Browsing Category

מדע וטכנולוגיה

סטיבן הוקינג

סטיבן הוקינג
הצילום: ויקיפדיה

סטיבן הוקינג

8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018

אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי

 

סטיבן הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. כשהיה בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אֶחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה.

הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ובהמשך באוניברסיטת קיימברידג'.

ב-1965 קיבל תואר דוקטור, וכעבור זמן קצר נעשה עמית לפיזיקה תיאורטית במכללה בקיימברידג'. הוא החל לחקור את גרמי השמים.

ב-1968 הצטרף למכון לאסטרונומיה תיאורטית של קיימברידג' והמשיך לפתח את התיאוריה המתמטית-פיזיקלית של חורים שחורים.

בשנים הבאות עסק בתחומים שונים של הקוסמולוגיה.

המחלה 

בתחילת 1963, זמן קצר אחרי שהתקבל ללימודי דוקטורט בקיימברידג', אובחן הוקינג כחולה במחלה ניוונית חשוכת מרפא –  ALS. רופאיו הודיעו לו כי מותו צפוי בתוך שנתיים עד שלוש שנים. הוא שקע בדיכאון עמוק. למזלו, זמן קצר לפני כן הכיר צעירה בשם ג'יין ויילד, והיא עזרה לו להתגבר על המשבר והפכה להיות אשתו.

אחרי קבלת תואר הדוקטור ב-1965 איבד הוקינג את השליטה באצבעותיו, ומאז לא היה מסוגל עוד לכתוב בעצמו, או להקליד במכונת כתיבה. מאוחר יותר הידרדרה יכולת הדיבור שלו. למרות זאת המשיך בעבודתו, וב-1966 זכה בפרס החשוב הראשון שלו מבין רבים מאוד, פרס אדמס למתמטיקה מטעם אוניברסיטת קיימברידג'. ב-1967 לא היה מסוגל עוד ללכת, ועבר לכיסא גלגלים.

ב-1974 נעשה הוקינג עמית החברה המלכותית – אחד הכיבודים הגבוהים ביותר שיכול מדען בריטי לזכות בהם. באותה שנה הידרדר מצבו, ומאז לא היה יכול לקום ממיטתו או לאכול בכוחות עצמו והוא נזקק מאז לטיפול סיעודי רצוף. למרות נכותו, הוא הרבה במסעות בעולם, והשתתף בכנסים בארצות רבות.

ב-1977 קיבל הוקינג תואר פרופסור בקיימברידג', וכעבור שנתיים קיבל את הקתדרה למתמטיקה ע"ש לוּקָס. הוא המשיך לצבור פרסים חשובים, ובהדרגה נעשה שמו מפורסם בעולם הרחב. הוא ניצל את פרסומו, בין השאר, לניהול מאבקים מרובים למען זכויות הנכים.

בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

למרות תרומתו לחקר הפיזיקה לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הפרס מוענק רק למדענים שהצליחו להוכיח את הגילויים שלהם על ידי ניסוי או תצפית.

המשפחה

הוקינג נשא לאישה את ג'יין ויילד ב- 1965. השניים הביאו לעולם שלושה ילדים.

ב-1990 התגרש הוקינג מאשתו. בשנת 1995 נשא לאישה את האחות שטיפלה בו שנים רבות, איילין מייסון שהתגרשה מבעלה, מהנדס המחשבים שהתקין את המחשב בכיסא הגלגלים של הוקינג. סטיבן ואיילין התגרשו ב-2006.

קיצור תולדות הזמן

מחוץ לקהילה המדעית התפרסם הוקינג בעיקר בזכות ספרו 'קיצור תולדות הזמן" – ספר מדע פופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

הספר יצא לאור בשנת 1988 וזכה להצלחה רבה.

הוקינג החליט לכתוב את הספר כדי לממן את שכר הלימוד של ילדיו באוניברסיטה.

פרסום עולמי

הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו 'מסע בין כוכבים: הדור הבא', 'משפחת סימפסון', 'המפץ הגדול'.  הוא תרם לשיר של 'פינק פלויד' את קול הסינתיסייזר שמדבר את מחשבותיו.

ב-2014 הופק באנגליה הסרט 'התיאוריה של הכול' על חייו של הוקינג לפי תסריט שכתבה אשתו הראשונה ג'יין הוקינג.

המיזוג יוצא הדופן של יכולות אינטלקטואליות בלתי רגילות עם ניוון גופני כמעט מוחלט הפך את הוקינג לַמדען הפופולרי ביותר בעולם מאז אלברט איינשטיין.

הוקינג וישראל

הוקינג ביקר בישראל ארבע פעמים. ביקורו האחרון בארץ התקיים בשנת 2006. בחודש מאי 2013 הצטרף הוקינג לחרם האקדמי על ישראל וביטל את השתתפותו המתוכננת בוועידת הנשיא. זאת במחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים.

מגלילאו גליליי, ניוטון ועד איינשטיין

הוקינג נולד ביום השנה ה-300 למותו של גלילאו גליליי, ובשנה ה-300 להולדתו  של ניוטון.

הוא נפטר ב-14 במרץ, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, שבו מציינים בעולם את יום המדע ויום הפאי (3.14).

נוֹלַדְנוּ קודם…

נוֹלַדְנוּ קודם…
מערת מיסליה (ויקיפדיה)

נוֹלַדְנוּ קודם…

מחקר ישראלי חדש    

מֶחְקָר חדש שנֶעֱרַך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שוֹפֵך אור חדש על תוֹלְדוֹת האדם המודרני.

המחקר מִתְבַּסֵס על עצם שהִתְגַלְתָה במְעָרַת מיסליה בכרמל כבר ב-2002. העצם היא חלק מלֶסֶת של אדם ויש בה עדיין שיניים. עם העצם נמצאו באותו אֵזוֹר במערה גם כלי אבן.

החוקרים למדו מהמִמְצָאִים כי בני אדם מהמִין שלנו חיו בכרמל כבר לפני 177 אלף שנים לפחות. לפי ממצאים אלה, האדם המודרני יצא מאפריקה עשרות אלפי שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע עַד כֹֹּה והִתְפַּתֵח מוקדם הרבה יותר.

המחקר מְעוֹרֵר עניין רב בקְהִילָה המַדָעִית בעולם.

שבוע החלל הישראלי

שבוע החלל הישראלי
אילן רמון (ויקיפדיה)

שבוע החלל הישראלי

28 בינואר – 1 בפברואר

סוֹכְנוּת הֶחָלָל הישראלית במשרד המַדָע מזמינה את הצִיבּוּר לאֵירוּעֵי שבוע החלל הישראלי בסימן 70 שנות חדשנות ישראלית. בין הפעילויות ברחבי הארץ: חֲדַר בְּרִיחָה בסימן עתיד החלל, תִצְפִּיוֹת, תַעֲרוּכַת הֵישֶׂגֵי החלל של ישראל, פלנטריום, בניית טלסקופים אִישִיים ורקטות ועוד. רוב האירועים פתוחים לקָהָל ללא תַשְלוּם. לחלק מהאירועים יש לְהֵירָשֵם מֵרֹאש.

האירועים מִתְקַייְמִים זו השנה השישית להַנְצָחַת מוֹרַשְתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון שהתרסק במַעבּוֹרֶת קולומביה ב-1 בפברואר 2003.

לְרֶגֶל האירועים מִתְאָרְחִים בארץ אסטרונאוטים מנאס"א ורָאשֵי סוכנויות חלל מהעולם: סוכנות החלל הצרפתית, הפולנית, הווייטנאמית והאיטלקית.

כֶּנֶס החלל הבֵּין-לְאוּמִי על שם אילן רמון  מתקיים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.

הנה רְשִימָה חֶלְקִית של מקומות נוספים שבהם מתקיימים השבוע אירועים מְיוּחָדִים לרגל שבוע החלל הישראלי:

אוניברסיטת תל אביב;

מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון וייצמן, רחובות;

מרכז נוער שוחר מדע, האוניברסיטה העברית, גבעת רם בירושלים;

המוזיאון הלאומי מדעטק, חיפה;

בית יציב, פארק קרסו, באר שבע;

מצפה הכוכבים גבעתיים;

מרכז החלל טייבה;

טכנודע, גבעת אולגה, חדרה;

מכללת אלקאסמי, באקה אל גרבייה;

מרכז נוער שוחר מדע, אורט בראודה, כרמיאל;

אקדמיה לנוער you-niversity, נהריה;

המרכז הדרוזי לחלל על שם אילן רמון, ירכא.

יום המדע הישראלי

יום המדע הישראלי
אלברט איינשטיין 1933 (ויקיפדיה)

יום המדע הישראלי  

אירועים ופעילויות לכל גיל

ברחבי העולם מציינים ב-14 במרץ, יום ההולדת של המַדְעָן חתן פרס נובל אלברט איינשטיין, את יום פאי.

בישראל מקיים משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל מידי שנה ביום זה אֵירוּעִים לקהל הרחב.

מטרת יום המדע הישראלי היא לקרב את הקהל הרחב למדע, לְהַצִיג את הישגי המדע והמדענים בישראל ולְעוֹדֵד חינוך למדעים.

השנה יתקיימו אירועי יום המדע הישראלי בימים 16-14 במרץ.

האירועים מתקיימים באוניברסיטאות, במוסְדות מֶחְקָר ובמוזיאונים למדע, בכל רחבי הארץ.

הפעילויות מוּתְאָמוֹת להורים ולילדים בגילים שונים.

הכניסה לכל האירועים בלא תשלום. במקומות אחדים נִדְרֶשֶת הַרְשָמָה מֵרֹאש לחלק מהאירועים.

התגלו כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ

התגלו כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ
טלסקופ (ויקיפדיה)

התגלו כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ

אנחנו לא לבד?

סוכנות החלל של ארצות הברית (נאס"א) הכריזה לאחרונה כי אסטרונומים מצאו מערכת שמש קרובה לכדור הארץ ובה שבעה כוכבי לכת הדומים בגודלם לכדור הארץ. שלושה מהם מקיפים כוכב הורה במרחק המאפשר קיום מים ותנאים לקיום חיים.

הכוכב ההורה  נמצא במרחק של כ-40 שנות אור מכדור הארץ.

אין זה הגילוי הראשון של מערכת שמש ובה כוכבי לכת. הראשונה התגלתה כבר בשנת 1995 ומאז גילו אסטרופיזיקאים אלפי כוכבי לכת, שחלקם דומים לכדור הארץ.

מדענים בכל העולם מתרגשים מהתגלית הדרמטית החדשה אך יודעים כי את התשובה לשאלה 'האם אנחנו לבד בחלל' יוכלו לתת רק הדורות הבאים.

מי הן האוניברסיטאות הטובות בעולם?

מי הן האוניברסיטאות הטובות בעולם?
הצילום: ויקיפדיה

מי הן האוניברסיטאות הטובות בעולם?

בראש הרשימה: הרווארד, ובישראל: האוניברסיטה העברית

לפי מרכז לדירוג אוניברסיטאות עולמי, (CWUR) האוניברסיטה הטובה בעולם היא אוניברסיטת הרווארד בארה"ב.

רוב האוניברסיטאות בעשירייה הראשונה הן אוניברסיטאות אמריקאיות ורק שתיים בריטיות.

הנה עשר האוניברסיטאות הטובות בעולם:

מקום ראשון: הרווארד, מקום שני: סטנפורד, מקום שלישי: MIT, מקום רביעי: קיימברידג' הבריטית, מקום חמישי: אוקספורד הבריטית, מקום שישי: קולומביה, מקום שביעי: ברקלי, מקום שמיני: שיקגו, מקום תשיעי: פרינסטון, מקום עשירי: ייל.

והיכן מדורגות האוניברסיטאות הישראליות?

האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הטובה בישראל ומדורגת במקום ה-26. מכון וייצמן מדורג במקום ה-41, אוניברסיטת תל אביב במקום ה-81, הטכניון במקום ה-137, בן גוריון במקום ה-358, בר אילן במקום ה-503 וחיפה במקום ה-747.

בדירוג משתתפות אלף אוניברסיטאות מרחבי העולם. הוא מתבסס על איכות ההשכלה וההכשרה של הסטודנטים, וכן על היוקרה של המרצים בפקולטות ועל איכות המחקרים שלהם.

הצילום: ויקיפדיה

הצילום: ויקיפדיה

בתמונה למעלה: בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארווארד

בתמונה למטה: קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית

האם האבטיח מתוק?

האם האבטיח מתוק?
הצילום: ויקיפדיה

האם האבטיח מתוק?

תבדקו באפליקציה

שלושה סטודנטים למדעי המחשב בטכניון פיתחו יישומון חדש שמגלה האם האבטיח שאנחנו רוצים לקנות מתוק וטעים – וזאת, בלי לפתוח או לטעם אותו.

אז איך זה עובד:

שמים את האבטיח בתוך תיבה מיוחדת שבה יש משקל.

מצלמים את האבטיח בטלפון.

התוצאה: היישומון אומר לנו מה דרגת המתיקות של האבטיח מ-1 עד 5.

איך הוא יודע זאת? על פי פרמטרים של משקל, גודל, צורה, צבע ועוד.

הבעיה היחידה: בשלב הזה לא בטוח אם כל מוכר אבטיחים בצד הדרך או בשוק ישקיע כסף במתקן ששוקל ומודד את האבטיח.

בינתיים נצטרך כנראה להמר על טעם האבטיח לפי מישוש חיצוני: נדפוק עליו ונאזין למוסיקה… או שנסמוך על ניסיונו של מוכר האבטיחים…

אם אנחנו לא רוצים להמר ולקנות "חתול בשק" – נקנה חצי אבטיח או נבקש "אבטיח על הסכין" ונטעם חתיכה מהאבטיח לפני שאנחנו מחליטים באיזה אבטיח לבחור.