Browsing Category

בארץ

השמות הנפוצים בישראל 2018

השמות הנפוצים בישראל 2018
דוד בן-גוריון (ויקיפדיה)

השמות הנפוצים בישראל 2018

דוד, תמר, מוחמד, מרים

הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמָה נתונים על השמות הפְּרטיים הנְפוֹצִים ביותר שנִיתְנו לתינוקות שנולדו בשנת 2018. הנה נתונים אחדים:

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנים היהודים היה דוד. 1,447 ילדים נקראו בשם זה ב-2018, שהם כ-2% מהבנים שנולדו בשנה זו. אחריו ברשימה היו אריאל, נועם, לביא, יוסף, אורי, איתן, דניאל, יהודה ומשה – יותר מ-1,000 בנים יהודים נקראו בכל אחד מהשמות הללו.

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות היה תמר, זו השנה השלישית ברציפות. 1,289 בנות נקראו בשם זה, שהן 2% מכלל הבנות שנולדו בשנה זו.  אחרי תמר ברשימה: השמות מאיהאביגיל, נועה, איילה, יעל, שרה, אדל, שירה ורומי.

השם מוחמד הוא השם הנפוץ ביותר בישראל בִּכְלָל ובְקֶרֶב הבנים המוסלמים בִּפְרָט אך הוא במְגמָה מִתמשכת של ירידה, ופחות ופחות בנים נקראים בשם זה.

בְּקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר היה מרים.

לאורך שנים רבות היה נועה השם הנפוץ ביותר, ובשנים 2008 ו-2009 הוא ניתן ל-3.5% מהבנות בשְנָתוֹן. בשנים שלאחר מכן הוא הפך פחות ופחות שָכִיחַ, ובשנת 2018 הוא ניתן ל-1.9% בלבד מהשנתון.

השמות איילה, אביגיל, ארבל, אופיר, כרמל, שי-לי, אביב, עומר, גפן, ליבי, הלל, הללי, מיאל, אריאל, אנאל, ענהאל, עמנואל וטוהר במגמת עלייה בשנים 2018-2000, כמו גם השמות ארייה, מיילי, מילה, אמילי, רומי, ליב, לני, אלמה, אמה, איב, גאיה ואן.

בשנים אלה היו השמות הבאים במגמת ירידה: איה, הילה, יסמין, ליאל, ליאם, ליהי, ליהיא, לינוי, ליעד, לירון, נופר, עדן, רעות, שירה, שלי ושני.

 

תמר איש-שלום (ויקיפדיה)

 

 

שֶבֶט אַחִים וַאֲחָיוֹת

שֶבֶט אַחִים וַאֲחָיוֹת
הצילום: ויקיפדיה

שֶבֶט אַחִים וַאֲחָיוֹת

הסיפור של ישראל

נִדְמֶה כי אין מסיבת סיום שנת הלימודים בגנֵי הילדים ובבתֵי הספר במדינת ישראל בחודש יוני השנה, שבה הילדים לא שרו בשמחה את השיר: שֶבֶט אחים ואחיות.

השיר הוּפַק ביוֹזְמַת תחנת הרדיו 'גלגלצ' והוא יצא לאור באפריל 2019 בְּמַהֲלַך חול המועד פסח. את מילות השיר כתב דורון מדלי (מי שֶכתב את מילות השיר Toy), הִלְחִין אותו עידן רייכל. בהַקְלָטַת השיר הִשְתַתפו 34 זמרים ישראלים. המַטָרָה המוּצְהֶרֶת של יוצְרֵי השיר הייתה ליצור אִיחוּד בעם ואִיחוּי השְסָעִים. הרְוָוחִים מן השיר יִיתָרְמוּ לתוכנית סח"י – סַיֶירֶת חֶסֶד יִיחוּדִית העוסֶקֶת בהַעֲצָמַת נוֹעַר בְּסִיכּוּן.

הקליפ לשיר מורכב מצילומי סלפי של האוֹמָנים המשתתפים בשיר. כל אומן בחר את המקום שבו יִצְטַלֵם, מקום שיש לו מַשְמָעוּת מְיוחדת בעֵינָיו. בסיום הקליפ מופיע נשיא המדינה, ראובן ריבלין, המְצַטֵט את פזמון השיר.

בשיר ישנם אִזְכּוּרִים לטקסטים יְדועים. 'שבט אחים' הוא הַבְרָקָה נִפְלָאָה המחברת בין 12 שבטֵי ישראל לבין שיר העם "הנה מה טוב ומה נעים שֶבֶת אחים גם יחד". במילים “על מה היה ומה נִהְיָה ואיך נפשי עוד הוֹמִייָה” יש אִזכור להמנון הלאומי 'התִקווה', ובמילים “אדם הוא נוף מולַדְתו, חוֹרֵט קַוִוים בכף ידו” יש אזכור למילותיו של המשורר שאול טשרניחובסקי: "הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָא תַבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתוֹ".

 

הנה רשימת האומָנים המשתתפים בשירה:

דודו אהרון, קובי אוז, קובי אפללו, ירדנה ארזי, שמעון בוסקילה, אניה בוקשטיין, חנן בן-ארי, מוש בן ארי, דנה ברגר, דויד ברוזה, עמרי גליקמן, דיקלה, רוני דלומי, עידן רפאל חביב, אברהם טל, עברי לידר, מוקי, מירי מסיקה, מארינה מקסימיליאן, אליעד נחום, ליאור נרקיס, סאבלימינל, סטטיק ובן-אל תבורי, ברי סחרוף, הראל סקעת, עילי בוטנר וילדי החוץ, נסרין קדרי, אסתר רדא, דני רובס, עידן רייכל, לאה שבת.

 

גִרְסָאוֹת שנוֹצְרו בהַשְרָאַת השיר

מאז פִּרסום השיר נוצְרו גִרְסָאוֹת אחדות בהַשְרָאֲתוֹ: לכבוד יום העצמאות 2019 הוציאה משטרת ישראל גרסה חדשה לשיר, שבה נראים שוטרים, שוטרות ולוחמי משמר הגבול שרים אותו על רֶקַע תמונות מישראל. פרויקט 'תַגְלִית' הוציא גִרסה באנגלית של השיר בהשתתפות יותר ממאה צעירים יהודים. נוצרה גרסה המתאימה לטֶקֶס שֶבע הברכות בחתונה. חלק מהגִרסאות הן פרודיות שיצרו קומיקאים. לא כולן מצחיקות…

 

שֶבֶט אחים וַאֲחָיוֹת

מילים: דורון מדלי  לחן: עידן רייכל

 

70 שנה בַּמכונית

אני נוסע ומַבִּיט

על מה היה ומה נִהְיָה

ואיך נפשי עוד הומִייָה

 

מֵהמצדה של הזריחוֹת

ירושלים בַּסליחות

מֵחוף כנרת ואכזיב

מֵהמסיבות של תל אביב

 

אבי חלם והתפלל

לחיות בארץ ישראל

היום יַלְדִי אותי שואל

מה הסיפור של ישראל

 

כאן זה בית, כאן זה לב

ואותָך אנ'לא עוזב

אבותינו – שורשים

וַַאֲנחנו הפרחים, המנגינות

שבט אחים וַאֲחיות

 

אותה שכונה, אותו רחוב

תריסר בנים של יעקב

אוספים ביחד נדודים

בתוך תרמיל געגועים

 

אדם הוא נוף מולדתו

חורט קווים בְּכַף ידו

בין התפילות לַנדרים

ריחות פרדס של הדרים

 

וּבְעֵיניה של אימי

תמיד אֶמְצָא את מקומי

על הגיטרה מִתנגן

ניגון עתיק שמְכַוֵון

 

כאן זה בית כאן זה לב…

 

מִבְּרֵאשית הכל תפור

טְלאים, טלאים של הסיפור

כמו שתי מילים – להתחבר

בְּחוט זהב של משורר

 

אני מכאן, אני שייך

וכל חבר שלי כמו אח

אַת הפועֶמֶת בִּלְבָבִי

אני מזרח-מַעֲרָבִי

 

כאן זה בית כאן זה לב…

 

הנה השיר המקורי וכמה גרסאות נוספות:

שבט אחים ואחיות – גלגלצ

 

משטרת ישראל – שבט אחים ואחיות

 

שבט אחים ואחיות – חתן כלה

 

שבט אחים – פרויקט תגלית

 

שבט אחים ואחיות – גרסת מלחמת אחים ואחיות

 

שבט אחים – פרודיה על השיר

 

 

בואו נעבור את הקיץ בשלום!

בואו נעבור את הקיץ בשלום!
הצילום: ויקיפדיה

בואו נעבור את הקיץ בשלום!

במים – לא מורידים מהילדים את העיניים!

הקיץ והחופש הגדול הם תְקופה נֶהדרת של בילוּיים והֲנָאוֹת, אך יש בקיץ ובחופשה גם סַכָּנוֹת: הים והבריכה. השמש והחום. הכְּבישים. חשוב להיות מוּדָעִים לסכנות ולְהַקְפִּיד לנהוג על פי כְּלָלֵי הזְהירוּת.

משרד הפנים יוצא הקיץ בקמפיין הסברה לרַחֲצָה בְּטוחה בים שכּוֹתַרְתו: בחיים לא נכנסים לים בלי מַצִיל!

חוֹפֵי ישראל מִשְׂתָרְעִים לאורך של כ- 306 ק"מ לחוף הים התיכון, הכנרת, ים המלח ומפרץ אילת. מִתוֹכָם רק כ- 19 ק"מ הם חופים מוּכְרָזִים המותרים לרחצה ומוּצָב בהם מַצִיל בעונת הרחצה בִּשְעות הרחצה המְקוּבָּלוֹת. כ- 157 ק"מ מוכרזים כמקומות שאסורים לרחצה וכ- 131 ק"מ הם שטחי חוף שלא הוּכְרְזוּ ומוּגְדָרִים כ'חַסְרֵי סטטוס' ולציבור הָרָחָב קיימת גישה חופְשית אֲלֵיהֶם.

הנְתוּנים מראים כי רוב מקרֵי הטְביעה בים אֵירְעוּ בחוֹפִים לא מוכרזים או בחוֹפִים מוכרזים בשעות שבהן אין בחוף מַצִיל.

ולכן, לקראת חופשת הקיץ וּבִכלל כדאי לְהִיזָהֵר בים ובבריכה ולזכור:

כשאין בחוף מַצִיל שרואה אֶתְכֶם נכנסים למים, אין גם מַצִיל שיעזור לכם לצאת!

בַּחַיִים לא נכנסים לים בלי מַצִיל!

במים – לא מורידים מהילדים את העיניים!

בּוֹאוּ נעבור את הקיץ בשלום!

 

בתמונה: חוף הרחצה המוכרז של דור במפרץ הדרומי מבט צפונה. ברקע ניתן להבחין באיי חוף דור (ויקיפדיה)

ההוצאה הממוצעת לתייר בישראל: כ-1,400 דולר

ההוצאה הממוצעת לתייר בישראל: כ-1,400 דולר
הצילום: Moshe Milner לע"מ

ההוצאה הממוצעת לתייר בישראל: כ-1,400 דולר

האתר המתויר ביותר: הכותל המערבי

משרד התיירות פרסם לאחרונה את סקר התיירות הנכנסת לשנת 2018. הסקר כולל תשובות מכ-15 אלף תיירים.

בשנת 2018 יצאו ממעברי הגבול של ישראל 4,103,768 תיירים ששהו בישראל לפחות לילה אחד.

הכנסות המדינה מתיירות נכנסת ב-2018 נאמדות ב-20.88 מיליארד שקלים. ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 הייתה כ-1,402 דולר (ללא כרטיס טיסה).

מי הם התיירים?

יותר ממחצית מהתיירים המבקרים בישראל הם נוצרים, יותר מרבע מהם יהודים  וכ-2.4% מוסלמים.

21% מהתיירים הם בני 24 ומטה ו-24% בני 55 ומעלה.

מרביתם הִגִיעו לבדם (55 אחוזים מהתיירים), חלקם (30 אחוזים) הגיעו בזוגות ומיעוטם (14 אחוזים) הגיעו בהרכב משפחתי של לפחות זוג וילד.

איפה הם מבקרים?

העיר המתוירת ביותר היא כמובן ירושלים (77% מכלל התיירים), אחריה תל אביב (67%). במקום השלישי אזור ים המלח (48%) ובמקום הרביעי טבריה והכנרת (36%).

הכותל הוא האתר המתויר ביותר: 72% מהתיירים מבקרים בו. אחריו ברשימה: במקום השני כנסיית הקבר (52 אחוזים), במקום השלישי יפו העתיקה (51 אחוזים), במקום הרביעי הר הזיתים (47 אחוזים), בחמישי ויה דולורוזה (47 אחוזים), במקום השישי נמל תל-אביב (38 אחוזים) ובמקום השביעי הרובע היהודי בירושלים (31 אחוזים).

מה הם חושבים על ישראל?

שביעות הרצון מהביקור הייתה גבוהה במיוחד: 93% מהתיירים ציינו שהביקור היה טוב עד מצוין. 53% מהתיירים אמרו כי דעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור, 46% אמרו כי הביקור לא שינה את דעתם ו-1.2% אמרו כי הביקור שינה את דעתם על ישראל לרעה.

האתר שהוגדר על ידי התיירים "הנגיש והנקי ביותר" הוא נמל תל אביב. במקום השני מצדה ובמקום השלישי מוזיאון תל אביב.

ממשרד התיירות נמסר כי מגמת העלייה במספרי התיירים לישראל נמשכת השנה.

 

 

 

בתמונה: הכותל המערבי בעיר העתיקה בירושלים. Moshe Milner לע"מ

ארץ זבת חלב ודבש

ארץ זבת חלב ודבש
הצילום: OHAYON AVI לע"מ

ארץ זבת חלב ודבש

על פרות ודבורים 

לרגל חג השבועות מַצִיגָה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על התְפוּקָה ועל הצריכה של החלב והדבש בישראל.

תְפוּקַת החלב הכוללת בשנת 2018 – 1,635 מיליון ליטרים.

התְנוּבָה המְמוּצַעַת לפרה בשנת 2018  –  12,010 ק"ג חלב לשנה. תנובת החלב לפרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם.

תְפוקת הדבש בשנת 2018 – 3,600 טונות.

בשנת 2018 עלה מחיר החלב באחוז אחד. מחיר הדבש ירד בשנה זו ב-1.1%.

 

בתמונה: פרות רועות באחו בעמק יזרעאל. OHAYON AVI לע"מ

ירושלים – העיר הגדולה בישראל

ירושלים – העיר הגדולה בישראל
הצילום: OHAYON AVI לע"מ

ירושלים – העיר הגדולה בישראל

כמעט מיליון תושבים

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. חיים בה כ-927 אלף תושבים. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד יום ירושלים החל ביום ראשון, כ"ח באייר.

62.1% מהתושבים בבירה הם יהודים ו-38.9% ערבים.

מבין היהודים בני 20 ומעלה בירושלים: 35.6% מגדירים את עצמם חרדים; 20.5% – דתיים; 10.2% –מַסורתיים-דתיים; 14.5% – מסורתיים לא כל כך דתיים; 18.6% – חילונים. בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל – 43.2% מגדירים את עצמם חילונים.

מאז 2002 גדל חלקה של האוכלוסייה החרדית והדתית בירושלים, חלקה של האוכלוסייה המסורתית-דתית נשאר ללא שינוי, וחלקה של האוכלוסייה המסורתית לא כל-כך דתית והאוכלוסייה החילונית הִצטמצם.

התיירים

בשנת 2018 מספר האורחים במלונות בירושלים היה 1.8 מיליון, עלייה של 8% לְעומַת 2017.

72% מהתיירים ביקרו בכותל המערבי, 52% – בכנסיית הקֶבֶר, 47% – בוויה דולורוזה, 20% – ב'יד ושם', 15% – במוזיאון ישראל ו-5% ביקרו במסגד אל-אקצא.

 

בתמונה: מצעד דגלים ביום ירושלים. בצילום, בני נוער נושאים את דגלי המדינה ליד שער שכם בעיר העתיקה בירושלים. 2002, OHAYON AVI לע"מ

 

 

יומנו של אילן רמון – במוזיאון ישראל

יומנו של אילן רמון – במוזיאון ישראל
דף מהיומן (ויקיפדיה)

יומנו של אילן רמון – במוזיאון ישראל

חי בֶּחָלָל

במוזיאון ישראל בירושלים מוּצֶגֶת התַעֲרוכה: "חי בחָלָל – טַיָיסֶי החלל הראשונים". בתערוכה מוצגים שְׂרִידֵי יומנו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, לצד שְׂרידֵי ספר חנוך שנמצאו בין הְמגִילוֹת הגְנוּזוֹת. כִּתְבֵי חנוך מְתארים את מַסְעוּתָיו במרחב הקוֹסְמי של מי שמְכוּנֶה ה"אסטרונאוט הראשון של האֱנוֹשוּת".

דפי היומן של אילן רמון שרדו את הִתְפּוֹצְצוּת הקולומביה בטמפרטורה של 5,000 מעלות, מעטפת קור של מינוס 50 מעלות ונפילה של 70 ק"מ לכדור הארץ. הם אוּתְרוּ כחודשיים לאחר ההִתְרַסְקוּת.

שני “טייסי החלל“ כותבים על המראות היפיפיים שנגלו לעיניהם ועל הזְכוּת הגדולה שנָפְלָה בְּחֶלְקָם.

חנוך כתב: “ראיתי את־המראה קץ־כל ואיש לא יראה כאשר ראיתי אני“ (חנוך א, יט: ג). רמון כתב: “משהו […] מֵעולם שרק מְעטים זכו להיות בו“.
אַלְמְנָתוֹ של אילן, רונה, שיָזְמָה לפני שנים את תצוגת דפי היומן במוזיאון ישראל, הלכה לעולמה לפני חודשים אחדים ולא זָכתה לבקר בתערוכה.

 

אילן רמון (ויקיפדיה)

לראות את כל ישראל – בשעתיים

לראות את כל ישראל – בשעתיים
הצילום: ויקיפדיה

לראות את כל ישראל – בשעתיים

פארק 'מיני ישראל'

קופצים מהר תבור למצפה התת ימי באילת בתוך דקה, ממשיכים למגדלי עזריאלי בתל אביב, משתתפים בסיום קורס קצינים בבה"ד 1 שבמצפה רמון ועולים לתצפית מהארבל. זה בהחלט אפשרי בפארק המיניאטורות מיני ישראל, שבו אתרים נבחרים מכל רחבי הארץ. הביקור בפארק הוא חוויה ישראלית, חינוכית וציונית מהנה.

פארק 'מיני ישראל' ממוקם בעמק איילון, מוקף בשדות, כרמים ויישובים קטנים. 400 הדגמים המיניאטורים מוצגים על שטח של כ-35 דונם, ולצדם צומחים עצים ושיחים אמיתיים. רוב העצים המיניאטוריים הם צמחים ארצישראליים ו/או ים-תיכוניים, כמו: זית, ברוש, רימון, חרוב, אלון התבור, אורן, אשל, תמר ננסי, הדס, רוזמרין, לבנדר ועוד, שעובדי המקום גוזמים במומחיות כדי להשאיר אותם קטנים.

הרעיון להקים פארק כזה עלה במוחו של היזם כשביקר במדורדם, פארק המיניאטורות המפורסם בהולנד. מהרעיון ועד לפתיחת המקום עברו חמש שנים של עבודת הכנה ארוכה, שכללה גיוס כספים, בחירת האתרים שיוצגו בו, תכנון השטח וכמובן בניית הדגמים.

בשנת 2003 נפתח המקום עם כ-385 דגמים וכ-400,000 אורחים בשנה, בהם תיירים רבים.

 

דגם הכותל המערבי (ויקיפדיה)

מגן דוד

מדינת ישראל מוצגת בפארק בצורת מגן דוד, וכל משולש מייצג אזור אחר. במשולש הצפון אפשר לראות בין השאר את הר החרמון, את גן הבהאים בחיפה, את כנסיית הבשורה בנצרת ועוד. באזור המרכז יש ייצוג גדול לירושלים ותל אביב עם הכותל המערבי, מגדל דוד, בניין הכנסת, היכל הספר ואתרים רבים אחרים בירושלים, ועם בית ביאליק, בית העצמאות, מגדלי עזריאלי, מרכז דיזנגוף בתל אביב. את אזור השרון מייצגים, בין השאר, עתיקות קיסריה, תחנת הכוח אורות רבין וישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ואת הדרום והנגב האנדרטה של מרדכי אנילביץ' ביד מרדכי, אנדרטת הנגב בבאר שבע, קבר בן גוריון בשדה בוקר, המצפה התת ימי באילת ועוד ועוד.

חלק מהדגמים כוללים גם הקלטות או בובות זזות. כך למשל אפשר לראות בבניין הכנסת את דגל ישראל עולה לחצי התורן, בשוק נשמעים קולות הסוחרים, בכותל קולות המתפללים ובבית העצמאות קולו של דוד בן גוריון מכריז על הקמת המדינה במוזיאון תל אביב.

 

דגם בית המשפט העליון בירושלים (ויקיפדיה)

למבוגרים ולילדים

הפארק פתוח בכל ימות השנה. הביקור במקום מתאים למבוגרים ולילדים, כל אחד יכול ליהנות בו. מי שכבר ביקר בחלק מהאתרים ה'אמיתיים' ייהנה לראות אותם שוב בגרסה קטנה, ואלה שאינם מכירים, יוכלו לראות ולהחליט לאן הם רוצים לטייל והיכן הם רוצים לבקר 'על אמת'.

כדאי מאוד לצפות בסרט התלת ממד המוקרן באולם הסמוך לכניסה. אורך הסרט 15 דקות והוא כולל צילומים יפיפיים של ישראל מהצפון ועד הדרום.

 

בתמונה למעלה: מיני ישראל מצילום של רחפן. בתמונה ניתן לראות את רוב הפארק

23,741 נופלים במערכות ישראל

23,741 נופלים במערכות ישראל
הצילום: ויקיפדיה

23,741 נופלים במערכות ישראל

3,150 אזרחים נהרגו בפעולות אֵיבָה

מספר הנופלים במערכות ישראל משנת 1860 ועד היום – 23,741. 3,150 אֶזרחים נרצחו בפעולות אֵיבָה מיום הכרזת המדינה ועד היום. מספר זה כולל גם 120 אזרחים זָרים שנִרְצחו בפיגועים בארץ ומאה ישראלים שנִסְפּוּ בחו"ל.

מיום הזיכרון בשנה שעברה ועד היום נוספו 56 חֲלָלִים למִנְיַין הנופלים ועוד 40 נְכי צה"ל שנִפְטְרוּ כְּתוצאה מנֵכוּתָם והוּכְּרו כחללֵי צה"ל. שלושה עשר אזרחים נִרצחו בפעולות איבה מיום העצמאות ה-70 ועד היום – ארבעה מהם השבוע.

אתר "יִזְכּור" מנציח את חללי מערכות ישראל ומביא את סיפור חייהם.

אתר ההַנְצָחָה "לעד" מביא את סיפור חייהם ומותָם של הרוגי פעולות האיבה.

 

בתמונה: בית הקברות הצבאי הלאומי בהר הרצל, ירושלים (ויקיפדיה)

אֵירוּעֵי יום הזִיכָּרוֹן

אֵירוּעֵי יום הזִיכָּרוֹן
הצילום: ויקיפדיה

אֵירוּעֵי יום הזיכָּרוֹן

צְפִירַת דוּמִייָה וטקסים בכל רחבי הארץ

אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יִיפָּתחו הערב בשעה 20:00, בצְפִירָה בת דקה ואחריה יחלו הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי בירושלים וטִקְסֵי זיכרון ביִישובים רבים. בכנסת יִתקיים האֵירוע 'שירים לזִכְרָם' – אירוע ממלכתי לזכר חללי מערכות ישראל וחלְלֵי פעולות האֵיבָה.

מחר בשעה 11:00 תִישָמַע צְפירת דוּמִייָה בת שתי דקות. בתוֹם הצְפירה יחלו טקס האַזכרה המרכזי לחללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים וטקסי הזיכרון בבתֵי העָלְמין ובחֲלָקות הצְבאיות, בַּ-50 אנדרטאות, במחנות צה"ל, במוסְדות המדינה ובמוסְדות החינוך.

טקס האזכרה הממלכתי לזכר חללי פעולות האֵיבָה יתקיים מחר בשעה 13:00 ברחבת האנדרטה לחללי פעולות האיבה בהר הרצל.

שמותיהם של כל חלְלֵי מערכות ישראל יְשוּדרו בערוץ 22. השמות ישודרו לפי סדר תאריך נפילתם, החל מהערב בשעה 20:45, ועד למוצאי יום הזיכרון.

לקראת טקסי יום הזיכרון הִדְפִּיסו במשרד הביטחון חמישה מיליון ו-700 אלף מדבקות 'דַם הַמַכַּבִּים', שיְחולקו בבתי העלמין הצבאיים ובטקסים שיִתקיימו במוסדות החינוך. עֶשרות אלפי מדבקות זיכרון נִשלחו לנְציגויות ישראל ברחבי העולם.

חיילי צה"ל, חֲנִיכֵי תנועות הנוער ומתנדבים יניחו דְגָלִים ופרחים על קִבְרוֹת החללים.

 

בתמונה: חיילי צה"ל עומדים דום בפני קברי חללים בהר הרצל, בציון יום הזיכרון (ויקיפדיה)