Browsing Category

תרבות ואומנות

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו
אמנון שמוש

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו

מחַלַבּ בסוריה לקיבוץ בגליל

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו בגיל 93. הוא הוּבא למנוחות בקיבוץ מַעיין בָּרוּך שבו חי עד סוף ימיו.

שמוש נולד ב-1929 בעיר חַלַבּ שבסוריה. בגיל 9 עלה עם משפחתו לתל אביב. לפני 75 שנים היה מִמְיַיסְדֵי קיבוץ מעיין ברוך. בגיל 40, אחרי שהיה רועֵה צֹאן ומְנהל בית ספר, הֵחֵל לכתוב ספרים.

סִפרו 'מישל עזרא ספרא ובָנָיו' עוּבַּד לסִדרת טלוויזיה בת 7 פְּרָקים ששוּדְרָה בטלוויזיה היִשְרְאלית בשנת 1983 והוּקְרְנה מאז פעמים רבות.

"לא הייתי יכול לכתוב את 'מישל' אִלְמָלֵא נולדתי וגדלתי במזרח, ולא הייתי יכול לכתוב אותו כך – אִלְמָלֵא יצאתי מִמֶנו", אמר שמוֹש על ספרו.

בשנת 2010, בִּהְיוֹתו בן 80, פִּרסם שמוֹש את הדברים הבאים, המְדברים בעד עַצְמָם…

במֵאָה הזאת / אמנון שמוש 2010

במאה הזאת
השעון לא מְתַקְתֵק,
המְטַלְפֵּן לא מְחַיֵיג,
הסַנדלר לא מְתַקֵן עֲקֵבִים
והשִלְטוֹן לא מְתַקֵן עַוְולוֹת.

 

במאה הזאת
אין גַרְעינים באבָטִיחַ,
אין תָאֵי טלפון ברְחובות,
אין שִיוְויוֹן בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.

 

במאה הזאת
נִתְעַשְרָה העִברית בבִיטויים
כמו נְשִימָה עַצְמוֹנית ונִבְצָרוּת מאוֹנֶס.
שר בלי תִיק הוא מַעֲמָד נָדִיר ומְכוּבָּד.
בית הַבְרָאָה נִקְרָא צִימֶר,
בית אבות נִקרא אֲחוּזָה
ובית בושֶת – המֶמשלה.

 

במאה הזאת
מִתְבַּלֵט הדור השלישי בסלולרי ובמשפחה.
הנְכָדִים מְלַמְדים אותָנו להִשְתַמֵש במַחשב
ובשְאַר אֲביזרֵי האֶלֶף השלישי.

 

במאה הזאת
כבר לא שותים גָזוֹז,
צוּף, מיץ פָּז ומֵי בֶּרֶז.
שוֹטִים מַנְהיגים את המדינה שלנו,
ועוד כמה מדינות
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בּוּש.

 

במאה הזאת,
מיליונים נֶהֱרָגִים במִלחמות
ומתים ברָעָב ומִמַחֲלוֹת.
אלא שהפעם הכול מְצוּלָם ומְתוּקְשָר, מְסוּדָר ומְשוּדָר.

 

במאה הזאת
מְגַדְלים עַגבניות בטַעַם אננס,
פִּלְפֵּלִים בטַעַם תות
ובִידוּר בטַעַם רע. בִּלְשון המְעָטָה.

במאה הזאת
נֶעֶלְמו מְכוֹנוֹת הכְּתיבה,
הפְּתִיליות, הגטקעס, הצְנִיעוּת והבּוּשָה.

 

במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכְנות מַצִיעַ לנו
לְהִצְטַיֵיד בדַרְכּוֹן זָר. פרסי או גרמני? סודני או תימני?

 

במאה הזאת
המְשוֹרֵר יִכְתוב: מָשִיחַ לא בא,
מָשִיחַ גם לא מְסַמֵס.

 

במאה הזאת –
המאה של נְכָדַיי –
הייתי רוצה לְהַרְגִיש בבית…
ואינני יכול.

 

סבא

 

בתמונה: פורטרט, חתן פרס נשיא המדינה לספרות תשס"א, הסופר אמנון שמוש 2001. הצילום: SA'AR YA'ACOV לע"מ

 

אברהם זיגמן

אברהם זיגמן
אברהם זיגמן (ויקיפדיה)

אברהם זיגמן

האיש שהֵקים גֶשֶר בין הלְבָבוֹת

כתבה: ציפי מזר

אברהם זיגמן, מַלחין, מְשורר, סופר ואיש רדיו הלך מאיתנו והוא בן 72. זיגמן, שעבד שנים רבות כעורך מוסיקלי ומַגיש תוכניות בקול ישראל, תָרַם תְרוּמה מַשְמָעוּתִית לשימור הזֶמֶר העִברי, לאִיתוּר ופִרְסום של הַקְלָטוֹת נְדִירוֹת שהיו חֲבויּוֹת עד שגילה אותן.

אברהם, איש חב"ד, קיבל את בִּרכתו של הרבי להמשיך בשְלִיחוּתו בעבודה ברדיו, שבה הקים גשר ורקם קשר בין הלְבָבוֹת (כמו שכתב בשירו: אלעד ירד אל הירדן).

הוא הִשאיר אחריו אישה, בנים ובנות, כלות וחתנים ונְכדים וקָהָל גדול של חברים שאָהֲבו את האיש וכואֲבים את לֶכְתוֹ.

שיריו של אברהם זיגמן ימשיכו ללוות אותנו: אלעד ירד אל הירדן, דרך ארץ השקד, מדרום תיפתח הטובה, גשם ראשון, נחל נערן.

 

מְקומות, רְגעים, אֲנָשים

השיר האחרון שכתב והִלְחִין אברהם זיגמן והִתְפַּרְסֵם לפני שנים אחדות הוא השיר: מְקוֹמות, רְגעים, אֲנשים. עם מותו מְקַבְּלות המילים מַשְמָעוּת מְצַמְרֶרֶת.

הינה מילים מתוך השיר:

יֵשׁ מְקוֹמוֹת אוֹתָם קָשֶׁה לִשְׁכֹּחַ

גַּם אִם הַזְּמַן חוֹלֵף

כְּמוֹ שָׁרָשִׁים הֵם עֲמֻקִּים בַּלֵּב

 

וגַם אִם יֵעָקְרוּ

תָּמִיד יִשָּׁאֲרוּ

נִימִים סְמוּיִים שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּת

לִפְרִי עָגֹל וָרַךְ

לְרֵיחַ לַיְלָה לַח

חוּטִים דַּקִּים שֶׁל חֲבֵרוּת

 

אֵיכְשֶׁהוּ עוֹבְרִים יָמֵינוּ

בּין הַטּוֹב לְבֵין הָרַע

וּמַעֲשִׂים קְטַנִּים שֶל חֶסֶד

הֵם מִקְלָט בְּיוֹם צָרָה

וּמֵעַל לַכֹּל הַחֲבֵרוּת בֵּינֵינוּ

הִיא מִגְדָּלוֹר בַּסְּעָרָה

וּלְאוֹרָהּ נַחְתֹּר בְּיַחַד שְׁנֵינוּ

אֶל הַטּוֹב שֶׁבַּשִּׁגְרָה

 

ריאיון עם אברהם זיגמן

כשיצא לאור סִפרו של אברהם זיגמן 'מִדְרַש נעמי' על אִזְכּוּרים מהמְקוֹרוֹת בשירֵי נעמי שמר, נִפגשתי איתו לרֵיאיון שהתפרסם בעיתון 'שער למתחיל' ('שער למתחיל', גיליון 1559, 15 בספטמבר 2009, גיליון 1660, 22 בספטמבר 2009, גיליון 1561, 30 בספטמבר 2009).

אני מפרסמת כאן את הריאיון, ברִגשי עצב, לזִכרו של אברהם, האדם היקר, ובאהבה גדולה למִשפחתו.

הריאיון 

 

התמונה: אברהם זיגמן במסיבת יום הולדתו השבעים בקיבוץ נחשון. צילום: נועם זיגמן, תחת רישיון

תמונת הניצחון

תמונת הניצחון
אבי נשר (ויקיפדיה)

תמונת הניצחון

הקרב שלא נגמר

בימים אלה מוקרן בבתי הקולנוע סרטו החדש של הבמאי הישראלי אבי נשר 'תמונת הניצחון'.

הסרט משחזר את הקרב על קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות. הוא מבוסס על אירועים אמיתיים. הסרט מעלה שאלות כואבות ורגישות שהדעות עליהן חלוקות מאז ועד היום.  

'תמונת הניצחון' התחיל מחלום של המפיק אהוד בלייברג, שאביו היה הרפתן של קיבוץ ניצנים ב־1948 בזמן התקיפה המצרית בסוף מלחמת העצמאות, והיה בין עשרות החיילים והאזרחים שנלקחו לשבי המצרי למשך תשעה חודשים. בלייברג רצה לתקן את הנרטיב ההיסטורי ולספר את הסיפור של הקיבוץ הקרב והאב.

שותף נוסף בהפקה הוא דני בן ארי, בנה של מירה בן ארי שנהרגה בקרב ניצנים. 

'תמונת הניצחון' הוא אחת ההפקות היקרות והגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי. לצורך הצילומים הוקם בנגב אתר צילומים המשחזר את הקיבוץ שנחרב במלחמת השחרור.

הסרט היה מועמד ל-15 פרסי אופיר לשנת 2021 כולל הסרט הטוב ביותר. הוא זכה ב-3 פרסי אופיר: על הצילום הטוב ביותר, על האיפור הטוב ביותר ועל עיצוב התלבושות הטוב ביותר.

עדויות אישיות

אני מביאים בהמשך את כתבתה של דניה עמיחי מיכלין המתארת את המאורעות ההיסטוריים מהזָוִוית האישית והמִשפחתית שלה. הכתבה פורסמה בעיתון 'שער למתחיל'.

ולסיום הינה שורות הפתיחה והסיום משיר שכתבה מירה בן ארי בחודש מאי 1941. השיר נכתב בגרמנית ותורגם על-ידי שמעון זנדבק. חומר למחשבה…

אם חשבתָ שימים יפים כאן –

אני לךָ אומרת: להד"ם.

נדמֶה לך: חלב ודבש זורמים כאן?

זורמים כאן נהרות של דם.

………

המלחמה –  הלוואי שתתחסל,

והפוליטיקה לעזאזל !

                                   16.5.1941

 

 

ניצנים – סיפור של גבורה, "שער למתחיל", גיליון 1665, ד' בחשוון תשע"ב, 1 בנובמבר 2011

 

בתמונה: אבי נשר במאי 2015, ע"י Iris Nesher, תחת רישיון

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ
יורם טהרלב (ויקיפדיה)

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ

24 בינואר 1938 – 6 בינואר 2022

המשורר והפזמונאי יורם טהרלב הלך לעולמו אתמול בגיל 84. טהרלב נפטר בביתו לאחר מחלה קשה. ארונו של טהרלב יוצב הבוקר בשעה 10:00 באולם מסקין בתיאטרון הלאומי הבימה, והקהל יוכל לעבור על פניו. הוא יובא למנוחות בקיבוץ יגור שבו נולד וגדל.

יורם טהרלב היה אחד היוצרים החשובים בתרבות הישראלית: משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם, מחזאי ועורך ואפילו סטנדאפיסט. הוא כתב יותר מאלף שירים שהפכו לפסקול של כולנו – לפסקול של ישראל:  שירי אהבה ושירי מולדת, שירי מלחמה ושלום, שירים ללהקות הצבאיות, שירים על דמויות מהתנ"ך ומההיסטוריה, שירי ילדים, שירי הומור ועוד. מלחינים רבים הלחינו את שיריו, זמרים ולְהקות רבים שרו אותם וגם אנחנו כולנו.

שנים רבות, עד יומו האחרון כמעט, עמד על במות, קרא משיריו ומקטעי ההומור שכתב בחרוזים נפלאים.
שירי ילדים

אין ילד או הורה בישראל שלא שר את שירי הילדים שכתב טהרלב, ביניהם: המשפחה שלי (זה התחיל משני הורים…), ברבאבא, בִּיּם בָּם בּוֹם (שני חברים יצאו לדרך…), כולם הלכו לג'מבו.

ספרים 
טהרלב פרסם ספרי שירה וספרים על תולדות המדינה והזמר העברי. בשנים האחרונות כתב  בעיקר ספרים בנושא יהדות, בהם: שְּמע בני (דברי חכמים על נושאי מוסר), שמחת תורה (פירושים על פרשת השבוע), על ברכי אבות (פירושים משלו לפרקי אבות).

יורם טהרלב האיש איננו עוד עימנו. אין כבר דרך חזרה, אבל תמיד עולה המנגינה. שיריו הרציניים והשובבים ימשיכו ללוות אותנו ואת הדורות הבאים.

ונסיים במילים שכתב:
בַּמָקוֹם שֶאֵלָיו אני הולך
היו רַבִּים כבר לְפָנַיי.
הִשְאִירו שְביל, הִשְאִירו עץ,
הִשְאירו אֶבֶן לְרַגְלַיי,
ומה אני אַשאיר אַחֲרַיי?

בעקבות יואל משה סלומון, "שער למתחיל", גיליון 1515, ו' בחשוון תשס"ט, 4ּ בנֹובמּבר 2008

 

 

בתמונה:  יורם טהרלב, 2016, ע"י DanielTahar, תחת רישיון

ובַמָקום הראשון…

ובַמָקום הראשון…
ריבו בהופעה ביוני 2015 ויקיפדיה

ובַמָקוֹם הראשון…

סִיבַּת הסִיבּוֹת

'סיבת הסיבות' של ישי ריבו הוא השיר הישְׂרְאלי המוּשְמָע ביותר בתחנות הרדיו בשנת 2021.  במקום השני – השיר 'מי לא יבוא' של אברהם טל ובניה ברבי, ובמקום השלישי – 'בית משוגעים' של רן דנקר.
אחריהם בעשירייה הראשונה: 'חולם כמו יוסף' של חנן בן ארי, 'רוצה שלום' של רביב כנר, 'אם תרצי' של חנן בן ארי, 'אפס מאמץ' של סטטיק ובן אל תבורי ונטע ברזילי, 'יהלום' של אגם בוחבוט, 'הולכת איתך' של נרקיס והשיר 'יהלומים בלינג בלינג' של נועה קירל.
האוֹמָנים והאוֹמָניות המושמעים ביותר בישראל השנה בתחנות הרדיו הם: במקום הראשון – אייל גולן, במקום השני – אדם, במקום השלישי – שרית חדד. אחריהם ברשימה: שלומי שבת, דודו אהרון, עדן בן זקן, משה פרץ, שלמה ארצי, חיים משה ועדן חסון.

ההֶרְכֵּב המושמע ביותר בארץ השנה הוא סטטיק ובן אל. במקום השני –  אתניקס  ובמקום השלישי דולי ופן. אחריהם ברשימה: הפרוייקט של רביבו, טיפקס, משינה, הפרוייקט של עידן רייכל, התקווה 6, להקת הנח"ל והדג נחש.

 

והשיר הלועזי?

השיר הלועזי המושמע ביותר השנה הוא 'Save your tears' של The Weeknd, שהוא גם האומן הלועזי המושמע ביותר. Dua Lipa היא הזמרת הלועזית המושמעת ביותר, והביטלס הם ההרכב המושמע ביותר.

 

גלגלצ

נתוני ההשמעות בגלגלצ: במקום הראשון  – 'בית משוגעים' של רן דנקר. נועה קירל היא הזמרת המושמעת ביותר, עברי לידר הוא הזמר המושמע ביותר והדג נחש הוא ההרכב המושמע ביותר.

 

בתמונה: ריבו בהופעה ביוני 2015, ע"י אביחי ג'רפי, תחת רישיון

מילת השנה – טִרְלוּל

מילת השנה – טִרְלוּל
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מילת השנה – טִרְלוּל

לפני החִיסוּן, התַשְנִית והדַחַף

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים את הדברים הבאים: 

לרגל יום העברית תשפ"ב, החל היום יום חמישי, י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה – זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית.

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!

לתוצאות המלאות של ההצבעה.

שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.

גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה – לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים – שממררים את חיינו יותר ויותר; אחרונה חביבה – מדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.

טִרְלוּל

ומניין המילה טרלול?

בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.

המילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.

אנו תקווה שביום העברית הבא שום מילה ממילות הקורונה לא תגיע לרשימת המילים המועמדות למילת השנה.

עד כאן דברי האקדמיה. ואנחנו מוסיפים: ואנו תקווה שבשנים הבאות נבחר מילים נורמליות יותר…

שיר בעברית

שיר בעברית
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

שיר בעברית

שיר חדש לכבוד יום העברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הֵפִיקָה שיר חדש  -"שיר בעברית".

את השיר כתב היוצר ג'ימבו ג'יי והוא גם הִלְחִין את השיר יחד עם שי בן שושן; לבִיצוּעַ השיר חָבְרו לַהֲקַת שַלְוָה וג'ימבו ג'יי בביצוע מְרַגש וַחֲגיגי:

 

 

עברית אֲהוּבָתִי

עברית אֲהוּבָתִי
אולפן רעננה 2018

עברית אֲהוּבָתִי

שיר הַצְדָעָה לאולפנים

'ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לעידוד עלייה' מַצִיגָה לכבוד שְבוע השפה העברית את השיר החדש 'עברית אהובתי'. את המילים כתב יואב גינאי, הִלְחִין גיא מנטש ושרה דנה אינטרנשיונל. זהו שיר הַצְדָעָה לאולפנים והוא בא לְעוֹדֵד עלייה לישראל

 

 

בתמונה: עולים חדשים לומדים עברית באולפן רעננה 2018

 

מהם הביטוּיים האֲהוּבים?

מהם הביטוּיים האֲהוּבים?
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מהם הביטויים האֲהובים?

רשימה ארוכה ארוכה…

לקראת יום העברית תשפ"ב פָּנתה האקדמיה ללשון העברית לציבור בבקשה לִבְחור מֵאוֹצַר הבִּיטוּיִים העִברי ביטוי יפה, מַטְבֵּעַ לשון או צֵירוףּ אהוב במיוחד – בעברית מִקראית, בשפה המִתחדשת וגם בלְשון הסלנג.

אֲתַר האקדמיה מֵביא מִבְחָָר גדול מן הביטויים שהציבור בָּחַר בלִוְויַית ההסברים שצֵירְפוּ הבוחֲרים לבְחירָתָם. הרְשימה ארוכה ארוכה…

לרשימת הביטויים האהובים

 

יום הקולנוע הישְׂרְאלי

יום הקולנוע הישְׂרְאלי
פוסטר לסרט "ויהי בוקר" (ויקיפדיה)

יום הקולנוע הישראלי

כרטיס ב-10 שקלים

ביום רביעי השבוע (27 באוקטובר) מְצַיְינים בישראל את 'יום הקולְנוע הישְׂרְאלי'.

יום הקולנוע הישראלי הוא אירוע שנתי המתקיים מאז שנת 2014, ביוֹזְמַת משרד התַרבות והספורט והִתְאַחְדוּת עֲנַף הקולנוע בישראל. ביום זה מוּקְרָנים בעֶשְׂרות בתֵי קולנוע ברחבֵי הָאָרץ רק סְרטים ישְׂרְאלים, במְחיר של 10 שְקלים בִּלְבַד לכרטיס. ההַקרנות כולְלות הקרנות בְּכוֹרָה לסְרטים רבים וכן הַקְרנות של הסְרטים שהיו מועמָדים לפְרס אופיר לסֶרֶט העֲלִילָתי הטוב ביותר ובהם הסרט 'וַיְהי בוקר' שזָכָה בתַחֲרות. הוא יהיה הנָציג של ישראל בתַחֲרות האוסקר השנה. במִסְגֶרֶת יום הקולנוע הישְׂרְאלי מִתקיימים בכל שנה אֵירועֵי הוֹקָרָה לקולְנוענים ישראלים בּוֹלְטים והַקרנות של סִרטֵיהֶם.

 

בתמונה: פוסטר אקדמיה לסרט "ויהי בוקר", תחת רישיון: שימוש חופשי, ויקיפדיה