Browsing Category

תרבות ואומנות

'לא לִדְאוֹגוּסְט'!

'לא לִדְאוֹגוּסְט'!

'לא לִדְאוֹגוּסְט'!

אירועים לכל המשפחה ברחבי הארץ

מחר בתל אביב: נבוקו בפארק

מחר בתל אביב: נבוקו בפארק
הצילום: ויקיפדיה

מחר בתל אביב: נבוקו בפארק

הכול פתוח. הקול פתוח

אופרה בפארק חוזרת! עיריית תל-אביב-יפו והאופרה הישראלית מזמינות את הציבור למופע של האופרה 'נבוקו' של ורדי שיתקיים מחר בערב בגני יהושע (פארק הירקון).

השערים ייפתחו ב-19:00. המופע יתחיל ב-20:30. הכניסה חופשית!

האופרה תלווה בתרגום לעברית בכתוביות. עיריית תל אביב תפרוש בפארק כיסאות במספר מוגבל.

על פי הנחיית משטרת ישראל: אין להיכנס לאירוע עם כיסאות, עם קסדות, עם אופניים ועם סוללות לאופניים, עם בקבוקי שתייה מזכוכית, עם נשק ועם בעלי חיים.

מופע "נבוקו" בפארק ממשיך את מסורת הפקות האופרה הפתוחות בגני יהושע המתקיימות 16 שנים. מאז ועד היום מגיעים מדי שנה רבבות צופים לצפות בהפקות אופרה גדולות הפתוחות לקהל הרחב ללא תשלום.

האופרה הישראלית החדשה העלתה בפארק עד כה את האופרות: לה טראוויאטה, כרמן, חליל הקסם, ריגולטו, מאדאם באטרפליי, טוסקה, שמשון ודלילה, שיקוי האהבה של דוניצטי, הרקוויאם של ורדי ונבוקו.

 

בתמונה: הרקוויאם של ורדי, 16 ביולי 2009 (ויקיפדיה)

שיר האהבה הָאָהוּב ביותר

שיר האהבה הָאָהוּב ביותר
אריק איינשטיין (ויקיפדיה)

שיר האהבה הָאָהוּב ביותר

לִקְראת ט"ו באב

לִקְראת ט"ו באב, חג האהבה, הִתבקשו הגולשים באֲתַר ynet לבחור את שיר האהבה הישְׂרְאלי האהוב עליהם  – מתוך רשימה של 50 שירי אהבה ישראלים.

השיר המְנַצֵח הוא "יֵש בִּי אהבה" בביצוע אריק איינשטיין, שכתב והִלְחִין ארקדי דוכין.

 

פסטיבל המחול בכרמיאל יוצא לדרך

פסטיבל המחול בכרמיאל יוצא לדרך
Metz Métropole

פסטיבל המחול בכרמיאל יוצא לדרך

לא רק הוֹרָה

פסטיבל המָחוֹל הנפתח השבוע בכרמיאל מְצַייֵן 70 שנה לישראל. הפסטיבל הוותיק יחל ביום שלישי (24 ביולי) ויִימָשֵך שלושה ימים. עֶשְׂרות אלפי רקדנים ישתתפו בו, חֶלקם מִקצועיים, רובם חוֹבְבִים, שנֶהֱנִים לרקוד יחד.

בערב הפתיחה של הפסטיבל יתקיים מִצְעד בהשתתפות 3,000 רקדנים מלַהקות מָחול מהארץ ומחו"ל. אחריו יֵיעָרֵך המוֹפע "אהבה בת 70", שיוּקְדַש לאֵירוּעֵי תַרְבּוּת בּוֹלְטִים בהיסטוריה הישראלית: הלְהָקות הצבאיות, הניצחונות באירוויזיון, מַחֲזוֹת זֶמֶר שהועלו בתיאטרון, סִרְטֵי קוֹלְנוֹעַ ישראליים, ועוד.

בין האורחים שיגיעו לפסטיבל מחו"ל: בלט האופרה של מץ מצרפת, עם היצירות "פולחן האביב" ו"אקסודוס". היצירה אקסודוס מְבוּסֶסֶת על סיפורה של אוֹנִייַת המַעֲפִּילִים שיצאה מדרום צרפת בשנת 1947 כשעל סִיפּוּנָה אלפי ניצולֵי שוֹאָה שחולמים להגיע לארץ ישראל. ממץ שבצרפת מַגִיעָה גם להקת מיראז' עם מופע של מחול מודרני.

אורחים נוֹסָפִים מחו"ל: בלט מנילה מהפיליפינים, התיאטרון הלאומי הרוסי על הקרח עם "מפצח האגוזים", לַהקת מחול ספרדית במופע של ריקודים עממיים, לַהקה מהודו המְשַלֶבֶת מחול מערבי עם ריקוד מקומי, להקת סלסה מקולומביה, ועוד.

במסגרת הפסטיבל יוקם מתחם לילדים, ובו לונה פארק, מתקנים לילדים, מתנפחים, ועוד.

הכניסה למתחם היא ללא תשלום.

פסטיבל כרמיאל מתקיים כבר 31 שנה ומושך אליו רקדנים וחובבי מחול מהארץ ומהעולם. מדי שנה עולים בו מופעים מז'אנרים שונים – מודרני, אתני, קלאסי, היפ הופ, פולקלור עולמי, ג'אז, סלוני ועוד. זאת לצד הרקדות הֲמוֹנִיוֹת, תַחֲרוּיוֹת, מופעים של לְהקות מקצועיות וחובבות, פעילויות מיוחדות לילדים ובְעִיקר אהבה גדולה לעולם המחול.

מידע נוסף באתר האינטרנט של הפסטיבל: www.karmielfestival.co.il

 

חגיגות 'שְבוע הספר' ברחבי הארץ

חגיגות 'שְבוע הספר' ברחבי הארץ
הצילום: אופיס

חגיגות 'שְבוע הספר' ברחבי הארץ

צַו קְרִיאָה

חודש יוני הגיע ואיתו האֵירוּעַ המַסוֹרְתִי המתקיים בכל שנה: שבוע הספר העברי – החג של כל מי שאוהב לקרוא, וגם של הוצאות הספרים, של הסופרים ושל החנויות.

השנה יתחיל שבוע הספר ביום רביעי, 6 ביוני וייִמָשֵך עשרה ימים, עד 16 בחודש. האירוע יתקיים בכל הערים הגדולות בארץ. הוצאות הספרים יעמידו דוּכָנִים, יַצִיגוּ את ספריהן ויַצִיעוּ אותם לקונים במחירים מוּזָלִים. הֲנָחוֹת יִינָתְנוּ גם בחנויות הספרים. חלק מהוצאות הספרים יִתנו הנחות בכל ימי חודש יוני.

לצד מכירת הספרים יתקיימו אירועי תַרְבּוּת שונים.

בתל אביב יתקיימו האירועים בכיכר רבין, והם יִכְלְלוּ מפגשים עם סופרים, סַדְנְאוֹת יְצִירָה, הַפְעָלוֹת לכל המשפחה והַצָגוֹת ילדים.

שבוע הספר בירושלים יתקיים במתחם התחנה, עם משחקי ילדוּת, משחקי רצפה עֲנָקִיים, בּוּעוֹת סבון, הצגות ילדים, סדנאות יצירה ועוד.

האירועים בראשון לציון יתקיימו במִדְרְחוֹב רוטשילד ויכללו מפגשים עם סופרים, מוֹפְעֵי מוזיקה, הצגות ילדים, תיאטרון בובות ועוד.

בחולון יתקיימו האירועים בפארק פרס ויכללו מופעי מוזיקה לכל המשפחה והצגות ילדים המְבוּסָסוֹת על ספרים ידועים ועל אַגָדוֹת מוּכָּרוֹת.

בבאר שבע יתקיימו אירועים בכמה מקומות: הרצאה על עִיצוּב כְּרִיכוֹת ספרים, ארוחת קְסָמִים בַּאֲווִירַת הארי פוטר ועוד.

האירועים בכל הערים יתקיימו בשעות הערב.

עַם הסֵפֶר

מַסוֹרֶת שְבוע הספר החלה בשנת 1926, עשרים ושתיים שנים לפני קום המדינה. יָזְמָה אותו המוֹ"לִית ברכה פֶּלאי, שהֶעֱמִידָה דוכנים בשְׂדרות רוטשילד בתל אביב ופִרסמה בעיתונים מוֹדָעוֹת על 'יום הספר העברי'. בְּמַקְבִּיל למְכירת הספרים, כולם בעברית כמובן, נֶעֶרְכוּ באותו יום גם מסיבות, הַרְצָאוֹת, קונצרטים ועוד. מאז התקיימו ימים נוספים כאלה, אך לא בְּאוֹפֶן קָבוּעַ. שבוע הספר כפי שהוא מִתקיים כיום החל בשנת 1959 ביוזמת הסופר שלמה טנאי ומאז הוא מתקיים מדי שנה.

 

ספרים וּמִסְפרים

ספרים וּמִסְפרים
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

סְפָרים וּמִסְפָּרִים

נְתונים על שוק הספרים הישראלי

7,692 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2017 – כך מפרסמת הספרייה הלאומית בדוּ"חַ השנתי לקראת שבוע הספר העברי. השנה, לכבוד חגיגות ה-70 למדינה, נוספה לדו"ח גם הַשְווָאָה לנתונים משנת תש"ח (1948).

הנה נתונים אחדים:

89.5 אחוזים מהספרים שפּוּרְסְמו בארץ בשנת 2017 כְּתוּבִים בעברית, 5 אחוזים באנגלית, 3 אחוזים בערבית ואחוז וחצי אחוז ברוסית. 84 אחוזים מהספרים הם סִפְרֵי מָקוֹר, עֲלִייָה של שני אחוזים לְעוּמַת השנה הקודמת. 60 אחוזים מהספרים המְתוּרְגָמִים תוּרְגְמו מאנגלית. בִּתְחוּם הספרים המתורגמים נמשכת מְגָמַת העלייה בתרגום מצרפתית של ספרֵי פרוזה; עלייה קלה נרשמה במספר ספרי השירה: 1,247 ספרים לעומת 1,238 בשנה הקודמת.

בִּתְחוּמֵי הפְּנַאי יצאו לאור השנה 46 מדריכי טיולים, מתוכם רק חמישה על ישראל, וכן 44 ספרי בישול ו-112 ספרים בתחומי ההַעֲצָמָה והעזרה העַצְמִית (יִיעוּץ זוגי, תְזוּנָה, הדרכה להורים וכדומה).

נתון מעניין נוסף: 88 ספרי קומיקס  – עֲלִילוֹנִים בעברית – לילדים פורסמו במהלך השנה, מתוכם 60 מְיוּעָדִים למִגְזָר החרֵדִי. הדו"ח מלמד גם על עלייה בהדפסת ספרות תורנית, וזהו התחום שבו יוצאים לאור רוב ספרי העִיוּן בישראל.

מתש"ח ועד תשע"ח

מהנתונים עולה כי ספרות הילדים והנוער הִתְחַזְקָה בְּאוֹפֶן מַשְמָעוּתִי, לְעוּמַת יְרידה משמעותית במספר הספרים בנושְׂאֵי ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל. בשנת תש"ח ספרי היסטוריה, ארכיאולוגיה וספרי טיולים בארץ הִיווּ כ-20 אחוזים מספרי העיון, לעומת חמישה אחוזים בלבד כיום; 67 מַחֲזוֹת מקור ומחזות מתורגמים יצאו לאור בתש"ח, לעומת 11 מחזות בלבד שהתפרסמו אֶשְתָקַד; בשנת 1948 התפרסם רק ספר בישול אחד, לעומת 44 ספרים בשנה שעברה; בתש"ח פורסמו 31 ספרי שירה, לעומת 387 בשנה שעברה.

שינוי בּוֹלֵט נוסף קיים בתחום הספרות התורנית: בשנת 1948 רק תשעה אחוזים מהספרים שיצאו לאור היו ספרים תורניים, ואילו בשנת 2017 – 17 אחוזים.

שינוי בולט נוסף קיים ביחס שבין נשים כותבות לגברים כותבים בתחום הספרות. בתש"ח רק 13 אחוזים מהכותבים היו סופרות, לעומת 87 אחוז סופרים גברים. היום התמונה שונה לַחֲלוּטִין: 58 אחוזים סופרים, לעומת 42 אחוזים סופרות.

 

בתמונה: פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין תל אביב, 2015, Kobi Gideon (לע"מ)

 

 

 

לשנה הבאה בירושלים

לשנה הבאה בירושלים
נטע ברזילי (ויקיפדיה)

לשנה הבאה בירושלים

תולדות ישראל בתחרות האירוויזיון

41 פעמים השתתפה ישראל בתחרות האירווזיון וארבע פעמים זכתה בה. התחרות קיימת משנת 1956, וישראל הופיעה בה לראשונה ב-1973, עם הזמרת אילנית והשיר 'אי שם'.

הניצחון הראשון של ישראל היה בשנת 1978 עם השיר 'אבניבי' שכתבו אהוד מנור ונורית הירש וביצע יזהר כהן. כעבור שנה זכתה ישראל שוב עם 'הללויה' של שמרית אור וקובי אשרת, בביצוע גלי עטרי ולהקת 'חלב ודבש'. הפעם השלישית הייתה בשנת 1998 עם השיר 'דיווה' של יואב גינאי וצביקה פיק, בביצוע דנה אינטרנשיונל.

את השיר TOY, שהביא לישראל ניצחון אחרי עשרים שנה, כתבו דורון מדלי וסתיו בגר. נטע ברזילי ביצעה אותו בכישרון רב, אחרי שנבחרה לייצג את ישראל בעקבות ניצחונה בתוכנית הטלוויזיה 'הכוכב הבא'.

אירוח תחרות האירוויזיון במדינת ישראל בשנת 1979 היה אחד המבצעים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית, והוא שודר בצבע, אף על פי שהשידורים בארץ נעשו אז עדיין בשחור-לבן. בתחרות זו זכתה ישראל בפעם השנייה, אך ויתרה על הזכות לארח שוב את התחרות בגלל ההוצאות הרבות הכרוכות באירוח התחרות.

 

גלי ועטרי ולהקת חלב ודבש בשיר הללויה (ויקיפדיה)

חוץ מניצחונות היו לישראל הישגים יפים אחרים: השירים 'הורה' בביצוע אבי טולדנו ו'חי' בביצוע עפרה חזה, הגיעו למקום השני. השיר 'כאן' של אורנה ומשה דץ הגיע למקום השלישי, והשירים 'אי שם' של אילנית ו'השקט שנשאר' של שירי מימון הגיעו למקום הרביעי.

המקום ה-24 היה המקום הגרוע ביותר שאליו הגיעה ישראל בתחרות. זה קרה בשנת 1993. אז ייצגה את המדינה שרהל'ה שרון, עם השיר 'שירו'. למרבה השמחה, ישראל מעולם לא הגיעה למקום האחרון…

חמש פעמים נעדרה ישראל מהתחרות. בשנים 1980 ו-1984 התקיים האירוויזיון ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ב-1994 ו-1996 הוצאו מהתחרות המדינות שזכו בניקוד הנמוך ביותר בשנה הקודמת, בשל המספר הגבוה של מדינות שביקשו להשתתף באירוויזיון. בשנת 1997 התקיים האירוע ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

תחרות האירוויזיון אהובה מאוד בישראל וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים. בשנים האחרונות חלה ירידה בהתעניינות, אך בחירתה של נטע ברזילי, שמציגה משהו אחר ושונה מהמקובל בעולם הפופ בכלל ובאירוויזיון בפרט, שינתה את המצב.

בחודשים הקרובים יתחיל תאגיד השידור לתכנן את הפקת האירוויזיון של 2019 בישראל – בשנה הבאה בירושלים!

הללויה ישראל

הללויה ישראל
שמרית אור (ויקיפדיה)

הללויה ישראל

בתים חדשים לשיר חגיגות ה-70

השיר הללויה שכתבו שמרית אור וקובי אשרת נבחר כשיר חגיגות ה-70 של מדינת ישראל. כותבת המילים, הפזמונאית שמרית אור, התבקשה לכתוב בית חדש לשיר לכבוד המאורע. הנה שני הבתים החדשים:

 

הַלְלוּיָה יִשְׂרָאֵל

הַלְלוּיָה הלֵב מִתְפָּעֵל

מִמְדִינָה קְטַנָה בּוֹדֵדָה

הָייְת בִּן לַיִל לְאַגָדָה

וְאֵלַיִיך שָבְנו מִקַצְווֵי תֵבֵל

 

הַלְלוּיָה שְׂאִי בְּרָכָה

יוֹם הוּלֶדֶת הוּא יוֹם הַבְטָחָה

שֶל מוֹלֶדֶת וְעַם ותִקְווָה

נָשִיר לָך בְּאַהֲבָה

הַלְלוּיָה

 

 

 

חיים גורי – שירים

חיים גורי – שירים
הצילום: לע"מ

חיים גורי – שירים

אף שרציתי עוד קצת עוד

שירים מתוך ספרו האחרון של חיים גורי: אף שרציתי עוד קצת עוד:

 

דַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זאֹת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.

 

סִכּוּי סָבִיר

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי סָבִיר לְעוֹד מִלְחָמָה.
עוֹד מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תַּאֲרִיכִים, שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים זְקוּקִים לָהֶן.
פֹּה דּוֹר לְדוֹר מוֹסֵר אֶת הָרוֹבֶה,
כְּמוֹ אֶת הַמַּקֵּל בְּמֵרוֹץ־שְׁלִיחִים.
בֵּינְתַיִם, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּמְעַט בְּוַדָּאוּת,
שֶׁבְּעָתִיד נִרְאֶה לָעַיִן
לֹא יַחְסְרוּ פֹּה הַהוֹלְכִים וְהַבּוֹכִים,
צֶאֱצָאֵי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, שְׁנֵי הָאַחִים.

 

רְאִי

מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ.
הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ,
עִם פָּנֶיךָ הַזָּרוֹת בָּרְאִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הָעוֹשֶׂה אוֹתְךָ כֹּה שׁוֹנֶה מִצּוּרוֹת הֱיוֹתְךָ.
אַתָּה מְצֻלָּם וְחָתוּךְ, תָּפוּר וּמְתֻקָּן,
מַמְשִׁיךְ לְהַמֵּר עַל סִכּוּיֵי הַהֶמְשֵׁךְ.

 

בתמונה: חיים גורי מקבל את פרס ישראל מנשיא המדינה יצחק נבון. הצילום: לע"מ

 

לַהַב שָנִי יחליף את זובין מהטה

לַהַב שָנִי יחליף את זובין מהטה

לַהַב שָנִי יחליף את זובין מהטה

כוכב צעיר ומבטיח: בן 29

התִזְמוֹרֶת הפילהרמונית הישראלית הוֹדִיעָה בשבוע שעבר על מִינוּיוֹ של המְנַצֵחַ והפסנתרן הישראלי הצעיר להב שני למְנָהֲלָהּ המוזיקלי הבא. הוא יַחלִיף בתַפְקִיד את זובין מהטה, שכִּיהֵן כמנהל המוזיקלי המיתולוגי של התזמורת מאז 1969 והודיע על פְּרִישָה. שני יִיכָּנֵס לתפקידו החל מעוֹנַת 2020/21. הוא נִבְחַר ברוב גדול מאוד של חברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

שני נולד בתל אביב בשנת 1989 והחל ללמוד נְגִינָה בפסנתר בגיל שש. הוא למד בבית הספר התיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין והמשיך את לימודיו בפסנתר אצל פרופ' אריה ורדי בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך למד באקדמיה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין והוּדְרַך על ידי דניאל בארנבוים.

הוא הוֹפִיעַ לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית כפסנתרן סולָן בגיל 16.

ב–2013 זָכָה בפרס הראשון בַּתַחֲרוּת היוֹקְרָָתִית למנצחים על שם גוסטב מאהלר. באוקטובר באותה שנה הוזמן להחליף את קורט מאזור החולה בקונצרט פתיחת העונה של הפילהרמונית הישראלית. הקָהָל קיבל את להב בהִתְלַהֲבוּת גדולה.

ב–2016 ניצח לראשונה על הפילהרמונית של רוטרדם. אחרי מפגש אחד בלבד, הוּצַע לו תפקיד המנהל המוזיקלי של תזמורת זו.

שני אינו המנצח הראשון המתגלה ככוֹכָב בגיל צעיר. ליאונרד ברנשטיין היה בן 25 כשנקרא להחליף את ברונו ולטר בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. למחרת, היה לכוכב בִּין לְאוּמִי. מהטה ניצח לראשונה על הפילהרמונית הישראלית בגיל 25, ונעשה יוֹעֲצָהּ המוזיקלי בגיל 33.

 

התזמורת הפילהרמונית בניצוח זובין מהטה (ויקיפדיה)

image_print