Browsing Category

מדע וטכנולוגיה

השכלה גבוהה בישראל

השכלה גבוהה בישראל
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

השכלה גבוהה בישראל

נתונים על מקבלי תארים אקדמיים

לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מקבלי התארים בשנת תשע"ח (2017 – 2018).

בשנת תשע”ח קיבלו 79.3 אלף אנשים תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.5 אלף מהאוניברסיטאות, 28 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).

מספרם של כלל מקבלי התואר הראשון נותר כמעט ללא שינוי. במספר מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות חלה ירידה של 4.7%. לעומת זאת, חלה עלייה במספר מקבלי התואר הראשון במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%) ובמכללות האקדמיות (2.3%).

במספר מקבלי תואר שני חלה עלייה של 7.8%, ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה (3%).

בשנה האחרונה חלה עלייה של כמעט 30% במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות.

מה לומדים?

תחומי הלימוד הנפוצים בתשע”ח היו מדעי הרוח ומדעי החברה בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות בקרב מקבלי תואר שלישי.

מספר מקבלי תואר במדעי החברה ירד ב-10.3% לעומת השנה הקודמת. במספר מקבלי התואר בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות חלה עלייה של 7.8% ובתחום הנדסה ואדריכלות עלייה של 5.2%.

בתשע"ח קיבלו תעודת הוראה 4,000 אנשים, מתוכם 82% נשים. רוב המקבלים תעודת הוראה היו יהודים (69%).

מי לומד?

הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון (61.7%) ושני (63.7%) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (52.8%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות משליש) בכל התארים.

אחוז הערבים בקרב מקבלי תואר ראשון עלה מ-11.9% בתשע”ז ל-13.7% בתשע"ח. בקרב מקבלי תואר שני עלה האחוז מ-9.9% ל-13.3% ובקרב מקבלי תואר שלישי – מ-4% ל-5.1%.

אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה יותר מאשר בקרב היהודים והאחרים (72.8% לעומת 60.9%).

בשנת תשע”ח 5.2% ממקבלי תואר ראשון היו חרדים ו-2.2% ממוסמכי תואר שני. 77.6% ממקבלי התואר החרדים היו נשים.

 

בתמונה: מראה כללי חיצוני של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. MILNER MOSHE לע"מ

 

עֵינַיִים למעלה

עֵינַיִים למעלה
הצילום: ויקיפדיה

עֵינַיִים למעלה

היום מתחיל שְבוע הֶחָלָל הישְׂרְאלי

השבוע מְציינים בארץ את 'שְבוּעַ הֶחָלָל הישְׂרְאלי'. 'שְבוע הֶחָלָל הישראלי' הוא יוזְמָה של משרד המַדָע והטכנולוגיה, שמַטְרָתָהּ לגרום לכולנו לְגלות עניין בתְחום הֶחָלָל וללמוד יותר על פעילות החלל בישראל.

אֵירוּעֵי השבוע כוללים שיעורים מְקוּוָנים, סדנה לפיתוח רַעיונות הקְשורים לתְחום הֶחָלָל, פעילות מיוחדת בפלנטריום שבמרכז אילן רמון, הרצאות מפי אסטרונאוט אמריקאי, פעילות במוזיאונֵי המַדָע, צְפִייָה מוּדְרֶכֶת בכוכבים ועוד ועוד.

פרטים נוספים אפשר למצוא באֲתָר של סוכנות הֶחָלֵָל הישראלית – https://www.space.gov.il/israeli-space-week

מַדָע בגובה העיניים

מַדָע בגובה העיניים
הצילום: ויקיפדיה

מדע בגובה העיניים

ליל המדענים 2018

15 מוֹסָדוֹת אקדמיים, בהם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה ומכון וייצמן למַדָע, יִשְתַתְפו השנה ב"ליל המדענים", שיִתְקַייֵם ב-6 בספטמבר. האֵירוּעַ מתקיים פעם בשנה ביוֹזְמַת האִיחוּד האֵירוּפִּי: ביום זה מוּזְמָן הצִיבּוּר לְהִתְאָרֵח במוסדות אקדמיים ברחבי אירופה, וגם כאן בישראל, להיפגש עם מַדְעָנִים מתְחומים שונים ולשמוע על פעילותם. האירועים והמפגשים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום. בחלק מהאירועים יש צוֹרֶך בהַרְשָמָה מוּקְדֶמֶת באֲתַר ליל המדענים.

השנה יִתקיימו האירועים בסִימן חגיגות 70 שנה למדינה ויִכְלְלו הַרְצָאוֹת, סַדְנָאוֹת, תַעֲרוּכוֹת ופעילויות שונות במַעֲבָּדוֹת של הקמפוסים, בסִפריות, במרחבים הפתוחים ובחדרי ההרצאות. בין הנושאים וההרצאות: טכנולוגיה של אור, שימוש בנחושת לרִיפּוי מחלות, גלידה מדעית, קסמים אלקטרומגנטיים, חדרי בריחה מדעיים, מוֹפְעֵי קסמים המְבוּסָסִים על עֶקְרוֹנוֹת המדע, רובוטים, מכוניות אוטונומיות, חידושים רפואיים ועוד ועוד.

פרטים והרשמה באתר משרד המדע והטכנולוגיה.

בתמונה: סמליל מטעם משרד המדע, של "ליל המדענים", שהיה בשימוש עד לשנת 2014 (ויקיפדיה)

 

בט"ו באב: ליקוי הירח של המאה

בט"ו באב: ליקוי הירח של המאה
הצילום: עמוס בן גרשום לע"מ

בט"ו באב: ליקוי הירח של המאה

יום שישי 22:30

ביום שישי בערב, ט"ו באב,ייראה בישראל ליקוי הירח המלא הארוך ביותר עד סוף המאה הנוכחית. אורכו של הליקוי המלא יהיה שעה ו-43 דקות. הליקוי המלא יתחיל בשעה 22:30 ושיאו יהיה ב-23:21. אפשר יהיה לצפות בליקוי מכל מקום בישראל.

ליקוי ירח מתרחש כאשר הירח, שמקבל את אורו מהשמש, מוסתר ממנה על ידי כדור הארץ. אירוע זה מתרחש רק כאשר הירח מלא.

 

כָּבוד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה

כָּבוד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה
הצילום ויקיפדיה

כָּבוֹד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה

גַאֲווָה ישְׂרְאלית

שישה נְערים ונערות ישראלים זָכוּ במדליות כסף וארד באולימפיאדה למתמטיקה שהִתְקַייְמָה השנה בעיר קלוז' ברומניה. השנה הִשְתַתְפוּ באולימפיאדה 615 נערות ונערים מ-116 מדינות ברַחֲבֵי העוֹלָם.

ישראל משתתפת באולימפיאדה למתמטיקה משנת 1979. לאורך השנים נְצִיגֵי הנִבְחָרוֹת הִגִיעו להֵישֶגִים מַשמָעוּתִיים – 13 מדליות זהב, 50 מדליות כסף, 92 מדליות ארד ו- 23 צִיוּנִים לְשֶבַח.

"זו גַאֲווָה ישראלית במיטבה", אומר שַׂר החִינוּך, נפתלי בנט. "מתמטיקה ומַדָעִים הם הבָּסִיס להמשך קִיוּמָה של ישראל כאוּמַת הסטארט אפ".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "ההישגים המַרְשִימִים של התלמידים במתמטיקה מְהַווִים מְקוֹר גאווה למַעֲרֶכֶת הַחִינוּך ולמדינת ישראל".

 

בתמונה: לוח אופייני להרצאה בטופולוגיה אלגברית ( ויקיפדיה)

 

סטיבן הוקינג

סטיבן הוקינג
הצילום: ויקיפדיה

סטיבן הוקינג

8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018

אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי

 

סטיבן הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. כשהיה בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אֶחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה.

הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ובהמשך באוניברסיטת קיימברידג'.

ב-1965 קיבל תואר דוקטור, וכעבור זמן קצר נעשה עמית לפיזיקה תיאורטית במכללה בקיימברידג'. הוא החל לחקור את גרמי השמים.

ב-1968 הצטרף למכון לאסטרונומיה תיאורטית של קיימברידג' והמשיך לפתח את התיאוריה המתמטית-פיזיקלית של חורים שחורים.

בשנים הבאות עסק בתחומים שונים של הקוסמולוגיה.

המחלה 

בתחילת 1963, זמן קצר אחרי שהתקבל ללימודי דוקטורט בקיימברידג', אובחן הוקינג כחולה במחלה ניוונית חשוכת מרפא –  ALS. רופאיו הודיעו לו כי מותו צפוי בתוך שנתיים עד שלוש שנים. הוא שקע בדיכאון עמוק. למזלו, זמן קצר לפני כן הכיר צעירה בשם ג'יין ויילד, והיא עזרה לו להתגבר על המשבר והפכה להיות אשתו.

אחרי קבלת תואר הדוקטור ב-1965 איבד הוקינג את השליטה באצבעותיו, ומאז לא היה מסוגל עוד לכתוב בעצמו, או להקליד במכונת כתיבה. מאוחר יותר הידרדרה יכולת הדיבור שלו. למרות זאת המשיך בעבודתו, וב-1966 זכה בפרס החשוב הראשון שלו מבין רבים מאוד, פרס אדמס למתמטיקה מטעם אוניברסיטת קיימברידג'. ב-1967 לא היה מסוגל עוד ללכת, ועבר לכיסא גלגלים.

ב-1974 נעשה הוקינג עמית החברה המלכותית – אחד הכיבודים הגבוהים ביותר שיכול מדען בריטי לזכות בהם. באותה שנה הידרדר מצבו, ומאז לא היה יכול לקום ממיטתו או לאכול בכוחות עצמו והוא נזקק מאז לטיפול סיעודי רצוף. למרות נכותו, הוא הרבה במסעות בעולם, והשתתף בכנסים בארצות רבות.

ב-1977 קיבל הוקינג תואר פרופסור בקיימברידג', וכעבור שנתיים קיבל את הקתדרה למתמטיקה ע"ש לוּקָס. הוא המשיך לצבור פרסים חשובים, ובהדרגה נעשה שמו מפורסם בעולם הרחב. הוא ניצל את פרסומו, בין השאר, לניהול מאבקים מרובים למען זכויות הנכים.

בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

למרות תרומתו לחקר הפיזיקה לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הפרס מוענק רק למדענים שהצליחו להוכיח את הגילויים שלהם על ידי ניסוי או תצפית.

המשפחה

הוקינג נשא לאישה את ג'יין ויילד ב- 1965. השניים הביאו לעולם שלושה ילדים.

ב-1990 התגרש הוקינג מאשתו. בשנת 1995 נשא לאישה את האחות שטיפלה בו שנים רבות, איילין מייסון שהתגרשה מבעלה, מהנדס המחשבים שהתקין את המחשב בכיסא הגלגלים של הוקינג. סטיבן ואיילין התגרשו ב-2006.

קיצור תולדות הזמן

מחוץ לקהילה המדעית התפרסם הוקינג בעיקר בזכות ספרו 'קיצור תולדות הזמן" – ספר מדע פופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

הספר יצא לאור בשנת 1988 וזכה להצלחה רבה.

הוקינג החליט לכתוב את הספר כדי לממן את שכר הלימוד של ילדיו באוניברסיטה.

פרסום עולמי

הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו 'מסע בין כוכבים: הדור הבא', 'משפחת סימפסון', 'המפץ הגדול'.  הוא תרם לשיר של 'פינק פלויד' את קול הסינתיסייזר שמדבר את מחשבותיו.

ב-2014 הופק באנגליה הסרט 'התיאוריה של הכול' על חייו של הוקינג לפי תסריט שכתבה אשתו הראשונה ג'יין הוקינג.

המיזוג יוצא הדופן של יכולות אינטלקטואליות בלתי רגילות עם ניוון גופני כמעט מוחלט הפך את הוקינג לַמדען הפופולרי ביותר בעולם מאז אלברט איינשטיין.

הוקינג וישראל

הוקינג ביקר בישראל ארבע פעמים. ביקורו האחרון בארץ התקיים בשנת 2006. בחודש מאי 2013 הצטרף הוקינג לחרם האקדמי על ישראל וביטל את השתתפותו המתוכננת בוועידת הנשיא. זאת במחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים.

מגלילאו גליליי, ניוטון ועד איינשטיין

הוקינג נולד ביום השנה ה-300 למותו של גלילאו גליליי, ובשנה ה-300 להולדתו  של ניוטון.

הוא נפטר ב-14 במרץ, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, שבו מציינים בעולם את יום המדע ויום הפאי (3.14).

נוֹלַדְנוּ קודם…

נוֹלַדְנוּ קודם…
מערת מיסליה (ויקיפדיה)

נוֹלַדְנוּ קודם…

מחקר ישראלי חדש    

מֶחְקָר חדש שנֶעֱרַך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שוֹפֵך אור חדש על תוֹלְדוֹת האדם המודרני.

המחקר מִתְבַּסֵס על עצם שהִתְגַלְתָה במְעָרַת מיסליה בכרמל כבר ב-2002. העצם היא חלק מלֶסֶת של אדם ויש בה עדיין שיניים. עם העצם נמצאו באותו אֵזוֹר במערה גם כלי אבן.

החוקרים למדו מהמִמְצָאִים כי בני אדם מהמִין שלנו חיו בכרמל כבר לפני 177 אלף שנים לפחות. לפי ממצאים אלה, האדם המודרני יצא מאפריקה עשרות אלפי שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע עַד כֹֹּה והִתְפַּתֵח מוקדם הרבה יותר.

המחקר מְעוֹרֵר עניין רב בקְהִילָה המַדָעִית בעולם.

שבוע החלל הישראלי

שבוע החלל הישראלי
אילן רמון (ויקיפדיה)

שבוע החלל הישראלי

28 בינואר – 1 בפברואר

סוֹכְנוּת הֶחָלָל הישראלית במשרד המַדָע מזמינה את הצִיבּוּר לאֵירוּעֵי שבוע החלל הישראלי בסימן 70 שנות חדשנות ישראלית. בין הפעילויות ברחבי הארץ: חֲדַר בְּרִיחָה בסימן עתיד החלל, תִצְפִּיוֹת, תַעֲרוּכַת הֵישֶׂגֵי החלל של ישראל, פלנטריום, בניית טלסקופים אִישִיים ורקטות ועוד. רוב האירועים פתוחים לקָהָל ללא תַשְלוּם. לחלק מהאירועים יש לְהֵירָשֵם מֵרֹאש.

האירועים מִתְקַייְמִים זו השנה השישית להַנְצָחַת מוֹרַשְתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון שהתרסק במַעבּוֹרֶת קולומביה ב-1 בפברואר 2003.

לְרֶגֶל האירועים מִתְאָרְחִים בארץ אסטרונאוטים מנאס"א ורָאשֵי סוכנויות חלל מהעולם: סוכנות החלל הצרפתית, הפולנית, הווייטנאמית והאיטלקית.

כֶּנֶס החלל הבֵּין-לְאוּמִי על שם אילן רמון  מתקיים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.

הנה רְשִימָה חֶלְקִית של מקומות נוספים שבהם מתקיימים השבוע אירועים מְיוּחָדִים לרגל שבוע החלל הישראלי:

אוניברסיטת תל אביב;

מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון וייצמן, רחובות;

מרכז נוער שוחר מדע, האוניברסיטה העברית, גבעת רם בירושלים;

המוזיאון הלאומי מדעטק, חיפה;

בית יציב, פארק קרסו, באר שבע;

מצפה הכוכבים גבעתיים;

מרכז החלל טייבה;

טכנודע, גבעת אולגה, חדרה;

מכללת אלקאסמי, באקה אל גרבייה;

מרכז נוער שוחר מדע, אורט בראודה, כרמיאל;

אקדמיה לנוער you-niversity, נהריה;

המרכז הדרוזי לחלל על שם אילן רמון, ירכא.

יום המדע הישראלי

יום המדע הישראלי
אלברט איינשטיין 1933 (ויקיפדיה)

יום המדע הישראלי  

אירועים ופעילויות לכל גיל

ברחבי העולם מציינים ב-14 במרץ, יום ההולדת של המַדְעָן חתן פרס נובל אלברט איינשטיין, את יום פאי.

בישראל מקיים משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל מידי שנה ביום זה אֵירוּעִים לקהל הרחב.

מטרת יום המדע הישראלי היא לקרב את הקהל הרחב למדע, לְהַצִיג את הישגי המדע והמדענים בישראל ולְעוֹדֵד חינוך למדעים.

השנה יתקיימו אירועי יום המדע הישראלי בימים 16-14 במרץ.

האירועים מתקיימים באוניברסיטאות, במוסְדות מֶחְקָר ובמוזיאונים למדע, בכל רחבי הארץ.

הפעילויות מוּתְאָמוֹת להורים ולילדים בגילים שונים.

הכניסה לכל האירועים בלא תשלום. במקומות אחדים נִדְרֶשֶת הַרְשָמָה מֵרֹאש לחלק מהאירועים.

התגלו כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ

התגלו כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ
טלסקופ (ויקיפדיה)

התגלו כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ

אנחנו לא לבד?

סוכנות החלל של ארצות הברית (נאס"א) הכריזה לאחרונה כי אסטרונומים מצאו מערכת שמש קרובה לכדור הארץ ובה שבעה כוכבי לכת הדומים בגודלם לכדור הארץ. שלושה מהם מקיפים כוכב הורה במרחק המאפשר קיום מים ותנאים לקיום חיים.

הכוכב ההורה  נמצא במרחק של כ-40 שנות אור מכדור הארץ.

אין זה הגילוי הראשון של מערכת שמש ובה כוכבי לכת. הראשונה התגלתה כבר בשנת 1995 ומאז גילו אסטרופיזיקאים אלפי כוכבי לכת, שחלקם דומים לכדור הארץ.

מדענים בכל העולם מתרגשים מהתגלית הדרמטית החדשה אך יודעים כי את התשובה לשאלה 'האם אנחנו לבד בחלל' יוכלו לתת רק הדורות הבאים.