השנה ייערכו הפעילויות בסימן 'גבורה והצדעה' לגיבורי מלחמת "חרבות ברזל", לנשות ואנשי כוחות הביטחון, ההצלה, הכבאות, הרפואה, פקחי רשות הטבע והגנים ובני משפחותיהם ולקהילות המפונים.
הציבור מוזמן לבקר באתרים וליהנות מהפעילויות לכבוד החג באתרי המורשת והגנים הלאומיים.
חלק מהפעילויות יהיו ללא תשלוםעבור הגיבורים ובני משפחותיהם.
אֵירועֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחו הערב בשעה 20:00 בעֲצֶרֶתממלכתית בכיכר גטו ורשה שב'יד ושם' בירושלים.
בעצרת יִישְׂאוּ דברים נְשיא המדינה וראש הממשלה. את אֲבוּקַת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת 'יד ושם', שׂוֹרֵד השואה, הרב ישראל מאיר לאו. בעצרת יוּצַבכיסא ריק כסֵמֶלל-132 החטופים הנמצאים בשבי ברצועת עזה.
במהלך העצרת יועלו שש מַשׂוּאוֹת על ידי שורדי שואה לְזֵכֶר שישה מיליון היהודים שנִרְצְחו בשואה.
מַשִׂיאֵי המַשׂוּאוֹת השנה:
פנינה חפר לבית וייס נולדה ברומניה בשנת 1930. היא תדליק את המשואה יחד עם הנין שלה – לוחם ביחידה מובחרת, שפניו יהיו מכוסות בטקס. פנינה ויעקב בעלה הביאו לעולם שלוש בנות, 16 נכדים ויותר מ-45 נינים.
אלגרה גוטה לבית נעים נולדה בשנת 1928 בבנגאזי שבלוב. לאלגרה ולבעלה אהרון ג'ינו גוטה ז"ל שני ילדים, שלושה נכדים ושישה נינים.
אריה איתני נולד במילנו שבאיטליה בשנת 1927 בשם ארמין גוטמן. בישראל התגייס להגנה ולחם במלחמת העצמאות, נפצע קשה ונפל בשבי. הוא נמנה עם מייסדי קיבוץ האון. אריה ורעייתו רינה ז"ל הביאו לעולם שני ילדים, שמונה נכדים ושבעה נינים.
ראיסה (רחל) ברודסקי נולדה ב־1937 באוקראינה. לראיסה ולבעלה סמיון שני ילדים, חמישה נכדים ושני נינים.
מיכאל בר און נולד בשנת 1932 בקרקוב שבפולין. למיכאל ולרעייתו חיה שלושה ילדים, נכדים ונינים רבים.
איזי קביליו נולד בשנת 1928 בסרייבו שבבוסניה. לאיזי ולבת זוגו עודדה שתי בנות, חמישה נכדים ושישה נינים.
נוֹשֵׂא דְבַר הנִיצוּלים:חיים נוי שנולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1929. לחיים ולרעייתו חיה ז"ל, ניצולת שואה מפולין, שלושה ילדים, תשעה נכדים ונינה.
זאודו, בן 49, נשוי ואב לשני ילדים, נולד באזור גונדר שבאתיופיה ועלה לארץ בקיץ 1997. הוא גר בבאר יעקב.
"סיימתי תיכון באתיופיה" הוא מספר, וממשיך: "אחרי שסיימתי את התיכון נסעתי לאדיס אבבה על מנת לעלות לארץ, שם התעכבתי כמה שנים. במהלך השנים האלה עבדתי כמורה, חזן בית הכנסת, מזכיר הקהילה וראש הקהילה באדיס אבבה עד עלייתי לארץ.
בארץ למדתי לתואַר ראשון במַדְעֵי המדינה ובמַַשְאבֵּי אֱנוֹש וקיבלתי גם תעודת הוראה במתמטיקה. את העברית למדתי באולפן נעמה בחיפה וגם באוניברסיטת חיפה. עבדתי כמורה לגִיוּר וכעת אני עוסק בהוראת עברית באולפן של האגף לחינוך מבוגרים. אשתי – ארגש עוסקת גם היא בחינוך. היא מורה באולפן שרת בבת ים. בזמן הפנוי שלי אני לומד בכולל (בחברותא)".
זאודו רואה בעבודתו כמורה וכמתרגם שְלִיחוּת למַעַן הקהילה.
החנויות, בתי הקפה ובָתֵי השַעשוּעִים יִיסָגְרוּ הערב בשעה 19:00. דִגְלֵי המדינה יוּרְדוּ לַחֲצִי התורן. אֵירוּעֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחוּ הערב בשעה 20:00 בעצֶרֶת ממלכתית ב'יד ושם' בירושלים. העצרת תתקיים במַעֲמַד נשיא מדינת ישראל, ראש הממשלה, נִכְבָּדים, נִיצוֹלֵי השואה ובני משפחותיהם והציבור הרחב. בטֶקֶס יַדליקו שישה ניצולים מַשׂוּאוֹת זיכָּרון לזכר ששה מיליון היהודים שנִסְפּובשואה.
הטֶקס יְשוּדַר ברדיו ובטלוויזיה.
בבתים רבים מִתקיימים הערב ומחר מפגְשי 'זיכָּרון בסלוֹן' – ניצולים מְספרים את סיפור חַיֵיהֶם.
מחר בשעה 10:00 בבוקר תִישָמַע צְפִירַתדוּמִייָה בת שתי דקות ולאחריה יחל טקס הנחת הזֵרים בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם'. ביְישובים רבים, בבתי הספר, במחנותצה"ל ובמוסדות ציבור יֵיעָרְכוּ טִקְסֵי זיכרון.
ב-11:00 יֵיעָרְכו טִקְסֵי 'לכל איש יש שם' בכנסת ובאוהֶל 'יזכור'.
ב-13:00 יִתקיים טקס האַזְכָּרָה המרכזי באוהֶל 'יִזכור'.
ב-15.00 יֵיעָרֵך בפולין 'מצעד החיים' במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
ב-17:30 תתקיים עצֶרֶת תְנוּעוֹת הנוער בבִקְעַת הקְהִילוֹת ב'יד ושם'.
אֵירועֵי יום הזיכרון לשואה ולגְבורה יִינָעֲלו ב-20:00 בערב בעצרת בבית לוחֲמֵי הגטאות, במעמד נְשיא המדינה יצחק הרצוג.
זאודו, בן 48, נשוי ואב לשני ילדים, נולד באזור גונדר שבאתיופיה ועלה לארץ בקיץ 1997. הוא גר בבאר יעקב.
"סיימתי תיכון באתיופיה" הוא מספר, וממשיך: "אחרי שסיימתי את התיכון נסעתי לאדיס אבבה על מנת לעלות לארץ, שם התעכבתי כמה שנים. במהלך השנים האלה עבדתי כמורה, חזן בית הכנסת, מזכיר הקהילה וראש הקהילה באדיס אבבה עד עלייתי לארץ.
בארץ למדתי לתואַר ראשון במַדְעֵי המדינה ובמַַשְאבֵּי אֱנוֹש וקיבלתי גם תעודת הוראה במתמטיקה. את העברית למדתי באולפן נעמה בחיפה וגם באוניברסיטת חיפה. עבדתי כמורה לגִיוּר וכעת אני עוסק בהוראת עברית באולפן של האגף לחינוך מבוגרים. אשתי – ארגש עוסקת גם היא בחינוך. היא מורה באולפן שרת בבת ים. בזמן הפנוי שלי אני לומד בכולל (בחברותא)".
זאודו רואה בעבודתו כמורה וכמתרגם שְלִיחוּת למַעַן הקהילה. הוא שמח לענות על שאלותינו:
מה תִרגמת וכתבת?
מילון עברי – אמהרי הגדול בארץ הנקרא 'מילון אור';
סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';
ערכתי והתאמתי לעברית חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';
כתבתי 'אמהרית ללא מורה';
ברכון עברי-אמהרי;
שאלות ותשובות בנושא יהדות רק באמהרית;
טהרת המשפחה עברי – אמהרי.
מי משתמש בספרים שכתבת ותִרגמת?
עולים חדשים מאתיופיה. לְרוב הספרים יש ביקוש רב בקרב הקהילה.
מהם הקשיים במלאכת התרגום?
יש לא מעט קשיים – מהתרגום ועד העימוד של הספר. לא כל המְעַמְדִים רוצים להתעסק עם אמהרית. אם יש מּונָחים בעברית שאינם קיימים באמהרית אני משתמש בתַעֲתִיק פונטי ולאחר מכן מסביר באמהרית.
מי סִייֵע לך?
בדרך כלל אם יש לי שאלות אני פונה לרב מנחם ולדמן.
האם יש לך תוכניות תַרגום לעתיד?
יש עוד הרבה דברים לתרגם ולכתוב, אבל אין סִיוּעַ מֶמְשלתי או סיוע של אִרגונים. בכל זאת בעזרת השם יש עוד ספר בדרך. אני לא יודע אם הוא יצא לאור, אבל אני עובד על זה.
הפרויקט הוּשַקבשבוע שעבר. הא פרי יוֹזְמָהשל שַגְרִירוּת ישראל באוקראינה לְרֶגֶל מְלֹאת 30 שנה לכִינוּןהיחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. הפרויקט ששמו 'היסטוריה מדברת אוֹמָנות' מפגיש אומָנֵי רְחוב מקומיים עם סיפור חייהם של מנהיגים ואנשי תרבות ישראלים שנולדו באוקראינה.
ברחובות העיר דניפרו מוּצָגציור קיר של המשוררת הירושלמית זלדה, ילידת המקום. ציור קיר של זאב ז'בוטינסקי מְקַשֵט את הבניין באודסה שבו נולד. בעתיד אפשר יִהיה לראות באוקראינה ציורי קיר של ש"י עגנון, גולדה מאיר ואחד העם. במולדובה יוּקְדַש קיר לְמאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב.
זלדה בצעירותה ויקיפדיה
בקשה: נשמח אם קוראים החיים באוקראינה ישלחו לחדשון תמונות של ציורי הקיר! נא לציין בשורת נושא ההודעה: תמונה לחדשון
הכתובת: mazart@zahav.net.il
בתמונה למעלה: ציור הקיר של זאב ז'בוטינסקי באודסה שבאוקראינה. תודה ל- Valentina Shevchenko ששלחה את התמונה ולחנה סורנין, תלמידה באולפן שרת בת ים, שסייעה בהשגת התמונה.
בתמונה למעלה: הרצל בצילום מאת הצייר אפרים משה ליליין, 1903. נחלת הכלל, ויקיפדיה
בתמונה למטה: בנימין זאב הרצל משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, תרס"ב–1901 (צילם: אפרים משה ליליין) נחלת הכלל ויקיפדיה
ביום שלישי, ערב יום הזיכרון, ייסגרו החנויות, בתי הקפה ובתי השעשועים ב-19:00. בשעה 20:00 תִישָמַעברַחבֵי האָרֶץצְפִירת זיכרון בת דקה שתציין את פתיחתו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונִפְגְעי פעולות האֵיבָה. מיד לאחר הצפירה יָחֵלועַצְרות הזיכרון ברחבי הארץ. טֶקֶס הזיכרון המרכזי יִתְקיים ברַחֲבַת הכותֶל בירושלים.
בתמונה: טקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ברחבת הכותל המערבי בירושלים 2007. בצילום, משמר כבוד של חיילי צה"ל עומדים דום בסמוך לאבוקת הזיכרון. הצילום: MARK NEYMAN לע"מ
הנושֵׂא המֶרכזי שנבחר ליום הזיכרון לשואה ולגְבורה תשפ"א הוא: "עַד היְהודי האחרון – שמונים שנה מאז תְחִילַת ההַשְמָדָה ההֲמוֹנית".
הערב ב-19:00 יִיסָגְרו כל החנוּיוֹת, בתֵי הקפה והמִסעדות ובָתֵי השַעֲשוּעים.
אֵירועֵי יום הזיכרון לשואה ולגְבורה ייפתחו ב-20:00 בעצֶרֶתמַמְלַכְתִית שתתקיים ב'יד ושם', במַעֲמַד נְשִׂיא מדינת ישראל, ראש הממשלה, נִכְבָּדים וניצולֵי השואה.
מדליקֵי המַשׂוּאוֹת השנה: פניה ביגונוב יְלִידַת אוקראינה; זהבה גאלאל יְלידת הולנד; יוסי חן יְליד פולין; שמואל נער יְליד יוון; שרה פישמן יְלידת צ'כוסלובקיה; הלינה פרידמן יְלידת פולין.
טִקסֵי זיכרון יִתקיימו ביִישובים בכל רחבֵי הארץ.
בבתים רבים יִתקיימו אֵירועֵי 'זיכָּרון בסלון' שבהם מספרים נִיצולים על קורותיהם בתְקופת השואה ועל חֲזָרָתָם לחיים.
ביום הזיכרון:
מחר ב-10:00 תִישָמַע בכל רחבֵי הארץ צְפירתדוּמִייָה בת שתי דקות ויִתקיים טקס הַנָחַת הזֵרים בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם'.
טְקסים יִתקיימו במַעֲרֶכֶת החינוך, במוסְדות הציבור ובמחנות צה"ל.
בשעה 11:00 יחל במשכן הכנסת בירושלים הטקס הממלכתי "לכל איש יש שם" – קְריאת שמות קוֹרְבְּנוֹת השואה.
בשעה 15:00 יתקיים 'מצעד החיים' המָסוֹרְתי, שיהיה גם השנה וירטואלי. השנה יַעֲמוד המִצְעָד בסימן רְפואה בשואה, תחת הכּותֶרֶת "אתיקה ורפואה בשואה".
בשעה 15:00 תֵיעָרֵך העצרת המָסורתית בקיבוץ יד מרדכי ותשודר ברֶשֶת.
בשעה 17:00 תִתקיים בבקעת הקהילות ב'יד ושם' עצרת תְנוּעוֹת הנוער.
עצרת הנְעילההמָסוֹרְתית של יום הזיכרון לשואה ולגְבורה במוזיאון בית לוחמי הגטאות תעמוד השנה בסימן "נֶצֶר אחרון" –שׂורְדי השואה שעלו לישראל אחרי שכל משפחתם נִסְפְּתה, ונָפלובמַעַרְכות ישראל.העצֶרֶת תִתקיים במוזיאון ב 16.45 – ללא קהל.
בתמונה: עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג ביד-ושם בירושלים. צילום: ניצול השואה ברוך קופולד מצית אחת מ-6 המשואות לזכרם של 6 מיליון יהודים שנספו בשואה. לע"מ
