תכנן בין היתר את מוזיאון תל אביב לאומנות בשנת 1964, בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב (1967), מרכז כלל בירושלים (1972) ועוד. מקבל את הפרס בתחום האדריכלות והעיצוב.

הארכיאולוג פרופסור אמנון בן־תור (נולד בירושלים ב-1935), מומחה לארכיאולוגיה של המזרח הקדום ושל תקופת המקרא. חקר בין היתר את הממצאים הארכיאולוגיים במצדה ובתל חצור. מקבל את הפרס בתחום חקר הארכיאולוגיה.

פרופסור דן יקיר מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון וייצמן. חוקר את הקשר בין הביוספרה והאטמוספרה, ואת השפעת הצמחייה על הסביבה ועל האקלים. מקבל את הפרס בתחום חקר מדעי כדור הארץ.

פרופסור אהרון ממן (נולד במרוקו ב-1947), בלשן, סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית, חוקר לשונות היהודים ותרבותם. מקבל את הפרס בתחום חקר הלשונות והתרבות העממית.

נעמי פולני (נולדה בתל אביב ב-1927), במאית, כוריאוגרפית, זמרת ושחקנית. הובילה את הלהקות הצבאיות בתחילת דרכן והקימה את להקת 'התרנגולים'. מקבלת את הפרס בתחום המחול והתיאטרון.

פרופסור מרדכי עקיבא פרידמן (נולד בפילדלפיה ב-1941), היה ראש המחלקה לתלמוד באוניברסיטת תל אביב ורוב מחקריו עוסקים בתולדות היהודים בארצות המוסלמיות. מקבל את הפרס בתחום חקר ההיסטוריה של עם ישראל.

פרופסור עדי קמחי (נולדה בישראל ב-1947), חוקרת גנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, שעוסקת בחקר מוות של תאים. מקבלת את הפרס בתחום מדעי החיים.

פרס ישראל למפעל חיים

רונה רמון (נולדה בישראל ב-1964, נפטרה ב-2018), פעילה ציבורית בתחום החינוך וקידום בני נוער. אלמנתו של אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שנהרג באסון החללית קולומביה, ואמו של סרן אסף רמון, טייס קרב שנהרג בתאונת אימונים. לאחר מותם הקימה את 'קרן רמון' הפועלת לקדם בני נוער וילדים בישראל בתחום המנהיגות החברתית והלימודים. מקבלת פרס בתחום מפעל חיים.

מירי וחיים ארנטל, מייסדי עמותת 'זיכרון מנחם' לתמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם. העמותה נקראת על שם בנם שנפטר מסרטן. מקבלים את הפרס בתחום מפעל חיים.

 

בתמונה: יום העצמאות ה – 56 למדינת ישראל. בצילום, מקבלי פרס ישראל על הבימה, בטקס שנערך בתיאטרון ירושלים. MARK NEYMAN לע"מ

יום הזִיכָּרוֹן לשואה ולגְבורה

יום הזיכָּרוֹן לשואה ולגְבורה

שש מַשׂוּאוֹת לזכר שישה מיליון הנִסְפִּים

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ט – 2019 יחל הערב בשעה 20:00 בעצֶרֶת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם', ירושלים. יום הזיכרון יעמוד השנה בסימן 'המלחמה שבתוך המלחמה' – מַאֲבַק ההִישָׂרְדות של היהודים בשואה.

מחר ב-10:00 בבוקר תישָמַע צְפִירַת דוּמִייָה בכל רחבי הארץ וישראל תִתְיַיחֵד עם זכר הנִרְצָחִים.

בעצרת יִשְׂאוּ דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר הנהלת 'יד ושם' אבנר שלו. את דבר נְצִיג הניצולים תישָׂא שׂוֹרֶדֶת השואה ציפורה גרנט.

בעצרת יעלו שישה שׂורְדֵי השואה שש מַשּוּאוֹת לזכר שישה מיליון היהודים שנִסְפּוּ בשואה.

 

אלה מדליקֵי המַשׂוּאוֹת השנה:

בלה איזנמן, נולדה ב-1927 בלודז' בפולין. לבלה ולבעלה צבי ז"ל שני בנים, שמונה נכדים ושמונה נינים;

יהודה מימון לבית וסרמן, נולד ב-1924 בקרקוב בפולין. ליהודה ולאביבה שני ילדים, שבעה נכדים ושתי נינות;

מנחם הברמן, נולד ב-1927 בצ'כוסלובקיה. מנחם התחתן עם רבקה, ניצולת שואה מהולנד, ולהם שלושה ילדים וחמישה נכדים;

פאני בן עמי, נולדה ב-1930 בבאדן-באדן בגרמניה. לפאני ולבעלה בנימין ז"ל שני ילדים ושישה נכדים;

שאול לובוביץ', נולד ב-1934 בברסלב (היום בבלרוס). שאול התחתן עם נחמה, שנהרגה ב-1995 בפיגוע התאבדות בקו 20 ברמת גן. לשאול ולנחמה ז"ל שני ילדים ושלושה נכדים;

שרה שפירא לבית זיידנר, נולדה ב-1933 בחבל בוקובינה ברומניה. שרה התחתנה עם מאיר שפירא, ניצול השואה גם הוא. לשרה ולמאיר ז"ל שלושה ילדים, 16 נכדים ו-19 נינים. בנה של שרה, הרב אלימלך שפירא, נרצח בשנת 2002 בפיגוע ירי;

ציפורה (פייגה) גרנט נולדה ב-1931 בעיר בלפור בצרפת לזוג מְהַגְרִים מפולין. לציפורה ולבעלה אברהם ז"ל שלושה ילדים, עשרה נכדים ו-21 נינים.