חדשון בעברית קלה
לרגל יום הילד הבין לאומי שחל ב-20 בנובמבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סרטון ובו נתונים על ילדים בישראל. ה'שחקנים' בסרטון הם הילדים הפרטיים של עובדי הלמ"ס.
נתונים לרגל יום הילד הבין לאומי 2019 המוצגים על ידי הילדים המקסימים של עובדי הלמ"ס
בתמונה למעלה: מיכאל אוחיון בשדה פרחי התורמוס, ב"גבעת התורמוסים" סמוך לבית שמש. 2002 OHAYON AVI לע"מ
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על היישובים בישראל.
ב-734 יישובים בארץ גרים פחות מ-1,000 תושבים.
בתמונה: שכונת נוף ציון בדרום-מזרח ירושלים (ויקיפדיה)
אֲגַמוֹן החולה הוא אֲתַר הצַפָּרוּת הגדול בישראל ואחד מאתרי הצפרות הגדולים בעולם.
באגמון נֶחְנַך בשבוע שעבר מֶרכז מְבקרים חדש.
בין האטרקציות שמרכז המבקרים החדש מַצִיעַ – תחנת מְצִיאוּת מְדוּמָה, גלובוס שמראה את נְתיבֵי הנְדידה העולָמיים של העופות, קיר ציפורים אינטראקטיבי ועוד.
הקֶרֶן הקיימת לישראל הֵקִימָה את מרכז המבקרים בהַשְקָעָה של כ-130 מיליון שקלים.
במרכז המבקרים הוּקַם גם אודיטוריום שנוֹעד לְשַמֵש גם כבית קולנוע לתושָבי הצפון.
בשבועות הקרובים יִיפָּתַח המרכז לתְקוּפַת הֲרָצָה קְצרה וחִינָמִית עֲבוּר מבקרים, ובתחילת חודש ינואר יִיפָּתַח רִשְמִית – והכניסה תעלה 28 שקלים לאדם.
העֲגוּרִים כבר כאן
בתקופה זו של השנה אפשר לראות באגמון עשרות אלפי עֲגוּרִים, שיישארו בארץ עד חודש מרץ. בשבוע שעבר נספרו במקום 56 אלף עגורים – מספר גבוה יַחֲסִית לשנים קודְמות.
העגורים נודדים בחורף מצפון אירופה דרומה, לארצות חמות יותר. גידולי התירס והבוטנים באדמת עמק החולה מושְכים רבים מהם לעצור דווקא כאן. כדי לִמְנוֹעַ פְּגיעה בחַקְלָאִים באזור, מפעילה קק"ל תחנת האכלה לעגורים באגמון.
את האגמון פּוֹקְדים גם מִינֵי עופות נוֹסָפִים.
בתמונה: אגמון החולה. בצילום, מראה כללי של להקת שקנאים מוקפת בלהקת ענק של עגורים. OHAYON AVI (לע"מ)
יש גם חדשות טובות למדְעי הרוח: על פי דֵירוּג Times Higher Education בתְחוּם מדְעֵי הרוח והאומָנוּיוֹת לשנת 2019 שפּוּרְסַם לאחרונה, האוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת במקום הראשון בישראל וה-67 בעולם במדְעֵי הרוח. זו עלייה של 14 מקומות לְעוּמַת השנה שעברה.
בשנתיים האחרונות יש גידול במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני במדעי הרוח באוניברסיטה העברית.
בדֵירוג Times Higher Education נִכְלָלוֹת כ-500 אוניברסיטאות מוֹבִילות במדעי הרוח והאומנויות בעולם. הן נִבְחָנוֹת בחמישה נושאים: מחקר, הוראה, צִיטוּטִים של מַאֲמָרים, הכנסות חיצוניות ובין לאומיות. הנושְׂאִים האקדמיים הנכללים בדירוג הם אומנות, שפות, היסטוריה, דתות, אדריכלות וארכיאולוגיה.
בתמונה: מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.
נשיא המדינה ראובן ריבלין ובני משפחתו זרעו בגינת בית הנשיא זרעים של צִמְחֵי בר נְדִירִים הנמצאים בסכנת הַכְחָדָה, במסגֶרֶת מֵיזָם לְהַצָלַת פרחי הבר הנִכְחָדִים הנערך ביוֹזְמת הגן הבוטני בירושלים ומוקדש לזכרה של נחמה ריבלין ז"ל, שהייתה יְדִידַת הגן. באֵירוּעַ שהתקיים לקראת ראש השנה השתתפו אנשי הצֶוֶות הרְפוּאִי של בית החולים בילינסון ובני משפחותיהם אשר לִיווּ את משפחת ריבלין בתְקופת אִשְפּוּזָה של נחמה בבית החולים.
המֵיזָם המיוחד נוֹעַד לשמור על המִגְוָון הביולוגי במדינה.
"הזרעים האלה הם זרעים של תִקְוָוה ושל הרבה אהבה", אמר הנשיא ריבלין. "הקמפיין החשוב של הגן הבוטני מאפשר לנו להחזיר לטבע מעט ממה שהוא נותן לנו ולְשַמֵר את המִגְוָון הרחב המָצוי בעולמֵנו בכל רחבי הארץ, בכל גינה ביתית, בכל פארק עירוני".
לגינות ולאדניות שלנו
הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם שבירושלים הוא הגדול ביותר בישראל ובו אוֹסֶף של יותר מ- 6,000 מִינִים וזנִים של צמחים מכל העולם. הגן מְטַפֵּחַ, מְגַדֵל ומְיַיצֵר זרעים של פרחי בר לגינה מזה 40 שנה, ביניהם מינים נדירים ומינים הנמצאים בסכנת הכחדה.
עובדי הגן הבוטני, יחד עם עשרות מִתְנַדְבים מכל רחבי המדינה, אספו מאות אלפי זרעים של פרחי בר הנמצאים בסכנת הכחדה. הזרעים נאספו, נוּקוּ ונֶאֶרְזו בכִ-12,000 שקיות על ידי המתנדבים. הגן הבוטני קורא לַציבור לקנות את הזרעים ולשתול אותם באֲדָנִיוֹת ובגינות הביתיות – ובכך לתרום לשימור הסביבה האקולוגית. כל הזרעים האלה נוֹבְטים בקלות, יש להם פריחה יפה והם חַסְכנֵי מים המַתאימים לכל גינה.
בתמונה: טבע ונוף. מראה כללי של הגן הבוטני בירושלים.
ערב ראש השנה תש"ף פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על ישראל היום.
אז הנה אנחנו: ישראל במספרים
התמונה: מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הנה 'זרקור' – דפי מידע שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הבחירות לכנסת ה-22.
בתמונה: משכן הכנסת (ויקיפדיה)
ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את רשימת רשימות המועמדים לכנסת ה-22 שהתקשרו ביניהן לשם חלוקת מנדטים (הסכם עודפים).
הֶסְכֵּם עוֹדָפִים הוא הסכם שנחתם בין שתי רשימות לפני הבחירות. ההסכם קובע כי מפלגה שתזכה בבחירות בעודף גדול יותר של קולות מבין שתיהן (לאחר חלוקת המנדטים הראשונה), תקבל את עודף הקולות של המפלגה השנייה. הסכם עודפים יכול להבטיח ברוב המקרים עוד מנדט אחד לאחת משתי המפלגות שחתמו על הסכם עודפים ביניהן. הסכם עודפים צריך להיחתם ולהתפרסם לפני הבחירות.
הנה הרשימה:
הליכוד (מחל) עם ימינה (טב);
המחנה הדמוקרטי (מרצ) עם העבודה – גשר (אמת);
התאחדות הספרדים (שס) עם יהדות התורה (ג);
כחול לבן (פה) עם ישראל ביתנו (ל);
נועם (כ) עם עוצמה יהודית (כף).
בתמונה: בחירות לכנסת ה-18. בצילום, אזרח מצביע בקלפי במעלה אדומים. MARK NEYMAN (לע"מ)
באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מידע לבוחר על הבחירות בישראל בשפות שונות: עברית, עברית קלה, ערבית, אנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית.
הנה רשימת הרשימות המתמודדות לכנסת ה-22.