ידיעות

בעולם

איזה יום היום?

איזה יום היום?

תָלוּי את מי שואלים

לַשאלה, איזה יום היום? – יש כמה תְשובות. אחת מהן היא שהיום הוא יום הפסטה הבֵּין לְאומי. 

הינה כמה נְתוּנים מְעניינים על פסטות:

היִשְׂרְאלי צוֹרֵך כ-4 ק"ג פסטה בִּמְמוּצָע בשנה. האיטלקי צורך בממוצע 28 ק"ג בשנה! אצל האיטלקים – כל יום הוא יום פסטה.

צְריכַת הפסטה בעולם נֶאֱמֶדֶת ב-6 ק"ג בִּממוצע לאדם בשנה.

יש כ-200 צורות פסטה שונות, אך הצורה הנִמְכֶּרֶת ביותר בכל העולָם היא הספגטי.

האיטלקים והסינים רָבִים על זְכוּת הרִאשוֹנים באֲכִילַת אִטְרִיוֹת. לא נַכְרִיעַַ בוִויכּוחַַַּ, אבל על דבר אחד אין ויכוח: בין אם נִקְרָא להן איטריות, פסטה, נודלס, או לוֹקְשֶן – אם אנחנו אוהבים אותן, זה מפני שרוּבֵּנו אוהבים פַּחְמֵימוֹת… שהרי הפחמימות הן אוֹכֶל מְנַחֵם…

 

 

בתמונה: צילום סטודיו פסטה, ע" יOrelzafri, תחת רישיון, ויקיפדיה

חינוך

שנת הלימודים האקדמית נִפתחת

שְנת הלימודים האקדמית נפתחת

350 אלף סטודנטים בדרך אל התוֹאַר

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב פִּרְסְמה המועצה להַשְׂכָּלָה גבוהה נְתונים על הסטודנטים במוסָדות להשכלה גבוהה בישראל.

הינה כמה נְתונים מעניינים על הלומדים ועל המִקְצוֹעוֹת שהם בוחֲרים ללמוד:

350 אלף סטודנטים צְפוּיִים ללמוד השנה ב-59 מוסדות להשכלה גבוהה, גידול של 4% בְּהַשְווָאָה לשנת הלימודים תשפ"א. השנה נִרְשַם שִׂיא במספר הנרשמים ללימודי תואר ראשון במִכְלָלוֹת האקדמיות.

מה לומדים?

אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד את מקצועות מדְעֵי המַחְשֵב, מתמטיקה, סטטיסטיקה והַנְדָסָה.

זו השנה הרביעית בִּרְצִיפוּת שבה לימודי ההנדסה הם מַסְלוּל הלימודים הנֶחְשָק ביותר בישראל.

חל גידול של 40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בתְחומֵי ההייטק. יש עלייה במספר הנשים הלומדות מקצועות אלה.

עלייה מַשְמָעוּתִית של כ-72% חלה במספר הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים בתְחומֵי העֵזֶר הרפואיים.

עלייה חלה גם במספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד מִשפטים, זאת לאחר ירידה בעשור האחרון.

מי לומד?

נשים

כ-60% מכלל הסטודנטים באקדמיה הן נשים.

פריפריה

זִינוּק מַשְמָעוּתי נִרְשםַ במספר הסטודנטים מהפריפריה המתחילים תואר ראשון. 

יוצאי אתיופיה

בשש השנים האחרונות חל גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון.

חרדים

יותר מ-15 אלף סטודנטים הם חֲרֵדים – גידול של 15% בהשוואה לתש"ף.

ערבים

 כ-17% מכלל הסטודנטים בישראל הם ערבים.

עם מַשְׂכִּיל

מהנתונים עולה כי מַחֲצית מבני 64-25 בישראל הם בעלֵי הַשְכָּלָה על-תיכונית וגבוהה.

 

בתמונה: מראה כללי של מכללת "ספיר" סמוך לעיר שדרות, בנגב. 2008, MILNER MOSHE לע"מ

בריאות ורפואה

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת

משרד הבריאות מַמליץ: לְהִתְחַסֵן נגד שַפַּעַת

אין מְניעה לְהתחסן נגד שַפַּעַת וקורונה בְּמַקְבִּיל

משרד הבריאות ומערכת הבריאות מַמְלִיצִים להתחסן לקראת החורף נגד נְגיף השַפַּעַת. נְגיף השַפַּעַת עָלוּל לִגרום לתַחלוּאה קשה – דַלֶקֶת ריֵאות, סיבּוּכים אחרים בדַרְכֵי הנְשימָה ואף למקרֵי מָוֶות.

השַפעת עָלולה להיות קשה גם אצל אנשים ללא מַחֲלות רֶקַע ולכן ההַמְלָצָה היא לְחַסֵן את כל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה. ראשונים בקְדימוּת הם המשתייכים לקבוצות סיכּון כְּגוֹן אנשים עם מחלות כרוניות, בני 50 ומעלה, נָשים הָרוֹת וילדים עד גיל 5.

אין מניעה להתחסן נגד שפעת וקורונה בְּמַקְבִּיל. השנה הוזמנו בישראל 4 מיליון מנות חיסון, המאפשרות חיסון של כ – 44% מהאוכלוסייה.

החיסונים נגד שפעת מצויים בקופות החולים וניתנים עד תוֹם המְלַאי. פְּנוּ לקופות החולים לקְביעת תור בהֶקְדֵם!

בתמונה: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין מתחסן כנגד שפעת. 2014 Mark Neyman לע"מ

בריאות ורפואה

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסרטן השד

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסַרְטַן השָד

אחת מתשע

לקראת חודש המוּדָעוּת הבין לְאומי לקידום המַאֲבָק בסַרְטַן השָד, משרד הבריאות בשיתוף עם האגודה למִלחמה בסַרְטָן פִּרְסמו את הנְתונּים המְעוּדְכָּנים בנושא סרטן השד בישראל וכן הַמְלָצוֹת לשְמירה על אוֹרַח חיים בָּריא ולאִבְחוןּ מוּקְדָם:

הנְתונים
סרטן השד אַחְראי לכִשליש ממקרי הסַרְטָן החדשים בכל שנה בקֶרֶב הנשים. זוהי המַחלה המַמְאירָה השְכִיחָה ביותר בקֶרֶב נשים בכל קבוצות האוכְלוסייה בישראל.

עיקר התַחֲלוּאָה – בנשים מעל גיל 50.

נִמשכת מְגָמַת העלייה בגילוי המוּקְדם – 69% מהנשים אוּבְחֲנו בשָלָב מוּקְדָם.

מְגָמַת הירידה המַשְמָעוּתית בתְמוּתָה נִמשכת בשיעור של כ-2% לשנה.

בהַשְווָאָה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נִמצאת במקום ה-26 במספר החולים החדשים לשנה, אך במקום נָמוך יַחֲסית – 69 – מבחינת תְמוּתָה מסרטן השָד.

 

אוֹרַח חיים בריא

המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד:

אוֹרַח חיים פָּעיל ובָריא: מֶחקרים מוכיִחִים כי קיים קשר בין פְּעילות גוּפָנית לירידה בסיכוּּן לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המַעֲבָר.

שְמירה על מִשְקַל גוף תָקִין: עודֶף מִשְקָל וחוסֶר פעילות גופנית מַגְביִּרִים סיכון לתחלואה בסרטן השד.
הימנעות מדפוסי התנהגות שעלולים להגביר את הסיכון לחלות: יש להימנע מעישון, חוסר פעילות גופנית, הַשְמנַָת יֶתֶר, חֲשִׂיפָה לשֶמֶש ללא הֲגנה וצְריכת אלכוהול, שהוּכְחו כמגַבירים סיכון לחֲלות בסרטן.

הֲנָקָה: הוּכַח מֲדָעִית כי הֲנָקהָ מַפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד.

 

אִבְחוּן מוּקְדָם

הַמְלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לאִבְחוּן מוקדם של סרטן השד:

ביצוע סְרִיקוֹת ממוגרפיה לנשים בגיל 74-50 – פעם בשנתיים או על פי המלצת הרופא.

לנשים בנות 40 ומעלה או קודם לכן, הנמצאות בסיכון מוּגְבָּר למַחלה – ממוגרפיה על פי הַמְלָצתַ הרופא.

בתמונה למעלה: סמל התנועה להעלאת המודעות לסרטן השד, ארצות הברית, 1991, ע"י K B – Pink Ribbon BCA with shadow, תחת רישיון

בתמונה למטה: סמליל האגודה למלחמה בסרטן, תחת רישיון, ויקיפדיה

בארץ

שינויים בתו הירוק

שינויים בתו הירוק

הָחֵל מ-3.10

הָחֵל מיום ראשון 3.10 יִשְתַנֶה התו הירוק ויחולו השינויים הבאים בתוֹקֶף שלו:

מי שקיבְּלו שלושה חיסונים ועבר שבוע מהחיסון השלישי – התו הירוק יהיה תָקַף למשך חצי שנה מהחיסון השלישי.

מי שקיבלו שני חיסונים ועבר שבוע מהחיסון השני (שְבועיים בחיסון מודרנה) ולא חָלְפה חצי שנה ממועֵד החיסון השני – התו הירוק יהיה תָקֵף למשך חצי שנה מהחיסון השני.

מי שהֶחְלִימו מקורונה ולא חלפה חצי שנה ממועד ההַחְלָמָה – התו יהיה תָקֵף למשך חצי שנה ממועֵד אישור ההַחְלָמָה.

מי שהֶחְלימו וקיבלו חיסון – התו יהיה תקף עד 31.3.2022.

ילדים וילדות בגיל 12 ומטה שקיבלו תשובה שְלִילִית בבדיקת PCR במִסְגֶרֶת 'מגֵן חינוך' – אין שינוי בתוקֶף התו, התו יהיה תָקֵף ל-7 ימים, עד סוף היום השביעי שלאחר הבְּדיקה.

איך מְפִיקים את התו הירוק

משרד הבריאות הוא הגוף היחיד שרַשַאי לְהָפִיק תו ירוק. קופות החולים אינן יכולות להפיק תו ירוק אלא רק תְעודות הִתחסנות או הַחְלמה.

תוכלו לְהָפִיק את התו הירוק באחת מהאפשרויות הבאות:

באֲתַר הרמזור אפשר לְהַדְפִּיס את התו;

באפליקציית 'רמזור';

בעֲמָדות לשֵירות עצמי ושֵירות מענה קולי בטלפון שמספרו 02-5082000.

 

בתמונה: התו הירוק החדש לעומת התו הישן מתוך אתר הרמזור

 

בארץ

ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ב

בארץ

העלייה לישראל 2020

מורשת

חדש: מַחזור לראש השנה באמהרית

חדש: מַחזור לראש השנה באמהרית

מִפְעַל התִרגוּם של זאודו ברהן

לקראת ראש השנה יצא לאור מחזור ראש השנה באמהרית בתרְגוּמוֹ של זאודו ברהן. המחזור כולל תפילות ופִיוּטִים של סליחות.

זאודו, בן 48, נשוי ואב לשני ילדים, נולד באזור גונדר שבאתיופיה ועלה לארץ בקיץ 1997. הוא גר בבאר יעקב.

"סיימתי תיכון באתיופיה" הוא מספר, וממשיך: "אחרי שסיימתי את התיכון נסעתי לאדיס אבבה על מנת לעלות לארץ, שם התעכבתי כמה שנים. במהלך השנים האלה עבדתי כמורה, חזן בית הכנסת,  מזכיר הקהילה וראש הקהילה באדיס אבבה עד עלייתי לארץ.

בארץ למדתי לתואַר ראשון במַדְעֵי המדינה ובמַַשְאבֵּי אֱנוֹש וקיבלתי גם תעודת הוראה במתמטיקה. את העברית למדתי באולפן נעמה בחיפה וגם באוניברסיטת חיפה. עבדתי כמורה לגִיוּר וכעת אני עוסק בהוראת עברית באולפן של האגף לחינוך מבוגרים. אשתי – ארגש עוסקת גם היא בחינוך. היא מורה באולפן שרת בבת ים. בזמן הפנוי שלי אני לומד בכולל (בחברותא)".

זאודו רואה בעבודתו כמורה וכמתרגם שְלִיחוּת למַעַן הקהילה. הוא שמח לענות על שאלותינו:

מה תִרגמת וכתבת?

מילון עברי – אמהרי הגדול בארץ הנקרא 'מילון אור';

סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';

ערכתי והתאמתי לעברית חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';

כתבתי 'אמהרית ללא מורה';

ברכון עברי-אמהרי;

שאלות ותשובות בנושא יהדות רק באמהרית;

טהרת המשפחה עברי – אמהרי.

מי משתמש בספרים שכתבת ותִרגמת?

עולים חדשים מאתיופיה. לְרוב הספרים יש ביקוש רב בקרב הקהילה.

מהם הקשיים במלאכת התרגום?

יש לא מעט קשיים  – מהתרגום ועד העימוד של הספר. לא כל המְעַמְדִים רוצים להתעסק עם אמהרית. אם יש מּונָחים בעברית שאינם קיימים באמהרית אני משתמש בתַעֲתִיק פונטי ולאחר מכן מסביר באמהרית. 

מי סִייֵע לך?

בדרך כלל אם יש לי שאלות אני פונה לרב מנחם ולדמן. 

האם יש לך תוכניות תַרגום לעתיד?

יש עוד הרבה דברים לתרגם ולכתוב, אבל אין סִיוּעַ מֶמְשלתי או סיוע של אִרגונים. בכל זאת בעזרת השם יש עוד ספר בדרך. אני לא יודע אם הוא יצא לאור, אבל אני עובד על זה.

בהצלחה! כן יִרְבּוּ!

 

חוק ומשפט

926 תְלוּנוֹת על שופטים ב-2020

926 תְלוּנוֹת על שופטים ב-2020

עֲלִייָה במספר התְלונות בבתי המשפט לעִנְיְינֵי משפחה

השופט בדימוס אורי שֹהם, נְציב תְלונות הציבור על השופטים, הִגִיש בשבוע שעבר את הדוּ"ח השְנתי לשר המשפטים גדעון סער ולנְשִׂיאַת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. 
לפי הדוּ"ח, בשנת 2020 הוּגְשוּ 926 תְלוּנוֹת על שופטים ודַיָינים, ונִתְנוּ החלטות ב-909 תְלוּנוֹת. מתוך 909 החלטות שנִתְנוּ במַהֲלַך השנה, בּוֹרְרוּ 548 תלונות, 60 מִתוֹכָן נִמְצְאו מוּצְדָקוֹת ו-48 הִסתיימו בהֶעָרָה לשופט או לדיין. כשְליש מהתְלונות היו על הִתְנַהֲגות בלתי רְאוּיָה של שופט, כשְליש על לִיקויים בניהול המִשפט, ו-20 אֲחוּזים מהתְלונות היו על הִתְמַשְכוּת הֲלִיכִים ועל עִיכּוּב במַתָן החלטות ופִסְקֵי דין.

בשְנת 2020 נמשך הגידול היַחֲסִי בתְלונות על שופטים בבתֵי המִשפט לעִנְיְינֵי משפחה. ב-2020 הִתקבלו 193 תְלונות – לְעוּמַת 184 תְלונות בשנת 2019 ו-130 תְלונות בשנת 2018. נושא זה הוּבָא על ידי הנְציבות לידיעת הַנְהָלַת בתֵי המשפט לשֵם בדיקַת הסיבות לעֲלייה במספר התלונות וַהֲסָקַת המַסְקָנוֹת אם יהיו כאלה.

בתמונה: השופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון בישראל החל מ-26 באוקטובר 2017, ע"י הרשות השופטת, תחת רישיון

מורשת

ישְׂרְאלים באוקראינה

יִשְׂרְאלים באוקראינה

היסטוריה מְדַבֶּרֶת אוֹמָנוּת

פרויקט חדש מַנְצִיחַ בגרפיטי אנשֵי תַרְבות ומַנהיגים ישְׂרְאלים בערי הוּלַדְתם באוקראינה. 

הפרויקט הוּשַק בשבוע שעבר. הא פרי יוֹזְמָה של שַגְרִירוּת ישראל באוקראינה לְרֶגֶל מְלֹאת 30 שנה לכִינוּן היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. הפרויקט ששמו 'היסטוריה מדברת אוֹמָנות' מפגיש אומָנֵי רְחוב מקומיים עם סיפור חייהם של מנהיגים ואנשי תרבות ישראלים שנולדו באוקראינה.

ברחובות העיר דניפרו מוּצָג ציור קיר של המשוררת הירושלמית זלדה, ילידת המקום. ציור קיר של זאב ז'בוטינסקי מְקַשֵט את הבניין באודסה שבו נולד. בעתיד אפשר יִהיה לראות באוקראינה ציורי קיר של ש"י עגנון, גולדה מאיר ואחד העם. במולדובה יוּקְדַש קיר לְמאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב.

 

בקשה: נשמח אם קוראים החיים באוקראינה ישלחו לחדשון תמונות של ציורי הקיר! נא לציין בשורת נושא ההודעה: תמונה לחדשון

הכתובת: mazart@zahav.net.il   

בתמונה למעלה: ציור הקיר של זאב ז'בוטינסקי באודסה שבאוקראינה. תודה ל- Valentina Shevchenko ששלחה את התמונה ולחנה סורנין, תלמידה באולפן שרת בת ים, שסייעה בהשגת התמונה.

בתמונה למטה: זלדה בצעירותה, 1938. תחת רישיון – נחלת הכלל, ויקיפדיה