בארץ

בארץ

על אהבה ונישואין בישראל

הצילום: ויקיפדיה

על אהבה ונישואין בישראל

נתונים לרגל ט"ו באב

לרגל ט"ו באב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על נישאים בישראל בשנת 2020.

הינה הנתונים העיקריים: 

39,984 זוגות נישאו בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין, זו ירידה של 17% לעומת מספר הזוגות שנישאו בשנת 2019. כ-68% מהזוגות יהודים. זו ירידה של 19% במספר הזוגות היהודים שנישאו לעומת שנת 2019.

בשנים האחרונות חלה עלייה באחוז הצעירים היהודים שחיים במגורי יחד (מגורים משותפים של בני זוג שאינם נשואים זה לזה), במקביל לירידה בשיעור הנישאים.

גיל הנישואין

גיל הנישואין הממוצע בקרב חתנים שנישאו לראשונה היה 26.9 (26.8 בקרב היהודים). בשנת 2019 היה גיל זה 27.3 (27.4 בקרב היהודים), ובשנת 1970 היה גיל זה 25 הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב היהודים.

הגיל הממוצע בקרב החתנים החרדים שנישאו לראשונה היה 22.5, לעומת 28.9 בקרב החתנים היהודים שאינם חרדים.

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלות שנישאו לראשונה היה 24.6 (25.2 בקרב היהודיות). בשנת 2019 היה גיל זה 24.9 (25.6 בקרב היהודיות), ובשנת 1970 היה גיל זה 21.7 (21.8 בקרב הכלות היהודיות).

הגיל הממוצע בקרב הכלות החרדיות שנישאו לראשונה היה 21.5, לעומת 27 בקרב הכלות היהודיות שאינן חרדיות.

יותר רווקים ורווקות

כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה היהודית, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-13% בסוף שנת 2020. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה באותה תקופה מ-2% ל-11%.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 49-45 נע בין 2.4% בבית שמש ל-29.0% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 49-45 נע בין 4.1% בבית שמש ל-32.4% בתל אביב-יפו.

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-65% בסוף שנת 2020. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה באותה תקופה מ-13% ל-51%.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 29-25 נע בין 13.8% בבני ברק ל-80.6% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 29-25 נע בין 19.1% בבני ברק ל-88.7% בתל אביב-יפו.

דיווחים על נישואין בחו"ל בשנת 2020

בשנת 2020, דווחו למרשם האוכלוסין 6,746 מקרי נישואין שנערכו בחו"ל ושבהם לפחות אחד מבני הזוג היה רשום במרשם האוכלוסין.

 

 

בתמונה: זוג כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה, ע"י Flickr, תחת רישיון

 

בארץ

רוּחַ צה"ל – הקוד האתי של צה"ל

סמל צבא ההגנה לישראל (ויקיפדיה)

רוּחַ צה"ל – הקוד האתי של צה"ל

ועכשיו גם: מַמְלַכְתִיוּת

צה"ל הודיע לאחרונה כי למִסְמך 'רוח צה״ל' יִתְוַוסֵף עֵרֶך יְסוֹד רביעי – ערך המַמְלַכְתִיוּת. 

"ממלכתיות היא עַמוּד שִדְרָה עֶרְכִּי השומר על תִפְקוּדו של צה״ל ועל אֵמוּן הציבור בצה״ל. חוֹבָתֵנו לְהָגֵן עליה ולְטַפֵּחַ אותה באוֹפֶן קָבוּעַ ושִיטָתִי ומתוך הִזְדַהוּת עֲמוקָה" אמר הרַמַטְכָּ"ל רא"ל אביב כוכבי.

רוח צה"ל

צבא ההגנה לישראל הוא צְבָאָה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בִּכְפִיפוּת לרָשוּיוֹת השִלְטוֹן האֶזְרָחִי הדמוקרטי ולחוקֵי המדינה. מַטְרַת צה"ל היא לְהָגֵן על קיומה של מדינת ישראל ועל עַצְמָאוּתָה, ולְסַכֵּל מַאֲמַצֵי אוֹיֵב לְשַבֵּש את אורַח החיים התַקין בה.

חַיָילֵי צה"ל מחויבים להילחם, לְהַקְדיש את כל כוחותיהם, ואף לְחָרֵף את נַפְשָם להֲגָנַת מדינת ישראל, אֶזְרָחֶיהָ ותושָבֶיהָ.

חַיָילֵי צה"ל יִפעלו על פי עֶרְכֵי צה"ל ופְקוּדוֹתָיו, תוך שְמירה על חוקֵי המדינה וכְבוד האדם, וכיבוד עֲרָכֶיהָ של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

'רוח צה"ל' הוא תְעוּדַת הזֶהות העֶרְכִּית של צה"ל, הוא הקוד האתי של צה"ל, אשר ראוי שיַעֲמוֹד בִּיסוֹד הפעולות של כל חַיָיל וחַיֶילֶת בצה"ל, בשֵירוּת סָדִיר ובשֵירוּת מִילוּאים.

 

'רוח צה"ל' יוֹנֵק מארבעה מְקורות:

מָסוֹרֶת צה"ל ומוֹרֶשֶת הלְחימה שלו כצְבא ההגנה לישראל

מסורת מדינת ישראל על עֶקְרוֹנוֹתֶיהָ הדמוקרטיים, חוּקֶיה ומוֹסְדוֹתֶיהָ

מסורת העם היהודי לדְורוֹתָיו

עֶרְכֵי מוּסָר אוניברסליים המְבוּסָסים על ערך האָדם וכְבוֹדוֹ

 

עֶרְכֵי היְסוד:

הֲגָנַת המדינה, אֶזרחיה ותושָביה 

אַהֲבַת המולֶדֶת ונֶאֱמָנוּת למדינה

כְּבוֹד האָדָם 

מַמְלַכְתִיוּת

 

הערכים:

דְבֵקוּת במְשִׂימה וחֲתירה לנִיצָחוֹן 

אַחְרָיוּת

אֲמינות

דוגמה אישית

חַיֵי אדם 

טוֹהַר הנֶשֶק

מִקְצוֹעִיוּת

מִשְמַעַת

רעות

שליחות

 

צה"ל יַמשיך לַחרוט על דִגלו את עֲרָכָיו בכל מְשִׂימָה שֶאלֶיהָ יִידָרֵש, ויַנְחִיל ערכים אלה לחַייליו ומְפקדיו.

 

בתמונה הראשונה: סמל צבא הגנה לישראל, כפי שעודכן ואויר ב-2022, ע"י Creating User:Matan2001, תחת רישיון

בתמונה השנייה: פתיחת פנקס "רוח צה״ל" המחולק לחיילי צה״ל, ע"י גל אורן – מסמך "רוח צה"ל", תחת רישיון

בארץ

בנט: לא אֶתְמוֹדֵד בבְּחִירוֹת הבאות

נפתלי בנט (לע"מ)

בנט: לא אֶתְמוֹדֵד בבחירות הבאות

"הייתה זו שְליחוּת וזְכוּת גדולה"

ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט הודיע אֶמֶש על הַחְלָטָתו לא לְהִתְמוֹדֵד בבְּחירות הקרובות. בהַצְהָרָה מְיוחֶדֶת שנָשָׂא מהכנסת אמר בנט, בין השאר: "עַתָה הזמן שלי להתרחק מְעט ולְהַבִּיט על הדברים מבחוץ".

עוד אמר: "בכַווָנָתִי לא לְהִתְמוֹדֵד בבחירות הקרובות, אבל אֶשָאֵר חַיָיל נֶאֱמָן של הארץ הזו. מדינת ישראל היא אַהבת חיי. לשרת את המדינה זה היִיעוּד שלי".

"אני מְסַיֵים היום מעל שנה בשְליחות לְמַעַנְכֶם כראש הממשלה. אין עבודה קשה מזו אך גם אין זכות גדולה מזו" אמר ראש הממשלה. "אני משאיר אחריי מדינה מְשַׂגְשֶׂגֶת, חזקה ובְטוחה. הממשלה ברָאשוּתי הִסְפיקה לעשות בשנה מה שממשלות רבות לא עשו בקדנציה שלמה. מדינת ישראל חזרה להיות מְנוֹהֶלֶת".

בנט הוסיף, מבלי לפרט: "בקרוב יהיו בְּשׂוֹרות חשובות נוסָפות בתְחומים שנוגעים לעֲתידנו ולעוֹצְמָתנו".

החֵצי השני

"דבר אחד צר לי", אמר בנט, "וזה שהרבה מאוד ישְׂרְאלים טובים שנְציגיהם נותְרו באופוזיציה, הִרגישו בשנה החולֶפֶת שחָרַב עֲלֵיהם עולָמָם. שמעתי את הקולות. אני מְכַבֵּד אותם. וכְשכואב לאֶזְרָח ישְׂרְאלי, כואב לי". בנט אמר כי בפוליטיקה – פעם אתה בקואליציה ופעם באופוזיציה. אָסור שמַחֲצִית העם תהיה באֵבֶל כשהמַחצית השנייה בשִלְטוֹן. שני החצאים צריכים לעבוד יחד!

חובה ותִקְוָוה

בנט הוסיף: "הוֹכַחְנוּ השנה שאנשים עם דֵעות שונות יכולים לעבוד יחד. אף אחד לא צריך לְוַותֵר על עֶמְדוֹתָיו, אבל בהחלט אפשר וגם הֶכְרֵחִי לְהַנִיחַ בצד, לזמן מה, וִיכּוּחים אידיאולוגיים ולִדְאוֹג לכַלְכָּלָה, לביטָחון וְלֶעָתיד של אֶזְרְחי ישראל. הוֹכַחנְו שיש טוב מְשוּתָף. אני מבקש גם בעֵת הזוֹ לְהַזְכיר לעצמנו: רק ביחד נְנַצֵחַ. אם נהיה מְפוּלָגִים, פשוט לא נִהיֶה. אם נהיה מְאוּחָדים, אף אחד לא יוּכַל לנו. בואו נִהיה טובים אחד לשני. בואו נַקְשיב. בוא נלמד להכיר ולכבד במקום לִשְׂנוֹא".

תודה

בנט הוֹדָה לשוּתָפָיו הפוליטיים ולבנֵי משפחתו: "אני מבקש לְהוֹדוֹת לאשתי גילת ולילדיי יוני, מיכל, אביגיל ודוד – ששִילְמו מחירים כְּבֵדִים בשנה החולֶפֶת. לאימא שלי, מירנה בנט, שהיא דְמוּת המוֹפֵת של חַיָי".

 

בתמונה: פורטרט, ראש הממשלה נפתלי בנט. הצילום: Avi Ohayon (לע"מ)

 

בארץ

מַנְכַּ"ל פייזר מְבקר בישראל

אלברט בורלא (ויקיפדיה)

מַנְכַּ"ל פייזר מְבקר בישראל

מְקַבֵּל את פְּרַס 'בְּרֵאשִית'

מַנְכַּ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא, הִגִיע השבוע לישראל כדי לקבל את פְּרַס 'בְּרֵאשִית' של יַהֲדוּת העולָם. בורלא אמר: "מְשַׂמח אותי להיות כאן. קשה מאוד לְבַטֵא מה הִרְגַשְתי כשנָחַתִי בישראל. הבִּיקוּר האחרון שלי כאן היה כשהייתי ילד בן 15, במשך חודשיים. עַכשיו, כשאני בן 60, רציתי לְנַשֵק את האֲדָמָה כְּשֶנָחַתִי".

נְשִׂיא המדינה יצחק הרצוג עָרַך קַבָּלַת פָּנִים חֲגִיגִית לִכבוד חתן הפרס. בורלא ורַעיָיתוֹ בִּיקְרו במוזיאון 'אָנוּ' ובמוזיאון 'יד ושם'.

אחרי הביקור ב'יד ושם' אמר בורלא, בן לשׂוֹרְדֵי שואה מסלוניקי: "יד ושם אינו דוֹמֶה לשום מקום אחר שבו ביקרתי. זו חֲוָויָה עוֹצְמָתִית ומְרגשת שאותה לעולם לא אֶשְכַּח". 

בורלא יְקבל את הפרס בטֶקֶס חגיגי בירושלים במַעֲמַד נְשיא המדינה. הוא הודיע כי הוא מִתְכַּוֵון לִתְרוֹם את הפְּרָָס, מיליון דולר, לַהֲקָמַת מוזיאון שואה בסלוניקי.

 

קישור לידיעה בחדשון על ד"ר אלברט בורלא ועל פרס 'בראשית'

 

בארץ

30.6 – 'לילה לבן' בתל אביב

מבנה תיאטרון הבימה (ויקיפדיה)

30.6 – 'לילה לבן' בתל אביב

עיר ללא הפסקה

בחודש יולי 2003 הִכְרִיז אונסק"ו על 'העיר הלבנה' של תל אביב-יפו כאֲתַר מוֹרֶשֶת תַרְבּוּת עוֹלָמִית. במרכז תל אביב קיים האוֹסֶף האַדְרִיכָלִי הגדול בעולם של מִבְנים בסִגְנוֹן הבין-לאומי (המוּכָּר יותר בשם 'באוהאוס'), שהִקְנָה לעיר את מַעֲמָדָה היִיחוּדִי במורֶשֶת התַרבות האדריכלית של התְקוּפָה המודרנית.

מאז ההַכְרָזָה, בכל שנה, מְצַיֶינֶת עיריית תל אביב-יפו את הַכְרָזַת אונסק"ו בסִדְרַת אֵירוּעֵי הלילה הלבן, המְשַקְפִים את אוֹפְיָה של תל אביב – "עיר ללא הפסקה".

לילה לבן 2022 יִתקיים ברחבֵי העיר ביום חמישי, 30 ביוני.

הלילה הלבן הוא חֲגיגה הכּוֹלֶלֶת עֶשְׂרות אֵירועִים הנֶעֱרָכִים במַקְבִּיל בכל רחבֵי העיר – בחוּצוֹת ובמֶרכְּזי התרבות – משעות הערב המוּקדמות אל תוך הלילה. האירועים פתוחים לקהל הרָחָב, בחינָם או במחירים מוּזָלִים, והצִיבּוּר מוּזְמָן לֵיהָנוֹת ממִגְוָון גדול ויִיחוּדִי של מוֹפָעִים.

לכל האֵירועים: לילה לבן

 

 

בתמונה: מבנה תיאטרון הבימה (2005), ע"י דוד שי , תחת רישיון, (ויקיפדיה)

 

בארץ

עובדים בחופש?

הצילום:HERMONI ARIK (לע"מ)

עובדים בחופש?

אלה הזְכוּיוֹת שלכם

החופש הגדול מתחיל, ועבור בני נוער רבים זו הזדמנות לא רק לנוח, להתבטל, לבלות וליהנות אלא גם לעבוד ולהרוויח כסף.

מה חשוב לדעת:

• המעסיק חייב לשלם לבני הנוער לפחות שכר מינימום, גם אם הם מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר.

• שכר המינימום נקבע בהתאם לגיל:

  עד גיל 16:     21.45 שקלים  לשעה, שכר חודשי 3,710 שקלים

  בגיל 17-16:  22.98 שקלים לשעה, שכר חודשי 3,975 שקלים

  בגיל 18-17:  25.43 שקלים לשעה, שכר חודשי 4,399 שקלים

  זכויות נוספות:

• על פי החוק מותר להעסיק בני נוער בחופשת לימודים רק מגיל 14.
• ​מותר להעסיק בני נוער עד 8 שעות ביום ועד 40 שעות בשבוע בסך הכול. אסור להעסיק בני נוער בשעות נוספות או בשבת.
• בני נוער שגילם פחות מ-16 לא יכולים לעבוד בלילה (בין 20:00 ל-08:00). בני 16 עד 18 יכולים לעבוד עד חצות, והמעסיק חייב לדאוג להסעה שתחזיר אותם הביתה.
• ביום עבודה הנמשך 6 שעות ומעלה, חובה לתת הפסקה של 45 דקות למנוחה ולאכילה. ההפסקה תהיה בדרך כלל על חשבון העובד.
• המעסיק חייב לשלם גם על ימי התנסות ולימוד.
• בנוסף למשכורת המעסיק חייב לשלם הוצאות נסיעה מהבית לעבודה וחזרה.
• המעסיק חייב על פי חוק להדריך את העובדים בנושא בטיחות במקום העבודה.
• אם המעסיק לא ממלא את חובותיו אפשר להגיש נגדו תלונה בעזרת הסתדרות הנוער העובד והלומד.

 

בתמונה: קטיף ענבים בעונת הבציר, בכרם קיבוץ משמר דוד (HERMONI ARIK לע"מ)

 

בארץ

אֶרֶץ זָבַת חָלָב ודְבַש

הצילום: Pixabay

אֶרֶץ זָבַת חָלָב ודְבַש

נְתונים לְרֶגֶל חג השָבוּעוֹת

לְרֶגֶל חג השבועות מַצִיגָה הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה נְתונים עַדְכָנִייִם על התְפוּקה ועל הצריכה של החלב והדבש בישראל.

תְפוּקַת החלב הכולֶלֶת בשנת 2021 – כ-1.615 מיליון ליטר.

התְנוּבָה המְמוּצַעַת של פרה בשנת 2021 – 12,002 ק"ג חלב לשנה, עלייה קלה של 0.7% לעומת 2020. תְנוּבַת החלב של פרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם.

תְפוּקַת הדְבש בשנת 2021 – כ-4,000 טונות בדוֹמֶה לשנת 2020.

בשנת 2021 מחיר החלב עלה ב-0.6%.

מחיר הדְבש ירד בשנה זו ב-2.8%.

 

 

בארץ

ירושלים – העיר הגדולה בישראל

דגל עיריית ירושלים (ויקיפדיה)

ירושלים – העיר הגדולה בישראל

נתונים על 'ירושלים של מַטָה'

לקראת יום ירושלים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על העיר ותושביה.

הינה נתונים אחדים:

ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה במדינה. ביום ירושלים מספר התושבים בה הוא כ-971,800 נֶפֶש – כ-10% מכלל תושבי ישראל.

בירושלים חיים 590.2 אלף יהודים ואחרים (61.2%) ו-374.9 אלף ערבים (38.8%).

 

העיר גְדֵלה

במהלך שנת 2021 גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-13,900 תושבים. לאוכלוסייה נוספו כ-21,000 תושבים כתוצאה מריבוי טִבעי ועוד כ-3,800 איש כתוצאה ממַאֲזַן הֲגִירָה בין לאומית.

10,900 איש נִגְרְעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממַאֲזַן הֲגירה פנימית שְלילי (מספר העוֹזְבים את ירושלים ליִישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל ירושלים).

 

עבודה ודיור

בשנת 2021 החלו לבנות כ-3,175 דירות בירושלים, עלייה של 31.6% לעומת שנת 2020. בכלל הארץ הייתה עלייה של 13.0%.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2021 היה 48.8%, לעומת 61.8% במְמוּצָע הארצי.

 

אוכלוסייה צעירה

ירושלים מְאוּפְיֶינֶת באוכלוסייה צעירה. 33.3% מאוכלוסיית העיר הם ילדים עד גיל 14, לעומת 19.8% בחיפה ו-18.3% בתל אביב-יפו.

אחוז האוכלוסייה המבוגרת נמוך מהאחוז בערים גדולות אחרות – רק 9.4% מאוכלוסיית העיר הם בני 65 ומעלה, לעומת 20.9% בחיפה ו-15.3% בתל אביב-יפו.

מֶשֶק בית ירושלמי מוֹנֶה 3.84 נפשות במְמוּצע, לעומת מְמוצע ארצי של 3.23 נפשות.

 

חרדים, דתיים, מסורתיים וחילוניים

בקרב היהודים בני 20 ומעלה בירושלים (בשנת 2020): 35% מַגדירים את עצמם חרדים; 22% – דתיים; 25% – מָסורתיים; 18% – חילוניים.

בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך עברי בירושלים 84,283 תלמידים, מהם כ-57 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-14.6 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.6 אלף בחינוך הממלכתי.

 

"אני ירושלמי"

כמעט שני שלישים (64%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 33% בממוצע הארצי.

 

מְרוּצִים ומרגישים ביטחון

88% מהירושלמים בני 20 ומעלה מְרוצים מחייהם (בדומֶה לשיעור הארצי – 90%): 96% מהיהודים ו-75% מהערבים מרוצים מחייהם.

89.3% מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה חָשים ביטחון באופֶן כללי (במידה רבה או במידה רבה מאוד), בדומה לממוצע הארצי (88.0%).

 

בתמונה: דגל עיריית ירושלים, תחת רישיון (ויקיפדיה)