הצילום: ויקיפדיה
האופרה הישראלית תסיים את העונה ה-31 עם פסטיבל האופרה בעכו העתיקה – העיר שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
הפסטיבל מתקיים זו השנה השלישית ב'אולמות האבירים' בתוך התַפאוּרָה המיוחדת של עתיקות עכו .
מופעי הפסטיבל יתקיימו בסוף השבוע של ה- 30-28 ביולי 2016.
בפסטיבל השנה:
'החטיפה מן ההרמון' מאת מוצרט, 'לטינו לדינו' – מופע מוסיקה ממזרח וממערב ו'חליל הקסם' – לכל המשפחה – בעברית.
לרגל שבוע הספר העברי הנפתח היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על ספרים בישראל.
הנה הנתונים העיקריים:
בשנת 2014 יצאו בישראל 8,867 כּוֹתָרים (ספרים וחוברות), לעומת 5,261 כותרים בשנת 2010. זו עלייה של כ-70%.
הנושאים השְכִיחִים ביותר של כותרים בשנת 2014:
ספרות דתית ומחשבת ישראל (23%), ספרות (18%), פרסומים לילדים ולנוער (15%), מדינת ישראל ועם ישראל (13%), חינוך, (5%) מדעי הרוח הכללים ומדעי החברה (5%).
בשנת 2014 תוּרְגְמוּ בישראל, לעברית או לשפות אחרות, 1,300 כותרים מלאים או חלקיים.
השפות שאליהן תורגם מספר הכותרים הגדול ביותר הן:
עברית – 1,219 כותרים; לאנגלית תורגמו 68 כותרים, לצרפתית – 13 ולערבית – 11 כותרים.
38% מהילדים (בני 7 עד 18) קוראים לְשֵם הֲנָאָה שעה עד 4 שעות בשבוע, ועוד 20% קוראים 9-5 שעות בשבוע.
בעלי הַשְׂכָּלָה גבוהה יותר קוראים יותר:
26% מבעלי תואר אקדמי קוראים לשם הנאה 10 שעות ויותר בשבוע. 22% מבעלי תעודת סיום בי"ס על תיכון ו-16% מבעלי תעודת סיום תיכון או תעודת בגרות קוראים לשם הנאה 10 שעות ויותר בשבוע.
ככל שההשכלה גבוהה יותר כך ישנם יותר ספרים בבית:
ל-39% מבעלי תואר אקדמי ישנם מעל 200 ספרים בבית, לעומת ל-28% מבעלי תעודת סיום תיכון או תעודת בגרות, ול-19% מבעלי תעודת סיום בי"ס על תיכון.
ההוצאה השנתית המְמוּצַעַת של משק בית על ספרים, עיתונים וכתבי עת היא כ -500 ש"ח בשנה. מתוכם כ-205 ש"ח הוצאה על עיתונים ומינוי לעיתונים, 55 ש"ח הוצאה על כִּתבי עֵת ומינוי לכתבי עת ו-205 ש"ח הוצאה על ספרים (ספרי קריאה, בישול, הדרכה, תיירות ועוד).
במזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית מתקבלות מדי חודש יותר מ-1,300 פניות (כ- 15,000 פניות בשנה) של הציבור בנושאי לשון.
הפניות מגיעות מכל שִכבוֹת הציבור:
פקידים במוסדות ממשלתיים, נציגי המשטרה וצה"ל, מערכת המשפט, מרצים וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, עובדי חֲבָרוֹת ומפעלים, עורכים ומתרגמים, כותבי ספרים ומשוררים, מורים ותלמידים, אזרחים מן השורה וגם ילדים.
לעתים באות בקשות לעזרה בניסוח של הזמנה לאֵירוּעים משמחים, ולְהַבדיל – של כיתוב על מַצֵבה.
יש המבקשים עזרה בבירור מַשמַעוּתוֹ של שם לילד או לילדה או בעִברוּת שם משפחה.
אחרים מבקשים הַכרָעָה בוויכוח או בהִתערבוּת על שאלת לשון. וכבר התקבלו מכתבי תודה כמו זה: "בגללכם נצא למסעדה על חשבוני, אבל לפחות הכרענו בוויכוח" או "בזכותכם מישהי תכין לי קפה כל השבוע".
יש שאלות שאוֹפְייָנִיוֹת לתקופה מסוימת:
למשל בימות החורף השאלה הנְפוֹצה היא אם מרק אוכלים או שותים, ואילו בקיץ שואלים מה ההבדל בין ארטיק לקרטיב. בסוף שנת הלימודים שואלים 'מה ההבדל בין חופש לחופשה'.
נפוצות מאוד הַצָעוֹת לחידושי מילים, ובהן גם הצעות של ילדים:
"להשמיך" (לכסות בשמיכה), "לשרוול" (להפשיל שרוולים), "מנפחה" (במקום משאבה), "מגזריים" (במקום מספריים).
באֲתַר האקדמיה יש טופס מיוחד לשאלות בענייני לשון. לפני שהפונים שולחים את שאלתם הם מוזמנים לבדוק אם יש לה תשובה באתר. במהלך השנים האחרונות התפרסמו באתר מאות תשובות, בייחוד על השאלות החוזרות.
תמר קציר, המרכזת את מערך התשובות, אומרת:
"בזכות השאלות אין יום שלא לומדים בו דבר חדש," ומוסיפה: "אנחנו מִשתַדלִים להשיב על השאלות בתוך זמן קצר ומַקפִּידִים לתת תשובות מקצועיות ומוּסמָכוֹת.
הציבור לא נשאר אָדִיש. ולא פעם מתקבלים מכתבי תודה נרגשים המחממים את הלב."
הקישור לפניות הציבור באתר האקדמיה:
http://hebrew-academy.org.il/topic/sheelot_teshuvot/
לרגל חג השבועות הציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים עַדכָּנִיים על החלב והדבש בישראל.
תְפוּקַת החלב הכוללת בשנת 2015 הייתה כ-1,433 מיליון ליטרים. זו ירידה של כ-5% לעומת שנת 2014.
התְנוּבָה המְמוּצַעַת של פרה בשנת 2015 הייתה 11,772 ק"ג חלב לשנה. זו ירידה של 2.6% לעומת שנת 2014. עם זאת, תנובת החלב של פרה בישראל היא עדיין הגבוהה ביותר בעולם.
בשנת 2015 פעלו בישראל 801 רפתות, ובהן – 122,000 חולבות.
כמות חלב הבקר מהווה כ-97% מכמות החלב. כמות חלב הצאן מהווה כ-3% מכמות החלב.
הדבש:
תפוקת הדבש בשנת 2015 הייתה כ-3,000 טון. זו ירידה של כ-6% לעומת שנת 2014. הסיבה לירידה בכמות הדבש: פגעי מזג האוויר ומחסור בפריחה בעונת האביב.
את הדבש סיפקו כ-110,000 כַווָרוֹת. היְבוּל הממוצע בכל כוורת היה כ-27 ק"ג. כמות זו לא סיפקה את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל. בשנת 2015 יִיבְּאָה ישראל כ-1,100 טון דבש, לעומת 900 טון בשנת 2014.
הצילום: ויקיפדיה
היום:
מעונן חלקית וייעשה נאה, ללא שינוי ניכר בטמפרטורות. בשעות הבוקר ייתכנו טפטופים בצפון הארץ.
הלילה:
מעונן חלקית.
בשבת:
לרוב נאה, ללא שינוי ניכר בטמפרטורות.
בחג השבועות:
נאה, הטמפרטורות יעלו ויחזרו להיות רגילות בעונה.
בישראל חוגגים את "יום המשפחה" ב- ל' בשבט,
היום השלושים בחודש שבט
אם תִראו ברחובות ילדים וְאָבוֹת עם זרי פרחים צִבעוניים בידיים וחִיוך על הפָּנים, ובחנויות תִראוּ בלונים ושוקולדים בצורת לֵב – תרגישו ש"יום המשפחה" הגיע.
כשהחליטו בארץ לְצַייֵן את יום הָאֵם, כפי שנהוג גם במקומות אחרים בעולם, בָּחֲרוּ בתאריך ל' בשבט – יום מוֹתָהּ של הנרייטה סֹאלד.
הנרייטה סאלד נולדה בבולטימור שבארצות הברית בשנת 1860. בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית ובשנת 1912 יִיסדה את "הדסה" – הסתדרות הנשים הציוניות בארצות הברית. בשנת 1920 עלתה ארצה. בישראל היא הקימה את בית הספר הראשון לאחיות בארץ ויָזמָה הקמת מַחלָקוֹת לְשֵירוּתִים סוציאליים בָּרָשוּיוֹת המקומיות.
עם עֲלִייַת הנאצים לשלטון החליטו בסוכנות היהודית לפעול למען הַעֲלָאַת ילדים יהודים ארצה והקימו את "עֲלִייַת הנוער". הנרייטה סאלד עמדה בראש
"עליית הנוער" משנת 1933 עד מותה בשנת 1945.
אלפי ילדים זָכוּ לעלות לארץ במסגרת "עליית הנוער" וּלְהִיקָלֵט בָּהּ.
הנרייטה סאלד, שלא היו לה ילדים משלה, נֶחשֶבֶת ל"אֵם עליית הנוער".
שנים רבות חגגו בארץ את "יום האם". במשך הזמן, עִם השינויים בְּמַעֲמַד האישה וּבַחֲלוּקַת התפקידים במשפחה, הפך "יום האם", ל"יום המשפחה". מְצַייְנִים את יום המשפחה בְּאֵירוּעִים למשפחה בגני הילדים ובבתי הספר. בכיתות רבות הילדים כותבים ומקשטים "מַתכּוֹן למשפחה מאושרת": קילוגרם אהבה, קילוגרם חיוך, אלף נשיקות וחיבוקים.
זהו מתכון שכדאי לכולם לנסות…
משפחות רבות חוגגות את יום המשפחה בפעילות משפחתית נעימה, וגם עם מתנות.
"יום המשפחה" חָל השנה ביום שישי, 31 בינואר. זה הזמן להכין או לקנות מתנה של אהבה לבני המשפחה!
בשבוע שבין פסח ליום השואה התקיים בקיבוץ רמת רחל בירושלים סמינר "עברית מירושלים".
הסמינר מיועד למורים לעברית במרכזי תרבות ישראל בחבר העמים והשתתפו בו השנה 43 מורים מ- 9 מרכזי תרבות.
המורים שלימדו ברוב השיעורים והסדנאות בסמינר, היו מורים ומדריכים של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך שהציגו לפני עמיתיהם המורים מחבר העמים מפרי ניסיונם בהוראה באולפנים.
בנוסף לשיעורים ולסדנאות המורים מחבר העמים סיירו בירושלים וביקרו במוזיאון ישראל, ב'יד ושם', השתתפו בטקס יום השואה וערכו קבלת שבת.
המורים חזרו הביתה עמוסי רעיונות פדגוגיים וחוויות.
הידיעה פורסמה לראשונה בג' בחשוון תשע"ה 27.10.14
אם אתם רוצים לדעת מהי הַחֲלוּפָה העברית למילה לועזית, כל שעליכם לעשות הוא לחפש את התשובה
באתר האקדמיה ללשון העברית.
את התשובה אפשר לקבל גם בייִשׂוּמוֹן "החלופון" המופיע במתכונת חדשה לשימוש בטלפונים החכמים ובמחשבי הלוח.
בחלופון יותר מאלפיים מילים לועזיות וחלופותיהן העבריות בלִוויית הסברים קצרים.
בחלופון נלמד, למשל, כי 'חֲלוּפָה' היא החלופה העברית למילה אלטרנטיבה
וכי 'יִישׂוּמוֹן' הוא החלופה העברית למילה אפליקציה.
הנה כתובת אתר האקדמיה ללשון העברית:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/Pages/default.aspx
בצילום: דף הבית של אתר האקדמיה ללשון העברית
לקראת יום ירושלים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים ומספרים על ירושלים – בירת ישראל.
הנה נתונים אחדים על ירושלים בשנים 2014 – 2015:
ירושלים היא העיר הגדולה במדינה. בשנת 1948 מנתה אוכלוסיית ירושלים כִּ-84,000 נפש. בסוף שנת 2015 היה מספר התושבים בירושלים כִּ-870,000 נפש – שהם כַּ-10% מכלל תושָבי המדינה.
בסוף שנת 2014 היה מספר התושבים בירושלים 850,000 נפש. 63% מהם הם יהודים ואחרים – 534,000. 37% מהם הם ערבים – 316,000.
במהלך שנת 2014 גדלה אוכלוסיית ירושלים בְּ-20,000 תושבים.
שיעור האוכלוסייה הוותיקה המתגוררת בעיר שנים רבות גבוה מאוד בירושלים. יותר משלושה רבעים מתושבי ירושלים (77%) גרים בעיר יותר מֵעשרים שנה.
מבין היהודים בירושלים, שליש (32%) מגדירים את עצמם חרדים, 17% מגדירים את עצמם דתיים, 13% – מסורתיים-דתיים, 15% – מסורתיים לא כל כך דתיים ו-21% – חילוניים.
78% מהתיירים שהגיעו לישראל בשנת 2015 ביקרו בירושלים.
