Browsing Category

בארץ

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל
הצילום: Haim Zach לע"מ

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל

לֶקֶט נְתונים לקראת יום ירושלים

ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל. בסוף 2019 חיו בירושלים 936 אלף נֶפֶש, כ-10% מִכלל תושָבי המדינה. מתוכם, 579.4 אלף יהודים ואחרים (61.9%) ו-356.6 אלף ערבים (38.1%).

מספר התושבים בעיר כיום הוא כ-942,800 נֶפֶש.

במהלך 2019, גדלה אוכְלוסיית ירושלים בכ-16,500 תושבים.

מספר העוזְבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל גדול ממספר העוברים אל ירושלים.

בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הם היִישוּבִים העִיקָריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.

צְפִיפוּת הדיור בירושלים היא הגדולה ביותר מבין 8 הערים הגדולות. 

בשנת 2019 החלה בנייה של 2,452  דירות בירושלים, ירידה של 16.6% לְעוּמַת 2018.

תַעֲסוּקָה ולימודים

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2019 היה 50.3%, לעומת 63.5% במְמוּצָע הארצי.

88.7% מהמועסָקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם.

בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) למדו בבתי הספר היסודיים בירושלים (בחינוך העברי) 79,950 תלמידים, מהם כ-53 אלף תלמידים בפיקוח החֲרֵדי, כ-14.2 אלף בפיקוח המַמְלַכְתִי-דָתִי וכ-12.7 אלף בחינוך הממלכתי.

תיירות

שנת 2019 היא השנה השלישית בִּרְצִיפוּת שבה חלו עליות במספר האורחים ובאחוז התְפוּסָה במְלוֹנוֹת.

72% מהתיירים ביקרו בכותל המערבי, 52% – בכנסיית הקבר, 47% – בוויה דולורוזה, 20% – ב'יד ושם', 15% – במוזיאון ישראל ו-5% ביקרו במסגד אל-אקצא.

 

בתמונה: זריחה מעל גילה (שכונה בירושלים). Haim Zach. לע"מ

 

 

ביום העצמאות ה-72: בישראל – 9,190,000 תושבים

ביום העצמאות ה-72: בישראל – 9,190,000 תושבים

ביום העצמאות ה-72: בישראל – 9,190,000 תושבים

עולים וצברים; מבוגרים וצעירים; יהודים, ערבים ואחרים

לקראת יום העצמאות ה-72 למדינת ישראל פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על התושבים בארץ.

הנה נתונים אחדים:

ערב יום העצמאות ה-72 חיים בישראל 9,190,000 תושבים:

6.806 מיליון מהם יהודים (74%); 1.930 מיליון ערבים (21%); 454 אלף אחרים (5%).

אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסייה צעירה: קרוב ל-950 אלף ילדים עד גיל 4 חיים בישראל; כ-28% מהישראלים הם ילדים עד גיל 14; כ-12% בני 65 ומעלה; כ-50 אלף בני 90 ומעלה חיים בישראל.

בקום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף נפש.

מקום המדינה הגיעו לישראל 3.3 מיליון עולים, כ-44% מתוכם הגיעו החל בשנת 1990. מיום העצמאות שעבר הגיעו לארץ 32 אלף עולים.

45% מכלל בני העם היהודי בעולם חיים בישראל.

כ-78% מהיהודים החיים בארץ הם צברים (ילידי ישראל).

 

לצפייה בנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

 

טקס הדלקת המשואות

טקס הדלקת המשואות
הצילום: ויקיפדיה

טקס הדלקת המשואות

חיבורים בחברה הישראלית

טקס הדלקת המשואות, הטקס הממלכתי לנעילת יום הזיכרון ולפתיחת אירועי יום העצמאות, צולם מראש בהר הרצל בירושלים, ללא קהל, וישודר באמצעי התקשורת ביום שלישי בשעה 19:45. 

הטקס השנה יעמוד בסימן חיבורים בחברה הישראלית.

 

הנה רשימת מדליקי 12 המשואות השנה, כמספר שבטי ישראל:

 

ריינה אביטבול ויסמין מזאוי

את המשואה ידליקו השתיים יחדיו כאות הוקרה למתנדבות ולמתנדבים מהדור הצעיר והוותיק המסייעים לצוותי ההצלה והרפואה במשבר הקורונה. ריינה, בת ה-92, מתנדבת למעלה משמונה עשרה שנים בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים.

 

עדי אלטשולר

אשת חינוך, חברה ועשייה, יזמית חברתית, מייסדת תנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו' לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים; ייסדה את פרויקט 'זיכרון בסלון' המאפשר לניצולי שואה לספר את סיפורם באלפי סלונים ברחבי הארץ ובעולם. 

 

אחמד בלאונה ויעל וילוז'ני-אזולאי

בלאונה הוא אח בכיר מצטיין בבית החולים פוריה שבטבריה, ממקימי מערך ניתוחי הלב בבית החולים ומראשוני המתנדבים לטפל בחולי נגיף הקורונה. יעל וילוז'ני-אזולאי היא האחות האחראית ביחידה למניעת זיהומים בביה״ח ברזילי באשקלון.

השניים ישיאו משואה בשם צוותי האחים והאחיות בבתי החולים ברחבי הארץ.

 

אוּרי כהן

מנכ"ל וממייסדי 'מסע ישראלי', תוכנית חינוכית המיועדת לבני נוער וחיילים ובה מפגשים המעצימים את תחושת השייכות של בני הדור הצעיר לחברה הישראלית.

 

הישאם איברהים

מפקד בית הספר לשריון, קצין מצטיין, בן העדה הדרוזית, המסמל את החיבור בין קבוצות ומגזרים שונים המשרתים בצה״ל. מתנדב שנים ארוכות במסגרות לאוכלוסיות מיוחדות. 

 

לורי פלטניק

את משואת התפוצות תשיא בטקס לורי פלטניק, רבנית, אשת חינוך, מייסדת ארגון "מומנטום". פועלת לחיזוק הזהות היהודית והקשר של קהילות היהודים בתפוצות לישראל. 

 

אלי בן שם

יו"ר ארגון 'יד לבנים', אביו של קובי בן שם ז"ל שנהרג באסון המסוקים. עוסק בהנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ובטיפול במשפחות השכולות.  

 

גליה רהב

פרופסור, מומחית למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר. ניהלה את ההקמה של מערך הקורונה בביה"ח תל השומר. מובילה את המחקר הקליני בתחום. רהב, ילידת ירושלים, היא בת לניצולי שואה. אביה היה רופא הפרטיזנים.

 

ישראל אלמסי

מנכ"ל ארגון 'ידידים סיוע בדרכים', המפעיל כעשרים אלף מתנדבים המסייעים לאלפי אנשים לטפל בבעיות שנתקלים בהן בנסיעה בדרכים, בהן חילוץ פעוטות שנשכחים בכלי רכב. בימים אלה של התמודדות בהתפשטות נגיף הקורונה הארגון מסייע לקשישים ולמבודדים.

 

עידן רייכל

זמר ויוצר ישראלי. כתב את הלחן ללהיט הישראלי 'שבט אחים ואחיות'.

 

ציפי שביט

שחקנית, קומיקאית, סטנדיפסטית, כוכבת הילדים. 

 

חני ליפשיץ שליחת חב"ד בנפאל הודיעה למשרד התרבות והספורט כי לא תוכל להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות.

 

בתמונה: תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. (ויקיפדיה)

 

 

זוכי פרס ישראל לשנת תש"ף 

זוכי פרס ישראל לשנת תש"ף 
הצילום: Moshe Milner לע"מ

זוכי פרס ישראל לשנת תש"ף

מצוינות ותרומה לחברה

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל.
הפרס מוענק לאזרחי-ישראל – יחידים, או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.
טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה בירושלים במוצאי יום העצמאות.

הנה רשימת הזוכים בפרס ישראל בשנת תש"ף:

פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' אבישי ברוורמן על תרומתו הגדולה לפיתוח של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה מוענק לגב' נעמי סטוצ'ינר על פעילותה החברתית מעוררת ההשראה למען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית. השיא של פעילותה היה בהקמת 'בית איזי שפירא' עבור אנשים עם מוגבלות.

רפואה, אומנות פלסטית, היסטוריה, פיסיקה וכימיה

פרס ישראל בתחום חקר הרפואה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' גדעון רכבי  – המטולוג-אונקולוג ילדים נודע שניהל במשך שנים מחלקה מובילה להמטולוגיה אונקולוגיה והשתלת מח עצם בילדים במרכז הרפואי שיבא והעמיד דורות של רופאים חוקרים. 

פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית מוענק לגב' שרה ברייטברג סמל ששימשה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב ובתערוכות מוזיאליות חשובות וערכה את עיתון "סטודיו".

פרס ישראל בתחום חקר ההיסטוריה הכללית מוענק לפרופ' בנימין זאב קדר – החוקר החשוב, המשפיע והפורה ביותר של מסעי הצלב ושל חקר היחסים הבין דתיים.

פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה מוענק לפרופ' יוסף קלפטר על תרומותיו פורצות הדרך בתחומי הכימיה, הפיזיקה והביולוגיה.

תלמוד, ספרות תורנית, מדע המדינה וחקלאות

פרס ישראל בתחום חקר התלמוד מוענק לפרופ' ורד נועם על הישגיה הרבים במחקר בתחומים מגוונים מספרות בית שני ועד לספרות התלמוד ועל תרומתה בהנגשת הספרות הרבנית והתלמוד לכלל ציבור הלומדים והלומדות בישראל.

פרס ישראל בתחום הספרות התורנית מוענק לרב יעקב אריאל על תרומתו הנרחבת ליצירה התורנית.

פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים מוענק לפרופ' אברהם בן צבי מבכירי החוקרים בישראל ובעולם בתחום היחסים הבין לאומיים ועבודותיו בתחום יחסי ישראל ארה"ב ומדיניות החוץ של ישראל.

פרס ישראל בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה מוענק לפרופ' דני זמיר על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים ותרומתו הרבה לחקלאות בישראל ובעולם.

 

בתמונה: טקס הענקת פרס ישראל ביום העצמאות בבנייני האומה בירושלים. 2010,  Moshe Milner לע"מ

האולפנים לעברית בימי הקורונה

האולפנים לעברית בימי הקורונה

האולפנים לעברית בימי הקורונה

לומדים מרחוק – מרגישים קרוב

אלפי עולים מבוגרים ממדינות רבות לומדים גם בימים אלה של קורונה במאות כיתות באולפנים של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך בכל רחבי הארץ.

עם פרוץ המשבר והתחלת השבתת הלימודים במוסדות החינוך התגייס האגף ללמידה מרחוק והוביל מהלך של שגרת למידה במצב חירום ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

המורים, המדריכים, מנהלי האולפנים והמפקחים, התגייסו כולם בתחושת שליחות למשימות החשובות: קיום קשר לימודי רציף עם הלומדים באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות המגוונות;  המשימה הלאומית החיונית של שמירה על קשר אישי ותומך עם הלומדים, העולים החדשים, שזה מקרוב הגיעו לארץ ומתמודדים עם מציאות מורכבת.

האגף לחינוך מבוגרים בנה בשנים האחרונות תשתית נרחבת של למידה מתוקשבת: הקמת אתר Moodle פעיל, עשיר בטקסטים ותרגילים, במצגות ובסרטונים והקמת אתר לכל כיתה ב-Moodle.

אחד הכלים הבולטים ללמידה מרחוק שהאגף יצר הוא החדשון בעברית קלה, המשמש, בימים של שגרה ובימי חירום, לומדי עברית בכל הגילאים בארץ ובעולם. באמצעות החדשון הלומדים יכולים להתעדכן –בזמן אמת ובעברית – בנעשה בארץ ובעולם ולהיות חלק מהשיח הישראלי. בימים אלה של לימודים מרחוק – חשיבותו של החדשון מתעצמת אפילו יותר.

לכל אלה נוספה עתה, ברוח הזמן, למידה באמצעות zoom  וכיתות רבות מתכנסות ללמידה יומית מרחוק באמצעותו.

מורים ותלמידים בכל האולפנים מדווחים על למידה משמעותית, על חשיבות הלמידה ללומדים – לשמירה על שגרה כלשהי, להתקדמות בעברית ולחיזוק הקשר עם החברים ועם המורה.

מורים ולומדים כתבו לנו על תחושותיהם בימים אלה. אנו מביאים כאן דוגמאות אחדות מתוך הדברים שקיבלנו. הדברים מדברים בעד עצמם.

 

בצילום: שיעור לילה בזום באולפן המשך תק"א, חרוב/ קלישר באר שבע

ואדים גורלניק, מנהל אולפן 'מורשה' בירושלים (בעצמו בוגר האולפן בעבר):

בימים אלו, בהם אנו נדרשים לחזק ולתמוך אחד בשני על מנת לצאת מן המשבר הפוקד את העולם מחוזקים ובריאים, עלינו לעשות את המרב גם למען תלמידי האולפן.

בתוך ימים ספורים נערך אולפן ׳מורשה׳ ללמידה מרחוק באמצעות zoom. כל הצוות, כולל המורות שלא היו מתוקשבות קודם, התגייס למשימה. מדי יום נערכים שיעורים על ידי כל המורות לכל הכיתות. ההיענות של התלמידים והשתתפותם בשיעורים מרבית. על מנת להמשיך את הקשר עם התלמידים אנו נעזרים הן באתר שלנו, הן בקבוצות הווטסאפ של כל כיתה והן באפליקציה הייחודית שהאולפן פיתח.

תגובות התלמידים נפלאות ומעידות עד כמה הם כמהים לקשר עם המורים, אשר מעבר ללימודי העברית מעניק להם גם תמיכה נפשית ושמירה על קשר עם חבריהם לכיתה בימים מאתגרים אלו.

תמרה בלאושילד, מורה וסגנית המנהל באולפן 'מורשה':

הנני מלמדת עברית באולפנים מעל לשלושים שנה. מאז ומתמיד הרגשתי שיש לנו עבודה ייחודית, ובימים טרופים אלה על אחת כמה וכמה. מהרגע שנודע לנו על הפסקת הלימודים התארגַנוּ ללמידה מרחוק. לאור המצב, ובעקבות תגובותיהם של תלמידיי, אני חשה סיפוק עצום. תלמידינו עסוקים בלימוד השפה בצוותא, במקום להרגיש בדידות וחרדה בארץ חדשה. הפגישות ב-Zoom מלאות שמחת חיים והכרת תודה. כך, לעניות דעתי, הלימודים באולפן קיבלו גם צביון תרפואיטי עבור המורה והתלמידים גם יחד.

סנדרה טפלינסקי מארה״ב, תלמידה באולפן 'מורשה':

כשאנחנו בכיתה המקוונת, אני מרגישה שהזמנתי באושר את כל התלמידים והמורה לביתי. קיימת אווירה חמה וידידותית של למידה. יחד עם זאת אנחנו גם מתרכזים בלימודים. למרות המצב הקשה אני מקבלת השראה מכך שהאל מספק דרך ללמוד את שפת אבותינו. 

שלי שטיין מארה"ב, אולפן 'מורשה':

למרות מצב הקורונה, עם Zoom ניצלנו את ההזדמנות ללמוד עברית. בנוסף ללימוד עברית אנחנו יכולים לראות אחד את השני בכיתה ב-Zoom. זה טוב להיות בקשר עם החברים החדשים שלנו. אנחנו מקווים להיות בכיתה בירושלים ביחד, בלי Zoom, בקרוב.

אלה קנצ'יק, מורה באולפן קיבוץ נען:

רוב התלמידים בכיתה שלי צעירים מאוד – בני 20-19, לבד בארץ שבאו עם תוכניות מוגדרות ללמוד ולהתגייס לצבא, ובבת אחת הכול נקטע.

התחלנו ללמוד בלמידה מרחוק כבר מהשבוע הראשון של ההשבתה. למדנו רגיל – באותן שעות, באותו היקף, רק בזום.

לאט לאט התרגלנו לפורמט החדש. התלמידים מקפידים להגיע לשיעורים באותם זמנים כאילו אנחנו בכיתה הרגילה – מתוך החלטה שלהם להמשיך למרות הכול ולא לוותר.

אני מתקנת את העבודות שלהם בווטסאפ, בדוא"ל ובמסמכים השיתופיים שפתחתי לכל אחד.

אני עורכת פגישות אישיות, וביחד אנחנו מדברים על מה שעובר עליהם.

התלמידים מעריכים זאת מאוד ואני מרגישה שאני מצליחה להחזיר קצת פרופורציות, להיות אוזן קשבת וגם לקדם אותם.

הם מוכיחים משמעת עצמית, ערבות הדדית, תמיכה ועזרה לחבר בשעת אמת, במצב חירום – אלה ערכים שלא נלמדים באופן תיאורטי…קומץ סטודנטים שנקלע לסיטואציה תקדימית מוצא את עצמו ביחד, והם מטפחים את הקשרים, כי יש להם רק זה את זה, וגם זה במרחק של שני מטרים בלבד. יש כאן למידה משמעותית מאוד, לא רק למידה של השפה העברית.

אני מרגישה שזכיתי ללמוד וללמד בתקופת המשבר הזאת.

בשבועיים הראשונים לא עצמתי עין. פשוטו כמשמעו – היו לי לילות לבנים לגמרי – השוֹק, ההצפה, העומס, ההִתנסות בדבר חדש, האחריות. היום אני ישֵנה בלב שקט.

רפאל טולדו, עולה בן 33 מצרפת, בן לאב ישראלי, לומד באולפן קיבוץ נען:

אני גר ולומד עברית בקיבוץ. אני יותר להיות שמח להיות בקיבוץ מלהיות בפריז.

מאז שאין לימודים באולפן אני ממשיך ללמוד עם חברים מהאולפן. אנחנו שומרים על מרחק של שני מטרים זה מזה.

החדשון עוזר מאוד בלמידה מרחוק. בימי קורונה אפשר לקרוא וללמוד בעצמך כותרות, מבזקים וכתבות בחדשון.

סלביה שנקר, מורה באולפן רמלוד ברעות:

לעולה החדש נוסף קושי חדש: הבידוד החברתי והמשפחתי. ההוראה המקוונת בשעת חירום היא גלגל הצלה. תרומתה משמעותית מאוד ללומד המבוגר אשר סגור בדלת אמותיו, ללא תקשורת אמיתית עם העולם החיצון, מלבד קרובי המשפחה שלו, אם יש כאלה.

זוג מבוגרים ממודיעין עילית אמרו לי הבוקר שללא השיעורים בשעות הבוקר היו נשארים במיטתם. הנוכחות המלאה של הלומדים בשעות ההוראה מצביעה על חשיבותה של הלמידה בשעות הקשות.

תמר מיקצדזה, עלתה מגיאורגיה, לומדת באולפן רמלוד ברעות, גרה בלוד:
אני שמחה שיש הזדמנות ללמוד לפי זום. בשבילי זה כמו אנטי סטרס. השיעורים עוזרים להסיח את הדעת ממה שקורה ולהתקדם ולא להיעצר.

מיכאל ג'ואל, עלה לארץ מדרום אפריקה לפני חודשיים, תלמיד באולפן רמלוד ברעות, גר במודיעין:

זום, החבר הכי טוב החדש שלנו – מה היינו עושים בלעדיו! כמעט סיימנו את החודש הראשון של האולפן שלנו כאשר הנגיף פגע והביא לסיום פתאומי של השיעורים פנים אל פנים, בדיוק ברגע שאנחנו רואים שיפור בעברית שלנו. לכן, תוך שבוע מורינו המופלאים באולפן התחילו להעביר לנו שיעורי זום בכל יום. ואף על פי שזה לא כמו שיעורי פנים אל פנים ולא כל כך ארוך, אנו נפגשים כל יום במשך כשעה ללמוד. כולם מתרגלים להשתמש בטכנולוגיה. אנחנו מוצאים פינות שקטות בבית כדי ללמוד. זה לא קל כשגם המשפחות שלנו בבית. אבל מה שהכי חשוב זה שאנחנו יכולים להמשיך ללמוד לדבר בשפה של ארצנו.

פנינה שיינמן, מורה באולפן רמלוד ברמלה וברעות:

יש לנו חוויה מיוחדת בימים אלה. אנחנו לומדים מרחוק, אבל מרגישים קרובים יותר מתמיד.

 

בצילום למעלה: שיעור ב-Zoom באולפן מורשה בירושלים 

בצילום למטה: שיעור לילה בזום באולפן המשך תק"א, חרוב/ קלישר באר שבע. המורה: מיכל אגדי

 

 

 

בימי הקורונה: מה הפסקנו להגיד, מה שכחנו לעשות?

בימי הקורונה: מה הפסקנו להגיד, מה שכחנו לעשות?
הצילום: ויקיפדיה

בימי הקורונה: מה הפסקנו להגיד, מה שכחנו לעשות

ומה מציל אותנו… 

 

שאלות שהפסקנו לשאול:

איך היה בעבודה?

איך היה בגן? בבית הספר?

איך הייתה הפגישה?

איפה אתם בליל הסדר?

לאן אתם נוסעים בחול המועד?

מה התוכניות שלכם לסוף השבוע?

מה התוכניות שלכם?

מתי מתחיל החופש? עד מתי יש חופש?

איפה אמא? איפה הילדים?

נאכל בבית או בחוץ?

מלצר, אפשר לקבל חשבון, בבקשה?

סליחה, נהג, לאן אתה מגיע?

יש היום עוזרת?

אבא, אני יכול לקבל את האוטו הערב?

 

משפטים שהפסקנו להגיד:

אני כמעט ולא רואה את אשתי ואת הילדים…

אני כמעט ולא רואה את הבית…

אני נורא עסוק…

הייתי כל כך עסוק ששכחתי לאכול…

היומן שלי מלא…

היה לי יום עמוס בעבודה…

אין לי זמן…

הזמן עובר כל כך מהר…

מה? כבר שבת?

הזמן עובר מהר כשנהנים…

אין רגע דל…

אף פעם לא משעמם לי…

אני חולם על יום אחד של חופש בבית…

להתראות מחר…

תקפצו אלינו הערב…

תלכו לבקר את סבתא…

יש לי אורחים

אני מת מרעב

יש לי ג'ט לג

נמאס לי להיות הנהגת של הילדים

אני ממש לא מתגעגע לעבודה…

לא בא לי ללכת לבית הספר…

לא בא לי ללכת לחוג…

אמא, כואבת לי הבטן… אני יכול להישאר בבית?

 

דברים ששכחנו איך עושים אותם:

להתלבש

לנעול נעליים

להתאפר

לנעול את הבית מבחוץ

לזהות פנים לא וירטואליים

ללחוץ ידיים

לחבק

לכוון שעון מעורר

לנהוג

לגהץ את כרטיס האשראי

להזמין בטלפון מקום למסעדה, כרטיס לתיאטרון

לקרוא תפריט

להסתכל ביומן

לכבות את הרדיו והטלוויזיה

לסגור את דלת המקרר

 

דברים ששכחנו איך הם נראים:

איך נראים חיים נורמליים…

איך נראה סדר יום…

איך נראית כיתה… איך נראים לוח וגיר…

איך נראה בית נקי ומסודר

איך נראה מטוס מבפנים

 

מה אנחנו שואלים בימים אלה:

מישהו יודע איזה יום היום?

יש הערב בטלוויזיה 'הצהרת בלפור' ?

מה יהיה?

 

מה נגיד בליל הסֶגֶר?

מה נשתנה הלילה הזה…כמעט הכול…

הלוואי שהקורונה תפסח עלינו!

איזו מכה…!

די דיינו!

לשנה הבאה בירושלים!

עברנו את פרעה, נעבור גם את זה!

 

מה מציל אותנו?

הטלפון

המחשב

המִרְשֶתֶת

המקרר

הצוותים הרפואיים

רוח ההתנדבות

האחריות 

ההומור

האופטימיות!

 

הצילום: ויקיפדיה

 

מי שמצביע – משפיע

מי שמצביע – משפיע
הצילום: OHAYON AVI (לע"מ)

מי שמַצְבִּיעַ – מַשְפִּיעַ

ב-2 במרס כולם הולכים לְהַצְבִּיעַ

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 פִּרסמה סִרטון הקורא לציבור לְמַמֵש את זְכוּת ההַצְבָּעָה בבחירות: אין לכם זְכות לְוַותֵר על הזְכוּת! ב-2 במרס כולם הולכים להצביע, כי מי שמַצביעַ – מַשפיעַ!

 

ביום הבחירות: נסיעה חינם בתחבורה הציבורית

ביום הבחירות: נסיעה חינם בתחבורה הציבורית
הצילום: ויקיפדיה

ביום הבחירות: נסיעה חינם בתחבורה הציבורית
ב-650 קווים בין עירוניים וברכבת ישראל

ועדת הבחירות המרכזית בשיתוף משרד התַחבורה החליטו כי ביום הבחירות לכנסת ה-23 הנסיעה בתַחבורה הציבורית הבֵּין עירונית ב-650 קַוִוים, וברכבת ישראל, תהיה בחינָם החל מהשעה 00:20 ביום שלפני הבחירות ועד לסיום פעילות התחבורה הציבורית ביום הבחירות.
לרשימת קווי האוטובוס הבין עירוניים הפתוחים לנסיעה בחינם, נִיתָן לִפנות למוקֵד המֵידָע של משרד התחבורה בטלפון מספר 8787*.
הנוסע באוטובוס של התחבורה הציבורית הבין עירונית יעלה לאוטובוס לאחר שוִוידֵא כי קו
האוטובוס נִכְלָל ברְשימַת הקווים הפתוחים לנסיעה בחינם. אין צורך בהִזְדַהוּת או בכרטיס.
הנוסע ברכבת, ימשוך 'כרטיס נסיעה יום הבחירות' במְכונת הכִּרְטוּס האוטומטית או בקופות
שבתחנות הרכבת.
הזַכָּאוּת להַסָעָה לאילת וחזרה מאילת תִתְאַפְשֵר לאחר בדיקת זַכָּאוּת ובְכָפוּף לרישום מוקדם במרכזי מידע 'אגד' בטלפון מספר 2800*.

יום הבחירות הוא יום שבתון

יום הבחירות הוא יום שבתון
הצילום: ויקיפדיה

יום הבחירות הוא יום שַבָּתוֹן

מי יעבוד ביום הבחירות?

חוק הבחירות קובע כי יום הבחירות לכנסת בישראל הוא יום שבתון.

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 פרסמה את סוגי השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות:

עובדי ועדת הבחירות המרכזית ונותני השירותים לוועדה ולמפלגות.

שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק.

בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים.

מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.

שירותי התקשורת.

מפעלי מים וחשמל.

אספקת דלק והעברתו.

תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.

עיתונות, רדיו וטלוויזיה.

הובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.

חנויות לממכר מזון בין השעות 06:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים (עד 6 שעות).

אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.

בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.

שירותי קבורה.

מערכת בתי המשפט, לצורך קיום דיונים במקרים דחופים, הנוגעים לאכיפה של חוק הבחירות לכנסת וכן מעצרים דחופים, בין השעות 08:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים.

שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

בכל השירותים שפורטו לעיל תינתן לעובדים אפשרות להצביע.

 

 

 

נוטעים כל השנה

נוטעים כל השנה
הצילום: Avi Ohayon לע"מ

נוֹטְעים כל השנה

עֲצֵי פְּרִי ועֲצֵי יַעַר

לרגל ט"ו בשבט, הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה מַצִיגָה נְתוּנִים עַדְכָּנִייִם על שְטָחִים ונְטִיעוֹת של עֲצֵי פרי ועצי יַעַר בישראל. הנה נתונים אחדים:

שֶטַח הנְטיעות החדשות של עצי פרי בשנת תשע"ט (2018/19) הִסְתַכֵּם ב-34,126 דונם, לְעוּמַת 39,920 דונם בשנת תשע"ח (2017/18) ו-44,446 דונם בשנת תשע"ז (2016/17).

שטח הנטיעות החדשות של עצי יער בשנת תשע"ט הסתכם ב-5,400 דונם לעומת 1,800 דונם בשנת תשע"ח.

תְפוּקַת פְּרי הֶהָדָר בשנת תשע"ט הייתה כ-480 אלף טונות, עֲלייה של 6% משנת תשע"ח. בשנת 2019 תפוקת פרי ההדר הייתה 38% מכלל תפוקת המטעים.

בשנת תשע"ט חלה יְרידה של 14.5% בסך הנטיעות החדשות. נטיעות השְקֵדִים ירדו ב-48.3%, נטיעות האֲפַרְסְקִים והנקטרינות ירדו ב-41%, נטיעות האבוקדו ירדו ב-16.5%, ונטיעות פרי ההדר עלו ב-14.4% לעומת שנת תשע"ח.

 

פירות ארץ ישראל…

לא כל הפירות הטְרִיים והמְיוּבָּשִים שאנחנו אוכלים צומחים על אדמת ישראל. הנה רשימת המדינות שישראל מְיַיבֵּאת מהן פירות טריים ומיובשים: ארה"ב, איטליה, ארגנטינה, דרום אפריקה, בולגריה, הרפובליקה הדומניקנית, מצרים, מרוקו, פולין, סרביה, ספרד, ניו זילנד, וייטנאם, תאילנד, טורקיה וסין.

 

לקישור לסרטון ובו הנתונים: 

https://www.facebook.com/hasbaraLamas/videos/vb.1379561718961789/188440789193306/?type=2&theater

 

 

בתמונה: עץ שקדייה פורחת בשפלת יהודה. Avi Ohayon (לע"מ)