תרבות ואומנות

נתן זך

הצילום: ויקיפדיה

נתן זך

13 בדצמבר 1930 − 6 בנובמבר 2020

הלך לעולמו המשורר נתן זך, אחד המשוררים העבריים החשובים בדורֵנו, חתן פרס ישראל לשירה.

זך היה משורר, עורך, מְתַרְגֵם ומְבַקֵר שירה ישְׂרְאֵלִי, פרופסור בחוג לספרות עברית וְהַשְוָואֲתִית באוניברסיטת חיפה.

הוא נולד בשנת 1930 בברלין, בן יחיד לאב לא יהודי ולאם יהודיה מִמוצא איטלקי. לאחר עֲלִייַת הנאצים לשִלטון הוא עלה עם הוריו לישראל בשנת 1936. הוא שֵירַת בצה"ל במלחמת העצמאות. הוריו התקשו לְהִסְתַגֵל לחיים בישראל וכִמעט שלא דיברו עברית. אביו שם קץ לחייו.

אוסֶף שירָיו הראשון של זך יצא לאור בשנת 1953.

בשנים 1968 – 1978 חי באנגליה והִשלים לימודי דוקטורט בסִפרות. כשחזר לישראל לימד באוניברסיטת תל אביב ומוּנָה לפרופסור באוניברסיטת חיפה.

בשנת 2014 נִישָׂא זך לשרה אביטל לאחר 40 שנות זוּגִיוּת. זך בחר לא להביא ילדים לעולם. בגיל 84, אמר ברֵיאיון בטלוויזיה, כי הוא מצטער מאוד על החלטה זו שלו.

בשְנותָיו האחרונות לָקָה באלצהיימר והִתְגוֹרֵר בבית אבות ברמת גן. הוא הלך לעולמו כחודש לפני יום הולדתו ה-90.

 

שירתו

זך נֶחשב לפוֹרֵץ דרך בשירה העברית. הוא הִשְתַיֵיך לחבורת 'לקראת'  – משוררים שמָרְדוּ בפאתוס הלירי של המשוררים הציוניים.

הם יצאו נגד הסימטריה הנוּקְשָה, הריתמוס הקָבוּעַ והסימבוליזם הרב שאִפְיְינוּ את שירת אלתרמן, אַחַד המשוררים האהובים אז ועד היום.

לדעתם כל אלה מְכָנִיים ומְקוּבָּעִים, ולפיכך תמונת העולם שמִתְקבלת בשירה כזו היא מְלָאכוּתִית.

זך וחבריו סָבְרוּ שיש לכתוב שירה בשפה פשוטה, 'בגוֹבה העינַיים'. הם בָּחֲרוּ לכתוב שירה המְתארת את המְציאות כְּמוֹת שהיא, ללא המילים שנוֹעֲדוּ לְקַשֵט בלבד ולא באו לְתָאֵר חַוָויָה, מצב או תמונה.

הם 'שברו' את המִבְנֶה השירי ואת החֲרִיזָה ששָלטו בשירה העברית עד שנות השישים של המאה ה-20. העקרונות החדשים האלה שולטים מאז בשירה העברית. מאז שנות ה-60 רק משוררים מעטים כותבים במבנה השירי הישן.

 

משירָיו

רבים משיריו של נתן זך אֲהוּבִים ומוּכָּרִים. שירים רבים הוּלְחֲנוּ, ביניהם: כי האדם עץ השדה; כולנו זקוקים לחסד; כוכב אחד לבד; ציפור שנייה; כשצלצלת רעד קולך; לא טוב הֱיוֹת האדם לבדו; אני יושב על שפת הרחוב, ועוד.

 

צִפּוֹר שְנִייָּה  / נתן זך

רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי.
הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.
צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד
עַד יוֹם מוֹתִי.

עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ.
אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם.
מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ
לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם.

 

כי האדם עֵץ השָׂדֶה / נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

 

אני יושב על שפת הרחוב  / נתן זך

אני יושב על שפת הרחוב
וּמִסתכל באנשים.
הם אינם יודעים
שאני בהם מסתכל.

האם כך מסתכל בנו האֵל,
מבלי שנרגיש דבר, מבלי שנָבין,
מבלי שנִשאל?

אינני יודע.
יש דברים רבים שאני שואל.
לפי שעה
אני יושב על שפת הרחוב
ומסתכל

איך זה שכוכב אחד / נתן זך

איך זה שכוכב אחד לְבַד מֵעֵז.
איך הוא מֵעֵז, למען השם.
כוכב אחד לְבַד.
אני לא הייתי מֵעֵז.
ואני, בעצם, לא לְבַד.

 

בתמונה: נתן זך, ע"י  מאת מוטי קיקיון.Original uploader was צחי לרנר at he.wikipedia – Transferred from he.wikipedia; transferred to Commons by User:Magnus Manske using CommonsHelper.(Original text : moti kikayon), Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7902056, תחת רישיון

 

תרבות ואומנות

יהודה בארקן נִפטר מקורונה

'צ'רלי וחצי' (הצילום: ויקיפדיה)

יהודה בארקן נפטר מקורונה

סִרטֵי בורקס ומְתִיחוֹת

השחקן יהודה בארקן, שנִפטר בסוף השבוע לאחר שחלה בקורונה, הוּבָא אתמול לִמְנוּחוֹת בבֵית העָלְמין ברחובות.

בארקן היה שַׂחְקָן, מֵֵפִיק, במאי קולנוע ותַסְרִיטַאי ישראלי. הוא הִתְפַרְסֵם בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת בתוכניות וסרטי המְתִיחוֹת שכתב וביים, ובסרטים שזָכוּ לכִּינוּי 'סרטי בורקס', בהם: "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר" וסִדרת הסרטים "אבא גָנוּב".

'סרט בורקס' היא ז'אנר קולנועי שהיה נָפוֹץ בקולנוע הישְׂרְאלי משנות השישים והשבעים עד אמצע שנות השמונים.

בסוּגָה זו הסרטים בנויים מקטעים של מלודרמה ושל קומדיה. במרכזם עומדות דְמוּיוֹת סטראוטיפיות של ישראלים מעֵדוֹת שונות. דמות מזרחית מוֹבילה את הסרט ובמרכז הסרט תֵיאוּר של משפחה, קְהילה או שְכוּנָה מזרחית והקונפליקט בֵּינָה לבין הישראליות האשכנזית. לסרטים בסוּגָה זו יש בדרך כלל סוף טוב – חתונה בין בנֵי העֵדוֹת השונות.

הקָהָל אהב את הסרטים של יהודה בארקן. המְבַקְרים – לא תמיד…

כך או כך – הם הָפְכוּ לסרטֵי קאלט – קלסיקה ישראלית.

 

בתמונה: בארקן בתפקיד צ'ארלי יחד עם משה איש כסית וזאב רווח בסצנה מתוך הסרט "צ'רלי וחצי", 1974, ע"י Yoni S.Hamenahem, תחת רישיון

תרבות ואומנות

מוסיקה כחול לבן

הצילום: AVI OHAYON לע"מ

מוסיקה כחול לבן

סולידריות יִשְׂרְאֵלִית

מאות אוֹמנֵי ישראל שלחו מכתב לשר התַרְבּוּת חילי טרופר ולשר התִקְשוֹרֶת יועז הנדל, בבקשה לפעול לעִידוּד שִידוּר יְצירָה ישרְאלית ברדיו ובטלוויזיה. זאת במַטָרָה לְהַגְדִיל את התַמְלוּגִים השנתיים המועבָרים ליוצְרים, אומנים, מְבַצְעִים, נַגָנִים ושַׂחְקָנִים.

כמַחֲצִית מהתַמלוגים המְשוּלָמִים בישראל בשנה מְמוּצַעַת עוברים לידֵי יוצרים מחוּ"ל. האומנים הישרְאלים אומרים כי בשנה כזו, שבה תַעֲשִׂייַת התרבות והאומנות מוּשְבֶּתֶת, התַמלוגים עבור זְכוּיוֹת היוצְרים הם מְקוֹר הפַרְנָסָה היחיד של עשרות אלפֵי משפחות בישראל, ועל כן יש לְהַפְגִין סולידריות ולְקַדֵם שידור יצירה ישראלית. זה הזמן לְהַאֲזִין למוסיקה 'כחול לבן'.

האומנים מבקשים מהשרים לְהַקְצוֹת מַעַנקֵי מדינה לתחנות הרדיו שיותר מ-75 אחוזים מהמוסיקה שהן משמיעות הם יצירה ישראלית.

האומנים מבקשים גם לִיזוֹם הוֹפָעוֹת של אומנים ברדיו ובטלוויזיה כדי לאפשר לכמה שיותר אומנים ואנשי הֲפָקָה לְהִתְפַּרְנֵס.
את המכתב יָזְמָה הזמרת ירדנה ארזי. בין האומנים החתומים על המכתב: שלמה ארצי, גילה אלמגור, קובי אוז, אביב גפן, עדן בן זקן, הגבעטרון, יורם טהרלב, חנן יובל, עברי לידר, רבקה מיכאלי, בן-אל תבורי ורבים אחרים.

 

 

בתמונה: טקס חלוקת פרס אמ"ת לסופרים ואמנים, במעמד ראש הממשלה אהוד אולמרט בתאטרון ירושלים, ירושלים, 2007. בצילום: הופעה של הזמרת ירדנה ארזי. AVI OHAYON לע"מ

תרבות ואומנות

עַם הספר כותב 

הצילום: ויקיפדיה

עַם הספר כותב           

8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019

חוק הספרים מְחייב כל מי שמוציא לאור ספר בישראל ביותר מ-50 עותָקים לשלוח שני עותקים לסִפרייה הלְאומית. שם נִשְמָרים כל הספרים.

הסִפרייה הלְאומית פִּרסמה בשבוע שעבר נְתונים על ספרים שיצאו לאור בשנת 2019.

הנה נְתונים אחדים:

8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019: 31% מהם הם ספרים במדְעֵי היהדות; 22% – ספרֵי פרוזה ושירה; ילדים ונוער – 16%; ארץ ישראל ומדינת ישראל – 11%; ספרי הַדְרָכָה ופְנַאי – 5%; ספרי לימוד – 4%; מדְעי הרוח והחֶברה – 4%; אומָנוּיוֹת 3%; ביוגרפיות 2%; מדְעי הטֶבע 1%.

 

השפה                   

91%  מהספרים ראו אור בשפה העברית. אחריהם בִרשימת השפות נמצאים הספרים בשפה האנגלית (5%). הערבית (2.5%) והרוסית (1%). התפרסמו ספרים בשפות נוספות, בהן: סינית, טג'יקית, יוונית ועוד.

 

מקור ותרגום       

85.3%  מהספרים שיצאו לאור ב-2019 הם סִפְרֵי מקור.

מבין הספרים המְתוּרְגָמִים שראו אור בארץ בשנה שעברה מרבית התרגומים הם מאנגלית (66.7%). תורגמו ספרים  מצרפתית (5%), מגרמנית (3.6%), מאיטלקית (1.6%) ומספרדית (1.2%).

בסך הכול תוּרְגְמוּ ספרים מ-34 שפות, בהן גם: אמהרית, קוריאנית, סנסקריט ועוד.

178 ספרים תוּרְגְמו בישראל מעברית לשפות אחרות.

 

פרוזה ושירה – מָקוֹר ותרגום     

במהלך שנת 2019 נִקְלְטוּ בספרייה הלאומית 1,750 ספרי פרוזה ושירה.

1,274 מתוֹכָם הם ספרי מקור ישְׂרְאֵליים. רובם הגדול נכתבו בעברית, אך בּוֹלְטִים גם הספרים שנִכתבו בערבית (53), באנגלית (27) וברוסית (26).

 

ספרי ילדים ונוער                 

בשנת 2019 הגיעו לספרייה 1,245 ספרי ילדים ונוער. רוּבָּם המַכְרִיעַ (92%) של ספרי הילדים מתפרסמים בשפה העברית. 3.8% באנגלית, 3.3% בערבית והיֶתֶר ברוסית, צרפתית ויידיש.

כ-70% מספרי הילדים הם ספרי מקור ישראליים. מרבית החומר המתורגם מקורו באנגלית (76%), צרפתית (9%) וגרמנית (5%).

בשנה שעברה יצאו לאור גם 47 ספרים לגִיל הרַך (ספרי קַרְטוֹן). רבים מספרים אלה הם 'ספרים קלאסיים' שגם ההורים גדלו עליהם וקוראים אותם לדור הבא.

נִמְשֶכֶת המְגָמָה של ריבוי ספרי המַדָע הבִּדְיוני והפנטזיה וספרים רבים המְעָרְבִים בין מְציאוּת ודִמְיוֹן. רוב הספרים האלה הם ספרים מְתוּרְגָמים.

יצאו לאור גם 80 ספרי קומיקס, מתוכם 42% מְיוּעָדִים לילדים בציבור החרֵדִי.

 

ספרי לימוד

בשנת 2019 הוּדְפְּסוּ 336 ספרי לימוד חדשים המיועדים לגילאי גן חובה ובתי הספר היסודיים והתיכוניים. עוד ספרים בקטגוריה זו הם ספרי הלימוד למבחנים הפסיכומטריים וחוברות הלימוד לחופש הגדול.

 

ספרי הדרכה ופנאי               

בשנת 2019 הייתה עלייה מַשְמָעוּתִית במספר ספרי ההדרכה והפנאי, ובסך הכול התפרסמו 409 ספרי הדרכה שונים: 40 ספרי בישול; 51 מדריכי טיולים, רובם ליעדים בינלאומיים; 71 ספרים על הורות, זוגיות וזקנה; 32 ספרים על התנהלות כלכלית ופיננסית נכונה ועוד.

המספר הגדול ביותר של ספרי הדרכה שיצאו אָשְתָקַד הוא בנושאי רוּחניות והַעֲצָמָה אישית – 152 ספרים. ספרים אלה כוללים ספרי הדרכה ל'חֲשִיבָה חִִיובית', 'שַלְוָוה פנימית', 'העצמה אישית', 'תַהֲלִיכִים נַפְשִיים' שמקורם ביהדות ובבודהיזם וכדומה.

 

ספרים דיגיטליים             

בשנה האחרונה נִקְלְטו בספרייה 1,190 ספרים דיגיטלים, מתוכם כ-463 ספרים דיגיטליים חדשים שיצאו לאור בשנת 2019 והשאר הם ספרים שיצאו לאור בשנים קודמות.

 

ספרים מוקלטים

403 ספרים מוּקְלָטִים שהוּקְלְטוּ על ידי 'אייקאסט ספרים מוקלטים' יצאו במהלך 2019 -80% מתוכם הם ספרי מקור.

במהלך שנת הלימודים הנוכְחִית, ובתְקוּפַת סֶגֶר הקורונה במיוחד, אפשרה הספרייה הלאומית שימוש חוֹפְשִי ברבים מספרים אלה לטובת התלמידים וציבור הקוראים בישראל.

 

בתמונה: בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם. ע"י אסף פינצ'וק תחת רישיון (ויקיפדיה)

 

תרבות ואומנות

החיים כספר

הצילום: ויקיפדיה

החיים כְּסֵפֶר

24,500 ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות התפרסמו בישראל

הסִפרייה הלאומית פִּרְסְמה נְתונים על ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות שפּוּרְסְמו בישראל מקום המדינה ועד היום. הנה נְתונים אחדים:

מאז קום המדינה פורסמו בישראל יותר מ-24,500 ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות.

לצד ספרים על פוליטיקאים, רבנים, קְצינים בְּכירים ואנשֵי רוח ידועים, יש מספר רב יותר של ספרים על דְמוּיוֹת פחות יְדועות: ניצולֵי שואה, סיפורי חיים של ראשוני המִתיישבים בארץ ישראל וספרי זיכרון על חלְלֵי צה"ל, נפגעי טרור ודמויות מרכזיות בעולם היהודי, בתְפוּצוֹת ובעולם העסקי.

 

השפות

עברית היא השפה המובילה בספרי הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות (84%). יצאו לאור ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות גם בשפות אחרות: אנגלית, רוסית, ערבית, יידיש, נורווגית, פרסית, ארמנית, אמהרית ודנית.

 

הנושאים

רבנים

34% מהביוגרפיות הן על רבנים, החל בדמויות היסטוריות (רבי עקיבא, רמב"ם, רבי יהודה הלוי), וכלה בספרות עַדְכָּנִית על רבנים שפעלו ופועלים עדיין בישראל.

 

פוליטיקאים וקצינים בכירים

לאורך שנות המדינה התפרסמו יותר מ – 600 ביוגרפיות על פוליטיקאים וקצינים בכירים. 102 מתוכן – על רָאשֵי ממשלה לשעבר. הבולֵט בין ראשי הממשלה הוא דוד בן גוריון, שעליו התפרסמו עשרות ביוגרפיות שתורגמו לשפות רבות. אחריו במספר הביוגרפיות שיצאו לאור על מַנהיגים – יצחק רבין.

6% מהספרים בקבוצה זו הם ביוגרפיות על נשים, רבים מהם על רֹאשַת הממשלה היחידה, גולדה מאיר.

בין הנשים שעליהן נכתבו ביוגרפיות: ציפי לבני, רוזה לוקסמבורג, הנריאטה סאלד וכן ספרים על נשים שלחמו בהֲגנָָה ובפלמ"ח ועל משוררות וסופרות. בעשור האחרון יוצאות לאור סדרות ביוגרפיות על נשים מובילות, המיועדות לילדים ולנוער.

 

ניצולֵי השואה   

נושֵׂא השואה מהווה 12% מכלל הספרים בסוּגַת הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות.

בעשורים האחרונים יש עלייה גדולה במספר הספרים הנכתבים בנושא זה.

מרבית הספרים הם ספרים אישיים.

החל משנות השמונים גדל מספר הספרים המספרים את חֲוָויוֹת הילדות בשואה. רבים מהספרים בעשורים האחרונים נכתבים על ידי ילדיהם ונכדיהם של הניצולים.

 

עלייה וקליטה

ישראל היא מדינת מְהגרים ומִטֶבַע הדברים סיפורי העלייה והקליטה הם חלק בִּלְתִי נִפְרָד מהנושאים המסופרים בספרי הביוגרפיה והאוטוביוגרפיה שפורסמו: תיאורי החיים בגולה; ההחלטה לעלות לישראל; העלייה לארץ וקשיי הקליטה – כל אלה מהווים פרק משמעותי מאוד בספרים רבים.

 

הִתְמוֹדְדוּת עם מחלות

אחת מדַרְכֵי ההִתְמוֹדְדוּת של מַחְלִימִים, חולים, או קרוביהם היא כתיבת ספר העוסק באדם החולה ובמשפחתו. כ- 14 ספרים בנושא זה מתפרסמים מדי שנה.

התפרסמו גם כ-156 ביוגרפיות על רופאים ו-45 על פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

תרבות ואומנות

אימא של קופיקו הלכה לעולמה

קופיקו (ויקיפדיה)

אימא של קופיקו הלכה לעולמה

קופיקו נשאר איתנו

הסופרת תמר בורשטיין לזר, שיָצרה את סִדרת הספרים המיתולוגית 'קופיקו', הלכה אתמול לעולמה בגיל 93.

קופיקו היא סִדרת ספרי ילדים ישרְאלית מיתולוגית שנולדה לפני יותר מ-60 שנה – ואין ילד והורה בישראל שאינו מַכִּיר אותה מֵאז ועד היום.

הסִדרה מספרת את קוֹרוֹתָיו של קוף אֱנוֹשִי, הגר עם משפחה ישראלית בשכונת עין גנים שבפתח תקווה. קופיקו הוא קוף חָצוּף ושוֹבָב, שעושה כל מה שאסור לילדים לעשות… ולכן הם אוהבים אותו כל כך ואוהבים לקרוא עליו ועל התַעֲלוּלִים שלו…

לא רק ספר

קופיקו הופיע לראשונה כדְמות בסיפור בעיתון הילדים 'דבר לילדים' בשנת 1951. בשנת 1957 יצא הספר הראשון בסדרה. בשנת 2015 יצא קופיקו בגִרְסַת קומיקס.

במַהֲלַך השנים כתבה לזר יותר מ-165 ספרים בסדרה, והם זָכוּ לפופולריות רבה.

הספרים זָכו לעיבּוּדים רבים: מַחֲזות, סִדרת תוכניות טלוויזיה וקַלָטות וידאו. בעִקבות הַצְלָחַת הסִדרה הִתחילו להִימָכֵר מוּצָרים רבים של קופיקו כמו בובות, מחברות, תיקים, משחקי קופסה ומַחשב. 

לזר פִּרְסְמה גם סִדרת ספרים על קוף נוסָף, צ'יפופו, בן דודו של קופיקו, קוף בַּלָש הנוֹדֵד ברַחבֵי העולם ועוזר לילדים במְצוּקָה.

תרבות ואומנות

שילובים מוסיקליים

שילובים מוסיקליים

הרמוניה בעכו

בעכו מתקיימת בימים אלה הזמרייה ה-67, זמריית 'שילובים', המשלבת בין מוסיקה יהודית לערבית. אירועי הזמרייה נפתחו ביום ראשון ויסתיימו מחר.

במוקד זמריית 'שילובים' עומד שיתוף הפעולה בין מקהלות ערביות ומקהלות יהודיות השרות בקונצרטים ביחד ולחוד. בערב הפתיחה הופיע דיוויד ברוזה עם אנסמבל פוליפוני מנצרת.

בכל יום, החל משעות הצהריים, מתקיימים מופעים של הרכבים מוסיקליים יהודים-ערביים, כיתות אמן וסדנאות עם יוצרים ואמנים מהשורה הראשונה.

בטקס הפתיחה של הזמרייה דיברו כל המברכים בשבח החיים יחד בהרמוניה.

"המוסיקה היא מעל הכול, מעל כל מחלוקת. בחרנו להתעלות מעל כל רעשי הרקע ולהתרכז במשותף ובמחבר" אמר ראש העיר, מר שמעון לנקרי, בפתיחת הזמרייה.

בצילום: דיוויד ברוזה ואנסמבל פוליפוני צילום א.ג

תרבות ואומנות

הכול נשאר במשפחה

הצילום: AYALON MAGGI לע"מ

הכול נשאר במשפחה

הילדים לא קוראים

רינת כותבת: אנחנו הורים לשלושה ילדים: בת 10, בן 8 ובת 4. שלושת הילדים מקסימים וסַקְרנִים. הגדולים תלמידים מצוינים, אבל לצערי הם לא קוראים ספרים. כשהבת והבן הגדולים היו קטנים קראנו להם כל ערב סיפור והם נהנו מאוד וביקשו שנקרא להם שוב ושוב. גם לקטנה אנחנו קוראים סיפור לפני השינה.

אבל הגדולים, שכבר יודעים לקרוא בעצמם, לא רוצים לקרוא. אני בגילם קראתי המון והעולם שלי התעשר מהספרים. גם היום אני קוראת. בעלי ואני מְנוּיִים בספרייה העירונית. יש לי תמיד ספר ליד המיטה או בתיק ובחדר המשפחה שלנו יש כּוֹנָנִית מלאה ספרים.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לְעוֹדֵד את הילדים לקרוא?

————————————————————————————————————- 

הקריאה מַעֲשִירָה את עולמו של הילד. היא מפתחת את הדִמְיוֹן ואת החֲשִיבה, הרבה יותר מצְפִייה בסרט. היא מעשירה גם את לְשוֹנו. לכן חשוב לעודד את הילדים לקרוא.

כשאנחנו היינו ילדים הספרים היו מְקוֹר היֶדַע וההעשרה העיקרי. היום יש להם 'מִתְחָרִים' רבים מאוד. רבים מידיי…כשאנחנו היינו ילדים קנינו זה לזה ספרים כמתנה. איש לא העביר אז כסף בטלפון הנייד…

חשוב לומר כבר בהתחלה. חשוב שהילדים יִקראו. לא חשוב באיזה מֶֶדיוּם. שיקראו מנייר, מטאבלט, ממָסָך. העיקר שיקראו. וכדאי שיקראו משהו שמעניין אותם, משהו שיעשיר את עולָמָם ויִגרום להם הֲנָאָה.

איך לעודד אותם ולְהִתְחָרוֹת בפִּיתוּיִים שמסביב – זאת השאלה.

במערכת החינוך מנסים לעודד קריאה. יש בתי ספר שמתחילים את היום ברבע שעה של קריאה, יש בבתי הספר ספריות השאלה, יש מפגשים עם סופרים, וכמובן – יש שיעורי ספרות.

ננסה להביא כאן כמה רעיונות לנו, ההורים:

קודם כל חשוב שנדע: ילדים קוראים אם יוצרים סְבִיבָם את ההֶרְגֵל;

ילד שגָדֵל בבית עם ספרים וילד שההורים שלו קוראים  – הסיכויים שהוא יִקרא גדולים יותר מֵאשר של ילד שאין בביתו ספרים ושהוא לא רואה את הוריו מחזיקים ספר;

ילד שקראו לו ספרים מיום שנולד – הסיכוי שיִקרא ספרים כשיִגדל ושיקרא ספרים לִילדיו גדול יותר;

חשוב לדבר עם ילדים על ספרים. לספר להם על הספרים שאנחנו קוראים, לְשַתֵף אותם בפרטים מעניינים מהספרים שאנחנו קוראים; לספר להם על ספרים שאהבנו ביַלְדוּתֵנו;

נַמְלִיץ להם על ספרים שקראנו;

נבקש מהם לספר לנו על ספרים שהם קוראים. אם יַסְכימו – נִקרא גם אנחנו את הספרים שהם קוראים ונְשׂוֹחֵח עליהם;

נִרשום אותם לספרייה;

נלך איתם למפגשים עם סופרים;

נְעוֹדֵד אותם לקרוא לאחותם הקטנה. היא תִהְיֶה מְאוּשֶרֶת, וגם הם עֲשׂוּיִים לֵיהָנוֹת מהיַחַד;

אם יִרצו – נמשיך לקרוא להם אף על פי שהם יכולים לקרוא בעצמם. החַוָויָה של הורה וילד יושבים יחד וההורה קורא לילד  – היא חוויה חשובה, מְחַבֶּרֶת, שאפשר להמשיך אותה גם כשהילדים גדולים. כשיִגְדלו הם יִקְרְאו שירי אהבה לאֲהוּבֵיהֶם ולאֲהוּבותֵיהֶם…

נלך לסרטים שנכתבו בְּעִקְבוֹת סרטים ונקרא את הספר לפני או אחרי הסרט. נדבר על מה שקראנו, ראינו, נַשְוֶוה בין הספר לסרט;

נְקַיֵים בבית פְּעילויות וטיולים בעקבות ספרים: יום בִּלְבִּי, יום פיטר פן, יום הארי פוטר…אלה שְעות אֵיכוּת משפחתיות חשובות. אפשר להזמין חברים שלהם לְהִצְטָרֵף.

ילדים קטנים יֹאהֲבוּ ללבוש תַחְפּוֹשׂוֹת ולשחק דְמוּיוֹת מתוך ספרים;

חשוב לא לְהַכְרִיחַ את הילדים לקרוא כדי לא לַהֲרוֹס להם את חַוָויַת הקריאה. החוכמה היא למצוא את הכֵּיף בקריאה ומסביב לה.

 

בתמונה: יריד שבוע הספר העברי בירושלים. בצילום, שתי אחיות קוראות בספר שהוריהן רכשו עבורן,1987. AYALON MAGGI לע"מ

 

תרבות ואומנות

קול המוסיקה בגליל העליון

חמישיית תל אביב צלם: מיכאל פביה

קול המוסיקה בגליל העליון

16-9 ביולי בכפר בלום

פסטיבל 'קול המוסיקה בגליל העליון' בכפר בלום חוגג 35 שנים לקיומו. הפסטיבל, שייפתח ב-9 ביולי ויסתיים ב-16 בחודש, הוא חגיגה מוסיקלית אמנותית בהשתתפות מיטב הנגנים מהארץ ומחו"ל. במהלך ימי הפסטיבל יתקיים גם פסטיבל קול המוסיקה לילדים.