שבוע הספר העברי הוא מסוֹרֶת רַבַּת שנים. הוא מִתקיים בכל שנה בחודש יוני. בשבוע זה מִתקיימים אֵירוּעִים מְיוחדים ומִפגשים בין סופרים וקוראים. ביִישובים רבים מִתקיימים יְרִידֵי ספרים המושְכים אֲלֵיהֶם קָהָל גדול של מבוגרים וִילדים. הוצָאוֹת הספרים מַעֲנִיקוֹת בשבוע זה הנָחוֹתמְיוחדות ביְרידים ובחנויות.
פסטיבל ישראל ירושלים 2021 ה-60 במספר מִתְקַיֵים השנה בימים 19-3 ביוני ברחבֵי ירושלים. הפסטיבל חוגג שישים שְנות עֲשִׂייָה אומָנותיתישראלית רַב תְחוּמית וִיצִירָה אומנותית במפגש בין אומָנות וקהילה.
עֶשְׂרות אוֹמָנים ישְׂרְאלים יִקחו חֵלֶק בפסטיבל במופעים ובאירועים מיוחדים בכל תְחוּמֵי האוֹמָנות: מָחוֹל, מוזיקה, תיאטרון, פרפורמנס, וידיאו ארט ומֵיצָגִים.
הלך לעולמו דני קרוון – פַּסָל, מְעַצֵב תַפְאוּרוֹת וצַיָיר ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1977. בן 90 היה במותו. בשנותיו האחרונות חי ועבד בתל אביב, בפריז ובפירנצה.
בין עבודותיו בישראל: כיכר הבימה בתל אביב, הכיכר הלבנה בפארק אדית וולפסון על דרך השלום, אנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע, 'נתיב השלום' בניצנה וכן הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת – המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים, קכ"ו, ו'),
עבודותיו של קרוון הָפכו לסְמליםמוכָּרים בעולם מסאול ועד ברלין ונירנבג, פריס ופירנצה. ביניהן: כיכר הסוֹבְלנות על שם יצחק רבין בכיכר אונסק"ו בפריז.
בכל שנה בל"ג בעומר, והשנה בימים חמישי ושישי 29 ו-30 באפריל, איגוד המוזיאונים הישראלי והמוזיאונים ברחבי הארץ מזמינים את הציבור הרחב לבקר בעשרות מוזיאונים ללא תשלום – לרגל יום המוזיאונים הבין-לאומי.
הוא נולד בשנת 1930 בברלין, בן יחיד לאב לא יהודי ולאם יהודיה מִמוצא איטלקי. לאחר עֲלִייַת הנאצים לשִלטוןהוא עלה עם הוריו לישראל בשנת 1936. הוא שֵירַת בצה"לבמלחמת העצמאות. הוריו התקשו לְהִסְתַגֵל לחיים בישראל וכִמעט שלא דיברו עברית. אביו שם קץ לחייו.
בשנים 1968 – 1978 חי באנגליה והִשלים לימודי דוקטורט בסִפרות. כשחזר לישראל לימד באוניברסיטת תל אביב ומוּנָה לפרופסור באוניברסיטת חיפה.
בשנת 2014 נִישָׂא זך לשרה אביטל לאחר 40 שנות זוּגִיוּת. זך בחר לא להביא ילדים לעולם. בגיל 84, אמר ברֵיאיוןבטלוויזיה, כי הוא מצטער מאוד על החלטה זו שלו.
בשְנותָיו האחרונות לָקָה באלצהיימר והִתְגוֹרֵר בבית אבות ברמת גן. הוא הלך לעולמו כחודש לפני יום הולדתו ה-90.
שירתו
זך נֶחשב לפוֹרֵץ דרך בשירה העברית. הוא הִשְתַיֵיך לחבורת 'לקראת' – משוררים שמָרְדוּ בפאתוס הלירי של המשוררים הציוניים.
הם יצאו נגד הסימטריה הנוּקְשָה, הריתמוס הקָבוּעַ והסימבוליזם הרב שאִפְיְינוּ את שירת אלתרמן, אַחַד המשוררים האהובים אז ועד היום.
לדעתם כל אלה מְכָנִיים ומְקוּבָּעִים, ולפיכך תמונת העולם שמִתְקבלת בשירה כזו היאמְלָאכוּתִית.
זך וחבריו סָבְרוּ שיש לכתוב שירה בשפה פשוטה, 'בגוֹבה העינַיים'. הם בָּחֲרוּ לכתוב שירה המְתארת את המְציאות כְּמוֹת שהיא, ללא המילים שנוֹעֲדוּ לְקַשֵט בלבד ולא באו לְתָאֵר חַוָויָה,מצבאו תמונה.
הם 'שברו' את המִבְנֶה השירי ואת החֲרִיזָה ששָלטו בשירה העברית עד שנות השישים של המאה ה-20. העקרונות החדשים האלה שולטים מאז בשירה העברית. מאז שנות ה-60 רק משוררים מעטים כותבים במבנה השירי הישן.
אני יושב על שפת הרחוב וּמִסתכל באנשים. הם אינם יודעים שאני בהם מסתכל.
האם כך מסתכל בנו האֵל, מבלי שנרגיש דבר, מבלי שנָבין, מבלי שנִשאל?
אינני יודע. יש דברים רבים שאני שואל. לפי שעה אני יושב על שפת הרחוב ומסתכל
איך זה שכוכב אחד / נתן זך
איך זה שכוכב אחד לְבַד מֵעֵז. איך הוא מֵעֵז, למען השם. כוכב אחד לְבַד. אני לא הייתי מֵעֵז. ואני, בעצם, לא לְבַד.
בתמונה: נתן זך, ע"י מאת מוטי קיקיון.Original uploader was צחי לרנר at he.wikipedia – Transferred from he.wikipedia; transferred to Commons by User:Magnus Manske using CommonsHelper.(Original text : moti kikayon), Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7902056, תחת רישיון
'סרט בורקס' היא ז'אנר קולנועי שהיה נָפוֹץ בקולנוע הישְׂרְאלי משנות השישים והשבעים עד אמצע שנות השמונים.
בסוּגָה זו הסרטים בנויים מקטעים של מלודרמה ושל קומדיה. במרכזם עומדות דְמוּיוֹתסטראוטיפיות של ישראלים מעֵדוֹתשונות. דמות מזרחית מוֹבילה את הסרט ובמרכז הסרט תֵיאוּר של משפחה, קְהילה או שְכוּנָה מזרחית והקונפליקט בֵּינָה לבין הישראליות האשכנזית. לסרטים בסוּגָה זו יש בדרך כלל סוף טוב – חתונה בין בנֵי העֵדוֹת השונות.
הקָהָל אהב את הסרטים של יהודה בארקן. המְבַקְרים – לא תמיד…
כך או כך – הם הָפְכוּ לסרטֵי קאלט – קלסיקה ישראלית.
האומנים מבקשים מהשרים לְהַקְצוֹתמַעַנקֵי מדינה לתחנות הרדיו שיותר מ-75 אחוזים מהמוסיקה שהן משמיעות הם יצירה ישראלית.
האומנים מבקשים גם לִיזוֹםהוֹפָעוֹת של אומנים ברדיו ובטלוויזיה כדי לאפשר לכמה שיותר אומנים ואנשי הֲפָקָה לְהִתְפַּרְנֵס. את המכתב יָזְמָה הזמרת ירדנה ארזי. בין האומנים החתומים על המכתב: שלמה ארצי, גילה אלמגור, קובי אוז, אביב גפן, עדן בן זקן, הגבעטרון, יורם טהרלב, חנן יובל, עברי לידר, רבקה מיכאלי, בן-אל תבורי ורבים אחרים.
בתמונה: טקס חלוקת פרס אמ"ת לסופרים ואמנים, במעמד ראש הממשלה אהוד אולמרט בתאטרון ירושלים, ירושלים, 2007. בצילום: הופעה של הזמרת ירדנה ארזי. AVI OHAYON לע"מ
הסִפרייה הלְאומית פִּרסמה בשבוע שעבר נְתונים על ספרים שיצאו לאור בשנת 2019.
הנה נְתונים אחדים:
8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019: 31% מהם הם ספרים במדְעֵי היהדות; 22% – ספרֵי פרוזה ושירה; ילדים ונוער – 16%; ארץ ישראל ומדינת ישראל – 11%; ספרי הַדְרָכָה ופְנַאי– 5%; ספרי לימוד – 4%; מדְעי הרוחוהחֶברה – 4%; אומָנוּיוֹת 3%; ביוגרפיות 2%; מדְעי הטֶבע 1%.
השפה
91% מהספרים ראו אור בשפה העברית. אחריהם בִרשימת השפות נמצאים הספרים בשפה האנגלית (5%). הערבית (2.5%) והרוסית (1%). התפרסמו ספרים בשפות נוספות, בהן: סינית, טג'יקית, יוונית ועוד.
מבין הספרים המְתוּרְגָמִים שראו אור בארץ בשנה שעברה מרבית התרגומים הם מאנגלית (66.7%). תורגמו ספרים מצרפתית (5%), מגרמנית (3.6%), מאיטלקית (1.6%) ומספרדית (1.2%).
בסך הכול תוּרְגְמוּ ספרים מ-34 שפות, בהן גם: אמהרית, קוריאנית, סנסקריט ועוד.
178 ספרים תוּרְגְמו בישראל מעברית לשפות אחרות.
פרוזה ושירה – מָקוֹר ותרגום
במהלך שנת 2019 נִקְלְטוּ בספרייה הלאומית 1,750 ספרי פרוזה ושירה.
1,274 מתוֹכָם הם ספרי מקור ישְׂרְאֵליים. רובם הגדול נכתבו בעברית, אךבּוֹלְטִים גם הספרים שנִכתבו בערבית (53), באנגלית (27) וברוסית (26).
ספרי ילדים ונוער
בשנת 2019 הגיעו לספרייה 1,245 ספרי ילדים ונוער.רוּבָּם המַכְרִיעַ (92%) של ספרי הילדים מתפרסמים בשפה העברית. 3.8% באנגלית, 3.3% בערבית והיֶתֶר ברוסית, צרפתית ויידיש.
כ-70% מספרי הילדים הם ספרי מקור ישראליים. מרבית החומר המתורגם מקורו באנגלית (76%), צרפתית (9%) וגרמנית (5%).
בשנה שעברה יצאו לאור גם 47 ספרים לגִילהרַך (ספרי קַרְטוֹן). רבים מספרים אלה הם 'ספרים קלאסיים' שגם ההורים גדלו עליהם וקוראים אותם לדור הבא.
יצאו לאור גם 80 ספרי קומיקס, מתוכם 42% מְיוּעָדִים לילדים בציבור החרֵדִי.
ספרי לימוד
בשנת 2019 הוּדְפְּסוּ 336 ספרי לימוד חדשים המיועדים לגילאי גן חובה ובתי הספר היסודיים והתיכוניים. עוד ספרים בקטגוריה זו הם ספרי הלימוד למבחנים הפסיכומטריים וחוברות הלימוד לחופש הגדול.
ספרי הדרכה ופנאי
בשנת 2019 הייתה עלייה מַשְמָעוּתִית במספר ספרי ההדרכה והפנאי, ובסך הכול התפרסמו 409 ספרי הדרכה שונים: 40 ספרי בישול; 51 מדריכי טיולים, רובם ליעדים בינלאומיים; 71 ספרים על הורות, זוגיות וזקנה; 32 ספרים על התנהלות כלכלית ופיננסית נכונה ועוד.
בשנה האחרונה נִקְלְטו בספרייה 1,190 ספרים דיגיטלים, מתוכם כ-463 ספרים דיגיטליים חדשים שיצאו לאור בשנת 2019 והשאר הם ספרים שיצאו לאור בשנים קודמות.
ספרים מוקלטים
403 ספרים מוּקְלָטִים שהוּקְלְטוּ על ידי 'אייקאסט ספרים מוקלטים' יצאו במהלך 2019 -80% מתוכם הם ספרי מקור.
במהלך שנת הלימודים הנוכְחִית, ובתְקוּפַת סֶגֶר הקורונה במיוחד, אפשרה הספרייה הלאומית שימוש חוֹפְשִי ברבים מספרים אלה לטובת התלמידים וציבור הקוראים בישראל.
עברית היא השפה המובילה בספרי הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות (84%). יצאו לאור ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות גם בשפות אחרות: אנגלית, רוסית, ערבית, יידיש, נורווגית, פרסית, ארמנית, אמהרית ודנית.
הנושאים
רבנים
34% מהביוגרפיות הן על רבנים, החל בדמויות היסטוריות (רבי עקיבא, רמב"ם, רבי יהודה הלוי), וכלה בספרות עַדְכָּנִית על רבנים שפעלו ופועלים עדיין בישראל.
פוליטיקאים וקצינים בכירים
לאורך שנות המדינה התפרסמו יותר מ – 600 ביוגרפיות על פוליטיקאים וקצינים בכירים. 102 מתוכן – על רָאשֵי ממשלה לשעבר. הבולֵט בין ראשי הממשלה הוא דוד בן גוריון, שעליו התפרסמו עשרות ביוגרפיות שתורגמו לשפות רבות. אחריו במספר הביוגרפיות שיצאו לאור על מַנהיגים– יצחק רבין.
יצחק רבין (ויקיפדיה)
6% מהספרים בקבוצה זו הם ביוגרפיות על נשים, רבים מהם על רֹאשַת הממשלה היחידה, גולדה מאיר.
גולדה מאיר (ויקיפדיה)
בין הנשים שעליהן נכתבו ביוגרפיות: ציפי לבני, רוזה לוקסמבורג, הנריאטה סאלד וכן ספרים על נשים שלחמו בהֲגנָָה ובפלמ"ח ועל משוררות וסופרות. בעשור האחרון יוצאות לאור סדרות ביוגרפיות על נשים מובילות, המיועדות לילדים ולנוער.
ניצולֵי השואה
נושֵׂא השואה מהווה 12% מכלל הספרים בסוּגַת הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות.
בעשורים האחרונים יש עלייה גדולה במספר הספרים הנכתבים בנושא זה.
מרבית הספרים הם ספרים אישיים.
החל משנות השמונים גדל מספר הספרים המספרים את חֲוָויוֹת הילדות בשואה. רבים מהספרים בעשורים האחרונים נכתבים על ידי ילדיהם ונכדיהם של הניצולים.
עלייה וקליטה
ישראל היא מדינת מְהגרים ומִטֶבַע הדבריםסיפורי העלייה והקליטה הם חלק בִּלְתִי נִפְרָד מהנושאים המסופרים בספרי הביוגרפיה והאוטוביוגרפיה שפורסמו: תיאורי החיים בגולה; ההחלטה לעלות לישראל; העלייה לארץ וקשיי הקליטה – כל אלה מהווים פרק משמעותי מאוד בספרים רבים.
הִתְמוֹדְדוּת עם מחלות
אחת מדַרְכֵי ההִתְמוֹדְדוּת של מַחְלִימִים, חולים, או קרוביהם היא כתיבת ספר העוסק באדם החולה ובמשפחתו. כ- 14 ספרים בנושא זה מתפרסמים מדי שנה.
התפרסמו גם כ-156 ביוגרפיות על רופאים ו-45 על פסיכולוגים ופסיכיאטרים.
הסופרת תמר בורשטיין לזר, שיָצרה את סִדרת הספרים המיתולוגית 'קופיקו', הלכה אתמול לעולמה בגיל 93.
קופיקו היא סִדרת ספרי ילדים ישרְאלית מיתולוגית שנולדה לפני יותר מ-60 שנה – ואין ילד והורה בישראל שאינו מַכִּיר אותה מֵאז ועד היום.
הסִדרה מספרת את קוֹרוֹתָיו של קוף אֱנוֹשִי, הגר עם משפחה ישראלית בשכונת עין גנים שבפתח תקווה. קופיקו הוא קוף חָצוּף ושוֹבָב, שעושה כל מה שאסור לילדים לעשות… ולכן הם אוהבים אותו כל כך ואוהבים לקרוא עליו ועל התַעֲלוּלִים שלו…
לא רק ספר
קופיקו הופיע לראשונה כדְמות בסיפור בעיתון הילדים 'דבר לילדים' בשנת 1951. בשנת 1957 יצא הספר הראשון בסדרה. בשנת 2015 יצא קופיקו בגִרְסַת קומיקס.
במַהֲלַך השנים כתבה לזר יותר מ-165 ספרים בסדרה, והם זָכוּ לפופולריות רבה.
הספרים זָכו לעיבּוּדים רבים: מַחֲזות, סִדרת תוכניות טלוויזיה וקַלָטות וידאו. בעִקבות הַצְלָחַת הסִדרה הִתחילו להִימָכֵר מוּצָרים רבים של קופיקו כמו בובות, מחברות, תיקים, משחקי קופסה ומַחשב.
לזר פִּרְסְמה גם סִדרת ספרים על קוף נוסָף, צ'יפופו, בן דודו של קופיקו, קוף בַּלָש הנוֹדֵד ברַחבֵי העולם ועוזר לילדים במְצוּקָה.
