Browsing Tag

ידיעות

ב-2020 הישְׂרְאלים הִזמינו פחות חֲבילות מחו"ל

ב-2020 הישראלים הִזמינו פחות חבילות מחו"ל

יותר קְניות ברֶשֶת בארץ

הקורונה הִגְדילה באוֹפֶן דְרמטי את הֶקֵפֵי הקְנייה ברֶשֶת. הסְגרים שהוּטְלו על המֶשֶק הישְׂרְאלי בתְקופת הקורונה יָצְרו צְמיחה אַדִירה בקְניות המְקוּוָנוֹת. רבים, שלא היו רגילים לקנות ברשת לפני הקורונה, נֶאֱלָצִים לעשות זאת עַתָה. ישְׂרְאלים רבים מְעִידִים שקנו בשנה האחרונה מאֲתָרִים ישְׂרְאליים יותר מֵאשר בעבר. עֲסָקִים קטנים וגדולים בנו אֲתָרִים לִקניות ברשת כדי להמשיך לְהִתְקַיֵים ולמכור גם בתְקוּפת הסגרים.

השֵירוּתים והמוּצָרים שהרבינו לקנות ברשת בתקופת הקורונה הם: בגדים ונעליים, מזון, משלוחי אוכל ממסעדות, מוּצְרי חַשְמָל, רְפואה, קוסמטיקה וטִיפּוּחַ, מִשְׂחָקִים וחומרי יְצירה ומוּצְרי ספורט.

 

פחות חֲבילות מחו"ל, יותר מהארץ

חֶברת דואר ישראל מְדַוַוחַת על יְרידה של 26.5% במספר החֲבִילות שהִזמינו הישְׂרְאלים מחוּ"ל בשנה שעברה. תושָבי ישראל הִזְמינו מחו"ל כ-50 מיליון חֲבילות ב-2020 לְעוּמַת כ-68 מיליון חבילות ב-2019. זו השנה הראשונה מִזֶה עָשׂוֹר שבה מספר החֲבילות נמוך בְּאוֹפֶן מַשְמָעוּתִי מהמספר בשנה קודמת. מספר החבילות ב-2020 דומֶה למספר החבילות ב-2016.

 

כשהחיים יַחְזְרו למַסְלוּלָם

אנחנו נמצאים בְּעִיצוּמָה של מַהְפֵּכָה דיגיטלית ושל שִינוּיִים בעולם השִיווּק הדיגיטלי. עסקים קטנים וגדולים יִתְקשו להצליח ויִתְקשו אפילו לִשְׂרוד אם לא יְאפשרו ללָקוֹחוֹתֵיהֶם לקנות מוצָרים ושֵירותים גם ברשת.

עדיין קשה לְנַבֵּא, אך סָבִיר לְהַנִיחַ שהתוֹפָעָה של קְניות ברשת תִימָשֵך ואולי אף תִתְרַחֵב גם כשהחיים יַחְזְרוּ לְמַסְלוּלָם

שְבוע הֶחָלָל הישְׂרְאלי – 2021

שְבוע הֶחָלָל הישְׂרְאלי – 2021

ראשון – שישי, 29-24 בינואר

שְבוע הֶחָלָל הישראלי מתחיל היום ויִימָשך עד יום שישי.

אֵירועֵי שבוע החלל הישראלי מתקיימים בכל שנה סָמוּך לתאריך שבו חל אֲסוֹן המַעְבּוֹרֶת קולומביה שאֵירַע ב-1 בפברואר 2003. באסון נִסְפָּה גם טייס החלל הישראלי, אל"מ אילן רמון.

בְּשֶל הִתְפָּרְצוּת נְגִיף הקורונה יתקיים שבוע החלל הישראלי השנה במַתְכּוֹנֶת דיגיטלית באֶמְצָעוּת אתר שְבוע החלל הישראלי

באתר אפשר למצוא: לוח אירועים, קישורים לכֶנֶס החלל הבֵּין לאומי ע"ש אילן רמון ולַכֶּנס חינוך וחלל ע"ש רונה רמון, מִשְדְרֵי LIVE בכל יום בשעה 17:00, הַַרְצָאוֹת של אסטרונאוטים, הַפְעָלות, סִרטונים, חידוֹנים, הרצאות ותַצְפִּיוֹת.

 

בתמונה: חליפות חלל ומיצגים בנושא שבוע החלל בכנסת, 2015. Haim Zach לע"מ

ג'ו ביידן הושבע לנשיא ה-46 של ארצות הברית

ג'ו ביידן הושבע לנשיא ה-46 של ארצות הברית

תָם עִידַן טראמפ

 

תָם עִידַן טראמפ: בגבעת הקפיטול בוושינגטון הוּשְבַּע אתמול ג'ו ביידן לנשיא ה-46 של ארה"ב. קמלה האריס הושבעה לסְגנית הנשיא, האישה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית המְכֶהֶנֶת בתַפְקִיד זה.

הטקס נִפתח בִּתְפילה, ואחריה עָלתה ליידי גאגא לשיר את ההִמְנון הלְאומי. ג'ניפר לופז שרה את "הארץ הזו היא הארץ שלך", ואמרה בספרדית: "מדינה אחת תחת אלוהים, עם חֵירוּת וצֶדֶק לכולם".
דקות אחרי שהוּשְבַּע נָשָׂא ביידן את 'נְאוּם ההַכְתָרָה', נאומו הראשון כנשיא: "למדנו שהדמוקרטיה שַבְרִירִית, אבל המַחְלוֹקוֹת לא צריכות לִגְרוֹם לפֵירוּקֵנוּ", אמר ביידן והבטיח: "אֶהֱיֶה נָשיא של כל האמריקנים, גם אלה שלא בָּחֲרו בי". 
ביידן לא הזכיר בִּמְפורש את שמו של קוֹדְמוֹ דונלד טראמפ, אך דיבר בנאומו בְּאוֹפֶן בָּרוּר על הנִיסָיוֹן לְבַטֵל את תוצְאות הבְּחירות ועל המְהומות בגבעת הקפיטול.
הנשיא אמר כי זוהי 'שְעַת מִבְחָן' שבה אמריקה מִתְמוֹדֶדֶת לא רק עם נְגיף מִשְתוֹלֵל ועם חוסֶר שִיוְויוֹן גָדֵל, אלא גם עם "הַתְקָפָה על הדמוקרטיה ועל העוּבְדות עַצְמָן". "אנחנו חַיָיבִים לְהֵיאָבֵק בתרבות שבה העובדות עצמן עוברות מניפולציה", אמר, ורָמַז בצורה ברורה לדונלד טראמפ שזִלְזֵל בקְבִיעוֹת מַדָעִיוֹת והִרְבָּה לְהָפִיץ פייק ניוז.
"זה יומָה של אמריקה", הִכְרִיז. "זהו יומה של הדמוקרטיה. יום של היסטוריה ותִקְוָוה של התחדשות" אמר. "בואו נתחיל מחדש – לראות זה את זה, לְכַבֵּד זה את זה. לא כל וִיכּוּחַ הוא סיבה למלחמה" אמר, והוסיף: "גוֹרָלָה של אמריקה תָלוּי בכל תושָביה".
הנשיא קרא שוּב ושוב לאַחְדוּת.
תָם עִידַן טראמפ. פֶּרֶק חדש נִפתח בהיסטוריה. 

 

 

קמלה דווי האריס ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: הדיוקן הרשמי של ג'ו ביידן בעת כהונתו כסגן הנשיא, 10 בינואר 2013, נחלת הכלל, ויקיפדיה

בתמונה למטה: Portrait of Kamala Harris of California, נחלת הכלל, ויקיפדיה

פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ב-28 בינואר

פנקס הבוחרים יִיסָגר ב-28 בינואר

עד מוֹעֵד זה אפשר להודיע על שינוי כתובת   

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שיִתקיימו ביום שלישי 23.03, מפעיל משרד הפנים מרכז מֵידָע בעניין פִּנְקַס הבוחֲרים

כך תוכלו לְבָרֵר את זַכָּאוּתְכֶם לְהַצְבִּיעַ ואת מקום הקַלְפִּי שבה תַצביעו:

בטלפון: 1-800-222-290 

מַעֲנֶה אֱנוֹשִי בימים א'-ה' 22:00-08:30, יום ו' 13:30-08:30
המענה יינתן בשפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית

במסרון: 050-8085500

לבדיקה יש לשלוח מספר זהות בעל 9 סְפָרוֹת (כולל סִפרת ביקורת) ואת תאריך ההַנְפָּקָה של תעודת הזהות.

בפקס: 1-800-222-291

שינוי פרטים בפִנְקַס הבוחרים:

שימו לב: פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ביום חמישי, 28.01. עד מועֵד זה אפשר להודיע למשרד הפנים על שינוּיֵי כְּתובֶת. שינויי מַעַן שיְעוּדְכְּנו ויאוּשְרו בלִשְכוֹת רָשות האוכלוסין וההֲִגירה עד לתאריך זה  – יִיכָּלְלו בפנקס הבוחרים. 

 

בתמונה: הפרגוד שמאחוריו מכניס הבוחר פתק למעטפה, ע"י Hanay, תחת רישיון. ויקיפדיה

 

אֵין לי אֶרֶץ אַחֶרֶת

אין לי ארץ אַחֶרֶת

שיר ישְׂרְאלי בקונגרס האמריקני

ננסי פלוסי, יו"ר בית הנִבְחָרים האמריקני וחברה במִפלגה הדמוקרטית, צִיטְטָה אתמול בדִיוּן בבית הנבחרים שורות מתוך שירו המפורסם של אהוד מנור "אין לי ארץ אחרת".

 

 

וכך אמרה פלוסי: בְּמַהֲלַך תְקוּפַת נשִׂיאוּתו של טראמפ, בארבע השנים הללו ובמיוחד בתקופה העֲצוּבָה הזו, אני נִזְכֶּרֶת במִילוֹתָיו של המשורר הישראלי הדָגוּל, אהוד מנור, כשאמר: "לא אֶשְתוֹק כי ארצי שינְתה פָּנֶיהָ, לא אֲוַותֵר לה, ואַזְכִּיר לה, ואָשִיר כאן באוֹזְנֶיהָ, עד שֶתִפְקַח את עֵינֶיהָ. לא אֶשְתוֹק כי אַרְצי שִינְתה פָּנֶיהָ", צִיטְטָה פלוסי (באנגלית) את אהוד מנור.

אַגַב, זו לא הפעם הראשונה שבה פלוסי מְצַטֶטֶת את השיר של אהוד מנור. היא עשתה זאת בנְאוּם ב-2019.

דיוקנה הרשמי של פלוסי בבית הנבחרים, 2019 ויקיפדיה

אֵין לי אֶרֶץ אַחֶרֶת          

את השיר כתב אהוד מנור. הוא הוּלְחַן על ידי קורין אלאל והוּקְלַט לראשונה על ידי הזמרת גלי עטרי בשנת 1986. השיר נכתב כתגובה מאוחרת לנְפִילָתוֹ של אחיו הצעיר של מנור, יהודה וינר, בתְעָלַת סואץ שבסיני בשנת 1968. השיר נְִתפַּס כשיר מְחָאָה ולאורך השנים שימש למחאות שונות.

 

מילים: אהוד מנור   לחן: קורין אלאל

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת

גַם אִם אַדְמָתִי בּוֹעֶרֶת

רַק מִילָה בְּעִבְרִית חוֹדֶרֶת

אֶל עוֹרְקַיי, אֶל נִשְמָתִי

בְּגוּף כּוֹאֵב, בְּלֵב רָעֵב

כָּאן הוּא בֵּיתִי

 

לא אֶשְתוֹֹק, כי אַרְצִי

שִינְתָה אֶת פָּנֶיהָ

לא אֲוַותֵר לָה,

אַזְכִּיר לָה,

וְאָשִיר כָּאן בְּאוֹֹזְנֶיהָ

עַד שֶתִפְקַח אֶת עֵינֶיהָ

 

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת

עַד שֶתְחַדֵש יָמֶיהָ

עַד שֶתִפְקַח אֶת עֵינֶיהָ

 

בתמונה הראשונה: עופרה פוקס ואהוד מנור, ע"י נחום עסיס, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השנייה: דיוקנה הרשמי של פלוסי בבית הנבחרים, 2019. ע"י United States House of Representatives – www.speaker.gov, תחת רישיון. ויקיפדיה

מי יהיה העץ הלאומי של ישראל?

מי יהיה העץ הלאומי של ישראל?

הִיכָּנְסו לאתר קק"ל ובַחֲרוּ

אחרי שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית, הצבי לבעל החיים הלאומי והכלנית לפרח הלאומי – הגיע הזמן לבחור את העץ הלאומי!

ב-120 השנים האחרונות נטעה קק"ל, האחראית על היִיעור בישראל, כ-250 מיליון עצים ברחבי המדינה, והם הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי.

לרגל חגיגות ה-120 לקרן קימת לישראל, קק"ל מַשיקה את תחרות "העץ הלאומי" ומזמינה אתכם לבחור את העץ שלדעתכם מייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר.

העצים המועמדים: אלה, אלון תבור, אקליפטוס, ברוש, דקל, זית, תאנה.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר הקק"ל, לקרוא על העצים ולבחור. 

 

 

 

 

מַדַד הדמוקרטיה בישראל – 2020

מַדַד הדמוקרטיה בישראל – 2020

תַמְרוּר אַזְהָרָה

רָאשֵי המָכוֹן הישְׂרְאלי לדמוקרטיה הִגִישו אתמול לנְשיא המדינה רובי ריבלין את מַדַד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020.

פרויקט מַדַד הדמוקרטיה, נֶעֱרַך זו השנה ה-18 בִּרְצִיפוּת. הוא מוֹדֵד את מידת ההַעֲרָכָה שיש בציבּוּר לחוֹסֶן הדמוקרטי בישראל, מִידת האֵמוּן במוֹסְדות המדינה והערכת הציבור כְּלַפֵּי השֵירות הציבורי. 

השנה בָּדַק המכון את הַשְפָּעַת מַשְבֵּר הקורונה על מַעַרְכוֹת היְחָסִים בין חֲרֵדִים ללא חֲרֵדִים, בין יְהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. בכל אחת ממַעַרְכוֹת יְחסים אלה יש הַחְמָרָה במְדדים.

לפי המַדָד, כשנֵי שְלישים מהציבור סְבורים כי השִלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסַכָּנָה חֲמוּרָה. נרשמה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות. נִרְשְמָה הֵיחָלְשוּת רבה של תְחוּשַת הסולידריות החֶברתית של הציבור בישראל  – זו הרָמָה הנמוכה ביותר של תחושת סולידריות  שנִמְדְדָה בעָשׂוֹר האחרון. החדשות הטובות: לַמְרוֹת הכול, כשני שלישים מהציבור סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו.

ריבלין מזהיר

נשיא המדינה ראובן ריבלין הֵגִיב על תוצְאות המדד והִצִיב תַמְרוּר אַזְהָרָה למַנְהִיגִים. הנשיא אמר, בין השאר:

"אני קורא מכאן למנהיגי הציבור – לחברי הכנסת, לראשי המפלגות, לראשי הערים ולמנהיגים הרוחניים" קרא הנשיא והזהיר: "אסור לנו שהתמונות הקשות מגבעת הקפיטול יהיו קְדִימוֹן לַאֲשֶר יִתְרַחֵש ברחובות ירושלים בחודשים הקרובים – בְּצֵל הַנְחָיוֹת החֵירוּם, בצל מערכת הבחירות הרביעית, בצל ההַפְגָנוֹת מול מְעוֹן ראש הממשלה, בצל המשפט הפְּלִילִי המִתְנַהֵל נגד ראש ממשלת ישראל". עוד אמר: "שִיקוּם אמון הציבור בכנסת ובמִפְלגות, ובכל מוסדות המדינה, יצטרך לעמוד ברֹאש מַעְיְינֵיהֶם של נִבְחֲרֵי הציבור – לא רק לאחר הבחירות לכנסת, בחודש מרץ הקרוב, אלא הָחֵל ממחר בבוקר".

 

 

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: לוגו המכון הישראלי לדמוקרטיה, ע"י אתר המכון, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה למטה: נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר, ע"י מארק ניימן / לשכת העיתונות הממשלתית, תחת רישיון. ויקיפדיה

מילת השנה: מָטוֹש

מילת השנה: מָטוֹש

אוהבים את אימא ואת המשפחה

האקדמיה ללשון העברית פרסמה היום, יום השפה העברית, את המילים שבחר הציבור כ'מילת השנה' לשנה זו, את המילה האהובה על הציבור, המילה הנְדִירָה והאהובה, המילה המַצְחיקה, מילת הֶעָגָה (סלנג) שאי אפשר לחיות בִּלְעדֶיהָ והחידוש האהוב. 

הינה המילים שהציבור בחר:

המילה האהובה: אִימא. במקום השני אהבה ובמקום השלישי משפחה.

מילת השנה: מָטוֹשׁ. במקומות השני והשלישי מסֵכָה ובידוּד.

מילת העגה שאי אפשר בלעדיה: סַבַּבּה. במקום השני והשלישי יאללה ותַכלֶס.

המילה המצחיקה: פּוּפִּיק. אחריה המילים גוּּמָץ וזַרְבּוּבִית.

החידוש האהוב: צַהֲלוּלִים (קולות "קולולו"). אחריו הֶסְכֵּת (פודקאסט) והחֲמַרְמוֹרֶת (הנגאובר).

המילה הנדירה האהובה: אוֹרְלוֹגִין. אחריה שְׁדֵמָה ואַשְמוֹרֶת.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר האקדמיה ללשון העברית ולקרוא על המילים שנבחרו ועל מילים נוספות שהציבור אהב. 

 

מילת העגה שאי אפשר בלעדיה: סַבַּבּה 

נטע מנופפת בדגל ישראל במסיבת עיתונאים לאחר שלב חצי-הגמר של האירוויזיון. ויקיפדיה

המילה המצחיקה: זַרְבּוּבִית

מזיגת תה מבעד לזרבובית קומקום ויקיפדיה

החידוש האהוב: הֶסְכֵּת 

האזנה לפודקאסט בסמארטפון ויקיפדיה

המילה הנדירה האהובה: אוֹרְלוֹגִין

 

בתמונה הראשונה: הדגמה של בדיקת קורונה באמצעות מטוש באף, ע"י via Wikimedia Commons, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השניה: נטע מנופפת בדגל ישראל במסיבת עיתונאים לאחר שלב חצי-הגמר של האירוויזיון, ע"י Wouter van Vliet, EuroVisionary, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השלישית: מזיגת תה מבעד לזרבובית קומקום, ע"י Kristina Walter, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה הרביעית: האזנה לפודקאסט בסמארטפון, ע"י Sarahmirk, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה החמישית: אורלוגין ציפי מזר

 

 

 

מי שולֵט בעברית?

מי שולֵט בעברית?

נְתונים לְרֶגֶל יום העברית

לְרֶגֶל יום השפה העברית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לֶקֶט נְתונים בנושא השְליטה של הישְׂרְאלים בשפה העברית. הנְתונים לְקוּחים מתוך הסֶקֶר החֶבְרתי לשנת 2019.

הינה נְתונים אחדים:

72% מהישְׂרְאלים בני 20 ומעלה מדברים בעברית ברמה 'טובה מאוד'. 13% נוסָפים – ברָמָה 'טובה'. 8.2% מדברים ברמה בינונית, ול-7.4% רמת שליטה חלשה או שאינם יודעים כלל לדבר בעברית.

ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקְריאה בעברית.

צְעירים ומְבוגרים

רמת השְליטה בעברית גבוהה יותר בגילים הצעירים באוכְלוסייה. 58% מבני 65 ומעלה שולְטים בדיבור בצורה טובה מאוד, לְעוּמַת 78% מבני 44-20. ל-16% מבני 65 ומעלה רמת שְליטה חלָשָה או שאינם מדברים כלל בעברית.

לרֶבע מבני 65 ומעלה שְליטה חלשה בכתיבה או שאינם יודעים כלל לכתוב בעברית.

8.6% מהיהודים בני 65 ומעלה, לא יודעים בכלל לקרוא בעברית, לְעוּמַת 0.5% מבני 44-20; ל-10% נוספים שְליטה חלשה.

ידיעת העברית בקרב הערבים

בְּקֶרֶב הערבים, ניכֶּרֶת רמת שליטה נְמוכה בעברית. רק כשליש מהם שולטים בדיבור ברמה טובה מאוד. 43% מהערבים שולטים ברמה בינונית, חלשה או אינם מדברים כלל בעברית.

שיעוּר הגברים הערבים השולטים ברמה טובה או טובה מאוד (67%), גבוה יותר מהשיעור בקרב הנשים הערביות (46%). ל-54% מהנשים רמת שליטה בינונית, חלשה או שהן אינן יודעות כלל לדבר בעברית.

הפְּעָרִים בין קבוצות האוכלוסיה ניכרים גם ברמת הקריאה בעברית. ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקריאה בעברית, לעומת שְליש מהערבים. ל-47% מהערבים שְליטה בינונית, חלשה או שאינם קוראים כלל בעברית.

לכמַחֲצִית מהנשים הערביות (52%), שְליטה בינונית ומטה בקריאה או בכתיבה בעברית. 34% קוראות בקושי או שאינן קוראות כלל, 35% כותבות בקושי או שאינן כותבות כלל בעברית.

מחצית מהערבים בני 65 ומעלה, לא יודעים בכלל לקרוא בעברית, לעומת 11% מבני 44-20.

 

 

 

בתמונה: שמות האותיות באלפבית העברי, ע"י IEVKEVVEL, תחת רישיון, ויקיפדיה

מחר – יום העברית

מחר – יום העברית

הציבור בוחר את מילת השנה

כבכל שנה, גם השנה מְציינים את יום העברית בכ"א בטבת (5 בינואר) – יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, מְחַיֵה השפה העברית.

באקדמיה ללשון העברית מְציינים את יום העברית תשפ"א בצורה מיוחדת ומקוּוֶנֶת בשֶפַע אֵירועים ופְעילויות – כולם זְמינים לציבור ללא תשלום:

אַלִיפות העברית – חידון יֶדע בעברית; מֵיזָם המילה האהובה – בחירות הציבור; שִׂיחוּחַ חי בפייסבוק עם רונית גדיש, אבשלום קור ורוביק רוזנטל; רַב־שִׂיחַ על מילונאים ומילונים בהַנְחָיַית ירון לונדון; מִגְוַון הַרצאות; סַדְנה על גְבולות העריכה הלְשונית; סִרטונים ובהם הסברים של עובדֵי האקדמיה על סוּגיוֹת לשון.

הציבור מוזמן להיכנס לאתר האקדמיה ולקחת חלק בפעילויות.

העולות לגְמר

מחר תַכְריז האקדמיה מי נִבחרה כמילת השנה, מי זכתה בתואר המילה האהובה ומהי מילת הסלנג שאי אפשר בלעדיה.

הינה רשימת המילים שהִגיעו לגמר:

מילות השנה: מטוֹֹש, בידוד, מסֵכה, סגר, נְגיף, אלכוג'ל

המילה האהובה (אף מילה על קורונה…): אימא, אהבה, חיבוק, משפחה, הִתְכַּרְבֵּל, הביתה.

מילת הסלנג: סַבַּבָּה, יאללה, תַכְלֶס, שנ"צ, אַחְלָה.

היכָּנסו לאתר האקדמיה ובַחרו את המילים שלכם!

 

בתמונה: פוסטר של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה. KLUGER ZOLTAN לע"מ