בארץ

בארץ

ירושלים – העיר הגדולה בישראל

דגל עיריית ירושלים (ויקיפדיה)

ירושלים – העיר הגדולה בישראל

נתונים על 'ירושלים של מַטָה'

לקראת יום ירושלים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על העיר ותושביה.

הינה נתונים אחדים:

ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה במדינה. ביום ירושלים מספר התושבים בה הוא כ-971,800 נֶפֶש – כ-10% מכלל תושבי ישראל.

בירושלים חיים 590.2 אלף יהודים ואחרים (61.2%) ו-374.9 אלף ערבים (38.8%).

 

העיר גְדֵלה

במהלך שנת 2021 גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-13,900 תושבים. לאוכלוסייה נוספו כ-21,000 תושבים כתוצאה מריבוי טִבעי ועוד כ-3,800 איש כתוצאה ממַאֲזַן הֲגִירָה בין לאומית.

10,900 איש נִגְרְעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממַאֲזַן הֲגירה פנימית שְלילי (מספר העוֹזְבים את ירושלים ליִישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל ירושלים).

 

עבודה ודיור

בשנת 2021 החלו לבנות כ-3,175 דירות בירושלים, עלייה של 31.6% לעומת שנת 2020. בכלל הארץ הייתה עלייה של 13.0%.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2021 היה 48.8%, לעומת 61.8% במְמוּצָע הארצי.

 

אוכלוסייה צעירה

ירושלים מְאוּפְיֶינֶת באוכלוסייה צעירה. 33.3% מאוכלוסיית העיר הם ילדים עד גיל 14, לעומת 19.8% בחיפה ו-18.3% בתל אביב-יפו.

אחוז האוכלוסייה המבוגרת נמוך מהאחוז בערים גדולות אחרות – רק 9.4% מאוכלוסיית העיר הם בני 65 ומעלה, לעומת 20.9% בחיפה ו-15.3% בתל אביב-יפו.

מֶשֶק בית ירושלמי מוֹנֶה 3.84 נפשות במְמוּצע, לעומת מְמוצע ארצי של 3.23 נפשות.

 

חרדים, דתיים, מסורתיים וחילוניים

בקרב היהודים בני 20 ומעלה בירושלים (בשנת 2020): 35% מַגדירים את עצמם חרדים; 22% – דתיים; 25% – מָסורתיים; 18% – חילוניים.

בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך עברי בירושלים 84,283 תלמידים, מהם כ-57 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-14.6 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.6 אלף בחינוך הממלכתי.

 

"אני ירושלמי"

כמעט שני שלישים (64%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 33% בממוצע הארצי.

 

מְרוּצִים ומרגישים ביטחון

88% מהירושלמים בני 20 ומעלה מְרוצים מחייהם (בדומֶה לשיעור הארצי – 90%): 96% מהיהודים ו-75% מהערבים מרוצים מחייהם.

89.3% מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה חָשים ביטחון באופֶן כללי (במידה רבה או במידה רבה מאוד), בדומה לממוצע הארצי (88.0%).

 

בתמונה: דגל עיריית ירושלים, תחת רישיון (ויקיפדיה)

 

בארץ

זהירות, אש!

הצילום: אתר כבאות והצלה לישראל

בארץ

19 במאי – יום המוזיאונים בישראל

היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים (לע"מ)

19 במאי – יום המוזיאונים בישראל

הכְּניסה חִינָם 

איגוד המוזיאונים ישראל שמח להזמין את הציבור ליהנות מיום המוזיאונים הבין לְאומי הנֶחְגָג מִדֵי שנה בישראל בל"ג בעומר.

האיגוד מציע ביום זה כניסה חינם למוזיאונים רבים ופעילויות נוספות בתַשְלוּם סִמְלִי.

לרְשימת המוזיאונים והפְּעילויות ביום המוזיאונים

בארץ

9.506 מיליון נפשות חיות בישראל ביום העצמאות ה-74

הצילום: תיק תק +

9.506 מיליון נפשות חיות בישראל ביום העצמאות ה-74

מדינה צעירה

לקראת יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על האוכלוסייה בישראל.

 

הינה הנתונים העיקריים: 

ערב יום העצמאות ה-74 אוכלוסיית ישראל מונה 9.506 מיליון נפשות:

7.021 מיליון יהודים (73.9%);

2.007 מיליון ערבים (21.1%);

478 אלף אחרים (5.0%);

 

מיום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל ב-176 אלף איש (גידול של 1.9%). בתקופה זו נולדו כ-191 אלף תינוקות, הגיעו כ-38 אלף עולים ונפטרו כ-55 אלף איש.

 

בקוּם המדינה מָנְתָה אוכלוסיית ישראל 806 אלף נפשות.

בסמוך לקוּם המדינה היה אחוז היהודים 82.1% ואחוז הערבים 17.9%.

 

מקום המדינה הגיעו לישראל יותר מ-3.3 מיליון עולים, כ-1.5 מיליון (44.7%) מתוכם הגיעו החל בשנת 1990.

 

אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסייה צְעירה: כ-28% מהתושבים בישראל הם ילדים עד גיל 14 וכ-12% בני 65 ומעלה.

 

בארץ

יום העצמאות תשע"ב

הצילום: באדיבות תיק תק +

יום העצמאות ה-74

האירועים המרכזיים

 

טֶקֶס הדלקת המַשׂוּאוֹת הנערך בערב יום העצמאות ב-20:00 בהר הרצל בירושלים חותֵם את אירועי יום הזיכרון ופותח את חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל. את המשואות משיאים בכל שנה ישראלים שנבחרו להשיא משואה בזכות פעילותם המבורכת ותרומתם המיוחדת לחברה בישראל. משואה אחת מוקדשת ליהודי התפוצות. הטקס השנה עומד בסימן: "יד פוגשת יד אחות".

בניגוד למסורת בשנים קודמות – הטקסים השנה לא יסתיימו בזִיקוּקִין דִינוּר  – זאת כדי להתחשב בהלומי קרב.

אחרי הטקס נפתחות החגיגות ביישובים רבים והמסיבות הפְּרָטִיוֹת.

 

יום העצמאות

ביום העצמאות מארח נשיא המדינה חיילים מצטיינים.

בשעה 11:00 מתקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער. הטקסים הרִשמיים נִנְעלים בטקס חלוקת פרס ישראל הנערך בירושלים.

עם ישראל חוגג בביקורים במחנות צה"ל, באֲתָרֵי מורֶשֶת, בפקניקים ובמסיבות מנגל.

הרדיו והטלוויזיה משדרים את כל הטקסים ותוכניות מיוחדות לחג.

מַטָס  

חֵיל האוויר מקיים ביום העצמאות מטס חגיגי בשמי ישראל. המטס יעבור מעל יישובים רבים בין השעות 09:30 ל-13:00. 

הצוות האווירובטי של חיל האוויר יבצע שמונה מופעים אוויריים מרהיבים עם מטוסי ה"עפרוני" בין 09:00 ל-15:00 מעל הערים והבסיסים הבאים: ירושלים, בסיס חיל האוויר ע"ש עזר ויצמן ברמת דוד, טבריה, חופי חיפה, חופי תל אביב, בסיס חיל האוויר בתל נוף, חופי אשדוד ומוזיאון חיל האוויר בבסיס חצרים.

בנוסף למטס המרכזי של חיל האוויר, ייערך השנה ביום העצמאות מטס נוסף אזרחי שבו ישתתפו כל חברות התעופה בישראל.

מַשָט   

בבוקר יום העצמאות יתקיים מַשָט  לאומי בהִשתתפות מאות כלֵי שַיִט בין חופֵי הרצליה לחופי תל אביב. המַשָט צָפוי לָצֵאת מהרצליה בשעה 11:00, ולהִסתיים בתל אביב בשעה 13:00.

זרוע הים של צה"ל תקיים משט חגיגי באילת. לאורך חופי העיר יפליגו כלי השיט של זרוע הים בזירת ים סוף וכלי השיטור הימי.

בסיסי צה"ל

אחרי שנתיים שבהן לא נפתחו בסיסי צה"ל לציבור ביום העצמאות בשל מגפת הקורונה, צה"ל פותח את שעריהם ביום העצמאות ה-74. הקהל מוזמן לבסיס החטיבה המרכזית שומרון, בסיס חיל הים באילת, בסיס חיל האוויר ע"ש עזר ויצמן ברמת דוד, בסיס חיל האוויר בתל נוף ומוזיאון חיל האוויר בחצרים.

אתרי מורשת

לכבוד יום העצמאות ה-74 יהיו 74 אתרי מורשת פתוחים לקהל ללא תשלום  ויתקיימו בחלק מהם אירועים מיוחדים.

לרשימת האתרים

בארץ

מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-74

הצילום: לע"מ

מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-74

לתפארת מדינת ישראל

טֶקֶס הדלקת המַשׂוּאוֹת הנערך בערב יום העצמאות ב-20:00 בהר הרצל בירושלים חותֵם את אירועי יום הזיכרון ופותח את חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל. הטקס השנה עומד בסימן "יד פוגשת יד אחות".

מדליקי המשואות  – תשפ"ב

מפקד הימ"מ

נצ״מ ח.א., מפקד הימ"מ הינו קצין נועז ועתיר הישגים. במהלך שירותו הוביל פעילויות מסכנות חיים למען ביטחון המדינה ושלום אזרחיה.

מפקד הימ"מ ישיא את המשואה בשם הימ״מ – היחידה הלאומית למלחמה בטרור, וכן בשמם של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל וכלל המתנדבים, בשם לוחמות ולוחמי משמר הגבול ואנשי המילואים. 

קלמן סמואלס

כשהיה ילד, קיבל בנם של מלכי וקלמן סמואלס חיסון פגום, ומילד בריא הפך לנכה הסובל מעיוורון ומחירשות. מהמשבר האישי שחוו, מצאו קלמן ומלכי כוחות לקום ולהושיט יד תומכת ומחבקת למשפחות שמתמודדות עם אתגרים דומים. הם ייסדו את עמותת "שלווה" המעניקה טיפול ומענה חינוכי-שיקומי לעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות ולעשרות אלפים נוספים של בני משפחתם בישראל.

כיום תומכת העמותה ביותר מאלפיים אנשים במגוון טיפולים ותוכניות מיוחדות. במסגרת העמותה הוקמה להקת "שלווה", שבה לוקחים חלק אנשים בעלי מוגבלויות. חברי הלהקה משמיעים את קולם של בעלי המוגבלויות וזוכים להכרה ולאהבה רבה.

קלמן ומלכי מעניקים תקווה גדולה למשפחות רבות בישראל, ומקדמים חברה המקבלת כל אדם באשר הוא.

מיקה ואורי בנקי

בקיץ 2015, במהלך מצעד הגאווה בירושלים, נרצחה הנערה שירה בנקי ז"ל בת ה-15. שירה באה למצעד כדי לתמוך בחבריה ובחברותיה, חברי הקהילה הגאה. מתוך הכאב העצום שפקד אותם בחרו אימה מיקה ואביה אורי לרתום את החברה הישראלית לפעילות של עשייה ושינוי חינוכי-ערכי במטרה לקדם סובלנות וקבלה של האחר במרחב הציבורי בישראל. הם הקימו את "דרך שירה בנקי".

העמותה מפעילה מגוון יוזמות חברתיות וחינוכיות ובהן הקליניקה למאבק בשנאה במרחב הציבורי, מיזם "נקודת מפגש", שבמסגרתו נערכים מעגלי שיח בכיכר ציון שבירושלים, מפגשים בין תלמידי תיכון דתיים וחילוניים ועוד.

מיקה ואורי בנקי הם סמל ליכולתו של היחיד לחולל שינוי, ולאחריות המוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו לפעול למען חברה ישראלית טובה יותר.

ד"ר שמחה גִּתְהוֹן

ד"ר שמחה גִּתְהוֹן היא יו"ר התאגיד הממלכתי "מרכז מורשת יהדות אתיופיה", ממקימי עמותת "עלם" לסיוע לבני נוער במצבי סיכון ומרצה לחינוך באקדמיה. ד"ר גתהון נולדה באתיופיה ועלתה בצעירותה לארץ. תחושת השייכות והמחויבות לקהילה הביאה אותה לפעול בנחישות לקידום ולשילוב של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות בחברה הישראלית.

עידן קלימן

קְלַיְמָן הוא יושב ראש ארגון נכי צה"ל. הוא שירת כלוחם בחטיבת גבעתי בגזרת לבנון וברצועת עזה. במהלך היתקלות עם חוליית מחבלים בח'אן יונס הוא נפצע אנושות ונותר מרותק לכיסא גלגלים. בתהליך השיקום הארוך שעבר נתקל לראשונה בקשיים של פצועי צה"ל, שלרבים מהם המערכת לא ידעה לתת מענה. על אף הקשיים שאיתם התמודד מאז פציעתו, החליט קלימן להקדיש את כוחותיו ואת יכולותיו במטרה ליצור חברה שוויונית, שבה נכי צה"ל ישתלבו ויזכו גם להכרה מהמדינה וגם ליחס הראוי להם.

ארגון נכי צה"ל שהוא עומד בראשו מונה כ-50 אלף חברים. קלימן מייצג ופועל למיצוי זכויותיהם של נכי צה"ל ובני משפחותיהם. בשנה האחרונה הוביל למהפך היסטורי ביחס כלפי נכי צה"ל, בהם נפגעי פוסט-טראומה, ובטיפול בהם.

האלוף (במיל') יורם יאיר (ייה)

האלוף (במיל') יורם יאיר (ייה) מכהן כיושב ראש ״יחד למען החייל" ויושב ראש תנועת "אחריי!" המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה. הוא יושב ראש עמותת "בית אור אביבה" המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול. ייה שירת במשך כ-35 שנים בתפקידים מרכזיים בצה"ל. במסגרת תפקידיו אף עמד בראשות ועדה שניסחה את מסמך "רוח צה"ל".

לפני כשלושה עשורים שכל את בתו, סרן שלומית יאיר ז"ל, שנהרגה כקצינת מבצעים בתאונת מטוס. 

יעל שרר

יעל שֵׁרֶר עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה. את הכאב ואת הפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה – בעשייה ציבורית ענפה כנגד תקיפות מיניות, למען זכויות של קורבנות אלימות במשפחה ולמען שוויון זכויות מגדרי.

מוניר מאדי

מוניר מאדי, תושב הכפר ג'וליס, הוא מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית "כרם-אל" בדליית אל כרמל, המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה"ל. 

מאדי, סא"ל במילואים, שירת במשך כ-25 שנה בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה.  הוא הוביל את יישום תוכנית "עתידים" לעתודה אקדמית במגזר הדרוזי ופעל לעידוד ולמציאת מקומות התנדבות לשירות לאומי עבור בנות דרוזיות.

מאדי ומכינת "כרם אל" הם סמל למקומה החשוב של החברה הדרוזית במרקם הישראלי ולמאמץ המתמשך, העקבי והאופטימי של שני העמים להכיר, להתחבר ולפעול יחדיו למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל כולה.

אנג'ל אלון

אנג'ל, תושבת נתיבות ואם לשמונה ילדים, נולדה במרוקו ב-1950 וכשעלתה ארצה התגוררה במעברה באשקלון. במשך יותר מ-30 שנה פתחה את ביתה וטיפלה ב-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי סיכון. אנג'ל הייתה שם עבורם בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב. היא דאגה לבריאותם ולעתידם במשך חודשים, ואף שנים. בין ילדי האומנה הרבים שזכו לחיבוקה החם ולטיפולה המסור של "אם הבנים", היו גם תינוקות שננטשו בבתי החולים ופגים חסרי ישע. אלון ליוותה את הילדים עד שנמצאה עבורם משפחה מאמצת, והמשיכה לשמור על קשר עם רבים מהם.

מפעל חייה של אלון הוא מופת לנתינה אין סופית, לחמלה אנושית חסרת גבולות ולאמונה באדם.

עשהאל שבו

עשהאל שבו היה בן תשע כשמחבל נכנס לבית הוריו ביישוב איתמר ורצח לנגד עיניו את אימו ואת שלושת אחיו. רסיסים ושלושה כדורים חדרו לגופו של עשהאל וקטעו את רגלו, אך למרות הפציעה הקשה והאובדן  של בני משפחתו, עשהאל נאבק לקום ולהתגבר על הכאב והנכות. לאחר שיקום ארוך בבית החולים ואימונים מאמצים הוא הפך לאלוף ישראל בשחייה וייצג את ישראל בגאווה בתחרויות שחייה בין לאומיות. הוא הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל, ואף גויס כשחקן מוביל לליגה הטובה בעולם בענף כדורסל הנכים.

בהתמודדותו יוצאת הדופן עם הטרגדיה הקשה שפקדה אותו, מייצג עשהאל את ניצחונה של רוח היצירה, הבנייה והעשייה. בשנים האחרונות חזר למגרשי הכדורסל וכיום הוא מאמן צעירים עם מוגבלויות. בנוסף, שבו גם מרצה לבני נוער ולבנות נוער ברחבי הארץ על ההתמודדות שלו עם האתגרים בחייו.

משואת צה"ל – סגן הדר כהן

השנה בחר צה"ל להעלות על נס את נושא החינוך, אשר מהווה חלק בלתי נפרד ממשימתם של כל מפקד ומפקדת בצבא. 

סגן הדר כהן היא מפקדת פלוגת עולות חדשות בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך.

הדר מייצגת את רוח חיל החינוך והנוער, המניח את היסודות להיותו של צה"ל צבא העם למען העם בבניית גשרים, בצמצום פערים ובהבטחת שוויון הזדמנויות לכל הבאים בשערי צה"ל מכל קצוות וגוני החברה הישראלית.

משואת התפוצות – אליזבטה שרסטוק

את משואת התפוצות נבחרה להדליק מרחוק אליזבטה שרסטוק.

שרסטוק, ילידת 1971, היא בת הקהילה היהודית בסוּמִי שבאוקראינה, שבה היא מתגוררת גם כיום. במשך 20 שנה פועלת אליזבטה בתושייה ובחמלה יוצאת דופן בקרב יהודי התפוצות. היא עומדת בראש המרכז לסיוע הומניטרי "חסד חיים", שהוקם בשותפות עם ארגון התמיכה ההומניטרי היהודי-אמריקאי (JDC). 

עם פרוץ המלחמה באוקראינה היא הובילה את המאמצים לרכישת מזון ולהעברתו, באמצעות עובדי "חסד חיים", לקשישים ולבעלי מוגבלויות. כאשר נפתח המסדרון ההומניטרי בסומי, שרסטוק ניהלה מבצע לוגיסטי מורכב ואמיץ להוצאת קשישים ובעלי מוגבלויות אל חוף מבטחים. 150 אנשים – חלקם על כיסאות גלגלים – הצליחו להימלט מהעיר אל הגבול ומשם למדינות השכנות. אליזבטה ממשיכה לנהל את הסיוע ההומניטרי לקהילה היהודית בסומי גם בעת קיום הטקס.

ריטה

ריטה יהאן-פרוז, המוכרת לקהל הישראלי בשמה הפרטי ריטה, נולדה בטהראן שבאיראן ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שמונה. היא מופיעה על במות ישראל כבר למעלה משלושים שנה בשירה, במשחק במחזות זמר, בקולנוע ובכתיבה ספרותית.

בצד עשייתה האומנותית ריטה שותפה גם במפעלי התנדבות רבים ומגוונים, ולאחרונה אף הצטרפה כנשיאת כבוד לארגון "רוח נשית" המסייע לנשים נפגעות אלימות. בכך מעניקה ריטה השראה לחברה הישראלית כולה.

 

טקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות, הר הרצל, ירושלים. 2019 לע"מ

 

בארץ

פרס ישראל לשנת תשפ"ב

הצילום: Moshe Milner לע"מ

פרס ישראל לשנת תשפ"ב

מצוינות ותרומה לחברה ולמדינה

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל.
הפרס מוענק לאזרחי-ישראל – יחידים, או במקרים חריגים שותפים להישג שגילו הצטיינות מיוחדת ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.
טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה בירושלים במוצאי יום העצמאות.

 

ואלה כלות וחתני פרס ישראל לשנת תשפ"ב

 

כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב היא גברת מריומה קליין

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק לגב' מריומה קליין על פועלה רב השנים במישור החברתי-קהילתי.
הדיבר "ואהבת לרעך כמוך" מהווה נר לרגליה.
בעשורים האחרונים היא יזמה, הקימה ומפעילה את בית השנטי המיועד לאוכלוסיות בשוליים החברתיים של מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין."

 

חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב הוא מר איזי שרצקי

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק למר איזי שרצקי על תרומתו ארוכת השנים למערכות החיים בפריפריה הצפונית בתחומי: החינוך, התרבות, הרווחה, הפנאי, הספורט והקהילה; קשר של שותפות, בראיית טובתם של ילדי הצפון וקו העימות; הקמה ושיפוץ של מתנ"סים, גנים ובתי ספר, מרפאות; טיפוח התיאטרון, הספורט, משלחות של בני נוער לתחרויות של שירה, ריקוד וספורט והפיכת קבצת הכדורגל "עירוני קריית שמונה" עוגן לפעילות ספורט מעצימה לגאוות הצפון; הקמת ספרייה ועוגן משמעותי לגליל העליון ולתושבי הצפון בעיתות מצוקה שחוו בסוף שנות ה 90 ועד עצם היום הזה."

 

חתן פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב הוא מר עודד קוטלר

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב מוענק למר עודד קוטלר על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, במאי ומנהל אומנותי. קוטלר ייסד וניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית."

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ב הוא פרופ' מוסא יודעים

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ב מוענק לפרופ' מוסא יודעים על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פארמקולוגיה".

עוד הדגישה הוועדה כי: "פרופ' יודעים, יליד טהרן, העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים אשר רבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים."

 

חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשפ"ב הוא היוצר, המשורר, המלחין והזמר אביהו מדינה

הוועדה ציינה בנימוקיה כי: "פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשפ"ב מוענק  ליוצר, המשורר, המלחין והזמר אביהו מדינה שהביא לפריצת דרך משמעותית במוסיקה הישראלית, על יצירתו המשובחת והאיכותית ומאבקו העיקש ורב השנים".

עוד ציינה הוועדה כי "את מרבית זמנו הקדיש אביהו למען פיתוחו וביסוסו של סגנון המוסיקה הישראלית הנובע מתוך שורשים יהודיים מסורתיים ותרבותיים".

 

כלת פרס ישראל בתחום חקר הפילוסופיה וחקר מדעי הדתות לשנת תשפ"ב היא פרופ' ימימה בן מנחם

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר הפילוסופיה וחקר מדעי הדתות לשנת תשפ"ב מוענק  לפרופ' ימימה בן מנחם.

פרופ' ימימה בן-מנחם מהאוניברסיטה העברית היא מההוגות המובילות בארץ ובעולם בפילוסופיה של המדע. מחקריה השונים מגלים פרויקט רחב-היקף שתכליתו להראות כיצד חופש הוא אפשרי בתוך עולם מדעי ובמסגרת השיטה המדעית.
פרופ' בן-מנחם הרימה תרומה מרכזית לפיתוח התחום בארץ, בין השאר באמצעות מרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע שאותו ניהלה במשך שנים."

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי המזרח הקרוב לשנת תשפ"ב הוא פרופ' שמעון שמיר

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר המזרח הקרוב לשנת תשפ"ב מוענק  לפרופ' שמעון שמיר, שהניח את היסודות האקדמיים לחקר ולימוד ההיסטוריה של המזרח התיכון בן זמננו בישראל.

לפרופ' שמיר תרומה ייחודית בקידום יחסי ישראל-ערב. הוא הקים את המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ומכוני מחקר נוספים. כיהן כשגריר ישראל במצרים ובירדן וקידם את יחסי ישראל עם שכנותיה."

 

כלת פרס ישראל בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית לשנת תשפ"ב היא פרופ' רות ברמן

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרופ' רות ברמן היא בלשנית בעלת מוניטין בין־לאומיים שהישגיה הבלתי רגילים זכו להכרה גם בארץ וגם מחוצה לה.

עוד הדגישה הוועדה כי: "פרופ' ברמן היא מומחית בחקר התחביר והמורפולוגיה של העברית החדשה ומחקריה בתחום זה הציגו בפני בלשנים בעולם את העברית החדשה, ובמיוחד את מערכת הצורות שלה, בהקשר טיפולוגי.
בהמשך דרכה היא הפנתה את עיקר מרצה וכישרונה לשאלות של התפתחות השפה במהלך חיי האדם, לרכישת שפת אם וללשון הילדים. בשדה מחקר זה קנתה לה פרופ' ברמן שם עולם, במיוחד בהבנת האיזון בין האוניברסלי לבין הייחודי לכל שפה בהתפתחות יכולת ההפקה של טקסטים נרטיביים.
היא העמידה דור של חוקרים ומחקריה, תובנותיה ושיטות העבודה שפיתחה משמשים כיום תשתית למחקרי התפתחות שפה בכל העולם."

 

חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ"ב הוא פרופ' יהושע זק

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ"ב מוענק לפרופ' יהושע זק עבור פיתוח כלים מתמטיים המשמשים לפיענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים."

עוד הדגישה הוועדה כי "תרומותיו המדעיות משמשות וישמשו להבנת הכימיה והפיזיקה של החומר."

 

חתן פרס ישראל בתחום יזמות וחדשנות טכנולוגית לשנת תשפ"ב הוא פרופ' יורם פלטי

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרופ' יורם פלטי פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן, הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביות גבוהה. פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה, אמונה בדרך וחייבה את פרופ' פלטי להתמודד ולשנות אמונות ותפיסות קיימות בתחום."

עוד הדגישה הוועדה כי "בימים אלו פועל פרופ' פלטי להרחיב את השימוש בטכנולוגיה לטיפול בסוגים נוספים של מחלת הסרטן."

 

בתמונה: טקס הענקת פרס ישראל ביום העצמאות בבנייני האומה בירושלים. 2010, Moshe Milner לע"מ

 

בארץ

עונת הרחצה נפתחת היום

חוף הרחצה המוכרז של דור (ויקיפדיה)

עונת הרחצה נפתחת היום

הרחצה מותרת רק בחופים מוכרזים כשיש בהם מציל

עונת הרחצה בחופי הים נפתחת היום. בחלק מחופי הכינרת נפתחה העונה אתמול.

במהלך העונה ייפתחו 155 חופי רחצה שבהם פועלים שירותי הצלה: 104 חופים לאורך הים התיכון, 31 חופים סביב הכנרת, 16 חופים לאורך ים המלח וארבעה חופים בים סוף.

עונת הרחצה תסתיים בהתאם לחוק בכ"ט בתשרי תשפ"ג, 24.10.2022.

חשוב מאוד לזכור:

הרחצה מותרת אך ורק בחופים מוכרזים ובשעות שבהן יש שירותי הצלה על החוף!

אסור לרחוץ בחוף שאינו מוכרז!

רשימת החופים, מידע על כללי התנהגות בים ובחוף הים, הסיכונים ברחצה ועוד, מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הפנים.

 

בתמונה למעלה: חוף הרחצה המוכרז של דור במפרץ הדרומי מבט צפונה. ברקע ניתן להבחין באיי חוף דור, ע"י, User:Daniel Ventura,תחת רישיון (ויקיפדיה)

בתמונה למטה: סוכת המציל, חוף השרון, הרצליה, ע"י דוד שי מוויקיפדיה העברית, תחת רישיון, ויקיפדיה

 

בארץ

מִפְקַד האוּכְלוסין והדִיוּר 2022

הצילום: ויקיפדיה

 

בתמונה: המפקד השביעי 2022, ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תחת רישיון, ויקיפדיה