Browsing Category

תרבות ואומנות

ספרים וּמִסְפרים

ספרים וּמִסְפרים
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

סְפָרים וּמִסְפָּרִים

נְתונים על שוק הספרים הישראלי

7,692 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2017 – כך מפרסמת הספרייה הלאומית בדוּ"חַ השנתי לקראת שבוע הספר העברי. השנה, לכבוד חגיגות ה-70 למדינה, נוספה לדו"ח גם הַשְווָאָה לנתונים משנת תש"ח (1948).

הנה נתונים אחדים:

89.5 אחוזים מהספרים שפּוּרְסְמו בארץ בשנת 2017 כְּתוּבִים בעברית, 5 אחוזים באנגלית, 3 אחוזים בערבית ואחוז וחצי אחוז ברוסית. 84 אחוזים מהספרים הם סִפְרֵי מָקוֹר, עֲלִייָה של שני אחוזים לְעוּמַת השנה הקודמת. 60 אחוזים מהספרים המְתוּרְגָמִים תוּרְגְמו מאנגלית. בִּתְחוּם הספרים המתורגמים נמשכת מְגָמַת העלייה בתרגום מצרפתית של ספרֵי פרוזה; עלייה קלה נרשמה במספר ספרי השירה: 1,247 ספרים לעומת 1,238 בשנה הקודמת.

בִּתְחוּמֵי הפְּנַאי יצאו לאור השנה 46 מדריכי טיולים, מתוכם רק חמישה על ישראל, וכן 44 ספרי בישול ו-112 ספרים בתחומי ההַעֲצָמָה והעזרה העַצְמִית (יִיעוּץ זוגי, תְזוּנָה, הדרכה להורים וכדומה).

נתון מעניין נוסף: 88 ספרי קומיקס  – עֲלִילוֹנִים בעברית – לילדים פורסמו במהלך השנה, מתוכם 60 מְיוּעָדִים למִגְזָר החרֵדִי. הדו"ח מלמד גם על עלייה בהדפסת ספרות תורנית, וזהו התחום שבו יוצאים לאור רוב ספרי העִיוּן בישראל.

מתש"ח ועד תשע"ח

מהנתונים עולה כי ספרות הילדים והנוער הִתְחַזְקָה בְּאוֹפֶן מַשְמָעוּתִי, לְעוּמַת יְרידה משמעותית במספר הספרים בנושְׂאֵי ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל. בשנת תש"ח ספרי היסטוריה, ארכיאולוגיה וספרי טיולים בארץ הִיווּ כ-20 אחוזים מספרי העיון, לעומת חמישה אחוזים בלבד כיום; 67 מַחֲזוֹת מקור ומחזות מתורגמים יצאו לאור בתש"ח, לעומת 11 מחזות בלבד שהתפרסמו אֶשְתָקַד; בשנת 1948 התפרסם רק ספר בישול אחד, לעומת 44 ספרים בשנה שעברה; בתש"ח פורסמו 31 ספרי שירה, לעומת 387 בשנה שעברה.

שינוי בּוֹלֵט נוסף קיים בתחום הספרות התורנית: בשנת 1948 רק תשעה אחוזים מהספרים שיצאו לאור היו ספרים תורניים, ואילו בשנת 2017 – 17 אחוזים.

שינוי בולט נוסף קיים ביחס שבין נשים כותבות לגברים כותבים בתחום הספרות. בתש"ח רק 13 אחוזים מהכותבים היו סופרות, לעומת 87 אחוז סופרים גברים. היום התמונה שונה לַחֲלוּטִין: 58 אחוזים סופרים, לעומת 42 אחוזים סופרות.

 

בתמונה: פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין תל אביב, 2015, Kobi Gideon (לע"מ)

 

 

 

לשנה הבאה בירושלים

לשנה הבאה בירושלים
נטע ברזילי (ויקיפדיה)

לשנה הבאה בירושלים

תולדות ישראל בתחרות האירוויזיון

41 פעמים השתתפה ישראל בתחרות האירווזיון וארבע פעמים זכתה בה. התחרות קיימת משנת 1956, וישראל הופיעה בה לראשונה ב-1973, עם הזמרת אילנית והשיר 'אי שם'.

הניצחון הראשון של ישראל היה בשנת 1978 עם השיר 'אבניבי' שכתבו אהוד מנור ונורית הירש וביצע יזהר כהן. כעבור שנה זכתה ישראל שוב עם 'הללויה' של שמרית אור וקובי אשרת, בביצוע גלי עטרי ולהקת 'חלב ודבש'. הפעם השלישית הייתה בשנת 1998 עם השיר 'דיווה' של יואב גינאי וצביקה פיק, בביצוע דנה אינטרנשיונל.

את השיר TOY, שהביא לישראל ניצחון אחרי עשרים שנה, כתבו דורון מדלי וסתיו בגר. נטע ברזילי ביצעה אותו בכישרון רב, אחרי שנבחרה לייצג את ישראל בעקבות ניצחונה בתוכנית הטלוויזיה 'הכוכב הבא'.

אירוח תחרות האירוויזיון במדינת ישראל בשנת 1979 היה אחד המבצעים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית, והוא שודר בצבע, אף על פי שהשידורים בארץ נעשו אז עדיין בשחור-לבן. בתחרות זו זכתה ישראל בפעם השנייה, אך ויתרה על הזכות לארח שוב את התחרות בגלל ההוצאות הרבות הכרוכות באירוח התחרות.

 

גלי ועטרי ולהקת חלב ודבש בשיר הללויה (ויקיפדיה)

חוץ מניצחונות היו לישראל הישגים יפים אחרים: השירים 'הורה' בביצוע אבי טולדנו ו'חי' בביצוע עפרה חזה, הגיעו למקום השני. השיר 'כאן' של אורנה ומשה דץ הגיע למקום השלישי, והשירים 'אי שם' של אילנית ו'השקט שנשאר' של שירי מימון הגיעו למקום הרביעי.

המקום ה-24 היה המקום הגרוע ביותר שאליו הגיעה ישראל בתחרות. זה קרה בשנת 1993. אז ייצגה את המדינה שרהל'ה שרון, עם השיר 'שירו'. למרבה השמחה, ישראל מעולם לא הגיעה למקום האחרון…

חמש פעמים נעדרה ישראל מהתחרות. בשנים 1980 ו-1984 התקיים האירוויזיון ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ב-1994 ו-1996 הוצאו מהתחרות המדינות שזכו בניקוד הנמוך ביותר בשנה הקודמת, בשל המספר הגבוה של מדינות שביקשו להשתתף באירוויזיון. בשנת 1997 התקיים האירוע ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

תחרות האירוויזיון אהובה מאוד בישראל וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים. בשנים האחרונות חלה ירידה בהתעניינות, אך בחירתה של נטע ברזילי, שמציגה משהו אחר ושונה מהמקובל בעולם הפופ בכלל ובאירוויזיון בפרט, שינתה את המצב.

בחודשים הקרובים יתחיל תאגיד השידור לתכנן את הפקת האירוויזיון של 2019 בישראל – בשנה הבאה בירושלים!

הללויה ישראל

הללויה ישראל
שמרית אור (ויקיפדיה)

הללויה ישראל

בתים חדשים לשיר חגיגות ה-70

השיר הללויה שכתבו שמרית אור וקובי אשרת נבחר כשיר חגיגות ה-70 של מדינת ישראל. כותבת המילים, הפזמונאית שמרית אור, התבקשה לכתוב בית חדש לשיר לכבוד המאורע. הנה שני הבתים החדשים:

 

הַלְלוּיָה יִשְׂרָאֵל

הַלְלוּיָה הלֵב מִתְפָּעֵל

מִמְדִינָה קְטַנָה בּוֹדֵדָה

הָיִית בִּן לַיִל לְאַגָדָה

וְאֵלַיִיך שָבְנו מִקַצְווֵי תֵבֵל

 

הַלְלוּיָה שְׂאִי בְּרָכָה

יוֹם הוּלֶדֶת הוּא יוֹם הַבְטָחָה

שֶל מוֹלֶדֶת וְעַם ותִקְווָה

נָשִיר לָך בְּאַהֲבָה

הַלְלוּיָה

 

 

 

לַהַב שָנִי יחליף את זובין מהטה

לַהַב שָנִי יחליף את זובין מהטה

לַהַב שָנִי יחליף את זובין מהטה

כוכב צעיר ומבטיח: בן 29

התִזְמוֹרֶת הפילהרמונית הישראלית הוֹדִיעָה בשבוע שעבר על מִינוּיוֹ של המְנַצֵחַ והפסנתרן הישראלי הצעיר להב שני למְנָהֲלָהּ המוזיקלי הבא. הוא יַחלִיף בתַפְקִיד את זובין מהטה, שכִּיהֵן כמנהל המוזיקלי המיתולוגי של התזמורת מאז 1969 והודיע על פְּרִישָה. שני יִיכָּנֵס לתפקידו החל מעוֹנַת 2020/21. הוא נִבְחַר ברוב גדול מאוד של חברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

שני נולד בתל אביב בשנת 1989 והחל ללמוד נְגִינָה בפסנתר בגיל שש. הוא למד בבית הספר התיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין והמשיך את לימודיו בפסנתר אצל פרופ' אריה ורדי בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך למד באקדמיה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין והוּדְרַך על ידי דניאל בארנבוים.

הוא הוֹפִיעַ לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית כפסנתרן סולָן בגיל 16.

ב–2013 זָכָה בפרס הראשון בַּתַחֲרוּת היוֹקְרָָתִית למנצחים על שם גוסטב מאהלר. באוקטובר באותה שנה הוזמן להחליף את קורט מאזור החולה בקונצרט פתיחת העונה של הפילהרמונית הישראלית. הקָהָל קיבל את להב בהִתְלַהֲבוּת גדולה.

ב–2016 ניצח לראשונה על הפילהרמונית של רוטרדם. אחרי מפגש אחד בלבד, הוּצַע לו תפקיד המנהל המוזיקלי של תזמורת זו.

שני אינו המנצח הראשון המתגלה ככוֹכָב בגיל צעיר. ליאונרד ברנשטיין היה בן 25 כשנקרא להחליף את ברונו ולטר בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. למחרת, היה לכוכב בִּין לְאוּמִי. מהטה ניצח לראשונה על הפילהרמונית הישראלית בגיל 25, ונעשה יוֹעֲצָהּ המוזיקלי בגיל 33.

 

התזמורת הפילהרמונית בניצוח זובין מהטה (ויקיפדיה)

אתר חדש: הארכיון

אתר חדש: הארכיון

אתר חדש: הארכיון

חגיגה של ספרות עברית

בשבוע שעבר עלה לאוויר אֲתָר חדש: האַרְכִיוֹן.

הארכיון הוא פרויקט ראשון מסוגו בשפה העברית: אתר שבו אפשר לְהֲַזִין ללא תַשְלוּם להַקְלָטוֹת של יְצִירוֹת פרוזה ושירה שנכתבו בעברית מודרנית וקלאסית. ההקלטות נעשו ע"י קַרְייָנִים מִקְצוֹעִיים ואוֹמָנִים מוכרים.

אתר הארכיון, ביוֹזְמָתו ובנִיהוּלוֹ של משה סקאל, ובבִיצוּע מרכז הספר והסִפְרִיוֹת ואולפני אייקסט, מכיל עם עלייתו לאוויר מאות רבות של עמודי יצירה. בעתיד יוקלטו יצירות נוֹסָפוֹת בפרויקט.

הנה רשימה חלקית של היוצרים שיצירותיהם מוקלטות באתר נכון לעכשיו: שלמה אבן גבירול, נתן אלתרמן, רחל המשוררת, אליעזר בן יהודה, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, לאה גולדברג, יהודה הלוי, זאב ז'בוטינסקי, יוסף חיים ברנר, שאול טשרניחובסקי, ס. יזהר, אבות ישורון, יהודה לייב גורדון, אברהם מאפו, מנדלי מוכר ספרים, חיים נחמן ביאליק, רבי נחמן מברסלב, פרקי אבות, ועוד…

פרויקט הארכיון מצטרף לפרויקט בן יהודה המעלה לרֶשֶת (בהִתְנַדְבוּת!) מאז 1999 את היצירות של יוצרים שתוֹקֶף הזְכוּיוֹת על יְצִירָתָם פַּג (אחרי 70 שנה) או יוצרים שנתנו לאתר רְשוּת להדפיס בו את יצירותיהם. פרויקט בן יהודה חָנַך בשבוע שעבר אתר חדש.

שני הפרויקטים תוֹרְמִים תרומה גדולה לשימור אוֹצְרוֹת הספרות העברית לְדוֹרוֹתֶיהַ.

ברכות ותודות ליוצרי הארכיון החשוב החדש!

ברכות ותודות ליוצרי פרויקט בן יהודה!

 

'האוסף של אסף', ריאיון עם אסף ברטוב בעיתון 'שער למתחיל' בשנת 2010

הערה: כדי לפתוח את הקובץ ישירות יש להקיש לעתים פעמיים על הקישור לכתבה.

 

 

תחרות הנֵבֶל הישראלית

תחרות הנֵבֶל הישראלית
תחרות נבל צילום: שלמה עובד

תחרות הנבל הישראלית

20-18 בדצמבר בירושלים

תַחֲרוּת הנֵבֶל הישראלית השלישית תִתְקַייֵם באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ביום שני 18 בדצמבר.

התחרות נוֹשֵׂאת את שְמָהּ של מיכל זמורה כהן ז"ל, שהייתה נְשִׂיאת האקדמיה למוזיקה ולמחול וחברה בעֲמוּתַת הנבל והזָמִיר.

כל המשתתפים בתחרות הם נַגָנִים ישראליים. סְבִיב התחרות מתקיימים קונצרטים וסַדְנָה של נגני נבל.

קונצרט הסִיוּם של התחרות יתקיים ביום רביעי, 20 בדצמבר. בקונצרט יוּכְרְזו שמות הנִבְלָאִים הזוֹכִים בתחרות.

פסטיבל הולגאב השמיני ליצירה ישראלית-אתיופית

פסטיבל הולגאב השמיני ליצירה ישראלית-אתיופית
שלמה שמואל. ציליום: אסתר וונדה

פסטיבל הולגאב השמיני ליצירה ישראלית-אתיופית

13-7 בדצמבר

פסטיבל הולגאב לִיצִירָה ישראלית-אתיופית יתקיים זו השנה השמינית בירושלים בימים 13-7 בדצמבר. אֵירוּעֵי  הפסטיבל יתקיימו בתיאטרון ירושלים, בבית הקונפדרציה, בבית שמואל, בז'ראר בכר, במתחם התחנה הראשונה ובמוֹעֲדוֹנִים הצוללת הצהובה וזאפה.

הפסטיבל, מבית היוצר של בית הקונפדרציה, מַצִיג את היצירה הישראלית-אתיופית בתחומי המוזיקה, התיאטרון והמחול. מוֹפְעֵי הפסטיבל מְשַלְבִים את התַרְבּוּת האתיופית המַסוֹרְתִית עם זו העכשווית, יחד עם היצירה החדשה שנולדה בישראל והיא חלק מהתרבות הישראלית.

 

 

 

מחר – יום הקולנוע

מחר – יום הקולנוע
הצילום: Moshe Milner לע"מ

מחר – יום הקולנוע

כל הסרטים ב-10 שקלים לכרטיס

מחר יִתְקַייֵם בישראל יום הקולנוע. מחיר כרטיס לכל הסרטים ב-43 בתי קולנוע ברחבי הארץ יהיה 10 שקלים בִּלְבַד.

בין בתי הקולנוע המשתתפים: יס פלאנט, סינמה סיטי, לב, רב חן וגלובוס מקס. מחיר כרטיס לסרט תְלַת מֵמַד (לא כולל משקפיים) יהיה 14 שקלים.

בשנה שעברה צָפו כ-220 אלף איש בישראל בסרטים במִסְגֶרֶת יום הקולנוע.

 

בתמונה: מתחם הסינמה סיטי בראשון לציון.  הצילום: Moshe Milner לע"מ

תרבות עוֹלָה

תרבות עוֹלָה
היכל התרבות בתל אביב (ויקיפדיה)

תַרְבּוּת עוֹלָה

ההוצאה הלאומית לתרבות, בידור וספורט

הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמָה נְתוּנִים על ההוֹצָאָה הלְאוּמִית לתרבות, לבִידוּר ולספורט בשנת 2016. הנה נתונים אחרים:

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט בשנת 2016 הִסְתַכְּמָה ב-54.7 מיליארד ש"ח שהם 4.5% מהתוֹצָר המְקומי הגוֹלְמִי. זו עלייה של 3.7% בְּהַשְווָאָה לשנת 2015.

האֶזְרָחִים הוציאו 85.6% מההוצאה הלאומית.

כ-75% מההוצאות של האזרחים לתרבות, לבידור ולספורט היו הוצאות לשירותי תרבות: הצגות, סרטים, קונצרטים ועוד; היתר היו לרְכִישַת מוּצָרִים: מקלטי טלוויזיה, מחשבים אישיים, ספרים, משחקים ועוד.

ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה למוזיקה ולאוֹמנוּיוֹת הבָָּמָּה – 21%.

 

 

 

הזוכה הגדול ב'פרס אופיר': 'פוקסטרוט'

הזוכה הגדול ב'פרס אופיר': 'פוקסטרוט'
הצילום: ויקיפדיה

הזוכה הגדול ב'פרס אופיר': 'פוקסטרוט'    

ריקוד במקום

'פוקסטרוט', סרטו של הבמאי שמוליק מעוז, הוא המְנַצֵח הגדול השנה ב'פרס אופיר' ה'אוסקר' הישראלי. הסרט זכה בשמונה פרסים, בהם פרס הסרט העֲלִילָתִי הטוב ביותר, פרס הבימוי ופרס השחקן הטוב ביותר לשחקן ליאור אשכנזי.

'פוקסטרוט', שזכה לאחרונה גם בפרס 'אריה הזהב' בוונציה, הוא הסרט המועמד לייצג את ישראל בטקס האוסקר ה-90 שיתקיים בלוס אנג'לס בחודש מרס 2018. הסרט 'געגוע' של הבמאי שבי גביזון, שזכה בוונציה בפרס חביב הקהל, זכה בפרס אופיר בפרס התַסְרִיט הטוב ביותר.

הסרט 'פוקסטרוט' מספר את סיפורה של משפחה ישראלית המִתמוֹדֶדֶת עם שְכוֹל. הוא מספר את סיפורם של הישראלים החיים בצל השואה, השירות בצה"ל, המלחמות, הכִּיבּוּש.

שם הסרט, 'פוקסטרוט'  – רומז לְצַעדי הריקוד, המתחיל ומסתיים תמיד באותו מקום: שני צעדים קדימה, שניים אחורה, שניים ימינה, שניים שמאלה…וחוזרים לאותו המקום…האם גם המציאות שלנו 'מתקדמת' כך? תלוי את מי שואלים…

בטקס הענקת הפרסים שנערך לפני ראש השנה אמר הבמאי שמוליק מעוז, בין השאר: "פעם הייתי חייל. לחמתי בקְרָבוֹת עֲקוּבִּים מִדם. 'פוקסטרוט' נעשה מתוך אהבה למקום, לאנשים שחיים בו ולקולנוע. שום שֶקֶר והסָתָה לא יוכלו לְהַכְתִים את האהבה הזאת, זאת אהבת אמת".

השחקן ליאור אשכנזי אמר בטקס: "'פוקסטרוט' זה אולי הסרט הכי ישראלי שנעשה בשנים האחרונות. זה לא סרט על אשכנזים או מזרחים, שמאלנים או ימנים. זה סרט עלינו. אין ישראלי שלא יִצפה בסרט הזה ולא ימצא את עצמו שם".

יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וּלטלוויזיה מוש דנון אמר בטקס: "אִכְפַּת לנו מהמקום הזה, לא פחות מאשר לאף אחד אחר. אין כאן אנחנו ואתם, אין כאן אוֹיְבִים, יש כאן רצון עז לתקן ולְשַפֵּר. אנחנו מספרי סיפורים, אנחנו לא בּוֹגְדִים".

דבריהם היו מכוונים, בין השאר, לשרת התרבות מירי רגב שנֶעֶדְרָה מהטקס.

בתגובה על זכיית הסרט בפרס אופיר כתבה רגב בדף הפייסבוק שלה: "מתביישת שהאקדמיה לקולנוע בישראל מעמידה כפְּאֵר היְצִירָה, וכמועמד שלנו לפרס האוסקר – סרט שבחר לְהַעֲלִיל שקר על צבא הגנה לישראל". היא כתבה כי אילו הציבור הרחב היה מצביע הערב, ולא רק חברי האקדמיה, התוצאות היו שונות.

לדברי יוצרי הסרט, השרה מָתְחָה בִּיקוֹרֶת על הסרט לפני שצפתה בו.

 

בתמונה: פסלון הפרס המוענק לזוכים (ויקיפדיה)