עלייה וקליטה

יותר מ-29,600 עולים חדשים ב-2018

יותר מ-29,600 עולים חדשים ב-2018

המדינות המובילות – רוסיה, אוקראינה, ארה"ב וצרפת

 

הסוכנות היהודית פִּרסמה אתמול את נְתוּנֵי העֲלִייָה לשנת 2018: למעלה מ-29,600 עולים חדשים עלו השנה מרחבי העולם לישראל, בְּהַשְוואָה ליותר מ- 28,220 עולים חדשים בשנת 2017. זו עלייה של כ – 5% במספר העולים.

המספר הרב ביותר של העולים בשנת 2018 עלו מרוסיה -10,500 עולים. זהו גידול של כ-45% בהשוואה לשנה הקודֶמֶת. עולים רבים הגיעו השנה גם מאוקראינה -6,500 עולים, ירידה של כ-9% בהשוואה לאֶשְתָקַד.

מצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) הגיעו השנה כ- 3,550 עולים חדשים בְּדוֹמֶה לשנה שעברה. מצרפת הגיעו השנה למעלה מ-2,600 עולים – ירידה של כ-25%, מברזיל הגיעו למעלה מ-660 עולים – ירידה של כ-4%, מבריטניה למעלה מ-500 עולים – ירידה של כ-4%, מארגנטינה למעלה מ-330 עולים – גידול של כ-17%, ומדרום אפריקה עלו השנה למעלה מ-320 עולים – ירידה של כ-2%.

פסיפס נהדר

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, אמר: "אני מְברֵך על העלייה במספרי העולים לישראל. כל יהודי ויהודייה שעולים ארצה ומְקימים פה את ביתם משלימים חֲתִיכָה נוספת בפְּסֵיפָס הנהדר של עם ישראל במולדתו ההיסטורית. גם אחרי 70 שנות עַצְמָאוּת והעליות הגדולות שעלו לישראל, פוטנציאל העלייה נוֹתַר מַשְמָעוּתִי ובִבְסִיס המַטָרוֹת של הסוכנות היהודית."

בתמונה: עולים חדשים בנתב"ג באירוע של הסוכנות היהודית לציון 70 שנות עלייה

תרבות ואומנות

אֵבֶל בישראל ובעולם על מותו של עמוס עוז

אֵבֶל בישראל ובעולם על מותו של עמוס עוז

מִגדולֵי הסופרים ואַנְשֵי הרוח הישראלים

עמוס עוז, חתן פרס ישראל, מגְדולֵי הסופרים הישראלים, הלך לעולמו בגיל 79 לאחר מחלה.

נְשיא המדינה, ראש הממשלה, אישֵי ציבור, אנשי סִפרות, אנשֵי רוח ועיתונים בכל העולם הִסְפִּידוּ את עמוס עוז עם קַבָּלַת היְדיעה על מותו סָמוּך לִכְניסַת השבת.

עוז היה הסופר הישראלי המוּכָּר ביותר בעולם. הוא כתב עֶשרות ספרים. סְפריו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות והוא זכה בִּפְרָסִים בֵּינְלְאוּמִיים רבים.

הוא היה אַחַד הדוברים של השְׂמֹאל הישְׂרְאֵלי. הוא הֶאֱמִין בשלום ובשִיוְויוֹן ובאֶפשרות לִפְתוֹר את הסִכְסוּך הישְׂרְאֵלי-פלסטיני. את דֵעותיו הִבִּיעַ בְּעוֹז במַאֲמָרִים בעיתונים, ברַאֲיוֹנוֹת בתִקשורת ובמִפגשים עם קָהַָל.

בְּאַחַד הרַאֲיוֹנוֹת האחרונים שנתן עוז לתִקְשוֹרֶת, אמר: אני אדם אֲסִיר תודה. ובתשובה לשאלה איך היה רוצה שיִזְכְּרוּ אותו כשכבר לא יהיה כאן, אמר: אני הייתי רוצה לָצֵאת מכאן בהַרגשה שלא פָּגַעתִי באנשים פְּגִיעָה מְיוּתֶרֶת. אני רוצה לצאת מפה בהרגשה שכמה מהמילים שהִשְאַרְתִי אחרַיי הֵיטִיבוּ עם מישהו או הִכְבִּידוּ על מישהו, הֵזִיזוּ למישהו. אם אני אֵדַע שחֵלֶק מעֶשרות אלפֵי המילים שכתבתי הֵזִיז משהו למישהו – אני מְסוּדָר. יִהיה לי מה להראות למעלה בכְּניסה.

עמוס עוז הִשְאִיר אחריו אישה, שתֵי בנות, בן ונכדים. הוא היה חָתוּם על כרטיס אדי ומשפחתו תָרְמָה את אֵיבָרָיו.

אֲרוֹנוֹ של עמוס עוז יוּצַב באולם "צַוותא" בתל אביב ביום שני בשעה 10:00 בבוקר  והקהל יוכל לַחלוק לו כָּבוד. בשעה 12:00 יֵיעָרֵך במקום טֶקֶס אַשְכָּבָה. הַלְוָויָיתו תִתְקַיֵים ביום שני בשעה 15:00 בבית העָלמין בקיבוץ חולדה. בהלוויה לא יִינָשְׂאוּ הֶסְפֵּדִים.

עמוס עוז      

1939 – 2018

עמוס עוז (קלוזנר) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, חתן פרס ישראל, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.

סְפָרָיו וסיפורָיו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר. הוא זָכָה בפְרָסִים יוֹקְרָתִיים לסִפרות בישראל ובעולָם, בָּהֵם פרס ישראל (1998), פרס גתה, פרס היינריך היינה, פרס ביאליק, ופרס טולסטוי (אוקטובר 2018). פעמים אחדות הוּזְכַּר שמו כְּמועמד רָאוּי לפרס נובל לספרות.

בנוסף לסִפרֵי סיפורֶת רבים פִּרְסֵם מַאמְרֵי דֵעָה בעיתונים ובסִפרֵי עִיוּן.

מירושלים לקיבוץ             

עמוס עוז (קלוזנר) נוֹלַד בירושלים למשפחת מַשְׂכִּילִים רוויזיוניסטים יְדוּעָה. אביו, יהודה אריה קלוזנר, היה דוקטור לספרות עברית ועבד בסִפרייה הלְאומית. אמו, פניה, למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת פראג ובאוניברסיטה העברית בירושלים. דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר, היה ראש החוג לסִפרות עברית באוניברסיטה העברית, וּלְיָמִים מועמַד תְנועת החֶרות בבְּחירות 1949 לתפקיד נְשִׂיא ישראל, שֶבּוֹ זָכָה חיים ויצמן.

כְּשֶהָיָה עמוס בן 12, הִתְאַבְּדָה אִמוֹ פניה.

בגיל 14 וחצי עָזַב את הבית והִצְטָרֵף לקיבוץ חולדה. שם הִכִּיר את אשתו לעתיד, נילי, בת חולדה, בִּתוֹ של סַפְרַן הקיבוץ. לאחר השֵירות בצה"ל למד פילוסופיה וסִפרות עברית באוניברסיטה העברית.

לנילי ועמוס עוז שלושה ילדים. בְּנוֹתֵיהֶם, פרופ' פניה עוז-זלצברגר וגליה עוז עוֹסְקוֹת בִּכְתיבה סִפרותית. בְּנָם הצעיר דניאל הוא מוזיקאי ומְשוֹרֵר. מִספר שנים לְאַחַר הולַדתו של דניאל, עָזבה המשפחה את הקיבוץ מִפְּאַת מַחֲלַת הקַצֶרֶת שֶבָּהּ לָקָה, ועברה לערד. בשְנותָיו האחרונות הִתְגוֹרֵר עמוס עוז בתל אביב.

עמוס עוז נִפְטַר ב-28 בדצמבר 2018 לאחר מַאֲבָק במחלַת הסַרְטָן, כשהוא בן 79.

סופר, פובליציסט ואיש רוח 

קוֹבֶץ סיפורָיו הראשון 'אַרצות התן' פּוּרְסַם בשנת 1965. הרומן הראשון שלו, 'מקום אחר', יצא לאור בשנת 1966.

סִפרו האוטוביוגרפי 'סיפור על אהבה וחושך' יצא לאור בשנת 2002. הספר תוּרְגַם ל-30 שָׂפות ונִמכר בכמיליון עוֹתָקִים. ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמָה נטלי פורטמן, שגם משַׂחֶקֶת בסרט את התפקיד הרָאשִי.

עמוס עוז נִמְנה עם אישי הרוח המובילים בישראל, מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית. הוא פִּרסם מַאֲמָרִים פובליציסטיים בנושְׂאֵי פוליטיקה, סִפרות ושלום.

עֶמְדוֹתָיו בתְחוּם המדיני היו יוֹנִיוֹת, וסוציאל-דמוקרטיות בתְחוּם הכַּלְכָּלִי-חֶברָתִי.

לִקְראת הבחירות לכנסת ה-17 ולכנסת ה-18 הוא מוּקַם במקום סִמְלִי (116,115 בִּרְשִימַת המועמדים של מֶרֶצ לכנסת.

מִבֵּין סְפָרָיו  

ארצות התן; מקום אחר; מיכאל שלי; לגעת במים לגעת ברוח; הר העצה הרעה; באור התכלת העזה; מנוחה נכונה; פה ושם בארץ ישראל; קופסה שחורה; לדעת אישה; אל תגידי לילה; אותו הים; סיפור על אהבה וחושך; בין חברים; יהודים ומילים (יחד עם בתו פניה עוז-זלצברגר); הבשורה על פי יהודה; ממה עשוי התפוח (יחד עם עורכת ספריו שירה חדד, מאי 2018).

בתמונה: שבוע הספר העברי, 2006. בצילום, פורטרט של הסופר עמוס עוז. MILNER MOSHE (לע"מ)