עברית אֲהוּבָתִי
שיר הַצְדָעָה לאולפנים
'ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לעידוד עלייה' מַצִיגָה לכבוד שְבוע השפה העברית את השיר החדש 'עברית אהובתי'. את המילים כתב יואב גינאי, הִלְחִין גיא מנטש ושרה דנה אינטרנשיונל. זהו שיר הַצְדָעָה לאולפנים והוא בא לְעוֹדֵד עלייה לישראל.
בתמונה: עולים חדשים לומדים עברית באולפן רעננה 2018
לקראת יום העברית תשפ"ב פָּנתה האקדמיה ללשון העברית לציבור בבקשה לִבְחור מֵאוֹצַר הבִּיטוּיִים העִברי ביטוי יפה, מַטְבֵּעַ לשון או צֵירוףּ אהוב במיוחד – בעברית מִקראית, בשפה המִתחדשת וגם בלְשון הסלנג.
אֲתַר האקדמיה מֵביא מִבְחָָר גדול מן הביטויים שהציבור בָּחַר בלִוְויַית ההסברים שצֵירְפוּ הבוחֲרים לבְחירָתָם. הרְשימה ארוכה ארוכה…
ביום רביעי השבוע (27 באוקטובר) מְצַיְינים בישראל את 'יום הקולְנוע הישְׂרְאלי'.
יום הקולנוע הישראלי הוא אירוע שנתי המתקיים מאז שנת 2014, ביוֹזְמַת משרד התַרבות והספורט והִתְאַחְדוּת עֲנַף הקולנוע בישראל. ביום זה מוּקְרָנים בעֶשְׂרות בתֵי קולנוע ברחבֵי הָאָרץ רק סְרטים ישְׂרְאלים, במְחיר של 10 שְקלים בִּלְבַד לכרטיס. ההַקרנות כולְלות הקרנות בְּכוֹרָה לסְרטים רבים וכן הַקְרנות של הסְרטים שהיו מועמָדים לפְרס אופיר לסֶרֶט העֲלִילָתי הטוב ביותר ובהם הסרט 'וַיְהי בוקר' שזָכָה בתַחֲרות. הוא יהיה הנָציג של ישראל בתַחֲרות האוסקר השנה. במִסְגֶרֶת יום הקולנוע הישְׂרְאלי מִתקיימים בכל שנה אֵירועֵי הוֹקָרָה לקולְנוענים ישראלים בּוֹלְטים והַקרנות של סִרטֵיהֶם.
בתמונה: פוסטר אקדמיה לסרט "ויהי בוקר", תחת רישיון: שימוש חופשי, ויקיפדיה
שנת 2020 הייתה שנה יוצֵאת דופן בכל תחומי החיים, ומגפת הקורונה הִשפיעה מאוד גם על עֲנַף ההוצָאה לאור בישראל.
בשנת הקורונה חלה יְרידה במספר הספרים שהִתפרסמו. בסִפרייה הלְאומית נִרשמו רק 6,487 ספרים, לעומת 8,225 ספרים שיצאו לאור ב-2019.
הינה נְתונים שפרסמה הסִפרייה המרכזית לרגל שבוע הספר. הנתונים מתייחסים לשנת 2020.
מָקור ותרגום
רוב הסְפרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית – 92.4%. 3.6% מהספרים הם בשפה האנגלית, 3.3% בערבית, 0.4% ברוסית, 0.3% בשפות אחרות.
87% מִכְּלַל הספרים שיצאו לאור ב-2020 הם ספרי מָקוֹר שנִכתבו בעיקר בעברית. מבין הספרים המְתוּרגמים שראו אור בארץ – מַרְבִּית התרגומים הם מאנגלית (74%), מצרפתית תורגמו 6%, מגרמנית ומספרדית 3% ו-26% מהספרים תוּרְגְמו משפות נוספות.
פרוזה ושירה
בשנת 2020 חלה עלייה בחלק היַחֲסי של סִפרי הפרוזה והשירה. סוּגוֹת אלה מְהַווֹת 28% מהספרים. חל גידול גם בחֶלקם היַחסי של סִפרֵי הַדְרָכָה, הַעֲצָמָה ופְנַאי (6%).
בסִפרות המקור בעברית: סִפרֵי השירה מְהַוִוים 45%, הפרוזה – 42% וסיפורים קצרים – 9%.
בשנת 2020 יצאו לאור 1,813 ספרי פרוזה ושירה. 1,685 מִתוֹכָם הם סִפרי פרוזה ושירה בעברית, ומהם 1,408 הם סִפרות מָקור שנִכתבה בשָׂפה העברית. השאר הם תרגומים משפות אחרות. בנוסף יצאו לאור גם 76 ספרים בערבית, 34 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.
נושְׂאֵי סִפרות הפרוזה
משפחה היא הנושא הנָפוֹץ ביותר בספרות שיצאה לאור בשנה שעברה. שְליש מהספרים מִתְמַקְדים ביְחָסים בתוך המשפחה, ובמיוחד בקֶשֶר בין הורים וילדים. 15 ספרים עוסקים בקְשרים בין סבים וסבתות לנֶכְדיהם.
ז'אנר הרומן הרומנטי מְהַוֶוה כ -12% מספרות הפרוזה.
כ-10% מסִפרי הפרוזה הישְׂרְאלית הם סִפרי מֶתַח, ריגוּל ופעולה, כ-20% הם רומנים היסטוריים, 5% עוסקים בשוֹאָה. 3% מהסיפורים של הסופרות והסופרים הישראלים מתרחשים בקיבוצים.
סִפרי ילדים ונוער
1,113 סִפרי ילדים יצאו לאור השנה. 91% מסִפרי הילדים הם בעברית, 7% בערבית וספרים מְעטים באנגלית וביידיש.
רוב ספרי הילדים הם סִפרות מָקור, ורק 22% מהם הם ספרים מְתורגמים. מתוך המְתורגמים, אנגלית היא שְׂפַת המָקור העיקָרית, ופחות מרֶבע תורגמו מ-12 שפות אחרות.
נושְׂאים בספרות הילדים
גם בסִפרות הילדים רוב הספרים שיצאו לאור השנה מוּקְדָשים ליְחָסים בתוך המשפחה.
30 ספרים הם סִפרֵי פנטזיה לילדים ובנֵי נוער, רובם הגדול מְתורגמים מאנגלית. 150 ספרים עוסקים בבעלי חיים. 100 ספרים הם סִפְרֵי מֶתַח, בַּלָשִים ומְרַגְלים. השנה יצאו 61 סִפרֵי קומיקס.
גם לפָעוֹטוֹת יצאו השנה לא מְעט ספרים חדשים: 33 סִפרי קרטון ו-43 ספרים שמְחובָּרים להם חֲפָצים שונים (בדים, פאזלים, ועוד).
סִפרי עִיוּן
סוּגַת סִפרי העיוּן היא הנִפְגַעתַ הקשה ביותר בשנת הקורונה. בתְחוּם מדְעֵי היהדות נִרשמה יְרידה של 33%.
ספִרי ביוגרפיות נִשארו ללא שינוי מהשנה שעברה, והשִיעור היַחסי שלהם מתוך הספרים עלה ל-4%. פִּרסומֵי גלריות, מוזיאונים וספרי אוֹמָנות ירדו ב-43% השנה. יְרידה גדולה נרִשמה גם במַדְעֵי הרוח והחֶברה ובמדְעֵי הטֶבע.
ספרים בערבית
השנה יצאו 214 ספרים בערבית – כמות רגילה לשנה ועלייה מְתוּנָה באופֶן יַחֲסי לשפות אחרות.
מַרבית הספרים המִתפרסמים בישראל בשפה הערבית הם ספרי קריאה ושירה למבוגרים ולילדים. לפחות 83 ספרי ילדים ונוער בערבית יצאו השנה ו-75 ספרי פרוזה ושירה.
ספרים דיגיטליים
ב-2020 חלה עלייה מַשְמָעוּתִית בהוצאה לאור של ספרים דיגיטליים. נִרשמו 799 ספרים דיגיטליים.
מגֵפת הקורונה היא הנושא המֶרכזי בספרים הדיגיטליים שיצאו לאור בשנת 2020.
ספרים מוקלטים
388 ספרים מוּקְלטים הוּקְלטו על ידי 'אייקאסט ספרים מוקלטים' במַהֲלַך 2020. 55% מהם מְיועָדים למְבוגרים, 35% לנוער, ו-10% לילדים.
בתמונה: שבוע הספר העברי בגני יהושוע בתל אביב. בצילום, דוכן הפצת ספרים. 2005 MILNER MOSHE לע"מ
שבוע הספר העברי הוא מסוֹרֶת רַבַּת שנים. הוא מִתקיים בכל שנה בחודש יוני. בשבוע זה מִתקיימים אֵירוּעִים מְיוחדים ומִפגשים בין סופרים וקוראים. ביִישובים רבים מִתקיימים יְרִידֵי ספרים המושְכים אֲלֵיהֶם קָהָל גדול של מבוגרים וִילדים. הוצָאוֹת הספרים מַעֲנִיקוֹת בשבוע זה הנָחוֹת מְיוחדות ביְרידים ובחנויות.
אֵירועֵי שְבוע הספר העברי יִתקיימו השנה במַתְכּוֹנֶת רגילה, זאת לאחר שבשנה שעברה הם בּוּטְלו בְּשֶל מִגְבְּלות הקורונה. השנה מְצַיְינים את שְבוע הספר בסִימן 'לְדַמְיֵין בשָׂפָה שלך'. יְרידים ואֵירועים יִתקיימו במִתְחַם שָׂרוֹנָה בתל אביב, במִתְחַם התַחֲנָה בירושלים וביִישובים נוסָפים.
בתמונה: אירוע פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין בתל אביב. 2015 Kobi Gideon, לע"מ
פסטיבל ישראל ירושלים 2021 ה-60 במספר מִתְקַיֵים השנה בימים 19-3 ביוני ברחבֵי ירושלים. הפסטיבל חוגג שישים שְנות עֲשִׂייָה אומָנותית ישראלית רַב תְחוּמית וִיצִירָה אומנותית במפגש בין אומָנות וקהילה.
עֶשְׂרות אוֹמָנים ישְׂרְאלים יִקחו חֵלֶק בפסטיבל במופעים ובאירועים מיוחדים בכל תְחוּמֵי האוֹמָנות: מָחוֹל, מוזיקה, תיאטרון, פרפורמנס, וידיאו ארט ומֵיצָגִים.
תיאטרון ירושלים בטלביה ויקיפדיה
בתמונה למעלה סמליל פסטיבל ישראל מתוך אתר הפסטיבל
בתמונה למטה: תיאטרון ירושלים בטלביה, ע"י Arielhorowitz, תחת רישיון, ויקיפדיה
הלך לעולמו דני קרוון – פַּסָל, מְעַצֵב תַפְאוּרוֹת וצַיָיר ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1977. בן 90 היה במותו. בשנותיו האחרונות חי ועבד בתל אביב, בפריז ובפירנצה.
קרוון נולד בתל אביב לאב שהיה אַדְרִיכַל הגנים המיתולוגי של העיר. קרוון הבן יָצַר קרוב למאה עבודות אוֹמָנות סְבִיבָתית בישראל ובעולם וזָכָה בפרסי האומנות הבין לאומיים היוֹקְרָתיים ביותר. ביניהם: פרס 'טבעת הקיסר' ביפן ותואַַר 'אומן השלום' של אונסק"ו.
בין עבודותיו בישראל: כיכר הבימה בתל אביב, הכיכר הלבנה בפארק אדית וולפסון על דרך השלום, אנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע, 'נתיב השלום' בניצנה וכן הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת – המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים, קכ"ו, ו'),
עבודותיו של קרוון הָפכו לסְמלים מוכָּרים בעולם מסאול ועד ברלין ונירנבג, פריס ופירנצה. ביניהן: כיכר הסוֹבְלנות על שם יצחק רבין בכיכר אונסק"ו בפריז.
סרט על חייו של דני קרוון מוּקְרָן בימים אלה בבתֵי הקולנוע.
כיכר התרבות בתל אביב (ויקיפדיה)
שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך, 1966 מליאת הכנסת, ירושלים (ויקיפדיה)
אנדרטת חטיבת הנגב, 1963-8 באר שבע (ויקיפדיה)
כיכר לבנה, 1977-1988 פארק וולפסון, תל אביב-יפו (ויקיפדיה)
דרך זכויות האדם, 1989-1993 נירנברג, גרמניה (ויקיפדיה)
בתמונה הראשונה: הפסל והאמן דני קרוון בסטודיו בתל אביב ע"י מיכאלי, תחת רישיון, ויקיפדיה
בתמונה השנייה: כיכר התרבות בתל אביב, ע"י Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel, תחת רישיון, ויקיפדיה
בתמונה השלישית: שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך, 1966 מליאת הכנסת, ירושלים, ע"י , תחת רישיון, ויקיפדיה
בתמונה הרביעית: אנדרטת חטיבת הנגב, 1963-8 באר שבע, תחת רישיון, ויקיפדיה
בתמונה החמישית: כיכר לבנה, 1977-1988 פארק וולפסון, תל אביב-יפו, ע"י Talmoryair, תחת רישיון, ויקיפדיה
בתמונה השישית: דרך זכויות האדם, 1989-1993 נירנברג, גרמניה, ע"י, תחת רישיון, ויקיפדיה
בכל שנה בל"ג בעומר, והשנה בימים חמישי ושישי 29 ו-30 באפריל, איגוד המוזיאונים הישראלי והמוזיאונים ברחבי הארץ מזמינים את הציבור הרחב לבקר בעשרות מוזיאונים ללא תשלום – לרגל יום המוזיאונים הבין-לאומי.
במסגרת יום זה יתקיימו במוזיאונים פעילויות מיוחדות בהשראת הנושא השנתי הנבחר. הנושא שנבחר השנה הוא: עתיד המוזיאונים – תיקון ובריאה מחדש. יתקיימו סיורים מיוחדים והדרכות, מפגשי שיח, חשיפה לתערוכות חדשות ולמיצגים ייחודיים, פעילויות לילדים, סדנאות יצירה ועוד.
רשימת המוזיאונים הפתוחים לקהל בלי תשלום ביום המוזיאונים הבין-לאומי והפעילויות המוצעות מופיעה באתר איגוד המוזיאונים.
בתמונה: היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים לע"מ
הלך לעולמו המשורר נתן זך, אחד המשוררים העבריים החשובים בדורֵנו, חתן פרס ישראל לשירה.
זך היה משורר, עורך, מְתַרְגֵם ומְבַקֵר שירה ישְׂרְאֵלִי, פרופסור בחוג לספרות עברית וְהַשְוָואֲתִית באוניברסיטת חיפה.
הוא נולד בשנת 1930 בברלין, בן יחיד לאב לא יהודי ולאם יהודיה מִמוצא איטלקי. לאחר עֲלִייַת הנאצים לשִלטון הוא עלה עם הוריו לישראל בשנת 1936. הוא שֵירַת בצה"ל במלחמת העצמאות. הוריו התקשו לְהִסְתַגֵל לחיים בישראל וכִמעט שלא דיברו עברית. אביו שם קץ לחייו.
אוסֶף שירָיו הראשון של זך יצא לאור בשנת 1953.
בשנים 1968 – 1978 חי באנגליה והִשלים לימודי דוקטורט בסִפרות. כשחזר לישראל לימד באוניברסיטת תל אביב ומוּנָה לפרופסור באוניברסיטת חיפה.
בשנת 2014 נִישָׂא זך לשרה אביטל לאחר 40 שנות זוּגִיוּת. זך בחר לא להביא ילדים לעולם. בגיל 84, אמר ברֵיאיון בטלוויזיה, כי הוא מצטער מאוד על החלטה זו שלו.
בשְנותָיו האחרונות לָקָה באלצהיימר והִתְגוֹרֵר בבית אבות ברמת גן. הוא הלך לעולמו כחודש לפני יום הולדתו ה-90.
שירתו
זך נֶחשב לפוֹרֵץ דרך בשירה העברית. הוא הִשְתַיֵיך לחבורת 'לקראת' – משוררים שמָרְדוּ בפאתוס הלירי של המשוררים הציוניים.
הם יצאו נגד הסימטריה הנוּקְשָה, הריתמוס הקָבוּעַ והסימבוליזם הרב שאִפְיְינוּ את שירת אלתרמן, אַחַד המשוררים האהובים אז ועד היום.
לדעתם כל אלה מְכָנִיים ומְקוּבָּעִים, ולפיכך תמונת העולם שמִתְקבלת בשירה כזו היא מְלָאכוּתִית.
זך וחבריו סָבְרוּ שיש לכתוב שירה בשפה פשוטה, 'בגוֹבה העינַיים'. הם בָּחֲרוּ לכתוב שירה המְתארת את המְציאות כְּמוֹת שהיא, ללא המילים שנוֹעֲדוּ לְקַשֵט בלבד ולא באו לְתָאֵר חַוָויָה, מצב או תמונה.
הם 'שברו' את המִבְנֶה השירי ואת החֲרִיזָה ששָלטו בשירה העברית עד שנות השישים של המאה ה-20. העקרונות החדשים האלה שולטים מאז בשירה העברית. מאז שנות ה-60 רק משוררים מעטים כותבים במבנה השירי הישן.
משירָיו
רבים משיריו של נתן זך אֲהוּבִים ומוּכָּרִים. שירים רבים הוּלְחֲנוּ, ביניהם: כי האדם עץ השדה; כולנו זקוקים לחסד; כוכב אחד לבד; ציפור שנייה; כשצלצלת רעד קולך; לא טוב הֱיוֹת האדם לבדו; אני יושב על שפת הרחוב, ועוד.
צִפּוֹר שְנִייָּה / נתן זך
רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי.
הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.
צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד
עַד יוֹם מוֹתִי.
עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ.
אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם.
מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ
לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם.
כי האדם עֵץ השָׂדֶה / נתן זך
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
אני יושב על שפת הרחוב / נתן זך
אני יושב על שפת הרחוב
וּמִסתכל באנשים.
הם אינם יודעים
שאני בהם מסתכל.
האם כך מסתכל בנו האֵל,
מבלי שנרגיש דבר, מבלי שנָבין,
מבלי שנִשאל?
אינני יודע.
יש דברים רבים שאני שואל.
לפי שעה
אני יושב על שפת הרחוב
ומסתכל
איך זה שכוכב אחד לְבַד מֵעֵז.
איך הוא מֵעֵז, למען השם.
כוכב אחד לְבַד.
אני לא הייתי מֵעֵז.
ואני, בעצם, לא לְבַד.
בתמונה: נתן זך, ע"י מאת מוטי קיקיון.Original uploader was צחי לרנר at he.wikipedia – Transferred from he.wikipedia; transferred to Commons by User:Magnus Manske using CommonsHelper.(Original text : moti kikayon), Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7902056, תחת רישיון
השחקן יהודה בארקן, שנִפטר בסוף השבוע לאחר שחלה בקורונה, הוּבָא אתמול לִמְנוּחוֹת בבֵית העָלְמין ברחובות.
בארקן היה שַׂחְקָן, מֵֵפִיק, במאי קולנוע ותַסְרִיטַאי ישראלי. הוא הִתְפַרְסֵם בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת בתוכניות וסרטי המְתִיחוֹת שכתב וביים, ובסרטים שזָכוּ לכִּינוּי 'סרטי בורקס', בהם: "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר" וסִדרת הסרטים "אבא גָנוּב".
'סרט בורקס' היא ז'אנר קולנועי שהיה נָפוֹץ בקולנוע הישְׂרְאלי משנות השישים והשבעים עד אמצע שנות השמונים.
בסוּגָה זו הסרטים בנויים מקטעים של מלודרמה ושל קומדיה. במרכזם עומדות דְמוּיוֹת סטראוטיפיות של ישראלים מעֵדוֹת שונות. דמות מזרחית מוֹבילה את הסרט ובמרכז הסרט תֵיאוּר של משפחה, קְהילה או שְכוּנָה מזרחית והקונפליקט בֵּינָה לבין הישראליות האשכנזית. לסרטים בסוּגָה זו יש בדרך כלל סוף טוב – חתונה בין בנֵי העֵדוֹת השונות.
הקָהָל אהב את הסרטים של יהודה בארקן. המְבַקְרים – לא תמיד…
כך או כך – הם הָפְכוּ לסרטֵי קאלט – קלסיקה ישראלית.
בתמונה: בארקן בתפקיד צ'ארלי יחד עם משה איש כסית וזאב רווח בסצנה מתוך הסרט "צ'רלי וחצי", 1974, ע"י Yoni S.Hamenahem, תחת רישיון
