Browsing Category

מורשת

העולם זוכר

העולם זוכר
מוזיאון יד ושם בירושלים (ויקיפדיה)

העולם זוכר     

75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו

כ-50 מִשלחות מֵרחבי העולם ובהן מלכים, נשיאים, ראשי ממשלות ודיפלומטים הִשתתפו בישראל בכינוס פורום השואה הבין לאומי שהִתקיים ב'יד ושם' בירושלים ביום חמישי, 23 בינואר.

כּוֹתֶרֶת הכינוס, שנערך לציון 75 שנים לשִחרור מַחֲנֵה הַהַשְמָדָה אושוויץ בירקנאו הייתה: זוכרים את השואה – נלחמים באנטישמיות. לְעוֹלָם לא עוד!

כ-700 בני אדם הִשתתפו באֵירוע ב'יד ושם' שבו נָשְׂאוּ דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרב הרָאשִי לשעבר ויו"ר מועצת "יד ושם" הרב מאיר לאו ונציגי כל המַעֲצָמוֹת שהיו שותָפות במלחמה בנאצים – נְשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סְגן נשיא ארצות הברית מייק פנס, נְשיא צרפת עמנואל מקרון ויורש העצר הבריטי הנסיך צ'ארלס. נשא דברים גם נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר.

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, שהגיע אף הוא לישראל, הודיע בבוקר האירוע כי הוא ואנשיו מְוַותְרִים על מְקומותיהם בטקס לטובת נִיצולֵי שואה שביקשו להגיע אך לא נמצא עֲבוּרָם מקום. קודם לכן וִיתרו אחדים משרי ממשלת ישראל על מקומם בטקס לטובת ניצולי שואה.

נשיא פולין הֶחְרִים את הכינוס.

 

אַחְרָיוּת משותֶפֶת 

בפֶתח הטקס נשא דברים הנשיא ראובן ריבלין שאמר, בין השאר: אנחנו עומדים כאן יחד היום, מלכים, מנהיגים, ראשי מדינות, בבית 'יד ושם' בירושלים, למען נִזכור, לְמַעַן לא נשכח. בשם העם היהודי, וכנשיא מדינת ישראל, אני מוֹדֶה לכם מֵעוֹמֶק הלב, שהִגַעתֶם לכאן. תודה על הסולידריות שלכם עם העם היהודי. תודה על המְחוּיָבוּת שלכם לזִיכְרון השואה. תודה על המְחוּיָבות שלכם לאזְרְחי העולם המַאֲמִינִים בחֵירוּת ובִכְבוֹד האדם.

ריבלין אמר כי האנטישמיות לא עוצרת ביהודים. אנטישמיות וגִזְעָנוּת הן מחלה מַמְאֶרֶת, שהורֶסֶת חֲבָרוֹת ומדינות מבפנים, ואף חברה ואף דמוקרטיה לא חֲסִינָה מפניהן. הוא קרא לְאוּמוֹת העולם לפעול יחד נגד האנטישמיות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הִכְרִיז: לא תהיה שואה נוסֶפֶת.

נשיא רוסיה פוטין אמר, בין השאר: אנחנו מְאוּחָדִים תחת אַחְרָיוּת מְשוּתֶפֶת, יש לנו חוֹב בפני העבר והעתיד.

 

עושה שלום בִּמְרוֹמָיו

סְגן נשיא ארצות הברית מייק פנס אמר, בין השאר: היום אנחנו עוצרים כדי לזכור את הכתם הכֵּהֶה על ההיסטוריה האֱנוֹשִית.

עוד אמר: יש לנו האַחְרָיוּת והכוח להבטיח שמה שאנחנו זוכרים היום, לא יִקְרֶה שוב לעולם.

פנס סִיים את דבריו בעברית ואמר: עושה שלום בִּמרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

נשיא צרפת מקרון אמר: אירופה חַיֶיבֶת להישאר מִאוחדת ולעולם לא לאפשר את הִישָנוּת זְוָועוֹת כאלה.

עוד אמר: האנטישמיות היא לא רק בְעָיָיתָם של היהודים, אֶלא בראש ובָרִאשונה בעייתם של האחרים. אנחנו הִתכנסו כאן מִשום שאֶל מול האנטישמיות החדשה הזאת אסור לנו לְוַותֵר, אנו נֶאֱבָקִים כל אחד בִּמדינתו שלו.

הנסיך צ'ראלס אמר שהאנושות כוּלה צריכה לְהָפִיק לְקָחִים מהשואה. עוד אמר: הָרוֹעַ, גם אם לא נִיתָן לְהָבִין אותו, אין פֵּירוּש הדבר שאי אפשר לְנַצֵחַ אותו.

 

שֶהֶחֱיָינוּ וקִייְמָנוּ   

נְשיא גרמניה שטיינמאייר פתח את דבריו בִּבְרָכָה בעברית: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

בדברים שנָשָׂא באנגלית, אמר, בין השְאר: הרֶצַח המְתוֹעָשׂ ההֲמוֹנִי של שישה מיליון יהודים הוא הפֶּשַע הנורא ביותר בהיסטוריה המודרנית כנגד האֱנוֹשוּת. פֶּשַע זה בּוּצַע על ידי בנֵי עמי. המלחמה הנוֹרָאִית אשר גָבְתָה את חַיֵיהֶם של יותר מ-50 מיליון איש יצאה מתוך ארצי שלי. כיום, 75 שנה אחרי שִחרור אושוויץ, אני נִיצָב כאן ומַרְכִּין את רָאשֵי בְּצַעַר עָמוֹק.

עוד אמר הנשיא הגרמני: הַלְוַואי ויָכוֹלתי לומר שאנו הגרמנים למדנו את הלֶקַח אחת וְלתמיד. אבל אני לא יכול לומר זאת כאשר השנאה מִתְפַּשֶטֶת. שטיינמאייר הכריז: אנו נלחמים באנטישמיות, אנו מְנַסִים לעמוד מול רַעַל הלְאוּמָנִיוּת ואנו עומדים לְצַד ישראל.

הרב לאו, יליד פולין שהיה ילד בתקופת השואה ושָׂרַד, אמר, בין השאר: לא נשכח לעולם, אך עלינו לסלוח לאחים ולהתנהג כחברים. זו חובתנו. הוא פנה אל מנהיגי העולם ואמר: מנהיגי העולם – העולם בידכם.

 

בתמונה: מוזיאון 'יד ושם' בירושלים (ויקיפדיה)

אנדרטה להרוגי המצור על לנינגרד נחנכה בירושלים     

אנדרטה להרוגי המצור על לנינגרד נחנכה בירושלים     
טקס חנוכת האנדרטה (ויקיפדיה)

אנדרטה להרוגי המצור על לנינגרד נחנכה בירושלים     

לזכר 750 אלף חיילים ואזרחים 

נְשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונְשיא רוסיה ולדימיר פוטין חָנְכוּ בגן סאקר בירושלים אנדרטה לְזכר הֲרוּגֵי המָצוֹר על לנינגרד במלחמת העולם השנייה. בטֶקֶס, שהִתקיים ביום חמישי, 23 בינואר, הִשתתפו גם ראש העיר ירושלים, מושל מְחוז סנט פטרבורג, שרים, סגנֵי שרים, שגרירים ומאות אורחים מרוסיה וממדינות נוספות. לטקס הוּזְמְנו כ-70 וטרנים וגיבּוֹרֵי המצור על לנינגרד החיים בישראל.

האנדרטה מַנְצִיחָה את זִכְרָם 750 אלף החיילים והאֶזְרָחִים הרוסים שנֶהֶרגו בְּמַהֲלַך המצור של גרמניה הנאצית על העיר לנינגרד, הנקראת כיום סנקט פטרבורג.

בתמונה: ולדימיר פוטין בטקס חנוכת האנדרטה בירושלים ב-23 בינואר 2020 (ויקיפדיה)

שבוע המוֹרֶשֶת – בחנוכה

שבוע המוֹרֶשֶת – בחנוכה
צריף בן גוריון (ויקיפדיה)

שבוע המורשת – בחנוכה

פעילויות לכל המשפחה

בחנוכה מקיימים בישראל 'שבוע מורֶשֶת' – מיום שני 24 בדצמבר עד יום שני 30 בדצמבר.

עשרות פְּעילויות מעניינות יתקיימו באֲתָרֵי המורֶשֶת ברחבי הארץ.

השבוע נערך בשיתוף: ציוני דרך-אגף מורשת, משרד ירושלים ומורשת, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

לִצְפִייָה בתוכנית המלאה לחצו: http://moreshet2019.co.il/

 

היום חוגגים את חג הסיגד

היום חוגגים את חג הסיגד
הצילום: Mark Neyman (לע"מ)

היום חוגגים את חג הסיגד

בישראל: 151.8 אלף תושבים ממוצא אתיופי

אלפי בני העדה האתיופית יבואו היום לטיילת ארמון הנציב בירושלים לחגוג את חג הסיגד החל היום – כ"ט בחשוון, 50 יום אחרי יום הכיפורים.

לרגל החג פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו ברכה ליוצאי אתיופיה החיים בישראל.

"אחיי ואחיותיי היקרים יוצאי אתיופיה", אמר ראש הממשלה, "אני שמח לציין היום, יחד אתכם ועם כל עם ישראל, את חג הסיגד. החג החשוב הזה מבטא את הברית של יהדות אתיופיה עם חרותנו, עם תורתנו, עם ארצנו ובייחוד עם ירושלים. אני מצדיע למסירות העצומה שלכם בשמירת הזהות היהודית בגלות לאורך כל כך הרבה דורות".

ראש הממשלה הוסיף ואמר: "כאן בישראל, החג הוא כבר חלק מהמורשת הלאומית המשותפת לכולנו. אני מעריך עמוקות את התרומה של כל יוצאי אתיופיה למדינת ישראל – לביטחון, לחינוך, לתרבות – לכל התחומים".

ראש הממשלה הבטיח לפעול למען בני העדה ולהילחם בגזענות.

בסיום ברכתו אמר נתניהו: "אחיי ואחיותיי היקרים, הֱיו גאים במורשתכם, המשיכו לתרום למדינת ישראל. חג סיגד שמח לכולם. חג שמח לכל עם ישראל".

151.8 אלף בני העדה האתיופית חיים בישראל

לרגל חג הסיגד פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על בני העדה האתיופית בישראל.

הנה נתונים אחדים. הנתונים נכונים לשנת 2018:

בסוף שנת 2018 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 151.8 אלף תושבים: 86.9 אלף ילידי אתיופיה ו-64.9 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.

בשנה זו הגיעו לישראל מאתיופיה 208 איש.

יותר מ-60% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום (כ-25%).

מבין היישובים העירוניים, היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הוא הגבוה ביותר הוא נתניה (כ-11.9 אלף איש). היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הוא הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, הוא קריית מלאכי (16.3%).

המשפחה

בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית.

87% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן או בת זוג מאותו המוצא.

שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה מהשיעור באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).

בשנת 2018 נולדו 3,913 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה הוא 2.95 ילדים.

אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה במיוחד – כ-26%, פי שניים מהאחוז בכלל האוכלוסייה ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.

החינוך

בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע"ח 32,137 תלמידים ממוצא אתיופי שהם כ-2.4% מכלל התלמידים בחינוך העברי.

שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה הגיע בשנה זו ל-92.4% לעומת 95% בקרב כלל החינוך העברי.

 

והנה סרטון עם דברים על חג הסיגד ועם העובדות והנתונים.

 

 

 

 

 

 

בתמונה: חג הסיגד של יהודי אתיופיה. בצילום קייסים אתיופים חוגגים בטיילת בארמון הנציב בירושלים.

יום הזִיכָּרוֹן לשואה ולגְבורה

יום הזִיכָּרוֹן לשואה ולגְבורה
הטלאי הצהוב (ויקיפדיה)

יום הזיכָּרוֹן לשואה ולגְבורה

שש מַשׂוּאוֹת לזכר שישה מיליון הנִסְפִּים

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ט – 2019 יחל הערב בשעה 20:00 בעצֶרֶת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם', ירושלים. יום הזיכרון יעמוד השנה בסימן 'המלחמה שבתוך המלחמה' – מַאֲבַק ההִישָׂרְדות של היהודים בשואה.

מחר ב-10:00 בבוקר תישָמַע צְפִירַת דוּמִייָה בכל רחבי הארץ וישראל תִתְיַיחֵד עם זכר הנִרְצָחִים.

בעצרת יִשְׂאוּ דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר הנהלת 'יד ושם' אבנר שלו. את דבר נְצִיג הניצולים תישָׂא שׂוֹרֶדֶת השואה ציפורה גרנט.

בעצרת יעלו שישה שׂורְדֵי השואה שש מַשּוּאוֹת לזכר שישה מיליון היהודים שנִסְפּוּ בשואה.

 

אלה מדליקֵי המַשׂוּאוֹת השנה:

בלה איזנמן, נולדה ב-1927 בלודז' בפולין. לבלה ולבעלה צבי ז"ל שני בנים, שמונה נכדים ושמונה נינים;

יהודה מימון לבית וסרמן, נולד ב-1924 בקרקוב בפולין. ליהודה ולאביבה שני ילדים, שבעה נכדים ושתי נינות;

מנחם הברמן, נולד ב-1927 בצ'כוסלובקיה. מנחם התחתן עם רבקה, ניצולת שואה מהולנד, ולהם שלושה ילדים וחמישה נכדים;

פאני בן עמי, נולדה ב-1930 בבאדן-באדן בגרמניה. לפאני ולבעלה בנימין ז"ל שני ילדים ושישה נכדים;

שאול לובוביץ', נולד ב-1934 בברסלב (היום בבלרוס). שאול התחתן עם נחמה, שנהרגה ב-1995 בפיגוע התאבדות בקו 20 ברמת גן. לשאול ולנחמה ז"ל שני ילדים ושלושה נכדים;

שרה שפירא לבית זיידנר, נולדה ב-1933 בחבל בוקובינה ברומניה. שרה התחתנה עם מאיר שפירא, ניצול השואה גם הוא. לשרה ולמאיר ז"ל שלושה ילדים, 16 נכדים ו-19 נינים. בנה של שרה, הרב אלימלך שפירא, נרצח בשנת 2002 בפיגוע ירי;

ציפורה (פייגה) גרנט נולדה ב-1931 בעיר בלפור בצרפת לזוג מְהַגְרִים מפולין. לציפורה ולבעלה אברהם ז"ל שלושה ילדים, עשרה נכדים ו-21 נינים.

דרך תעלות הביוב

דרך תעלות הביוב
שמחה רותם ז"ל (ויקיפדיה)

דרך תעלות הביוב 

שמחה רותם (קז'יק), מלוחמי גטו ורשה, מספר:

הגטו היה כולו אש ולהבות.

החיים נעלמו מעל פני הגטו.

כולנו התחבאנו מתחת לאדמה, בבונקרים, ומשם ניהלנו את פעולותינו.

הגרמנים היו במשך היום בתוך הגטו, ונסוגו בלילה, כי למעשה הם מאוד פחדו לחזור לתוך הגטו בלילה.

למעשה, הבונקרים הוכנו מבעוד מועד על ידי האוכלוסייה המקומית ולא על ידי הלוחמים. מכיוון שלא יכולנו עוד להמשיך להתנגד מעל פני האדמה, ברחובות, נכנסנו לבונקרים. בפנים כל הבונקרים היו דומים זה לזה.

הדבר שהמם יותר מכול היה הצפיפות, היינו רבים מאוד, ובעיקר החום; חום כה נורא שאי אפשר היה לנשום, אפילו הנרות לא יכלו לבעור בתוך הבונקרים האלו. וכדי לנשום בחום העז הזה, היה עלינו לשכב, לפעמים, עם הפנים לאדמה.

העובדה שאנחנו, הלוחמים, לא צפינו מראש שנזדקק למקלטים תת קרקעיים, נבעה מכך שלא חשבנו כלל שנישאר בחיים אחרי פרוץ מאבקנו נגד הגרמנים.

אני חושב שהשפה האנושית אינה מתאימה לתיאור הזוועה שידענו בגטו.

ברחובות הגטו, אם אפשר היה עדיין לקרוא להם רחובות, היינו חייבים לטפס על תִלֵי גוויות שנערמו זה על זה.

לנסות להבקיע דרך 

לא נותר לנו עוד מקום לעבור, ומלבד המלחמה בגרמנים, נלחמנו גם ברעב, במחלות ובצמא, לא היה לנו כל קשר עם העולם החיצון, היינו לגמרי מנותקים ומבודדים מהעולם. היינו במצב כזה, שכבר הפסקנו לראות את הטעם בהמשך המאבק. חשבנו לנסות להבקיע דרך לעבר הצד ה'ארי' של וארשה, מחוץ לגטו.

אור ליום 1 במאי, נשלחו שני אנשים, זיגמונד ואנוכי, כדי ליצור קשר עם אנטק שנמצא בצד ה'ארי', ואמנם נמצאה תעלה שהובילה לחלק ה'ארי' של וארשה.

השכם בבוקר מצאנו את עצמנו לפתע ברחוב, לאור היום. תארו לעצמכם את 1 במאי שטוף השמש, ואנחנו המומים למצוא שם את עצמנו, בין אנשים רגילים, ברחוב, ואנחנו יוצאים מעולם אחר לגמרי.

מיד הקיפו אותנו אנשים, כי ודאי נראינו מאוד תשושים, רזים, בבלויי סחבות. תמיד היו סביב הגטו פולנים שהתנפלו על יהודים. בדרך נס הצלחנו לחמוק מידיהם.

בצד ה'ארי' של וארשה, נמשכו החיים באופן הטבעי והנורמלי ביותר, כמו בעבר, בתי הקפה פעלו כרגיל, המסעדות, האוטובוסים, החשמליות, בתי הקולנוע היו פתוחים, הגטו היה אי מבודד לחלוטין באמצע חיים נורמליים.

תפקידנו היה ליצור קשר עם יצחק צוקרמן (אנטק), לארגן פעולת הצלה, ולנסות להציל כמה לוחמים שייתכן שניתן עדיין למצאם בחיים, בתוך הגטו.

הצלחנו ליצור קשר עם יצחק צוקרמן.

בלילה שבין ה-8 וה-9 החלטנו לחזור לגטו יחד עם חבר נוסף, ריצק, ושני פועלי ביוב, ואחרי הכרזת העוצר חזרנו לתוך הביובים. היינו תלויים לגמרי בחסדיהם של שני פועלי הביוב האלה, כי רק הם הכירו את הטופוגרפיה התת קרקעית של הגטו. ובאמצע הצעדה התת קרקעית שלנו, הם החליטו לשוב על עקבותיהם, הם לא רצו להמשיך וללוות אותנו ונאלצנו לאיים עליהם בכלי הנשק שלנו. התקדמנו בתוך הביוב, וברגע מסוים אמר לנו אחד מפועלי הביוב שאנחנו נמצאים בתוך הגטו.

ריצק מונה לשמור על שני פועלי הביוב כדי שלא יוכלו לברוח. אני הרמתי את מכסה הביוב כדי להיכנס לתוך הגטו….

החמצתי ביום אחד

במילא 18 (שם היה המרכז של תנועות הלוחמים היהודים) החמצתי אותם ביום אחד, למעשה. חזרתי בלילה שבין ה-8 וה-9, והבונקר התגלה על ידי הגרמנים בבוקר ה-8 בחודש. רוב ניצולי הבונקר התאבדו או הורעלו בו.

ניגשתי לבונקר בפרנציסקנה 22. כשקראתי את הסיסמה לא ענה לי איש. וכך נאלצתי להמשיך בתוך הגטו, ולפתע שמעתי קול אישה הקורא מבין החורבות.

היה לילה, לילה אפל, לא ראו כלום, שום דבר לא היה מואר, היו רק חורבות, בתים הרוסים, ואני שמעתי קול, נדמה היה לי שזה היה 'פאטה מורגנה' שנשלח אליי, קול אישה שבקע מתחתית החורבות.

אני הקפתי את החורבות, ברור שלא התבוננתי בשעון, אבל נדמה לי שלקח לי חצי שעה לעשות את הסיבוב, בניסיון למצוא את האישה לפי הקול שהנחה אותי. לרוע המזל לא מצאתי אותה.

אי אפשר לדבר ממש על שריפות, כי הלהבות כבר כבו, ובכל זאת היה עדיין עשן, והריח הנורא הזה של בשר צלוי, של אנשים שללא כל ספק נשרפו בחיים.

המשכתי בדרכי. הלכתי לבונקרים האחרים וחשבתי ששם אמצא יחידות של לוחמים, ובכל פעם חזר אותו הסיפור: אמרתי את הסיסמה "יאן"…אין תשובה.

עזבתי את הבונקר כדי ללכת לבונקר אחר, ואחרי שעות של ריצה בתוך הגטו, חזרתי…חזרתי לכיוון תעלת הביוב.

אני היהודי האחרון

כל הזמן הייתי לבד. חוץ מקול האישה שעליו סיפרתי, ואיש אחד שפגשתי כשיצאתי מתעלת הביוב, לא הייתה נפש חיה בכל הגטו.

ואז, בדרכי חזרה אל מחוץ לגטו, ברגע מסוים הרגשתי שלווה גמורה, שלוות נפש, ואמרתי לעצמי:

"אני היהודי האחרון, אני אחכה לבוקר, אחכה לגרמנים".

 

מורדי הגטו מובלים על ידי חיילים, מאי 1943 (ויקיפדיה)

 

הבתים אפופי להבות והרחובות מלאי עשן. רחוב נוולופי (ויקיפדיה)

 

בתמונה למעלה: שמחה רותם עם חניכות הנוער העובד והלומד, במעמד הענקת סיכת-זיכרון לציון 70 שנה למרד גטו ורשה (ויקיפדיה)

סיפורו של שמחה רותם (קזי'ק) מתוך הספר 'יד ועד' בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים, עמוד 167-165. המקור: שואה; קלוד לנצמן; כנרת בית הוצאה לאור.

שְבוּעַ המוֹרֶשֶת בחנוכה

שְבוּעַ המוֹרֶשֶת בחנוכה
הצילום: לע"מ

שְבוּעַ המוֹרֶשֶת בחנוכה

והפעם: בסימן תש"ח

בחנוכה מְציינים בישראל, זו השנה החמישית, את 'שבוע המוֹרֶשֶת בישראל'. בכל שנה נִבחר נושא מֶרכזי אחר לשבוע הזה, והפעם, לכבוד שבעים שנה להֲקָמַת המדינה, נבחר הנושא: סיפורי תש"ח – שנת הקמת המדינה (1948).

ולכבוד שבוע המורשת מציעים 14 אתרים פעילויות מיוחדות הקשורות להקמת המדינה: סיורים היסטוריים מוּדְרכים, משְׂחֲקֵי מְשִׂימות ונִיווּט משפחתיים, סַדנאוֹת יְצירה ועוד.

באזור הצפון הפעילויות יִתקיימו בגן הלִאומי כוכב הירדן, באתר נהריים, במוזיאון אסִירֵי המַחְתָרוֹת בעכו, במוזיאון הרעוּת (מצודת כ"ח), בגן הלאומי אושה העתיקה ובגן הלאומי בית שערים.

באזור המרכז מוּזְמָנִים המבקרים לפעילויות במרכז המבקרים של מקווה ישראל ובתל חדיד שביער בן שמן.

בירושלים ובגוש עציון תתקיים פעילות באתר הקסטל, בפארק נבי סמואל ובמרכז מורשת גוש עציון.

בדרום: בקיבוץ עלומים, בקיבוץ יד מרדכי ובבית הספר שקמים בניצנים הישנה.

בכל האתרים האלה יוכלו המבקרים ללמוד על האֵירועים שקרו בהם בשנת 1948 בעזרת משחקים, חידות, סרטונים, סיורים מודרכים ועוד.

פרטים נוספים באתר שבוע המורשת.

בית הכנסת במקווה ישראל (ויקיפדיה)

 

נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין – שכונת רמות (ויקיפדיה)

 

ה"ארמון" בניצנים הישנה (ויקיפדיה)

 בתמונה למעלה: האתר הארכאולוגי כוכב הירדן בבית שאן (לע"מ)

 

 

 

מַנְהִיגֵי העולם מברכים לרגל ראש השנה

מַנְהִיגֵי העולם מברכים לרגל ראש השנה
בית כנסת בטהרן (ויקיפדיה)

מַנְהִיגֵי העולם מברכים לְרֶגֶל ראש השנה

מוושינגטון ועד מוסקבה וטהרן 

מַנְהִיגֵי העולם פִּרְסְמוּ בערב החג את אִיחוּלֵיהֶם לעם היהודי לרגל השנה החדשה.

נְשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כתב בחשבון הטוויטר שלו: "מלניה ואני מאחלים לכל היהודים שנה טובה ושולחים את בִּרְכוֹתֵינוּ החמות לכל מי שחוגג את ראש השנה ומְצַייֵן את תְחילת הימים הנוֹרָאיִם".

עוד כתב הנשיא: "בראש השנה מציינים את תחילת השנה על פי האמוּנה היהודית, וקולו של השופר שנשמע למֶרחקים ארוכים מסמל עבורֵנו שהִגִיעָה העֵת לְהִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימִית ולִתשובה. לצד התפילות והמנהגים המַסוֹרְתִיים, יהודים ברחבי העולם יַעַרְכו בעֲשֶׂרֶת הימים הקרובים חֶשבון נֶפֶש בניסָיון להעמיק את קִשְרֵיהֶם עם הבורא.

היום אנחנו מְקַדְשים את חֲשיבות חופש הדת ומבקשים מהאֵל לברך את המשפחות היהודיות בארצות הברית ובעולם כּוּלוֹ. למרות כל הקְשָיִים שהעם היהודי עבר לאורך השנים – החוֹזֶק והעַקְשָנוּת שלו ממשיכים לְהַווֹת לכולנו הַשְרָאָה גדולה. מלניה ואני מתפללים שהאל יִתֵן לנו בימים הקרובים שַלְווָה, אהבה ורַחֲמִים. אנחנו מאחלים שנה טובה לכל החוגגים".

גם בתו של הנשיא איוונקה טראמפ פרסמה ברכה קצרה בחשבון הטוויטר שלה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפגש כמִדֵי שנה עם רַבָּהּ הראשי של רוסיה, ברל לזר, ופרסם את האיגרת המַמְלַכְתִית לכבוד החג בעיתונות הממלכתית.

וכך כתב פוטין: "הנשיא שולח את מֵיטַב האיחולים ליהודי רוסיה לרגל אחד החגים הקְדושים ביותר בלוח השנה היהודי".

עוד כתב פוטין: "ראש השנה מְסמל את הטיהור המוּסרי עבור היהודים, ובימים אלה עורכים את חשבון הנֶפֶש על השנה האחרונה ומְגַבְּשִים את התוכניות לקראת העתיד לבוא".

פוטין שִיבַּח את ארגונֵי הדת היהודיים ברוסיה ואמר כי הם "נוטלים חלק פָּּׂעיל בחיֵי המדינה, בולטים במעשי צְדקה ומובילים פרויקטים בתחום החינוך וההשכלה, לצד הַקְנָייַת המַסוֹרֶת הרוּחנית העתיקה של תרבות אבותיהם".

בסיום דברי ברכתו כתב פוטין: "הקְהילות היהודיות תורמות תרומה חשובה להרחבת השִׂיחַ בין הדתות ולחיזוק היְדידות אֲרוּכַּת השנים של עמֵי רוסיה. מאחל לכם בריאות טובה, אוֹשֶר, עוֹשֶר ושִׂמחת חג".

נשיא צרפת עמנואל מקרון הִגִיעַ ביום חמישי לבית הכנסת הגדול בפריז יחד עם הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, נשיא הסנאט וראש העיר. את פְּניהם קיבלו בְּכִירֵי הקהילה היהודית. מקרון הוא הנשיא הצרפתי הראשון שהשתתף בטקס המַסוֹרְתִי שלפני ראש השנה בזמן כְּהוּנָתוֹ כנשיא.

ראש ממשֶלֶת בריטניה תרזה מיי צִייְצָה בחשבון הטוויטר שלה וכתבה כי היא רוצה "לאחל לכל היהודים ברחבי המַמְלָכָה המְאוּחֶדֶת חג שמח ושנה טובה. עם תחילת השנה היהודית החדשה אני רוצה לְהַבִּיעַ פעם נוסֶפֶת את מְחוּיָבוּתִי הבִּלְתִי-מִתְפַּשֶרֶת לקְהילה היהודית בימים אלה ובשנים הבאות", בִּרְכַּת ראש ממשלת בריטניה.

ברכה הִגִיעה גם מטהרן: שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, פרסם בחשבון הטוויטר שלו תמונות מבתֵי כנסת באיראן. "עם שְקיעת החמה אני רוצה לאחל לכל אֶזְרְחֵי איראן היהודים ולעם היהודי בכל העולם שנה טובה, שנת שלום והרמוניה", כתב זריף.

אמן, כן יְהִי רצון!

 

 

"ציוניזם" – האפליקציה הציונית

"ציוניזם" – האפליקציה הציונית
ההסתדרות הציונית העולמית (ויקיפדיה)

"ציוניזם" – האפליקציה הציונית

לוח שנה ציוני

ההסתדרות הציונית מעלה אפליקציה חדשה בשם "ציוניזם" –  Zionation. האפליקציה נועדה לקרב את הדור הצעיר לישראל ולציונות.

האפליקציה כוללת לוח שנה ובו מידע על תאריכים מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל התנועה הציונית ועל אישים ואירועים בולטים בהיסטוריה הציונית. משתמשי האפליקציה יוכלו לקבל מידע רב גם על אירועים מרכזיים המתקיימים בקהילות היהודיות בעולם.

את האפליקציה אפשר להוריד בשלוש שפות – עברית, אנגלית וספרדית – והיא מתאימה לאייפון ולאנדוראיד.

 

הִתְגַלְתָה המַצֵבָה של אִמו של הסופר ש"י עגנון

הִתְגַלְתָה המַצֵבָה של אִמו של הסופר ש"י עגנון
רחוב עגנון בבוצ'אץ' (ויקיפדיה)

הִתְגַלְתָה המַצֵבָה של אִמו של הסופר ש"י עגנון

מתה בִּדְמִי יָמֶיהָ – בגיל 43

בבית העלמין בבוצ'אץ' שבגליציה הִתְגַלְתָה בשבוע שעבר מַצַבְתָה של אסתר צ'צ'קס, אמו של הסופר זוכה פרס נובל, ש"י עגנון. מִשְלַחַת מֶחְקָר של סטודנטים מהמכללה האקדמית הרצוג, מִטַעַם עמוּתַת יהדות גליציה ובוקובינה, שעָסְקָה בתיעוּד של בית העלמין היהודי בעיירה – התרגשה לגלות את המצבה בשלמותה, ועליה פִּיוּט ארוך ואקרוסטיכוני.

המצבה התגלתה במרחק קטן ממצבתו של האב, שלום מרדכי צ'צ'קס שנִפְטַר בשנת 1913. מעריכים כי האב הוא שכתב את הדברים על קֶבֶר רַעייָתוֹ.

אסתר צ'צ'קס נפטרה בגיל 43 בי"א ניסן התרס"ט (2.4.1909), פחות משנה אחרי עֲלִייָתוֹ של בנה ארצה. ש"י עגנון לא היה בהַלווייתה של אמו. רק בשנת 1913 שב לבקר בעיר מולדתו, ואז עלה לראשונה לקברה של אמו.

וכך כתב עגנון על אמו:

"בִּדְמִי יָמֶיהַָ מתה עלַי אמי, כבת ארבעים שנים הייתה במותה, ועדיין אור נשמתה מֵאִיר לפנַי במיתתה כבחַייֶהָ. ואם אלף אִמָהוֹת טובות אֲצַייֵר – מעשיה הטובים יָאִירו עליהן מֵאוֹרָהּ".

 

עגנון ואסתר רעייתו (ויקיפדיה)

 

בית ש"י עגנון בשכונת תלפיות בירושלים (ויקיפדיה)