הסופר הישראלי דוד גרוסמן זכה בפרס ע"ש המשורר והפילוסוף הגרמני-יהודי היינריך היינה. פרס היינה הוא פרס ספרותי יוקרתי שמעניקה עיריית דיסלדורף. הפרס כולל מענק של 15 אלף יורו.
חבר השופטים שבחר בגרוסמן כתב: "ברוחו של היינריך היינה, גרוסמן פועל למען אחדות כלל האנשים ונשען על כוחה המאחד של הספרות. בהופעותיו הפומביות ובמאמריו, הוא ממשיך לצדד בשלום ופיוס במזרח התיכון. הוא לעולם אינו חדל מלהעניק לאנושיות קול".
את הפרס שמוענק זו הפעם ה-23 מטעם העיר דיסלדורף, צפוי גרוסמן לקבל בחודש דצמבר הקרוב, ביום הולדתו ה-227 של היינה, יליד העיר. הסופר הישראלי עמוס עוז זכה בפרס ב-2008.
באתר העיר דיסלדורף נכתב כי גרוסמן הגיב בשמחה על ההחלטה להעניק לו את הפרס ואמר כי מדובר ב"חדשות חיוביות בתוך כל כך הרבה חדשות שליליות".
השנים עברו, הארץ שינתה פניה במובנים רבים, אבל האהבה והגעגועים לשיריה של נעמי שמר לא פחתו, אולי אפילו התחזקו. שיריה – שירי ארץ ישראל היפה והנשכחת – ממשיכים למלא את ליבותינו בהתרגשות.
כמדי שנה, עם פתיחת שבוע הספר, מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני הוצאות הספרים בישראל בשנה שחלפה — 2023.
הינה נתונים אחדים:
במהלך 2023 נקלטו בספרייה הלאומית 6,037 ספרים. זו ירידה משמעותית מהשנה שקדמה לה, שבה יצאו לאור 6,791 ספרים. אפשר להניח שאחת הסיבות לכך היא המלחמה.
יותר מ-82 ספרים כבר נכתבו על מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. במהלך השנה הקרובה צפויים להתפרסם מאות ספרים בנושא, בהם ספרי זיכרון לנופלים ולנרצחים.
פרוזה ושירה
ספרי פרוזה ושירה ממשיכים גם השנה להיות סוגת הספרים הגדולה ביותר שיצאה לאור. בשנת 2023 התפרסמו 1,842 ספרי פרוזה ושירה. 70% מתוכם הם ספרי פרוזה, 22% ספרי שירה, 5% סיפורים קצרים.
גם בשנת 2023 יותר נשים (60%) כתבו ספרי פרוזה ושירה מאשר גברים.
הדרכה ופנאי
התחומים המובילים בספרות ההדרכה והפנאי: העצמה אישית 40%; דרכים להרוויח כסף 18%; זוגיות ומין 9%; הורות ומשפחה 8%; ספרים שעוסקים בדיאטה, רפואה והרגלי תזונה 7%. השנה נכתבו יותר ספרים על התמודדות עםאֵבֶל והכנה לסוף החיים – 2%.
ספרי ילדים ונוער
1,049 ספרי ילדים ונוער חדשים יצאו בשנת 2023 – ירידה קלה ביחס לשנה שקדמה לה. רוב גדול (73%) מספרי הילדים נכתבו במקור בישראל. מבין ספרי הילדים והנוער המתורגמים (278 ספרים) 83% תורגמו מאנגלית.
9% מספרי הילדים הם ספרים המיועדים לפעוטות וילדי גן. רבים מהם עשויים מחומר קשיח(15 ספרים) וכוללים רכיביםמיוחדים כגון פאזלים ותמונות קופצות (17).
השפות
הרוב המכריע של הספרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית (93.4%), בדומה לשנה שעברה; נכתבים ספרים גם בשפות אחרות: אנגלית (3%); ערבית (2.4%); רוסית (0.5%); אחרים (0.6%).
רוב ספרי הפרוזה (1,436 ספרים) הם ספרי מקור שנכתבו בשפה העברית. שאר הספרים הם תרגומים משפות אחרות, במיוחד מאנגלית (71%), מצרפתית, מגרמנית ומרוסית.
יצאו לאור גם 22 ספרי פרוזה ושירה בערבית, 13 ברוסית, 26 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.
ספרים דיגיטליים
הנתונים מצביעים על עלייה של 40% בפרסום ספרים דיגיטליים: 1,762 ספרים דיגיטליים יצאו השנה לעומת 1,258 ספרים דיגיטליים בשנה שעברה.
בערים הגדולות יתקיימו יְרִידֵי ספרים. ביִישובים רבים ובקניונים יַצִיבודוּכָנִים שבהם אלפי ספרים, ישנים וחדשים, במחירים מיוחדים. ברחבי הארץ יתקיימו פעילויות שונות: מפגשים עם סופרים, סַדְנְאותיְצירה, הצגות לילדים, הרצאות למבוגרים ושעות סיפור. בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהנָחָה במשך כל חודש יוני.
המַסוֹרֶת של שבוע הספר החלה בתל אביב בקיץ 1926. המוצִיאָה לאור ברכה פֶּלאי הֶעֱמידה בשְׂדֵרות רוטשילד בתל אביב דוּּכָנים והִצִיעה למכירה ספרים בעברית במחיר מוּזָל. מאז ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים דומים. את 'שבוע הספר העברי' שאנו מַּכִּירים היוםיָזַם המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגֶרֶת חגיגות העָשׂוֹר להקמת המדינה. מאז הוא מתקיים בכל שנה. בירידים משתתפות כ- 120 הוצאות לאור. הקהל יוכל לֵיהָנוֹת ממִגְוָון רָחָב של ספרים שאינם קַיָימים עוד בחנויות ולפגוש את הכותבים.
מה קוראים הישראלים?
לקראת שבוע הספר – הינה נְתונים מְעַנְיינים על הֶרְגֵלֵֵי הקְריאה של הישְׂרְאלים:
מה קוראים בתל אביב?
לקראת שבוע הספר מחלקת הספריות בעיריית תל-אביב-יפו מפרסמת נְתונים על הֶרְגֵלֵי הקריאה ושְאִילַת הספרים של תושבי העיר.
מבין הספרים העִבריים, הספר המוּשְאָל ביותר בְּקֶרֶב תושָבי תל-אביב-יפו בשנת 2023 היה "הסֵפר האָדום" מאת אסף עִנברי. אחריו הספר "שנים טובות" של הסופרת מאיה ערד. במקום השלישי – ספרו של יִשַי שָׂריד "מְגַלֶה חוּלְשות".
בקטגוריית הספרים המְתוּרְגָמִים ניצָבים במקום הראשון שני ספרים: "ולדימיר" ו"שיעורים בכימיה". הספר "שירת סַרְטָנֵי הנָהָר" שהוביל ברְשימה בשנה שעברה ירד למקום השלישי.
בספרי הילדים והנוער – "הארי פוטר" ממשיך לצעוד בראש. במקומות השני והשלישי ניצבים שני הספרים מסִדְרת "כְּרָאמֶל" מאת מאירה ברנע-גולדברג. אחריהם "איש הכלב והגור". במקום העשירי – הספר "יומנו של חְנוּן – הקש האחרון".
בתחום שאילת ספרים דיגיטליים מובִילים שני ספרים: "רוזנפלד" מאת מאיה קסלר ו"הספר הלא נכון" מאת נעה ידלין. אחריהם ברשימה "נֵאֱמָנוּת", "העִרְעוּר האחרון" מאת ליעד שהם ו"ניצָחון".
בספריות תל אביב בדקו האם יש שינויים בהרגלי הקְריאה של מְנוּיֵי הסִפרייה מאז שבעה באוקטובר. המִמְצָאים מראים כי לַמְרות המלחמה או דווקא בגללה, מנויי הספרייה שואלים ספרים יותר מאֵי פעם.
ספרים דיגיטליים
מנְתוני אתר הספרים הדיגיטליים "עברית" עולה כי 70% מרוֹכְשי הספרים באֲתָר קוראים אותם במכשיר הסלולר האישי שלהם, לְעוּמַת 30% בטאבלט.
קהל הקוראים הוא ברובו מאֵזור גוש דן.
60% מהקוראים הן נשים ו- 40% גברים. נשים קוראות יותר ספרי פרוזה ורומנטיקה. גברים קוראים יותר סִפְרֵי מֶתַח ופְעולה.
הקטגוריות המבוקשות ביותר כולְלות גם ספרות מְתורגמת.
נערות בגיל 17-12 קוראות רומנטיקה אך חלקן הגדול קוראות דווקא ספרים מוּדְפָּסים ולא דרך האפליקציה. נשים בוגרות יותר מַעֲדִיפוֹת את הקריאה הדיגיטלית. האוּכְלוסייה המְבוּגֶרֶת נֶהֱנֵית מִיכוֹלוֹת יִיחוּדִיוֹת הקַיָימות בקריאה דיגיטלית כגון הגדלת פונט ושימוש ברְקָעים שונים.
פולני, כלת פרס ישראל בתחום אומנויות הבמה,היא מחשובי היוצרים בתחום אומנות הבמה והזמר העברי. היא הייתה מזוהה בעיקר עם הלְהָקות הצבאיות ועם לַהֲקַת התרנגולים – שאותה ייסדה ובה שימשה כמפיקה, מנהלת מוסיקלית ובימאית. היא זכתה לכינוי: האימא של הלְהָקות הצבאיות ושל 'התרנגולים'.
נעמי פולני נישאה ב-1963 לזמר ולשחקן ליאור ייני. לזוג נולדו שני ילדים: השחקן והזמר יותם ייני ואיה – אחות במקצועה. שניהם חזרו בתשובה. פולני וייני התגרשו ב-1970.
ציונֵי דֶרֶך
נעמי נולדה בתל אביב בשנת 1927. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה הצטרפה לפלמ"ח והשתתפה בליוויהשיירותלירושלים.
בשנות החמישים הפכה לבימאית הלְהָקות הצבאיות, שהיו אז בראשית דרכן. בשנים 1958–1961 עבדה עם לַהקת פיקוד הצפון, עם לַהקת גייסות השריון ועם לַהקת הנח"ל. פולני הייתה אחראית לבימוי, להֲעמדה ולעיבודים המוסיקליים.
בעבודתה עם הלְהָקות הצבאיות ביימה פולני את הזמרים כך שתנועות גופם יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנוןהעמדה זה התקבע בלְהקות הצבאיות במשך שנים רבות.
היא הייתה פרפקציוניסטית. הִקפידה שהשחקנים והזמרים יְדייקו בכל הברה, כל מילה, כל פסיק, כל צליל, כל תנועה. החזרות איתה על תוכנית חדשה נמשכו חודשים.
'התרנגולים'
בשנת 1960 פולני קיבצהמשוחררי לְהקות צבאיות שאיתם עבדה, והקימה את להקת 'התרנגולים'. היא ביימה את הלַהקה באותו סגנון העמדה של להקה צבאית. הלהקה זכתה להצלחה גדולה ושיריה מוכרים ומושרים גם כיום.
להקת התרנגולים התפרקה ב-1963 לאחר שהעלתה שתי תוכניות. לאחר פירוק 'התרנגולים', הקימה פולני ב-1966 את להקת 'החמציצים', אך הלהקה לא זכתה להצלחה רבה והתפרקה לאחר תקופה קצרה.
בשנת 1998 העלו במסגרת פסטיבל ישראל את המופע "התרנגולים חוזרים", שבו ביצעו זמרים צעירים, בהם בנה של נעמי – יותם ייני, את שירי להקת התרנגולים.
נעמי שימשה כמעבדת מוסיקלית במספר תוכניות רדיו בקול ישראל, ביניהן התוכנית "משירי תנועות הנוער", שהפכה לאלבום שיצא ב-1974.
בשנת 2019 זכתה בפרס ישראל בתחום אומנויות הבמה – התיאטרון והמחול.
על שפת הכינרת
ב-40 השנים האחרונות נעמי פולני התגוררה במושבה כינרת.
היא עסקה בהוראת מוסיקה ובבימוי אירועים שונים באזור מגוריה בעמק הירדן.
הסופר סמי מיכאל, מחשובֵי הסופרים של התַרְבּוּתהעברית החדשה, הלך לעולמו בגיל 97.
סמי מיכאל נולד בעיראק ב-1926 תחת השם כאמל סאלח. מגיל צעיר גילה מוּדָעוּת פוליטית והיה פעיל במפלגה הקומוניסטית העיראקית. בשנת 1948 נֶאֱלַץלִבְרוחַלאיראן ושנה מאוחר יותר עלה לישראל. את שמו בעברית, סמי מיכאל, אִימֵץ לאחר הַגָעָתוֹ לארץ. את השכלתו האקדמית רָכַש באוניברסיטת חיפה, בחוגים לפסיכולוגיה וספרות ערבית.
יְצִירָתוכולֶלֶת רומנים, נובלות וספרים לבנֵי הנְעוּרים. בין ספריו: "חצוצרה בוואדי" (1987), "חסות" (1975), "סופה בין הדקלים" (1975) ו"חופן של ערפל" (1979). ספריו תוּרְגְמו לשפות רבות.
הסרט מתרחש בישראל של שנת 1967 – לפני ואחרי מלחמת ששת הימים.
העלילה
נטע, צעירה מקיבוץ נצר סרני, חולמת להגיע לעיר הגדולה כדי לממש את חלומה ולהפוך לשחקנית. היא ובעלה עוזבים את הקיבוץ ועוברים לגור בתל אביב בימים המתוחים שלפני מלחמת ששת הימים – תקופת ההמתנה.
אחרי הניצחון ההרואי במלחמה נטע מצליחה להתקבל לתפקיד ראשי במחזמר חדש: "הליידי והצנחן". היא נוגעת בחלום אך במקביל היא נאלצתלהתמודד עם המציאות: בעל שחזר מהמלחמה הלום קרב. חברו, הנשוי ליעל, חברתה הטובה של נטע מהקיבוץ – נפל בקרב.
המוסיקה, הצילומים
יוצרי הסרט בחרו בז'אנר המיוזיקל – זו בחירה מעניינת ולא מובנת מֵאֵלֶיהָ. השחקנים מדברים, שרים ורוקדים. השירים נכתבו במיוחד למחזמר.
בנוסף להם – יש בסרט שני שירים אייקוניים מתוך התרבות העברית: שיר הפתיחה – פרח הלילך ושיר הסיום (שעליו אכתוב בהמשך).
את אחד הגיבורים בסרט, שלמה שנפל במלחמה, מגלם השחקן ידין גלמן. ידין, לוחם בסיירת מטכ"ל, נפצע קשה במלחמה בעזה ומשתקם. עמית פרקש, המגלמת בסרט את אלמנת המלחמה יעל, היא אחות שַכּולה – אחיה הטייס נפל במלחמת לבנון השנייה.
בשל הנסיבות, יוצרי הסרט צילמו לפני כחודשיים פתיח חדש לסרט וערכו בו שינויים קלים נוספים.
יוצרי הסרט הקדישו אותו לשניים מחבריהם שנרצחו ב-7 באוקטובר.
חזרות על ההצגה נעשו באולם "צוותא" בתל אביב, אך לקראת העלאת ההצגה על הבמה פסלו מנהלי "צוותא" את ההצגה, והיא הועלתה לראשונה במועדון "בר-ברים" בתל-אביב באוגוסט 1968.
החזרה הגנרלית נערכה בקיבוץ נצר סרני. הקהל הגיב בזעם ואפילו באלימות.
עקב התגובות, הוציאו מההצגה את אחד השירים שעוררו את הזעם הגדול ביותר והבמאית ביקשה מהשחקנים להופיע באופן רך יותר.
באוגוסט 1968 הועלתה הבכורה הרִשמית במועדון "בר-ברים". הביקורות היו רעות, הקהל מיעט להגיע, המופע ירד, חזר להופיע, ושוב ירד.
הקברט הוצג מחדש, בשנים 2004 עד 2008, בהשתתפות המבצעים המקוריים.
המילים של חנוך לוין זעקו כבר אז, מייד אחרי המלחמה ההיא. רבים לא היו מוכנים אז ועדיין אינם מוכנים לשמוע או להבין.
המילים האלה זועקות היום את המלחמה הזו, שאנחנו עדיין בעיצומה, ואת המלחמה הבאה שחובה עלינו למנוע.
את ואני והמלחמה הבאה
מילים: חנוך לוין
לחן: ערן דינור
כשאנחנו מטיילים, אז אנחנו שלושה – את ואני והמלחמה הבאה. כשאנחנו ישנים, אז אנחנו שלושה – את ואני והמלחמה הבאה.
את ואני והמלחמה הבאה, המלחמה הבאה עלינו לטובה. את ואני והמלחמה הבאה, שתביא מנוחה נכונה.
כשאנחנו מחייכים ברגע אהבה, מחייכת איתנו המלחמה הבאה. כשאנחנו מחכים בחדר הלידה, מחכה איתנו המלחמה הבאה.
את ואני והמלחמה הבאה…
כשדופקים על הדלת, אז אנחנו שלושה – את ואני והמלחמה הבאה. וכשכול זה כבר נגמר שוב אנחנו שלושה – המלחמה הבאה, את והתמונה.
את ואני והמלחמה הבאה…
המלצה?
ראיתי את הסרט ב'יום הקולנוע הישראלי'. זה לא היה קל…
האולם היה מלא. הקהל צפה בסרט בדממה מוחלטת. היו צופים שיצאו באמצע ההקרנה.
אתה הולך לקולנוע כדי לנשום, כדי לברוח לשעתיים לעולם אחר. בסרט הזה – אי אפשר לברוח. אין אסקפיזם… להפך!
אתה מבין ויודע: המציאות שלנו היא במידה רבה ההמשך ואולי גם התשובה ל'מנצחים' של אז; לאופוריה של ה"ניצחון" במלחמת ששת הימים; ללופ הבלתי נפסק של מלחמות ותוצאותיהן.
צביקה פיק, המלחין והזמר, אחד מראשוני הפופ הישראלי נפטר אתמול בביתו בגיל 72. הוא הותיר אחריו חמישה ילדים. ביתו דניאלה נשואה לבמאי הקולנוע האמריקני טרנטינו.
