Browsing Category

מורשת

אנה פרנק

אנה פרנק
אנה פרנק, תלמידת בית ספר (ויקיפדיה)

אנה פרנק

1929 – 1945

אנה פרנק הייתה נערה יהודייה שנולדה בגרמניה בשנת 1929 ונִסְפְּתָה במחנה הריכוז ברגן בלזן בשנת 1945. היומן שכתבה בימי מלחמת העולם השנייה הִתְפַּרְסֵם בכל העולם אחרי המלחמה. אנה הפכה לסמל לילדים שנִרְצְחוּ בשואה.

האם אדית פרנק עם אנה ואחותה (ויקיפדיה)

ביומנָהּ מְתָאֶרֶת אנה את חַייֶהָ ואת חַיֵי משפחתָהּ. הם עברו מגרמניה להולנד עם עֲלִייָתו של היטלר לשלטון. מחודש יולי 1942 הם הִסְתַתְרוּ בעֲלִייַת גג באמסטרדם יחד עם ארבעה יהודים נוֹספים.

 

הבית שבו הסתתרו אנה ומשפחתה (ויקיפדיה)

ארון הספרים שהסתיר את הכניסה לעליית הגג (ויקיפדיה)

ב-4 באוגוסט 1944 הם נִתְפְּסו על-ידי הגרמנים ונִשְלְחו למחנות ריכוז.

אנה ואחותה נִספו בברגן בלזן. אִמן נִספתה באושוויץ. אביהן, אוטו פרנק, נִשאר בחיים והִקְדִיש את חייו להַנְצָחַת זִכְרָן.

בבית שבו הִסְתַתְרָה משפחת פרנק נִפְתַח בשנת 1960 מוזיאון בית אנה פרנק.

יומנָהּ של אנה פרנק פּוּרְסַם בפעם הראשונה בשנת 1947 ומאז תוּרְגַם לשפות רבות והוא אַחַד הספרים הנִמְכָּרִים ביותר בעולם. היומן שִימֵש נושא להצגות תיאטרון ולסִרְטֵי קולנוע וטלוויזיה רבים.

היומן של אנה, מוזיאון אנה פרנק באמסטרדם (ויקיפדיה)

מצבת זיכרון לאנה פרנק, ברגן בלזן (ויקיפדיה)

לזכר אנה פרנק, אמסטרדם (ויקיפדיה)

יאנוש קורצ'אק

יאנוש קורצ'אק
יאנוש קורצ'אק (ויקיפדיה)

יאנוש קורצ'אק

1942-1878

יאנוש קורצ'אק היה רופא, מְחַנֵך וסופר יהודי פולני.

הוא נולד בשם הֶנְרִיק גולדשמיט בשנת 1878 בעיר ורשה שבפולין. בביתו דיברו פולנית, יידיש ורוסית. הוא שינה את שמו ליאנוש קורצ'אק כשהֵחֵל לכתוב ספרים.

במלחמת העולם הראשונה הוא היה רופא בצבא הרוסי. אחרי המלחמה עבד כרופא ילדים בבית החולים בוורשה והחליט לא להתחתן ולְהָקִים משפחה, אלא לְהַקְדִיש את חַייָו לילדים.

בשנת 1912 קורצ'אק פתח בוורשה בֵּית יְתוֹמִים לילדים יהודיים. הוא חינך את הילדים לאהבה ולסוֹבְלָנוּת. הוא כתב 24 סִפְרֵי ילדים, סִפְרֵי חינוך וסִפְרֵי לימוד. הוא פִּרְסֵם מַאֲמָרִים ודיבר ברדיו על נוֹשְׂאֵי חינוך ועל זְכוּיוֹת האדם וזְכוּיוֹת הילד.

בית היתומים. תמונה משנת 1935. קורצ'אק התגורר בעליית הגג (ויקיפדיה)

ילדי ומחנכי "ביתנו". קורצ'אק עומד רביעי מימין (ויקיפדיה)

קורצ'אק ביקר בישראל פעמיים: בשנת 1934 ובשנת 1936, וגם הֵחֵל ללמוד עברית.

במלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, החליטו הנאצים לשלוח את הילדים היהודים מגטו ורשה לְמַחֲנוֹת המָווֶת. הם הִצִיעוּ לקורצ'אק לְהִישָאֵר בוורשה, אך הוא לא הִסְכִּים לקבל את ההַצָעָה, אלא בָּחַר ללכת עם יְלָדָיו. בראש מוּרָם צָעַד קורצ'אק לתָאֵי הגזים בטרבלינקה ואחריו 200 ילדיו האֲהוּבִים. איש מהם לא נִיצַל.

אנדרטת יאנוש קורצ'אק ב'יד ושם' (ויקיפדיה)

סלע הזיכרון ליאנוש קורצ'אק ולתלמידיו בטרבלינקה (ויקיפדיה)

בול יאנוש קורצ'אק (ויקיפדיה)

חנה סנש

חנה סנש
חנה סנש (ויקיפדיה)

חנה סנש    

1921 – 1944

חנה סנש הייתה מְשוֹרֶרֶת וצַנְחָנִית ישְׂרְאֵלִית.

היא נולדה בבודפשט שבהונגריה. אביה, בלה סנש היה עיתונַאי, סופר ומַחֲזַאי יָדוּעַ בהונגריה ובעולם. הוא נִפְטַר כשחנה הייתה בת שש. אמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוזיקה.

בגיל 17 כתבה חנה ביומנָהּ:

"אני צִיונית, אני מִתְגָאָה ביַהֲדוּתִי ומַטְרָתִי לעלות לישראל".

חנה סנש בתחפושת בפורים לפני שעלתה לישראל (ויקיפדיה)

כעבור שנה, בחודש ספטמבר 1939, החודש שבו פָּרְצָה מלחמת העולם השנייה, עלתה חנה בת ה-18 לישראל לְבַדָהּ. אִמָהּ נִשְאֲרָה בהונגריה.

חנה למדה חַקְלָאוּת בבית הספר החקלאי בנהלל. בסיום הלימודים הִצְטָרְפָה לקיבוץ שְׂדוֹת ים שעל חוף הים ליד קיסריה.

חנה סנש בקיבוץ שדות ים (ויקיפדיה)

בקיבוץ כתבה את שירָהּ: 'הליכה לקיסריה' שהוּלְחַן והִתְפַּרְסֵם רק אחרי מוֹתָהּ.

כאשר הִתחילו להגיע לארץ הידיעות על הנַעֲשֶׂה באירופה כתבה חנה ביומנָהּ:

"קם בי איזה רַעיוֹן פִּתְאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה, להיות שם בימים אלה, לתת יד לארגון עֲלִייַת הנוער ואולי אף להביא את אימא".

היא הִתְגַייְסָה לצבא הבריטי והִתְנַדְבָה לִצְנוֹחַ באירופה כדי לְהַצִיל יהודים.

בחודש מרס 1944 חנה צנחה ביוגוסלביה ועברה להונגריה. היא נִתְפְּסה וישבה בכֶּלֶא בעיר הוּלַדְתָהּ בודפשט. לַמְרוֹת העִינוּיִים הקשים בכלא חנה לא גִילְתָה דבר. אחרי חֲקִירוֹת ועינויים היא נִשְפְּטָה והואשמה בִּבְגִידָה במוֹלֶדֶת. היא הוּצְאָה להורג ב-7 בנובמבר 1944. עַצְמוֹתֶיהָ הועלו לישראל בשנת 1950.

אִמָהּ של חנה סנש עלתה לישראל אחרי המלחמה ונִפְטְרָה בגיל 96 בשנת 1992.

חנה סנש הָפְכָה לסמל של גְבוּרָה.

שירה 'הליכה לקיסריה' שהוּלְחַן על ידי המַלְחִין דוד זהבי, הפך לשיר של זיכרון ותפילה.

 

הֲלִיכָה לְקֵיסָרִיָה     

המילים: חנה סנש       הלחן: דוד זהבי

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.

קיסריה 24.11.1942

תבליט חנה סנש בקיבוץ שדות ים (ויקיפדיה)

מַסַע ה-70 יָצָא לדרך

מַסַע ה-70 יָצָא לדרך

מַסַע ה-70 יָצָא לדרך

מתל חי ומאילת – לירושלים!

ביום שני השבוע יצא לדרך מַסַע ה-70 הנֶעֱרָך לְרֶגֶל יום העַצְמָאוּת ה-70 של מדינת ישראל.

טִקְסֵי הפתיחה של המסע הִתְקַייְמוּ בְּמַקְבִּיל בתל חי ובאילת והצוֹעֲדִים החלו את דַרְכָּם לְכִיווּן ירושלים. ביום ראשון, 15 באפריל, יִיפָּגְשוּ הצועדים משני המסעות באֵירוּעַ בקסטל, ומִשָם יִצעדו יַחְדָיו לירושלים. המסע יִסְתַייֵם ביום שני, 16 באפריל, בשעה 23:00 ברַחֲבַת הכותל המערבי בירושלים.

באירוע בתל חי, שהתקיים בְּמַעמַד נְשיא המדינה ראובן ריבלין, הִשתתפו כ-1,000 חיילים, חֲנִיכִים במְכינות צְבָאִיוֹת, סטודנטים, בְּנוֹת שֵירוּת, תלמידים, חֲנִיכֵי תנועות נוער ונְציגי מִשְפָּחוֹת שַכּוּלוֹת. הנשיא הֶענִיק את דֶגֶל המסע לצֶאֱצָאֵי לוחמי קְרַב תל חי.

 

האריה השואג , תל חי (ויקיפדיה)

אירוע הפתיחה של המסע הדרומי התקיים ליד פֶּסֶל דגל הדיו באילת. הטקס החל בְּהַגָעַת דגל הדיו המְשוּחְזָר, שעליו חתימותיהם של 70 לוחמים שלחמו בקרבות תש"ח, וביניהם לוחמי מִבְצַע 'עובדה' שהשתתפו בכִיבּוּש אילת. הדגל הגיע דרך הים על שתי סְפִינוֹת של חיל הים. נְצִיגֵי צה"ל יחד עם לוחמי תש"ח ונציגי משפחותיהם העניקו אותו לדוֹר הצעיר.

דגל הדיו (ויקיפדיה)

פסל הנפת הדגל במלחמת העצמאות באילת הצילום: ויקיפדיה

"מסע השבעים נוֹעד כדי לצעוד, לדבר, לְהִתְחַבֵּר", אמר הנשיא ריבלין. "זו הדרך הנכונה להכיר את ארץ ישראל ואת עם ישראל – לְהַעפִּיל אל ההרים, לַחֲצוֹת עֲמָקִים לצעוד כָתֵף אֶל כָּתֵף ולדבר. דַווְקָא בימים של שֶסַע, פִּילוּג וקוֹטְבִּיוּת חשוב שנצעד יחד", הוֹסִיף הנשיא.

פְּרָטִים על המסע ועל האפשרויות לצעוד  – באֲתַר מסע ה-70.

 

 

 

מִתְכּוֹנְנִים לחגיגות ה-70 לישראל 

מִתְכּוֹנְנִים לחגיגות ה-70 לישראל 
לוגו חגיגות ה-70 למדינה

מתכוננים לחגיגות ה-70 לישראל     

70 שעות של חגיגות, ועוד

במסיבת  עיתונאים, שנֶעֶרְכָה ב'יד לשיריון' בלטרון, ב – 15 בינואר חָשְׂפָה שרת התרבות מירי רגב את נושא חגיגות ה-70 למדינת ישראל ואת הלוגו של החגיגות. הם נִבְחֲרוּ מתוך מאות הַצָעוֹת שהִגִיעו למשרד התרבות מהצִיבּוּר.

הנושא שנִבחר הוא 'מוֹרֶשֶת של חַדְשָנוּת' והלוגו שנבחר הוא הלוגו שהִצִיעָה חברת 'טרגט מרקט'. הלוגו כולל מגן דוד בצבע כחול לבן ובתוכו המספר 70. אֲלֵיהֶם מִצְטָרֶפֶת המילה ישראל הכתובה בכתב סת"ם. מהמספר 70 'יוצאים' פיקסלים המְסַמְלִים נֶצַח ו'אין סוף'.

במסיבת העיתונאים חשפה השרה גם את תוכנית החגיגות לארבעת הימים הראשונים של אֵירוּעֵי הולדת המדינה: המדינה תערוך אירועים הֲמוֹנִיים שיימשכו 70 שעות. לאורך כל השנה ייערכו אירועים נוֹסָפִים.

לשאלה האם ייערך גם מִצְעָד צְבָאִי, ענתה השרה כי פָּנְתָה בנושא זה לשר הביטחון אביגדור ליברמן, והשר הבטיח לִשְקוֹל את הנושא ולתת תשובה בקרוב.

החגיגות יחלו ביום רביעי בטֶקֶס הַדְלָקַת המַשׂוּאוֹת בהר הרצל בירושלים. לאחר מכן יחלו אירועי '70 השעות' בכל רחבי המדינה.

האזרחים יוכלו לְהִתְחַבֵּר לאוּלְפָּן מְיוּחָד ולשיר שיר מְשוּתָף המוּקְדָש למדינה. ייערך מוֹפע זיקוקין די-נור שעתיד למלא את כל שמי המדינה באורות צבעוניים.

בשעות הערב תתקיים במקומות רבים מסיבת חוף עֲנָקִית ופתוחה לכל הציבור שתִימָשֵך עד שעות הבוקר. בּמַקְבִּיל יִתקיימו הבָּמוֹת המַסוֹרְתִיוֹת שאותן מקיימות הרָשוּיוֹת המקמיות בכל שנה.

ביום שישי יֵיעָרכו אֵירוּעים לציון ה' באייר. בשעה ארבע אחר הצהריים תוּשְמַע בכל עיר הַכְרָזַת המְדִינָה ואחריה יֵיעָרכו הרקדות המוניות. חגיגות יום שישי יסתיימו בהדלקת נרות שבת המונית.

במוצאי שבת יסתיימו 70 השעות של החגיגות באירוע  פַּסְקוֹל של המדינה'. יְשוּדְרוּ בו דואטים של זמרים אהובים, בהם זמרים שהלכו לעולמם.

קום והתהלך בארץ

קום והתהלך בארץ
הצילום: ויקיפדיה

קום והתהלך בארץ

לטייל בעקבות סיפורי התנ"ך

רשות הטבע והגנים השיקה לאחרונה פרויקט המאפשר לקהל הרחב להתחבר לסיפורי התנ"ך דרך הרגליים, דרך הטבע ונופי הארץ. בשיתוף עם מיזם '929' שמטרתו לְקָרֵב את התנ"ך לקהלים רחבים בחברה הישראלית, הכינו ברשות סדרה של עשרה טיולים בעקבות סיפורי התנ"ך בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים ברחבי הארץ.

עשרת הסיורים בסדרה "קום והתהלך בארץ" מוצעים לקהל הרחב ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתרים. לכל סיור שלושה תאריכים אפשריים – בימי חול ובסופי שבוע.

הנה רשימת עשרת האתרים:

שמורת תל דן, תל חצור, חי-בר כרמל, מעיין חרוד, תל מגידו, עמק האלה, עין פרת, הרודיון ונחל תקוע, תל ערד ותל באר שבע.

יש להירשם מראש לכל הסיורים במוקד 3639*. כל הסיורים מתחילים ב- 10:00 בבוקר. הסיורים הם חינם למנויי רשות הטבע והגנים. פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים.

 

שמורת דן; נחל דן בשמורה (ויקיפדיה)

 

מערת גדעון (ויקיפדיה)

 

תל עזקה בעמק האלה (ויקיפדיה)

 

בתמונה הראשונה מלמעלה: שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו (ויקיפדיה)

בתמונה השנייה: שמורת דן; נחל דן בשמורה (ויקיפדיה)

בתמונה השלישית: "מערת גדעון" שממנה נובע מעיין חרוד. על פי המסורת ממי המעיין הנובעים ממערה זו שתו המלקקים בסיפור גדעון בספר שופטים (ויקיפדיה)

בתמונה הרביעית: תל עזקה בעמק האלה (ויקיפדיה)

 

תשע"ח עם חיוך

תשע"ח עם חיוך
הצילום: ויקיפדיה

תשע"ח עם חיוך    

וגם עם: חינוך, חיבה, חברים

לקראת ראש השנה קיבלנו מחברים ברכות יפות ומושקעות. הנה אחדות מאלה שיש בהן משחקי מילים נחמדים, וראשונות הברכות המנסות להתאים לראשי התיבות תשע"ח:

אנחנו כתבנו בחדשון: תהא שנה עם חדשות טובות.

חובבי המבטא העברי הטהור בירכו: תהא שנה עם חי"ת ועי"ן (גרוניות…)

אחרים בירכו:

תהא שנה עם חיוך; תהא שנה עתירת חיוכים;

תהיה שנת עלייה וחינוך;

תהא שנת עבודה / עֲשִׂייָה / עזרה הדדית / ערבות הדדית

תהא שנה עם חברות / חמלה / חסד / חדווה / חירות / חופש / חלומות מתגשמים

 

מהאקדמיה ללשון העברית קיבלנו את הברכה הבאה:

שנה טובה לכם

שנה רבת פעלים

של בניין ועשייה

בכל נושא שתרצו

שתהיו בסמיכות לאנשים היקרים לכם

ותשימו את הדגש

במה שחשוב באמת

שנה טובה

 

התפעלנו מהברכה והחלטנו להוסיף לה עוד ברכות 'דקדוקיות':

שנהיה בריאים בגוף ובנפש

שיהיה לנו משקל קל

שכל אחד מאיתנו ידאג ליחיד אך גם לרבים

שיהיה שיוויון בין זכרים ונקבות

שיהיה לנו זמן לכול גם בהווה

שנלמד מן העבר כדי להבטיח עתיד טוב יותר. זה הציווי לדורות!

 

ואפשר להמשיך עוד ועוד:

שנדבר אמת בלשוננו ולא רק מהשפה ולחוץ,

שנפתח את לבנו, בתינו וידינו

שלא נקמץ בפרגונים ובעשיית מעשים טובים,

שנמשיך לחלום ולהגשים ולקבץ את עם ישראל לארצנו

שלא נחטוף מחלות ודו"חות תנועה...

שהקו של חיינו יהיה מחבר ולא מפריד

שעיננו לא תהיה צרה בהצלחות של אחרים ואוזננו תהיה קְשובה לצרותיהם

שיהיו בינינו רק אנשים עם סגולות טובות,

ושנזכה לומר ולשמוע רק מילות יחס טוב!

שנה טובה!

הצילום: רימונים (ויקיפדיה)

מגש הכסף

מגש הכסף
נתן אלתרמן (1952. ויקיפדיה)

מגש הכסף

השאר מסופר בתולדות ישראל

המשורר נתן אלתרמן כתב את השיר 'מגש הכסף' ב-19 בדצמבר 1947 במדורו 'הטור השביעי' בעיתון דבר. היה זה שלושה שבועות לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ותחילתה של מלחמת העצמאות.

בראש השיר מצטט אלתרמן את דבריו של הנשיא הראשון חיים ויצמן שאמר "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף".

חיים וייצמן (ויקיפדיה)

השיר הפך למעין שיר זיכרון ל'מגש הכסף' – הנערים והנערות שמסרו את חייהם על הקמתה של המדינה ועל קיומה.

מלחינים אחדים התאימו למילים של אלתרמן לחנים. ביניהם: חיים אלכסנדר, נחום היימן, נורית הירש ואורי קריב.

הנה שלושה לחנים ל'מגש הכסף' בביצוע יהורם גאון: הלחן של נחום היימן, של נורית הירש ושל אורי קריב.

יהורם גאון (ויקיפדיה)



הנה מילות השיר. קורא את השיר: חיים איטקיס ששכל את שני בניו: סגן משנה ברק איטקיס, קצין בחיל הים ואחיו, טייס הקרב רב סרן עמיחי איטקיס.



מַגַּשׁ הַכֶּסֶף  /  נתן אלתרמן

"אין מדינה נִיתֶנֶת לְעם על מגש של כסף" (חיים וייצמן)

… וְהָאָרֶץ תִּשְקֹט , עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת
תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ
עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים.
וְאֻמָּה תַּעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת…-
לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס
הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי…

הִיא לַטֶקֶס תִּכּוֹן . הִיא תָּקוּם לְמוּל סַהַר
וְעָמְדָה, טֶרֶם-יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה.
— אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ
נַעֲרָה וָנַעַר
וְאַט אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.

לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם
בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם
הָלוֹך וְהַחֲרֵשׁ.
לֹא הֶחֱלִיפוּ בִּגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם
אֶת עִקְּבוֹת יוֹם-הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו-הָאֵשׁ.

עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגוֹע,
וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים – –
דֹּם הַשְׁנַיִם יִגְּשׁוּ
וְעָמְדוּ לִבְלִי-נוֹעַ.
וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.

אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע וָקֶסֶם,
וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹקְטִים,
יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף
שֶׁעָלָיו לָך נִתְּנָה מְדִינַת הַיְהוּדִים.

כָּךְ יֹאמְרוּ וְנָפְלוּ לְרַגְלָה עוֹטְפֵי צֵל,
וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל…



הנה הסבר השיר 'מגש הכסף' בעברית קלה יותר:

הארץ תהיה שקטה אחרי המלחמות…

בגבולות עם המדינות השכנות עדיין רואים את עשן המלחמה, מלחמת השחרור.

האומה (העם) עומדת בלב כואב, אבל היא חיה ונושמת

והיא מתכונננת לקבל את הנס, את הפלא היחיד במינו של הקמת מדינת ישראל.

האומה מתכוננת לטקס הקמת המדינה שתקום מול כל אויביה. (הסהר = ירח הוא סמל האיסלם).

האומה תעמוד לבושה בגדי חג עם הרגשת חג בלב אך גם מלאה אֵימָה ופחד מהעתיד.

 

אז יֵצאו ויתקרבו אליה בצעדים איטיים נערה ונער

ולאט הם יֵלכו ויתקרבו אל האומה.

הם לובשים בגדי חול ובגדי צבא, נעליהם כבדות כנעלי חיילים

הם עולים בדרך, הולכים ושותקים.

הם עדיין לא החליפו את בגדי החיילים והמלחמה ולא ניקו עוד במים את מה שהשאירו על בגדיהם המלחמה והעבודה הקשה בימים ובלילות האש.

הם עייפים מאוד.

הם נזירים ממרגוע – אינם יודעים שקט, שלווה ומנוחה.

אך צעירים הם ומלאים ברוח נעורים עבריים.

הם עומדים דום בלי לזוז מול האומה

ואין סימן שמראה אם הם חיים או שנהרגו במלחמה.

אז תשאל האומה, בדמעות בכי ובהתרגשות:

'מי אתם'?

והשניים יענו לה בשקט:

'אנחנו מגש הכסף. עלינו את קיבלת את המדינה'.

כך יאמרו ויפלו לרגלי האומה – והשאר יסופר בהיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל.


 

בן גוריון, אפילוג

בן גוריון, אפילוג
דוד בן גוריון

בן גוריון, אפילוג    

סרט חובה לכל ישראלי

בימים אלה מוּקְרָן בבתי הקולנוע בארץ הסרט – בן גוריון, אפילוג.

הסרט מביא רֵיאָיוֹן שנערך עם דוד בן גוריון בשנת 1968 בביתו בשדה בוקר. בן גוריון, יליד 1886 היה אז בן 82. הריאיון נערך חודשים אחדים אחרי מות רַעייָתו פולה, 5 שנים אחרי שפָּרַש מהפוליטיקה, 5 שנים לפני מותו ב-1 בדצמבר 1973.

הריאיון הִתְגַלָה לאחרונה ונִחְשָׂף עַתָה לצִיבּוּר הרחב. בן גוריון מדבר בו בישִירוּת על עניינים לְאוּמִייִם ואִישִייִם. על העבר, ההווה והעתיד. הריאיון נערך באנגלית ויש בסרט כתוביות בעברית.

הצפייה בראש הממשלה המיתולוגי בפרספקטיבה של זמן היא חֲווָיָה מְרַגֶשֶת ומלמדת.

מוּמְלָץ לכל ישראלי לצפות בסרט – לכל מי שחי בתְקוּפָתו של בן גוריון ולמי שנולד אחריה; למי שמנהלים את המדינה כיום ולמי שמחפשים מַנְהִיגוּת.

טקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (ויקיפדיה)

היום: מצעד החיים בפולין

היום: מצעד החיים בפולין
צעירי 'מסע' אתמול בפולין

היום: מצעד החיים בפולין

בראש המצעד: ראש המטה הכללי של צה"ל

היום בצהריים יתקיים בפולין מצעד החיים ה-29. המצעד יצעד מאושוויץ לבירקנאו.

בראש המצעד יצעד ראש המטה הכללי רא"ל גדי אייזנקוט שיצעד בראש מִשְלַחַת צה"ל.

במצעד יצעדו שר החינוך נפתלי בנט, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור ויו"ר מועצת 'יד ושם' והרב הראשי של תל אביב, הרב ישראל מאיר לאו.

במשלחת צה"ל יצעדו גם הוריו של החייל החָטוּף הדר גולדין. הם הביאו אתם למצעד את המכתב שכתב להם הדר מהמסע שלו לפולין.

במצעד ישתתפו 10,000 בני נוער מ – 50 מדינות ברחבי העולם, ביניהן ארצות הברית, מרוקו ופנמה ומשלחת כבוד של 75 נִיצוֹלֵי שוֹאָה ממדינות שונות.

לראשונה ישתתפו השנה במצעד גם 12 שרי חינוך ממדינות אירופה. הם יְקַייְמוּ שִׂיחַ על לימוד השואה במדינות העולם.


 

התמונות צולמו בפולין אתמול על ידי דניאל רייזין, מורה באולפן 'שרת' בבת ים, שיצא למצעד החיים עם חניכיו בתכנית 'מסע'.