Browsing Category

תרבות ואומנות

תל אביב דאנס במרכז סוזן דלל

תל אביב דאנס במרכז סוזן דלל
צילום: Conrado_Dy-Liacco

תל אביב דאנס במרכז סוזן דלל      

2 באוגוסט – 31 באוקטובר

מרכז סוזן דלל יְקַייֵם מ – 2 באוגוסט עד 31 באוקטובר את אֵירוּעֵי "תל אביב דאנס" 2017:

שלושה חודשים מרוכזים עם 12 לְהקות אורחות מרחבי העולם ב-28 מופעים וקרוב ל –  40  לְהקות ואומנים מישראל עם 7 בְּכוֹרוֹת ישראליות של יְצִירוֹת של יוצרים מישראל הפועלים בארץ ובחו"ל.

בסוף כל מופע תתקיים שיחה עם היוצר/ים.

בָּמָה מְיוּחֶדֶת תוּקְדַש לעבודות לילדים ולכל המשפחה.

 

בתמונה: להקת המחול הונג קונג, צילום: Conrado Dy-Liacco

עושים מוסיקה בגליל

עושים מוסיקה בגליל
מאסטר קלאס וכיתות אמן (צילום: שרית עוזיאלי)

עושים מוסיקה בגליל   

קורס הקיץ של קֶשֶת אֵילוֹן

כ-60 נגני כְּלֵי קֶשֶת מ-23 מדינות מגיעים גם הקיץ – זו השנה ה-27  – לקיבוץ אילון בגליל המערבי ללמוד, ללמֵד ולנגן בקורס הקיץ של קשת אילון. אֵירוּעִים פתוחים לקָהָל יתקיימו בימים 23 ביולי עד 9 באוגוסט.

צעירת המשתתפים בסַדְנָה היא ליאה ז'ו – Leia Zhu בת ה-10 מבריטניה –  כנרת בריטית ממוֹצא סיני.

יתקיימו: שיעורים אישיים, כִּיתוֹת אומן, חזרות, קונצרטים, אטליה לבנייה ושִיפּוּץ של כינורות וקשתות ועוד. השנה יתקיים קונצרט מֶחֱווָה לכנר ברוניסלב הוברמן, מְייַסֵד התִזְמוֹרֶת הפילהרמונית הישראלית, לציון 70 שנה לפְטִירָתו. לסִיוּם יתקיים קונצרט גאלה בבית האופרה בת"א.

צילום: שרית עוזיאל

צילום: שרית עוזיאל

 

מה נשמע?

מה נשמע?
סאונד (צילום: שי בן אפרים)

מה נִשמע?     

תערוכת 'סאונד' במוזיאון העיצוב חולון

מוזיאון העיצוב חולון מַצִיג הקיץ תערוכה שהיא חֲווָיָה רַב-חוּשִית ואינטראקטיבית: סאונד. התערוכה מזמינה את המבקרים לשמוע, לראות, להרגיש ולְהָפִיק צלילים.

מִבְנֵה המוזיאון הופך במַהֲלך חודשֵי התערוכה למבנה מוסיקלי. כ-100 רמקולים שהוּצְמְדו למבנה בְּאֶמְצָעוּת מגנטים ישמיעו צלילים ב-16 עֲרוּצִים.

בתערוכה מוצגות מַעַרְכוֹת שֶמַע החל משנות ה-60 ועד לעיצובים חדשניים ביותר כיום.

התערוכה כוללת גם פרויקטים אינטראקטיביים שהופכים את המבקרים מצָרְכָנֵי סאונד ליַצְרָנֵי סאונד.

התערוכה מְלוּוָה בפעילויות ובסַדְנָאוּת לכל המשפחה שיתקיימו בשבתות, ובחופשת הקיץ גם בימי חול.

התערוכה מוצגת עד 28 באוקטובר.

 

בתמונה: סאונד, מוזיאון העיצוב חולון (צילום: שי בן אפרים)

פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-34

פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-34
יוצא מן הכלל, פסטיבל הקולנוע ירושלים

פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-34

23-13 ביולי

הסרט הצרפתי החדש "יוצא מן הכלל" יפתח את פסטיבל הקולנוע ה-34 ירושלים בהַקְרָנַת בכורה בישראל שתתקיים ב-13 ביולי בבריכת הסולטן.

בפסטיבל השנה: יותר מ-180 סרטים מהעולם ומישראל ומפגשים עם יוֹצְרִים מוֹבִילִים מן הארץ ומהעולם וסַדְנָאוֹת מִקְצוֹעִיוֹת בתְחוּם הקולנוע.

הפסטיבל מַצִיע חגיגה קולנועית לכל המשפחה בעשרות אתרים – בעיר העתיקה ובדרך יפו מכיכר ספרא ועד שוק מחנה יהודה. כל אחת מתחנות הפעילות מְעוּצֶבֶת לפי ז'אנר קולנועי וברוח תְקוּפוֹת שונות בתוֹלְדוֹת הקולנוע.

הפסטיבל יקיים לראשונה בית קולנוע נודד שיעבור בשכונות העיר ויציע לקָהָל הרחב ממֵיטב סרטי הפסטיבל – לְלֹא תַשְלוּם.

קוראים יקרים

קוראים יקרים
הצילום: אופיס

קוראים יקרים

על קריאת ספרים בישראל

לרגל שבוע הספר העברי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על קריאת ספרים בישראל.

הנתונים מבוססים על תשובות המרואיינים לשאלות הבאות:

"בחיי היום יום, באיזו תדירות אתה נוהג לקרוא ספרים, סיפורת או ספרי עיון ?"

"בעבודתך הנוכחית/אחרונה, באיזו תדירות אתה נוהג לקרוא ספרים?"

"כמה ספרים בערך היו בביתך כאשר היית בן 16? לא כולל מגזינים, כתבי עת, עיתונים או ספרי לימוד. כדי לעזור לך בחישוב, מטר אחד של כוננית ספרים מכיל כ-40 ספרים."

והנה הממצאים:

כ-29% מהמשיבים בני 65-16 דיווחו כי אינם קוראים ספרים כלל. 21% מהאוכלוסייה קוראים ספרים בכל יום, ועוד כחמישית מהאוכלוסייה קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע.

נשים קוראות יותר מגברים: בעוד שכמחצית מהנשים (47%) קוראות ספרים, סיפורת או ספרי עיון לפחות פעם בשבוע, רק כשליש מהגברים (34%) קוראים ספרים באותה תדירות.

ככל שכמות הספרים בבית בגיל 16 גדולה יותר, כך תדירות הקריאה גבוהה יותר. כשני שלישים מהמשיבים (67%) שהיו בביתם יותר מ-500 ספרים בגיל 16, קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע. זאת לעומת 19% בלבד בקרב אלה שהיו בביתם 10 ספרים או פחות.

בקרב המשיבים שהגדירו את עצמם כחרדים, אחוז הקוראים ספרים בתדירות גבוהה (לפחות פעם בשבוע) גבוה מאוד ועומד על 72%, לעומת 40% בקרב אלה שהגדירו את עצמם כלא דתיים או כחילונים.

בקטגוריות השכר הגבוהות נמצא אחוז נמוך של אוכלוסייה שאינה קוראת כלל.

כ-12% מהמועסקים בהיקף מלא או חלקי בגיל 65-16 נוהגים לקרוא ספרים, סיפורת או ספרי עיון במסגרת העבודה לפחות פעם בשבוע.

 

שבוע הספר של עם הספר

שבוע הספר של עם הספר
דוכנים בשבוע הספר (אופיס)

שבוע הספר של עם הספר

17-7 ביוני

שבוע הספר העברי לשנת 2017 ייערך מ-7 ביוני עד 17 ביוני במקומות רבים בארץ.

היְרִידִים הגדולים יהיו בכיכר רבין בתל אביב ובמתחם התחנה בירושלים. הוצאות הספרים יַצִיבו בהם דוּכנים למכירת ספרים וסופרים יַחְתְמו על ספריהם. בכל רחבי הארץ יתקיימו אירועים, הרצאות, פגישות עם סופרים ופעילויות לכל המשפחה.

 

פסטיבל ישראל ה-56

פסטיבל ישראל ה-56
לה פוטיקה צילום Pavel Kolsky

פסטיבל ישראל ה-56

18-1 ביוני

פסטיבל ישראל ירושלים מתקיים בימים 18-1 ביוני 2017.

בשנתו ה-56 מציע הפסטיבל תכנית אמנותית עשירה ומגוונת. הפסטיבל מארח את גדולי היוצרים העכשוויים הפועלים כיום בעולם בתחומי המחול, המוזיקה, התיאטרון והפרפורמנס, מעלה הפקות מקור מישראל ומקיים מופעי חוצות הפתוחים לקהל הרחב, כנסים ומפגשים מקצועיים.

בין שאר המופעים יתקיים מופע חינם לילדים ולכל המשפחה של קרקס לה פוטיקה מצ'כיה. המופע יתקיים תחת כיפת השמים בכיכר ציון, ירושלים בימים 7 ו – 8 ביוני בשעה 17:00.

הפסטיבל מקדש השנה למיכה לבינסון, מנהלו האומנותי של הפסטיבל במשך שנים רבות, שהלך לעולמו בטרם עת השנה.

 

 

חֲלֵב אֵם

חֲלֵב אֵם
חלב אם (הצילום: שרית אזולאי)

חֲלֵב אֵם

יצירה חדשה בלהקת המחול הקיבוצית

להקת המחול הקיבוצית יוצאת בבְּכוֹרָה עולמית עם 'חלב אם' (Mother's Milk) –  יְצִירָה חדשה של רמי באר המנהל האוֹמנוּתִי של הלהקה.

היצירה מוּקְדֶשֶת להוריו של רמי שושה ומני באר – ז"ל  שהלכו לעולמם השנה.

סיפור חייהם של הוריו הוא סיפורו של דוֹר שלם – דור של נִיצוֹלֵי שוֹאׂה שעלו ארצה והֵקימו כאן יש מאין – משפחה, מדינה ובמקרה הזה גם קיבוץ.

שושה ומני באר, ניצולי שואה, נולדו בהונגריה ונפגשו ביוגוסלביה שבה עָסְקו בפעילות להַעֲלָאַת מַעפִּילִים לישראל. הם היו ממקימי קיבוץ געתון – מקום מִשְכנָהּ של להקת המחול הקיבוצית – כפר המחול הבינלאומי.

מני האב הקדיש חלק גדול מזמנו למוסיקה, ניגן בכינור ואף הִנְחִיל אהבה זו לילדיו שאתם הֵקִים את 'רביעיית באר'. הוא למד ארכיטקטורה בהונגריה ואחר כך בישראל והיה שוּתָף לבְּנִייָה ולתִכְנוּן של מבנים בקיבוץ ולתכנון ביה"ס למחול שהקימה בגעתון יהודית ארנון ז"ל – מְייַסֶדֶת להקת המחול הקיבוצית.

הבכורה החגיגית של 'חלב אם', תתקיים ביום ראשון 14 במאי בשעה 20:00 בהיכל אמנויות הבמה הרצליה.

ההכנסות מערב זה יוקדשו לפיתוח כפר המחול הבֵּינלאוּמי בקיבוץ געתון שבו מִתְקַייְמוֹת פעילויות מְגוּוָנוֹת: עבודה עם נוער במַצבֵי סִיכּוּן ועם נשים נִפגעות אַלִימוּת; מוֹפָעִים לבתי ספר מהמִגְזָר הערבי והיהודי ומפגשים בין הקְהִילוֹת סביב אֵירוּעֵי מחול; קורסי קיץ במחול; תכניות לקידום רקדנים מצטיינים מכל הארץ; תכנית "מסע-מחול"- 80 רקדנים מהעולם (במסגרת תכנית "מסע" של הסוכנות היהודית); סַדנאוֹת מחול למְגָמוֹת ומרכזי מחול; מופעי מחול לקהל הרחב וביקורים של קבוצות במרכז המבקרים של הלהקה.

 

בתמונות: יהודית ארנון, רמי באר (ויקיפדיה)

מי יהיה ה'רובינשטיין' הבא?

מי יהיה ה'רובינשטיין' הבא?
ארתור רובינשטיין (ויקיפדיה)

מי יהיה ה'רובינשטיין' הבא?   

התחרות ה-15 לפסנתרנים לִקראת סיום

ב-11 במאי, בקונצרט חגיגי בהיכל התרבות בתל אביב, יַכְרִיזו השופטים על הזוֹכִים בתַחֲרוּת הבֵּין לאומית ה-15 לפסנתרנים על שם ארתור רובינשטיין.

התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין היא אחד מאירועי המוזיקה המְרַתְקִים המתקיימים בישראל. היא אחת מתחרויות הפסנתר הבינלאומיות החשובות ביותר. התחרות הראשונה התקיימה ב- 1974 ומאז היא מתקיימת פעם בשלוש שנים בתל אביב. התחרות פתוחה לפסנתרנים צעירים מצטיינים בני 18 עד 32.

ארתור רובינשטיין, יהודי יליד פולין, מגדולי הפסנתרנים במאה ה-20, היה אוֹהֵד ישראל. כשפנה אליו יעקב ביסטריצקי בשנת 1973 עם הרַעיוֹן לקיים בישראל תחרות בינלאומית לפסנתרנים הנושאת את שמו, הסכים בשמחה. רובינשטיין עצמו זכה להיות נוֹכֵח רק בשתי התחרויות הראשונות: בשנת 1974 ובשנת 1977. הוא נִפְטַר בשנת 1982.

32 המִתְמוֹדְדִים שנבחרו לתחרות ה-15 באים מ-16 מדינות. כשליש מהם מארצות מזרח-אסיה (שבעה מתוכם מסין). יש בהם שלושה ישראלים.

שמונה מתמודדות הן נשים, עשרים וארבעה הם גברים; צעיר המשתתפים הוא קוריאני בן 18 ושתי אמריקניות בנות 30 הן המבוגרות ביותר.

גם הפעם, כמו מאז 1995, עומד בראש חֶבֶר השוֹפְטִים הפסנתרן פרופסור אריה ורדי (שזכה ביום העצמאות השנה בפרס ישראל למוזיקה). לצדו עוד עשרה שופטים בינלאומיים. ההחלטה שלהם מתקבלת ברוב קולות.

הזוכה במקום הראשון יקבל פרס בסך 40 אלף דולר, המקום השני – 20 אלף דולר והשלישי עשרת אלפים דולר.

עֲמוּתַת ארתור רובינשטיין מארגנת לזוכי התחרות גם הַקְלָטוֹת וקונצרטים.

 

בתמונה: ארתור רובינשטיין מופיע בקונצרטחבאו ב-1962 (ויקיפדיה)

הזמרת נחמה ליפשיץ הלכה לעולמה

הזמרת נחמה ליפשיץ הלכה לעולמה
נחמה ליפשיץ (ויקיפדיה)

 

הזמרת נחמה ליפשיץ הלכה לעולמה  

הסֵמֶל של 'יַהֲדוּת הַדְמָמָה'

בתל אביב הָלכָה לְעולמה הזמרת נחמה ליפשיץ. בת 90 הייתה במותה.

נחמה ליפשיץ נולדה בשנת 1927 בעיר קובנה שבליטא למשפחה יהודית ציונית.

במלחמת העולם השנייה בָּרְחָה עם הוריה ואחותה לאוזבקיסטן.

בשנת 1946, אחרי המלחמה, שָבָה לליטא הסובייטית ולמדה באקדמיה למוזיקה. בשנת 1957 החלה לְהוֹפִיע כסולנית של התִזְמוֹרֶת הפילהרמונית של וילנה. היא החלה להופיע בשירים ביידיש ובעברית וערכה מסע הופעות ברחבי ברית המועצות.

בתקופת המשטר הסובייטי בברית המועצות הייתה מְסוֹרֶבֶת עלייה. היא הפכה להיות לסֵמֶל ולפה ליהדות הדממה ולחלום של יהודי ברית המועצות לעלות לישראל.

בחודש מרץ 1969 עלתה ליפשיץ לישראל וזָכְתָה לקבלת פנים נרגשת. הופעת הבְּכוֹרָה שלה בארץ נערכה בהיכל התרבות בתל אביב במַעֲמַד רֹאשַת הממשלה דְאָז גולדה מאיר.

בהופעותיה שרה ביידיש ובעברית שירים, כמו 'ירושלים של זהב', 'הליכה לקיסריה' ו'עם ישראל חי'. היא הוזמנה למסע הופעות בארצות הברית, אוסטרליה, אנגליה ואמריקה הלטינית.

נחמה ליפשיץ למדה בארץ סַפְרָנוּת והייתה מנהלת הסִפרייה העירונית למוזיקה בתל אביב. היא הייתה יושבת ראש המועצה העולמית של תרבות היידיש.

בשנת 1978 זכתה בפרס איציק מאנגר ליצירה סִפרותית ביידיש. בשנת 2004 קיבלה תוֹאַר יַקִירַת תל אביב-יפו.

נחמה ליפשיץ עם ראש הממשלה גולדה מאיר לאחר קוננצרט בלינקולן סנטר בניו יורק ב-1969 (ויקיפדיה)