Browsing Category

מורשת

יום הרצל

יום הרצל
בנימין זאב הרצל ויקיפדיה

יום הרצל

י' באייר, יום הולדתו של חוזה המדינה

י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, נקבע על ידי הכנסת כ'יום הרצל' ב'חוק בנימין זאב הרצל' שחוקקה הכנסת בשנת 2004. מטרת החוק היא "לְהַנְחִיל לדורות את חֲזוֹנוֹמוֹרַשְתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוּב מדינת ישראל, מוסְדוֹתֶיהיְעָדֶיהָ ודְמותה בְּהֶתְאֵם לחזונו הציוני.

החוק קובע גם כי ביום כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל בירושלים.

 

בנימין זאב הרצל ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: הרצל בצילום מאת הצייר אפרים משה ליליין, 1903. נחלת הכלל, ויקיפדיה

בתמונה למטה: בנימין זאב הרצל משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, תרס"ב–1901 (צילם: אפרים משה ליליין) נחלת הכלל ויקיפדיה

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה
הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה

טְקָסִים, נרות ופְרחים

ערב יום הזיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה תשפ"א פִּרסם משרד הביטָחון את מספר חַלְלֵי מַעַרְכות ישראל משנת 1860 ועד היום: על 23,928. מיום הזיכרון אֶשְתָקַד נוֹסְפוּ 43 חֲלָלִים לְמִנְיַין הנופְלים. 69 נָכִים נִפְטְרו כְּתוצָאָה מִנָכוּתָם והוּכְּרו השנה כחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל.

בְּשֶל מִגְבְּלוֹת הקורונה, במשרד הביטָחון מבקשים מֵהציבּור לְכַבֵּד את המִשפחות השַכּוּלוֹת ביום הזיכרון – ולאפשר להן להגיע לבָתֵי הֶעָלמין ולְהִתְיַיחֵד עם זֵכֶר יַקִירֵיהֶן. המשרד קורא לציבור הרָחָב לִפְקוֹד את בתי העלמין במַהֲלַך 'שבוע הזיכרון' ועד ערב יום הזיכרון ב-13 באפריל. עובדי משרד הביטחון וחיילי צה"ל יְקַבְּלו את פְּנֵי הבאים וִיחַלְקו להם פרחים ומים.

ערב יום הזיכרון

ביום שלישי, ערב יום הזיכרון, ייסגרו החנויות, בתי הקפה ובתי השעשועים ב-19:00. בשעה 20:00 תִישָמַע ברַחבֵי האָרֶץ צְפִירת זיכרון בת דקה שתציין את פתיחתו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונִפְגְעי פעולות האֵיבָה. מיד לאחר הצפירה יָחֵלו עַצְרות הזיכרון ברחבי הארץ. טֶקֶס הזיכרון המרכזי יִתְקיים ברַחֲבַת הכותֶל בירושלים. 

יום הזיכרון

ביום רביעי, יום הזיכרון, בשעה 11:00 בבוקר, תִישָמַע צְפירת זיכָּרון בת שתי דקות ולאחריה יָחֵלו טִקסי הזיכרון המַמְלַכְתִיים ב-52 בתי העָלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאֲתָרֵי ההַנְצָחָה. הטקס המרכזי יתקיים בהֵיכַל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים. מיד לאחר הצפירה, ב-11:02, יחלוף מעל ההיכל מַטַס מיוחד של מטוסֵי קְרָב במִבְנֶה חָסֵר.

טִקסֵי זיכרון יתקיימו במוסְדות החינוך, במוסְדות ציבור ובמַחֲנוֹת צה"ל.

בשעה 13:00 יִתקיים באַנְדרטַת הזיכָּרון לחלְלי פעולות אֵֵיבָה בהר הרצל טקס האַזְכָּרָה הממלכתי לחללי פעולות האיבה.

מערב יום הזיכרון ועד למוצאי יום הזיכרון יְשוּדְרו שמותיהם של חללי מערכות ישראל ברֶצֶף בָּעֲרוּצֵי טלוויזיה לפי סדר תַאֲריך נְפילָָתָָם

הציבור מוזמן להדליק 'נֵר יִזְכּוֹר' וירטואלי באֲתַר 'יִזְכּוֹר' של משרד הביטחון. אפשר להדליק נר כְּלָלִי לזֵכֶר הנופלים או נֵר אישי לאַחַד הנופלים.

כל הטְקסים ואֵירועֵי הזיכרון יתקיימו השנה בהֶתְאֵם להַנְחָיוֹת משרד הבריאות ועל פי כלָלי התָו הירוק.

 

בתמונה: טקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ברחבת הכותל המערבי בירושלים 2007. בצילום, משמר כבוד של חיילי צה"ל עומדים דום בסמוך לאבוקת הזיכרון. הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג לע"מ

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

לכל איש יש שם

 

ישראל מִתְיַיחֶדֶת הערב ומחר עם שישה מיליון הנִרְצָחים בשואה ומַעֲלָה על נֵס את הגְבוּרה ואת החזרה לחיים של הנִיצוֹלִים.

הנושֵׂא המֶרכזי שנבחר ליום הזיכרון לשואה ולגְבורה תשפ"א הוא: "עַד היְהודי האחרון – שמונים שנה מאז תְחִילַת ההַשְמָדָה ההֲמוֹנית".

הערב ב-19:00 יִיסָגְרו כל החנוּיוֹת, בתֵי הקפה והמִסעדות ובָתֵי השַעֲשוּעים.

אֵירועֵי יום הזיכרון לשואה ולגְבורה ייפתחו ב-20:00 בעצֶרֶת מַמְלַכְתִית שתתקיים ב'יד ושם', במַעֲמַד נְשִׂיא מדינת ישראל, ראש הממשלה, נִכְבָּדים וניצולֵי השואה.

6 ניצולֵי שואה יַשִׂיאו מַשׂוּאוֹת בטקס לזכר שישה מיליון הנִרְצָחים.

מדליקֵי המַשׂוּאוֹת השנה: פניה ביגונוב יְלִידַת אוקראינה; זהבה גאלאל יְלידת הולנד; יוסי חן יְליד פולין; שמואל נער יְליד יוון; שרה פישמן יְלידת צ'כוסלובקיה; הלינה פרידמן יְלידת פולין.

טִקסֵי זיכרון יִתקיימו ביִישובים בכל רחבֵי הארץ.

בבתים רבים יִתקיימו אֵירועֵי 'זיכָּרון בסלון' שבהם מספרים נִיצולים על קורותיהם בתְקופת השואה ועל חֲזָרָתָם לחיים.

ביום הזיכרון:

מחר ב-10:00 תִישָמַע בכל רחבֵי הארץ צְפירת דוּמִייָה בת שתי דקות ויִתקיים טקס הַנָחַת הזֵרים בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם'.

טְקסים יִתקיימו במַעֲרֶכֶת החינוך, במוסְדות הציבור ובמחנות צה"ל.

בשעה 11:00 יחל במשכן הכנסת בירושלים הטקס הממלכתי "לכל איש יש שם" – קְריאת שמות קוֹרְבְּנוֹת השואה.

בשעה 15:00 יתקיים 'מצעד החיים' המָסוֹרְתי, שיהיה גם השנה וירטואלי. השנה יַעֲמוד המִצְעָד בסימן רְפואה בשואה, תחת הכּותֶרֶת "אתיקה ורפואה בשואה".

בשעה 15:00 תֵיעָרֵך העצרת המָסורתית בקיבוץ יד מרדכי ותשודר ברֶשֶת.

בשעה 17:00 תִתקיים בבקעת הקהילות ב'יד ושם' עצרת תְנוּעוֹת הנוער.

עצרת הנְעילה המָסוֹרְתית של יום הזיכרון לשואה ולגְבורה במוזיאון בית לוחמי הגטאות תעמוד השנה בסימן "נֶצֶר אחרון" – שׂורְדי השואה שעלו לישראל אחרי שכל משפחתם נִסְפְּתה, ונָפלו במַעַרְכות ישראל. העצֶרֶת תִתקיים במוזיאון ב 16.45 – ללא קהל.

 

בתמונה: עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג ביד-ושם בירושלים. צילום: ניצול השואה ברוך קופולד מצית אחת מ-6 המשואות לזכרם של 6 מיליון יהודים שנספו בשואה. לע"מ

'נִזְכּוֹר' / אבא קובנר

'נִזְכּוֹר' / אבא קובנר
אנדרטת מגילת האש ויקיפדיה

'נִזְכּוֹר' / אבא קובנר

יִהְיוּ חַיֵּינוּ רְאוּיִם לְזִכְרָם

נִזְכֹּר אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ, אֶת בָּתֵּי הָעִיר וְאֶת בָּתֵּי הַכְּפָר,

אֶת רְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה שֶסָּאֲנוּ כִּנְהָרוֹת וְאֶת הַפֻּנְדָּק הַבּוֹדֵד עֲלֵי אֹרַח;

אֶת הַיָּשִיש בִּקְלַסְתֵּר פָּנָיו, אֶת הָאֵם בְּסוּדָרָהּ, אֶת הַנַּעֲרָה בְּצַמּוֹתֶיהָ,

אֶת הַטָּף;

אֶת אַלְפֵי קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל מִשְפְּחוֹת הָאָדָם, אֶת כָּל עֲדַת הַיְּהוּדִים,

אֲשֶר הָכְרְעָה לְטֶבַח עַל אַדְמַת אֵירוֹפָּה מִידֵי הַכּוֹרֵת הַנָּאצִי;

אֶת הָאִיש שֶזָּעַק פִּתְאוֹם וּבְזַעֲקָתוֹ מֵת;

אֶת הָאִשָּה שֶחָבְקָה תִּינוֹקָהּ אֶל לִבָּהּ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ צָנָחוּ;

אֶת הַתִּינוֹק, שֶאֶצְבְּעוֹתָיו מְגַשְּשוֹת אֶל פִּטְמַת הָאֵם

וְהִיא כְּחֻלָּה וְצוֹנֶנֶת;

אֶת הָרַגְלַיִם,

אֶת הָרַגְלַיִם שֶבִּקְּשוּ מִפְלָט וְלֹא הָיָה מָנוֹס עוֹד;

וְאֶת שֶקָּפְצוּ יְדֵיהֶם לְאֶגְרוֹף,

הָאֶגְרוֹף שֶחָפַן אֶת הַבַּרְזֶל,

הַבַּרְזֶל שֶהָיָה לְנֶשֶק הֶחָזוֹן, הַיֵּאוּש וְהַמֶּרֶד.

וְהֵם בָּרֵי-הַלֵּבָב וְהֵם פְּקוּחֵי-הָעֵינַיִם,

וְהֵם שֶהִשְלִיכוּ נַפְשָם מִנֶּגֶד… וְיָדָם קָצְרָה מִלְּהוֹשִיעַ.

נִזְכֹּר אֶת הַיּוֹם,

אֶת הַיּוֹם בְּצָהֳרָיו, אֶת הַשֶּמֶש שֶעָלְתָה עַל מוֹקֵד הַדָּמִים,

אֶת הַשָּמַיִם שֶעָמְדוּ גְּבוֹהִים וּמַחֲרִישִים.

נִזְכֹּר אֶת תִּלֵּי הָאֵפֶר אֲשֶר מִתַּחַת לַגַּנִּים הַפּוֹרְחִים.

יִזְכֹּר הַחַי אֶת מֵתָיו, כִּי הִנֵּה הֵם מִנֶּגֶד לָנוּ.

הִנֵּה נִבָּטוֹת עֵינֵיהֶם סָבִיב- סָבִיב,

וְאַל דֹּמִי, אַל דֹּמִי לָנוּ, עֲדֵי יִהְיוּ חַיֵּינוּ רְאוּיִם לְזִכְרָם.

 

בתמונה: scrolls of fire, near jerusalem, ע"י sir kiss, תחת רישיון

 

 

179,600 ניצולֵי השואה חיים בישראל

179,600 ניצולֵי השואה חיים בישראל
שער הכניסה למחנה אושוויץ II, בירקנאו (ויקיפדיה)

179,600 נִיצולי השואה חיים בישראל

900 ניצולים נִפטרו מקורונה

לְרֶגֶל יום הזיכָּרוֹן הבֵּּּּּין לְאוּמי לַשואה החל ב-27 בינואר פִּרְסְמָה הלִשכה המֶרכזית לסְטטיסטיקה נְתונים על ניצולֵי השואה החיים כיום בישראל. המספרים נְכונים לסוף דצמבר 2020.

הנה נְתוּנִים אחדים:

לקראת סוף שנת 2020 מספר האנשים המוּכָּרִים על יְדֵי הרָשוּת לִזְכוּיוֹת נִיצולֵי השואָה החיים בישראל היה 179,600 איש.

בשנת 2020 נפטרו כ-17,000 ניצולי השואה. מתוך הנפטרים כ-900 נִפטרו מנְגיף הקורונה. כ-5,300 נִיצולֵי השואה היו נִדְבָּקִים מְאוּמָתִים בנגיף הקורונה.

כל ניצולֵי השואה הם מבוגרים בני 75 ומעלה, ומִתוֹכָם כ-17% בנֵי למעלה מ- 90.

הנשים הן כ-60% מִכְּלַל נִיצולֵי השואה, והגברים – כ-40%. החלק היַחֲסִי של הנשים גָדֵל עם העלייה בגיל.

64% מנִיצולֵי השואה הם יְלִידֵי אירופה.

11% מנִיצולֵי השואה הם יְלִידֵי עיראק.

16% הם יְלִידֵי מרוקו ו-2% ילידי אלג'יריה.

כ-40% מהנִיצולים עלו לישראל עד שנת 1951, ויותר משְליש בגַל העֲלִייה בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

 

בתמונה: שער הכניסה למחנה אושוויץ II, בירקנאו, ע"י DavidConFran – נוצר על ידי מעלה היצירה, תחת רישיון

מילת השנה: מָטוֹש

מילת השנה: מָטוֹש
הדגמה של בדיקת קורונה באמצעות מטוש באף ויקיפדיה

מילת השנה: מָטוֹש

אוהבים את אימא ואת המשפחה

האקדמיה ללשון העברית פרסמה היום, יום השפה העברית, את המילים שבחר הציבור כ'מילת השנה' לשנה זו, את המילה האהובה על הציבור, המילה הנְדִירָה והאהובה, המילה המַצְחיקה, מילת הֶעָגָה (סלנג) שאי אפשר לחיות בִּלְעדֶיהָ והחידוש האהוב. 

הינה המילים שהציבור בחר:

המילה האהובה: אִימא. במקום השני אהבה ובמקום השלישי משפחה.

מילת השנה: מָטוֹשׁ. במקומות השני והשלישי מסֵכָה ובידוּד.

מילת העגה שאי אפשר בלעדיה: סַבַּבּה. במקום השני והשלישי יאללה ותַכלֶס.

המילה המצחיקה: פּוּפִּיק. אחריה המילים גוּּמָץ וזַרְבּוּבִית.

החידוש האהוב: צַהֲלוּלִים (קולות "קולולו"). אחריו הֶסְכֵּת (פודקאסט) והחֲמַרְמוֹרֶת (הנגאובר).

המילה הנדירה האהובה: אוֹרְלוֹגִין. אחריה שְׁדֵמָה ואַשְמוֹרֶת.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר האקדמיה ללשון העברית ולקרוא על המילים שנבחרו ועל מילים נוספות שהציבור אהב. 

 

מילת העגה שאי אפשר בלעדיה: סַבַּבּה 

נטע מנופפת בדגל ישראל במסיבת עיתונאים לאחר שלב חצי-הגמר של האירוויזיון. ויקיפדיה

המילה המצחיקה: זַרְבּוּבִית

מזיגת תה מבעד לזרבובית קומקום ויקיפדיה

החידוש האהוב: הֶסְכֵּת 

האזנה לפודקאסט בסמארטפון ויקיפדיה

המילה הנדירה האהובה: אוֹרְלוֹגִין

 

בתמונה הראשונה: הדגמה של בדיקת קורונה באמצעות מטוש באף, ע"י via Wikimedia Commons, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השניה: נטע מנופפת בדגל ישראל במסיבת עיתונאים לאחר שלב חצי-הגמר של האירוויזיון, ע"י Wouter van Vliet, EuroVisionary, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השלישית: מזיגת תה מבעד לזרבובית קומקום, ע"י Kristina Walter, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה הרביעית: האזנה לפודקאסט בסמארטפון, ע"י Sarahmirk, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה החמישית: אורלוגין ציפי מזר

 

 

 

מי שולֵט בעברית?

מי שולֵט בעברית?
שמות האותיות באלפבית העברי ויקיפדיה

מי שולֵט בעברית?

נְתונים לְרֶגֶל יום העברית

לְרֶגֶל יום השפה העברית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לֶקֶט נְתונים בנושא השְליטה של הישְׂרְאלים בשפה העברית. הנְתונים לְקוּחים מתוך הסֶקֶר החֶבְרתי לשנת 2019.

הינה נְתונים אחדים:

72% מהישְׂרְאלים בני 20 ומעלה מדברים בעברית ברמה 'טובה מאוד'. 13% נוסָפים – ברָמָה 'טובה'. 8.2% מדברים ברמה בינונית, ול-7.4% רמת שליטה חלשה או שאינם יודעים כלל לדבר בעברית.

ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקְריאה בעברית.

צְעירים ומְבוגרים

רמת השְליטה בעברית גבוהה יותר בגילים הצעירים באוכְלוסייה. 58% מבני 65 ומעלה שולְטים בדיבור בצורה טובה מאוד, לְעוּמַת 78% מבני 44-20. ל-16% מבני 65 ומעלה רמת שְליטה חלָשָה או שאינם מדברים כלל בעברית.

לרֶבע מבני 65 ומעלה שְליטה חלשה בכתיבה או שאינם יודעים כלל לכתוב בעברית.

8.6% מהיהודים בני 65 ומעלה, לא יודעים בכלל לקרוא בעברית, לְעוּמַת 0.5% מבני 44-20; ל-10% נוספים שְליטה חלשה.

ידיעת העברית בקרב הערבים

בְּקֶרֶב הערבים, ניכֶּרֶת רמת שליטה נְמוכה בעברית. רק כשליש מהם שולטים בדיבור ברמה טובה מאוד. 43% מהערבים שולטים ברמה בינונית, חלשה או אינם מדברים כלל בעברית.

שיעוּר הגברים הערבים השולטים ברמה טובה או טובה מאוד (67%), גבוה יותר מהשיעור בקרב הנשים הערביות (46%). ל-54% מהנשים רמת שליטה בינונית, חלשה או שהן אינן יודעות כלל לדבר בעברית.

הפְּעָרִים בין קבוצות האוכלוסיה ניכרים גם ברמת הקריאה בעברית. ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקריאה בעברית, לעומת שְליש מהערבים. ל-47% מהערבים שְליטה בינונית, חלשה או שאינם קוראים כלל בעברית.

לכמַחֲצִית מהנשים הערביות (52%), שְליטה בינונית ומטה בקריאה או בכתיבה בעברית. 34% קוראות בקושי או שאינן קוראות כלל, 35% כותבות בקושי או שאינן כותבות כלל בעברית.

מחצית מהערבים בני 65 ומעלה, לא יודעים בכלל לקרוא בעברית, לעומת 11% מבני 44-20.

 

 

 

בתמונה: שמות האותיות באלפבית העברי, ע"י IEVKEVVEL, תחת רישיון, ויקיפדיה

מחר – יום העברית

מחר – יום העברית
הצילום: KLUGER ZOLTAN לע"מ

מחר – יום העברית

הציבור בוחר את מילת השנה

כבכל שנה, גם השנה מְציינים את יום העברית בכ"א בטבת (5 בינואר) – יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, מְחַיֵה השפה העברית.

באקדמיה ללשון העברית מְציינים את יום העברית תשפ"א בצורה מיוחדת ומקוּוֶנֶת בשֶפַע אֵירועים ופְעילויות – כולם זְמינים לציבור ללא תשלום:

אַלִיפות העברית – חידון יֶדע בעברית; מֵיזָם המילה האהובה – בחירות הציבור; שִׂיחוּחַ חי בפייסבוק עם רונית גדיש, אבשלום קור ורוביק רוזנטל; רַב־שִׂיחַ על מילונאים ומילונים בהַנְחָיַית ירון לונדון; מִגְוַון הַרצאות; סַדְנה על גְבולות העריכה הלְשונית; סִרטונים ובהם הסברים של עובדֵי האקדמיה על סוּגיוֹת לשון.

הציבור מוזמן להיכנס לאתר האקדמיה ולקחת חלק בפעילויות.

העולות לגְמר

מחר תַכְריז האקדמיה מי נִבחרה כמילת השנה, מי זכתה בתואר המילה האהובה ומהי מילת הסלנג שאי אפשר בלעדיה.

הינה רשימת המילים שהִגיעו לגמר:

מילות השנה: מטוֹֹש, בידוד, מסֵכה, סגר, נְגיף, אלכוג'ל

המילה האהובה (אף מילה על קורונה…): אימא, אהבה, חיבוק, משפחה, הִתְכַּרְבֵּל, הביתה.

מילת הסלנג: סַבַּבָּה, יאללה, תַכְלֶס, שנ"צ, אַחְלָה.

היכָּנסו לאתר האקדמיה ובַחרו את המילים שלכם!

 

בתמונה: פוסטר של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה. KLUGER ZOLTAN לע"מ

מוֹרֶשֶת הקוּסְקוּס

מוֹרֶשֶת הקוּסְקוּס
בצילום: קוסקוס ויקיפדיה

מוֹרֶשֶת הקוסקוס

בארוחות חגיגיות ובימי שלישי

ארגון אונסק"ו הוסיף השבוע את הקוסקוס לרשימת המאכלים בעלי מורֶשֶת עולמית. את הבקשה להוסיף את הקוסקוס לרשימה הִגִישו בְּמשותף המדינות הצפון אפריקאיות: מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ומאוריטניה.

בפְּנייה של המדינות נכתב, בין השאר: הקוסקוס, שמוגש בכל אירוע חברתי או תרבותי, הוא מאכל 'רגיל' ו'מְיוחד' בְּעֵת וּבְעוֹנָה אחת. הוא רגיל בגלל התְדירוּת שבה מגישים אותו בארוחות משפחתיות, ומיוחד מכיוון שיש לו תַפקיד מְאַחֵד ומְפַיֵיס בשמחות שבהן חולקים את האוכל.

עוד נכתב: לנשים, בעיקר, יש תפקיד מַשְמָעוּתי בהכנת המאכל ובשִימוּר הערך המָסוֹרְתי. הנערות באזור לומדות לא רק את הטכניקה של הכנת הקוסקוס, אלא גם את השירים והמֶחֱווֹת שמְלַוִוים את ההכנה.

בצפון אפריקה הקוסקוס נחשב למאכל בְּסיסי שבלעדיו אין ארוחה שלמה, כמו אורז או אטריות במטבח האסייתי. מכינים אותו מחיטה או שעורה, ולעיתים מתירס, או דורה. 

כמו 'מלחמת החומוס' במזרח התיכון, הקוסקוס הוא מקור לגַאֲוָוה אך גם למַחלוקות בין מדינות צפון אפריקה.

 

למה אוכלים קוסקוס בימי שלישי?

ארוחות קוסקוס נחשבות לארוחות חגיגיות בְּקֶרֶב יהודי צפון אפריקה, מלוב ועד תוניס, ולכן הן גם מוגשות בדרך כלל בערבי שבת וחגים.

בתוניס, שהיא המָקור למאכל האהוב, יום שלישי הוא היום החופשי של המַאֲפִיוֹת במדינה. קוסקוס הוא התַחליף ללחם, ולכן אכלו בתוניס קוסקוס בימי שלישי. המסורת עלתה לישראל עם העולים מצפון אפריקה וכיום ניתן לראות בתַפריט של מסעדות רבות את הקוסקוס בימי שלישי ושישי.

 

המורשת התרבותית הבלתי מוחשית

רשימת 'המורשת התרבותית הבִּלתי מוחָשִית' של אונסק"ו כוללת מנהגים מְרַתְקים ברחבי העולם שרְאויים לשימור. היא נוצְרה בשנת 2003, בעיקר כדי להגביר את המוּדָעוּת למנהגים מסורתיים ובכך לְסַיֵיעַ לְשַמֵר אותם.

 

בצילום: קוסקוס לובי ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: קוסקוס, ע"י Rainer Zenz, תחת רישיון. בתמונה למטה קוסקוס לובי, ע"י File:Libyan Cuscous.jpg, תחת רישיון

 

החנוכייה של סבא

החנוכייה של סבא
עולים ממרוקו באונייה בדרך לחיפה

החנוכייה של סבא

על חנוכייה, חינוך ואור

לקראת חג החנוכה שלח לנו נער בן 13 סיפור שכתב סבא שלו, שעלה ממרוקו כילד למעברת 'חצרים' בבאר שבע. הסיפור מופיע בספר 'שערי רצון' – סיפור של ילד שעלה ממרוקו, שכתב הסב.

"המספר הוא סבא שלי!! הוא מספר על סבא רבא וסבתא רבתא" כתב לנו הנער, והוסיף: "הייתי שמח לפרסם את הסיפור ולגרום לסבא נחת רוח".

התרגשנו מהסיפור ומהבקשה של הנער, שמתעניין בשורשים של המשפחה שלו ורוצה לגרום לסבא נחת רוח. 
בתשובה לבקשתנו לקבל את אישורו של הסב לפרסום הסיפור, כתב לנו הסבא: "כתבתי את הספר עבור ילדיי ונכדיי ולכבוד העולים שהתיישבו בנגב, סללו, בנו והפכו את השממה לגן פורח".
הינה הסיפור:

 

 

הפרידה מהחנוכייה שלנו / אלי אשרף – שפר

סיפור מתוך הספר 'שערי רצון'

….השנה 1958. חג פסח חלף לו, חג שבועות ממשמש ובא, אך המכתב על תוצאות מבחן הסקר בושש לבוא. היו אלה ימי מתח עבורי.

במוצאי שבת אחד, הסתודדו ההורים שלי עם אחי ורעייתו. לאחר שסיימו להתלחש, הם קראו לי להצטרף אליהם.

אחי פנה אליי ואמר: זה עתה סיימנו לדבר עליך ומוטב שתשמע במה מדובר. שמענו לאחרונה כי כמה ילדים בגילך התחילו לעבוד לפרנסת המשפחה ורצינו לדעת מה אתה חושב לעשות בשנה הבאה.

הרגשתי כאילו שפכו עליי מים צוננים. הבנתי לקראת מה השיחה הזאת מובילה. פניי ורעידות גופי הסגירו את רגשותיי.

אבא אחז בידי ואמר: – שמע בני מה כתוב ב"פרקי אבות":

"הוא הָיָה אֹומֵר: בֶּן חָמֵש ׁשָנִים – לַמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר – לַמִשְנָה, בֶּן ׁשְלֹׁש עֶשְרֵה – לַמִצְוֹת, בֶּן חֲמֵש עֶשְרֵה – לַתַלְמוד" …. כיוון שאתה עדיין אינך בן חמש עשרה, מחובתנו לעשות הכול על מנת שתמשיך ללמוד.

הרגשתי כמו ציפור שהחזה שלה נתמלא באוויר ורציתי לעוף ולצייץ מרוב אושר.

אבא המשיך ואמר: תחילה חשבנו שתעבוד שנה – שנתיים עקב המצב הכלכלי הקשה, אולם כיוון שראינו את הנחישות שלך הגענו להחלטה משותפת שאתה תמשיך ללמוד ובכל מחיר…

…לימים סיפרה לי אמא כי לאחר אותה שיחה, היא עשתה מעשה להוצאת ההחלטה אל הפועל. בלי ליידע מישהו מהמשפחה, אמא לקחה את החנוכייה העתיקה שעברה במשפחתנו מדור לדור מאז גירוש ספרד והלכה לשאול לדעתו של רב בית הכנסת שלנו מה וכיצד עליה להוציא לפועל את ההחלטה שנתקבלה באותו מוצאי שבת.

אמא סיפרה כי הרב אמר לה שחכמינו לימדונו כי ילד שיש לו אב, האב חייב ללמדו ולכן על ההורים מוטלת החובה ללמד את בניהם תורה.

אמא סיפרה עוד כי הרב עודד אותה והמליץ לה להציע למכירה את החנוכייה למוזיאון ישראל בירושלים, שם ראוי שהחנוכייה תישמר ותוצג לדורות הבאים. אמא שמעה וכן עשתה.

בתקופה שהיינו עולים במעברה, ההורים שלי נאלצו למכור חפצי ערך כמו פמוטים ותכשיטים. אמא מכרה אפילו את הצמה הארוכה והיפה שלה. כל אלה התקבלו אצלי בהבנה, אולם כאשר נודע לי על מכירת החנוכייה הצטערתי עד למאוד. המכתב שבישר לי כי עברתי את מבחן הסקר לא ניחם אותי. ידעתי שכבר לא נוכל להדליק את החנוכייה עתיקת היומין ולא נותר לי אלא ללכת לאמא ולהודות לה על ההקרבה העצומה שעשתה בעניין החנוכייה, והבטחתי לה שאשתדל ללמוד כמיטב יכולתי ולהביא אור הביתה במקום החנוכייה שאיננה איתנו עוד.

* * * *

אור מדור לדור

עד כאן הסיפור.

לשאלתנו, האם החנוכייה נשמרה במוזיאון ישראל, ענה הנכד: "כן. סבא לקח אותי לראות את החנוכייה במוזיאון".

בלי להכיר מקרוב את הסבא, הנכד והמשפחה – אפשר לומר בביטחון כי במשפחה הזו – אור החינוך וההשכלה ממשיכים להאיר!

 

בתמונה למעלה: חוגגים בבטן האונייה בדרך לנמל חיפה. סבא (מספר 3) אחותו (2) ואחיו (1)
בתמונה למטה: סבא במעברת חצרים