בארץ

עבודה מהבית

עבודה מהבית

גם אחרי הקורונה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על היקף העבודה מהבית בעסקים כיום.

הינה נתונים אחדים:

מתוך העסקים שנפקדו, בְּכִ-33% מהעסקים מאפשרים כיום עבודה מהבית באופן מובנה ומוסדר בהיקף כלשהו.

בענפי התעשייה ללא עילית: בְּכַ-15% מהעסקים קיימת אפשרות של עבודה מהבית בהיקף כלשהו. האפשרות של עבודה מהבית נפוצה יותר בעסקים גדולים (שבהם יותר מ-250 מועסקים); כִּ-39% מעסקים אלו מאפשרים עבודה מהבית בהיקף כלשהו.

בענף המסחר: בְּכִ-12% מהעסקים קיימת אפשרות של עבודה מהבית. בעסקים גדולים (שבהם יותר מ-100 מועסקים) האפשרות של עבודה מהבית נפוצה יותר – 20% מהעסקים.

בענפי שירותי ההייטק: בְּכִ-81% מהעסקים קיימת אפשרות של עבודה מהבית בהיקף כלשהו. בְּכַ-59% מסך העסקים מאפשרים יותר משני ימי עבודה מהבית.

בענפי שירותים ללא הייטק: בְּכִ-35% מהעסקים קיימת אפשרות של עבודה מהבית.

בענפי תעשייה עילית: בִּכְ-42% מהעסקים בענפי תעשייה עילית קיימת אפשרות של עבודה מהבית בהיקף כלשהו.

שינויים בהיקף העבודה מהבית 

בחברות ההייטק שאינן מאפשרות עבודה מהבית כלל, חלה עלייה בהיקף העבודה מהבית מכ-4% במרץ 2023 לכ-19% ביוני 2024. תופעה זו תואמת למגמה העולמית של צמצום העבודה מרחוק לאחר תום משבר הקורונה.

בניגוד למגמת צמצום העבודה מרחוק בחברות ההייטק, בענפי הכלכלה האחרים נמצאה עלייה בהיקף העסקים המאפשרים עבודה מהבית. בענפי השירותים נצפתה עלייה מכ-25% בשנת 2023 לכ-35% בסקר הנוכחי.

 

התמונה: Image Creator from Microsoft Designer

 

בארץ

אביגיל ודוד

הצילום: ויקיפדיה

אביגיל ודוד

מוחמד ומרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על השמות שנתנו הורים לתינוקות שנולדו בשנת 2023.

הינה נתונים אחדים:

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות ב-2023 היה אביגיל. השם איילה היה במקום השני. השם תמר במקום השלישי. אחריהן ברשימה: שרה, מאיה, נועה, יעל, אסתר, ליבי, חנה.

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנים היהודים היה דוד. במקום השני: השם לביא. במקום השלישי: השם יוסף. אחריהם ברשימה: רפאל, אריאל, אורי, ארי, משה, נועם, יהודה.

השם מוחמד הוא השם הנפוץ ביותר בישראל בכלל, ובקרב הבנים המוסלמים בפרט. 

בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר היה מרים.

 

בתמונה: חדר התינוקות, 1952, ע"י בנו רותנברג /אוסף מיתר / הספרייה הלאומית / האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, תחת רישיון

 

בארץ

המדריך לביקור פצועים

נועם גרשוני (ויקיפדיה)

המדריך לביקור פצועים

מה כן ומה לא להגיד

קרוב ל-4,000 חיילים וחיילות נפצעו במלחמה – פצועים קל, בינוני וקשה. חלקם עדיין מאושפזים בבתי החולים, אחרים נמצאים בתהליכי שיקום קצרים או ארוכים. לרבים מתוכם השתנו החיים. 

עלינו כחברה מוטלת החובה לעטוף באהבה אותם ואת בני משפחותיהם, לתמוך בהם, להבין אותם.

כשאנחנו הולכים לבקר פצוע חשוב להקל עליו ולא להקשות. ללמוד מה עשוי לעזור לו ומה עלול להעיק. הם עוברים תקופה קשה.

בדיוק לשם כך פרסם אתמול נועם גרשוני סרטון ששמו: המדריך לביקור פצועים.

נועם גרשוני – אלוף!

נועם גרשוני שירת כטייס מסוקי קרב בחיל האוויר. הוא נפצע קשה במלחמת לבנון השנייה. אחרי אשפוז של חצי שנה בבית חולים ושיקום ארוך הוא הצליח לקום מכיסא הגלגלים ולהלך בעזרת קביים.

נועם הוא אלוף פאראלימפי: הוא השתתף בנבחרת הישראלית למשחקים הפאראלימפים בשנת  2012 וזכה במדליית זהב.

הוא מרצה בארץ ובעולם על חייו החדשים ומהווה השראה לרבים.

בסרטון שפרסם אתמול הוא נותן 'טיפים' מניסיונו ומסביר איך רצוי להתנהג כשפוגשים פצוע: מה לא להגיד לפצוע כשבאים לבקר אותו; מה לא לשאול אותו; ומה כן להגיד; על מה כן לדבר.

הוא מספר מה עזר לו: הביקורים של המשפחה ושל החברים. לכן חשוב מאוד לבקר את הפצועים.

כדאי להאזין לדברים של נועם וללמוד מהם. להתחזק ולהתמלא באופטימיות.

הינה הקישור לסרטון ב'כאן 11': המדריך לביקור פצועים.

 

 

 

 

בתמונה: U.S. Open Wheelchair Thursday, Sept. 8, 2011, ע"י robbiesaurus – Flickr: Noam Gershony (ISR), תחת רישיון

 

בארץ

רוצים לעבוד בחופש הגדול?

הצילום: HERMONI ARIK (לע"מ)

רוצים לעבוד בחופש הגדול?

אלה הזכויות שלכם

בְּנֵי נוֹעַר רבים מבקשים לעבוד בחופש הגדול ולְהַרְווִיחַ קצת כסף. המַעֲסִיקִים מְנַצְלִים לפעמים את תְמִימוּתָם של העובדים הצעירים ואת חֹוסֶר הנִיסָיוֹן שלהם, ולא משלמים להם כְּפִי שהחוק קוֹבֵעַ.

הינה כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים לעבוד:

החוק מַתִיר העסקת בני נוער בחופשת לימודים החל מגיל 14.

מי שרוצה לעבוד צריך לָגֶשֶת ללִשְכַּת התַעֲסוּקָה ולהוציא פנקס עבודה, בִּלְעָדָיו קשה יותר לְהִתְקַבֵּל לעבודה.

צריך לְהַצִיג למעסיק גם תעודת זהות של הנער או של הוריו ואִישוּר רְפוּאִי מרופא המשפחה.

שָׂכָר

שְׂכַר המינימום לבני נוער תָלוּי בגיל העובד.

שכר המינימום לשעה לבני נוער, נכון לקיץ 2024: 

עד גיל 16:     23.79 שקלים לשעה, שכר חודשי 4,116 שקלים

בגיל 17-16:  25.49 שקלים לשעה, שכר חודשי 4,410 שקלים

גם בעבודה שבה מקבלים טיפים חַייָב המעסיק לשלם שכר בסיסי.

המעסיק חייב לשלם גם על יְמֵי הִתְנַסוּת ולימוד.

בני נוער זַכָּאִים לקבל הֶחְזֵר דְמֵי נְסִיעָה למקום העבודה ובחזרה.

שעות עבודה

 

בתמונה: קטיף ענבים בעונת הבציר, בכרם קיבוץ משמר דוד, הצילום: HERMONI ARIK (לע"מ)

בארץ

ארץ זבת חלב ודבש

הצילום: Pixabay

ארץ זבת חלב ודבש

נתונים לקראת חג השבועות

ארץ ישראל זכתה לכינוי ארץ זבת חלב ודבש. התנ"ך מפרט את שבעת המינים שהתברכה בהם הארץ: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ-זֵית שמן ודבש.

בראש השנה אנחנו אוכלים תפוח בדבש. בחג השבועות מתמלאים שולחנות החג במאכלי חלב, בירקות ובפירות הקיץ, בלחמים ובמאפים טעימים. 

לרגל חג השבועות מציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים עדכניים על התפוקה ועל הצריכה של החלב והדבש בישראל.

תפוקת החלב הכולֶלת בשנת 2023 נאמדה בכ-1,635 מיליון ליטר, ירידה קלה של 0.5% לעומת שנת 2022.

התנובה הממוצעת של פרה עמדה בשנת 2023 על 12,265 ק"ג חלב לשנה, עלייה של 1.6% לעומת 2022. תנובת החלב של פרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם.

תפוקת הדבש נאמדה בשנת 2023 בכ-3,500 טונות, ירידה של 22.2% לעומת שנת 2022. 

בשנת 2023 מחיר החלב עלה ב-9.5%. מחיר הדבש עלה בשנה זו ב-0.7%.

בתמונה למעלה: הצילום Pixabay 

בתמונה השנייה:  רפת בקיבוץ רביבים, ע"י User:Felagund, תחת רישיון נחלת הכלל

בתמונה השלישית: דבוראי בעבודתו, ע"י User:Michael Gäbler, תחת רישיון

 

 

 

בארץ

שִיבּוֹלֵי פָּז

הצילום: Pixabay

שִיבּוֹלֵי פָּז

שיר חג שמח ועָצוּב

"שיבולי פז" הוא אֶחד משירי שָבועות המוכָּרים. שרים ורוקדים אותו כמעט בכל טֶקֶס שבועות. השיבולים הן אַחַד הסְמָלִים של חג השבועות – חַג הקָצִיר. 

השנה יש לשיר צלילים אחרים, עצובים …

את מילות השיר כתב עמירם קוּפֶּר ממְיַיסְדֵי קיבוץ ניר עוז. עמירם נֶחְטַף לעזה ב-7 באוקטובר חי. לפני ימים אחדים הודיע דובר צה"ל כי הוא ושלושה מֵחבריו נֶהֶרְגו בשֶבי.

את השיר כתב עמירם יחד עם חבר קיבוץ עֵין השופט יעקב שגיא. השיר נִכתב בשנת 1960 לִכְבוד חֲגיגות קיבוץ  ניר עוז לְרֶגֶל חמש שנים להֲקָמָתוֹ.

אנחנו נמשיך לשיר את השיר לְזִכְרָם של כותב המילים וחֲבֵרָיו מהעוטף. נָשיר בתִקְוָוה שהחִיטה תמשיך לִצְמוֹחַ ושהָאָרץ תִתְמַלֵא בשיבולֵי פָּז ובשִׂמְחַת הקָצִיר מִצפון ועד דָרום.

 

שיבולי פז – מילים: עמירם קופר, לחן: יעקב שגיא, שירה: הגבעטרון, ליווי תזמורתי: חמישיית גלבוע, 1973

 

הצילום: Pixabay

בארץ

דוד לוי הלך לעולמו

הצילום: SA'AR YA'ACOV, לע"מ

דוד לוי הלך לעולמו

חתן פרס ישראל על מפעל חיים

חבר הכנסת והשר לשעבר דוד לוי הלך לעולָמו אתמול בגיל 86. 

לוי נולד ב-1937 ברבאט שבמרוקו ועלה לישראל בשנת 1957. את חַיָיו בישראל הֵחֵל כפועל בִּנְיָין.

בשנת 1969 נִבחר לכנסת מִטַעַם הליכוד והיה חבר כנסת במשך 37 שנים. אחרי המַהְפָּך בשנת 1977 שבו זָכָה הליכוד, לוי קיבל את תיק הקְליטה והעֲלִייָה במֶמְשַלְתו של מנחם בגין. בהֶמְשֵך היה שׂר חוץ, שר הבִּינוּי והשִיכּוּן וסְגַן ראש הממשלה.

לוי היה מהפוליטיקאים הבּוֹלְטים בישראל. הוא סִימֵל את עֲלִייַת הפוליטיקאים שעלו מארצות המזרח ותושבי עיירות הפיתוח לצמרת הפוליטית. הוא היה מהקולות הבולְטים של שִכְבוֹת המְצוּקָה. הוא דָרַש לְהַצִיב בראש סדר היום הישְּרְאלי נושאי חֶברה ורְוָוחָה.

לוי הִתְגוֹרֵר בבית שאן. הוא הוֹתִיר אחריו אישה, 12 ילדים, יותר מ-40 נְכָדים ועֶשרות נינים.

 

 

 

בתמונה: פורטרט, ח"כ ושר החוץ דוד לוי, סיעת "גשר" בליכוד, בכנסת ה-14. הצילום: SA'AR YA'ACOV, לע"מ

בארץ

מי גנב את המִשְקָפַיִים של בן גוריון?

דוד בן גוריון (ויקיפדיה)

מי גנב את המִשְקָפַיִים של בן גוריון?

ולמה?

מִשְקָפָיו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל  דויד בן גוריון נֶעֶלְמוּ ביום ראשון משולחן העבודה של ראש הממשלה בתוך צְרִיף ביתו שבאֲתַר המוֹרֶשֶת בקיבוץ שדה בוקר.

האֵירוּעַ דוּוַח למשטרה שהֵחֵלה בחֲקִירָה. במַצלמות האַבְטָחָה נִרְאָה חַיָיל בשֵירוּת סָדיר, שגָנַב את המשקפיים בסוף השבוע בְּמַהֲלַך סְיוּר באתר.

המשטרה אִיתְרָה את החייל החָשוּד ולאחר חיפושים נִמְצְאו המִשקפיים בבְסִיס צה"ל בדרום, מוּסְתָרים באדמה, ליד מְגורֵי החיילים.

החייל נֶעֱצַר לחֲקִירָה בתַחנת דימונה ובסִיוּמָה שוּחְרַר למַעֲצָר בתְנָאים מַגְבִּילִים.

מְסַפְּרים שדוד בן גוריון אמר ביָמֶיהָ הרִאשונים של המדינה שרק כשיהיה לנו הגַנָב היהודי הראשון נֵדַע שיש לנו מדינה…

עכשיו אנחנו בטוחים בכך שיש לנו מדינה וצבא…

 

בתמונה: דוד בן-גוריון נואם בכנסת (בית פרומין), 1957, ע"י National Photo Archive, תחת רישיון נחלת הכלל, ויקיפדיה

 

בארץ

יעל דיין הלכה לעולמה

הצילום: עמוס בן גרשום (לע"מ)

 

בארץ

המספרים הכואבים

הצילום: ויקיפדיה

המספרים הכואבים

25,034 נופלים, 5,100 נרצחים

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה פרסמו משרד הביטחון והביטוח הלאומי את מספרי החללים והנרצחים.

מניין חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום –  25,034.

מניין הנרצחים בפעולות איבה משנת 1851 ועד היום – 5,100.

מאז יום הזיכרון הקודם נוספו 760 חללים למניין הנופלים. 711 מהחללים נפלו במהלך מלחמת חרבות ברזל, בהם 637 חללי צה"ל, 39 חברי כיתות כוננות, 68 חללי משטרת ישראל ו-6 חללי שב"כ.

61 נכי צה"ל נפטרו מנכותם השנה והוכרו כחללי מערכות ישראל.

834 אזרחים נרצחו בפעולות איבה מאז יום הזיכרון בשנה שעברה ועד היום, בהם 531 גברים, 291 נשים, 40 ילדים עד גיל 18 ו-68 אזרחים זרים.

הנופלים בשנה האחרונה השאירו אחריהם 1,294 הורים שכולים, 248 אלמנות, 520 יתומים ו-2,174 אחים ואחיות שכולים.

הנרצחים בפעולות האיבה השנה הותירו אחריהם 630 יתומים, 177 אלמנים ואלמנות, 1,355 אחים ואחיות ו-693 הורים.

 

 

 

בתמונה: מדבקת יום הזיכרון עם דם המכבים, תחת רישיון שימוש הוגן