Browsing Category

בארץ

יום הזִיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל תשע"ח

יום הזִיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל תשע"ח
דם המכבים (ויקיפדיה)

יום הזִיכָּרוֹן לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל תשע"ח  

האירועים

טֶקֶס הזִיכָּרוֹן לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל יִתְקַייֵם בערב יום הזיכרון, יום שלישי, ב' באייר, 18 באפריל, בשעה 16:00 בבית 'יד לבנים' בירושלים;

בשעה 20:00 יֵיעָרֵך ברַחֲבַת הכותל המערבי בירושלים הטקס הממלכתי לפתיחת אֵירוּעֵי יום הזיכרון. הטקס יִיפָּתַח בצְפִירָה בת דקה שתִישָמַע בכל רחבי המדינה;

בשעה 21:15 יֵיעָרֵך במִשְכַּן הכְּנֶסֶת אירוע הזיכרון הלאומי 'שירים לזכרם';

ביום רביעי, יום הזיכרון, בשעה 11:00 תִישָמַע צפירת דומייה של שתי דקות ומיד אחריה יחֵל טקס האַזְכָּרָה הממלכתי בהֵיכַל הזיכָּרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל בירושלים;

בשעה זו יתקיימו טקסי זיכרון בכל בָּתֵי העָלְמִין הצבאיים. טקסים יתקיימו בבְּסִיסֵי צה"ל, במֹוסְדוֹת החינוך ובמוֹסְדוֹת המדינה.

בשעה 13:00 יתקיים בהר הרצל טקס האזכרה לנִפְגְעֵי פְּעוּלוֹת האֵיבָה.

הרדיו והטלוויזיה יְשַדְרו תוכניות המוּקְדָשוֹת לנופלים ולבני המִשְפָּחוֹת השַכּוּלוֹת. אפיק 22 בטלוויזיה ישדר ברצף את שמות הנופלים לפי סדר תאריך נפילתם.

בהיכל הזיכרון הלאומי יודלקו נרות כל הנופלים.

אירועי יום הזיכרון יֵֵיחָָתְמו בהר הרצל בשעה 20:00 בטקס הדלקת המשואות ותחילת אירועי יום העַצמאות.

ביום העצמאות ה-70 – 8,842 מיליון נפש

ביום העצמאות ה-70 – 8,842 מיליון נפש
לוגו חגיגות ה-70 למדינה

ביום העצמאות ה-70 – 8,842 מיליון נפש

מתש"ח ועד תשע"ח: 3.2 מיליון עולים

בישראל חיים ביום העצמאות תשע"ח כ-8.842 מיליון נפש. בימיה הראשונים של  המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף תושבים.

האוכלוסייה היהודית מונה כ-6.589 מיליון תושבים (74.5% מכלל האוכלוסייה), האוכלוסייה הערבית כ-1.849 מיליון תושבים (20.9%) ואוכלוסיית האחרים מונה כ-404 אלף תושבים (4.6%).

מאז יום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-163 אלף איש, גידול של כ-1.9%. בתקופה זו נולדו בישראל כ-177 אלף תינוקות ונפטרו כ-41 אלף איש. כ-28 אלף עולים הגיעו לארץ מאז יום העצמאות הקודם.

הָעֲלִייָה

מתש"ח ועד תשע"ח עלו לישראל כ-3.2 מיליון עולים. שני גלי העלייה הגדולים ביותר היו גל העלייה מ -1948 עד אמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת (יותר מ-700 אלף עולים), שהביא להכפלת מספר התושבים במדינה בתוך כארבע שנים, וגל העלייה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, (יותר מ-900 אלף עולים) שהביא לעלייה של יותר מ-10% במספר התושבים בישראל.

הַיִישוּבִים

ב-1949 היו בישראל 500 יישובים, וב-2016 – 1,214 יישובים. כיום כמחצית מהאוכלוסייה (44%) מרוכזת ב‑15 הערים הגדולות, המונות יותר ממאה אלף תושבים. העיר הגדולה ביותר היא ירושלים (882,700 תושבים).

עם קום המדינה, 75% מהאוכלוסייה גרה בערים או ביישובים עירוניים. רק עיר אחת מנתה יותר ממאה אלף תושבים – תל אביב (כ-240 אלף תושבים שהיו 28% מאוכלוסיית המדינה).

 

יום העצמאות ה-70

יום העצמאות ה-70
הצילום: עמוס בן גרשום (לע"מ)

יום העצמאות ה-70

70 שעות של חגיגות

אירועי יום העצמאות יחלו ביום רביעי ב-20:00 בטקס המסורתי של הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים ויימשכו 70 שעות ללא הפסקה, עד למוצאי שבת.

לאחר סיום טקס הדלקת המשואות, יושר בכ-30 מוקדים בארץ ובעולם השיר "הללויה" המוביל את חגיגות ה-70 למדינת ישראל.

בכל רחבי הארץ יתקיימו אירועים, הופעות, מופעים של זיקוקין די נור ומסיבות.
ב-70 חופי רחצה מנהריה עד אילת יתקיים "לילה כחול-לבן" – חגיגת הריקודים הגדולה שתימשך עד אור הבוקר.
ביום חמישי, יום העצמאות יתקיימו האירועים המסורתיים לצד טיולים, סיורים וביקורים בבסיסי צה"ל ובאתרי מורשת ופקניקים.

בין האירועים: חידון התנ"ך הבינלאומי, טקס החיילים המצטיינים במשכן נשיא המדינה, מטס גדול של חיל האוויר, חברות תעופה אזרחיות ונציגים מחילות האוויר ממדינות אחרות, משט ימי ומפגן צניחה של מפקדים בהווה ובעבר.

חלק מבסיסי צה"ל ואתרי המורשת יהיו פתוחים לקהל הרחב.

במוצאי יום העצמאות יתקיים טקס הענקת פרסי ישראל בירושלים.

מצעד האור

לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, יתקיים במוצאי יום העצמאות בתל אביב 'מצעד האור'.
במצעד ינועו מיצגים מוארים המייצגים את התרבות הישראלית, ואיתם למעלה מ-1000 משתתפים: רקדנים, אקרובטים שחקנים וקבוצות ילדים ונוער שיצעדו בתלבושות מוארות.

המצעד יצא לדרך ביום חמישי בשעה 19:30 וינוע בדרך נמיר לאורך כ-2.5 קילומטרים משדרות רוקח ועד פינת שדרות שאול המלך, שם תתקיים מסיבה עברית.

הכרזת העצמאות

החגיגה הגדולה תימשך גם ביום שישי. בשעה 16.00 יתקיים אירוע השמעת הכרזת העצמאות בקולו של דוד בן גוריון ואחריו –  ריקודים בשדרות רוטשילד בתל אביב, ליד היכל הכרזת המדינה וב-14 מוקדים נוספים בכל הארץ.
לאירוע קדם מהלך דיגיטלי הקורא לכל אזרחי ישראל לחתום באינטרנט על מגילת העצמאות.

 

פרטים על האירועים – באתר משרד התרבות.

פרס ישראל תשע"ח

פרס ישראל תשע"ח
אות פרס ישראל (ויקיפדיה)

פרס ישראל תשע"ח

מְצוּינות ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

פרס ישראל המוענק על ידי משרד החינוך הוא פרס ממלכתי שמטרתו להביא לידי ביטוי הישגים משמעותיים בתחומי מדעי היהדות, הרוח והחברה, מדעי החיים והמדעים המדויקים, התרבות והאמנות ומפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינת ישראל.

הזוכים הם אזרחי-ישראל – יחידים, או שותפים, שגילו הצטיינות מיוחדת ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים, במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיאת בית המשפט העליון, ראש עיריית ירושלים ושר החינוך.

 

פרסי ישראל יוענקו השנה לזוכים הבאים:

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום טכנולוגיה וחדשנות יישומית:
מר גיל שויד​

גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, הוא דוגמה ומופת להצמחת טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה הפועלת עד היום ממדינת ישראל.
תרומתו למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי טק מזה 25 שנים.

 

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום חברה וקהילה:
ח"כ ושר החוץ לשעבר דוד לוי

דוד לוי (ויקיפדיה)

דוד לוי עלה ארצה כנער מרבאט שבמרוקו אל המעברה ועיירת הפיתוח, והגיע לראש העשייה הציבורית והחברתית. הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפרפרייה.

 

כלת פרס ישראל למפעל חיים בתחום חברה וקהילה:
הגב' מרים פרץ

מרים פרץ (ויקיפדיה)

מרים פרץ, אשת חינוך, שכלה שניים מבניה בקרבות ישראל. מאז היא מקדישה את חייה לחינוך ולהנחלת המורשת היהודית והציונית. היא עורכת הרצאות בפני בני נוער וחיילי צה"ל ובקהילות ברחבי העולם ומסייעת למשפחות שכולות ולפצועי צה"ל.

 

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום עלייה וקיבוץ גלויות:
מר נתן שרנסקי

נתן שרנסקי (ויקיפדיה)

מפעל חייו של מר שרנסקי הוא הגשמה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה: כפעיל בחו"ל, כאסיר ציון, ומאז עלייתו לישראל –  בפעילות למען העולים לארץ, למען העם היהודי ומדינת ישראל. הוא כיהן בכנסת ישראל והיה שר בממשלת ישראל. פעילותו היא סמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב ולהיקלט בה.

 

כלת פרס ישראל וחתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום התעשייה:
הגב' יהודית ומר יהודה ברוניצקי

יהודה ברוניציקי, איש חזון, ממציא, יליד פולין, שרד את השואה. ביחד עם רעייתו, דיתה ברוניצקי, מראשונות נשות העסקים והיזמות בישראל, הקימו את קבוצת אורמת והפכו אותה לחברה מובילה בעולם באנרגיה גיאוטרמית. פעילותם פורצת דרך בתעשייה המקומית והעולמית. תרומתם משמעותית לחינוך הטכנולוגי, לקידום נשים ולחדשנות.

 

חתן פרס ישראל בתחום ספרות ושירה עברית:
הסופר דויד גרוסמן

דוד גרוסמן (ויקיפדיה)

דויד גרוסמן הוא אחד הקולות המרכזיים והמשפיעים בספרות ובתרבות הישראלית. ברומנים, בסיפורים, במסות, בכתיבתו התיעודית וביצירתו לילדים העמיד שורה של יצירות מופת המצטיינות ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית. ספריו תורגמו לעשרות שפות והוא אחד הסופרים הישראלים הנודעים והאהובים בעולם.

 

חתן פרס ישראל בתחום התקשורת:
מר רון בן ישי

רון בן ישי (ויקיפדיה)

העיתונאי רון בן ישי זוכה בפרס על סיקור ביטחוני, צבאי ובין לאומי מעמיק ואמין, תוך גילוי אומץ לב, במשך עשרות שנים.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל על טיפול בפצועים תחת אש האויב.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה:
פרופסור יצחק שלזינגר

יצחק שלזינגר (ויקיפדיה)

פרופ' יצחק שלזינגר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית הוא מחשובי המדענים בתחום הפסיכולינגויסטיקה. הוא תרם לחקר תהליכי הקריאה וחקר התפתחות השפה אצל ילדים. הוא היה חלוץ בתיעוד ובהמשגה של שפת הסימנים של החרשים בישראל.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי היהדות:
פרופסור אלישע קימרון

אלישע קימרון (ויקיפדיה)

פרופ' אלישע קימרון הוא בלשן, חבר האקדמיה ללשון העברית ומראשי החוקרים של מגילות מדבר יהודה.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר התרבות, האמנות והמוזיקולוגיה:
פרופסור אדווין סרוסי

אדווין סרוסי (ויקיפדיה)

פרופ' אדווין סרוסי זוכה בפרס על תרומתו והישגיו במחקר המוזיקה היהודית באזור ספרד וצפון אפריקה והאימפריה העותמאנית. הוא מפורצי הדרך במחקר המוזיקה הפופולארית והמוזיקה המזרחית (המכונה ים תיכונית).

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה וחקר מדעי המחשב:
פרופסור אלכס לובוצקי   

אלכס לובוצקי (ויקיפדיה)

פרופ' אלכס לובוצקי הוא מחשובי החוקרים בעולם בתורת החבורות. עבודותיו השפיעו על תחומים רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב.

 

כלת פרס ישראל למפעל חיים בתחום החינוך:
פרופסור נאוה בן צבי

פרופ' נאוה בן צבי, הייתה פרופ' מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר המרכז ללימודי מדעים. בשנות ה – 70 נמנתה עם צוות שהקים את האוניברסיטה הפתוחה לשם הנגשת ההשכלה לכלל האוכלוסייה.
פרופ' בן צבי היא חלוצה בתחום הנגשת החומרים לאינטרנט ומכהנת כיו"ר המרכז הישראלי למצויינות בחינוך. היא פעלה לשילוב של חרדים ושל בעלי לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה.

 

חתן פרס ישראל בתחום החקלאות וההתיישבות:
מר יהודה הראל   

יהודה הראל (עמוס בן גרשום לע"מ)

יהודה הראל הוא אבי ההתיישבות הישראלית בגולן. איש חזון ומעשה אשר הפך את רמת הגולן משדה בזלת וקרב לאזור שוקק חיים.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה והכימיה:
פרופסור שלמה הַבְלִין   

שלמה הבלין (ויקיפדיה)

פרופ' שלמה הבלין הוא בין פורצי הדרך בהכללה של הידע בתחומים פיזיקליים לתחומים רחבים. הוא מקדיש מזמנו וממרצו להנחלת מדע עכשווי לנוער ותורם רבות ליצירת קשרי מדע בין ישראל לעולם.

 

חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה:
פרופסור סרג'יו הרט   

סרג'יו הרט ׁ(ויקיפדיה)

פרופ׳ סרג׳יו הרט מהמחלקה לכלכלה והמחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית הוא מבכירי הכלכלנים בארץ ובעולם. הוא עוסק בתחום תורת המשחקים על השלכותיה בתחומי הכלכלה השונים.

 

ברכות לזוכים ולזוכות בפרס!

 

מַדלִיקֵי המשׂוּאוֹת ביום העצמאות ה-70

מַדלִיקֵי המשׂוּאוֹת ביום העצמאות ה-70
טקס הדלקת המשואות (אופיס)

מַדְלִיקֵי המַשׂוּאוֹת ביום העצמאות ה-70

לתִפְאֶרֶת מדינת ישראל

14 ישראלים נבחרו להדליק השנה את 12 המשואות, כמספר שבטי ישראל, בטקס המסורתי הפותח את חגיגות העצמאות. את המשואה ה-13 ישיא ראש הממשלה בנימין נתניהו בשם ממשלות ישראל לדורותיהן.

הנה רשימת מדליקי המשואות לתפארת מדינת ישראל ביום העצמאות ה-70 למדינה:

שלמה ארצי – זמר, יוצר, מלחין, מייסד עמותת 'צימאון' לקידום הפריפריה;

שלמה ארצי (ויקיפדיה)

זאב רווח – שחקן תיאטרון וקולנוע, תסריטאי ובמאי;

זאב רווח (ויקיפדיה)

ליא קניג – שחקנית 'הבימה', כלת פרס ישראל לתיאטרון;

ליא קניג (ויקיפדיה)

את משואת צה"ל ישיאו אלוף (מיל') ישעיהו (שייק'ה) גביש, ששימש כמפקד בכיר בפלמ"ח ובצה"ל וסגן-אלוף רועי לוי, מפקד יחידת אגוז, שנפצע באורח אנוש במבצע 'צוק איתן'.

ישעיהו גביש (ויקיפדיה)

רחלי גנות – אשת היי-טק חרדית הפועלת למען שילובן של נשים חרדיות בתחום;

נועם גרשוני –  סרן גרשוני היה טייס מַסוק קרב שנפצע במלחמת לבנון השנייה. זכה במדליית זהב בטניס במשחקים הפראלימפיים בלונדון;

נועם גרשוני (ויקיפדיה)

מרגלית זינאתי – בת למשפחה יהודית עתיקה מפקיעין, המשמרת את היישוב היהודי בגליל ברציפות מאז ימי בית שני;

מרגלית זינאתי (ויקיפדיה)

שייח' מוואפק טריף – המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. פועל לבניית גשר של סובלנות והבנה בין בני הדתות והתרבויות השונות;

מוואפק טריף (ויקיפדיה)

פרופ' מרסל מחלוף – דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. מחקריה פורצי דרך בחקר הסרטן;

מרסל מחלוף (ויקיפדיה)

פרופ' אביעזרי פרנקל –  תרם במשך עשרות שנים לביטחון המדינה. מראשוני העוסקים במדעי המחשב בישראל. מהוגי הרעיון, שמאחורי "פרויקט השו"ת" (מאגר היהדות הממוחשב); בשנת 2014 נחטף ונרצח נכדו, נפתלי פרנקל ז"ל;

אביעזרי פרנקל (ויקיפדיה)

מאי קורמן –  תלמידת תיכון עם לְקות שמיעה שפיתחה פטנט ייחודי למניעת התופעה הכאובה של שכחת ילדים ברכב;

ד"ר אבשלום קור – לשונאי ואיש רדיו הפועל להביא את העברית התקנית לכול.

אבשלום קור (ויקיפדיה)

 משואה נוספת ישיא נציג משרד החוץ ששמו טרם פורסם.

 

בחול המועד: כניסה חינם ל-30 מוזיאונים ואתרים

בחול המועד: כניסה חינם ל-30 מוזיאונים ואתרים
יד לשיריון (ויקיפדיה)

בחול המועד: כניסה חינם ל-30 מוזיאונים ואתרים 

מצפון ועד דרום

בנק הפועלים יקיים גם השנה את פרויקט 'פסח בחינם עם בנק הפועלים'. הכניסה לעשרות מוזיאונים, אטרקציות לילדים ואתרים תהיה בחינם בימי חול המועד פסח.

הנה רשימה חלקית של האתרים:

תל אביב והמרכז:

מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון נחום גוטמן, המוזיאון הישראלי במרכז יצחק רבין, מוזיאון הרצליה, המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, מוזיאון העיצוב חולון, מוזיאון יהדות בבל.

חיפה והצפון:

המוזיאון הימי הלאומי חיפה, יער האיילים, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון העיר חיפה, מוזיאון מאנה כץ חיפה, מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה, מוזיאון ינקו דאדא עין הוד, מוזיאון לוחמי הגטאות, מוזיאון עתיקות הגולן, פארק קצרין, מוזיאון אוצָרות בחומה בעכו, הסימפוזיון הבינלאומי לפיסול אבן בגליל – מעלות תרשיחא.

ירושלים והסביבה:

מוזיאון ארצות המקרא, יד לשריון לטרון, הגן הבוטני ירושלים, אמת המים בארמון הנציב – עיר דוד.

השפלה והדרום:

מוזיאון אשדוד לאמנות, מוזיאון ג'ו אלון בנגב, מוזיאון המים בקיבוץ ניר עם, מוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד, מוזיאון הזכוכית בערד.

בתמונה: אתר 'יד לשיריון' בלטרון לזכר חללי מערכות ישראל

מספר הילדים המְמוּצע שאישָה יולדת בישראל הוא הגבוה ביותר במערב

מספר הילדים המְמוּצע שאישָה יולדת בישראל הוא הגבוה ביותר במערב
הצילום: MARK NEYMAN

מספר הילדים המְמוּצָע שאישה יוֹלֶדֶת בישראל הוא הגבוה ביותר במערב

ב-2016: 3.11 ילדים

הלִשְכָּה המֶרְכָּזִית לִסטטיסטיקה פִּרְסְמָה אתמול נְתוּנִים על יְלוּדָה ופִרְיוֹן בישראל 2016.

הנה נתונים אחדים:

בשנת 2016 נולדו בישראל 181,405 יִילוֹדִים. זו עלייה של 92% משנת 1980.

51.5% מהם היו זְכָרִים ו- 48.5% היו נְקֵבוֹת.

שיעור הִּפְריוֹן (מספר הילדים המְמוּצָע שאישה צְפוּיָה ללדת) היה 3.11 ילדים. שיעור זה גבוה יותר מהשיעור בכל המדינות החברות ב-OECD.

שיעור הפריון של הנשים היהודיות המשיך לעלות, והגיע ל-3.16 ילדים לאישה.

משנת 2000 עלה גיל האם הממוצע בלידה בשנה וחמישה חודשים והגיע ב-2016 ל-30.4 שנים.

בשנת 2016 נשים ילדו את ילדן הראשון בגיל 27.6 בממוצע, את ילדן השני בגיל 29.6 בממוצע ואת ילדן השלישי בגיל 31.9 בממוצע.

כ-6.9% (9,211) מהיילודים נולדו לנשים לא נשואות.

כ-4.6% מהיילודים שנולדו ב-2014 נולדו בלְידוֹת מְרוּבּות עוּבָּריִם, 97% מהם בלידת תְאוֹמִים.

שיעור הפריון הגבוה ביותר ביישובים המוֹנִים 10,000 תושבים ומעלה היה במודיעין עילית (7.59 ילדים לאישה) והנמוך ביותר – בקריית טבעון (1.91 ילדים לאישה).

בצילום: אישה וזוג תאומים בטיילת, על חוף הים בתל אביב MARK NEYMAN

 

אז איך החיים בישראל?

אז איך החיים בישראל?
הצילום: ויקיפדיה

אז איך החיים בישראל?

תָלוּי איפה…

הלִשְכָּה המֶרְכָּזִית לִסְטטיסטיקה פִּרְסְמָה אתמול את מדדי אֵיכוּת הַחיים בערים הגדולות  (ערים המוֹנוֹת יותר מ-100,000 תושבים) בשנת 2016. 

ברחובות איכות החיים הגבוהה ביותר. היא מוֹבִילָה גם בשְׂבִיעוּת רָצוֹן מעבודה, שביעות רצון מהדירה ותְחוּשַת יכולת לְהִתְמוֹדֵד עם בעיות. תְמוּתַת התינוקות ברחובות היא הנמוכה ביותר.

ברמת גן תוֹחֶלֶת הַחַיים הגבוהה ביותר.

בראשון לציון שביעות הרצון מאֵזוֹר המגורים היא הגבוהה ביותר.

בני ברק מובילה בשביעות הרצון מהחיים, הַעֲרָכָה עַצְמִית של בריאות ושִיעוּר ההַצְבָּעָה בבְּחִירוֹת לכנסת.

בפתח תקווה נמצא האחוז הגבוה ביותר של תושבים מְרוּצִים מהמַצָב הכַּלְכָּלִי.

בחולון התושבים מרוצים מאוד מאזור המגורים.

בתל אביב-יפו שיעור התַעֲסוּקהָ הגבוה ביותר.

אשדוד מובילה בשביעות הרצון מפרקים ומשְטָחִים ירוקים.

באשקלון נִמְצָא הָאָחוּז הנמוך ביותר של תושבים שהִבִּיעוּ אֵמוּן גבוה במַעֲרֶכֶת הבְּרִיאוּת.

בחיפה צְפִיפוּת הַדִיוּר הנמוכה ביותר.

בנתניה נמצא מספר התושבים המביעים אמון בממשלה הגבוה ביותר.

בבאר שבע תוחלת החיים הנמוכה ביותר ותמותת התינוקות הגבוהה ביותר.

בירושלים נמצא האחוז הנמוך ביותר של תושבים המרוצים מאזור המגורים והאחוז הגבוה ביותר של תושבים המביעים אמון גבוה במערכת הבריאות.

בבת ים נמצא האחוז הנמוך ביותר של שביעות רצון מהחיים.

 

העיר בית שמש לא נִכְלְלָה בהַשְווָאָה בְּשֶל מיעוט נְתוּנִים זְמִינִים.

קק"ל: לא לִקְטוֹף כַּלָנִיוֹת 

קק"ל: לא לִקְטוֹף כַּלָנִיוֹת 
הצילום: ויקיפדיה

קק"ל: לא לִקְטוֹף כַּלָנִיוֹת 

הכַּלָנִית – פרח מוּגָן

הקרן הקיימת לישראל פּוֹנָה למבקרים בפסטיבל 'דרום אדום' המתקיים בסופי השבוע של חודש פברואר ומַזְכִּירָה כי הכלנית היא פרח מוּגָן שאסור לִקְטוֹף אותו. זאת בְּעִקְבוֹת מִקְרִים שקָרוּ לאחרונה, שבהם מטיילים קָטְפו כלניות.

צֵא לנוֹף אך אַל תִקְטוֹף!

 

בתמונה: Colorful-Anemone-coronaria-Zachi-Evenor

דירה למורה בְּהוֹקָרָה

דירה למורה בְּהוֹקָרָה

דירה למורה בְּהוֹקָרָה

מהתלמיד ולדימיר 

מינה יודיצקיה ברלינר הייתה מורה לגרמנית בתיכון 281 בסנט פטרסבורג ברוסיה. אחד מתלמידיה בשנים 1968-1967 היה הנער ולדימיר פוטין, לימים נשיא רוסיה.

בשנת 1973 עלתה מינה לישראל והתגוררה בדירה בדרום תל אביב.

כששמעה כי פוטין עוֹמֵד לבקר בישראל באפריל 2005 נִיגְשָה לקונסוליה הרוסית והשאירה שם את הפְּרָטִים שלה.

כשהגיע לארץ, פוטין הזמין אותה לפגישה והשניים נפגשו בירושלים. הפגישה הייתה מרגשת. לאחר הפגישה קיבלה מהנשיא במתנה שעון שעל גבו היה כתוב 'מהנשיא' ואת ספרו האוטוביוגרפי 'בגוף ראשון'. על הכְּרִיכָה הפנימית נִכְתַב "למינה באהבה" עם חֲתִימָתוֹ של פוטין.

כל אלה היו הֲכָנָה למתנה הגדולה.

יום בָּהיר אחד הופיע בביתה דיפלומט רוסי ואמר לה שהנשיא רוצה לקנות לה דירה, לאחר ששמע שהיא גרה בדירה שְׂכוּרָה בקוֹמָה גְבוהה בלי מַעֲלִית. האיש הראה למורה שתי דירות. היא בחרה בדירה הקטנה יותר – דירת חדר וחצי ברחוב פינסקר.

מינה, שהייתה אַלְמָנָה ללא קְרוֹבֵי מִשְפָּחָה, חיה מאז עם מְטַפֶּלֶת בדירה שקנה לה התלמיד לשעבר. בכל שנה שלחה לו בְּרָכָה ליום הולדתו.

בחודש דצמבר האחרון נִפְטְרָה המורה היקרה בגיל 96. בצַווָאֲתָּהּ ביקשה לְהַחזִיר את הדירה לתלמיד.

בתמונה: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקר בישראל. שר החוץ אביגדור ליברמן מקבל את פני הנשיא פוטין בנמל התעופה בן גוריון (2012). Kobi Gideon לע"מ
image_print