Browsing Category

בארץ

ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ב

ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ב
עולים חדשים מארה"ב (MILNER MOSHE לע"מ)

ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ב

9.391 מיליון נפש

ערב ראש השנה תשפ"ב חיים בישראל כ-9.391 מיליון נֶפֶש. 

בישראל כ-6.943 מיליון תושבים יהודים (74% מכלל האוכלוסייה), כ-1.982 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-466 אלף תושבים אחרים (5%).

אוכלוסיית ישראל גָדְלה השנה ב-146 אלף נפש. 

השנה נוֹלְדו בישראל כ-172 אלף תינוקות.

כ-48 אלף איש נִפטרו, מהם כ-5,800 נִפטרו מקורונה.

 כ-20 אלף עולים חדשים עלו לישראל השנה.

בתמונה: עלייה לישראל. בצילום, עולים חדשים מארה"ב, בשדה התעופה בן גוריון. 2007 MILNER MOSHE לע"מ

העלייה לישראל 2020

העלייה לישראל 2020
הציור: קמילה שבה, עולה חדשה מצרפת

העלייה לישראל 2020

כ-20,000 עולים בשנה

הִלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמה לרֶגֶל ראש השנה נְתונים על העלייה לישראל.

הינה נְתונים אחדים:

מקוּם המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-44.6% מִתוֹכָם עלו משנת 1990 ואילך.

שנת 2021

13 אלף עולים עלו בשנת 2021  (בחודשים ינואר-יולי), כ-30% יותר מאשר בתְקופה המקבילה בשנת 2020.

 

שנת 2020

בשנת 2020 הִגִיעו לישראל 19,676 עולים – 40.8% פחות מבשנת 2019. מספר העולים הגדול ביותר הִגִיע מרוסיה (6,644 עולים, 33.8% מסך העולים).

מִכְּלַל העולים ב-2020, 56.0% הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 12.2% הגיעו מצרפת ו-11.7% הגיעו מארצות הברית.

העולים החדשים הִשְתַקְעו לָראשונה בעיקר במרכז הארץ. קרוב למַחצית (45%) הִשְתַקְעו במְחוזות המרכז (23.4%) ותל אביב (21.6%), לְעוּמַת מְחוזות הפריפריה, הצפון (10.8%) והדרום (11.7%).

רָמַת ההַשְׂכָּלָה בקֶרֶב עולים בני 15 ומעלה שהִגִיעו בשנת 2020 הייתה גְבוהה – 68.4% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה.

ל-66.7% מהעולים בני 15 ומעלה היה מִשְלַח יד אקדמי, כ-470 מהם היו רופאים.

בשנת 2020 הִשְתַקְעוּ בארץ 1,373 אזרחים עולים. יחד עם העולים הם מִסְתַכְּמִים לכ-21,049 מְהַגְרִים חדשים שהִגִיעו לישראל.

 

 

ב-2020: עֲלִייָה במספר התְלונות שהוּגְשו לנְצִיב קְבִילוֹת הציבור

ב-2020: עֲלִייָה במספר התְלונות שהוּגְשו לנְצִיב קְבִילוֹת הציבור
הסמליל: לפמ, ויקיפדיה

ב-2020: עלייה במספר התלונות שהוגשו לנציב קבילות הציבור

בראש הרשימה: הביטוח הלאומי

מְבַקר המדינה מתניהו אנגלמן הִגִיש אתמול ליו"ר הכנסת מיקי לוי את דוּ"ח נְציב תְלוּנוֹת הציבור לשנת 2020.

מהדוּ"ח עולה כי בשנת 2020 חלה עלייה של 24% במספר התְלוּנות שהוּגְשו. חלק גדול מהתְלונות קשור במַשְבֵּר הקורונה. בסך הכול התקבלו בשנה שעברה 17,719 מכתבי תלונה, לעומת 14,263 ב-2019. 70.7% מהתלונות נגד כלל הגופים בנושא הקורונה נִמְצְאוּ מוּצְדָקות או שתוּקְנוּ בְּמַהֲלַך הבֵּירוּר.

תְלוּנוֹת נגד המוסָד לביטוח לְאוּמי

מהדוּ"ח עולה כי המוסָד לביטוח לְאומי הוא הגוף שנֶגדו הוּגַש מספר התְלוּנוֹת הגדול ביותר, וכי רוב התְלוּנוֹת שהוּגְשו נגד המוסָד ונוגְעות למַשְבֵּר הקורונה נִמצאו מוּצדקות. ב-2020 הוּגשו 3,285 תלונות נגד הִתְנַהֲלוּת המוסד לביטוח לאומי, לְעוּמַת 898 בשנת 2019. 2,265 תְלונות על הביטוח הלְאומי היו בנושְׂאים הנוגְעים למַגֵפַת הקורונה.

בְּשֶל מַגֵפַת הקורונה, חלה עלייה של 467% במספר התלונות בנושא דְמֵי אַבְטָלָה

תַחבורה, דוֹאַר ועבודה

עוד עולה מהדוּ"חַ כי נגד משרד התַחְבּוּרָה הוּגשו בשנה שעברה 984 תלונות, נגד דואר ישראל הוּגשו 836 תלונות, נגד משטרת ישראל הוּגשו 671 תְלונות ונגד משרד הבריאות הוּגשו 632 תלונות.

73.4% מהתלונות נגד דואר ישראל נִמצאו מוּצדקות, 51% מהתלונות נגד משרד הבריאות נמצאו מוצדקות וכך גם 50.9% מהתלונות נגד עיריית ירושלים ו-47.1% מהתלונות נגד משרד העבודה, הרְוָוחָה והשֵירוּתים החֶברתיים.

 

בתמונה: לוגו המוסד לביטוח לאומי, עוצב על ידי לפמ – www.btl.gov.il (אתר המוסד), תחת רישיון, ויקיפדיה

יצחק הֶרְצוֹג – הנשיא ה-11 של מדינת ישראל

יצחק הֶרְצוֹג – הנשיא ה-11 של מדינת ישראל
יצחק הרצוג ויקיפדיה

יצחק הֶרְצוֹג – הנשיא ה-11 של מדינת ישראל

בן של נשיא, נכד של רב ראשי

יצחק (בוז'י) הרצוג נולד בתל אביב ב-22 בספטמבר 1960. הוא בנם של חיים הרצוג ז"ל, הנָשִׂיא השישי של מדינת ישראל ואורה הרצוג תִיבָּדֵל לחיים ארוכִּים, מְיַיסֶדֶת המועֲצה לישראל יפה.

הרצוג נקרא על שם סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי האשכנזי הראשון. דודיו הם אבא אבן, שהיה שר החוץ, ויעקב הרצוג, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אחיו הוא תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. בוז'י נשוי למיכל ואב לשלושה בנים.

הרצוג למד בחטיבת הביניים בבית הספר הממ"ד צייטלין בתל אביב. מגיל 15 למד כשלוש שנים בבית הספר התיכון ישיבת רמז בניו יורק, כשאביו היה שַגְרִיר ישראל באוּמוֹת המְאוחדות.

הרצוג שֵירַת כקָצִין ביחידה 8200 של חֵיל המודיעין. הוא עורך דין במקצועו.

הרצוג מִילֵא שוּרָה של תַפְקִידִים צִיבּוריים, בהם: ח"כ ושר מִטַעַם מִפְלֶגֶת העבודה והמַחֲנֶה הציוני. הוא היה שר השיכון, שר התיירות ושר הרווחה.

בחודש יוני 2018 נִבְחַר הרצוג פה אחד על ידי חֶבֶר הנֶאֱמָנִים של הסוכְנות היְהודית לתפקיד יושב רֹאש הסוכְנות היהודית.

ב-2 ביוני 2021 נבחר ברוב גדול של חברֵי הכנסת לתפקיד הנשיא ה-11 של מדינת ישראל.

 


הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ויקיפדיה

 

נשיא המדינה השישי חיים הרצוג ומשפחתו, SA'AR YA'ACOV לע"מ

בתמונה הראשונה: יצחק הרצוג, ע"י אלעד ברמי, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השנייה: הרב הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888–1959), תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השלישית: צילום מורחב של משפחת נשיא המדינה השישי חיים הרצוג, בביתו בהרצליה פיתוח. בצילום, עומדים מימין לשמאל- יצחק הרצוג ולידו רעייתו מיכל, עמי ורונית ברונסקי, הנכדה אריאלה, יואל הרצוג ולידו רעייתו מרגריט, הנכדה טלי ומיכאל (מייק) הרצוג. יושבים, מימין לשמאל -הבת רונית, חיים הרצוג, אורה הרצוג ושירין הרצוג. על המדשאה הנכדים, מימין לשמאל – נועם ומתן, ילדיהם של יצחק ומיכל הרצוג, אריאל ורנה, ילדיהם של יואל ומרגריט הרצוג.  SA'AR YA'ACOV, לע"מ

ירושלים של מַטָה

ירושלים של מַטָה
דגל עיריית ירושלים ויקיפדיה

ירושלים של מַטָה

נתונים לרגל יום ירושלים ה-54

לְרֶגֶל יום ירושלים ה-54 פרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות נְתוּנִים סטטיסטיים על ירושלים.

הינה נתונים אחדים:
ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. בסוף 2020 חיו בירושלים כ-952 אלף תושבים. ההֲגִירָה השְלִילִית נִמְשֶכֶת: בשנת 2019 נוספו לעיר כ-12 אלף תושבים, אך עָזְבו אותה יותר מ-20 אלף.
62% מתושבי ירושלים הם יהודים ו-38% הם ערבים. משנת 2000 חלה עלייה של 10% בשיעור התושבים הערבים בירושלים.
בְּקֶרֶב התושבים היהודים – 36% הם חֲרָדִים, 33% הם דתיים ו-31% הם חילוֹנים.
תַעֲסוּקה, חִינוך, תַיָירות

ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל מבחינת מספר התושבים, אך מבחינת מספר המועָסָקִים היא השנייה, אחרי תל אביב. בחמש השנים האחרונות נמשכת מְגָמַת העלייה במספר השְׂכירים המועסקים בחברות היי טק בעיר.

מַעֲרֶכֶת החינוך בירושלים היא הגדולה ביותר בישראל. בשנה החולֶפֶת למדו בה כ-300 אלף תלמידים.

האוניברסיטה העברית מוֹבילָה בשיעור הגידול במספְּרי הסטודנטים. היא האוניברסיטה עם המספר הגדול ביותר בישראל של סטודנטים לתואַר דוקטור.

בְּשֶל הקורונה, התַיָירוּת לירושלים הִגִיעה השנה למַצָב של קִיפָּאוֹן כִּמְְעַט מוּחְלָט.

 

בתמונה :דגל עיריית ירושלים, מאת Jüppsche – own work based on Image:Flag of Jerusalem realistic colors.png (transition to svg), CC BY-SA 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1791652, תחת רישיון

 

9,327,000 תושבים חיים בישראל

9,327,000 תושבים חיים בישראל
התמונה באדיבות תיק תק +

9,327,000 תושבים חיים בישראל

נתונים לרגל יום העצמאות ה-73

ערב יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, חיים בישראל 9,327,000 בני אדם. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

6,894,000 מהתושבים הם יהודים (כ-74%), 1,966,000 ערבים (כ-21%) ו-467 אלף מוגדרים אחרים (5%).

מאז יום העצמאות ה-72 גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-137 אלף איש: נולדו כ-167 אלף תינוקות והגיעו כ-16,300 עולים חדשים. כ-50 אלף ישראלים נפטרו.

מנתוני הלמ"ס עולה כי אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסיה צעירה – כ-28% מהישראלים הם בני פחות מ-14, כ-12% הם בני יותר מ-65.

עבר, הווה, עתיד

ב-ה' באייר תש"ח מנתה אוכלוסיית המדינה כ-806 אלף בני אדם. כ-82% מהם היו יהודים. מקום המדינה הגיעו לארץ כ-3.3 מיליון עולים, כ-1.5 מיליון מתוכם הגיעו החל משנת 1990. נכון לסוף שנת 2019 – 46% מהיהודים בעולם חיו בישראל. כ-78% מהיהודים החיים בישראל נולדו בארץ.

לפי התחזיות של הלמ"ס, ביום העצמאות ה-100 של ישראל, שיחול בשנת 2048, צפויה אוכלוסיית המדינה למנות כ-15.2 מיליון ישראלים.

יום העצמאות ה-73

יום העצמאות ה-73
יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל ויקיפדיה

יום העצמאות ה-73

טְקָסים וזִיקוּקִים, מַטָס ומַשָט, בָּמוֹת ומְסיבות

טֶקֶס הדלקת המַשׂוּאוֹת הנערך בערב יום העצמאות ב-20:00 בהר הרצל חותֵם את אירועי יום הזיכרון ופותח את חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל. הטקס מסתיים בזִיקוּקִין דִינוּר ואחריו נפתחות החגיגות ביישובים רבים והמסיבות הפְּרָטִיוֹת.

ביום העצמאות מארח נשיא המדינה חיילים מצטיינים. בשעה 11:00 מתקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער. הטקסים הרִשמיים נִנְעלים בטקס חלוקת פרס ישראל הנערך בירושלים.

הרדיו והטלוויזיה משדרים את הטקסים ותוכניות מיוחדות לחג.

עם ישראל חוגג בביקורים במחנות צה"ל, באֲתָרֵי מורֶשֶת, בפקניקים ובמסיבות מנגל.

השנה יתקיימו האירועים והסיורים על פי הנחיות משרד הבריאות. חלק מהטקסים צולמו מראש בנוכחות קהל מְצוּמְצָם וישוּדְרו ביום העצמאות.

מַדְלִיקֵי המַשׂוּאוֹת

טקס הדלקת המַשׂוּאוֹת יֵיעָרֵך השנה בסימן 'אַחְוָוה יִשְׂרְאלית' – הַצְדָעָה לאֶזרחים ולאֶזרחיות שפועלים לטִיפּוּחַ החוסֶן החֶברתי במדינה ולהַעֲמָקַת המְשותף והמְאַחֵד. בטקס ידליקו 12 מַשׂוּאוֹת, כמספר שִבְטֵי ישראל – לְתִפְאֶרֶת מדינת ישראל. יַשִׂיאו את המַשׂוּאוֹת 13 אזרחים ואזרחיות ישְׂרְאלים וצעירה  ממקסיקו, שתשיא את משואת התְפוּצוֹת.

בין מדליקי המשואות השנה יש שלושה אנשי רפואה, שעמדו בחֲזִית המַאֲבָק במַגֵפת הקורונה:

ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקת הקורונה בבית חולים השרון; האחות נארג'ס אבו יאמן, תושבת הכפר ראמה בגליל המערבי ובת העדה הדרוזית, אחות בריאות הציבור; האח מאהר איברהים, תושב דבוריה, אח במחלקה פנימית א' בבית החולים העמק בעפולה, שהוּסְבָה למחלקת קורונה.

ד"ר דיקר אִיבֵּד השנה את אמו יהודית, שהלכה לעולמה בגיל 94. הוא החליט שלא לשבת שִבְעָה כמְקובל אלא להישָאר בבית החולים ולהמשיך בעבודת הקוֹדֶש של הַצָלַת חיים.

מאהר איברהים התפרסם לפני כחודשיים כשקרא תְפילת 'שְמַע ישראל' ליד מיטת מְטוּפָּל חרֵדי בן 74, שמשפחתו לא יכלה להיות איתו ברגעים האחרונים של חייו.

בין מדליקי המשואות השנה גם הזַמָר שלומי שבת, מהיוצרים הוותיקים והאהובים במוזיקה הישראלית, שחלה בקורונה והֶחְלִים.

בכל גיל

זְקַן מדליקי המשואות השנה הוא יעיש גיאת, יְליד תימן בן 102, "מוֹרִי" (מְלַמד) הגר באשקלון. הוא רוֹקֵח תְרופות טִבעיות, על פי שיטת הרמב"ם ועל פי יֶדַע שהועבר אליו מדוֹר לדור.

מַדליקַת המשואה הצעירה ביותר השנה היא עפרי בוטבול, תלמידת כיתה י"ב בת 18 מאופקים, מִתְנַדֶבֶת באִרגון סח"י – סַיֶירֶת חֶסֶד יִיחוּדִית, המְלַוָוה במִסְגֶרֶת הִתנדבותה קָשִיש בּוֹדֵד. בתקופת הקורונה נפל הקָשיש בביתו. עפרי, המְבקרת בביתו מִדֵי יום, הִזעיקה את כוחות ההַצָלָה ובכך הִצִילה את חַיָיו.

צה"ל ומשטרת ישראל

נְציג צה"ל בטקס יהיה רב סרן מאור כהן, ראש מדור שירות יִיחוּדי ביחידת מֵיטב. רב סרן כהן אַחְרַאי, בין השאר, על הֲלִיך הגִיוס של אוכלוסיות מְיוחדות לצה״ל, ביניהן אוכלוסיית המתנדבים.

נְציגת המשטרה בטקס תהיה רפ"ק עו"ד עדן טפט הבטינש, ראש תחום קְהילת יוצאֵי אתיופיה במשטרת ישראל. עדן נולדה באתיופיה ועלתה לישראל בגיל 9.

עושים חסד

משואה נוספת תַשִׂיא ציפי הרפנס מנהלת תיכון אמי"ת טכנולוגי בבאר שבע. ציפי לִיוְותה תלמיד בבית ספרה שעבר הַשְתָלַת כִּלְיָה והִתנדבה למִשמרות שְמירת לילה לצידו.

התלמיד, שעבר את הֲלִיך ההַשְתלה בהצלחה, קיבל את תְרומת הכִּלְיָה באֶמצעות ארגון 'מתנת חיים' מיסודו של הרב ישעיהו הבר ז״ל שנפטר השנה ממגֵפת הקורונה. העמותה מציינת בימים אלה 1000 תורמים ונתרמים. 

את אחת המַשׂוּאוֹת תַשִׂיא שירה איסקוב, שבעלה ניסה לִרְצוֹח אותה. היא תדליק מַשׂוּאָה יחד עם עדי גוזי, שהצילה את חייה באותו יום.

מַשׂוּאָה יַדליק גם אייבי מוזס מאלפֵי מנשה, שאיבֵּד את אשתו ואת בנו בפיגועַ  לפני 34 שנים. מוזס שנפצע בפיגוע, היה ממְקִימֵי ארגון נִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה ועומד בְּרׂאשו בהִתנדבות כבר 30 שנה.

הרב איתן שנרב שאִיבֵּד את ביתו רינה בפיגוע ב-2019 יַדְלִיק אף הוא מַשּוּאה. שנרב נִמְנה עם המייסדים של עמותת גְמילות החֲסָדים 'חסד בלוד' העוסקת בסִיוּעַ לאנשים במְצוּקָה ובחַלוּקת מָזוֹן לנִזקקים. שם העמוּתה שונה ל"קול רינה" לזִכרה של רנה שנרב.

מַשׂוּאַת התְפוּצוֹת

את מַשׂוּאַת התְפוּצוֹת תַשִׂיא גבריאלה שטריגלר לו, יהודייה בת 19 ממקסיקו, חברה בארגון  – Shalom Corps – חֵיל השלום היהודי. גבריאלה לוקחת חֵלֶק פָּעיל בעֶשרות פעילויות הִתנדבות למען הקהילה היְהודית ולְמַעַן כְּלַל החברה.

 


מַטָס ומַשָט

מטס חֵיל האוויר לרגל יום העצמאות יעבור השנה מֵעל מספר יִישובים גדול מבעבר, ויִתקיים בסימן "אחווה ישראלית". בשעה 08:45 יתקיים מַטָס הַצְדָעָה מעל בית הנשיא. המַטָס יִתקיים בין השעות 10:30 ל-13:00 ביום העצמאות. 

הצֶוֶות האווירובטי של חֵיל האֲוויר יְבצע מופָעים אֲוִויריים בין השעות 08:45 עד 15:00 מעל הערים הבאות: טבריה, נהריה, עכו, חיפה, תל אביב, אשדוד, אשקלון, ירושלים ובאר שבע.

במַקְביל, יתקיים מַשָט בהִשתתפות 150 כלֵי שַיִט בין חופֵי הרצליה לחופי תל אביב. המַשָט יִתקיים בסימן הַצְדָעָה לכל המִתנדבים שהתגייסו לְנַקוֹת את החופים באֲסוֹן הזֶפֶת. המַשָט צָפוי לָצֵאת מהרצליה בשעה 11:00, ולהִסתיים בתל אביב בשעה 13:00.

 

 

 

בתמונה: תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות., ע"י User:פארוק, תחת רישיון ויקיפדיה

 

זוכֵי פְּרַס ישראל לשנת תשפ"א

זוכֵי פְּרַס ישראל לשנת תשפ"א
הצילום: Moshe Milner לע"מ

זוכֵי פרס ישראל לשנת תשפ"א

החתנים והכלות

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקְרָתִי ביותר הניתָן במדינת ישראל.
הפרס מוענָק לאזרחי ישראל שגילו הִצְטַיְינות מיוחדת ופְריצַת דרך בתְחוּמָם או שתָרְמו תרומה מְיוחדת לחברה בישראל.
טקס הַעֲנָקַת הפרסים נֶערך מִדֵי שנה בירושלים במוצאי יום העצמאות.

השנה הִתקיים הטקס ביום ראשון בבִנייני האומה בירושלים. בְּשֶל מגְבְּלות הקורונה, הטֶקֶס נערך בנוכְחות מספר מְצוּמְצָם של מִשתתפים, בהם בני משפְּחות הזוכים ורָאשֵי המדינה, והוא ישודר במוצאי יום העצמאות.

בפרס זכו השנה שמונה כַּלוֹת וַחֲתָנים.

 

הינה רְשימת מקבלֵי הפרס השנה:

תחום ספרות ושירה, יוצרים ומתרגמים: נורית זרחי;

תחום חקר מדעי החיים: פרופ' אלי קשת מהאוניברסיטה העברית בירושלים;

תחום אומנות הקולנוע: מיכל בת אדם – שחקנית, תסריטאית ובמאית;

תחום חקר הספרות העברית והכללית: פרופ' ניצה בן דב מאוניברסיטת חיפה;

תחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה: פרופ' אריאלה לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה;

תחום חקר מדעי המזרח הרחוק: פרופ' בן-עמי שילוני מהאוניברסיטה העברית;

תחום חקר המקרא: פרופ' יאיר זקוביץ;

בתְחום מִפְעַל חיים – תְרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: ד"ר יוסף צ'חנובר, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, שקיבל את הפרס על תְרומתו המַשְמָעוּתִית למדינה במִגְוַון תְחומֵי עֲשִׂייָה – ביטָחון, כלכלה, משפט ויַחֲסֵי חוץ, בַּשֵירות הציבורי ומִחוצָה לו.

 

הסְעָרות סביב פרס ישראל

שתי סְעָרות ציבוריות נִרשמו השנה סְביב טקס פרס ישראל:

יהודה משי זהב, יו"ר זק"א אשר זכה בפרס מִפעל חיים, הֵסיר את מועמָדותו בעִקְבוֹת עֵדוּיוֹת שהתפרסמו נגדו בחֲשָד להַטְרָדוֹת מִינִיוֹת מִצִדו.

והסְערה השנייה: וַעֲדַת המוּמְחים של פרס ישראל הֵחליטה להעניק את הפרס לפרופסור עודד גולדרייך ממכון ויצמן על הֶשֵׂגָיו בתחום חֵקֶר המתמטיקה ומַדְעֵי המַחשב. ואולם, בְּשֶל הִתנגדותו של שר החינוך הפרופסור גולדרייך לא יקבל את הפרס ביום העצמאות.

5 מתוך 8 מקבלי פרס ישראל השנה שלחו מכתב מְחָאָה לשר החינוך ומָחוּ על הַחְלָטָתו. חבריו המַדְעָנִים של פרופסור גולדרייך הֶעֱניקו לו פרס בטקס אלטרנטיבי שעָרכו לִכבודו השבוע. 

 

בתמונה: טקס הענקת פרס ישראל ביום העצמאות בבנייני האומה בירושלים. 2010,  Moshe Milner לע"מ

 

 

פסח במוזיאונים ובאתרים

פסח במוזיאונים ובאתרים
מוזאון תל אביב לאומנות ויקיפדיה

פסח במוזיאונים ובאתרים

הכניסה חינם

יותר מ-80 מוזיאונים ואֲתָרִים יהיו פתוחים לקהל בחִינָם בחול המועד בפסח. זאת במסגרת פרויקט פסח של בנק הפועלים המתקיים זו השנה ה-16. האתרים ייפתחו בחינם בימי חול המועד, מ-29 במרץ עד 2 באפריל.

גם השנה מְשוּלָבִים בצֶוֶות הדַיָילים המשתתפים בפרויקט אנשים עם מוּגְבָּלוּיוֹת.

כל האתרים יקפידו על ההנחיות של משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט. הכניסה לכל האתרים והפעילויות מוּתְנֵית בהַרְשָמָה מֵרֹאש.

האתרים שייפתחו בחינם

מוזיאון תל-אביב לאמנות, מוזיאון העיצוב חולון, יער האיילים, יד לשריון לטרון, המוזיאון הישראלי במרכז רבין, מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, מוזיאון חיפה לאמנות, פארק קצרין, מוזיאון אוצָרות בחומה, מוזיאון אשדוד לאומנות ועוד.
לרשימת האתרים נוספו השנה טיילת החומות בירושלים העתיקה, הפְּלנתניה מרכז מדע וחלל, פארק נאות קדומים, אֶקו כנרת המעבדה השטה, מוזיאון הטרקטור בעין ורד, אתר הפרדסנות רחובות ועוד. 
נוספו לרשימה השנה גם עסקי תיירות קטנים.

סיורים ואטרקציות לכל המשפחה – ללא תשלום

הפרויקט מציע השנה יותר מ- 30 סיורי יום וערב מודרכים בחינם.
בין הסיורים שיוצעו: סיור יום בראש פינה 'המושבה שנשתכחה', סיור יום באזור הגלבוע – פארק המעיינות, סיור יום באזור שער הגיא 'כרמילה ההר הירוק', סיור יום ביער בן שמן, וסיורי ערב: עששיות ברמת הגולן, סיפורה היהודי של עכו ושביל העצמאות בתל אביב.

 

לפרטים מלאים: www.pesach.poalim-site.co.il

שמורת נאות קדומים, קיץ 2017 ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: מוזאון תל אביב לאומנות, ע"י Itayba, תחת רישיון ויקיפדיה

בתמונה למטה:  שמורת נאות קדומים, קיץ 2017, ע"י Laliv g, תחת רישיון, ויקיפדיה

רוצים לספור פרפרים?

רוצים לספור פרפרים?
דנאית הדורה בגבעת ברנר ויקיפדיה

רוצים לספור פרפרים?

עופו על זה! 

'ספירת הפרפרים הגדולה' בישראל יוצאת לדרך ותתקיים בימים 28 במרץ עד 10 באפריל.

מהי ספירת פרפרים?

איך סופרים פרפרים? איך מדווחים?

את התשובות לכל השאלות האלה וכן תמונות של הפרפרים הנפוצים בישראל ושמותיהם נוכל למצוא באתר אגודת הפרפרים.

 

פרפר מהמין Charaxes brutus ויקיפדיה

 

 

בתמונה למעלה: דנאית הדורה בגבעת ברנר, ע"י י.ש., תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה למטה: פרפר מהמין Charaxes brutus, ע"י Muhammad Mahdi Karim, תחת רישיון, ויקיפדיה