אימא ואבא יקרים!
בית קברות צבאי (ויקיפדיה)
אימא ואבא יקרים!
אם אתם קוראים את המכתב הזה…
מְחיר המלחמה כָּבֵד מיום ליום.
שֵם ועוד שֵם ועוד שֵם ש'הוּתַר לפִרסום'… תמונה ועוד תמונה ועוד תמונה… משפחה ועוד משפחה…
עוד משפחה שמעה את 'הַדְפיקה בדלת'. עוד משפחה הִצְטרפה למשפחת השְכוֹֹל.
קשה לְהָכִיל את שִבְרון הלב, את הכְּאב.
ההַלְוָויוֹת
להַלְוָויוֹת בבתי העלמין הצְבאיים באים אזרחים רבים שלא הִכִּירו את הנופל ומשפחתו. נושְׂאים את דגלֵי ישראל לאורך הדרכים המובילות לבתי העלמין. מבקשים לְכַבֵּד, לומר תודה.
בתוך הטֶקס הדתי והצבאי – בני המשפחה והחברים נושְׂאים הֶסְפֵּדים קוֹרְעֵי לב. חלק מההורים והאחים מַסְפידים בצרפתית, באנגלית, ברוסית…
חֶלקם מספרים על הדברים האחרונים שאמרו להם הנופלים. על הפגישה האחרונה. על שיחת הטלפון האחרונה, שבה אמרו להם: תִשְמוֹר על עצמך… והם ביקשו לְהַרְגִיעַ: אל תִדאגו…
בליבם הם ידעו שלא כל מי שיוצא למלחמה – חוזר…
זמרים שרים שיר שהנופל אהב, שיר שהמשפחה ביקשה.
שלוש היְריוֹת בסוף הטקס מְפַלְחוֹת את האוויר. זוֹעֲקוֹת לשמיים.
כלֵי התִקְשורת מביאים את סיפור חייהם ונְפילתם. בני המשפחות והחברים מספרים עליהם בדְמעות, בגַאֲוָוה. מספרים מי היו ומה לא יהיו עוד.
תַעֲצוּמוֹת הנֶפֶש והגְבורה של בני משפחות הנופלים מְעוֹרְרוֹת פְּליאה והַשְרָאָה. איזה אנשים!… הטובים שבטובים שגידְלו וחינְכו את הטובים שבטובים.
הצַוָואוֹת
יש חיילים שמַשאירים מכתב צַוָואה למשפחה. הם מַפקידים אותו אצל חבר. המכתבים פותחים במילים: אם אתם קוראים את המכתב הזה סימן שקרה לי משהו…
שניים מהמכתבים האלה פורסמו על ידי בני משפְּחותיהם בתִקְשוֹרֶת. נָביא אותם כאן:
צַוָואָתו של בן זוסמן
בן זוסמן רס"ל (במיל') מירושלים, לוחם בְגדוד ההנדסה הקְרבית, נפל ב-3 בדצמבר 2023 בקְרב בצפון רצועת עזה, בן 22 בנופלו.
כך כתב:
"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבָּסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מַכִּירים אותי, כנראֶה אין מְאוּשָר ממני כרגע.
לא סתם הייתי ממש לִקראת הַגְשָמַת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודֶה על הזְכות שתהיה לי לְהָגֵן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.
גם אם יִקֱרֶה לי משהו, אני לא מַרְשֶה לכם לִשְקוֹעַ בעֶצֶב. הייתה לי הזְכות לְהַגְשים את החלום והיִיעוּד שלי ותהיו בטוחים שאני מִסתכל עליכם מִלמעלה ומְחַיֵיך חִיוּך עֲנָק. כנראה שאֵשֵב ליד סבא ונַשלים קצת פְּעָרִים. כל אחד יְסַפר על החוויות שלו ומה הִשתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נְדבר קצת פוליטיקה, נִשְאַל אותו מה דעתו.
אם חס וחלילה אתם יושבים 'שבעה', תַהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכֵיף. שיהיה אוכל, בְּשָׂרי כמובן, בירות, שְתייה מְתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צְחוֹקִים, תִשמעו סיפורים, תִפגשו את כל שְאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מְקַנֵא בכם. הייתי רוצה לָשֶבֶת שם לראות את כולם.
עוד נְקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אֶפּוֹל בשֶבי, חי או מת – אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יִיפָּגְעו בגלל איזו עִסקה לשִחְרוּרי. אני לא מַרְשֶה לכם לא לנהל קמפיין או מַאֲבָק או משהו כזה. לא מוכן שיְשוחְרְרו מְחַבְּלים תְמוּרָתי. בשוּם דרך, צורה או עִסקה. אל תָפֵרו את המילים שלי בבקשה.
אני אַגִיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבִּכְלָל זוּמַנְתי למילואים. אני מְלֵא גַאֲוָוה ותְחוּשַת שְליחות ותמיד אמרתי שאם אֶצְטָרֵך לָמוּת הַלְוַואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. 'ירושלים, הִפְקַדְתי שומרים, שיום יַגִיעַ ואֶהיֶה אֶחד מהם'".
צַוָואָתו של יוסף גיטרץ
רב-סמל (במיל') יוסף גיטרץ מתל אביב, לוחם שיריון, נפל ב-25 בדצמבר 2023 בקרב בדרום רצועת עזה, בן 25 בנופלו.
כך כתב, בין השאר:
"אימא ואבא היקרים, אני מאוד אוהב אתכם. הכול כמו שאמור להיות. אני בעצמי בחרתי בזה. חייתי חיים טובים ומעניינים. יחד עם זאת מעולם לא פחדתי מהמוות. אני עשיתי את הבחירה הזאת בעצמי, והלכתי איתה עד הסוף. נָפַלְתי בכבוד לְמַעַן עמי. אין לי חֲרָטוֹת.
הייתי יכול לא ללכת לכאן ולְהִסְתַתֵר. אבל זה היה מְנוּגָד לכל מה שאני מַאֲמִין ומַעֲרִיך – ולמי שאני מַחְשיב את עצמי. לכן לא הייתה לי בְּרֵירה, והייתי עושה את אותו דבר אם הייתי יכול לִבְחוֹר שוב.
אני מאוד אוהב אֶתְכֶם וגֵאֵה שאתם ההורים שלי. נָתַתֶם לי הָמוֹן. היו לי חיים מאוד מעניינים, עשירים, מְאושרים, יְיחוּדיים. המָוֶות שלי רק מַדְגִיש זאת.
אתם בְּוַודָאוּת בִּכְאֵב רב. אבל אתם תִתְגַבְּרו על זה. מאוד הייתי רוצה בזה. זה הדבר העיקָרי שאני רוצה. לשניכם יש הרבה אנשים קְרובים שיִתְמְכוּ בכם. בבקשה תִמְצְאו בכל זה משהו חִיוּבִי. תהיו עם הנְכָדִים. תעזרו לישראל. אני בסדר".
בתמונה: Kfar Saba military Cemetery, ע"י User:Ori~, תחת רישיון