Browsing Category

מורשת

חדש: מַחזור ליום הכיפורים באמהרית

חדש: מַחזור ליום הכיפורים באמהרית
מחזור ליום הכיפורים

חדש: מַחזור ליום הכיפורים באמהרית

מִפְעַל התִרגוּם של זאודו ברהן

לקראת חגי תשרי יצא לאור מחזור ליום הכיפורים באמהרית בתרְגוּמוֹ של זאודו ברהן.  

המחזור החדש מצטרף לספרים שתרגם וכתב זאודו:

מחזור לראש השנה; 

מילון עברי – אמהרי הנקרא 'מילון אור';

סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';

חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';

'אמהרית ללא מורה';

ברכון עברי-אמהרי;

שאלות ותשובות בנושא יהדות באמהרית;

טהרת המשפחה עברי – אמהרי.

זאודו, בן 48, נשוי ואב לשני ילדים, נולד באזור גונדר שבאתיופיה ועלה לארץ בקיץ 1997. הוא גר בבאר יעקב.

"סיימתי תיכון באתיופיה" הוא מספר, וממשיך: "אחרי שסיימתי את התיכון נסעתי לאדיס אבבה על מנת לעלות לארץ, שם התעכבתי כמה שנים. במהלך השנים האלה עבדתי כמורה, חזן בית הכנסת,  מזכיר הקהילה וראש הקהילה באדיס אבבה עד עלייתי לארץ.

בארץ למדתי לתואַר ראשון במַדְעֵי המדינה ובמַַשְאבֵּי אֱנוֹש וקיבלתי גם תעודת הוראה במתמטיקה. את העברית למדתי באולפן נעמה בחיפה וגם באוניברסיטת חיפה. עבדתי כמורה לגִיוּר וכעת אני עוסק בהוראת עברית באולפן של האגף לחינוך מבוגרים. אשתי – ארגש עוסקת גם היא בחינוך. היא מורה באולפן שרת בבת ים. בזמן הפנוי שלי אני לומד בכולל (בחברותא)".

זאודו רואה בעבודתו כמורה וכמתרגם שְלִיחוּת למַעַן הקהילה.

 

זאודו ברהן

 

אֵירוּעֵי יום הזיכָּרון לשואה ולגְבוּרה – תשפ"ב

אֵירוּעֵי יום הזיכָּרון לשואה ולגְבוּרה – תשפ"ב
הצילום: אופיס

אֵירוּעֵי יום הזִיכָּרוֹן לשואה ולגְבוּרה – תשפ"ב

לִזְכּוֹר ולא לִשְכּוֹחַ

בישראל מְצַייְנִים ב-כ"ז בניסן, את יום הזיכָּרון לשואה ולגבורה. ביום זה, כ"ז בניסן בשנת 1943 פָּרַץ המֶרֶד בגטו ורשה.

הנושא המרכזי של אירועי יום הזיכרון השנה הוא "מְסילות אל האֲבַדוןשִילוּחַם של היהודים בתְקוּפַת השואה".

החנויות, בתי הקפה ובָתֵי השַעשוּעִים יִיסָגְרוּ הערב בשעה 19:00. דִגְלֵי המדינה יוּרְדוּ לַחֲצִי התורן.
אֵירוּעֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחוּ הערב בשעה 20:00 בעצֶרֶת ממלכתית ב'יד ושם' בירושלים. העצרת תתקיים במַעֲמַד נשיא מדינת ישראל, ראש הממשלה, נִכְבָּדים, נִיצוֹלֵי השואה ובני משפחותיהם והציבור הרחב. בטֶקֶס יַדליקו שישה ניצולים מַשׂוּאוֹת זיכָּרון לזכר ששה מיליון היהודים שנִסְפּו בשואה.

הטֶקס יְשוּדַר ברדיו ובטלוויזיה.

בבתים רבים מִתקיימים הערב ומחר מפגְשי 'זיכָּרון בסלוֹן' – ניצולים מְספרים את סיפור חַיֵיהֶם.

מחר בשעה 10:00 בבוקר תִישָמַע צְפִירַת דוּמִייָה בת שתי דקות ולאחריה יחל טקס הנחת הזֵרים בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם'. ביְישובים רבים, בבתי הספר, במחנות צה"ל ובמוסדות ציבור יֵיעָרְכוּ טִקְסֵי זיכרון.

ב-11:00 יֵיעָרְכו טִקְסֵי 'לכל איש יש שם' בכנסת ובאוהֶל 'יזכור'.

ב-13:00 יִתקיים טקס האַזְכָּרָה המרכזי באוהֶל 'יִזכור'.

ב-15.00 יֵיעָרֵך בפולין 'מצעד החיים' במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

ב-17:30 תתקיים עצֶרֶת תְנוּעוֹת הנוער בבִקְעַת הקְהִילוֹת ב'יד ושם'.

אֵירועֵי יום הזיכרון לשואה ולגְבורה יִינָעֲלו ב-20:00 בערב בעצרת בבית לוחֲמֵי הגטאות, במעמד נְשיא המדינה יצחק הרצוג.

 

 

חדש: מַחזור לראש השנה באמהרית

חדש: מַחזור לראש השנה באמהרית
מחזור לראש השנה

חדש: מַחזור לראש השנה באמהרית

מִפְעַל התִרגוּם של זאודו ברהן

לקראת ראש השנה יצא לאור מחזור ראש השנה באמהרית בתרְגוּמוֹ של זאודו ברהן. המחזור כולל תפילות ופִיוּטִים של סליחות.

עמוד מתוך מחזור לראש השנה בתרגומו של זאודו ברהן

זאודו, בן 48, נשוי ואב לשני ילדים, נולד באזור גונדר שבאתיופיה ועלה לארץ בקיץ 1997. הוא גר בבאר יעקב.

"סיימתי תיכון באתיופיה" הוא מספר, וממשיך: "אחרי שסיימתי את התיכון נסעתי לאדיס אבבה על מנת לעלות לארץ, שם התעכבתי כמה שנים. במהלך השנים האלה עבדתי כמורה, חזן בית הכנסת,  מזכיר הקהילה וראש הקהילה באדיס אבבה עד עלייתי לארץ.

בארץ למדתי לתואַר ראשון במַדְעֵי המדינה ובמַַשְאבֵּי אֱנוֹש וקיבלתי גם תעודת הוראה במתמטיקה. את העברית למדתי באולפן נעמה בחיפה וגם באוניברסיטת חיפה. עבדתי כמורה לגִיוּר וכעת אני עוסק בהוראת עברית באולפן של האגף לחינוך מבוגרים. אשתי – ארגש עוסקת גם היא בחינוך. היא מורה באולפן שרת בבת ים. בזמן הפנוי שלי אני לומד בכולל (בחברותא)".

זאודו רואה בעבודתו כמורה וכמתרגם שְלִיחוּת למַעַן הקהילה. הוא שמח לענות על שאלותינו:

מה תִרגמת וכתבת?

מילון עברי – אמהרי הגדול בארץ הנקרא 'מילון אור';

סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';

ערכתי והתאמתי לעברית חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';

כתבתי 'אמהרית ללא מורה';

ברכון עברי-אמהרי;

שאלות ותשובות בנושא יהדות רק באמהרית;

טהרת המשפחה עברי – אמהרי.

מי משתמש בספרים שכתבת ותִרגמת?

עולים חדשים מאתיופיה. לְרוב הספרים יש ביקוש רב בקרב הקהילה.

מהם הקשיים במלאכת התרגום?

יש לא מעט קשיים  – מהתרגום ועד העימוד של הספר. לא כל המְעַמְדִים רוצים להתעסק עם אמהרית. אם יש מּונָחים בעברית שאינם קיימים באמהרית אני משתמש בתַעֲתִיק פונטי ולאחר מכן מסביר באמהרית. 

מי סִייֵע לך?

בדרך כלל אם יש לי שאלות אני פונה לרב מנחם ולדמן. 

האם יש לך תוכניות תַרגום לעתיד?

יש עוד הרבה דברים לתרגם ולכתוב, אבל אין סִיוּעַ מֶמְשלתי או סיוע של אִרגונים. בכל זאת בעזרת השם יש עוד ספר בדרך. אני לא יודע אם הוא יצא לאור, אבל אני עובד על זה.

בהצלחה! כן יִרְבּוּ!

זאודו ברהן

 

ישְׂרְאלים באוקראינה

ישְׂרְאלים באוקראינה
ציור הקיר של זאב ז'בוטינסקי באודסה

יִשְׂרְאלים באוקראינה

היסטוריה מְדַבֶּרֶת אוֹמָנוּת

פרויקט חדש מַנְצִיחַ בגרפיטי אנשֵי תַרְבות ומַנהיגים ישְׂרְאלים בערי הוּלַדְתם באוקראינה. 

הפרויקט הוּשַק בשבוע שעבר. הא פרי יוֹזְמָה של שַגְרִירוּת ישראל באוקראינה לְרֶגֶל מְלֹאת 30 שנה לכִינוּן היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. הפרויקט ששמו 'היסטוריה מדברת אוֹמָנות' מפגיש אומָנֵי רְחוב מקומיים עם סיפור חייהם של מנהיגים ואנשי תרבות ישראלים שנולדו באוקראינה.

ברחובות העיר דניפרו מוּצָג ציור קיר של המשוררת הירושלמית זלדה, ילידת המקום. ציור קיר של זאב ז'בוטינסקי מְקַשֵט את הבניין באודסה שבו נולד. בעתיד אפשר יִהיה לראות באוקראינה ציורי קיר של ש"י עגנון, גולדה מאיר ואחד העם. במולדובה יוּקְדַש קיר לְמאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב.

 

זלדה בצעירותה ויקיפדיה

בקשה: נשמח אם קוראים החיים באוקראינה ישלחו לחדשון תמונות של ציורי הקיר! נא לציין בשורת נושא ההודעה: תמונה לחדשון

הכתובת: mazart@zahav.net.il   

בתמונה למעלה: ציור הקיר של זאב ז'בוטינסקי באודסה שבאוקראינה. תודה ל- Valentina Shevchenko ששלחה את התמונה ולחנה סורנין, תלמידה באולפן שרת בת ים, שסייעה בהשגת התמונה.

בתמונה למטה: זלדה בצעירותה, 1938. תחת רישיון – נחלת הכלל, ויקיפדיה

צניחה היסטורית

צניחה היסטורית
חנה סנש UNKNOWN לע"מ

צְניחה היסטורית

מַצְדִיעִים לחנה סנש

מאה צַנְחָנִים וצנחניות מצה"ל ומצִבְאות סלובניה, קרואטיה, הונגריה ובריטניה צָנְחו אתמול בסלובניה לציון 100 שנים להולדתה של הצַנחנית חנה סנש, שצָנחה במקום לפני 77 שנים. חנה סנש נִִתְפְּסָה, עברה עִִינוּיִים קשים והוּּצְאה להוֹרג.

מפקד חטיבת הצנחנים אמר ברֶשֶת הקֶשֶר לפני הצְניחה: "אנו הצנחנים של צְבא ההגנה לישראל במִשלחת 'בְּרַק השמיים', מעל שְמֵי יַעֲרוֹת הפרטיזנים, צונחים בשם ההִתנגדות והגְבורה היהודית בשואה בכל רחבי אירופה, בעִקבות 37 צנחנֵי וצנחניות היִישוּב היהודי שלחמו בעוֹז רוח במלחֶמֶת העולם השנייה. נִשְבָּעים להמשיך ולְמַמֵש את המוֹרֶשֶת, לְהוֹביל, לְהִתְנַדֵב, לְהגֵן ולְנַצֵחַ. מַצְדיעים לכם".

 

בתמונה: חנה סנש צולם בקיבוץ שדות ים, 1939, UNKNOWN לע"מ

יום הרצל

יום הרצל
בנימין זאב הרצל ויקיפדיה

יום הרצל

י' באייר, יום הולדתו של חוזה המדינה

י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, נקבע על ידי הכנסת כ'יום הרצל' ב'חוק בנימין זאב הרצל' שחוקקה הכנסת בשנת 2004. מטרת החוק היא "לְהַנְחִיל לדורות את חֲזוֹנוֹמוֹרַשְתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוּב מדינת ישראל, מוסְדוֹתֶיהיְעָדֶיהָ ודְמותה בְּהֶתְאֵם לחזונו הציוני.

החוק קובע גם כי ביום כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל בירושלים.

 

בנימין זאב הרצל ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: הרצל בצילום מאת הצייר אפרים משה ליליין, 1903. נחלת הכלל, ויקיפדיה

בתמונה למטה: בנימין זאב הרצל משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, תרס"ב–1901 (צילם: אפרים משה ליליין) נחלת הכלל ויקיפדיה

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה
הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה

טְקָסִים, נרות ופְרחים

ערב יום הזיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה תשפ"א פִּרסם משרד הביטָחון את מספר חַלְלֵי מַעַרְכות ישראל משנת 1860 ועד היום: על 23,928. מיום הזיכרון אֶשְתָקַד נוֹסְפוּ 43 חֲלָלִים לְמִנְיַין הנופְלים. 69 נָכִים נִפְטְרו כְּתוצָאָה מִנָכוּתָם והוּכְּרו השנה כחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל.

בְּשֶל מִגְבְּלוֹת הקורונה, במשרד הביטָחון מבקשים מֵהציבּור לְכַבֵּד את המִשפחות השַכּוּלוֹת ביום הזיכרון – ולאפשר להן להגיע לבָתֵי הֶעָלמין ולְהִתְיַיחֵד עם זֵכֶר יַקִירֵיהֶן. המשרד קורא לציבור הרָחָב לִפְקוֹד את בתי העלמין במַהֲלַך 'שבוע הזיכרון' ועד ערב יום הזיכרון ב-13 באפריל. עובדי משרד הביטחון וחיילי צה"ל יְקַבְּלו את פְּנֵי הבאים וִיחַלְקו להם פרחים ומים.

ערב יום הזיכרון

ביום שלישי, ערב יום הזיכרון, ייסגרו החנויות, בתי הקפה ובתי השעשועים ב-19:00. בשעה 20:00 תִישָמַע ברַחבֵי האָרֶץ צְפִירת זיכרון בת דקה שתציין את פתיחתו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונִפְגְעי פעולות האֵיבָה. מיד לאחר הצפירה יָחֵלו עַצְרות הזיכרון ברחבי הארץ. טֶקֶס הזיכרון המרכזי יִתְקיים ברַחֲבַת הכותֶל בירושלים. 

יום הזיכרון

ביום רביעי, יום הזיכרון, בשעה 11:00 בבוקר, תִישָמַע צְפירת זיכָּרון בת שתי דקות ולאחריה יָחֵלו טִקסי הזיכרון המַמְלַכְתִיים ב-52 בתי העָלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאֲתָרֵי ההַנְצָחָה. הטקס המרכזי יתקיים בהֵיכַל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים. מיד לאחר הצפירה, ב-11:02, יחלוף מעל ההיכל מַטַס מיוחד של מטוסֵי קְרָב במִבְנֶה חָסֵר.

טִקסֵי זיכרון יתקיימו במוסְדות החינוך, במוסְדות ציבור ובמַחֲנוֹת צה"ל.

בשעה 13:00 יִתקיים באַנְדרטַת הזיכָּרון לחלְלי פעולות אֵֵיבָה בהר הרצל טקס האַזְכָּרָה הממלכתי לחללי פעולות האיבה.

מערב יום הזיכרון ועד למוצאי יום הזיכרון יְשוּדְרו שמותיהם של חללי מערכות ישראל ברֶצֶף בָּעֲרוּצֵי טלוויזיה לפי סדר תַאֲריך נְפילָָתָָם

הציבור מוזמן להדליק 'נֵר יִזְכּוֹר' וירטואלי באֲתַר 'יִזְכּוֹר' של משרד הביטחון. אפשר להדליק נר כְּלָלִי לזֵכֶר הנופלים או נֵר אישי לאַחַד הנופלים.

כל הטְקסים ואֵירועֵי הזיכרון יתקיימו השנה בהֶתְאֵם להַנְחָיוֹת משרד הבריאות ועל פי כלָלי התָו הירוק.

 

בתמונה: טקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ברחבת הכותל המערבי בירושלים 2007. בצילום, משמר כבוד של חיילי צה"ל עומדים דום בסמוך לאבוקת הזיכרון. הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג לע"מ

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

לכל איש יש שם

 

ישראל מִתְיַיחֶדֶת הערב ומחר עם שישה מיליון הנִרְצָחים בשואה ומַעֲלָה על נֵס את הגְבוּרה ואת החזרה לחיים של הנִיצוֹלִים.

הנושֵׂא המֶרכזי שנבחר ליום הזיכרון לשואה ולגְבורה תשפ"א הוא: "עַד היְהודי האחרון – שמונים שנה מאז תְחִילַת ההַשְמָדָה ההֲמוֹנית".

הערב ב-19:00 יִיסָגְרו כל החנוּיוֹת, בתֵי הקפה והמִסעדות ובָתֵי השַעֲשוּעים.

אֵירועֵי יום הזיכרון לשואה ולגְבורה ייפתחו ב-20:00 בעצֶרֶת מַמְלַכְתִית שתתקיים ב'יד ושם', במַעֲמַד נְשִׂיא מדינת ישראל, ראש הממשלה, נִכְבָּדים וניצולֵי השואה.

6 ניצולֵי שואה יַשִׂיאו מַשׂוּאוֹת בטקס לזכר שישה מיליון הנִרְצָחים.

מדליקֵי המַשׂוּאוֹת השנה: פניה ביגונוב יְלִידַת אוקראינה; זהבה גאלאל יְלידת הולנד; יוסי חן יְליד פולין; שמואל נער יְליד יוון; שרה פישמן יְלידת צ'כוסלובקיה; הלינה פרידמן יְלידת פולין.

טִקסֵי זיכרון יִתקיימו ביִישובים בכל רחבֵי הארץ.

בבתים רבים יִתקיימו אֵירועֵי 'זיכָּרון בסלון' שבהם מספרים נִיצולים על קורותיהם בתְקופת השואה ועל חֲזָרָתָם לחיים.

ביום הזיכרון:

מחר ב-10:00 תִישָמַע בכל רחבֵי הארץ צְפירת דוּמִייָה בת שתי דקות ויִתקיים טקס הַנָחַת הזֵרים בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם'.

טְקסים יִתקיימו במַעֲרֶכֶת החינוך, במוסְדות הציבור ובמחנות צה"ל.

בשעה 11:00 יחל במשכן הכנסת בירושלים הטקס הממלכתי "לכל איש יש שם" – קְריאת שמות קוֹרְבְּנוֹת השואה.

בשעה 15:00 יתקיים 'מצעד החיים' המָסוֹרְתי, שיהיה גם השנה וירטואלי. השנה יַעֲמוד המִצְעָד בסימן רְפואה בשואה, תחת הכּותֶרֶת "אתיקה ורפואה בשואה".

בשעה 15:00 תֵיעָרֵך העצרת המָסורתית בקיבוץ יד מרדכי ותשודר ברֶשֶת.

בשעה 17:00 תִתקיים בבקעת הקהילות ב'יד ושם' עצרת תְנוּעוֹת הנוער.

עצרת הנְעילה המָסוֹרְתית של יום הזיכרון לשואה ולגְבורה במוזיאון בית לוחמי הגטאות תעמוד השנה בסימן "נֶצֶר אחרון" – שׂורְדי השואה שעלו לישראל אחרי שכל משפחתם נִסְפְּתה, ונָפלו במַעַרְכות ישראל. העצֶרֶת תִתקיים במוזיאון ב 16.45 – ללא קהל.

 

בתמונה: עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג ביד-ושם בירושלים. צילום: ניצול השואה ברוך קופולד מצית אחת מ-6 המשואות לזכרם של 6 מיליון יהודים שנספו בשואה. לע"מ

'נִזְכּוֹר' / אבא קובנר

'נִזְכּוֹר' / אבא קובנר
אנדרטת מגילת האש ויקיפדיה

'נִזְכּוֹר' / אבא קובנר

יִהְיוּ חַיֵּינוּ רְאוּיִם לְזִכְרָם

נִזְכֹּר אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ, אֶת בָּתֵּי הָעִיר וְאֶת בָּתֵּי הַכְּפָר,

אֶת רְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה שֶסָּאֲנוּ כִּנְהָרוֹת וְאֶת הַפֻּנְדָּק הַבּוֹדֵד עֲלֵי אֹרַח;

אֶת הַיָּשִיש בִּקְלַסְתֵּר פָּנָיו, אֶת הָאֵם בְּסוּדָרָהּ, אֶת הַנַּעֲרָה בְּצַמּוֹתֶיהָ,

אֶת הַטָּף;

אֶת אַלְפֵי קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל מִשְפְּחוֹת הָאָדָם, אֶת כָּל עֲדַת הַיְּהוּדִים,

אֲשֶר הָכְרְעָה לְטֶבַח עַל אַדְמַת אֵירוֹפָּה מִידֵי הַכּוֹרֵת הַנָּאצִי;

אֶת הָאִיש שֶזָּעַק פִּתְאוֹם וּבְזַעֲקָתוֹ מֵת;

אֶת הָאִשָּה שֶחָבְקָה תִּינוֹקָהּ אֶל לִבָּהּ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ צָנָחוּ;

אֶת הַתִּינוֹק, שֶאֶצְבְּעוֹתָיו מְגַשְּשוֹת אֶל פִּטְמַת הָאֵם

וְהִיא כְּחֻלָּה וְצוֹנֶנֶת;

אֶת הָרַגְלַיִם,

אֶת הָרַגְלַיִם שֶבִּקְּשוּ מִפְלָט וְלֹא הָיָה מָנוֹס עוֹד;

וְאֶת שֶקָּפְצוּ יְדֵיהֶם לְאֶגְרוֹף,

הָאֶגְרוֹף שֶחָפַן אֶת הַבַּרְזֶל,

הַבַּרְזֶל שֶהָיָה לְנֶשֶק הֶחָזוֹן, הַיֵּאוּש וְהַמֶּרֶד.

וְהֵם בָּרֵי-הַלֵּבָב וְהֵם פְּקוּחֵי-הָעֵינַיִם,

וְהֵם שֶהִשְלִיכוּ נַפְשָם מִנֶּגֶד… וְיָדָם קָצְרָה מִלְּהוֹשִיעַ.

נִזְכֹּר אֶת הַיּוֹם,

אֶת הַיּוֹם בְּצָהֳרָיו, אֶת הַשֶּמֶש שֶעָלְתָה עַל מוֹקֵד הַדָּמִים,

אֶת הַשָּמַיִם שֶעָמְדוּ גְּבוֹהִים וּמַחֲרִישִים.

נִזְכֹּר אֶת תִּלֵּי הָאֵפֶר אֲשֶר מִתַּחַת לַגַּנִּים הַפּוֹרְחִים.

יִזְכֹּר הַחַי אֶת מֵתָיו, כִּי הִנֵּה הֵם מִנֶּגֶד לָנוּ.

הִנֵּה נִבָּטוֹת עֵינֵיהֶם סָבִיב- סָבִיב,

וְאַל דֹּמִי, אַל דֹּמִי לָנוּ, עֲדֵי יִהְיוּ חַיֵּינוּ רְאוּיִם לְזִכְרָם.

 

בתמונה: scrolls of fire, near jerusalem, ע"י sir kiss, תחת רישיון

 

 

179,600 ניצולֵי השואה חיים בישראל

179,600 ניצולֵי השואה חיים בישראל
שער הכניסה למחנה אושוויץ II, בירקנאו (ויקיפדיה)

179,600 נִיצולי השואה חיים בישראל

900 ניצולים נִפטרו מקורונה

לְרֶגֶל יום הזיכָּרוֹן הבֵּּּּּין לְאוּמי לַשואה החל ב-27 בינואר פִּרְסְמָה הלִשכה המֶרכזית לסְטטיסטיקה נְתונים על ניצולֵי השואה החיים כיום בישראל. המספרים נְכונים לסוף דצמבר 2020.

הנה נְתוּנִים אחדים:

לקראת סוף שנת 2020 מספר האנשים המוּכָּרִים על יְדֵי הרָשוּת לִזְכוּיוֹת נִיצולֵי השואָה החיים בישראל היה 179,600 איש.

בשנת 2020 נפטרו כ-17,000 ניצולי השואה. מתוך הנפטרים כ-900 נִפטרו מנְגיף הקורונה. כ-5,300 נִיצולֵי השואה היו נִדְבָּקִים מְאוּמָתִים בנגיף הקורונה.

כל ניצולֵי השואה הם מבוגרים בני 75 ומעלה, ומִתוֹכָם כ-17% בנֵי למעלה מ- 90.

הנשים הן כ-60% מִכְּלַל נִיצולֵי השואה, והגברים – כ-40%. החלק היַחֲסִי של הנשים גָדֵל עם העלייה בגיל.

64% מנִיצולֵי השואה הם יְלִידֵי אירופה.

11% מנִיצולֵי השואה הם יְלִידֵי עיראק.

16% הם יְלִידֵי מרוקו ו-2% ילידי אלג'יריה.

כ-40% מהנִיצולים עלו לישראל עד שנת 1951, ויותר משְליש בגַל העֲלִייה בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

 

בתמונה: שער הכניסה למחנה אושוויץ II, בירקנאו, ע"י DavidConFran – נוצר על ידי מעלה היצירה, תחת רישיון