Browsing Category

תרבות ואומנות

נעמי שמר

נעמי שמר
נעמי שמר (ויקיפדיה)

נעמי שמר

אחרי 20 שנה

בימים אלה מציינים 20 שנה למותה של נעמי שמר – משוררת, מלחינה, פזמונאית –  כלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי.

נעמי שמר של חורשת האקליפטוס, הירדן והכינרת, של ירושלים של זהב, של לו יהי, של על כל אלה (על הדבש ועל העוקץ), של שירת העשבים, של העיר באפור, של בהאחזות הנח"ל בסיני, של פירות חמישי עשר (שלג על עירי), של אני גיטרה ושל אור.

נעמי שמר של הישראליות ואהבת הארץ.

השנים עברו, הארץ שינתה פניה במובנים רבים, אבל האהבה והגעגועים לשיריה של נעמי שמר לא פחתו, אולי אפילו התחזקו. שיריה – שירי ארץ ישראל היפה והנשכחת – ממשיכים למלא את ליבותינו בהתרגשות.

הינה דברים שנכתבו בעיתון 'שער למתחיל' עם מותה.

 

בתמונה: כלת פרס ישראל נעמי שמר ביום העצמאות ה-35 למדינה, ע"י Yaakov Saar, תחת רישיון

 

6,037 ספרים יצאו לאור בישראל בשנת 2023

6,037 ספרים יצאו לאור בישראל בשנת 2023
הצילום: AMOS BEN GERSHOM (לע"מ)
6,037 ספרים יצאו לאור בישראל בשנת 2023
82 מתוכם על המלחמה

כמדי שנה, עם פתיחת שבוע הספר, מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני הוצאות הספרים בישראל בשנה שחלפה — 2023.

הינה נתונים אחדים:
במהלך 2023 נקלטו בספרייה הלאומית 6,037 ספרים. זו ירידה משמעותית מהשנה שקדמה לה, שבה יצאו לאור 6,791 ספרים. אפשר להניח שאחת הסיבות לכך היא המלחמה.
יותר מ-82 ספרים כבר נכתבו על מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. במהלך השנה הקרובה צפויים להתפרסם מאות ספרים בנושא, בהם ספרי זיכרון לנופלים ולנרצחים.
פרוזה ושירה

ספרי פרוזה ושירה ממשיכים גם השנה להיות סוגת הספרים הגדולה ביותר שיצאה לאור. בשנת 2023 התפרסמו 1,842 ספרי פרוזה ושירה. 70% מתוכם הם ספרי פרוזה, 22% ספרי שירה, 5% סיפורים קצרים. 

גם בשנת 2023 יותר נשים (60%) כתבו ספרי פרוזה ושירה מאשר גברים. 

הדרכה ופנאי

התחומים המובילים בספרות ההדרכה והפנאי: העצמה אישית 40%; דרכים להרוויח כסף 18%; זוגיות ומין 9%; הורות ומשפחה 8%; ספרים שעוסקים בדיאטה, רפואה והרגלי תזונה 7%. השנה נכתבו יותר ספרים על התמודדות עם אֵבֶל והכנה לסוף החיים – 2%.

ספרי ילדים ונוער

1,049 ספרי ילדים ונוער חדשים יצאו בשנת 2023 – ירידה קלה ביחס לשנה שקדמה לה. רוב גדול (73%) מספרי הילדים נכתבו במקור בישראל. מבין ספרי הילדים והנוער המתורגמים (278 ספרים) 83% תורגמו מאנגלית.

9% מספרי הילדים הם ספרים המיועדים לפעוטות וילדי גן. רבים מהם עשויים מחומר קשיח (15 ספרים) וכוללים רכיבים מיוחדים כגון פאזלים ותמונות קופצות (17).

השפות

הרוב המכריע של הספרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית (93.4%), בדומה לשנה שעברה; נכתבים ספרים גם בשפות אחרות: אנגלית (3%); ערבית (2.4%); רוסית (0.5%); אחרים (0.6%).

רוב ספרי הפרוזה (1,436 ספרים) הם ספרי מקור שנכתבו בשפה העברית. שאר הספרים הם תרגומים משפות אחרות, במיוחד מאנגלית (71%), מצרפתית, מגרמנית ומרוסית. 

יצאו לאור גם 22 ספרי פרוזה ושירה בערבית, 13 ברוסית, 26 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.

ספרים דיגיטליים

הנתונים מצביעים על עלייה של 40% בפרסום ספרים דיגיטליים: 1,762 ספרים דיגיטליים יצאו השנה לעומת 1,258 ספרים דיגיטליים בשנה שעברה.

 

 

שְבוּעַ הסֵפר

שְבוּעַ הסֵפר
הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

שְבוּעַ הסֵפר

29-18 ביוני

שְבוע הספר מִתְקיים השנה בימים 18 עד 29 ביוני. 

בערים הגדולות יתקיימו יְרִידֵי ספרים. ביִישובים רבים ובקניונים יַצִיבו דוּכָנִים שבהם אלפי ספרים, ישנים וחדשים, במחירים מיוחדים. ברחבי הארץ יתקיימו פעילויות שונות: מפגשים עם סופרים, סַדְנְאות יְצירה, הצגות לילדים, הרצאות למבוגרים ושעות סיפור. בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהנָחָה במשך כל חודש יוני. 

המַסוֹרֶת של שבוע הספר החלה בתל אביב בקיץ 1926. המוצִיאָה לאור ברכה פֶּלאי הֶעֱמידה בשְׂדֵרות רוטשילד בתל אביב דוּּכָנים והִצִיעה למכירה ספרים בעברית במחיר מוּזָל. מאז ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים דומים. את 'שבוע הספר העברי' שאנו מַּכִּירים היוםיָזַם המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגֶרֶת חגיגות העָשׂוֹר להקמת המדינה. מאז הוא מתקיים בכל שנה.
בירידים משתתפות כ- 120 הוצאות לאור. הקהל יוכל לֵיהָנוֹת ממִגְוָון רָחָב של ספרים שאינם קַיָימים עוד בחנויות ולפגוש את הכותבים.

מה קוראים הישראלים?

לקראת שבוע הספר – הינה נְתונים מְעַנְיינים על הֶרְגֵלֵֵי הקְריאה של הישְׂרְאלים:

מה קוראים בתל אביב?
לקראת שבוע הספר מחלקת הספריות בעיריית תל-אביב-יפו מפרסמת נְתונים על הֶרְגֵלֵי הקריאה ושְאִילַת הספרים של תושבי העיר.

מבין הספרים העִבריים, הספר המוּשְאָל ביותר בְּקֶרֶב תושָבי תל-אביב-יפו בשנת 2023 היה "הסֵפר האָדום" מאת אסף עִנברי. אחריו הספר "שנים טובות" של הסופרת מאיה ערד. במקום השלישי – ספרו של יִשַי שָׂריד "מְגַלֶה חוּלְשות".

בקטגוריית הספרים המְתוּרְגָמִים ניצָבים במקום הראשון שני ספרים: "ולדימיר" ו"שיעורים בכימיה". הספר "שירת סַרְטָנֵי הנָהָר" שהוביל ברְשימה בשנה שעברה ירד למקום השלישי.

בדומה לשנה שעברה, גם בשנת 2023 קיימים נְתונים מְעוֹדְדים על קריאת ספרים בקרב ילדים ובני נוער בעִידַן המַסַכִּים.

בספרי הילדים והנוער – "הארי פוטר" ממשיך לצעוד בראש. במקומות השני והשלישי ניצבים שני הספרים מסִדְרת "כְּרָאמֶל" מאת מאירה ברנע-גולדברג. אחריהם "איש הכלב והגור". במקום העשירי – הספר "יומנו של חְנוּן – הקש האחרון".

בתחום שאילת ספרים דיגיטליים מובִילים שני ספרים: "רוזנפלד" מאת מאיה קסלר ו"הספר הלא נכון" מאת נעה ידלין. אחריהם ברשימה "נֵאֱמָנוּת", "העִרְעוּר האחרון" מאת ליעד שהם ו"ניצָחון".

בספריות תל אביב בדקו האם יש שינויים בהרגלי הקְריאה של מְנוּיֵי הסִפרייה מאז שבעה באוקטובר. המִמְצָאים מראים כי לַמְרות המלחמה או דווקא בגללה, מנויי הספרייה שואלים ספרים יותר מאֵי פעם.

ספרים דיגיטליים

מנְתוני אתר הספרים הדיגיטליים "עברית" עולה כי 70% מרוֹכְשי הספרים באֲתָר קוראים אותם במכשיר הסלולר האישי שלהם, לְעוּמַת 30% בטאבלט. 

קהל הקוראים הוא ברובו מאֵזור גוש דן.

60% מהקוראים הן נשים ו- 40% גברים. נשים קוראות יותר ספרי פרוזה ורומנטיקה. גברים קוראים יותר סִפְרֵי מֶתַח ופְעולה.

הקטגוריות המבוקשות ביותר כולְלות גם ספרות מְתורגמת.

ספרי ילדים ונוער מְהַוִוים אחוז מַשְמָעוּתי פחות מכלל הספרים הנִמכרים ב"עברית".

נערות בגיל 17-12 קוראות רומנטיקה אך חלקן הגדול קוראות דווקא ספרים מוּדְפָּסים ולא דרך האפליקציה. נשים בוגרות יותר מַעֲדִיפוֹת את הקריאה הדיגיטלית. האוּכְלוסייה המְבוּגֶרֶת נֶהֱנֵית מִיכוֹלוֹת יִיחוּדִיוֹת הקַיָימות בקריאה דיגיטלית כגון הגדלת פונט ושימוש ברְקָעים שונים.

 

 

בתמונה: שבוע הספר העברי בגני יהושוע בתל אביב. בצילום, דוכן הפצת ספרים. הצילום: MILNER MOSHE, לע"מ

נעמי פולני הלכה לעולמה

נעמי פולני הלכה לעולמה
נעמי פולני (ויקיפדיה)

נעמי פולני הלכה לעולמה

ה'אימא' של הלְהקות הצבאיות

נעמי פולני, בימאית התיאטרון, הכוריאוגרפית והמעבדת המוסיקלית הנֶעֱרֶצֶת הלכה לעולמה בגיל 96.

פולני, כלת פרס ישראל בתחום אומנויות הבמה, היא מחשובי היוצרים בתחום אומנות הבמה והזמר העברי. היא הייתה מזוהה בעיקר עם הלְהָקות הצבאיות ועם לַהֲקַת התרנגולים – שאותה ייסדה ובה שימשה כמפיקה, מנהלת מוסיקלית ובימאית. היא זכתה לכינוי: האימא של הלְהָקות הצבאיות ושל 'התרנגולים'.

נעמי פולני נישאה ב-1963 לזמר ולשחקן ליאור ייני. לזוג נולדו שני ילדים: השחקן והזמר יותם ייני ואיה – אחות במקצועה. שניהם חזרו בתשובה. פולני וייני התגרשו ב-1970.

ציונֵי דֶרֶך

נעמי נולדה בתל אביב בשנת 1927. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה הצטרפה לפלמ"ח והשתתפה בליווי השיירות לירושלים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הייתה ממקימי לַהקת הבידור של הפלמ"ח, הצ'יזבטרון, ואחת הכוכבות בלַהֲקה.

עם פירוק הצ'יזבטרון לאחר המלחמה, החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי, למדה מוסיקה ומחול.

הלְהָקות הצבאיות

בשנות החמישים הפכה לבימאית הלְהָקות הצבאיות, שהיו אז בראשית דרכן. בשנים 1958–1961 עבדה עם לַהקת פיקוד הצפון, עם לַהקת גייסות השריון ועם לַהקת הנח"ל. פולני הייתה אחראית לבימוי, להֲעמדה ולעיבודים המוסיקליים.

בעבודתה עם הלְהָקות הצבאיות ביימה פולני את הזמרים כך שתנועות גופם יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלְהקות הצבאיות במשך שנים רבות.

היא הייתה פרפקציוניסטית. הִקפידה שהשחקנים והזמרים יְדייקו בכל הברה, כל מילה, כל פסיק, כל צליל, כל תנועה. החזרות איתה על תוכנית חדשה נמשכו חודשים. 

'התרנגולים'

בשנת 1960 פולני קיבצה משוחררי לְהקות צבאיות שאיתם עבדה, והקימה את להקת 'התרנגולים'. היא ביימה את הלַהקה באותו סגנון העמדה של להקה צבאית. הלהקה זכתה להצלחה גדולה ושיריה מוכרים ומושרים גם כיום.

להקת התרנגולים התפרקה ב-1963 לאחר שהעלתה שתי תוכניות. לאחר פירוק 'התרנגולים', הקימה פולני ב-1966 את להקת 'החמציצים', אך הלהקה לא זכתה להצלחה רבה והתפרקה לאחר תקופה קצרה.

בשנת 1998 העלו במסגרת פסטיבל ישראל את המופע "התרנגולים חוזרים", שבו  ביצעו זמרים צעירים, בהם בנה של נעמי – יותם ייני, את שירי להקת התרנגולים. 

נעמי שימשה כמעבדת מוסיקלית במספר תוכניות רדיו בקול ישראל, ביניהן התוכנית "משירי תנועות הנוער", שהפכה לאלבום שיצא ב-1974.

 

בשנת 2019 זכתה בפרס ישראל בתחום אומנויות הבמה – התיאטרון והמחול.

על שפת הכינרת

ב-40 השנים האחרונות נעמי פולני התגוררה במושבה כינרת. 

היא עסקה בהוראת מוסיקה ובבימוי אירועים שונים באזור מגוריה בעמק הירדן.

 

נעמי פולני עם הצ'יזבטרון בספטמבר 1949 (ויקיפדיה)

להקת הנח"ל בהופעה, מ-1959 (ויקיפדיה)

התרנגולים (ויקיפדיה)

התמונות מלמעלה למטה:

הסופר סמי מיכאל הלך לעולמו

הסופר סמי מיכאל הלך לעולמו
סמי מיכאל (ויקיפדיה)

הסופר סמי מיכאל הלך לעולמו

סופר ולוחם לִזְכוּיוֹת האֶזְרָח

הסופר סמי מיכאל, מחשובֵי הסופרים של התַרְבּוּת העברית החדשה, הלך לעולמו בגיל 97. 

סמי מיכאל נולד בעיראק ב-1926 תחת השם כאמל סאלח. מגיל צעיר גילה מוּדָעוּת פוליטית והיה פעיל במפלגה הקומוניסטית העיראקית. בשנת 1948 נֶאֱלַץ לִבְרוחַ לאיראן ושנה מאוחר יותר עלה לישראל. את שמו בעברית, סמי מיכאל, אִימֵץ לאחר הַגָעָתוֹ לארץ. את השכלתו האקדמית רָכַש באוניברסיטת חיפה, בחוגים לפסיכולוגיה וספרות ערבית.
ב-1974 ראה אור סִפרו הראשון "שווים ושווים יותר", רומן המְתָאֵר את תַהֲלִיך ההִתְפּוֹרְרוּת של משפחת עולים מעיראק בעקבות קְשָיֵי ההִתְאַקְלְמוּת בישראל.
יְצִירָתו כולֶלֶת רומנים, נובלות וספרים לבנֵי הנְעוּרים. בין ספריו: "חצוצרה בוואדי" (1987), "חסות" (1975), "סופה בין הדקלים" (1975) ו"חופן של ערפל" (1979). ספריו תוּרְגְמו לשפות רבות.
מיכאל כִּיהֵן כנְשיא האגודה לזְכוּיוֹת האֶזְרָח משנת 2001 ועד ספטמבר 2023, ומאז כִּיהֵן כנְשיא כָּבוֹד של האגודה. 
סמי מיכאל הוא אחיה של נדיה כהן, אַלְמְנתו של אלי כהן, המְרַגֵל הישראלי בסוריה.
בתמונה: סמי מיכאל צילום מ-2007, ע"י צלם קובי קלמנוביץ – אתר פרס א.מ.ת, תחת רישיון

"המְנַצְחִים" – סרט ישְׂרְאלי חדש

"המְנַצְחִים" – סרט ישְׂרְאלי חדש
פוסטר הסרט המנצחים (ויקיפדיה)
"המְנַצְחִים" – סרט ישְׂרְאלי חדש
עבר, הווה, עתיד?
צפתה בסרט: ציפי מזר
הסרט מתרחש בישראל של שנת 1967 – לפני ואחרי מלחמת ששת הימים. 
העלילה
נטע, צעירה מקיבוץ נצר סרני, חולמת להגיע לעיר הגדולה כדי לממש את חלומה ולהפוך לשחקנית. היא ובעלה עוזבים את הקיבוץ ועוברים לגור בתל אביב בימים המתוחים שלפני מלחמת ששת הימים – תקופת ההמתנה.
אחרי הניצחון ההרואי במלחמה נטע מצליחה להתקבל לתפקיד ראשי במחזמר חדש: "הליידי והצנחן". היא נוגעת בחלום אך במקביל היא נאלצת להתמודד עם המציאות: בעל שחזר מהמלחמה הלום קרב. חברו, הנשוי ליעל, חברתה הטובה של נטע מהקיבוץ – נפל בקרב.
המוסיקה, הצילומים

יוצרי הסרט בחרו בז'אנר המיוזיקל – זו בחירה מעניינת ולא מובנת מֵאֵלֶיהָ. השחקנים מדברים, שרים ורוקדים. השירים נכתבו במיוחד למחזמר.

בנוסף להם – יש בסרט שני שירים אייקוניים מתוך התרבות העברית: שיר הפתיחה – פרח הלילך ושיר הסיום (שעליו אכתוב בהמשך).
השיר פרח הלילך מְרַמֵז לנושאי הסרט: 
…היום אולי נִדחה את קֵץ דַרְכֵּנו
ולא נִזכור כי סוף לכול…
…היום אולי נִדְחֶה את העַצֶבֶת
אם יד ביד בָּאוֹר, נֵלֵך…
עוד בחירה מעניינת ולא מובנת מאליה: חלק מהסרט צולם בקייב (ממש לפני פרוץ המלחמה באוקראינה), ולא בתל אביב, שבה מתרחש חלק מהעלילה
תל אביב שבסרט נראית כמו מקום מעולם אחר, לא כמו תל אביב שבה חייתי באותן שנים.
הבחירה בקיבוץ נצר סרני הייתה לא מִקְרִית – רְאו בהמשך.
על הסרט

"המנצחים" נכתב בהשראה של סיפורם של בני משפחות שכולות ושל הלומֵי קרב מהמלחמה ההיא. שמות חלק מהגיבורים בסרט (שלמה, יעל) הם שמות של גיבורים אמיתיים.

הסרט היה מתוכנן לצאת לאקרנים בחודש נובמבר אך נדחה עקב המלחמה ומגיע לבתי הקולנוע בימים קשים אלה. איזה עיתוי

הנגיעות של הסרט במציאות מְצַמְרְרוֹת.

את אחד הגיבורים בסרט, שלמה שנפל במלחמה, מגלם השחקן ידין גלמן. ידין, לוחם בסיירת מטכ"ל, נפצע קשה במלחמה בעזה ומשתקם. עמית פרקש, המגלמת בסרט את אלמנת המלחמה יעל, היא אחות שַכּולה – אחיה הטייס נפל במלחמת לבנון השנייה. 

בשל הנסיבות, יוצרי הסרט צילמו לפני כחודשיים פתיח חדש לסרט וערכו בו שינויים קלים נוספים.

יוצרי הסרט הקדישו אותו לשניים מחבריהם שנרצחו ב-7 באוקטובר.

 

 

את ואני והמלחמה הבאה

 

בסוף הסרט שרה הגיבורה את שירו של חנוך לוין: את ואני והמלחמה הבאה.

אלה הרגעים שבהם חנקו הדמעות את גרוני.

המילים האלה והלחן ה'אידילי' הֵצִיפו בי את הזיכרונות והתחושות מהמלחמה ההיא, שבה הייתי נערה צעירה ומהמלחמות שבאו אחריה.

"את ואני והמלחמה הבאה" הוא "קברט סאטירי על המלחמה" מאת המחזאי הישראלי חנוך לוין, שהוצג לראשונה באוגוסט 1968, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים.

המחזה מביע ביקורת סרקסטית על המלחמה, ערכיה ותוצאותיה.

חזרות על ההצגה נעשו באולם "צוותא" בתל אביב, אך לקראת העלאת ההצגה על הבמה פסלו מנהלי "צוותא" את ההצגה, והיא הועלתה לראשונה במועדון "בר-ברים" בתל-אביב באוגוסט 1968. 

החזרה הגנרלית נערכה בקיבוץ נצר סרני. הקהל הגיב בזעם ואפילו באלימות

עקב התגובות, הוציאו מההצגה את אחד השירים שעוררו את הזעם הגדול ביותר והבמאית ביקשה מהשחקנים להופיע באופן רך יותר.

באוגוסט 1968 הועלתה הבכורה הרִשמית במועדון "בר-ברים". הביקורות היו רעות, הקהל מיעט להגיע, המופע ירד, חזר להופיע, ושוב ירד.

הקברט הוצג מחדש, בשנים 2004 עד 2008, בהשתתפות המבצעים המקוריים.

המילים של חנוך לוין זעקו כבר אז, מייד אחרי המלחמה ההיא. רבים לא היו מוכנים אז ועדיין אינם מוכנים לשמוע או להבין.

המילים האלה זועקות היום את המלחמה הזו, שאנחנו עדיין בעיצומה, ואת המלחמה הבאה שחובה עלינו למנוע

 

את ואני והמלחמה הבאה

מילים: חנוך לוין

לחן: ערן דינור

כשאנחנו מטיילים, אז אנחנו שלושה –
את ואני והמלחמה הבאה.
כשאנחנו ישנים, אז אנחנו שלושה –
את ואני והמלחמה הבאה.

את ואני והמלחמה הבאה,
המלחמה הבאה עלינו לטובה.
את ואני והמלחמה הבאה,
שתביא מנוחה נכונה.

כשאנחנו מחייכים ברגע אהבה,
מחייכת איתנו המלחמה הבאה.
כשאנחנו מחכים בחדר הלידה,
מחכה איתנו המלחמה הבאה.

את ואני והמלחמה הבאה…

כשדופקים על הדלת, אז אנחנו שלושה –
את ואני והמלחמה הבאה.
וכשכול זה כבר נגמר שוב אנחנו שלושה –
המלחמה הבאה, את והתמונה.

את ואני והמלחמה הבאה…

 

המלצה?

 

ראיתי את הסרט ב'יום הקולנוע הישראלי'. זה לא היה קל…

האולם היה מלא. הקהל צפה בסרט בדממה מוחלטת. היו צופים שיצאו באמצע ההקרנה.
אתה הולך לקולנוע כדי לנשום, כדי לברוח לשעתיים לעולם אחר. בסרט הזה – אי אפשר לברוח. אין אסקפיזם… להפך!
אתה מבין ויודע: המציאות שלנו היא במידה רבה ההמשך ואולי גם התשובה ל'מנצחים' של אז; לאופוריה של ה"ניצחון" במלחמת ששת הימים; ללופ הבלתי נפסק של מלחמות ותוצאותיהן.
וההבנה הזו כואבת. כואבת מאוד.

 

בתמונה: פוסטר הסרט המנצחים, ע"י יונייטד קינג, תחת רישיון

אליהו הכהן הלך לעולמו

אליהו הכהן הלך לעולמו
אליהו הכהן (ויקיפדיה)
אליהו הכהן הלך לעולמו
'הכהן הגדול' של הזמר העברי 

אליהו הכהן, חוקֵר הזֶמֶר העִברי וחתן פרס ישראל למִפעל חיים הלך לעולָמו בבית החולים שיבא בתל השומר והוא בן 88.

הכהן נֶחְשָב לאַחַד החוקרים הגדולים של הזֶמֶר העִברי מראשיתו. הוא זכה לכינוי: הכהן הגדול של הזמר העברי.
הוא כתב מַאֲמָרִים רבים על תוֹלְדות הזֶמֶר העברי והִנְחָה תוכניות רדיו וטלוויזיה בנושא, ביניהן: 'שרתי לך ארצי'.
בשנת 2013 זכה בפרס ישראל למפעל חיים, תְרוּמָה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ג, "על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפִּזְמוֹן".
בנימוקֵי השופטים נכתב, בין השאר: "אליהו הכהן הוא 'הכהן הגדול' לחקר תולדות הזמר העברי. הוא הִקְדיש לכך יותר מיובֵל. בפעילות ה'ארכיאולוגית' חָשַׂף ו'חרש' את הארץ ודָאַג לְהקליט עֵדוּיוֹת חיות של אחרוני העדים, וכך הצליח לְהַצִיל מִשִכְחָה וַדָאִית מֵידָע חִיוּני המהווה עדות אותנטית לאֶפּוֹס הציוני, עדות שאין למצוא בספרי ההיסטוריה".
בנוסָף לפעילותו העֲנֵפָה במֶחְקַר הזֶמֶר העברי, הכהן היה מוָותיקֵי ענֲַף עִיבּוּד הנְתונים בישראל.

 

בתמונה: Eliyahu Hakohen.jpg, ע"י דליה הכהן, תחת רישיון

צביקה פיק הלך לעולמו

צביקה פיק הלך לעולמו
צביקה פיק (ויקיפדיה)

צביקה פיק הלך לעולמו

מלך הפופ הישראלי

צביקה פיק, המלחין והזמר, אחד מראשוני הפופ הישראלי נפטר אתמול בביתו בגיל 72. הוא הותיר אחריו חמישה ילדים. ביתו דניאלה נשואה לבמאי הקולנוע האמריקני טרנטינו.

פיק נולד בפולין ועלה לארץ כילד בגיל 8. בילדותו למד מוסיקה. בנעוריו היה גיטריסט בלהקות שונות. הוא פרץ לתודעת הקהל הישראלי כאשר נבחר לתפקיד קלוד, התפקיד הראשי במחזמר 'שיער'. על תפקידו במחזמר 'שיער' זכה בתואר 'שחקן השנה'.

הופעתו החיצונית וסגנון לבושו המיוחד של צביקה פיק בלטו בנוף הישראלי של אותם ימים ומשכו את תשומת לב הקהל והתקשורת. הוא זכה בשנות ה-70 לכינוי 'מלך הפופ הישראלי'.

פיק יצר להיטים רבים. רבים מהם נכתבו לזמרים אחרים. בין שיריו: נאסף תשרי, 'מוזיקה' (מעלה מעלה), אני אוהב אותך לאה, אין מדינה לאהבה, ועוד.

השיר 'דיווה', שהלחין עבור דנה אינטרנשיונל, זכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון.

בשנת 2018 בעת טיסה לארץ חש פיק ברע ולקה באירוע מוחי. מאז חלם ותכנן לחזור לבמה

 

צביקה פיק, הצילום SA'AR YA'ACOV (לע"מ)

 

בתמונה למעלה: צביקה פיק פורטרט, ע"י מיכל כהנא, תחת רישיון 

בתמונה למטה: הזמר מלחין צביקה פיק בהופעת אומנים למען פליטי קמבודיה, בהיכל התרבות בתל אביב. 1979, SA'AR YA'ACOV, לע"מ

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך
פסטיבל המחול כרמיאל (ויקיפדיה)

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך

7-5 ביולי

ממשיכים במסורת: פסטיבל המחול כרמיאל מתחיל היום ויִימָשך עד יום חמישי.

במשך שלושה ימים ולילות, ללא הפסקה, יִתקיימו כ-100 מופָעים ואֵירועים בהִשתתפות כ- 10,000 רקדנים מהארץ ומֵהעולם.

לפסטיבל צְפויים להגיע כ- 250 אלף איש.

בפסטיבל: הַרְקָדוֹת ענק מִסָביב לשעון – 72 שעות של ריקודים ללא הפסקה, תַחרויות מחול, עֶשְׂרות מוֹפָעים ללא תַשְלום, מִתְחָם לילדים ולכל המשפחה, מתחם נשים ומְסיבות נועַר.

פרטים באתר הפסטיבל

 

בתמונה: ריקוד חסידי בביצוע הורה אביב פרדס חנה כרכור במהלך שירה של מירי אלוני – מתוך מופע הפתיחה של הפסטיבל ביולי 2011, ע"י Hanay, תחת רישיון (ויקיפדיה)

א"ב יהושע

א"ב יהושע
הסופר א.ב. יהושע (Moshe Milner לע"מ)

א"ב יהושע

1936 – 2022

הסופר א"ב יהושע, חתן פרס ישראל לספרות, הלך לעולָמו בבית החולים איכילוב שבתל אביב בגיל 85, לאחר מַאֲבָק מְמוּשָך במַחֲלַת הסַרְטָן

"כמה עָצוּב וכמה סִמְלִי שא"ב יהושע, מגְדולֵי סופרֵי ישראל בכל הדוֹרוֹת, הלך לעולָמו בשְבוע הסֵפר העִברי", סָפַד לו נשיא המדינה יצחק הרצוג. "יְצירותָיו שִיקְפו לנו אותנו כבתְמוּנַת מַרְאָה מְדוּיֶקֶת, חַדָה, אוהבת ולְעִיתִים גם כואֶבֶת".
"חתן פרס ישראל לספרות, הסופר א"ב יהושע היה מגדולי הסופרים העבריים", סָפַד לו שר התרבות והספורט חילי טרופר. "יהושע היה גם מורה ומרצה, שהִנְחִיל לתלמידיו את מְלֶאכֶת הסִפרות והכתיבה. מֵעבר לכִּישָרוֹן הנָדִיר, הִתְאַפְיֵין יהושע באִכְפתִיוּת וברְגישות גדולה לאֶתְגָרֶיהָ של החֶברה הישְׂרְאלית והיה פָּעִיל חֶבְרָתי ופוליטי במַאֲמָץ לתִיקוּן החֶברה על פי דַרְכו". 
תוֹלְדוֹת חַיָיו

אברהם בולי יהושע נולד, גדל והתחנך בירושלים. מצד אביו הוא דור שלישי למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי שביוון. אימו נולדה וגדלה במרוקו.

יהושע למד בתיכון הגימנסיה העברית בירושלים והיה חֲנִיך בתְנועת הצוֹפים. הוא שֵירַת בצה"ל בחטיבַת הצַנְחָנִים. למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוּגים סִפרות ופילוסופיה.

יהושע הִתְגוֹרֵר בחיפה רוב חייו הבוגְרים. הוא לימד בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות. שימֵש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והַשְוָואָתִית באוניברסיטת חיפה. שימֵש כמַרְצֶה אורֵחַ באוניברסיטאות הרווארד, שיקגו ופרינסטון. הוא קיבל תואר ד"ר לְשֵם כָּבוֹד מאוניברסיטאות בארץ, באיטליה ובצרפת.

יהושע היה נשוי לד"ר רבקה (איקה) יהושע, פסיכואנליטיקאית במִקצועה, שנִפְטְרה בספטמבר 2016. בשנים האחרונות הִתְגוֹרֵר בגבעתיים. לזוג שלושה ילדים ושבעה נכדים.

אַרְכִיוֹנוֹ מוּפְקָד במחלֶקֶת האַרְכִיונים של הסִפרייה הלאומית בירושלים.

מספריו:

המְאהב; גֵירושים מאוחרים; מוֹלְכוֹ; מר מאני; הַשִיבָה מהודו; מַסָע אל תוֹם האֶלףֶ; הכַלָה המְשַחְרֶרֶת; שְליחוּתו של המְמונֶה על מַשְאַבֵּי אֱנוֹֹש; אש יְדידוּתית; חֶסֶד ספרדי; נִיצֶבֶת; המִנְהָרָה; הבת היְחידה;

סִפרו האחרון 'המִקְדָש השלישי' יצא לאור לפני כחודשיים.

 

בתמונה: פסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים בירושלים 2010. בצילום, פורטרט של הסופר א"ב יהושע. Moshe Milner (לע"מ)