לפני 50 שנה, כשהייתי חַיֶילֶת צעירה שהִתגייסה לצה"ל בעִיצוּמה של מלחֶמֶת יום הכיפורים – קנתה לי חברתי החיילת כמתנת יום הולדת את הספר: 'מלחמה זה דבר בּוֹכֶה' שכתבה המְשוֹרֶרֶת תִרְצָה אֲתָר.
הספר יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת תשל"ה (1974). הציורים בספר הם מעשה יְדֵי ילדֵי קיבוץ גבעת חיים, הקיבוץ המאוחד.
תִרצה אֲתָר (1941 – 1977), הייתה מְשורֶרֶת, סופרת, שַׂחקנית תיאטרון ומְתַרְגֶמֶת ישְׂרְאלית, בִּתָם של המְשורר נתן אלתרמן ושַׂחקנית התיאטרון רחל מרכוס.
בימים אלה של מלחמה נִזְכַּרְתי בספר הזה. שָלַפְתִי אותו ממַדַף הספרים ובָחרתי להביא חמישה שירים מתוכו.
את השיר הבא אני מקדישה לכל הילדים שאבא שלהם לא יחזור ובהם בת משפחתי היילי יהושע, כמעט בת שלוש, שאבא שלה, סרן (מיל.) איתי יהושע לחם ונפל בשבת השחורה בקיבוץ בארי.
אַבָּא שֶׁל יוֹחַאי
לֹא חָזַר הַבַּיְתָה.
אַבָּא שֶׁל יוֹחַאי
לֹא יַחֲזֹֹר הַבַּיְתָה.
אֲבָל אַבָּא שֶׁל יוֹחַאי
תָּמִיד יִהְיֶה
אַבָּא שֶׁל יוֹחַאי.
כָּכָה אָמְרָה לִי
סַבְתָּא.
וּפַעַם, יְלָדִים בֶּחָצֵר שָׁאֲלוּ אֶת יוֹחַאי:
"אֵיפֹה אַבָּא שֶׁלְּךָ?"
וְהֵם הָיוּ רַעֲשָניִיִם כָּאֵלֶּה וּגְדוֹלִים…
שָׁתַק יוֹחַאי וְחִפֵּשׂ, וְחִפֵּשׂ מִלִּים…
וְזָקַף אֶת הָרֹאשׁ…
וְהִרְכִּין אֶת הָרֹאשׁ…
(יוֹחַאי הוּא רַק בֶּן שָלֹֹש)…
וְלִבְסוֹף הוּא, כְּאִלוּ, עָצַם אֶת עֵינָיו
וְאָמַר בְּקוֹל רַךְ וּפִלְאִי:
אַבָּא שֶׁלִּי אֵינֶנּוּ, עַכְשָׁיו.
אֲנִי
אַבָּא
שֶׁלִּי.
בסיומו של הספר פרסמה תרצה אתר שיר תמים של תקווה לשלום שכתבה כשהייתה בת שבע. היא סיימה את הספר במילים:
49 בנים מִתוכָם ובת אחת ‑ זכו לשם עוֹז בעל המַשְמָעוּת הכְּפוּלָה: גם סֵמֶל לגְבוּרה וגם שמָם של הקיבוצים נחל עוז וניר עוז.
הורים ל-34 בנים ול-11 בנות בחרו בשם בְּאֵרִי.
שמות נוספים קשורים גם הם לאֵירוּעֵי המלחמה: שמונה בנים ושתי בנות קיבלו את השם ארז – על שם הקיבוץ, על שם מעבר ארז והמוּצָב הנושא שם זה. חמישה בנים ושלוש בנות נִקְרְאו בשם נִיר, ויש גםדֶקֶל ומָגֵן.
שלוש בנות זָכוּלשם "נוֹבה". נובה בלטינית פֵּירוּשוֹ – חדשה.
מוּטֶלֶתעלינו החובה לעשות הכול לְהָשִיב את החטופות והחטופים, הקְשישים, הנשים, הגברים, וכמובן את הילדים, הילדים שלנו, להשיב את כולם לביתם. מדובר בתַהֲלִיךמוּרְכָּב אשר עדיין איננו סגור ויכול לקחת זמן וּלהימשך בכמה שְלַבִּים. אני רוצה לְהַדְגִיש את זה, זה עדיין לא סגור ויכול לקחת זמן עד שיִיסָגֵר.
הימים הקרובים יהיו מְאוּפְיָינִים ברגעים של הֲקָלָה, וברגעים של כְּאֵב. הם יכולים לכלול גם ניסְיוֹנות לטרור פסיכולוגי שיופְעֲלו כנגדנו על יְדֵי ארגוני הטרור.