Browsing Category

מורשת

אַרְכִיוֹנָה של חנה סנש הועבר לספרייה הלאומית 

אַרְכִיוֹנָה של חנה סנש הועבר לספרייה הלאומית 
חנה סנש UNKNOWN (לע"מ)

אַרְכִיוֹנָה של חנה סנש הועבר לספרייה הלאומית 

יועלה בקרוב לרֶשֶת

אַרְכִיוֹנָה של חנה סנש, ובו יומניה האישיים וחֲפָצִים מילדותה, הועבר לאחרונה לספרייה הלאומית. הספרייה תפעל לְהַנְגָשה דיגיטלית של הארכיון החשוב לטובת הציבור בארץ ובעולם.

בשנת 1945, שנה לאחר הוצָאֲתָה להורֵג של חנה סנש בהונגריה, חייל הבריגדה היהודית, משה ברסלבסקי, חזר לארץ ומצא מתחת למיטתה של סנש בקיבוץ שדות ים מִזוָודָה ובה מכתבים, יומנים, וגם מחברות עם שירים שאיש מעולָם לא ראה. כך הִתְגַלְתָה לציבור הצַנְחנית המשוררת שהפכה לסֵמֶל לגְבוּרָה

 

האוסֶף המשפחתי

אימה של חנה, קטרינה, שהִגִיעה לארץ כעבור כמה חודשים, הֵביאה איתה את כל החומֶר ששמרה אצלה כל השנים בבית בבודפשט. כאן קיבלה לידיה את המִזְוָודָה שנִמצאה בקיבוץ.

מאז נִשמר האוסף בידי קטרינה סנש בדירתה בחיפה. הוא כולל, בין השאר, את כתבֵי היד של שיריה; יומנים אישיים; עיתון שערכה בגיל 6; הִתְכַּתְבוּת עם בני משפחתה ועם אחרים; תַצלומים; תעודות אישיות מילדותה בהונגריה; מחברות לימוד מבית הספר החקלאי לנערות של חנה מייזל בנהלל; פרוטוקול של המשפט שלה; הִתכתבות ומִסמכים בנוגֵע לפרשת קסטנר, ועוד.

לאחר מותה בשנת 1992 ומות בנה גיורא סנש, אחיה היחיד של חנה, בשנת 1995, הִמשיכו שני בניו לעסוק בקִידוּם זִכְרָה ומוֹרַשְתָה. מֵעַתָה יִישָמֵר האוסף החשוב בספרייה הלאומית.

 

הפֶּּתֶק האחרון

אחד המִסמכים המרגשים באַרכיון הוא הפֶּתֶק האחרון שכתבה חנה סנש לאימה. הפתק נמצא בכיס שמלתה של חנה לאחר שהוצאה להורג. וכך כתבה: "אִמִי היקרה והאהובה. אין לי מילים, רק זאת אוּכַל להגיד לך: מיליונֵי תודות. סִלחי לי אם אפשר. את לְבדך תָבִיני מדוע אין צורך במילים. באהבה אין קֵץ, בִּתֵך". 

 

בתמונה: חנה סנש. צולם בקיבוץ שדות ים. 1939. הצילום: UNKNOWN (לע"מ)

 

אות החלוצים החדשים

אות החלוצים החדשים
פרופ' משה בן אשר הצילום: ויקיפדיה

אות החֲלוּצִים החדשים

כל דור והחלוצים שלו

'אות החלוצים החדשים' יוענק על ידי האיגוד הספרדי העולמי, משרד התרבות וק.ק.ל ל-73 ממְיַיסדֵי ערי הפיתוח, המושבים והקיבוצים בתקופת העלייה וההתיישבות בשנים המכוֹנְנוֹת של המדינה 1964-1946. ביניהם: אנשי אקדמיה, מדע, רפואה ומשפטים; מנהיגי ציבור ותקשורת; אומנים, אנשי רוח וספורטאים; עובדים ואנשי עסקים.

האות נועַד לְהַעֲלוֹת על נֵס את תְרוּמָתָם של מאות אלפי העולים מארצות ספרד והמזרח ובני קהילות אחרות שתרמו לבִיסוּס הארץ וצמיחתה בתחומי הבנייה, החברה, ההתיישבות. חלוצים אלה התיישבו בערי הפיתוח ואזורי הסְפָר, עברו את תְלָאוֹת הקליטה, עבדו בסְלילת כבישים, פיתוח היישובים, חקלאות ובניין, חינוך ושירותים רבים. זהו דור שהִנִיח תַשתית לבִיצוּר הכלכלה, החברה והמדינה וראוי עתה להוֹקִיר לו תודה ולציין את תרומתו הגדולה לפיתוח הארץ ולהישגֶיהָ של הציונות.
כל דור והחלוציות שלו – אומרים יוזְמי האות: דימונה, נתיבות, חצור, לוזית בְּדוֹרָן הן כמו דגניה, חניתה, נהלל ויגור בְּדוֹרָן.
'אות החלוצים החדשים' יוענק לנְציגים של שני דורות: דור המתיישבים ודור הבנים והבנות.  

רשימת מקבלי האות

 

ד"ר עליזה בלוך – ראש עיריית בית שמש

הצילום: ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית (תחת רישיון).

בתמונה למטה: ראש עיריית בית שמש ד"ר עליזה בלוך בלשכתה 2019, (ע"י "רווח הפקות", תחת רישיון)

 

 

 

 

יום ירושלים בצל הקורונה

יום ירושלים בצל הקורונה
הצילום: Mark Neyman לע"מ

יום ירושלים בצל הקורונה

53 שנים לאיחוד העיר

יום ירושלים לציון 53 שנים לאיחוד העיר, שיָחוּל מחר, יְצוּיַן היום בשורה של אֵירוּעִים. החגיגות המַסוֹרְתִיוֹת יֵיעָרְכוּ השנה במַתְכּוֹנֶת מְצוּמְצֶמֶת בְּשֶל מַגֵפַת הקורונה. ישיבת הממשלה המְיוחדת שנוהֶגֶת להִתכנס באחד מאֲתָרֵי העיר נִדְחֲתָה; טִקסי יום הזיכרון המַמלכתיים ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל ולחללי מלחמת ששת הימים, ייערכו לְלא קָהָל.

מצעד ריקוד הדגלים המסורתי, שמושך אליו בכל שנה אלפי צעירים מרחבי הארץ – שצועדים ממרכז העיר אל הכותל המערבי – יִתקיים מחר במתכונת מצומצמת, בְּשֶל מִגְבְּלוֹת הקורונה. האירוע יכלול שרשרת אנושית סביב שערי העיר העתיקה וישתתפו בו כ-700 איש. בנוסף תצא שַיֶירֶת מכוניות מאצטדיון טדי לעיר העתיקה. בכותל המערבי תתקיים עצֶרֶת בהשתתפות כ-450 איש שיֵירשמו מֵרֹאש.

 

 

בתמונה: מצעד הדגלים המסורתי לרגל יום ירושלים ברחובות העיר. 2009, Mark Neyman לע"מ

 

 

23,816 נופלים במערכות ישראל

23,816 נופלים במערכות ישראל
הצילום: ויקיפדיה

23,816 נופלים במערכות ישראל

נזכור את כולם

מדינת ישראל מציינת השבוע את יום הזיכרון לחלְלֵי מערְכות ישראל ופעולות האֵיבָה.

23,816 חלָלים נָפלו במערכות ישראל מאז שנת 1860, תְקוּפת רֵאשית הציונות. בפיגועי טרור נִרְצְחו מאז 4,166 בני אדם. מיום הזיכרון אשתקד נוספו 42 חיילים ואזרחים למניין הנופלים ונִפְטְרו 33 נְכֵי צה"ל, שנפטרו בעִקְבוֹת פְּציעתם.

 

אֵירוּעֵי יום הזיכרון

אֵירוּעֵי יום הזיכרון יִתקיימו השנה תחת מִגְבְּלוֹת הקורונה. בתֵי העָלמין הצבאיים יהיו סגורים לקהל מערב יום הזיכרון (יום שני) בשעה 16:00 וביום הזיכרון (יום שלישי).

יום הזיכרון יִיפָּתח ביום שני ב-20:00 בערב בצְפִירָה שתִישָמַע ברחבי הארץ. אחריה יִתקיים טֶקֶס הזיכרון המַמְלכתי לפתיחת אירועי יום הזיכרון. הטקס יתקיים ברחבת הכותל המערבי בירושלים, ללא קהל ויועבר בשידוּר ישיר באֶמצעֵי התִקשורֶת.

בסיום הטקס, הציבור בישראל יִיקָרֵא לצאת למרפסות לשירה הֲמוֹנִית של ההִמנון הלְאומי 'התִקווה'.

אֵירוע 'שירים לְזִכְרָם' צוּלַם מֵרֹאש ללא קָהָל וישוּדַר בטלוויזיה.

ביום הזיכרון, יום שלישי, ב-11:00, תִישָמַע ברחבי הארץ צְפירת דוּמִייָה בת שתי דקות. בסיומה יִתקיים בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים טקס הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל. הטקס יִתקיים ללא קהל ויועבר בשידור ישיר באמצעי התקשורת.

בשעה 11:00 יחלוף מַטַס חיל האוויר מעל בית העלמין הצבאי בהר הרצל ומעל היכל הזיכרון.

באותה שעה, בכל אחד מֵ-52 בתי העלמין הצבאיים ובאֲתַר ההַנְצָחָה ללוחם הבדואי יתקיים 'משמר הנר' – חיילים יעמדו ליד אֲבוּקַת הזיכרון ויוּשְמַע ההִמנון.

בהיכל הזיכרון הממלכתי יִקראו לאורך היום חיילים את שמות כל הנופלים.

הטקס הממלכתי לזכר חלְלֵי פעולות האֵיבָה יתקיים ביום שלישי, בשעה 13:00 בהר הרצל, ללא קהל.

 

בתמונה: בית הקברות הצבאי הלאומי בהר הרצל, ירושלים (ויקיפדיה)

 

מדליקי המשואות ב'יד ושם'

מדליקי המשואות ב'יד ושם'
הצילום: לע"מ

מדליקי המשואות ב'יד ושם'

סולידריות בעולם מתפרק

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ייפתחו מחר בשעה 20:00, בשידור של עצרת הפתיחה הממלכתית שתיערך בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם' שבירושלים. בשל המגבלות בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, העצרת צולמה מֵרֹאש ללא קָהָליִשְׂאוּ דברים נשיא המדינה וראש הממשלה.

הנושא המרכזי של יום השואה בשנה זו הוא 'הצלה בידי יהודים בשואה – סולידריות בעולם מתפרק' – יהודים שסיכנו את עצמם כדי להציל את בני עמם בזמן המשטר הגרמני הנאצי.

ששה שורדי שואה ישיאו שש משואות לזכר ששה מיליון היהודים שנרצחו בשואה.

משיאי המשואות השנה: 

זוהר ארנון נולד ב-1928 בהונגריה. עלה לישראל בינואר 1945. 

לחם במלחמת העצמאות ולימים היה יערן, מפיק ובמאי. לזוהר ולרעייתו אהובה שתי בנות.

אביבה בלום וקס נולדה בוורשה בשנת 1932. עלתה לישראל בשנת 1950. לאביבה בת, ארבעה נכדים ועשרה נינים.

חיים ארביב נולד ב־1934 בעיר בנגאזי שבלוב. עלה לישראל בשנת 1949. בזכות שליטתו בשפה הערבית שירת בחיל המודיעין. היום הוא מלמד שחמט בהתנדבות בגני ילדים ובמועדוני קשישים. לחיים בן, בת וחמישה נכדים.

לאה מרים ראובני נולדה ב-1926 בצ'כוסלובקיה. ב־1960 עלתה לישראל ועבדה כאחות בבתי חולים. כיום היא מתנדבת בבית אבות ומבקרת ניצולי שואה בודדים.

אברהם כרמי נולד ב-1928 בפולין. עלה לארץ בספטמבר 1945. במלחמת העצמאות היה בן מגיני גוש עציון ונפל בשבי הירדני. לאחר שחרורו עבד בבית הספר החקלאי במקווה ישראל והיה מפקח במשרד החינוך. לאברהם ולרבקה, שורדת ברגן בלזן, שלושה ילדים, תשעה נכדים ו-23 נינים.

יהודה בייליס נולד ב-1927 בקובנה שבליטא. ב־1946 עלה לישראל באוניית מעפילים, התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. ליהודה ולרעייתו אהובה שתי בנות, ארבעה נכדים וחמישה נינים.

 

בתמונה: עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג ביד-ושם בירושלים. בצילום: ניצול השואה ברוך קופולד מצית אחת מ-6 המשואות לזכרם של 6 מיליון יהודים שנספו בשואה. (לע"מ)

 

העולם זוכר

העולם זוכר
מוזיאון יד ושם בירושלים (ויקיפדיה)

העולם זוכר     

75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו

כ-50 מִשלחות מֵרחבי העולם ובהן מלכים, נשיאים, ראשי ממשלות ודיפלומטים הִשתתפו בישראל בכינוס פורום השואה הבין לאומי שהִתקיים ב'יד ושם' בירושלים ביום חמישי, 23 בינואר.

כּוֹתֶרֶת הכינוס, שנערך לציון 75 שנים לשִחרור מַחֲנֵה הַהַשְמָדָה אושוויץ בירקנאו הייתה: זוכרים את השואה – נלחמים באנטישמיות. לְעוֹלָם לא עוד!

כ-700 בני אדם הִשתתפו באֵירוע ב'יד ושם' שבו נָשְׂאוּ דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרב הרָאשִי לשעבר ויו"ר מועצת "יד ושם" הרב מאיר לאו ונציגי כל המַעֲצָמוֹת שהיו שותָפות במלחמה בנאצים – נְשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סְגן נשיא ארצות הברית מייק פנס, נְשיא צרפת עמנואל מקרון ויורש העצר הבריטי הנסיך צ'ארלס. נשא דברים גם נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר.

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, שהגיע אף הוא לישראל, הודיע בבוקר האירוע כי הוא ואנשיו מְוַותְרִים על מְקומותיהם בטקס לטובת נִיצולֵי שואה שביקשו להגיע אך לא נמצא עֲבוּרָם מקום. קודם לכן וִיתרו אחדים משרי ממשלת ישראל על מקומם בטקס לטובת ניצולי שואה.

נשיא פולין הֶחְרִים את הכינוס.

 

אַחְרָיוּת משותֶפֶת 

בפֶתח הטקס נשא דברים הנשיא ראובן ריבלין שאמר, בין השאר: אנחנו עומדים כאן יחד היום, מלכים, מנהיגים, ראשי מדינות, בבית 'יד ושם' בירושלים, למען נִזכור, לְמַעַן לא נשכח. בשם העם היהודי, וכנשיא מדינת ישראל, אני מוֹדֶה לכם מֵעוֹמֶק הלב, שהִגַעתֶם לכאן. תודה על הסולידריות שלכם עם העם היהודי. תודה על המְחוּיָבוּת שלכם לזִיכְרון השואה. תודה על המְחוּיָבות שלכם לאזְרְחי העולם המַאֲמִינִים בחֵירוּת ובִכְבוֹד האדם.

ריבלין אמר כי האנטישמיות לא עוצרת ביהודים. אנטישמיות וגִזְעָנוּת הן מחלה מַמְאֶרֶת, שהורֶסֶת חֲבָרוֹת ומדינות מבפנים, ואף חברה ואף דמוקרטיה לא חֲסִינָה מפניהן. הוא קרא לְאוּמוֹת העולם לפעול יחד נגד האנטישמיות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הִכְרִיז: לא תהיה שואה נוסֶפֶת.

נשיא רוסיה פוטין אמר, בין השאר: אנחנו מְאוּחָדִים תחת אַחְרָיוּת מְשוּתֶפֶת, יש לנו חוֹב בפני העבר והעתיד.

 

עושה שלום בִּמְרוֹמָיו

סְגן נשיא ארצות הברית מייק פנס אמר, בין השאר: היום אנחנו עוצרים כדי לזכור את הכתם הכֵּהֶה על ההיסטוריה האֱנוֹשִית.

עוד אמר: יש לנו האַחְרָיוּת והכוח להבטיח שמה שאנחנו זוכרים היום, לא יִקְרֶה שוב לעולם.

פנס סִיים את דבריו בעברית ואמר: עושה שלום בִּמרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

נשיא צרפת מקרון אמר: אירופה חַיֶיבֶת להישאר מִאוחדת ולעולם לא לאפשר את הִישָנוּת זְוָועוֹת כאלה.

עוד אמר: האנטישמיות היא לא רק בְעָיָיתָם של היהודים, אֶלא בראש ובָרִאשונה בעייתם של האחרים. אנחנו הִתכנסו כאן מִשום שאֶל מול האנטישמיות החדשה הזאת אסור לנו לְוַותֵר, אנו נֶאֱבָקִים כל אחד בִּמדינתו שלו.

הנסיך צ'ראלס אמר שהאנושות כוּלה צריכה לְהָפִיק לְקָחִים מהשואה. עוד אמר: הָרוֹעַ, גם אם לא נִיתָן לְהָבִין אותו, אין פֵּירוּש הדבר שאי אפשר לְנַצֵחַ אותו.

 

שֶהֶחֱיָינוּ וקִייְמָנוּ   

נְשיא גרמניה שטיינמאייר פתח את דבריו בִּבְרָכָה בעברית: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

בדברים שנָשָׂא באנגלית, אמר, בין השְאר: הרֶצַח המְתוֹעָשׂ ההֲמוֹנִי של שישה מיליון יהודים הוא הפֶּשַע הנורא ביותר בהיסטוריה המודרנית כנגד האֱנוֹשוּת. פֶּשַע זה בּוּצַע על ידי בנֵי עמי. המלחמה הנוֹרָאִית אשר גָבְתָה את חַיֵיהֶם של יותר מ-50 מיליון איש יצאה מתוך ארצי שלי. כיום, 75 שנה אחרי שִחרור אושוויץ, אני נִיצָב כאן ומַרְכִּין את רָאשֵי בְּצַעַר עָמוֹק.

עוד אמר הנשיא הגרמני: הַלְוַואי ויָכוֹלתי לומר שאנו הגרמנים למדנו את הלֶקַח אחת וְלתמיד. אבל אני לא יכול לומר זאת כאשר השנאה מִתְפַּשֶטֶת. שטיינמאייר הכריז: אנו נלחמים באנטישמיות, אנו מְנַסִים לעמוד מול רַעַל הלְאוּמָנִיוּת ואנו עומדים לְצַד ישראל.

הרב לאו, יליד פולין שהיה ילד בתקופת השואה ושָׂרַד, אמר, בין השאר: לא נשכח לעולם, אך עלינו לסלוח לאחים ולהתנהג כחברים. זו חובתנו. הוא פנה אל מנהיגי העולם ואמר: מנהיגי העולם – העולם בידכם.

 

בתמונה: מוזיאון 'יד ושם' בירושלים (ויקיפדיה)

אנדרטה להרוגי המצור על לנינגרד נחנכה בירושלים     

אנדרטה להרוגי המצור על לנינגרד נחנכה בירושלים     
טקס חנוכת האנדרטה (ויקיפדיה)

אנדרטה להרוגי המצור על לנינגרד נחנכה בירושלים     

לזכר 750 אלף חיילים ואזרחים 

נְשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונְשיא רוסיה ולדימיר פוטין חָנְכוּ בגן סאקר בירושלים אנדרטה לְזכר הֲרוּגֵי המָצוֹר על לנינגרד במלחמת העולם השנייה. בטֶקֶס, שהִתקיים ביום חמישי, 23 בינואר, הִשתתפו גם ראש העיר ירושלים, מושל מְחוז סנט פטרבורג, שרים, סגנֵי שרים, שגרירים ומאות אורחים מרוסיה וממדינות נוספות. לטקס הוּזְמְנו כ-70 וטרנים וגיבּוֹרֵי המצור על לנינגרד החיים בישראל.

האנדרטה מַנְצִיחָה את זִכְרָם 750 אלף החיילים והאֶזְרָחִים הרוסים שנֶהֶרגו בְּמַהֲלַך המצור של גרמניה הנאצית על העיר לנינגרד, הנקראת כיום סנקט פטרבורג.

בתמונה: ולדימיר פוטין בטקס חנוכת האנדרטה בירושלים ב-23 בינואר 2020 (ויקיפדיה)

שבוע המוֹרֶשֶת – בחנוכה

שבוע המוֹרֶשֶת – בחנוכה
צריף בן גוריון (ויקיפדיה)

שבוע המורשת – בחנוכה

פעילויות לכל המשפחה

בחנוכה מקיימים בישראל 'שבוע מורֶשֶת' – מיום שני 24 בדצמבר עד יום שני 30 בדצמבר.

עשרות פְּעילויות מעניינות יתקיימו באֲתָרֵי המורֶשֶת ברחבי הארץ.

השבוע נערך בשיתוף: ציוני דרך-אגף מורשת, משרד ירושלים ומורשת, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

לִצְפִייָה בתוכנית המלאה לחצו: http://moreshet2019.co.il/

 

היום חוגגים את חג הסיגד

היום חוגגים את חג הסיגד
הצילום: Mark Neyman (לע"מ)

היום חוגגים את חג הסיגד

בישראל: 151.8 אלף תושבים ממוצא אתיופי

אלפי בני העדה האתיופית יבואו היום לטיילת ארמון הנציב בירושלים לחגוג את חג הסיגד החל היום – כ"ט בחשוון, 50 יום אחרי יום הכיפורים.

לרגל החג פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו ברכה ליוצאי אתיופיה החיים בישראל.

"אחיי ואחיותיי היקרים יוצאי אתיופיה", אמר ראש הממשלה, "אני שמח לציין היום, יחד אתכם ועם כל עם ישראל, את חג הסיגד. החג החשוב הזה מבטא את הברית של יהדות אתיופיה עם חרותנו, עם תורתנו, עם ארצנו ובייחוד עם ירושלים. אני מצדיע למסירות העצומה שלכם בשמירת הזהות היהודית בגלות לאורך כל כך הרבה דורות".

ראש הממשלה הוסיף ואמר: "כאן בישראל, החג הוא כבר חלק מהמורשת הלאומית המשותפת לכולנו. אני מעריך עמוקות את התרומה של כל יוצאי אתיופיה למדינת ישראל – לביטחון, לחינוך, לתרבות – לכל התחומים".

ראש הממשלה הבטיח לפעול למען בני העדה ולהילחם בגזענות.

בסיום ברכתו אמר נתניהו: "אחיי ואחיותיי היקרים, הֱיו גאים במורשתכם, המשיכו לתרום למדינת ישראל. חג סיגד שמח לכולם. חג שמח לכל עם ישראל".

151.8 אלף בני העדה האתיופית חיים בישראל

לרגל חג הסיגד פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על בני העדה האתיופית בישראל.

הנה נתונים אחדים. הנתונים נכונים לשנת 2018:

בסוף שנת 2018 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 151.8 אלף תושבים: 86.9 אלף ילידי אתיופיה ו-64.9 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.

בשנה זו הגיעו לישראל מאתיופיה 208 איש.

יותר מ-60% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום (כ-25%).

מבין היישובים העירוניים, היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הוא הגבוה ביותר הוא נתניה (כ-11.9 אלף איש). היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הוא הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, הוא קריית מלאכי (16.3%).

המשפחה

בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית.

87% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן או בת זוג מאותו המוצא.

שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה מהשיעור באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).

בשנת 2018 נולדו 3,913 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה הוא 2.95 ילדים.

אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה במיוחד – כ-26%, פי שניים מהאחוז בכלל האוכלוסייה ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.

החינוך

בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע"ח 32,137 תלמידים ממוצא אתיופי שהם כ-2.4% מכלל התלמידים בחינוך העברי.

שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה הגיע בשנה זו ל-92.4% לעומת 95% בקרב כלל החינוך העברי.

 

והנה סרטון עם דברים על חג הסיגד ועם העובדות והנתונים.

 

 

 

 

 

 

בתמונה: חג הסיגד של יהודי אתיופיה. בצילום קייסים אתיופים חוגגים בטיילת בארמון הנציב בירושלים.

יום הזִיכָּרוֹן לשואה ולגְבורה

יום הזִיכָּרוֹן לשואה ולגְבורה
הטלאי הצהוב (ויקיפדיה)

יום הזיכָּרוֹן לשואה ולגְבורה

שש מַשׂוּאוֹת לזכר שישה מיליון הנִסְפִּים

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ט – 2019 יחל הערב בשעה 20:00 בעצֶרֶת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם', ירושלים. יום הזיכרון יעמוד השנה בסימן 'המלחמה שבתוך המלחמה' – מַאֲבַק ההִישָׂרְדות של היהודים בשואה.

מחר ב-10:00 בבוקר תישָמַע צְפִירַת דוּמִייָה בכל רחבי הארץ וישראל תִתְיַיחֵד עם זכר הנִרְצָחִים.

בעצרת יִשְׂאוּ דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר הנהלת 'יד ושם' אבנר שלו. את דבר נְצִיג הניצולים תישָׂא שׂוֹרֶדֶת השואה ציפורה גרנט.

בעצרת יעלו שישה שׂורְדֵי השואה שש מַשּוּאוֹת לזכר שישה מיליון היהודים שנִסְפּוּ בשואה.

 

אלה מדליקֵי המַשׂוּאוֹת השנה:

בלה איזנמן, נולדה ב-1927 בלודז' בפולין. לבלה ולבעלה צבי ז"ל שני בנים, שמונה נכדים ושמונה נינים;

יהודה מימון לבית וסרמן, נולד ב-1924 בקרקוב בפולין. ליהודה ולאביבה שני ילדים, שבעה נכדים ושתי נינות;

מנחם הברמן, נולד ב-1927 בצ'כוסלובקיה. מנחם התחתן עם רבקה, ניצולת שואה מהולנד, ולהם שלושה ילדים וחמישה נכדים;

פאני בן עמי, נולדה ב-1930 בבאדן-באדן בגרמניה. לפאני ולבעלה בנימין ז"ל שני ילדים ושישה נכדים;

שאול לובוביץ', נולד ב-1934 בברסלב (היום בבלרוס). שאול התחתן עם נחמה, שנהרגה ב-1995 בפיגוע התאבדות בקו 20 ברמת גן. לשאול ולנחמה ז"ל שני ילדים ושלושה נכדים;

שרה שפירא לבית זיידנר, נולדה ב-1933 בחבל בוקובינה ברומניה. שרה התחתנה עם מאיר שפירא, ניצול השואה גם הוא. לשרה ולמאיר ז"ל שלושה ילדים, 16 נכדים ו-19 נינים. בנה של שרה, הרב אלימלך שפירא, נרצח בשנת 2002 בפיגוע ירי;

ציפורה (פייגה) גרנט נולדה ב-1931 בעיר בלפור בצרפת לזוג מְהַגְרִים מפולין. לציפורה ולבעלה אברהם ז"ל שלושה ילדים, עשרה נכדים ו-21 נינים.