הנושא המרכזי של יום השואה בשנה זו הוא 'הצלה בידי יהודים בשואה – סולידריות בעולם מתפרק' – יהודים שסיכנו את עצמם כדי להציל את בני עמם בזמן המשטר הגרמני הנאצי.
זוהר ארנון נולד ב-1928 בהונגריה. עלה לישראל בינואר 1945.
לחם במלחמת העצמאות ולימים היה יערן, מפיק ובמאי. לזוהר ולרעייתו אהובה שתי בנות.
אביבה בלום וקס נולדה בוורשה בשנת 1932. עלתה לישראל בשנת 1950. לאביבה בת, ארבעה נכדים ועשרה נינים.
חיים ארביב נולד ב־1934 בעיר בנגאזי שבלוב. עלה לישראל בשנת 1949. בזכות שליטתו בשפה הערבית שירת בחיל המודיעין. היום הוא מלמד שחמט בהתנדבות בגני ילדים ובמועדוני קשישים. לחיים בן, בת וחמישה נכדים.
לאה מרים ראובני נולדה ב-1926 בצ'כוסלובקיה. ב־1960 עלתה לישראל ועבדה כאחות בבתי חולים. כיום היא מתנדבת בבית אבות ומבקרת ניצולי שואה בודדים.
אברהם כרמי נולד ב-1928 בפולין. עלה לארץ בספטמבר 1945. במלחמת העצמאות היה בן מגיני גוש עציון ונפל בשבי הירדני. לאחר שחרורו עבד בבית הספר החקלאי במקווה ישראל והיה מפקח במשרד החינוך. לאברהם ולרבקה, שורדת ברגן בלזן, שלושה ילדים, תשעה נכדים ו-23 נינים.
יהודה בייליס נולד ב-1927 בקובנה שבליטא. ב־1946 עלה לישראל באוניית מעפילים, התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. ליהודה ולרעייתו אהובה שתי בנות, ארבעה נכדים וחמישה נינים.
בתמונה: עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג ביד-ושם בירושלים. בצילום: ניצול השואה ברוך קופולד מצית אחת מ-6 המשואות לזכרם של 6 מיליון יהודים שנספו בשואה. (לע"מ)
כ-50 מִשלחות מֵרחבי העולם ובהן מלכים, נשיאים, ראשי ממשלות ודיפלומטים הִשתתפו בישראל בכינוס פורום השואה הבין לאומי שהִתקיים ב'יד ושם' בירושלים ביום חמישי, 23 בינואר.
כּוֹתֶרֶת הכינוס, שנערך לציון 75 שנים לשִחרורמַחֲנֵה הַהַשְמָדָה אושוויץ בירקנאו הייתה: זוכרים את השואה – נלחמים באנטישמיות. לְעוֹלָם לאעוד!
כ-700 בני אדם הִשתתפו באֵירוע ב'יד ושם' שבו נָשְׂאוּ דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרב הרָאשִי לשעבר ויו"ר מועצת "יד ושם" הרב מאיר לאו ונציגי כל המַעֲצָמוֹת שהיו שותָפות במלחמה בנאצים – נְשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סְגן נשיא ארצות הברית מייק פנס, נְשיא צרפת עמנואל מקרון ויורש העצרהבריטי הנסיך צ'ארלס. נשא דברים גם נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר.
נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, שהגיע אף הוא לישראל, הודיע בבוקר האירוע כי הוא ואנשיו מְוַותְרִים על מְקומותיהם בטקס לטובתנִיצולֵי שואה שביקשו להגיע אך לא נמצא עֲבוּרָם מקום. קודם לכן וִיתרו אחדים משרי ממשלת ישראל על מקומם בטקס לטובת ניצולי שואה.
בפֶתח הטקס נשא דברים הנשיא ראובן ריבלין שאמר, בין השאר: אנחנו עומדים כאן יחד היום, מלכים, מנהיגים, ראשי מדינות, בבית 'יד ושם' בירושלים, למען נִזכור, לְמַעַן לא נשכח. בשם העם היהודי, וכנשיא מדינת ישראל, אני מוֹדֶה לכם מֵעוֹמֶק הלב, שהִגַעתֶם לכאן. תודה על הסולידריות שלכם עם העם היהודי. תודה על המְחוּיָבוּת שלכם לזִיכְרון השואה. תודה על המְחוּיָבות שלכם לאזְרְחי העולם המַאֲמִינִים בחֵירוּתובִכְבוֹד האדם.
ריבלין אמר כי האנטישמיות לא עוצרת ביהודים. אנטישמיות וגִזְעָנוּת הן מחלה מַמְאֶרֶת, שהורֶסֶת חֲבָרוֹת ומדינות מבפנים, ואף חברה ואף דמוקרטיה לא חֲסִינָהמפניהן. הוא קרא לְאוּמוֹת העולם לפעול יחד נגד האנטישמיות.
סְגן נשיא ארצות הברית מייק פנס אמר, בין השאר: היום אנחנו עוצרים כדי לזכור את הכתם הכֵּהֶה על ההיסטוריה האֱנוֹשִית.
עוד אמר: יש לנו האַחְרָיוּת והכוח להבטיח שמה שאנחנו זוכרים היום, לא יִקְרֶה שוב לעולם.
פנס סִיים את דבריו בעברית ואמר: עושה שלום בִּמרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.
נשיא צרפת מקרון אמר: אירופה חַיֶיבֶת להישאר מִאוחדת ולעולם לא לאפשר את הִישָנוּתזְוָועוֹת כאלה.
עוד אמר: האנטישמיות היא לא רק בְעָיָיתָם של היהודים, אֶלא בראש ובָרִאשונה בעייתם של האחרים. אנחנו הִתכנסו כאן מִשום שאֶל מול האנטישמיות החדשה הזאת אסור לנו לְוַותֵר, אנו נֶאֱבָקִים כל אחד בִּמדינתו שלו.
עוד אמר הנשיא הגרמני: הַלְוַואי ויָכוֹלתי לומר שאנו הגרמנים למדנו את הלֶקַח אחת וְלתמיד. אבל אני לא יכול לומר זאת כאשר השנאה מִתְפַּשֶטֶת. שטיינמאייר הכריז: אנו נלחמים באנטישמיות, אנו מְנַסִים לעמוד מול רַעַל הלְאוּמָנִיוּת ואנו עומדים לְצַד ישראל.
הרב לאו, יליד פולין שהיה ילד בתקופת השואה ושָׂרַד, אמר, בין השאר: לא נשכח לעולם, אך עלינו לסלוח לאחים ולהתנהג כחברים. זו חובתנו. הוא פנה אל מנהיגי העולם ואמר: מנהיגי העולם – העולם בידכם.
נְשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונְשיא רוסיה ולדימיר פוטין חָנְכוּבגן סאקר בירושלים אנדרטה לְזכר הֲרוּגֵי המָצוֹר על לנינגרד במלחמת העולם השנייה. בטֶקֶס, שהִתקיים ביום חמישי, 23 בינואר, הִשתתפו גם ראש העיר ירושלים, מושל מְחוז סנט פטרבורג, שרים, סגנֵי שרים, שגרירים ומאות אורחים מרוסיה וממדינות נוספות. לטקס הוּזְמְנו כ-70 וטרנים וגיבּוֹרֵיהמצור על לנינגרד החיים בישראל.
האנדרטהמַנְצִיחָה את זִכְרָם 750 אלף החיילים והאֶזְרָחִים הרוסים שנֶהֶרגו בְּמַהֲלַך המצור של גרמניה הנאצית על העיר לנינגרד, הנקראת כיום סנקט פטרבורג.
בתמונה: ולדימיר פוטין בטקס חנוכת האנדרטה בירושלים ב-23 בינואר 2020 (ויקיפדיה)
אלפי בני העדה האתיופית יבואו היום לטיילת ארמון הנציב בירושלים לחגוג את חג הסיגד החל היום – כ"ט בחשוון, 50 יום אחרי יום הכיפורים.
לרגל החג פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו ברכה ליוצאי אתיופיה החיים בישראל.
"אחיי ואחיותיי היקרים יוצאי אתיופיה", אמר ראש הממשלה, "אני שמח לציין היום, יחד אתכם ועם כל עם ישראל, את חג הסיגד. החג החשוב הזה מבטא את הבריתשל יהדות אתיופיה עם חרותנו, עם תורתנו, עם ארצנו ובייחוד עם ירושלים. אני מצדיעלמסירות העצומהשלכם בשמירת הזהות היהודית בגלות לאורך כל כך הרבה דורות".
בסוף שנת 2018 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 151.8 אלף תושבים: 86.9 אלף ילידי אתיופיה ו-64.9 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
בשנה זו הגיעו לישראל מאתיופיה 208 איש.
יותר מ-60% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום (כ-25%).
מבין היישובים העירוניים, היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הוא הגבוה ביותר הוא נתניה (כ-11.9 אלף איש). היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הוא הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, הוא קריית מלאכי (16.3%).
המשפחה
בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותרבהשוואהלכלל האוכלוסייה היהודית.
87% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן או בת זוג מאותו המוצא.
שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה מהשיעור באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).
בשנת 2018 נולדו 3,913 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה הוא 2.95 ילדים.
אחוז המשפחות החד-הוריותבקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה במיוחד – כ-26%, פי שניים מהאחוז בכלל האוכלוסייה ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.
החינוך
בחינוך היסודיוהעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע"ח 32,137 תלמידים ממוצא אתיופי שהם כ-2.4% מכלל התלמידים בחינוך העברי.
שיעור הניגשים לבחינות הבגרותבקרב תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה הגיע בשנה זו ל-92.4% לעומת95% בקרב כלל החינוך העברי.
והנה סרטון עם דברים על חג הסיגד ועם העובדות והנתונים.
בתמונה: חג הסיגד של יהודי אתיופיה. בצילום קייסים אתיופים חוגגים בטיילת בארמון הנציב בירושלים.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ט – 2019 יחל הערב בשעה 20:00 בעצֶרֶת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם', ירושלים. יום הזיכרון יעמוד השנה בסימן 'המלחמה שבתוך המלחמה' – מַאֲבַק ההִישָׂרְדות של היהודים בשואה.
בעצרת יִשְׂאוּ דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר הנהלת 'יד ושם' אבנר שלו. את דבר נְצִיג הניצולים תישָׂא שׂוֹרֶדֶת השואה ציפורה גרנט.
בעצרת יעלו שישה שׂורְדֵי השואה שש מַשּוּאוֹת לזכר שישה מיליון היהודים שנִסְפּוּ בשואה.
אלה מדליקֵי המַשׂוּאוֹת השנה:
בלה איזנמן, נולדה ב-1927 בלודז' בפולין. לבלה ולבעלה צבי ז"ל שני בנים, שמונה נכדים ושמונה נינים;
יהודה מימון לבית וסרמן, נולד ב-1924 בקרקוב בפולין. ליהודה ולאביבה שני ילדים, שבעה נכדים ושתי נינות;
מנחם הברמן, נולד ב-1927 בצ'כוסלובקיה. מנחם התחתן עם רבקה, ניצולת שואה מהולנד, ולהם שלושה ילדים וחמישה נכדים;
פאני בן עמי, נולדה ב-1930 בבאדן-באדן בגרמניה. לפאני ולבעלה בנימין ז"ל שני ילדים ושישה נכדים;
שאול לובוביץ', נולד ב-1934 בברסלב (היום בבלרוס). שאול התחתן עם נחמה, שנהרגה ב-1995 בפיגוע התאבדות בקו 20 ברמת גן. לשאול ולנחמה ז"ל שני ילדים ושלושה נכדים;
שרה שפירא לבית זיידנר, נולדה ב-1933 בחבל בוקובינה ברומניה. שרה התחתנה עם מאיר שפירא, ניצול השואה גם הוא. לשרה ולמאיר ז"ל שלושה ילדים, 16 נכדים ו-19 נינים. בנה של שרה, הרב אלימלך שפירא, נרצח בשנת 2002 בפיגוע ירי;
ציפורה (פייגה) גרנט נולדה ב-1931 בעיר בלפור בצרפת לזוג מְהַגְרִים מפולין. לציפורה ולבעלה אברהם ז"ל שלושה ילדים, עשרה נכדים ו-21 נינים.
כולנו התחבאנו מתחת לאדמה, בבונקרים, ומשם ניהלנו את פעולותינו.
הגרמנים היו במשך היום בתוך הגטו, ונסוגו בלילה, כי למעשה הם מאוד פחדו לחזור לתוך הגטו בלילה.
למעשה, הבונקרים הוכנו מבעוד מועד על ידי האוכלוסייה המקומית ולא על ידי הלוחמים. מכיוון שלא יכולנו עוד להמשיך להתנגד מעל פני האדמה, ברחובות, נכנסנו לבונקרים. בפנים כל הבונקרים היו דומים זה לזה.
הדבר שהמם יותר מכול היה הצפיפות, היינו רבים מאוד, ובעיקר החום; חום כה נורא שאי אפשר היה לנשום, אפילו הנרות לא יכלו לבעור בתוך הבונקרים האלו. וכדי לנשום בחום העז הזה, היה עלינו לשכב, לפעמים, עם הפנים לאדמה.
העובדה שאנחנו, הלוחמים, לא צפינו מראש שנזדקק למקלטים תת קרקעיים, נבעה מכך שלא חשבנו כלל שנישאר בחיים אחרי פרוץ מאבקנו נגד הגרמנים.
אני חושב שהשפה האנושית אינה מתאימה לתיאור הזוועה שידענו בגטו.
ברחובות הגטו, אם אפשר היה עדיין לקרוא להם רחובות, היינו חייבים לטפס על תִלֵי גוויות שנערמו זה על זה.
לנסות להבקיע דרך
לא נותר לנו עוד מקום לעבור, ומלבד המלחמה בגרמנים, נלחמנו גם ברעב, במחלות ובצמא, לא היה לנו כל קשר עם העולם החיצון, היינו לגמרי מנותקים ומבודדים מהעולם. היינו במצב כזה, שכבר הפסקנו לראות את הטעם בהמשך המאבק. חשבנו לנסות להבקיע דרך לעבר הצד ה'ארי' של וארשה, מחוץ לגטו.
אור ליום 1 במאי, נשלחו שני אנשים, זיגמונד ואנוכי, כדי ליצור קשר עם אנטק שנמצא בצד ה'ארי', ואמנם נמצאה תעלה שהובילה לחלק ה'ארי' של וארשה.
השכם בבוקר מצאנו את עצמנו לפתע ברחוב, לאור היום. תארו לעצמכם את 1 במאי שטוף השמש, ואנחנו המומים למצוא שם את עצמנו, בין אנשים רגילים, ברחוב, ואנחנו יוצאים מעולם אחר לגמרי.
מיד הקיפו אותנו אנשים, כי ודאי נראינו מאוד תשושים, רזים, בבלויי סחבות. תמיד היו סביב הגטו פולנים שהתנפלו על יהודים. בדרך נס הצלחנו לחמוק מידיהם.
בצד ה'ארי' של וארשה, נמשכו החיים באופן הטבעי והנורמלי ביותר, כמו בעבר, בתי הקפה פעלו כרגיל, המסעדות, האוטובוסים, החשמליות, בתי הקולנוע היו פתוחים, הגטו היה אי מבודד לחלוטין באמצע חיים נורמליים.
תפקידנו היה ליצור קשר עם יצחק צוקרמן (אנטק), לארגן פעולת הצלה, ולנסות להציל כמה לוחמים שייתכן שניתן עדיין למצאם בחיים, בתוך הגטו.
הצלחנו ליצור קשר עם יצחק צוקרמן.
בלילה שבין ה-8 וה-9 החלטנו לחזור לגטו יחד עם חבר נוסף, ריצק, ושני פועלי ביוב, ואחרי הכרזת העוצר חזרנו לתוך הביובים. היינו תלויים לגמרי בחסדיהם של שני פועלי הביוב האלה, כי רק הם הכירו את הטופוגרפיה התת קרקעית של הגטו. ובאמצע הצעדה התת קרקעית שלנו, הם החליטו לשוב על עקבותיהם, הם לא רצו להמשיך וללוות אותנו ונאלצנו לאיים עליהם בכלי הנשק שלנו. התקדמנו בתוך הביוב, וברגע מסוים אמר לנו אחד מפועלי הביוב שאנחנו נמצאים בתוך הגטו.
ריצק מונה לשמור על שני פועלי הביוב כדי שלא יוכלו לברוח. אני הרמתי את מכסה הביוב כדי להיכנס לתוך הגטו….
החמצתי ביום אחד
במילא 18 (שם היה המרכז של תנועות הלוחמים היהודים) החמצתי אותם ביום אחד, למעשה. חזרתי בלילה שבין ה-8 וה-9, והבונקר התגלה על ידי הגרמנים בבוקר ה-8 בחודש. רוב ניצולי הבונקר התאבדו או הורעלו בו.
ניגשתי לבונקר בפרנציסקנה 22. כשקראתי את הסיסמה לא ענה לי איש. וכך נאלצתי להמשיך בתוך הגטו, ולפתע שמעתי קול אישה הקורא מבין החורבות.
היה לילה, לילה אפל, לא ראו כלום, שום דבר לא היה מואר, היו רק חורבות, בתים הרוסים, ואני שמעתי קול, נדמה היה לי שזה היה 'פאטה מורגנה' שנשלח אליי, קול אישה שבקע מתחתית החורבות.
אני הקפתי את החורבות, ברור שלא התבוננתי בשעון, אבל נדמה לי שלקח לי חצי שעה לעשות את הסיבוב, בניסיון למצוא את האישה לפי הקול שהנחה אותי. לרוע המזל לא מצאתי אותה.
אי אפשר לדבר ממש על שריפות, כי הלהבות כבר כבו, ובכל זאת היה עדיין עשן, והריח הנורא הזה של בשר צלוי, של אנשים שללא כל ספק נשרפו בחיים.
המשכתי בדרכי. הלכתי לבונקרים האחרים וחשבתי ששם אמצא יחידות של לוחמים, ובכל פעם חזר אותו הסיפור: אמרתי את הסיסמה "יאן"…אין תשובה.
עזבתי את הבונקר כדי ללכת לבונקר אחר, ואחרי שעות של ריצה בתוך הגטו, חזרתי…חזרתי לכיוון תעלת הביוב.
אני היהודי האחרון
כל הזמן הייתי לבד. חוץ מקול האישה שעליו סיפרתי, ואיש אחד שפגשתי כשיצאתי מתעלת הביוב, לא הייתה נפש חיה בכל הגטו.
ואז, בדרכי חזרה אל מחוץ לגטו, ברגע מסוים הרגשתי שלווה גמורה, שלוות נפש, ואמרתי לעצמי:
"אני היהודי האחרון, אני אחכה לבוקר, אחכה לגרמנים".
מורדי הגטו מובלים על ידי חיילים, מאי 1943 (ויקיפדיה)
הבתים אפופי להבות והרחובות מלאי עשן. רחוב נוולופי (ויקיפדיה)
בתמונה למעלה: שמחה רותם עם חניכות הנוער העובד והלומד, במעמד הענקת סיכת-זיכרון לציון 70 שנה למרד גטו ורשה (ויקיפדיה)
סיפורו של שמחה רותם (קזי'ק) מתוך הספר 'יד ועד' בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים, עמוד 167-165. המקור: שואה; קלוד לנצמן; כנרת בית הוצאה לאור.
בחנוכה מְציינים בישראל, זו השנה החמישית, את 'שבוע המוֹרֶשֶתבישראל'. בכל שנה נִבחר נושא מֶרכזי אחר לשבוע הזה, והפעם, לכבוד שבעים שנה להֲקָמַת המדינה, נבחר הנושא: סיפורי תש"ח – שנת הקמת המדינה (1948).
באזור הצפון הפעילויות יִתקיימו בגן הלִאומיכוכב הירדן, באתר נהריים, במוזיאון אסִירֵי המַחְתָרוֹת בעכו, במוזיאון הרעוּת (מצודת כ"ח), בגן הלאומי אושה העתיקה ובגן הלאומי בית שערים.
באזור המרכז מוּזְמָנִים המבקרים לפעילויות במרכז המבקרים של מקווה ישראל ובתל חדיד שביער בן שמן.
בירושלים ובגוש עציון תתקיים פעילות באתר הקסטל, בפארק נבי סמואל ובמרכז מורשת גוש עציון.
בדרום: בקיבוץ עלומים, בקיבוץ יד מרדכי ובבית הספר שקמים בניצנים הישנה.
בכל האתרים האלה יוכלו המבקרים ללמוד על האֵירועיםשקרו בהם בשנת 1948 בעזרת משחקים, חידות, סרטונים, סיורים מודרכים ועוד.
מַנְהִיגֵי העולם פִּרְסְמוּ בערב החג את אִיחוּלֵיהֶם לעם היהודי לרגל השנה החדשה.
נְשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כתב בחשבון הטוויטר שלו: "מלניה ואני מאחלים לכל היהודים שנה טובה ושולחים את בִּרְכוֹתֵינוּ החמות לכל מי שחוגג את ראש השנה ומְצַייֵן את תְחילת הימים הנוֹרָאיִם".
עוד כתב הנשיא: "בראש השנה מציינים את תחילת השנה על פי האמוּנה היהודית, וקולו של השופר שנשמע למֶרחקים ארוכים מסמל עבורֵנו שהִגִיעָה העֵת לְהִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימִית ולִתשובה. לצד התפילות והמנהגים המַסוֹרְתִיים, יהודים ברחבי העולם יַעַרְכו בעֲשֶׂרֶת הימים הקרובים חֶשבון נֶפֶש בניסָיון להעמיק את קִשְרֵיהֶם עם הבורא.
היום אנחנו מְקַדְשים את חֲשיבות חופש הדת ומבקשים מהאֵל לברך את המשפחות היהודיות בארצות הברית ובעולם כּוּלוֹ. למרות כל הקְשָיִים שהעם היהודי עבר לאורך השנים – החוֹזֶק והעַקְשָנוּת שלו ממשיכים לְהַווֹת לכולנו הַשְרָאָה גדולה. מלניה ואני מתפללים שהאל יִתֵן לנו בימים הקרובים שַלְווָה, אהבה ורַחֲמִים. אנחנו מאחלים שנה טובה לכל החוגגים".
גם בתו של הנשיא איוונקה טראמפ פרסמה ברכה קצרה בחשבון הטוויטר שלה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפגש כמִדֵי שנה עם רַבָּהּ הראשי של רוסיה, ברל לזר, ופרסם את האיגרת המַמְלַכְתִית לכבוד החג בעיתונות הממלכתית.
וכך כתב פוטין: "הנשיא שולח את מֵיטַב האיחולים ליהודי רוסיה לרגל אחד החגים הקְדושים ביותר בלוח השנה היהודי".
עוד כתב פוטין: "ראש השנה מְסמל את הטיהור המוּסרי עבור היהודים, ובימים אלה עורכים את חשבון הנֶפֶש על השנה האחרונה ומְגַבְּשִים את התוכניות לקראת העתיד לבוא".
פוטין שִיבַּח את ארגונֵי הדת היהודיים ברוסיה ואמר כי הם "נוטלים חלק פָּּׂעיל בחיֵי המדינה, בולטים במעשי צְדקה ומובילים פרויקטים בתחום החינוך וההשכלה, לצד הַקְנָייַת המַסוֹרֶת הרוּחנית העתיקה של תרבות אבותיהם".
בסיום דברי ברכתו כתב פוטין: "הקְהילות היהודיות תורמות תרומה חשובה להרחבת השִׂיחַ בין הדתות ולחיזוק היְדידות אֲרוּכַּת השנים של עמֵי רוסיה. מאחל לכם בריאות טובה, אוֹשֶר, עוֹשֶר ושִׂמחת חג".
נשיא צרפת עמנואל מקרון הִגִיעַ ביום חמישי לבית הכנסת הגדול בפריז יחד עם הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, נשיא הסנאט וראש העיר. את פְּניהם קיבלו בְּכִירֵי הקהילה היהודית. מקרון הוא הנשיא הצרפתי הראשון שהשתתף בטקס המַסוֹרְתִי שלפני ראש השנה בזמן כְּהוּנָתוֹ כנשיא.
ראש ממשֶלֶת בריטניה תרזה מיי צִייְצָה בחשבון הטוויטר שלה וכתבה כי היא רוצה "לאחל לכל היהודים ברחבי המַמְלָכָה המְאוּחֶדֶת חג שמח ושנה טובה. עם תחילת השנה היהודית החדשה אני רוצה לְהַבִּיעַ פעם נוסֶפֶת את מְחוּיָבוּתִי הבִּלְתִי-מִתְפַּשֶרֶת לקְהילה היהודית בימים אלה ובשנים הבאות", בִּרְכַּת ראש ממשלת בריטניה.
ברכה הִגִיעה גם מטהרן: שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, פרסם בחשבון הטוויטר שלו תמונות מבתֵי כנסת באיראן. "עם שְקיעת החמה אני רוצה לאחל לכל אֶזְרְחֵי איראן היהודים ולעם היהודי בכל העולם שנה טובה, שנת שלום והרמוניה", כתב זריף.
ההסתדרות הציונית מעלה אפליקציה חדשה בשם "ציוניזם" – Zionation. האפליקציה נועדה לקרב את הדור הצעיר לישראל ולציונות.
האפליקציה כוללת לוח שנה ובו מידע על תאריכים מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל התנועה הציונית ועל אישים ואירועים בולטים בהיסטוריה הציונית. משתמשי האפליקציה יוכלו לקבל מידע רב גם על אירועים מרכזיים המתקיימים בקהילות היהודיות בעולם.
את האפליקציה אפשר להוריד בשלוש שפות – עברית, אנגלית וספרדית – והיא מתאימה לאייפון ולאנדוראיד.
