לרגל יום העברית תשפ"ב, החל היום יום חמישי, י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה – זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית.
לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!
שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.
גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה – לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים – שממררים את חיינו יותר ויותר; אחרונה חביבה – מדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.
טִרְלוּל
ומניין המילה טרלול?
בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.
המילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.
אנו תקווה שביום העברית הבא שום מילה ממילות הקורונה לא תגיע לרשימת המילים המועמדות למילת השנה.
עד כאן דברי האקדמיה. ואנחנו מוסיפים: ואנו תקווה שבשנים הבאות נבחר מילים נורמליות יותר…
'ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לעידוד עלייה' מַצִיגָה לכבוד שְבוע השפה העברית את השיר החדש 'עברית אהובתי'. את המילים כתב יואב גינאי, הִלְחִין גיא מנטש ושרה דנה אינטרנשיונל. זהו שיר הַצְדָעָה לאולפנים והוא בא לְעוֹדֵד עלייה לישראל.
בתמונה: עולים חדשים לומדים עברית באולפן רעננה 2018
לקראת יום העברית תשפ"ב פָּנתה האקדמיה ללשון העברית לציבור בבקשה לִבְחור מֵאוֹצַר הבִּיטוּיִים העִברי ביטוי יפה, מַטְבֵּעַ לשון או צֵירוףּ אהוב במיוחד – בעברית מִקראית, בשפה המִתחדשת וגם בלְשון הסלנג.
אֲתַר האקדמיה מֵביא מִבְחָָר גדול מן הביטויים שהציבור בָּחַר בלִוְויַית ההסברים שצֵירְפוּ הבוחֲרים לבְחירָתָם. הרְשימה ארוכה ארוכה…
ביום רביעי השבוע (27 באוקטובר) מְצַיְינים בישראל את 'יום הקולְנוע הישְׂרְאלי'.
יום הקולנוע הישראלי הוא אירועשנתי המתקיים מאז שנת 2014, ביוֹזְמַת משרד התַרבות והספורט והִתְאַחְדוּת עֲנַף הקולנוע בישראל. ביום זה מוּקְרָנים בעֶשְׂרות בתֵי קולנוע ברחבֵי הָאָרץ רק סְרטים ישְׂרְאלים, במְחיר של 10 שְקלים בִּלְבַד לכרטיס. ההַקרנות כולְלות הקרנות בְּכוֹרָה לסְרטים רבים וכן הַקְרנות של הסְרטים שהיו מועמָדים לפְרס אופיר לסֶרֶט העֲלִילָתי הטוב ביותר ובהם הסרט 'וַיְהי בוקר' שזָכָה בתַחֲרות. הוא יהיה הנָציג של ישראל בתַחֲרות האוסקר השנה. במִסְגֶרֶת יום הקולנוע הישְׂרְאלי מִתקיימים בכל שנה אֵירועֵיהוֹקָרָה לקולְנוענים ישראלים בּוֹלְטים והַקרנות של סִרטֵיהֶם.
בשנת הקורונה חלה יְרידה במספר הספרים שהִתפרסמו. בסִפרייה הלְאומית נִרשמו רק 6,487 ספרים, לעומת 8,225 ספרים שיצאו לאור ב-2019.
הינה נְתוניםשפרסמה הסִפרייה המרכזית לרגל שבוע הספר. הנתונים מתייחסים לשנת 2020.
מָקור ותרגום
רוב הסְפרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית – 92.4%. 3.6% מהספרים הם בשפה האנגלית, 3.3% בערבית, 0.4% ברוסית, 0.3% בשפות אחרות.
87% מִכְּלַל הספרים שיצאו לאור ב-2020 הם ספרימָקוֹר שנִכתבו בעיקר בעברית. מבין הספרים המְתוּרגמיםשראו אור בארץ – מַרְבִּית התרגומים הם מאנגלית (74%), מצרפתית תורגמו 6%, מגרמנית ומספרדית 3% ו-26% מהספרים תוּרְגְמו משפות נוספות.
בסִפרות המקור בעברית: סִפרֵי השירה מְהַוִוים 45%, הפרוזה – 42% וסיפורים קצרים – 9%.
בשנת 2020 יצאו לאור 1,813 ספרי פרוזה ושירה. 1,685 מִתוֹכָם הם סִפרי פרוזה ושירה בעברית, ומהם 1,408 הם סִפרות מָקור שנִכתבה בשָׂפה העברית. השאר הם תרגומים משפות אחרות. בנוסף יצאו לאור גם 76 ספרים בערבית, 34 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.
נושְׂאֵי סִפרות הפרוזה
משפחה היא הנושא הנָפוֹץביותר בספרות שיצאה לאור בשנה שעברה. שְליש מהספרים מִתְמַקְדיםביְחָסיםבתוך המשפחה, ובמיוחד בקֶשֶר בין הורים וילדים. 15 ספרים עוסקים בקְשרים בין סבים וסבתות לנֶכְדיהם.
ז'אנר הרומן הרומנטי מְהַוֶוה כ -12% מספרות הפרוזה.
כ-10% מסִפרי הפרוזה הישְׂרְאלית הם סִפרי מֶתַח, ריגוּלופעולה, כ-20% הם רומנים היסטוריים, 5% עוסקים בשוֹאָה. 3% מהסיפורים של הסופרות והסופרים הישראלים מתרחשים בקיבוצים.
סִפרי ילדים ונוער
1,113 סִפרי ילדים יצאו לאור השנה. 91% מסִפרי הילדים הם בעברית, 7% בערבית וספרים מְעטים באנגלית וביידיש.
רוב ספרי הילדים הם סִפרות מָקור, ורק 22% מהם הם ספרים מְתורגמים. מתוך המְתורגמים, אנגלית היא שְׂפַת המָקור העיקָרית, ופחות מרֶבע תורגמו מ-12 שפות אחרות.
נושְׂאים בספרות הילדים
גם בסִפרות הילדים רוב הספרים שיצאו לאור השנה מוּקְדָשים ליְחָסים בתוך המשפחה.
30 ספרים הם סִפרֵי פנטזיה לילדים ובנֵי נוער, רובם הגדול מְתורגמים מאנגלית. 150 ספרים עוסקים בבעלי חיים. 100 ספרים הם סִפְרֵי מֶתַח, בַּלָשִים ומְרַגְלים. השנה יצאו 61 סִפרֵי קומיקס.
גם לפָעוֹטוֹת יצאו השנה לא מְעט ספרים חדשים: 33 סִפרי קרטון ו-43 ספרים שמְחובָּרים להם חֲפָציםשונים (בדים, פאזלים, ועוד).
סִפרי עִיוּן
סוּגַת סִפרי העיוּןהיא הנִפְגַעתַ הקשה ביותר בשנת הקורונה. בתְחוּםמדְעֵי היהדות נִרשמה יְרידה של 33%.
ספִרי ביוגרפיות נִשארו ללא שינוי מהשנה שעברה, והשִיעור היַחסי שלהם מתוך הספרים עלה ל-4%. פִּרסומֵי גלריות, מוזיאונים וספרי אוֹמָנות ירדו ב-43% השנה. יְרידה גדולה נרִשמה גם במַדְעֵי הרוח והחֶברה ובמדְעֵי הטֶבע.
שבוע הספר העברי הוא מסוֹרֶת רַבַּת שנים. הוא מִתקיים בכל שנה בחודש יוני. בשבוע זה מִתקיימים אֵירוּעִים מְיוחדים ומִפגשים בין סופרים וקוראים. ביִישובים רבים מִתקיימים יְרִידֵי ספרים המושְכים אֲלֵיהֶם קָהָל גדול של מבוגרים וִילדים. הוצָאוֹת הספרים מַעֲנִיקוֹת בשבוע זה הנָחוֹתמְיוחדות ביְרידים ובחנויות.
פסטיבל ישראל ירושלים 2021 ה-60 במספר מִתְקַיֵים השנה בימים 19-3 ביוני ברחבֵי ירושלים. הפסטיבל חוגג שישים שְנות עֲשִׂייָה אומָנותיתישראלית רַב תְחוּמית וִיצִירָה אומנותית במפגש בין אומָנות וקהילה.
עֶשְׂרות אוֹמָנים ישְׂרְאלים יִקחו חֵלֶק בפסטיבל במופעים ובאירועים מיוחדים בכל תְחוּמֵי האוֹמָנות: מָחוֹל, מוזיקה, תיאטרון, פרפורמנס, וידיאו ארט ומֵיצָגִים.
הלך לעולמו דני קרוון – פַּסָל, מְעַצֵב תַפְאוּרוֹת וצַיָיר ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1977. בן 90 היה במותו. בשנותיו האחרונות חי ועבד בתל אביב, בפריז ובפירנצה.
בין עבודותיו בישראל: כיכר הבימה בתל אביב, הכיכר הלבנה בפארק אדית וולפסון על דרך השלום, אנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע, 'נתיב השלום' בניצנה וכן הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת – המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים, קכ"ו, ו'),
עבודותיו של קרוון הָפכו לסְמליםמוכָּרים בעולם מסאול ועד ברלין ונירנבג, פריס ופירנצה. ביניהן: כיכר הסוֹבְלנות על שם יצחק רבין בכיכר אונסק"ו בפריז.
בכל שנה בל"ג בעומר, והשנה בימים חמישי ושישי 29 ו-30 באפריל, איגוד המוזיאונים הישראלי והמוזיאונים ברחבי הארץ מזמינים את הציבור הרחב לבקר בעשרות מוזיאונים ללא תשלום – לרגל יום המוזיאונים הבין-לאומי.
