נמל התעופה הבין לאומי רמון הנמצא 19 ק"מ מצפון לאילת נפתח אתמול בטקס חגיגי במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה וילדיהם של רונה ואילן רמון. האורחים הגיעו לטקס בטיסת בכורה מנתב"ג לשדה התעופה החדש. הם נטעו במקום עצי זית לכבוד ט"ו בשבט.
בבנייתו של השדה הושקעו למעלה מ-1.7 מיליארד שקל והוא צפוילשרת כ-4.5 מיליון נוסעים בשנה. שדה התעופה החדש משתרע על שטח של 5,054 דונם. יש בו מקומות חנייה ל-60 מטוסים. מסלולההמראות והנחיתות הוא באורך 3,600 מטרים – כדי לאפשר המראות ונחיתות של מטוסים גדולים המשמשים בטיסות טרנס-אטלנטיות.
שטח הטרמינל הבנוי הוא 35,182 מ"ר. יש בו 32 עמדות צ'ק אין ודיוטי פרי המשתרע על שטח של 3,320 מ"ר.
השדה יתחיל לפעול בהדרגה. תחילה בטיסות פנים ובהמשך בטיסות בין לאומית ישירות מאירופה. בעוד כחודשיים ייסגרו שדות התעופה באילת ובעובדה המשרתים כיום את הטיסות האלה.
שדה התעופה רמון אמור לשמש כאלטרנטיבה לנחיתות במקרי חירום. כיום, מטוסים שאמורים לנחות בישראל ונתקלים בתקלה טכנית או במצב חירום ביטחונימופנים ללרנקה, לעמאן או ליוון.
שדה התעופה רמון נקרא על שם אילן ואסף רמון. אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון נהרג בהתרסקות ממעבורת החלל קולומביה ב1- בפברואר 2003. בנו אסף, טייס קרב בחיל האוויר נהרג בהתרסקות מטוסו ב-14 בספטמבר 2009. רונה רמון, שהלכה לעולמהלפני כחודש זכתהלהשתתף בטקסחנוכתשדה התעופה שנערך לפני חודשים אחדים.
בתמונה: מגדל הפיקוח של נמל התעופה רמון בבנייתו. אפריל 2016 (ויקיפדיה)
שטח הנטיעותהחדשות של עֲצֵי פְּרי בשנת תשע"ח (2017/18) הסתכם ב-23,862 דונם, בְּהַשְוואָה ל-39,342 דונם בשנת תשע"ז ול-42,289 דונם בשנת תשע"ו.
בשנת תשע"ח הייתה ירידה של 39.3% בְּסַך הנטיעות החדשות לְעוּמַתהשנה הקודֶמֶת. חלהירידה בנטיעות האפרסקים, פְּרִי הֶהָדָרוהעֲנבים. לעומת זאת, חלה עלייה בנטיעות התְמרים, הזֵיתים והאבוקדו.
עץ זית עמוס בפרי, בגליל העליון. MARK NEYMAN (לע"מ)
התפוקה
התְפוּקָה הכולֶלֶת של עֲנַף המַטָעִים לשנת 2018 נֶאֶמְדָה בכ-1.23 מיליון טונות, מתוכם 37% פרי הדר ו– 63% מטעים אחרים. תְפוּקַת המַטָעִים בשנה זו ירדה ב-5% לעומת השנה הקודמת. בתְפוּקַת פרי ההדר נִרשמה ירידה של 16.8% לעומת שנת 2017, ובתפוקת המטעים האחרים נרשמה עלייה של 3.8%.
בְּהַשְוואה לשנה הקודמת נִרשמה עֲלייה מַשְמָעוּתִית בתפוקת האבוקדו והבננות, לעומת ירידה בתפוקת האפרסקים והנקטרינות, תפוחי העץ וענבי המאכל.
נְטיעות יַעַר
בשנת תשע"ח הסתכם שטח נטיעות קק"ל ב-1,800 דונם לעומת 3,000 דונם בשנה הקודמת. מתוך הנטיעות בשנת תשע"ח, 150 דונם ניטעו בשטחים חדשים ו-1,650 דונם ניטעו כשטחי חידוש יער.
57% מהעצים שנטעה קק"ל היו מִמִינים רחבי עלים, בתוכָם מינֵי חוֹרֶש ארץ ישראלי (אלונים, אלות, מיני פרי בוסתן כגון זית ואחרים) וכן אקליפטוסים, שיטים ואחרים.
43% היו ממינים מַחְטָנִיים: כ-25% אורנים וכ-18% מיני מחט אחרים, בעיקר מיני ברושים.
יְבוּא פירות
ישראל מְייבֵּאת פירות טריים ויבשים מארצות רבות: מארה"ב, וייטנאם, תאילנד, מקסיקו, טורקיה, מרוקו, מצריים, גוואטמלה, דרום אפריקה, צרפת, איטליה, ניו זילנד, פולין, סרביה, סין והודו.
בתמונה למעלה: ביקור נשיא המדינה שמעון פרס בקיבוץ אלומות בו הוא גדל במהלך ט"ו בשבט. בצילום, סידור פירות לכבוד חג ט"ו בשבט. עמוס בן גרשום לע"מ
בשנים 1984–1985 פיקד על פלוגת הנ"ט של חטיבת גולני. הוא הוּדַח מתפקידו חודש לפני סיומו, לאחר שניהֵל ויכּוח פּוּמְבִּי עם מפקד החטיבה, וסירַב לפקודה להחזיר את פלוגתו באמצע חופשה.
בשנת 1997 מוּנָה למפקד חטיבת גולני. בשנת 2003 מונה למפקד אוגדת איו"ש.
רמטכ"ל
איזנקוט היה סגנו של הרמטכ"ל ה-20 בני גנץ וב-16 בפברואר 2015 החללכהן כרמטכ"ל. בתקופתוכרמטכ"ל אותרוונהרסומנהרות חמאס בדרום ומנהרות חיזבאללה בצפון וצה"ל פעל נגד ההתבססות של איראן בסוריה.
איזנקוט יִיזָכֵר כרמטכ"ל שברקורד שלו לא הייתה מלחמה. הוא זָכָה להַעֲרָכָה רבה על אִישִיוּתוֹ ועל דרכו.
ב-15 בינואר 2019 הִשתחרר מצה"ל והֶעֱביר את הפיקוּד לרא"ל אביב כוכבי.
איזנקוט הוא בַּעַלתוֹאַרראשון בהיסטוריה כללית מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. הוא סִיים לימודֵי צבא וביטחון במכללת צְבא ארצות הברית בפנסילבניה.
במהלך השירות למד כוכבי לתואַרראשוןבפילוסופיה באוניברסיטה העברית ולתואר שני במִינְהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. הוא גר ביישוב קהילתי בצפון, נשוי ליעל, עורכת דין במִקְצוּעָהּ, ואב לשלוש בנות.
ט"ו בשבט הפך בשנים האחרונות לחגיגת טבע ישראלית, שמדגישה את השמירה על הצמחים שגדלים בארץ ומעודדת אנשים לשתול ולנטוע. בשבוע הבא, לכבוד החג, יתקיימו בכל הארץ פעילויות לציבור הרחב, רובן ללא תשלום, אך עם הרשמה מוקדמת.
הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, כל אחד מהגופים האלה מקיים פעילות מיוחדת לחג: נטיעת עצים, שתילת צמחים, טיולים בעקבות פרחים, סיורים מודרכים, ביקורים במשתלות, פעילויות למשפחה בטבע ועוד. המון דרכים יפות לחגוג את ט"ו בשבט…
בסקר הִשְתַתְפו כ-7,300 אנשים, בני 20 ומעלה, והוא מְגַלֶה של-26% מהישראלים קשה לְהֵירָדֵם או לישון לילה שָלם, ו-15% מהישראלים מִתקשים לְהֵירָדֵם כִּמעט בכל לילה. הקושי לישון עולה עם הגיל: רק 10% מבני ה-25 עד 44 דִיווחוּ על קוֹשִי להירדם, לְעוּמַת 36% מבני ה-75 ומעלה.
רַווקים, נְשׂואים, גְרושים, אַלמנים
גם הַמצָב המשפחתי מַשְפיע על היְכולת לְהֵירָדֵם ולישון. על פי הסקר, רַווקים ישנים טוב יותר מנְשואים: כמעט 31% מהרווקים והרווקות בארץ ישנים יותר מ-8 שעות במְמוּצע בלילה, לעומת 23% מהנְשואים. אבל מי שהכי קשה להם להֵירדם בלילה הם האַלמנים והאַלמנות, כנִרְאֶה גם בגלל הגיל הממוצע הגבוה יַחֲסִית של קבוצה זו. כמעט 40% מהם דִיווחו שהם מִתקשים להירדם בכל לילה או כמעט בכל לילה. גם 23% מהגְרושים מִתקשים להירדם בכל לילה או כמעט בכל לילה, לעומת 15% מהנשואים ו-8.5% בִּלבד מהרווקים.
15% מבני 65 עד 75 לקחו תְרופות לשינה במִרְשָם רופא בחודש האחרון. אצל בני 75 ומעלה המספר עולה ל-30%, ומתוכָם 23% לוקחים תרופה לשינה בכל לילה.
הערה:
על פי חוקי הדקדוק יש לומר יְשַנְתֶם, כְּתַבְתֶם (ההטעמה על: תֶם). בדרך כלל אנחנו מקפידים בחדשון על עברית תִקנית גם בכתיבה וגם בקריינות. הפעם הרשינו לעצמנו לנהוג כמו שנוהגים כולנו בשפת הדיבור, וקראנו: איך ישנתם הלילה?
המספר הרב ביותר של העולים בשנת 2018 עלו מרוסיה -10,500 עולים. זהו גידול של כ-45% בהשוואה לשנה הקודֶמֶת. עולים רבים הגיעו השנה גם מאוקראינה -6,500 עולים, ירידה של כ-9% בהשוואה לאֶשְתָקַד.
מצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) הגיעו השנה כ- 3,550 עולים חדשים בְּדוֹמֶה לשנה שעברה. מצרפת הגיעו השנה למעלה מ-2,600 עולים – ירידה של כ-25%, מברזיל הגיעו למעלה מ-660 עולים – ירידה של כ-4%, מבריטניה למעלה מ-500 עולים – ירידה של כ-4%, מארגנטינה למעלה מ-330 עולים – גידול של כ-17%, ומדרום אפריקה עלו השנה למעלה מ-320 עולים – ירידה של כ-2%.
עמוס עוז, חתן פרס ישראל, מגְדולֵי הסופרים הישראלים, הלך לעולמו בגיל 79 לאחר מחלה.
נְשיא המדינה, ראש הממשלה, אישֵי ציבור, אנשי סִפרות, אנשֵי רוח ועיתונים בכל העולם הִסְפִּידוּ את עמוס עוז עם קַבָּלַת היְדיעה על מותו סָמוּך לִכְניסַת השבת.
עוז היה הסופר הישראלי המוּכָּר ביותר בעולם. הוא כתב עֶשרות ספרים. סְפריו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות והוא זכה בִּפְרָסִים בֵּינְלְאוּמִיים רבים.
הוא היה אַחַד הדוברים של השְׂמֹאל הישְׂרְאֵלי. הוא הֶאֱמִין בשלום ובשִיוְויוֹן ובאֶפשרות לִפְתוֹר את הסִכְסוּך הישְׂרְאֵלי-פלסטיני. את דֵעותיו הִבִּיעַ בְּעוֹז במַאֲמָרִים בעיתונים, ברַאֲיוֹנוֹת בתִקשורת ובמִפגשים עם קָהַָל.
בְּאַחַד הרַאֲיוֹנוֹת האחרונים שנתן עוז לתִקְשוֹרֶת, אמר: אני אדם אֲסִיר תודה. ובתשובה לשאלה איך היה רוצה שיִזְכְּרוּ אותו כשכבר לא יהיה כאן, אמר: אני הייתי רוצה לָצֵאת מכאן בהַרגשה שלא פָּגַעתִי באנשים פְּגִיעָה מְיוּתֶרֶת. אני רוצה לצאת מפה בהרגשה שכמה מהמילים שהִשְאַרְתִי אחרַיי הֵיטִיבוּ עם מישהו או הִכְבִּידוּ על מישהו, הֵזִיזוּ למישהו. אם אני אֵדַע שחֵלֶק מעֶשרות אלפֵי המילים שכתבתי הֵזִיז משהו למישהו – אני מְסוּדָר. יִהיה לי מה להראות למעלה בכְּניסה.
עמוס עוז הִשְאִיר אחריו אישה, שתֵי בנות, בן ונכדים. הוא היה חָתוּם על כרטיס אדי ומשפחתו תָרְמָה את אֵיבָרָיו.
אֲרוֹנוֹ של עמוס עוז יוּצַב באולם "צַוותא" בתל אביב ביום שני בשעה 10:00 בבוקר והקהל יוכל לַחלוק לו כָּבוד. בשעה 12:00 יֵיעָרֵך במקום טֶקֶס אַשְכָּבָה. הַלְוָויָיתו תִתְקַיֵים ביום שני בשעה 15:00 בבית העָלמין בקיבוץ חולדה. בהלוויה לא יִינָשְׂאוּ הֶסְפֵּדִים.
עמוס עוז
1939 – 2018
עמוס עוז (קלוזנר) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, חתן פרס ישראל, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
סְפָרָיו וסיפורָיו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר. הוא זָכָה בפְרָסִים יוֹקְרָתִיים לסִפרות בישראל ובעולָם, בָּהֵם פרס ישראל (1998), פרס גתה, פרס היינריך היינה, פרס ביאליק, ופרס טולסטוי (אוקטובר 2018). פעמים אחדות הוּזְכַּר שמו כְּמועמד רָאוּי לפרס נובל לספרות.
בנוסף לסִפרֵי סיפורֶת רבים פִּרְסֵם מַאמְרֵי דֵעָה בעיתונים ובסִפרֵי עִיוּן.
מירושלים לקיבוץ
עמוס עוז (קלוזנר) נוֹלַד בירושלים למשפחת מַשְׂכִּילִים רוויזיוניסטים יְדוּעָה. אביו, יהודה אריה קלוזנר, היה דוקטור לספרות עברית ועבד בסִפרייה הלְאומית. אמו, פניה, למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת פראג ובאוניברסיטה העברית בירושלים. דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר, היה ראש החוג לסִפרות עברית באוניברסיטה העברית, וּלְיָמִים מועמַד תְנועת החֶרות בבְּחירות 1949 לתפקיד נְשִׂיא ישראל, שֶבּוֹ זָכָה חיים ויצמן.
כְּשֶהָיָה עמוס בן 12, הִתְאַבְּדָה אִמוֹ פניה.
בגיל 14 וחצי עָזַב את הבית והִצְטָרֵף לקיבוץ חולדה. שם הִכִּיר את אשתו לעתיד, נילי, בת חולדה, בִּתוֹ של סַפְרַן הקיבוץ. לאחר השֵירות בצה"ל למד פילוסופיה וסִפרות עברית באוניברסיטה העברית.
לנילי ועמוס עוז שלושה ילדים. בְּנוֹתֵיהֶם, פרופ' פניה עוז-זלצברגר וגליה עוז עוֹסְקוֹת בִּכְתיבה סִפרותית. בְּנָם הצעיר דניאל הוא מוזיקאי ומְשוֹרֵר. מִספר שנים לְאַחַר הולַדתו של דניאל, עָזבה המשפחה את הקיבוץ מִפְּאַת מַחֲלַת הקַצֶרֶת שֶבָּהּ לָקָה, ועברה לערד. בשְנותָיו האחרונות הִתְגוֹרֵר עמוס עוז בתל אביב.
עמוס עוז נִפְטַר ב-28 בדצמבר 2018 לאחר מַאֲבָק במחלַת הסַרְטָן, כשהוא בן 79.
סופר, פובליציסט ואיש רוח
קוֹבֶץ סיפורָיו הראשון 'אַרצות התן' פּוּרְסַם בשנת 1965. הרומן הראשון שלו, 'מקום אחר', יצא לאור בשנת 1966.
סִפרו האוטוביוגרפי 'סיפור על אהבה וחושך' יצא לאור בשנת 2002. הספר תוּרְגַם ל-30 שָׂפות ונִמכר בכמיליון עוֹתָקִים. ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמָה נטלי פורטמן, שגם משַׂחֶקֶת בסרט את התפקיד הרָאשִי.
עמוס עוז נִמְנה עם אישי הרוח המובילים בישראל, מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית. הוא פִּרסם מַאֲמָרִים פובליציסטיים בנושְׂאֵי פוליטיקה, סִפרות ושלום.
עֶמְדוֹתָיו בתְחוּם המדיני היו יוֹנִיוֹת, וסוציאל-דמוקרטיות בתְחוּם הכַּלְכָּלִי-חֶברָתִי.
לִקְראת הבחירות לכנסת ה-17 ולכנסת ה-18 הוא מוּקַם במקום סִמְלִי (116,115 בִּרְשִימַת המועמדים של מֶרֶצ לכנסת.
מִבֵּין סְפָרָיו
ארצות התן; מקום אחר; מיכאל שלי; לגעת במים לגעת ברוח; הר העצה הרעה; באור התכלת העזה; מנוחה נכונה; פה ושם בארץ ישראל; קופסה שחורה; לדעת אישה; אל תגידי לילה; אותו הים; סיפור על אהבה וחושך; בין חברים; יהודים ומילים (יחד עם בתו פניה עוז-זלצברגר); הבשורה על פי יהודה; ממה עשוי התפוח (יחד עם עורכת ספריו שירה חדד, מאי 2018).
בתמונה: שבוע הספר העברי, 2006. בצילום, פורטרט של הסופר עמוס עוז. MILNER MOSHE (לע"מ)
בשנת 2002 פִּרְסֵם עמוס עוז את סִפְרו 'סיפור על אהבה וחושך', שבו סיפר את סיפור חַיָיו. הספר היה רַב מֶכֶר בישראל במֶשֶך שָבועות רבים, תוּרְגַם לשָׂפות רבות, בהן ערבית, ונִמְכַּר ביותר ממיליון עוֹתָקִים.
ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמה נטלי פורטמן, שגם מְשַׂחֶקֶת בסרט את התַפקיד הרָאשִי.
בשנת 2003 הִתְפּרְסְמוּ בעיתון 'שער למתחיל' קְטעים מתוך 'סיפור על אהבה וחושך'. הקטעים פּוּרְסְמוּ בשבעה הִמְשֵכִים (גיליונות 1235-1229). אנחנו מְבִיאִים כאן את הקישור אליהם.
אל"מבמיל' צביקה לוי 'האבא של החיילים הבּוֹדְדִים', חתן פּרס ישראל למִפעל חיים, הלך לעולמו בשבת, שְבועיים לפני יום הולדתו ה-71. במשך עֶשרות שנים טיפל לוי במִסְגֶרֶת התנועה הקיבוצית באלפיֵ חיילים שעלו ארצה ללא משפְּחותיהם, סִייַע להם במְצִיאַת משפחות מְאַמְצוֹת וגִייֵס לְמַעֲנָם מיליונֵי שקלים בתְרוּמוֹת. אלפֵי חיילים זָכוּ לבתים בקיבוצים ולמשפחות מְאַמְצוֹת. הוא טיפל בִּמְסִירוּת גם במשפחות שַכּוּלוֹת.
הרמטכָּ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט והרמטכ"ל המְיועד אלוף אביב כוכבי סָפְדוּ לצביקה: "לֶכְתוֹ היא אֲבֵידָה גדולה לאלפי חיילים וחיילות בודדים שצביקה היה להם לאב שני ולמשפחה. במשך עֶשרות שנים לחם צביקה למען החיילים – עוֹדֵדאת עֲלִייָתָם ארצה וסידר להם בית ומשפחות מְאַמְצוֹת". הרמטכ"לים כתבו עוד כי "רוח עשייתו הברוכה תלווה את צה"ל, שמרכין ראש במותו ומשתתף בצַעֲרָםשל רַעיָיתוֹ נעמי וילדיו".
ניר מאיר, מַזְכַּ"ל התְנועה הקיבוצית אמר אתמול: צביקה הֵקִים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברֵי הקיבוצים מפעל חיים. אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך את המפעל הציוני והֶחשוב הזה.
לפני שבוע הִצְלִיחַ לְהַשְלִים את ספר הילדים 'סוף טוב – מסיפורֵי סבא צביקה', שכתב בעֶזרת שְרִירֵי העיניים שנוֹתְרוּפְּעילים בגוּפוֹ המְשוּתָק. הספר צָפוּי לָצֵאת לִמְכירה ביום הולַדתו, ב-13 בינואר, וכל הַכְנָסוֹתָיו יועברו לסִיוּעַ למשפחות של חולי ALS .
הַלְוָויָיתוֹ של לוי תֵיעָרֵך בקיבוצו יִפְעַת ביום שני בשעה 14:00.
