Browsing Category

תרבות ואומנות

מוסיקה כחול לבן

מוסיקה כחול לבן
הצילום: AVI OHAYON לע"מ

מוסיקה כחול לבן

סולידריות יִשְׂרְאֵלִית

מאות אוֹמנֵי ישראל שלחו מכתב לשר התַרְבּוּת חילי טרופר ולשר התִקְשוֹרֶת יועז הנדל, בבקשה לפעול לעִידוּד שִידוּר יְצירָה ישרְאלית ברדיו ובטלוויזיה. זאת במַטָרָה לְהַגְדִיל את התַמְלוּגִים השנתיים המועבָרים ליוצְרים, אומנים, מְבַצְעִים, נַגָנִים ושַׂחְקָנִים.

כמַחֲצִית מהתַמלוגים המְשוּלָמִים בישראל בשנה מְמוּצַעַת עוברים לידֵי יוצרים מחוּ"ל. האומנים הישרְאלים אומרים כי בשנה כזו, שבה תַעֲשִׂייַת התרבות והאומנות מוּשְבֶּתֶת, התַמלוגים עבור זְכוּיוֹת היוצְרים הם מְקוֹר הפַרְנָסָה היחיד של עשרות אלפֵי משפחות בישראל, ועל כן יש לְהַפְגִין סולידריות ולְקַדֵם שידור יצירה ישראלית. זה הזמן לְהַאֲזִין למוסיקה 'כחול לבן'.

האומנים מבקשים מהשרים לְהַקְצוֹת מַעַנקֵי מדינה לתחנות הרדיו שיותר מ-75 אחוזים מהמוסיקה שהן משמיעות הם יצירה ישראלית.

האומנים מבקשים גם לִיזוֹם הוֹפָעוֹת של אומנים ברדיו ובטלוויזיה כדי לאפשר לכמה שיותר אומנים ואנשי הֲפָקָה לְהִתְפַּרְנֵס.
את המכתב יָזְמָה הזמרת ירדנה ארזי. בין האומנים החתומים על המכתב: שלמה ארצי, גילה אלמגור, קובי אוז, אביב גפן, עדן בן זקן, הגבעטרון, יורם טהרלב, חנן יובל, עברי לידר, רבקה מיכאלי, בן-אל תבורי ורבים אחרים.

 

 

בתמונה: טקס חלוקת פרס אמ"ת לסופרים ואמנים, במעמד ראש הממשלה אהוד אולמרט בתאטרון ירושלים, ירושלים, 2007. בצילום: הופעה של הזמרת ירדנה ארזי. AVI OHAYON לע"מ

עַם הספר כותב 

עַם הספר כותב 
הצילום: ויקיפדיה

עַם הספר כותב           

8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019

חוק הספרים מְחייב כל מי שמוציא לאור ספר בישראל ביותר מ-50 עותָקים לשלוח שני עותקים לסִפרייה הלְאומית. שם נִשְמָרים כל הספרים.

הסִפרייה הלְאומית פִּרסמה בשבוע שעבר נְתונים על ספרים שיצאו לאור בשנת 2019.

הנה נְתונים אחדים:

8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019: 31% מהם הם ספרים במדְעֵי היהדות; 22% – ספרֵי פרוזה ושירה; ילדים ונוער – 16%; ארץ ישראל ומדינת ישראל – 11%; ספרי הַדְרָכָה ופְנַאי – 5%; ספרי לימוד – 4%; מדְעי הרוח והחֶברה – 4%; אומָנוּיוֹת 3%; ביוגרפיות 2%; מדְעי הטֶבע 1%.

 

השפה                   

91%  מהספרים ראו אור בשפה העברית. אחריהם בִרשימת השפות נמצאים הספרים בשפה האנגלית (5%). הערבית (2.5%) והרוסית (1%). התפרסמו ספרים בשפות נוספות, בהן: סינית, טג'יקית, יוונית ועוד.

 

מקור ותרגום       

85.3%  מהספרים שיצאו לאור ב-2019 הם סִפְרֵי מקור.

מבין הספרים המְתוּרְגָמִים שראו אור בארץ בשנה שעברה מרבית התרגומים הם מאנגלית (66.7%). תורגמו ספרים  מצרפתית (5%), מגרמנית (3.6%), מאיטלקית (1.6%) ומספרדית (1.2%).

בסך הכול תוּרְגְמוּ ספרים מ-34 שפות, בהן גם: אמהרית, קוריאנית, סנסקריט ועוד.

178 ספרים תוּרְגְמו בישראל מעברית לשפות אחרות.

 

פרוזה ושירה – מָקוֹר ותרגום     

במהלך שנת 2019 נִקְלְטוּ בספרייה הלאומית 1,750 ספרי פרוזה ושירה.

1,274 מתוֹכָם הם ספרי מקור ישְׂרְאֵליים. רובם הגדול נכתבו בעברית, אך בּוֹלְטִים גם הספרים שנִכתבו בערבית (53), באנגלית (27) וברוסית (26).

 

ספרי ילדים ונוער                 

בשנת 2019 הגיעו לספרייה 1,245 ספרי ילדים ונוער. רוּבָּם המַכְרִיעַ (92%) של ספרי הילדים מתפרסמים בשפה העברית. 3.8% באנגלית, 3.3% בערבית והיֶתֶר ברוסית, צרפתית ויידיש.

כ-70% מספרי הילדים הם ספרי מקור ישראליים. מרבית החומר המתורגם מקורו באנגלית (76%), צרפתית (9%) וגרמנית (5%).

בשנה שעברה יצאו לאור גם 47 ספרים לגִיל הרַך (ספרי קַרְטוֹן). רבים מספרים אלה הם 'ספרים קלאסיים' שגם ההורים גדלו עליהם וקוראים אותם לדור הבא.

נִמְשֶכֶת המְגָמָה של ריבוי ספרי המַדָע הבִּדְיוני והפנטזיה וספרים רבים המְעָרְבִים בין מְציאוּת ודִמְיוֹן. רוב הספרים האלה הם ספרים מְתוּרְגָמים.

יצאו לאור גם 80 ספרי קומיקס, מתוכם 42% מְיוּעָדִים לילדים בציבור החרֵדִי.

 

ספרי לימוד

בשנת 2019 הוּדְפְּסוּ 336 ספרי לימוד חדשים המיועדים לגילאי גן חובה ובתי הספר היסודיים והתיכוניים. עוד ספרים בקטגוריה זו הם ספרי הלימוד למבחנים הפסיכומטריים וחוברות הלימוד לחופש הגדול.

 

ספרי הדרכה ופנאי               

בשנת 2019 הייתה עלייה מַשְמָעוּתִית במספר ספרי ההדרכה והפנאי, ובסך הכול התפרסמו 409 ספרי הדרכה שונים: 40 ספרי בישול; 51 מדריכי טיולים, רובם ליעדים בינלאומיים; 71 ספרים על הורות, זוגיות וזקנה; 32 ספרים על התנהלות כלכלית ופיננסית נכונה ועוד.

המספר הגדול ביותר של ספרי הדרכה שיצאו אָשְתָקַד הוא בנושאי רוּחניות והַעֲצָמָה אישית – 152 ספרים. ספרים אלה כוללים ספרי הדרכה ל'חֲשִיבָה חִִיובית', 'שַלְוָוה פנימית', 'העצמה אישית', 'תַהֲלִיכִים נַפְשִיים' שמקורם ביהדות ובבודהיזם וכדומה.

 

ספרים דיגיטליים             

בשנה האחרונה נִקְלְטו בספרייה 1,190 ספרים דיגיטלים, מתוכם כ-463 ספרים דיגיטליים חדשים שיצאו לאור בשנת 2019 והשאר הם ספרים שיצאו לאור בשנים קודמות.

 

ספרים מוקלטים

403 ספרים מוּקְלָטִים שהוּקְלְטוּ על ידי 'אייקאסט ספרים מוקלטים' יצאו במהלך 2019 -80% מתוכם הם ספרי מקור.

במהלך שנת הלימודים הנוכְחִית, ובתְקוּפַת סֶגֶר הקורונה במיוחד, אפשרה הספרייה הלאומית שימוש חוֹפְשִי ברבים מספרים אלה לטובת התלמידים וציבור הקוראים בישראל.

 

בתמונה: בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם. ויקיפדיה

 

החיים כספר

החיים כספר
הצילום: ויקיפדיה

החיים כְּסֵפֶר

24,500 ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות התפרסמו בישראל

הסִפרייה הלאומית פִּרְסְמה נְתונים על ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות שפּוּרְסְמו בישראל מקום המדינה ועד היום. הנה נְתונים אחדים:

מאז קום המדינה פורסמו בישראל יותר מ-24,500 ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות.

לצד ספרים על פוליטיקאים, רבנים, קְצינים בְּכירים ואנשֵי רוח ידועים, יש מספר רב יותר של ספרים על דְמוּיוֹת פחות יְדועות: ניצולֵי שואה, סיפורי חיים של ראשוני המִתיישבים בארץ ישראל וספרי זיכרון על חלְלֵי צה"ל, נפגעי טרור ודמויות מרכזיות בעולם היהודי, בתְפוּצוֹת ובעולם העסקי.

 

השפות

עברית היא השפה המובילה בספרי הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות (84%). יצאו לאור ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות גם בשפות אחרות: אנגלית, רוסית, ערבית, יידיש, נורווגית, פרסית, ארמנית, אמהרית ודנית.

 

הנושאים

רבנים

34% מהביוגרפיות הן על רבנים, החל בדמויות היסטוריות (רבי עקיבא, רמב"ם, רבי יהודה הלוי), וכלה בספרות עַדְכָּנִית על רבנים שפעלו ופועלים עדיין בישראל.

 

פוליטיקאים וקצינים בכירים

לאורך שנות המדינה התפרסמו יותר מ – 600 ביוגרפיות על פוליטיקאים וקצינים בכירים. 102 מתוכן – על רָאשֵי ממשלה לשעבר. הבולֵט בין ראשי הממשלה הוא דוד בן גוריון, שעליו התפרסמו עשרות ביוגרפיות שתורגמו לשפות רבות. אחריו במספר הביוגרפיות שיצאו לאור על מַנהיגים – יצחק רבין.

יצחק רבין (ויקיפדיה)

6% מהספרים בקבוצה זו הם ביוגרפיות על נשים, רבים מהם על רֹאשַת הממשלה היחידה, גולדה מאיר.

גולדה מאיר (ויקיפדיה)

בין הנשים שעליהן נכתבו ביוגרפיות: ציפי לבני, רוזה לוקסמבורג, הנריאטה סאלד וכן ספרים על נשים שלחמו בהֲגנָָה ובפלמ"ח ועל משוררות וסופרות. בעשור האחרון יוצאות לאור סדרות ביוגרפיות על נשים מובילות, המיועדות לילדים ולנוער.

 

ניצולֵי השואה   

נושֵׂא השואה מהווה 12% מכלל הספרים בסוּגַת הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות.

בעשורים האחרונים יש עלייה גדולה במספר הספרים הנכתבים בנושא זה.

מרבית הספרים הם ספרים אישיים.

החל משנות השמונים גדל מספר הספרים המספרים את חֲוָויוֹת הילדות בשואה. רבים מהספרים בעשורים האחרונים נכתבים על ידי ילדיהם ונכדיהם של הניצולים.

 

עלייה וקליטה

ישראל היא מדינת מְהגרים ומִטֶבַע הדברים סיפורי העלייה והקליטה הם חלק בִּלְתִי נִפְרָד מהנושאים המסופרים בספרי הביוגרפיה והאוטוביוגרפיה שפורסמו: תיאורי החיים בגולה; ההחלטה לעלות לישראל; העלייה לארץ וקשיי הקליטה – כל אלה מהווים פרק משמעותי מאוד בספרים רבים.

 

הִתְמוֹדְדוּת עם מחלות

אחת מדַרְכֵי ההִתְמוֹדְדוּת של מַחְלִימִים, חולים, או קרוביהם היא כתיבת ספר העוסק באדם החולה ובמשפחתו. כ- 14 ספרים בנושא זה מתפרסמים מדי שנה.

התפרסמו גם כ-156 ביוגרפיות על רופאים ו-45 על פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

אימא של קופיקו הלכה לעולמה

אימא של קופיקו הלכה לעולמה
קופיקו (ויקיפדיה)

אימא של קופיקו הלכה לעולמה

קופיקו נשאר איתנו

הסופרת תמר בורשטיין לזר, שיָצרה את סִדרת הספרים המיתולוגית 'קופיקו', הלכה אתמול לעולמה בגיל 93.

קופיקו היא סִדרת ספרי ילדים ישרְאלית מיתולוגית שנולדה לפני יותר מ-60 שנה – ואין ילד והורה בישראל שאינו מַכִּיר אותה מֵאז ועד היום.

הסִדרה מספרת את קוֹרוֹתָיו של קוף אֱנוֹשִי, הגר עם משפחה ישראלית בשכונת עין גנים שבפתח תקווה. קופיקו הוא קוף חָצוּף ושוֹבָב, שעושה כל מה שאסור לילדים לעשות… ולכן הם אוהבים אותו כל כך ואוהבים לקרוא עליו ועל התַעֲלוּלִים שלו…

לא רק ספר

קופיקו הופיע לראשונה כדְמות בסיפור בעיתון הילדים 'דבר לילדים' בשנת 1951. בשנת 1957 יצא הספר הראשון בסדרה. בשנת 2015 יצא קופיקו בגִרְסַת קומיקס.

במַהֲלַך השנים כתבה לזר יותר מ-165 ספרים בסדרה, והם זָכוּ לפופולריות רבה.

הספרים זָכו לעיבּוּדים רבים: מַחֲזות, סִדרת תוכניות טלוויזיה וקַלָטות וידאו. בעִקבות הַצְלָחַת הסִדרה הִתחילו להִימָכֵר מוּצָרים רבים של קופיקו כמו בובות, מחברות, תיקים, משחקי קופסה ומַחשב. 

לזר פִּרְסְמה גם סִדרת ספרים על קוף נוסָף, צ'יפופו, בן דודו של קופיקו, קוף בַּלָש הנוֹדֵד ברַחבֵי העולם ועוזר לילדים במְצוּקָה.

מה שמענו ברדיו בתשע"ט?

מה שמענו ברדיו בתשע"ט?
הצילום: Ya'acov Sa'ar (לע"מ)

מה שמענו ברדיו בתשע"ט?

ומהו שיר העשור?

ראש השנה הוא זמן הסיכומים בכל תחומי החיים וגם במוסיקה, ולקראת ראש השנה תש"ף מסכמים לא רק את השנה החולפת אלא גם עשור.

אקו"ם חושפת את רשימות השירים, המחברים והמבצעים הישראליים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו בישראל בתשע"ט ובעשור המסתיים:

הזמרים המושמעים ביותר בשנת תשע"ט: 

  1. אייל גולן
  2. עומר אדם
  3. שלמה ארצי
  4. משה פרץ
  5. אריק איינשטיין ז"ל
  6. עדן בן זקן
  7. שרית חדד
  8. עידן רייכל
  9. ליאור נרקיס
  10. דודו אהרון

השירים המושמעים ביותר בשנת תשע"ט:

  1. "יאסו" –  סטטיק ובן אל, עדן בן זקן וסטפן לֶגָר
  2. "רחוק מכולם" –  עומר אדם
  3. "ממה את מפחדת" –  אייל גולן ובניה ברבי
  4. "ואם תבואי אליי" – עידן רייכל
  5. "מפחד עלייך" – מירי מסיקה ואיזי
  6. "בלילות" –  רותם כהן
  7. "מסע" – אליעד נחום
  8. "קירות" – איתי לוי
  9. "הזוג הזה" –  מרגי
  10. "תפסת לי מקום" – בניה ברבי

סיכום העשור:

אייל גולן הוא הזמר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בישראל בעשור האחרון. אחריו ברשימה: שלמה ארצי, אריק איינשטיין, משה פרץ, שרית חדד, שלומי שבת, דודו אהרון, עומר אדם, עידן רייכל וליאור נרקיס.

השיר המושמע ביותר בעשור האחרון בתחנות הרדיו בישראל: "מכתב לאחי" של קובי אפללו ועילי בוטנר. אחריו "שיר של יום חולין" של רחל שפירא ויאיר רוזנבלום בביצוע אילנית ו"מחוזקים לעולם" של אברהם טל.

אחריהם בעשירייה הראשונה:

4. נכון להיום

5. מחכה

6. אורות

7. צל עץ תמר

8. הפרח בגני

9. אור גדול

10. מרוב אהבה

הפרויקט של עידן רייכל מככב ברשימה עם שלושה שירים: "רוב השעות" במקום ה-12, "שאריות של החיים" במקום ה-13 ו"מילים יפות מאלה" במקום ה-17.

ומי המחברים המושמעים ביותר בעשור האחרון?

המחבר ששיריו זכו למספר הרב ביותר של השמעות בעשור האחרון הוא אהוד מנור ז"ל.

למקום הראשון ברשימת המלחינים של העשור הגיע שלמה ארצי ייבדל לחיים טובים וארוכים…

 

השיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בעשור האחרון: מכתב לאחי של  עילי בוטנר וקובי אפללו:

 

 

 

בתמונה למעלה: הזמר שלמה ארצי, בהופעה בגני התערוכה בתל אביב, 2011. Ya'acov Sa'ar (לע"מ)

 

שילובים מוסיקליים

שילובים מוסיקליים

שילובים מוסיקליים

הרמוניה בעכו

בעכו מתקיימת בימים אלה הזמרייה ה-67, זמריית 'שילובים', המשלבת בין מוסיקה יהודית לערבית. אירועי הזמרייה נפתחו ביום ראשון ויסתיימו מחר.

במוקד זמריית 'שילובים' עומד שיתוף הפעולה בין מקהלות ערביות ומקהלות יהודיות השרות בקונצרטים ביחד ולחוד. בערב הפתיחה הופיע דיוויד ברוזה עם אנסמבל פוליפוני מנצרת.

בכל יום, החל משעות הצהריים, מתקיימים מופעים של הרכבים מוסיקליים יהודים-ערביים, כיתות אמן וסדנאות עם יוצרים ואמנים מהשורה הראשונה.

בטקס הפתיחה של הזמרייה דיברו כל המברכים בשבח החיים יחד בהרמוניה.

"המוסיקה היא מעל הכול, מעל כל מחלוקת. בחרנו להתעלות מעל כל רעשי הרקע ולהתרכז במשותף ובמחבר" אמר ראש העיר, מר שמעון לנקרי, בפתיחת הזמרייה.

בצילום: דיוויד ברוזה ואנסמבל פוליפוני צילום א.ג

הכול נשאר במשפחה

הכול נשאר במשפחה
הצילום: AYALON MAGGI לע"מ

הכול נשאר במשפחה

הילדים לא קוראים

רינת כותבת: אנחנו הורים לשלושה ילדים: בת 10, בן 8 ובת 4. שלושת הילדים מקסימים וסַקְרנִים. הגדולים תלמידים מצוינים, אבל לצערי הם לא קוראים ספרים. כשהבת והבן הגדולים היו קטנים קראנו להם כל ערב סיפור והם נהנו מאוד וביקשו שנקרא להם שוב ושוב. גם לקטנה אנחנו קוראים סיפור לפני השינה.

אבל הגדולים, שכבר יודעים לקרוא בעצמם, לא רוצים לקרוא. אני בגילם קראתי המון והעולם שלי התעשר מהספרים. גם היום אני קוראת. בעלי ואני מְנוּיִים בספרייה העירונית. יש לי תמיד ספר ליד המיטה או בתיק ובחדר המשפחה שלנו יש כּוֹנָנִית מלאה ספרים.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לְעוֹדֵד את הילדים לקרוא?

————————————————————————————————————- 

הקריאה מַעֲשִירָה את עולמו של הילד. היא מפתחת את הדִמְיוֹן ואת החֲשִיבה, הרבה יותר מצְפִייה בסרט. היא מעשירה גם את לְשוֹנו. לכן חשוב לעודד את הילדים לקרוא.

כשאנחנו היינו ילדים הספרים היו מְקוֹר היֶדַע וההעשרה העיקרי. היום יש להם 'מִתְחָרִים' רבים מאוד. רבים מידיי…כשאנחנו היינו ילדים קנינו זה לזה ספרים כמתנה. איש לא העביר אז כסף בטלפון הנייד…

חשוב לומר כבר בהתחלה. חשוב שהילדים יִקראו. לא חשוב באיזה מֶֶדיוּם. שיקראו מנייר, מטאבלט, ממָסָך. העיקר שיקראו. וכדאי שיקראו משהו שמעניין אותם, משהו שיעשיר את עולָמָם ויִגרום להם הֲנָאָה.

איך לעודד אותם ולְהִתְחָרוֹת בפִּיתוּיִים שמסביב – זאת השאלה.

במערכת החינוך מנסים לעודד קריאה. יש בתי ספר שמתחילים את היום ברבע שעה של קריאה, יש בבתי הספר ספריות השאלה, יש מפגשים עם סופרים, וכמובן – יש שיעורי ספרות.

ננסה להביא כאן כמה רעיונות לנו, ההורים:

קודם כל חשוב שנדע: ילדים קוראים אם יוצרים סְבִיבָם את ההֶרְגֵל;

ילד שגָדֵל בבית עם ספרים וילד שההורים שלו קוראים  – הסיכויים שהוא יִקרא גדולים יותר מֵאשר של ילד שאין בביתו ספרים ושהוא לא רואה את הוריו מחזיקים ספר;

ילד שקראו לו ספרים מיום שנולד – הסיכוי שיִקרא ספרים כשיִגדל ושיקרא ספרים לִילדיו גדול יותר;

חשוב לדבר עם ילדים על ספרים. לספר להם על הספרים שאנחנו קוראים, לְשַתֵף אותם בפרטים מעניינים מהספרים שאנחנו קוראים; לספר להם על ספרים שאהבנו ביַלְדוּתֵנו;

נַמְלִיץ להם על ספרים שקראנו;

נבקש מהם לספר לנו על ספרים שהם קוראים. אם יַסְכימו – נִקרא גם אנחנו את הספרים שהם קוראים ונְשׂוֹחֵח עליהם;

נִרשום אותם לספרייה;

נלך איתם למפגשים עם סופרים;

נְעוֹדֵד אותם לקרוא לאחותם הקטנה. היא תִהְיֶה מְאוּשֶרֶת, וגם הם עֲשׂוּיִים לֵיהָנוֹת מהיַחַד;

אם יִרצו – נמשיך לקרוא להם אף על פי שהם יכולים לקרוא בעצמם. החַוָויָה של הורה וילד יושבים יחד וההורה קורא לילד  – היא חוויה חשובה, מְחַבֶּרֶת, שאפשר להמשיך אותה גם כשהילדים גדולים. כשיִגְדלו הם יִקְרְאו שירי אהבה לאֲהוּבֵיהֶם ולאֲהוּבותֵיהֶם…

נלך לסרטים שנכתבו בְּעִקְבוֹת סרטים ונקרא את הספר לפני או אחרי הסרט. נדבר על מה שקראנו, ראינו, נַשְוֶוה בין הספר לסרט;

נְקַיֵים בבית פְּעילויות וטיולים בעקבות ספרים: יום בִּלְבִּי, יום פיטר פן, יום הארי פוטר…אלה שְעות אֵיכוּת משפחתיות חשובות. אפשר להזמין חברים שלהם לְהִצְטָרֵף.

ילדים קטנים יֹאהֲבוּ ללבוש תַחְפּוֹשׂוֹת ולשחק דְמוּיוֹת מתוך ספרים;

חשוב לא לְהַכְרִיחַ את הילדים לקרוא כדי לא לַהֲרוֹס להם את חַוָויַת הקריאה. החוכמה היא למצוא את הכֵּיף בקריאה ומסביב לה.

 

בתמונה: יריד שבוע הספר העברי בירושלים. בצילום, שתי אחיות קוראות בספר שהוריהן רכשו עבורן,1987. AYALON MAGGI לע"מ

 

קול המוסיקה בגליל העליון

קול המוסיקה בגליל העליון
חמישיית תל אביב צלם: מיכאל פביה

קול המוסיקה בגליל העליון

16-9 ביולי בכפר בלום

פסטיבל 'קול המוסיקה בגליל העליון' בכפר בלום חוגג 35 שנים לקיומו. הפסטיבל, שייפתח ב-9 ביולי ויסתיים ב-16 בחודש, הוא חגיגה מוסיקלית אמנותית בהשתתפות מיטב הנגנים מהארץ ומחו"ל. במהלך ימי הפסטיבל יתקיים גם פסטיבל קול המוסיקה לילדים.

פסטיבל המחול כרמיאל

פסטיבל המחול כרמיאל
להקת rovesniki מרוסיה

פסטיבל המחול כרמיאל

4-2 ביולי

פסטיבל המחול כרמיאל ה –32 יתקיים בימים 4-2 ביולי.

רבבות רקדנים מקצוענים וחובבים בני כל הגילאים ואומנים רבים ישירו, ירקדו ויחגגו בהופעות, בהרקדות המוניות ובמסיבות ריקודים ליליות ברחבי העיר. בפסטיבל מתארחות להקות מחול מחו"ל, הרוקדות בסגנונות מגוונים: ריקודי עם, ריקודים מודרניים, בלט, היפ-הופ, ברייקדאנס ועוד ועוד. יגיעו להקות מהונגריה, מהודו, מרוסיה, מאוקראינה, מקנדה, מארה"ב, מסין, ממקסיקו, מסרביה, מגיאורגיה, מברזיל ומתורכיה. במסגרת הפסטיבל מתקיימות שלוש תחרויות ארציות: תחרות הכוריאוגרפיה 'ביחד', תחרות המחול העכשווי 'זמן סיפור' ותחרות המחול העממי.

 

להקת kathak. הצילום: יח"צ פסטיבל מחול כרמיאל

 

 

בתמונה למעלה: להקת rovesniki מרוסיה. הצילום באדיבות יחסי ציבור פסטיבל כרמיאל

שְבוע הספר העברי

שְבוע הספר העברי
הצילום: Kobi Gideon לע"מ

שְבוע הספר העברי 

חגיגה של ספרים

שְבוע הספר מִתקיים השנה בימים 12 עד 22 ביוני. האֵירוּעַ המרכזי השנה יהיה 'שְעת הסיפור הגדולה ביותר בישראל': ב-12 ביוני בשעה 18:00 יִקְרְאו אנשים מוּכָּרים לקָהָל בשלוש הֶעָרִים הגדולות את הספר 'אותִיות מְתוקות' שכתב ג'קי לוי. בתל אביב תקרא השחקנית גילה אלמגור, בחיפה ראשת העירייה ד"ר עינת קליש רותם, ובירושלים הסופר ג'קי לוי.

בערים הגדולות יתקיימו יְרִידֵי ספרים וביִישובים רבים יַצִיבו דוּכנִים שבהם אלפי ספרים, ישנים וחדשים, במחירים מיוחדים. ברחבי הארץ יתקיימו פעילויות שונות: מפגשים עם סופרים, סדנאות יצירה, הצגות לילדים, הרצאות למבוגרים ושעות סיפור. בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהנָחָה במשך כל חודש יוני.

המַסוֹרֶת של שבוע הספר החלה בתל אביב בקיץ 1926. המוצִיאָה לאור ברכה פלאי העמידה בשדרות רוטשילד בתל אביב דוכנים והציעה למכירה ספרים בעברית במחיר מוזל. מאז ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים דומים. את 'שבוע הספר העברי' שאנו מכירים היום יָזַם המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגֶרֶת חגיגות העשור להקמת המדינה. מאז הוא מתקיים בכל שנה.

 

8,462 כותרים בשנה!

בשנת 2017 יצאו בישראל 8,462 כּוֹתָרִים (ספרים וחוברות), כך עולה מנְתוּנִים שפִּרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד שְבוע הספר. בשנה זו היו בישראל 1,596 מוציאים לאור.

הנושאים השְכִיחִים של כותרים שיצאו לאור ב-2017 היו: ספרות דתית ומחשבת ישראל (32.6%), ספרות (17.1%), פרסומים לילדים ולנוער (14.6%), מדינת ישראל ועם ישראל (10.3%) ומַדְעֵי הרוח הכללים ומַדְעֵי החֶברה (5.6%).

בשנת 2017 תוּרְגְמוּ בישראל, לעברית או לשפות אחרות, 1,353 כותרים מלאים או חלקיים, שהם כ-16% מכלל הכותרים שיצאו לאור באותה שנה. שפות המָקוֹר שמהן תורגם מספר הכותרים הגדול ביותר היו: אנגלית (785 כותרים), עברית (260 כותרים), צרפתית (58 כותרים), גרמנית (57 כותרים) וערבית (20 כותרים).

הנתונים מַצִיגִים גם את הֶרְגלֵי הקריאה של הישראלים: 45% מבני 65 ומעלה קוראים 5 שעות או יותר בשבוע, לְעוּמַת 22% מהצעירים בני 7 עד 18. כמעט חמישית מהצעירים (19%) אינם קוראים כלל (לְמָעֵט ספרי לימוד).

עוד נמצא שההוצאה המְמוּצַעַת על ספרים למשפחה בחודש  – לא כולל ספרי לימוד – היא 17.4 שקלים.

ספרים דיגיטליים וספרי שירה

הנה נְתונים שפרסמה הספרייה הלאומית לְרֶגֶל שְבוע הספר:

בשנת 2018 נִקְלְטו בספרייה הלאומית 430 ספרים דיגיטליים חדשים ו-550 ספרים מוּקְלָטִים. בשנה האחרונה יָצאו לאור יותר מ-400 סִפְרֵי ביוגרפיה, מהם 22 סִפְרֵי ביוגרפיה המיועדים לילדים ולנוער. 11 ספרים שיצאו לאור השנה עוסקים בילדים בעלֵי צְרכים מיוחדים.

ב-2018 נקלטו בספרייה הלאומית 1,280 סִפרֵי פרוזה ושירה, מהם 348 סִפרֵי שירה.

 

בתמונה: אירוע פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין בתל אביב 2015. Kobi Gideon לע"מ