Browsing Category

בארץ

האולפנים לעברית בימי הקורונה

האולפנים לעברית בימי הקורונה

האולפנים לעברית בימי הקורונה

לומדים מרחוק – מרגישים קרוב

אלפי עולים מבוגרים ממדינות רבות לומדים גם בימים אלה של קורונה במאות כיתות באולפנים של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך בכל רחבי הארץ.

עם פרוץ המשבר והתחלת השבתת הלימודים במוסדות החינוך התגייס האגף ללמידה מרחוק והוביל מהלך של שגרת למידה במצב חירום ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

המורים, המדריכים, מנהלי האולפנים והמפקחים, התגייסו כולם בתחושת שליחות למשימות החשובות: קיום קשר לימודי רציף עם הלומדים באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות המגוונות;  המשימה הלאומית החיונית של שמירה על קשר אישי ותומך עם הלומדים, העולים החדשים, שזה מקרוב הגיעו לארץ ומתמודדים עם מציאות מורכבת.

האגף לחינוך מבוגרים בנה בשנים האחרונות תשתית נרחבת של למידה מתוקשבת: הקמת אתר Moodle פעיל, עשיר בטקסטים ותרגילים, במצגות ובסרטונים והקמת אתר לכל כיתה ב-Moodle.

אחד הכלים הבולטים ללמידה מרחוק שהאגף יצר הוא החדשון בעברית קלה, המשמש, בימים של שגרה ובימי חירום, לומדי עברית בכל הגילאים בארץ ובעולם. באמצעות החדשון הלומדים יכולים להתעדכן –בזמן אמת ובעברית – בנעשה בארץ ובעולם ולהיות חלק מהשיח הישראלי. בימים אלה של לימודים מרחוק – חשיבותו של החדשון מתעצמת אפילו יותר.

לכל אלה נוספה עתה, ברוח הזמן, למידה באמצעות zoom  וכיתות רבות מתכנסות ללמידה יומית מרחוק באמצעותו.

מורים ותלמידים בכל האולפנים מדווחים על למידה משמעותית, על חשיבות הלמידה ללומדים – לשמירה על שגרה כלשהי, להתקדמות בעברית ולחיזוק הקשר עם החברים ועם המורה.

מורים ולומדים כתבו לנו על תחושותיהם בימים אלה. אנו מביאים כאן דוגמאות אחדות מתוך הדברים שקיבלנו. הדברים מדברים בעד עצמם.

 

בצילום: שיעור לילה בזום באולפן המשך תק"א, חרוב/ קלישר באר שבע

ואדים גורלניק, מנהל אולפן 'מורשה' בירושלים (בעצמו בוגר האולפן בעבר):

בימים אלו, בהם אנו נדרשים לחזק ולתמוך אחד בשני על מנת לצאת מן המשבר הפוקד את העולם מחוזקים ובריאים, עלינו לעשות את המרב גם למען תלמידי האולפן.

בתוך ימים ספורים נערך אולפן ׳מורשה׳ ללמידה מרחוק באמצעות zoom. כל הצוות, כולל המורות שלא היו מתוקשבות קודם, התגייס למשימה. מדי יום נערכים שיעורים על ידי כל המורות לכל הכיתות. ההיענות של התלמידים והשתתפותם בשיעורים מרבית. על מנת להמשיך את הקשר עם התלמידים אנו נעזרים הן באתר שלנו, הן בקבוצות הווטסאפ של כל כיתה והן באפליקציה הייחודית שהאולפן פיתח.

תגובות התלמידים נפלאות ומעידות עד כמה הם כמהים לקשר עם המורים, אשר מעבר ללימודי העברית מעניק להם גם תמיכה נפשית ושמירה על קשר עם חבריהם לכיתה בימים מאתגרים אלו.

תמרה בלאושילד, מורה וסגנית המנהל באולפן 'מורשה':

הנני מלמדת עברית באולפנים מעל לשלושים שנה. מאז ומתמיד הרגשתי שיש לנו עבודה ייחודית, ובימים טרופים אלה על אחת כמה וכמה. מהרגע שנודע לנו על הפסקת הלימודים התארגַנוּ ללמידה מרחוק. לאור המצב, ובעקבות תגובותיהם של תלמידיי, אני חשה סיפוק עצום. תלמידינו עסוקים בלימוד השפה בצוותא, במקום להרגיש בדידות וחרדה בארץ חדשה. הפגישות ב-Zoom מלאות שמחת חיים והכרת תודה. כך, לעניות דעתי, הלימודים באולפן קיבלו גם צביון תרפואיטי עבור המורה והתלמידים גם יחד.

סנדרה טפלינסקי מארה״ב, תלמידה באולפן 'מורשה':

כשאנחנו בכיתה המקוונת, אני מרגישה שהזמנתי באושר את כל התלמידים והמורה לביתי. קיימת אווירה חמה וידידותית של למידה. יחד עם זאת אנחנו גם מתרכזים בלימודים. למרות המצב הקשה אני מקבלת השראה מכך שהאל מספק דרך ללמוד את שפת אבותינו. 

שלי שטיין מארה"ב, אולפן 'מורשה':

למרות מצב הקורונה, עם Zoom ניצלנו את ההזדמנות ללמוד עברית. בנוסף ללימוד עברית אנחנו יכולים לראות אחד את השני בכיתה ב-Zoom. זה טוב להיות בקשר עם החברים החדשים שלנו. אנחנו מקווים להיות בכיתה בירושלים ביחד, בלי Zoom, בקרוב.

אלה קנצ'יק, מורה באולפן קיבוץ נען:

רוב התלמידים בכיתה שלי צעירים מאוד – בני 20-19, לבד בארץ שבאו עם תוכניות מוגדרות ללמוד ולהתגייס לצבא, ובבת אחת הכול נקטע.

התחלנו ללמוד בלמידה מרחוק כבר מהשבוע הראשון של ההשבתה. למדנו רגיל – באותן שעות, באותו היקף, רק בזום.

לאט לאט התרגלנו לפורמט החדש. התלמידים מקפידים להגיע לשיעורים באותם זמנים כאילו אנחנו בכיתה הרגילה – מתוך החלטה שלהם להמשיך למרות הכול ולא לוותר.

אני מתקנת את העבודות שלהם בווטסאפ, בדוא"ל ובמסמכים השיתופיים שפתחתי לכל אחד.

אני עורכת פגישות אישיות, וביחד אנחנו מדברים על מה שעובר עליהם.

התלמידים מעריכים זאת מאוד ואני מרגישה שאני מצליחה להחזיר קצת פרופורציות, להיות אוזן קשבת וגם לקדם אותם.

הם מוכיחים משמעת עצמית, ערבות הדדית, תמיכה ועזרה לחבר בשעת אמת, במצב חירום – אלה ערכים שלא נלמדים באופן תיאורטי…קומץ סטודנטים שנקלע לסיטואציה תקדימית מוצא את עצמו ביחד, והם מטפחים את הקשרים, כי יש להם רק זה את זה, וגם זה במרחק של שני מטרים בלבד. יש כאן למידה משמעותית מאוד, לא רק למידה של השפה העברית.

אני מרגישה שזכיתי ללמוד וללמד בתקופת המשבר הזאת.

בשבועיים הראשונים לא עצמתי עין. פשוטו כמשמעו – היו לי לילות לבנים לגמרי – השוֹק, ההצפה, העומס, ההִתנסות בדבר חדש, האחריות. היום אני ישֵנה בלב שקט.

רפאל טולדו, עולה בן 33 מצרפת, בן לאב ישראלי, לומד באולפן קיבוץ נען:

אני גר ולומד עברית בקיבוץ. אני יותר להיות שמח להיות בקיבוץ מלהיות בפריז.

מאז שאין לימודים באולפן אני ממשיך ללמוד עם חברים מהאולפן. אנחנו שומרים על מרחק של שני מטרים זה מזה.

החדשון עוזר מאוד בלמידה מרחוק. בימי קורונה אפשר לקרוא וללמוד בעצמך כותרות, מבזקים וכתבות בחדשון.

סלביה שנקר, מורה באולפן רמלוד ברעות:

לעולה החדש נוסף קושי חדש: הבידוד החברתי והמשפחתי. ההוראה המקוונת בשעת חירום היא גלגל הצלה. תרומתה משמעותית מאוד ללומד המבוגר אשר סגור בדלת אמותיו, ללא תקשורת אמיתית עם העולם החיצון, מלבד קרובי המשפחה שלו, אם יש כאלה.

זוג מבוגרים ממודיעין עילית אמרו לי הבוקר שללא השיעורים בשעות הבוקר היו נשארים במיטתם. הנוכחות המלאה של הלומדים בשעות ההוראה מצביעה על חשיבותה של הלמידה בשעות הקשות.

תמר מיקצדזה, עלתה מגיאורגיה, לומדת באולפן רמלוד ברעות, גרה בלוד:
אני שמחה שיש הזדמנות ללמוד לפי זום. בשבילי זה כמו אנטי סטרס. השיעורים עוזרים להסיח את הדעת ממה שקורה ולהתקדם ולא להיעצר.

מיכאל ג'ואל, עלה לארץ מדרום אפריקה לפני חודשיים, תלמיד באולפן רמלוד ברעות, גר במודיעין:

זום, החבר הכי טוב החדש שלנו – מה היינו עושים בלעדיו! כמעט סיימנו את החודש הראשון של האולפן שלנו כאשר הנגיף פגע והביא לסיום פתאומי של השיעורים פנים אל פנים, בדיוק ברגע שאנחנו רואים שיפור בעברית שלנו. לכן, תוך שבוע מורינו המופלאים באולפן התחילו להעביר לנו שיעורי זום בכל יום. ואף על פי שזה לא כמו שיעורי פנים אל פנים ולא כל כך ארוך, אנו נפגשים כל יום במשך כשעה ללמוד. כולם מתרגלים להשתמש בטכנולוגיה. אנחנו מוצאים פינות שקטות בבית כדי ללמוד. זה לא קל כשגם המשפחות שלנו בבית. אבל מה שהכי חשוב זה שאנחנו יכולים להמשיך ללמוד לדבר בשפה של ארצנו.

פנינה שיינמן, מורה באולפן רמלוד ברמלה וברעות:

יש לנו חוויה מיוחדת בימים אלה. אנחנו לומדים מרחוק, אבל מרגישים קרובים יותר מתמיד.

 

בצילום למעלה: שיעור ב-Zoom באולפן מורשה בירושלים 

בצילום למטה: שיעור לילה בזום באולפן המשך תק"א, חרוב/ קלישר באר שבע. המורה: מיכל אגדי

 

 

 

בימי הקורונה: מה הפסקנו להגיד, מה שכחנו לעשות?

בימי הקורונה: מה הפסקנו להגיד, מה שכחנו לעשות?
הצילום: ויקיפדיה

בימי הקורונה: מה הפסקנו להגיד, מה שכחנו לעשות

ומה מציל אותנו… 

 

שאלות שהפסקנו לשאול:

איך היה בעבודה?

איך היה בגן? בבית הספר?

איך הייתה הפגישה?

איפה אתם בליל הסדר?

לאן אתם נוסעים בחול המועד?

מה התוכניות שלכם לסוף השבוע?

מה התוכניות שלכם?

מתי מתחיל החופש? עד מתי יש חופש?

איפה אמא? איפה הילדים?

נאכל בבית או בחוץ?

מלצר, אפשר לקבל חשבון, בבקשה?

סליחה, נהג, לאן אתה מגיע?

יש היום עוזרת?

אבא, אני יכול לקבל את האוטו הערב?

 

משפטים שהפסקנו להגיד:

אני כמעט ולא רואה את אשתי ואת הילדים…

אני כמעט ולא רואה את הבית…

אני נורא עסוק…

הייתי כל כך עסוק ששכחתי לאכול…

היומן שלי מלא…

היה לי יום עמוס בעבודה…

אין לי זמן…

הזמן עובר כל כך מהר…

מה? כבר שבת?

הזמן עובר מהר כשנהנים…

אין רגע דל…

אף פעם לא משעמם לי…

אני חולם על יום אחד של חופש בבית…

להתראות מחר…

תקפצו אלינו הערב…

תלכו לבקר את סבתא…

יש לי אורחים

אני מת מרעב

יש לי ג'ט לג

נמאס לי להיות הנהגת של הילדים

אני ממש לא מתגעגע לעבודה…

לא בא לי ללכת לבית הספר…

לא בא לי ללכת לחוג…

אמא, כואבת לי הבטן… אני יכול להישאר בבית?

 

דברים ששכחנו איך עושים אותם:

להתלבש

לנעול נעליים

להתאפר

לנעול את הבית מבחוץ

לזהות פנים לא וירטואליים

ללחוץ ידיים

לחבק

לכוון שעון מעורר

לנהוג

לגהץ את כרטיס האשראי

להזמין בטלפון מקום למסעדה, כרטיס לתיאטרון

לקרוא תפריט

להסתכל ביומן

לכבות את הרדיו והטלוויזיה

לסגור את דלת המקרר

 

דברים ששכחנו איך הם נראים:

איך נראים חיים נורמליים…

איך נראה סדר יום…

איך נראית כיתה… איך נראים לוח וגיר…

איך נראה בית נקי ומסודר

איך נראה מטוס מבפנים

 

מה אנחנו שואלים בימים אלה:

מישהו יודע איזה יום היום?

יש הערב בטלוויזיה 'הצהרת בלפור' ?

מה יהיה?

 

מה נגיד בליל הסֶגֶר?

מה נשתנה הלילה הזה…כמעט הכול…

הלוואי שהקורונה תפסח עלינו!

איזו מכה…!

די דיינו!

לשנה הבאה בירושלים!

עברנו את פרעה, נעבור גם את זה!

 

מה מציל אותנו?

הטלפון

המחשב

המִרְשֶתֶת

המקרר

הצוותים הרפואיים

רוח ההתנדבות

האחריות 

ההומור

האופטימיות!

 

הצילום: ויקיפדיה

 

מי שמצביע – משפיע

מי שמצביע – משפיע
הצילום: OHAYON AVI (לע"מ)

מי שמַצְבִּיעַ – מַשְפִּיעַ

ב-2 במרס כולם הולכים לְהַצְבִּיעַ

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 פִּרסמה סִרטון הקורא לציבור לְמַמֵש את זְכוּת ההַצְבָּעָה בבחירות: אין לכם זְכות לְוַותֵר על הזְכוּת! ב-2 במרס כולם הולכים להצביע, כי מי שמַצביעַ – מַשפיעַ!

 

ביום הבחירות: נסיעה חינם בתחבורה הציבורית

ביום הבחירות: נסיעה חינם בתחבורה הציבורית
הצילום: ויקיפדיה

ביום הבחירות: נסיעה חינם בתחבורה הציבורית
ב-650 קווים בין עירוניים וברכבת ישראל

ועדת הבחירות המרכזית בשיתוף משרד התַחבורה החליטו כי ביום הבחירות לכנסת ה-23 הנסיעה בתַחבורה הציבורית הבֵּין עירונית ב-650 קַוִוים, וברכבת ישראל, תהיה בחינָם החל מהשעה 00:20 ביום שלפני הבחירות ועד לסיום פעילות התחבורה הציבורית ביום הבחירות.
לרשימת קווי האוטובוס הבין עירוניים הפתוחים לנסיעה בחינם, נִיתָן לִפנות למוקֵד המֵידָע של משרד התחבורה בטלפון מספר 8787*.
הנוסע באוטובוס של התחבורה הציבורית הבין עירונית יעלה לאוטובוס לאחר שוִוידֵא כי קו
האוטובוס נִכְלָל ברְשימַת הקווים הפתוחים לנסיעה בחינם. אין צורך בהִזְדַהוּת או בכרטיס.
הנוסע ברכבת, ימשוך 'כרטיס נסיעה יום הבחירות' במְכונת הכִּרְטוּס האוטומטית או בקופות
שבתחנות הרכבת.
הזַכָּאוּת להַסָעָה לאילת וחזרה מאילת תִתְאַפְשֵר לאחר בדיקת זַכָּאוּת ובְכָפוּף לרישום מוקדם במרכזי מידע 'אגד' בטלפון מספר 2800*.

יום הבחירות הוא יום שבתון

יום הבחירות הוא יום שבתון
הצילום: ויקיפדיה

יום הבחירות הוא יום שַבָּתוֹן

מי יעבוד ביום הבחירות?

חוק הבחירות קובע כי יום הבחירות לכנסת בישראל הוא יום שבתון.

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 פרסמה את סוגי השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות:

עובדי ועדת הבחירות המרכזית ונותני השירותים לוועדה ולמפלגות.

שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק.

בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים.

מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.

שירותי התקשורת.

מפעלי מים וחשמל.

אספקת דלק והעברתו.

תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.

עיתונות, רדיו וטלוויזיה.

הובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.

חנויות לממכר מזון בין השעות 06:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים (עד 6 שעות).

אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.

בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.

שירותי קבורה.

מערכת בתי המשפט, לצורך קיום דיונים במקרים דחופים, הנוגעים לאכיפה של חוק הבחירות לכנסת וכן מעצרים דחופים, בין השעות 08:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים.

שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

בכל השירותים שפורטו לעיל תינתן לעובדים אפשרות להצביע.

 

 

 

נוטעים כל השנה

נוטעים כל השנה
הצילום: Avi Ohayon לע"מ

נוֹטְעים כל השנה

עֲצֵי פְּרִי ועֲצֵי יַעַר

לרגל ט"ו בשבט, הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה מַצִיגָה נְתוּנִים עַדְכָּנִייִם על שְטָחִים ונְטִיעוֹת של עֲצֵי פרי ועצי יַעַר בישראל. הנה נתונים אחדים:

שֶטַח הנְטיעות החדשות של עצי פרי בשנת תשע"ט (2018/19) הִסְתַכֵּם ב-34,126 דונם, לְעוּמַת 39,920 דונם בשנת תשע"ח (2017/18) ו-44,446 דונם בשנת תשע"ז (2016/17).

שטח הנטיעות החדשות של עצי יער בשנת תשע"ט הסתכם ב-5,400 דונם לעומת 1,800 דונם בשנת תשע"ח.

תְפוּקַת פְּרי הֶהָדָר בשנת תשע"ט הייתה כ-480 אלף טונות, עֲלייה של 6% משנת תשע"ח. בשנת 2019 תפוקת פרי ההדר הייתה 38% מכלל תפוקת המטעים.

בשנת תשע"ט חלה יְרידה של 14.5% בסך הנטיעות החדשות. נטיעות השְקֵדִים ירדו ב-48.3%, נטיעות האֲפַרְסְקִים והנקטרינות ירדו ב-41%, נטיעות האבוקדו ירדו ב-16.5%, ונטיעות פרי ההדר עלו ב-14.4% לעומת שנת תשע"ח.

 

פירות ארץ ישראל…

לא כל הפירות הטְרִיים והמְיוּבָּשִים שאנחנו אוכלים צומחים על אדמת ישראל. הנה רשימת המדינות שישראל מְיַיבֵּאת מהן פירות טריים ומיובשים: ארה"ב, איטליה, ארגנטינה, דרום אפריקה, בולגריה, הרפובליקה הדומניקנית, מצרים, מרוקו, פולין, סרביה, ספרד, ניו זילנד, וייטנאם, תאילנד, טורקיה וסין.

 

לקישור לסרטון ובו הנתונים: 

https://www.facebook.com/hasbaraLamas/videos/vb.1379561718961789/188440789193306/?type=2&theater

 

 

בתמונה: עץ שקדייה פורחת בשפלת יהודה. Avi Ohayon (לע"מ)

שבוע הבטיחות ברשת

שבוע הבטיחות ברשת
לוגו השבוע הלאומי לגלישה בטוחה 2020

שבוע הבטיחות ברשת

סוף שיתוף במחשבה תחילה

בישראל ובעוד יותר מ-130 מדינות מְציינים ב-11 בפברואר את יום האינטרנט הבטוח הבין-לאומי. יום זה מוּקְדָש לִיצִירַת מֶרְחָב אינטרנטי בטוח עבור כל המִשְתַמְשִים, וברֹאשָם הילדים.

לפעמים נִדְמֶה שאנחנו חיים כדי לצלם ולשלוח לחברים את התמונות: מְצלמים כל מנה שבישלנו, כל דקה בחיים של הילדים, כל דבר, כל אחד, כל הזמן. התְמונות והסִרְטוֹנִים תופְסים מקום כל כך חשוב בחיינו, עד כי אנחנו שוכְחים לפעמים את העוּבְדה שתמונה שמתפרסמת עֲלוּלָה לִפְגוֹעַ במישהו. 

בישראל מוקדש שבוע שלם לנושא הגְלישה הבטוחה זו השנה ה-14 בִּרְצִיפוּת, מתוך הַכָּרָה במקום המרכזי שתופס האינטרנט בחיינו. השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת מצוין השנה בין 9 ל-14 בפברואר ועומד בסימן "סוף שיתוף במחשבה תחילה". הסיסמה מזכירה, כמובן את הפִּתְגָם: סוף מעשה במחשבה תחילה. כלומר, צריך לחשוב לפני שעושים. חובה לחשוב לפני שמְצַלְמִים, חובה לבקש רְשוּת לצלם מישהו, חייבים לחשוב לפני שמְשַתְפִים. 

יום האינטרנט הבטוח הבין-לאומי והשבוע הלאומי לגלישה בטוחה מוקדשים מדי שנה להעלאת המוּדָעוּת בְּקֶרֶב ילדים ונוער, הורים ואנשי מקצוע בארץ ובעולם לשימוש נָבוֹן, אַחְרָאִי ומוּגָן ברשת האינטרנט, להעלאת המודעות למצבי הסיכון ברשת, למניעת פגיעה ולהתמודדות עימה, לחשיבות של הגנת הפרטיות של האחר ולשמירה על צִנְעַת הפְּרַָט.

בְּמַהֲלַך השבוע יתקיימו ברחבֵי הארץ פעילויות רבות לילדים, לבני נוער להורים ולמבוגרים.

עֲבֵירוֹת מְקוּוָנוֹת

נְתוּנִים שפִּרְסְמָה הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה לְרֶגֶל יום האינטרנט הבטוח מלמדים כי כ-195 אלף בני 20 ומעלה דיווחו כי הם נפגעו מעֲבֵירוֹת מְקוּוָנוֹת בשנת 2018.

עוד לומדים מהנתונים כי מרבית הנִפגעים מעבירה מקוונת (89.2%) לא דיווחו על כך למשטרה.

סוּגֵי העבירות המקוונות השְכִיחִים ביותר הם: הִתְחַזוּת או גְנֵיבַת זֶהוּת, גניבה או הֲפָצַת מֵידָע ועֲבֵירָה כנגד מַחְשֵב, כמו וירוס.

הנתונים מלמדים כי ילדים ב-2.4% ממשקי הבית נִפגעו מבִּרְיוֹנוּת ברשת ובִיוּש. השיעור בקרב ילדים יהודים אף גבוה יותר -3.0%.

לאן פונים?

בכל מקרה של פגיעה בקְטִינִים ברשת, אפשר לפנות למוקד 105. פְּרָטִים ומֵידָע – באֲתַר המַטֶה הלאומי בכתובת www.105.gov.il.

 

קפה בלי טלפונים

קפה בלי טלפונים
הצילום: ויקיפדיה

קפה בלי טלפונים

שמים את הטלפון בצד ומרוויחים

כולנו מכירים את הסיטואציה: אנחנו יושבים בבית קפה עם חבר או עם בן או בת הזוג ובזמן הפגישה או הבילוי המשותף כל אחד מאיתנו עסוק חלק גדול מהזמן בטלפון הנייד. מסביבנו אנחנו רואים זוגות או משפחות מתכנסים יחד ובמקום לדבר זה עם זה גולשים או מדברים בטלפון, ולפעמים בקולי קולות

אנחנו לא מפסיקים להתלונן על כך. אבל בואו נודה על האמת: זה לא רק 'הם', זה לא רק 'הילדים של היום'  – זה גם אנחנו. כולנו מכורים. אנחנו לא מצליחים להתנתק מהטלפון.

איזה רעיון!

בית הקפה הירושלמי 'תמול שלשום' יצא לאחרונה ביוזמה חדשה שמנסה להילחם בתופעה ולגרום ללקוחות לשבת ולדבר אלה עם אלה, בלי הפרעות.

כשהמלצר בבית הקפה מציע לסועדים תפריט, הוא מציע להם גם כלוב קטן לטלפון הסלולרי, שיהיה נעול כל זמן שהם בבית הקפה. הסועדים מקבלים את המפתח לכלוב רק עם הזמנת החשבון. כדי לעודד את הלקוחות להיפרד לשעה קלה ממכשיר הטלפון שלהם, בית הקפה נותן הנחה של 10% בחשבון למי ששם את הטלפון בכלוב. וכך הלקוחות מרוויחים כפליים. כְּדַאי – נכון?

בבית הקפה הירושלמי מקווים שהיוזמה תצליח. חלק מהבאים לבית הקפה מתלהבים מהרעיון. אחרים טוענים כי הם מְחכים לשיחה חשובה… 

בית הקפה 'תמול שלשום' נוסד ב-1994 בבניין מהמאה ה-19. המקום נקרא על שם ספרו של זוכה פרס נובל ש"י עגנון 'תמול שלשום'. יש בו לא רק אוכל אלא גם ספרייה ומתקיימים בו אירועי תרבות.

 

בתמונה: המשורר יהודה עמיחי קורא משיריו בתמול שלשום (ויקיפדיה)

75 שנים לשחרור אושוויץ-בירקנאו

75 שנים לשחרור אושוויץ-בירקנאו
אושוויץ (ויקיפדיה)

75 שנים לשחרור אושוויץ-בירקנאו

מנהיגי העולם זוכרים – בירושלים בירת מדינת ישראל

46 מנהיגים, בהם מלכים, נשיאים וראשי ממשלה ומִשלחות מרחבי העולם צְפויים להגיע השבוע לישראל, לקראת פורום השואה הבין לאומי שיֵיעָרֵך ביום רביעי וחמישי בירושלים לציון 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

האירוע יתקיים תחת הכותֶרֶת 'זוכרים את השואה, נלחמים באנטישמיות'.

בין המנהיגים שיגיעו ארבעה מלכים: מלך ספרד, מלך הולנד, מלך בלגיה והדוכס הגדול של לוקסמבורג.

יגיעו שני יורשֵי עֶצֶר: הנסיך הבריטי צ'ארלס ויורש העצר של נורבגיה.

עוד יגיעו: 26 נשיאים, בהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. את ארצות הברית יְיַצֵג סגן נשיא ארה"ב מייק פנס.

באירוע ישתתפו גם נשיא צרפת, נשיא גרמניה, נשיאי אוקראינה, רומניה ואיטליה, נשיאי אוסטריה, יוון וקפריסין, נשיא אלבניה, נשיאת קרואטיה, נשיאת גיאורגיה, נשיא בולגריה ונשיא סרביה.

יגיעו שלושה ראשי ממשלה: ראש ממשלת שבדיה, ראש ממשלת דנמרק וראש ממשלת צ'כיה.

המשטרה נֶעֱרֶכֶת לאחד ממבצֵעי האַבְטָחָה הגדולים ביותר. כ-6,300 שוטרים ישתתפו במבצע המורכָּב של אבטחת האירוע הדיפלומטי הגדול.

צפויים שינויים בתחבורה בירושלים.

לילה בקרון פרטי

לילה בקרון פרטי
הצילום: ויקיפדיה

לילה בקרון פרטי

הדרך מבאר שבע לאשדוד עוברת ברעננה

כל ילד וכל הורה שגדל בישראל מכיר את הספר 'המפוזר מכפר אז"ר' שכתבה בחרוזים לאה גולדברג בשנת 1943. הספר מספר את קורותיו של אדם קצת מבולבל מכפר אז"ר הנוסע באוטובוס וברכבת. בין השאר הוא נשאר לשבת בקרון שעומד בתחנה ואינו נוסע. המפוזר לא מבין מדוע הוא לא מגיע…

הספר מזכיר יצירה רוסית בשם 'כזה הוא המפוזר' של הסופר היהודי-רוסי סמואיל מרשק שיצאה לאור בשנת 1932.

נזכרנו במפוזר מכפר אז"ר כששמענו את הסיפור הבא:

נוסע עלה לרכבת בשעות הערב בתחנת באר שבע מרכז בקו הנגב המערבי. הוא התכוון לרדת בתחנת אשדוד, אבל נרדם. הרכבת המשיכה לנסוע והגיעה אחרי חצות לתחנה הסופית של הקו ברעננה. אנשי הרכבת שתפקידם לסרוק את הרכבת בתום הנסיעה לא גילו את הנוסע, משום מה.

כאשר התעורר הנוסע במהלך הלילה, גילה שהוא לבדו בקרון הנעול

למרבה הצער גילה גם כי הסוללה של מכשיר הטלפון שלו ריקה ולכן לא יכול היה ליצור קשר עם כוחות ההצלה או עם בני משפחתו.

רק לפנות בוקר, עם תחילת פעילותה של התחנה – יצא הנוסע לחופשי…

מרכבת ישראל נמסר כי המקרה תוחקר ובעקבותיו חודדו הנהלים בנושא סריקות הרכבת.

 

עטיפת הספר "המפוזר מכפר אז"ר" (ויקיפדיה)

 

גן סיפור "המפוזר מכפר אז"ר" בחולון (ויקיפדיה)