השירות המטאורולוגי פרסם היום תחזית לעונת הקיץ (החודשים יוני, יולי, אוגוסט). לפי התחזית, חודשי הקיץ יהיו, ככל הנראה, חמים מהרגיל.
הנתונים מראים כי יש הִסתַבְּרוּת של 79% שמזג האוויר בקיץ יהיה חם מהרגיל. הסיבה: התחממות כדור הארץ.
ואולם, בשירות מבהירים כי רמת הדיוק של התחזית העונתית היא עדיין נמוכה יחסית.
לקראת היום הבינלאומי ללא עישון, החל ב-31 במאי, שאלה האגודה למלחמה בסרטן את הציבור בפייסבוק: "איך אתה מגיב כשמעשנים לידך?"
לשאלה השיבו 786 אנשים.
מחצית מהמשיבים ענו כי הם "זזים מעט או עוזבים את המקום" כשמעשנים לידם.
23% טענו כי העישון לידם לא מפריע להם; כ-13% בלבד מהמשיבים טענו כי הם מעירים למעשן. 8% ענו כי אינם מגיבים כלל.
אף אחד מהמשיבים לא ציין כי הוא מצלם את המעשנים ו/או מגיש תלונה לפיקוח.
ב- 31 במאי מציינים בישראל וברחבי העולם את 'היום הבינלאומי ללא עישון', המתקיים מִדֵי שנה מאז 1987.
המטרה של ציון יום זה היא להעלות על סדר היום העולמי את תוֹפָעַת העישון, את נִזקי העישון ואת הצורך להגביר את המוּדָעוּת למְנִיעַת תְמוּתָה ותַחֲלוּאָה ממחלות הנִגרמות בעקבות עישון טבק.
לראשונה בישראל, הִתאגדו לקראת היום הבינלאומי ללא עישון הגורמים העוסקים במַאֲבָק בעישון, ויחד הם יפעלו להעלאת המודעות לנזקי העישון תחת הכותרת 'ישראל נקייה מעישון'.
בין הגורמים השותפים לפעילות: משרד הבריאות, משרד החינוך, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית, המועצה הלאומית למניעת עישון, החברה הרפואית למניעה וגְמִילָה מעישון, מועצות מקומיות, ועוד.
הפעילות תכלול, בין השאר: 'יום ללא עישון' בכנסת ב-14.6 ופעילויות ב- 20 רשויות מקומיות.
הרשויות יגבירו את האֲכִיפָה של החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, אך במקום דוּחוֹת וקנסות יחולקו לציבור בלונים וֲעלוֹן מֵידָע למעשנים על תכניות הגמילה השונות הקיימות.
ט"וּ בִּשבָט – רֹאש השנה לָאִילָן
ט"ו בשבט, היום החמישה עשר בחודש שבט, הוא חג האילנות.
כיום ט"ו בשבט הוא חג הטֶבַע והשמירה על הטבע והסביבה. מציינים את החג בִּנטיעת עצים, בַּאֲכילת פירות ארץ ישראל וּבִיציאה אל הטבע. רבים נוהגים לַעֲרוֹך בו "סֵדֶר לֵיל ט"ו בשבט".
מְקוֹר החג בימים שֶבֵּית הַמִקדָש היה קיים. לפי ההלכה, החקלאים חייבים להביא מַעֲשֵׂר מהפירות שלהם – אחד מכל עשרה פירות – לַכּוֹהנים וְלַלווִיִים בבית המקדש ולעניים. ראש השנה לאילן, שֶחָל בחורף, מְסַמֵן סוף של שנה אחת של פירות, שֶמִמֶנָהּ צריכים להביא את המעשר, והתחלה של שנה חדשה, שממנה צריכים להביא מעשר חדש.
מִנהֲגֵי החג
אֲכִילַת פירות
בט"ו בשבט אוכלים מפירות ארץ ישראל. נוהגים לאכול פֵּירוֹת יְבֵשִים (בעברית נורמטיבית צריך לומר: פירות מְיוּבָּשִים, אבל כולם אומרים פירות יבשים): אֱגוֹזִים, תְאֵנים, תְמָרִים, צימוּקים, חֲרוּבִים, מִשמֵשִים ושקדים.
מְקוֹר הַמַסוֹרֶת לאכול פירות יבשים דַווקָא הוא בכך שבעבר, זו הייתה הדרך היחידה שֶבָּהּ יהודי הגולה יכלו לאכול מפירות ארץ ישראל בחג.
בגולה החג סימל את הגַעֲגוּעִים לָאָרֶץ וּלְפֵירוֹתֶיהָ.
נְטִיעוֹת בארץ ישראל
עם ראשית הציונות והקמת המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל ט"ו בשבט מַשמָעוּת נוספת: נטיעות בארץ ישראל.
טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בשנת תרמ"ד – 1884 במושבה יְסוּד הַמַעֲלָה.
ההיסטוריון זאב יעבץ, שהיה גם מחנך ומנהל בית ספר, יצא בקריאה לקבוע את ט"ו בשבט כחג הנטיעות. בט"ו בשבט שנת תר"ן – 1890 יעבץ לקח את תלמידיו לנטיעת עצים במושבה זיכרון יעקב. הרעיון התקבל יפה במושבות נוספות, ובשנת 1908 הִכרִיזָה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות.
סדר ליל ט"ו בשבט
סדר ט"ו בשבט הוא מסורת שהחלה אצל חכמי צפת במאה ה-17. גם כיום רבים חוגגים את ט"ו בשבט בארוחה חגיגית ובקריאת הגדה מיוחדת לחג. אוכלים פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ויין לבן, קוראים פסוקים מהמקורות וקטעי קריאה על אהבת הארץ ושרים שירי ארץ ישראל.
טיולים ואֵירוּעִים
בט"ו בשבט מתקיימים אֵירוּעִים בגני הילדים, בבתי הספר וביישובים רבים.
ק.ק.ל, רשות שמורות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע מקיימים סיורים מיוחדים. בכל האירועים מַדגִישִים את חשיבות השמירה על הטבע והסביבה, על החי והצומח.
יוֹם הוּלֶדֶת לַכְּנֶסֶת
בט"ו בשבט מציינים גם את יום ההולדת לכנסת, שנולדה בט"ו בשבט תש"ט – 14 בפברואר 1949.
אתמול נערכה בנתב"ג קבלת פנים חמה לעשרות עולים שהגיעו מברזיל לישראל.
כ-65% מהעולים הם צעירים, זוגות צעירים, ומשפחות עד גיל 45. יש ביניהם הורים צעירים שעולים עם ילדיהם כדי להקנות להם כאן חינוך ישראלי; הורים שמבקשים להתאחד עם בניהם שגרים בישראל; צעיר שהתקבל לדוקטורט במכון ויצמן בתחום לימודי הסביבה; אורתופד בכיר שיצטרף למערכת הבריאות הישראלית; ואפילו שף ברזילאי שיצטרף לעולם המסעדנות בישראל.
העולים יקלטו במרכזי קליטה וברשויות המקומיות ברחבי הארץ.
הקהילה היהודית בברזיל היא השנייה בגודלה באמריקה הלטינית ומונה כ- 120,000 יהודים.
בשנים האחרונות חלה עלייה גדול במספר העולים מברזיל. על פי נתונים של הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה בשנתיים האחרונות חל גידול דרמטי במספר העולים מהמדינה הדרום אמריקאית: בשנת 2015 עלו ארצה כ- 500 עולים מברזיל, גידול של כ- 70% לעומת כ- 300 עולים שהגיעו בשנת 2014 ולעומת כ- 210 עולים שהגיעו ב 2013. רוב העולים הגיעו מסאו פאולו, שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה, אך גם מיתר האזורים חל גידול במספר העולים.
הצילום: זד פילמס
יום השפה העברית
כ"ג בטבת תשע"ו 4 בינואר 2016
יום השפה העברית, שחל השנה ביום שני כ"ג בטבת 4 בינואר 2016, צוין באולפן "שרת" בבת ים במגוון רחב של פעילויות.
ביום זה יצאו התלמידים מן הכיתות וחוו חוויה לימודית אחרת.
בכל מקום בו הלכו התלמידים הם "פגשו" את השפה העברית.
בכיתות, במשרד ובמסדרונות תלו המורים מילים המתארות את הסביבה: מסדרון, מדרגות, מעקה, סורגים, חלון, וילון, שולחן, מפה, מקרר, עיתון, פרחים, מזכירה, מחשב, מקלדת, עכבר, מסך, ועוד.
האולפן קושט בשדרה של פתגמים בשפה העברית. המורים סיירו עם התלמידים לאורך השדרה והסבירו להם את משמעות הפתגמים.
התלמידים למדו בכיתות על אליעזר בן יהודה ופועלו. הם כתבו עיתון קיר הנושא את השם "היום עברית". כל כיתה כתבה מדור אחד: כותרות היום, בריאות, תיירות, משפחה, תרבות ופנאי, חמים וטעים, מספרים ש…
התלמידים צפו בסרטון על אליעזר בן יהודה ולאחריו קיימו דיון עם מנהלת האולפן חדוה צ'ריסקי בנושא: השפה העברית והמילים הלועזיות הרבות שחדרו אליה; בדיון נדונה, בין השאר, התופעה של בחירת שמות לועזיים לחנויות ולעסקים בישראל.
היה זה יום חג לעברית באולפן.
הפתגמים שנלמדו:
"מָצָא אִשָּׁה – מָצָא טוֹב"
"טוֹבִים הַשְּׁנַיִים מִן הָאֶחָד"
"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ"
"עַל טַעַם וָרֵיחַ אֵין לְהִתוַוכֵּחַ"
"מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יֹאכַל בְּשַׁבָּת"
"אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה"
"אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי"
"אִם לּא עַכשָׁיו, אֵימָתַי"
"אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלקוֹ"
"לּא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחיֶה הָאָדָם"
"אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרבֵּה"
"זְהִירוּת מוֹנַעַת תְּאוּנָה"
"כָּל יִשׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה"
"אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפנֵי הָרָצוֹן"
"נֶפֶשׁ בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא"
"טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב"
"מָוֶת וְחַיִים בְּיַד הַלָּשׁוֹן"
"נֵר לְאֶחָד – נֵר לְמֵאָה"
"לּא הַבַּיישָׁן לָמֵד"
"אֵיזֶהוּ חָכָם – הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם"
"כָּל הַהַתחָלוֹת קָשוֹת"
"כָּל יִשׂרָאֵל חֲבֵרִים"
"נִכנַס יַיִן – יָצָא סוֹד"
"מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ , אַל תַּעֲשֶׁה לַחֲבֵרךָ"
|
|
דיון על השפה העברית
