Browsing Category

בארץ

מי יהיה העץ הלאומי של ישראל?

מי יהיה העץ הלאומי של ישראל?
עצי זית בפארק רעננה

מי יהיה העץ הלאומי של ישראל?

הִיכָּנְסו לאתר קק"ל ובַחֲרוּ

אחרי שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית, הצבי לבעל החיים הלאומי והכלנית לפרח הלאומי – הגיע הזמן לבחור את העץ הלאומי!

ב-120 השנים האחרונות נטעה קק"ל, האחראית על היִיעור בישראל, כ-250 מיליון עצים ברחבי המדינה, והם הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי.

לרגל חגיגות ה-120 לקרן קימת לישראל, קק"ל מַשיקה את תחרות "העץ הלאומי" ומזמינה אתכם לבחור את העץ שלדעתכם מייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר.

העצים המועמדים: אלה, אלון תבור, אקליפטוס, ברוש, דקל, זית, תאנה.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר הקק"ל, לקרוא על העצים ולבחור. 

 

 

 

 

מַדַד הדמוקרטיה בישראל – 2020

מַדַד הדמוקרטיה בישראל – 2020
לוגו המכון הישראלי לדמוקרטיה ויקיפדיה

מַדַד הדמוקרטיה בישראל – 2020

תַמְרוּר אַזְהָרָה

רָאשֵי המָכוֹן הישְׂרְאלי לדמוקרטיה הִגִישו אתמול לנְשיא המדינה רובי ריבלין את מַדַד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020.

פרויקט מַדַד הדמוקרטיה, נֶעֱרַך זו השנה ה-18 בִּרְצִיפוּת. הוא מוֹדֵד את מידת ההַעֲרָכָה שיש בציבּוּר לחוֹסֶן הדמוקרטי בישראל, מִידת האֵמוּן במוֹסְדות המדינה והערכת הציבור כְּלַפֵּי השֵירות הציבורי. 

השנה בָּדַק המכון את הַשְפָּעַת מַשְבֵּר הקורונה על מַעַרְכוֹת היְחָסִים בין חֲרֵדִים ללא חֲרֵדִים, בין יְהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. בכל אחת ממַעַרְכוֹת יְחסים אלה יש הַחְמָרָה במְדדים.

לפי המַדָד, כשנֵי שְלישים מהציבור סְבורים כי השִלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסַכָּנָה חֲמוּרָה. נרשמה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות. נִרְשְמָה הֵיחָלְשוּת רבה של תְחוּשַת הסולידריות החֶברתית של הציבור בישראל  – זו הרָמָה הנמוכה ביותר של תחושת סולידריות  שנִמְדְדָה בעָשׂוֹר האחרון. החדשות הטובות: לַמְרוֹת הכול, כשני שלישים מהציבור סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו.

ריבלין מזהיר

נשיא המדינה ראובן ריבלין הֵגִיב על תוצְאות המדד והִצִיב תַמְרוּר אַזְהָרָה למַנְהִיגִים. הנשיא אמר, בין השאר:

"אני קורא מכאן למנהיגי הציבור – לחברי הכנסת, לראשי המפלגות, לראשי הערים ולמנהיגים הרוחניים" קרא הנשיא והזהיר: "אסור לנו שהתמונות הקשות מגבעת הקפיטול יהיו קְדִימוֹן לַאֲשֶר יִתְרַחֵש ברחובות ירושלים בחודשים הקרובים – בְּצֵל הַנְחָיוֹת החֵירוּם, בצל מערכת הבחירות הרביעית, בצל ההַפְגָנוֹת מול מְעוֹן ראש הממשלה, בצל המשפט הפְּלִילִי המִתְנַהֵל נגד ראש ממשלת ישראל". עוד אמר: "שִיקוּם אמון הציבור בכנסת ובמִפְלגות, ובכל מוסדות המדינה, יצטרך לעמוד ברֹאש מַעְיְינֵיהֶם של נִבְחֲרֵי הציבור – לא רק לאחר הבחירות לכנסת, בחודש מרץ הקרוב, אלא הָחֵל ממחר בבוקר".

 

 

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: לוגו המכון הישראלי לדמוקרטיה, ע"י אתר המכון, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה למטה: נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר, ע"י מארק ניימן / לשכת העיתונות הממשלתית, תחת רישיון. ויקיפדיה

מה חיפשנו בגוגל ב-2020?

מה חיפשנו בגוגל ב-2020?
סמליל מנוע החיפוש גוגל ויקיפדיה

מה חיפשנו בגוגל ב-2020?

לא קשה לְנַחֵש…

גוגל ישראל פִּרסמה לקראת סיום השנה את רשימת החיפושים המובילים בשנת 2020, שנה שעמדה בסימן המגֵפה העולמית.

אז מה חיפשו הישראלים בגוגל בשנה זו? קל לְנַחֵש: במקום הראשון ברשימת עשרת החיפושים המובילים של שנת 2020 נמצאת המילה 'קורונה'. במקום השני: 'משרד הבריאות'. אחריהם ברשימת החיפושים המובילים: 'wpad' (פרוטוקול אַבְטָחָה לעבודה מרחוק), 'zoom', 'שופרסל אונליין', 'מיי פסטיגל', הסדרה 'טהרן', 'לִשְכַּת התַעֲסוּקָה' ותוכנית הריאליטי 'הִישָׂרדות'. 

איור של הנגיף ויקיפדיה

 

מה שאלנו?

הקורונה תפסה מקום נִרְחָב גם ברשימת השאלות ששאלנו את גוגל בשנה זו. במקום הראשון ברשימה נמצאת השאלה "איך נדבקים בקורונה?", ואחריה כמה שאלות, חלק מהן מַפְתִיעוֹת: "איך מכינים מופלטה?"  "איך מכינים מסכה בֵּיתִית?" (זה לא מַפְתִיעַ), "איך מכינים פנקייק?" ו"איך מכינים חרוסת?". עוד ברשימה: "איך מִשתמשים בזוּם?", "איך התחילה הקורונה?", "איך מַכשירים תנור לפסח?", "איך מְכינים אורז?" ו"איך לצייר?".

 

שנת בחירות והסכמי נורמליזציה

הינה רשימת החיפושים הפופולריים ביותר בשנה האחרונה בתחום הפוליטיקה: 'תוצאות בחירות 2020', 'בחירות בארה"ב', ובמקום השלישי: 'איחוד האמירויות'.

במקום הרביעי ברשימת החיפושים הפוליטיים: 'תוצאות הבחירות בארה"ב', במקום החמישי בחיפושים: 'דונלד טראמפ', במקום השישי: 'בחריין' ובמקום השביעי: 'ג'ו ביידן'. בעשירייה הראשונה נמצאות שתי פוליטיקאיות ישראליות: 'גילה גמליאל', לאחר ששהתה בסגר השני ביום הכיפורים אצל משפחתה בטבריה למרות הסגר ו'יפעת שאשא ביטון', יו"ר ועדת הקורונה. במקום העשירי: 'קים ג'ונג און', שליט צפון קוריאה.

 

בתמונה הראשונה: סמליל מנוע החיפוש גוגל, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השנייה: איור של הנגיף, תחת רישיון, ויקיפדיה

 

השמות הנפוצים ביותר ב-2019

השמות הנפוצים ביותר ב-2019
תמר איש שלום (ויקיפדיה)

השמות הנפוצים ביותר ב-2019

תמר ואריאל, מרים ומוחמד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את רשימת השמות הנפוצים ביותר לילדים שנולדו בישראל בשנת 2019.

השם הנפוץ ביותר בקרב ילידי 2019 היה מוחמד – 2,598 בנים שנולדו ב-2019 נקראו בשם זה. השמות הנפוצים ביותר אחריו היו יוסף שניתן ל-1,942 ילדים (מתוכם 1,176 בנים יהודים וּ-716 מוסלמים) ואריאל שניתן ל-1,907 ילדים (1,341 בנים וַ-521 בנות).

 

בנות יהודיות

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות זו השנה הרביעית ברציפות היה תמר. אחריו ברשימה: מאיה, נועה, אביגיל, איילה, יעל, שרה, אדל, שירה ואסתר.

הינה כמה דוגמאות לשמות שהיו נדירים בעבר ונעשו אופנתיים בשנים האחרונות: השם לִיב ניתן בשנת 2019 ל-167 בנות. השם לני (217 בנות) אדל (970 בנות) ואלמה (320 בנות). השם ריף שכמעט לא ניתן לבנות בעבר, ניתן ב-2019 ל-135 בנות יהודיות. גם השם ארייה שלא ניתן כמעט לבנות לפני 2011, ניתן ל-93 בנות בשנת 2019.

 

בנים יהודים

בקרב הבנים היהודים השם הנפוץ ביותר היה דוד. אחריו ברשימה: אריאל, לביא, נועם, יוסף, אורי, איתן ומשה.

בעשור האחרון (2019-2010) חלה עלייה בְּשמות ממקורות עבריים ותנ"כיים: אימרי, ארי, אלרואי, לביא, בניה, בארי, ארבל, ינאי, דור, ראם, אליאב, פלג וירדן. במקביל עלו בצורה משמעותית השמות ממקורות זרים: ליאו, רוי ולירוי.

 

בנים ובנות מוסלמים

השם מוחמד הוא השם הנפוץ ביותר בישראל בכלל, ובקרב הבנים המוסלמים בפרט, אך הוא נמצא במגמה מתמשכת של ירידה, ופחות בנים נקראים בשם זה.

בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר היה מרים.

 

שמות משותפים לשני המינים

השמות הבאים משותפים לשני המינים בקרב היהודים: אריאל, עומר, נועם, אורי, דניאל, אליה, הלל, יובל, רוני, עמית, אביב, אור, יהלי, ליבי, אוריה, ליאם, גפן, מעיין, ארבל, טוהר, אימרי, אגם, שקד, שחר, מאור, עופרי, שי, אופיר, לני, גיא, נור, עדי, נטע, ריף, בארי, ליאור, ירדן, עדן, הדר, כרם, בר, רום, ליאל, כרמל, ריי, עמנואל, נוה, דור, שיר, זיו, זוהר, יהב, תום.

בקרב המוסלמים השמות נור, ג'וד ומלאק משותפים לשני המינים.

 

שמות משותפים לבני דתות שונות

שמות מסוימים משותפים לבני דתות שונות. למשל: יוסף, אדם ואמיר בקרב הבנים היהודים, המוסלמים והדרוזים; ליאן, אלין ונור בקרב הבנות היהודיות, המוסלמיות והדרוזיות.

 

בתמונה: תמר איש שלום, ע"י, Channel10israel, תחת רישיון

ערב ראש השנה תשפ"א: בישראל כ-9.246 מיליון נפש

ערב ראש השנה תשפ"א: בישראל כ-9.246 מיליון נפש
בתמונה: לורי ולוקס שעלו השנה מארגנטינה

ערב ראש השנה תשפ"א: בישראל כ-9.246 מיליון נפש

20 אלף עולים חדשים עלו השנה

כמיטב המסורת פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית ישראל לקראת ראש השנה.

הנה נתונים אחדים:

ערב ראש השנה תשפ"א חיים בישראל כ-9.246 מיליון נפש.

בשנת תש"ף היו בישראל כ-6.841 מיליון תושבים יהודים (74% מכלל האוכלוסייה), כ-1.946 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-459 אלף תושבים אחרים (5%).

בשנה זו נולדו בישראל כ-170 אלף תינוקות, ונפטרו כ-44 אלף איש.

כ-20 אלף עולים חדשים עלו השנה לישראל.

בקרב היהודים בני 20 ומעלה: 43.1% מגדירים את עצמם כלא דתיים, חילונים; 22.1% מגדירים את עצמם כמסורתיים-לא כל כך דתיים; 12.8% מגדירים את עצמם מסורתיים-דתיים; 11.3% מגדירים את עצמם כדתיים ו-10.1% מגדירים את עצמם כחרדים.

תוחלת החיים של גברים בישראל היא 81 שנים ושל נשים – 84.7 שנים.

 

 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

 

ריבלין קורא לאזרחים לקיים את ההנחיות

ריבלין קורא לאזרחים לקיים את ההנחיות
הנשיא ריבלין הצילום Avi Ohayon (לע"מ)

ריבלין קורא לאזרחים לקיים את ההנחיות

לא תִהיה הִזדמנות שלישית!

נְשיא המדינה ראובן ריבלין נָשָׂא אֶמֶש נְאוּם מיוחד לאוּמָה על רֶקַע התַחלואה הגוֹבֶרֶת בנְגיף הקורונה והסֶגֶר הכללי הצָפוּי להתחיל מחר.

"אֶזְרְחֵי ישראל, אני פונה אֲלֵיכֶם הערב, בְּעַרְבּוֹ של סגר שני על מדינת ישראל ואני מבקש שתִפתחו לִבְּכֶם אלַיי, אל דְבָרַיי. אני יודע, לא עשינו מספיק כהַנְהָגָה כדי להיות ראויים לִתְשׂוּמת לִבְּכם. סָמַכְתֶם עלינו, ואנחנו, אִכְזַבְנו", אמר הנשיא.

ריבלין אמר כי הוא מֵבין את תְחוּשַת המְבוּכָה והחֲרָדָה שרבים בציבּוּר הישְׂרְאלי מרגישים בעִקְבות הטיפול של הממשלה בהִתְפשטות הנְגיף.

מִתְנַצֵל 

"אני מבקש את סליחתכם על הִתְנַהֲלוּתִי כאן בבית הנשיא במַהֲלַך הסגר של יְמֵי הפסח. הִתנצלתי על כך בעבר, ואני עושה זאת שוב היום” אמר הנשיא והוסיף: "הבְּדִידוּת שלי איננה כואבת יותר מהבדידות של רבים מכם, שהִקְפַּדְתֶם כל כך על ההַנְחָיוֹת כְּרוּחָן וְכִלְשוֹנָן".

"אתם, אזרְחי ישראל, זַכֶּאִים לרֶשֶת הביטחון שהמדינה חַיֶיבת לְהַעֲניק לכם" אמר הנשיא. "מְקבלֵי ההַחלטות, משְׂרְדי הממשלה, ומְבַצְעֵי המדיניות, חַיָיבים לפעול אך ורק בשבילכם, כדי לְהַצִיל חיים, לְהָקֵל על התַחלואה ולְחַלֵץ את הכלכלה" הוסיף.

"אני מבין את התְחושה שכל אלה לא נעשו באופֶן מְסַפֵּק. והנה היום, אתם, אזרְחי ישראל, נֶאֱלָצִים לשלם פעם נוספת מחיר יקר" אמר, והוסיף: "אני שותף איתכם בתְחוּשוֹת הללו, ועם זאת, אני רוצה שנִזְקוֹף ראש ונַאֲמִין".

מודֶה ומַזהיר

הנשיא הוֹדָה לצְוָותִים הרְפואיים בבתי החולים, למד"א, לצה"ל ולמִתנדבים הנֶאֱבָקים בקורונה ובמַשְבֵּר. הוא פנה לרָאשֵי הממשלה, שָׂרֶיה ויועצֶיהָ, ואמר: "אֱמוּנוֹ של העם הזה יקר מפָּז. עלינו לעשות הכול כדי לְהָשִיב את הביטָחון האישי, הרפואי והכלכלי לאזרְחי ישראל. זו היא הזדמנות שנייה ואנחנו חייבים לְנַצֵח, שמא חֲלִִילָָה לא תהיה לנו הזדמנות שלישית".

"לצד השמירה על הביטחון האישי שלנו, עלינו לַחֲדוֹל מההַאֲשָמוֹת השִבְטיות, כאילו יש כאן מִגְזָר ה'אַחְרַאי' חלילה לַהֲפָצַת הנגיף" אמר ריבלין.

אין לנו ארץ אחרת

בסיום דבריו פנה הנשיא לאזרחי ישראל ואמר:

"אזרְחי ישראל, אינכם יכולים לְנַצֵח את הקורונה לבד, אבל אף אחד לא ינצח אותה בִּלְעֲדֵיכֶם. אני מַאמין בעם הזה, אני מאמין ביְכוֹלֶת שלנו לנצח. אני מבקש מִכֶּם: הַאֲמינו בַּיְכולת של העם שלנו לנצח. זו העֵת לְקַיֵים את ההַנחיות, לשמור על עצמנו ועל היקרים לנו, כי אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו מדינה אחרת, ואין לנו עם אחר, ואין, אין לנו דרך אחרת.

מי יִתֵן ותהיה זו שנת בריאות, בריאות הלב, ובריאות הגוף".

הנשיא חָתַם את דבריו בברכה: "תִכְלֶה שנה וקִלְלוֹתֶיהָָ, תָחֵל שנה ובִרְכוֹתֶיהָ. לו יְהִי!"

בתמונה: הנשיא ראובן ריבלין. הצילום Avi Ohayon (לע"מ)

על רווקים ונשואים בישראל

על רווקים ונשואים בישראל
הצילום: PRIDAN MOSHE לע"מ

על רווקים ונשואים בישראל

לקט נתונים לקראת ט"ו באב

לרגל ט"ו באב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על נישואים בישראל. הנתונים נכונים לשנת 2018.

הנה נתונים אחדים:

הנתון המשמח ביותר הוא שנשואים מרוצים מחייהם בשיעורים גבוהים יותר מאלה שאינם נשואים.

49,410 זוגות התחתנו בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין. כ-70% מהם יהודים.

בשנת 2018, דווחו למרשם האוכלוסין 9,021 מקרי נישואין שנערכו בחו"ל ושבהם לפחות אחד מבני הזוג היה רשום במרשם האוכלוסין.

 

עלייה במספר הרווקים והרווקות

שיעור הנישואין באוכלוסייה נמצא במגמת ירידה. 

כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודיים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-12% בסוף שנת 2018.

אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה בתקופה זו מ-2% ל-10%.

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל החתנים שנישאו לראשונה היה 27.3 (27.5 בקרב היהודים). לשם השוואה, בשנת 1970 היה גיל זה 25 (הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב היהודים).

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל הכלות שנישאו לראשונה היה 24.9 (25.7 בקרב היהודיות). בשנת 1970 היה גיל זה 21.7 (21.8 בקרב הכלות היהודיות, כלומר, צעירות בארבע שנים מגילן הממוצע היום).

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודיים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-62% בסוף שנת 2018.

אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה בתקופה זו מ-13% ל-47%.

 

 

בתמונה: RELIGIOUS WEDDING CEREMONY AT KIBBUTZ "YAD MORDECHAI". הצילום: PRIDAN MOSHE לע"מ (1962)

 

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור
הצילום: Haim Zach לע"מ

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור

35% מהתְלוּנוֹת נִמְצְאוּ מוּצְדָקוֹת

מְבַקֵר המְדינה פִּרְסֵם היום את הדוּ"חַ השְנתי של נְצִיב תְלוּנוֹת הצִיבּוּר.

מהנְתוּנִים עולה כי ב-2019 הוּגְשוּ לנציב תלונות הציבור, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, כ-14,263 תְלוּנוֹת, מספר דומֶה למספר התלונות שהוגשו בשנת 2018.

מהתְלונות עולים מִקרים רבים של אֲטִימוּת של הרָשוּיוֹת כְּלַפֵּי אזרחים ובהם גם ילדים, נָכים וקְשִישִים.

35% מהתלונות נמצאו מוּצְדָקוֹת.

 

במקום הראשון: משרד התחבורה

המספר הגדול ביותר של תלונות הוּגַש בשנה שעברה נגד משרד התַחְבּוּרָה –  936 תלונות. נגד משרד הבריאות הוּגשו אֶשְתקד 916 תלונות. במקום השלישי – הביטוחַ הלְאומי עם 898 תְלונות. אחריהם ברְשימה דואר ישראל עם 711 תְלונות, המשטרה, רָשוּת האוּכְלוּסִין וההֲגִירָה, משרד החינוך, משְׂרד המִשפטים, משרד הבִּינוּי והשִיכּוּן ורָשות המִיסִים.

 73.5% מהתְלונות נֶגֶד הדואר נִמצאו מוצדקות. 69.2% מהתְלונות נגד משרד הבריאות, 53.4% מהתלונות נגד משְׂרד העבודה והרְוָוחָה ו-42.6% מהתלונות נגד משרד התַחְבּוּרָה – נמצאו מוּצְדָקוֹת.

 

בתמונה: רכבת בתחנת שדרות. Haim Zach לע"מ

 

 

 

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי
הצילום: שלמה ישראל

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי

ולנו יש פלאפל

יש עובדה אחת שעליה יש קונצנזוס ואין ויכוחים ומחלוקות בישראל – המאכל הלאומי שלנו הוא – הפלאפל: הכדורים הקטנים עם הסלט והטחינה בתוך הפיתה, שלפעמים קצת נקרעת מרוב עומס… 

נכון, יש מחלוקות סביב השאלה מיהו מלך הפלאפל או מהו הפלאפל הטעים ביותר במדינה, וגם בנושא הזה לכל שני יהודים יש חמש דעות…אבל גם המחלוקות האלה לא מצליחות לקלקל את האהבה שלנו לדבר עצמו.

שמו של הפלאפל יצא למרחוק. כל תייר שביקר אי פעם בישראל או יבקר בה בעתיד יודע שביקור בישראל כולל ביקור לא רק בירושלים ובמצדה אלא גם בדוכן פלאפל… 

היום, 12 ביוני הוא יום הפלאפל הבין לאומי. ביום זה, ובכל ימות השנה, נעלה את הפלאפל על ראש שמחתנו ועל שפתותינו!

בתיאבון!

 

 

 

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל
הצילום: Haim Zach לע"מ

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל

לֶקֶט נְתונים לקראת יום ירושלים

ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל. בסוף 2019 חיו בירושלים 936 אלף נֶפֶש, כ-10% מִכלל תושָבי המדינה. מתוכם, 579.4 אלף יהודים ואחרים (61.9%) ו-356.6 אלף ערבים (38.1%).

מספר התושבים בעיר כיום הוא כ-942,800 נֶפֶש.

במהלך 2019, גדלה אוכְלוסיית ירושלים בכ-16,500 תושבים.

מספר העוזְבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל גדול ממספר העוברים אל ירושלים.

בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הם היִישוּבִים העִיקָריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.

צְפִיפוּת הדיור בירושלים היא הגדולה ביותר מבין 8 הערים הגדולות. 

בשנת 2019 החלה בנייה של 2,452  דירות בירושלים, ירידה של 16.6% לְעוּמַת 2018.

תַעֲסוּקָה ולימודים

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2019 היה 50.3%, לעומת 63.5% במְמוּצָע הארצי.

88.7% מהמועסָקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם.

בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) למדו בבתי הספר היסודיים בירושלים (בחינוך העברי) 79,950 תלמידים, מהם כ-53 אלף תלמידים בפיקוח החֲרֵדי, כ-14.2 אלף בפיקוח המַמְלַכְתִי-דָתִי וכ-12.7 אלף בחינוך הממלכתי.

תיירות

שנת 2019 היא השנה השלישית בִּרְצִיפוּת שבה חלו עליות במספר האורחים ובאחוז התְפוּסָה במְלוֹנוֹת.

72% מהתיירים ביקרו בכותל המערבי, 52% – בכנסיית הקבר, 47% – בוויה דולורוזה, 20% – ב'יד ושם', 15% – במוזיאון ישראל ו-5% ביקרו במסגד אל-אקצא.

 

בתמונה: זריחה מעל גילה (שכונה בירושלים). Haim Zach. לע"מ