Browsing Category

בארץ

ערב ראש השנה תשפ"א: בישראל כ-9.246 מיליון נפש

ערב ראש השנה תשפ"א: בישראל כ-9.246 מיליון נפש
בתמונה: לורי ולוקס שעלו השנה מארגנטינה

ערב ראש השנה תשפ"א: בישראל כ-9.246 מיליון נפש

20 אלף עולים חדשים עלו השנה

כמיטב המסורת פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית ישראל לקראת ראש השנה.

הנה נתונים אחדים:

ערב ראש השנה תשפ"א חיים בישראל כ-9.246 מיליון נפש.

בשנת תש"ף היו בישראל כ-6.841 מיליון תושבים יהודים (74% מכלל האוכלוסייה), כ-1.946 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-459 אלף תושבים אחרים (5%).

בשנה זו נולדו בישראל כ-170 אלף תינוקות, ונפטרו כ-44 אלף איש.

כ-20 אלף עולים חדשים עלו השנה לישראל.

בקרב היהודים בני 20 ומעלה: 43.1% מגדירים את עצמם כלא דתיים, חילונים; 22.1% מגדירים את עצמם כמסורתיים-לא כל כך דתיים; 12.8% מגדירים את עצמם מסורתיים-דתיים; 11.3% מגדירים את עצמם כדתיים ו-10.1% מגדירים את עצמם כחרדים.

תוחלת החיים של גברים בישראל היא 81 שנים ושל נשים – 84.7 שנים.

 

 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

 

ריבלין קורא לאזרחים לקיים את ההנחיות

ריבלין קורא לאזרחים לקיים את ההנחיות
הנשיא ריבלין הצילום Avi Ohayon (לע"מ)

ריבלין קורא לאזרחים לקיים את ההנחיות

לא תִהיה הִזדמנות שלישית!

נְשיא המדינה ראובן ריבלין נָשָׂא אֶמֶש נְאוּם מיוחד לאוּמָה על רֶקַע התַחלואה הגוֹבֶרֶת בנְגיף הקורונה והסֶגֶר הכללי הצָפוּי להתחיל מחר.

"אֶזְרְחֵי ישראל, אני פונה אֲלֵיכֶם הערב, בְּעַרְבּוֹ של סגר שני על מדינת ישראל ואני מבקש שתִפתחו לִבְּכֶם אלַיי, אל דְבָרַיי. אני יודע, לא עשינו מספיק כהַנְהָגָה כדי להיות ראויים לִתְשׂוּמת לִבְּכם. סָמַכְתֶם עלינו, ואנחנו, אִכְזַבְנו", אמר הנשיא.

ריבלין אמר כי הוא מֵבין את תְחוּשַת המְבוּכָה והחֲרָדָה שרבים בציבּוּר הישְׂרְאלי מרגישים בעִקְבות הטיפול של הממשלה בהִתְפשטות הנְגיף.

מִתְנַצֵל 

"אני מבקש את סליחתכם על הִתְנַהֲלוּתִי כאן בבית הנשיא במַהֲלַך הסגר של יְמֵי הפסח. הִתנצלתי על כך בעבר, ואני עושה זאת שוב היום” אמר הנשיא והוסיף: "הבְּדִידוּת שלי איננה כואבת יותר מהבדידות של רבים מכם, שהִקְפַּדְתֶם כל כך על ההַנְחָיוֹת כְּרוּחָן וְכִלְשוֹנָן".

"אתם, אזרְחי ישראל, זַכֶּאִים לרֶשֶת הביטחון שהמדינה חַיֶיבת לְהַעֲניק לכם" אמר הנשיא. "מְקבלֵי ההַחלטות, משְׂרְדי הממשלה, ומְבַצְעֵי המדיניות, חַיָיבים לפעול אך ורק בשבילכם, כדי לְהַצִיל חיים, לְהָקֵל על התַחלואה ולְחַלֵץ את הכלכלה" הוסיף.

"אני מבין את התְחושה שכל אלה לא נעשו באופֶן מְסַפֵּק. והנה היום, אתם, אזרְחי ישראל, נֶאֱלָצִים לשלם פעם נוספת מחיר יקר" אמר, והוסיף: "אני שותף איתכם בתְחוּשוֹת הללו, ועם זאת, אני רוצה שנִזְקוֹף ראש ונַאֲמִין".

מודֶה ומַזהיר

הנשיא הוֹדָה לצְוָותִים הרְפואיים בבתי החולים, למד"א, לצה"ל ולמִתנדבים הנֶאֱבָקים בקורונה ובמַשְבֵּר. הוא פנה לרָאשֵי הממשלה, שָׂרֶיה ויועצֶיהָ, ואמר: "אֱמוּנוֹ של העם הזה יקר מפָּז. עלינו לעשות הכול כדי לְהָשִיב את הביטָחון האישי, הרפואי והכלכלי לאזרְחי ישראל. זו היא הזדמנות שנייה ואנחנו חייבים לְנַצֵח, שמא חֲלִִילָָה לא תהיה לנו הזדמנות שלישית".

"לצד השמירה על הביטחון האישי שלנו, עלינו לַחֲדוֹל מההַאֲשָמוֹת השִבְטיות, כאילו יש כאן מִגְזָר ה'אַחְרַאי' חלילה לַהֲפָצַת הנגיף" אמר ריבלין.

אין לנו ארץ אחרת

בסיום דבריו פנה הנשיא לאזרחי ישראל ואמר:

"אזרְחי ישראל, אינכם יכולים לְנַצֵח את הקורונה לבד, אבל אף אחד לא ינצח אותה בִּלְעֲדֵיכֶם. אני מַאמין בעם הזה, אני מאמין ביְכוֹלֶת שלנו לנצח. אני מבקש מִכֶּם: הַאֲמינו בַּיְכולת של העם שלנו לנצח. זו העֵת לְקַיֵים את ההַנחיות, לשמור על עצמנו ועל היקרים לנו, כי אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו מדינה אחרת, ואין לנו עם אחר, ואין, אין לנו דרך אחרת.

מי יִתֵן ותהיה זו שנת בריאות, בריאות הלב, ובריאות הגוף".

הנשיא חָתַם את דבריו בברכה: "תִכְלֶה שנה וקִלְלוֹתֶיהָָ, תָחֵל שנה ובִרְכוֹתֶיהָ. לו יְהִי!"

בתמונה: הנשיא ראובן ריבלין. הצילום Avi Ohayon (לע"מ)

על רווקים ונשואים בישראל

על רווקים ונשואים בישראל
הצילום: PRIDAN MOSHE לע"מ

על רווקים ונשואים בישראל

לקט נתונים לקראת ט"ו באב

לרגל ט"ו באב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על נישואים בישראל. הנתונים נכונים לשנת 2018.

הנה נתונים אחדים:

הנתון המשמח ביותר הוא שנשואים מרוצים מחייהם בשיעורים גבוהים יותר מאלה שאינם נשואים.

49,410 זוגות התחתנו בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין. כ-70% מהם יהודים.

בשנת 2018, דווחו למרשם האוכלוסין 9,021 מקרי נישואין שנערכו בחו"ל ושבהם לפחות אחד מבני הזוג היה רשום במרשם האוכלוסין.

 

עלייה במספר הרווקים והרווקות

שיעור הנישואין באוכלוסייה נמצא במגמת ירידה. 

כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודיים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-12% בסוף שנת 2018.

אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה בתקופה זו מ-2% ל-10%.

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל החתנים שנישאו לראשונה היה 27.3 (27.5 בקרב היהודים). לשם השוואה, בשנת 1970 היה גיל זה 25 (הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב היהודים).

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל הכלות שנישאו לראשונה היה 24.9 (25.7 בקרב היהודיות). בשנת 1970 היה גיל זה 21.7 (21.8 בקרב הכלות היהודיות, כלומר, צעירות בארבע שנים מגילן הממוצע היום).

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודיים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-62% בסוף שנת 2018.

אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה בתקופה זו מ-13% ל-47%.

 

 

בתמונה: RELIGIOUS WEDDING CEREMONY AT KIBBUTZ "YAD MORDECHAI". הצילום: PRIDAN MOSHE לע"מ (1962)

 

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור
הצילום: Haim Zach לע"מ

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור

35% מהתְלוּנוֹת נִמְצְאוּ מוּצְדָקוֹת

מְבַקֵר המְדינה פִּרְסֵם היום את הדוּ"חַ השְנתי של נְצִיב תְלוּנוֹת הצִיבּוּר.

מהנְתוּנִים עולה כי ב-2019 הוּגְשוּ לנציב תלונות הציבור, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, כ-14,263 תְלוּנוֹת, מספר דומֶה למספר התלונות שהוגשו בשנת 2018.

מהתְלונות עולים מִקרים רבים של אֲטִימוּת של הרָשוּיוֹת כְּלַפֵּי אזרחים ובהם גם ילדים, נָכים וקְשִישִים.

35% מהתלונות נמצאו מוּצְדָקוֹת.

 

במקום הראשון: משרד התחבורה

המספר הגדול ביותר של תלונות הוּגַש בשנה שעברה נגד משרד התַחְבּוּרָה –  936 תלונות. נגד משרד הבריאות הוּגשו אֶשְתקד 916 תלונות. במקום השלישי – הביטוחַ הלְאומי עם 898 תְלונות. אחריהם ברְשימה דואר ישראל עם 711 תְלונות, המשטרה, רָשוּת האוּכְלוּסִין וההֲגִירָה, משרד החינוך, משְׂרד המִשפטים, משרד הבִּינוּי והשִיכּוּן ורָשות המִיסִים.

 73.5% מהתְלונות נֶגֶד הדואר נִמצאו מוצדקות. 69.2% מהתְלונות נגד משרד הבריאות, 53.4% מהתלונות נגד משְׂרד העבודה והרְוָוחָה ו-42.6% מהתלונות נגד משרד התַחְבּוּרָה – נמצאו מוּצְדָקוֹת.

 

בתמונה: רכבת בתחנת שדרות. Haim Zach לע"מ

 

 

 

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי
הצילום: שלמה ישראל

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי

ולנו יש פלאפל

יש עובדה אחת שעליה יש קונצנזוס ואין ויכוחים ומחלוקות בישראל – המאכל הלאומי שלנו הוא – הפלאפל: הכדורים הקטנים עם הסלט והטחינה בתוך הפיתה, שלפעמים קצת נקרעת מרוב עומס… 

נכון, יש מחלוקות סביב השאלה מיהו מלך הפלאפל או מהו הפלאפל הטעים ביותר במדינה, וגם בנושא הזה לכל שני יהודים יש חמש דעות…אבל גם המחלוקות האלה לא מצליחות לקלקל את האהבה שלנו לדבר עצמו.

שמו של הפלאפל יצא למרחוק. כל תייר שביקר אי פעם בישראל או יבקר בה בעתיד יודע שביקור בישראל כולל ביקור לא רק בירושלים ובמצדה אלא גם בדוכן פלאפל… 

היום, 12 ביוני הוא יום הפלאפל הבין לאומי. ביום זה, ובכל ימות השנה, נעלה את הפלאפל על ראש שמחתנו ועל שפתותינו!

בתיאבון!

 

 

 

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל
הצילום: Haim Zach לע"מ

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל

לֶקֶט נְתונים לקראת יום ירושלים

ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל. בסוף 2019 חיו בירושלים 936 אלף נֶפֶש, כ-10% מִכלל תושָבי המדינה. מתוכם, 579.4 אלף יהודים ואחרים (61.9%) ו-356.6 אלף ערבים (38.1%).

מספר התושבים בעיר כיום הוא כ-942,800 נֶפֶש.

במהלך 2019, גדלה אוכְלוסיית ירושלים בכ-16,500 תושבים.

מספר העוזְבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל גדול ממספר העוברים אל ירושלים.

בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הם היִישוּבִים העִיקָריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.

צְפִיפוּת הדיור בירושלים היא הגדולה ביותר מבין 8 הערים הגדולות. 

בשנת 2019 החלה בנייה של 2,452  דירות בירושלים, ירידה של 16.6% לְעוּמַת 2018.

תַעֲסוּקָה ולימודים

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2019 היה 50.3%, לעומת 63.5% במְמוּצָע הארצי.

88.7% מהמועסָקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם.

בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) למדו בבתי הספר היסודיים בירושלים (בחינוך העברי) 79,950 תלמידים, מהם כ-53 אלף תלמידים בפיקוח החֲרֵדי, כ-14.2 אלף בפיקוח המַמְלַכְתִי-דָתִי וכ-12.7 אלף בחינוך הממלכתי.

תיירות

שנת 2019 היא השנה השלישית בִּרְצִיפוּת שבה חלו עליות במספר האורחים ובאחוז התְפוּסָה במְלוֹנוֹת.

72% מהתיירים ביקרו בכותל המערבי, 52% – בכנסיית הקבר, 47% – בוויה דולורוזה, 20% – ב'יד ושם', 15% – במוזיאון ישראל ו-5% ביקרו במסגד אל-אקצא.

 

בתמונה: זריחה מעל גילה (שכונה בירושלים). Haim Zach. לע"מ

 

 

ביום העצמאות ה-72: בישראל – 9,190,000 תושבים

ביום העצמאות ה-72: בישראל – 9,190,000 תושבים

ביום העצמאות ה-72: בישראל – 9,190,000 תושבים

עולים וצברים; מבוגרים וצעירים; יהודים, ערבים ואחרים

לקראת יום העצמאות ה-72 למדינת ישראל פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על התושבים בארץ.

הנה נתונים אחדים:

ערב יום העצמאות ה-72 חיים בישראל 9,190,000 תושבים:

6.806 מיליון מהם יהודים (74%); 1.930 מיליון ערבים (21%); 454 אלף אחרים (5%).

אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסייה צעירה: קרוב ל-950 אלף ילדים עד גיל 4 חיים בישראל; כ-28% מהישראלים הם ילדים עד גיל 14; כ-12% בני 65 ומעלה; כ-50 אלף בני 90 ומעלה חיים בישראל.

בקום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף נפש.

מקום המדינה הגיעו לישראל 3.3 מיליון עולים, כ-44% מתוכם הגיעו החל בשנת 1990. מיום העצמאות שעבר הגיעו לארץ 32 אלף עולים.

45% מכלל בני העם היהודי בעולם חיים בישראל.

כ-78% מהיהודים החיים בארץ הם צברים (ילידי ישראל).

 

לצפייה בנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

 

טקס הדלקת המשואות

טקס הדלקת המשואות
הצילום: ויקיפדיה

טקס הדלקת המשואות

חיבורים בחברה הישראלית

טקס הדלקת המשואות, הטקס הממלכתי לנעילת יום הזיכרון ולפתיחת אירועי יום העצמאות, צולם מראש בהר הרצל בירושלים, ללא קהל, וישודר באמצעי התקשורת ביום שלישי בשעה 19:45. 

הטקס השנה יעמוד בסימן חיבורים בחברה הישראלית.

 

הנה רשימת מדליקי 12 המשואות השנה, כמספר שבטי ישראל:

 

ריינה אביטבול ויסמין מזאוי

את המשואה ידליקו השתיים יחדיו כאות הוקרה למתנדבות ולמתנדבים מהדור הצעיר והוותיק המסייעים לצוותי ההצלה והרפואה במשבר הקורונה. ריינה, בת ה-92, מתנדבת למעלה משמונה עשרה שנים בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים.

 

עדי אלטשולר

אשת חינוך, חברה ועשייה, יזמית חברתית, מייסדת תנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו' לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים; ייסדה את פרויקט 'זיכרון בסלון' המאפשר לניצולי שואה לספר את סיפורם באלפי סלונים ברחבי הארץ ובעולם. 

 

אחמד בלאונה ויעל וילוז'ני-אזולאי

בלאונה הוא אח בכיר מצטיין בבית החולים פוריה שבטבריה, ממקימי מערך ניתוחי הלב בבית החולים ומראשוני המתנדבים לטפל בחולי נגיף הקורונה. יעל וילוז'ני-אזולאי היא האחות האחראית ביחידה למניעת זיהומים בביה״ח ברזילי באשקלון.

השניים ישיאו משואה בשם צוותי האחים והאחיות בבתי החולים ברחבי הארץ.

 

אוּרי כהן

מנכ"ל וממייסדי 'מסע ישראלי', תוכנית חינוכית המיועדת לבני נוער וחיילים ובה מפגשים המעצימים את תחושת השייכות של בני הדור הצעיר לחברה הישראלית.

 

הישאם איברהים

מפקד בית הספר לשריון, קצין מצטיין, בן העדה הדרוזית, המסמל את החיבור בין קבוצות ומגזרים שונים המשרתים בצה״ל. מתנדב שנים ארוכות במסגרות לאוכלוסיות מיוחדות. 

 

לורי פלטניק

את משואת התפוצות תשיא בטקס לורי פלטניק, רבנית, אשת חינוך, מייסדת ארגון "מומנטום". פועלת לחיזוק הזהות היהודית והקשר של קהילות היהודים בתפוצות לישראל. 

 

אלי בן שם

יו"ר ארגון 'יד לבנים', אביו של קובי בן שם ז"ל שנהרג באסון המסוקים. עוסק בהנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ובטיפול במשפחות השכולות.  

 

גליה רהב

פרופסור, מומחית למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר. ניהלה את ההקמה של מערך הקורונה בביה"ח תל השומר. מובילה את המחקר הקליני בתחום. רהב, ילידת ירושלים, היא בת לניצולי שואה. אביה היה רופא הפרטיזנים.

 

ישראל אלמסי

מנכ"ל ארגון 'ידידים סיוע בדרכים', המפעיל כעשרים אלף מתנדבים המסייעים לאלפי אנשים לטפל בבעיות שנתקלים בהן בנסיעה בדרכים, בהן חילוץ פעוטות שנשכחים בכלי רכב. בימים אלה של התמודדות בהתפשטות נגיף הקורונה הארגון מסייע לקשישים ולמבודדים.

 

עידן רייכל

זמר ויוצר ישראלי. כתב את הלחן ללהיט הישראלי 'שבט אחים ואחיות'.

 

ציפי שביט

שחקנית, קומיקאית, סטנדיפסטית, כוכבת הילדים. 

 

חני ליפשיץ שליחת חב"ד בנפאל הודיעה למשרד התרבות והספורט כי לא תוכל להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות.

 

בתמונה: תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. (ויקיפדיה)

 

 

זוכי פרס ישראל לשנת תש"ף 

זוכי פרס ישראל לשנת תש"ף 
הצילום: Moshe Milner לע"מ

זוכי פרס ישראל לשנת תש"ף

מצוינות ותרומה לחברה

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל.
הפרס מוענק לאזרחי-ישראל – יחידים, או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.
טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה בירושלים במוצאי יום העצמאות.

הנה רשימת הזוכים בפרס ישראל בשנת תש"ף:

פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' אבישי ברוורמן על תרומתו הגדולה לפיתוח של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה מוענק לגב' נעמי סטוצ'ינר על פעילותה החברתית מעוררת ההשראה למען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית. השיא של פעילותה היה בהקמת 'בית איזי שפירא' עבור אנשים עם מוגבלות.

רפואה, אומנות פלסטית, היסטוריה, פיסיקה וכימיה

פרס ישראל בתחום חקר הרפואה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' גדעון רכבי  – המטולוג-אונקולוג ילדים נודע שניהל במשך שנים מחלקה מובילה להמטולוגיה אונקולוגיה והשתלת מח עצם בילדים במרכז הרפואי שיבא והעמיד דורות של רופאים חוקרים. 

פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית מוענק לגב' שרה ברייטברג סמל ששימשה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב ובתערוכות מוזיאליות חשובות וערכה את עיתון "סטודיו".

פרס ישראל בתחום חקר ההיסטוריה הכללית מוענק לפרופ' בנימין זאב קדר – החוקר החשוב, המשפיע והפורה ביותר של מסעי הצלב ושל חקר היחסים הבין דתיים.

פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה מוענק לפרופ' יוסף קלפטר על תרומותיו פורצות הדרך בתחומי הכימיה, הפיזיקה והביולוגיה.

תלמוד, ספרות תורנית, מדע המדינה וחקלאות

פרס ישראל בתחום חקר התלמוד מוענק לפרופ' ורד נועם על הישגיה הרבים במחקר בתחומים מגוונים מספרות בית שני ועד לספרות התלמוד ועל תרומתה בהנגשת הספרות הרבנית והתלמוד לכלל ציבור הלומדים והלומדות בישראל.

פרס ישראל בתחום הספרות התורנית מוענק לרב יעקב אריאל על תרומתו הנרחבת ליצירה התורנית.

פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים מוענק לפרופ' אברהם בן צבי מבכירי החוקרים בישראל ובעולם בתחום היחסים הבין לאומיים ועבודותיו בתחום יחסי ישראל ארה"ב ומדיניות החוץ של ישראל.

פרס ישראל בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה מוענק לפרופ' דני זמיר על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים ותרומתו הרבה לחקלאות בישראל ובעולם.

 

בתמונה: טקס הענקת פרס ישראל ביום העצמאות בבנייני האומה בירושלים. 2010,  Moshe Milner לע"מ

האולפנים לעברית בימי הקורונה

האולפנים לעברית בימי הקורונה

האולפנים לעברית בימי הקורונה

לומדים מרחוק – מרגישים קרוב

אלפי עולים מבוגרים ממדינות רבות לומדים גם בימים אלה של קורונה במאות כיתות באולפנים של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך בכל רחבי הארץ.

עם פרוץ המשבר והתחלת השבתת הלימודים במוסדות החינוך התגייס האגף ללמידה מרחוק והוביל מהלך של שגרת למידה במצב חירום ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

המורים, המדריכים, מנהלי האולפנים והמפקחים, התגייסו כולם בתחושת שליחות למשימות החשובות: קיום קשר לימודי רציף עם הלומדים באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות המגוונות;  המשימה הלאומית החיונית של שמירה על קשר אישי ותומך עם הלומדים, העולים החדשים, שזה מקרוב הגיעו לארץ ומתמודדים עם מציאות מורכבת.

האגף לחינוך מבוגרים בנה בשנים האחרונות תשתית נרחבת של למידה מתוקשבת: הקמת אתר Moodle פעיל, עשיר בטקסטים ותרגילים, במצגות ובסרטונים והקמת אתר לכל כיתה ב-Moodle.

אחד הכלים הבולטים ללמידה מרחוק שהאגף יצר הוא החדשון בעברית קלה, המשמש, בימים של שגרה ובימי חירום, לומדי עברית בכל הגילאים בארץ ובעולם. באמצעות החדשון הלומדים יכולים להתעדכן –בזמן אמת ובעברית – בנעשה בארץ ובעולם ולהיות חלק מהשיח הישראלי. בימים אלה של לימודים מרחוק – חשיבותו של החדשון מתעצמת אפילו יותר.

לכל אלה נוספה עתה, ברוח הזמן, למידה באמצעות zoom  וכיתות רבות מתכנסות ללמידה יומית מרחוק באמצעותו.

מורים ותלמידים בכל האולפנים מדווחים על למידה משמעותית, על חשיבות הלמידה ללומדים – לשמירה על שגרה כלשהי, להתקדמות בעברית ולחיזוק הקשר עם החברים ועם המורה.

מורים ולומדים כתבו לנו על תחושותיהם בימים אלה. אנו מביאים כאן דוגמאות אחדות מתוך הדברים שקיבלנו. הדברים מדברים בעד עצמם.

 

בצילום: שיעור לילה בזום באולפן המשך תק"א, חרוב/ קלישר באר שבע

ואדים גורלניק, מנהל אולפן 'מורשה' בירושלים (בעצמו בוגר האולפן בעבר):

בימים אלו, בהם אנו נדרשים לחזק ולתמוך אחד בשני על מנת לצאת מן המשבר הפוקד את העולם מחוזקים ובריאים, עלינו לעשות את המרב גם למען תלמידי האולפן.

בתוך ימים ספורים נערך אולפן ׳מורשה׳ ללמידה מרחוק באמצעות zoom. כל הצוות, כולל המורות שלא היו מתוקשבות קודם, התגייס למשימה. מדי יום נערכים שיעורים על ידי כל המורות לכל הכיתות. ההיענות של התלמידים והשתתפותם בשיעורים מרבית. על מנת להמשיך את הקשר עם התלמידים אנו נעזרים הן באתר שלנו, הן בקבוצות הווטסאפ של כל כיתה והן באפליקציה הייחודית שהאולפן פיתח.

תגובות התלמידים נפלאות ומעידות עד כמה הם כמהים לקשר עם המורים, אשר מעבר ללימודי העברית מעניק להם גם תמיכה נפשית ושמירה על קשר עם חבריהם לכיתה בימים מאתגרים אלו.

תמרה בלאושילד, מורה וסגנית המנהל באולפן 'מורשה':

הנני מלמדת עברית באולפנים מעל לשלושים שנה. מאז ומתמיד הרגשתי שיש לנו עבודה ייחודית, ובימים טרופים אלה על אחת כמה וכמה. מהרגע שנודע לנו על הפסקת הלימודים התארגַנוּ ללמידה מרחוק. לאור המצב, ובעקבות תגובותיהם של תלמידיי, אני חשה סיפוק עצום. תלמידינו עסוקים בלימוד השפה בצוותא, במקום להרגיש בדידות וחרדה בארץ חדשה. הפגישות ב-Zoom מלאות שמחת חיים והכרת תודה. כך, לעניות דעתי, הלימודים באולפן קיבלו גם צביון תרפואיטי עבור המורה והתלמידים גם יחד.

סנדרה טפלינסקי מארה״ב, תלמידה באולפן 'מורשה':

כשאנחנו בכיתה המקוונת, אני מרגישה שהזמנתי באושר את כל התלמידים והמורה לביתי. קיימת אווירה חמה וידידותית של למידה. יחד עם זאת אנחנו גם מתרכזים בלימודים. למרות המצב הקשה אני מקבלת השראה מכך שהאל מספק דרך ללמוד את שפת אבותינו. 

שלי שטיין מארה"ב, אולפן 'מורשה':

למרות מצב הקורונה, עם Zoom ניצלנו את ההזדמנות ללמוד עברית. בנוסף ללימוד עברית אנחנו יכולים לראות אחד את השני בכיתה ב-Zoom. זה טוב להיות בקשר עם החברים החדשים שלנו. אנחנו מקווים להיות בכיתה בירושלים ביחד, בלי Zoom, בקרוב.

אלה קנצ'יק, מורה באולפן קיבוץ נען:

רוב התלמידים בכיתה שלי צעירים מאוד – בני 20-19, לבד בארץ שבאו עם תוכניות מוגדרות ללמוד ולהתגייס לצבא, ובבת אחת הכול נקטע.

התחלנו ללמוד בלמידה מרחוק כבר מהשבוע הראשון של ההשבתה. למדנו רגיל – באותן שעות, באותו היקף, רק בזום.

לאט לאט התרגלנו לפורמט החדש. התלמידים מקפידים להגיע לשיעורים באותם זמנים כאילו אנחנו בכיתה הרגילה – מתוך החלטה שלהם להמשיך למרות הכול ולא לוותר.

אני מתקנת את העבודות שלהם בווטסאפ, בדוא"ל ובמסמכים השיתופיים שפתחתי לכל אחד.

אני עורכת פגישות אישיות, וביחד אנחנו מדברים על מה שעובר עליהם.

התלמידים מעריכים זאת מאוד ואני מרגישה שאני מצליחה להחזיר קצת פרופורציות, להיות אוזן קשבת וגם לקדם אותם.

הם מוכיחים משמעת עצמית, ערבות הדדית, תמיכה ועזרה לחבר בשעת אמת, במצב חירום – אלה ערכים שלא נלמדים באופן תיאורטי…קומץ סטודנטים שנקלע לסיטואציה תקדימית מוצא את עצמו ביחד, והם מטפחים את הקשרים, כי יש להם רק זה את זה, וגם זה במרחק של שני מטרים בלבד. יש כאן למידה משמעותית מאוד, לא רק למידה של השפה העברית.

אני מרגישה שזכיתי ללמוד וללמד בתקופת המשבר הזאת.

בשבועיים הראשונים לא עצמתי עין. פשוטו כמשמעו – היו לי לילות לבנים לגמרי – השוֹק, ההצפה, העומס, ההִתנסות בדבר חדש, האחריות. היום אני ישֵנה בלב שקט.

רפאל טולדו, עולה בן 33 מצרפת, בן לאב ישראלי, לומד באולפן קיבוץ נען:

אני גר ולומד עברית בקיבוץ. אני יותר להיות שמח להיות בקיבוץ מלהיות בפריז.

מאז שאין לימודים באולפן אני ממשיך ללמוד עם חברים מהאולפן. אנחנו שומרים על מרחק של שני מטרים זה מזה.

החדשון עוזר מאוד בלמידה מרחוק. בימי קורונה אפשר לקרוא וללמוד בעצמך כותרות, מבזקים וכתבות בחדשון.

סלביה שנקר, מורה באולפן רמלוד ברעות:

לעולה החדש נוסף קושי חדש: הבידוד החברתי והמשפחתי. ההוראה המקוונת בשעת חירום היא גלגל הצלה. תרומתה משמעותית מאוד ללומד המבוגר אשר סגור בדלת אמותיו, ללא תקשורת אמיתית עם העולם החיצון, מלבד קרובי המשפחה שלו, אם יש כאלה.

זוג מבוגרים ממודיעין עילית אמרו לי הבוקר שללא השיעורים בשעות הבוקר היו נשארים במיטתם. הנוכחות המלאה של הלומדים בשעות ההוראה מצביעה על חשיבותה של הלמידה בשעות הקשות.

תמר מיקצדזה, עלתה מגיאורגיה, לומדת באולפן רמלוד ברעות, גרה בלוד:
אני שמחה שיש הזדמנות ללמוד לפי זום. בשבילי זה כמו אנטי סטרס. השיעורים עוזרים להסיח את הדעת ממה שקורה ולהתקדם ולא להיעצר.

מיכאל ג'ואל, עלה לארץ מדרום אפריקה לפני חודשיים, תלמיד באולפן רמלוד ברעות, גר במודיעין:

זום, החבר הכי טוב החדש שלנו – מה היינו עושים בלעדיו! כמעט סיימנו את החודש הראשון של האולפן שלנו כאשר הנגיף פגע והביא לסיום פתאומי של השיעורים פנים אל פנים, בדיוק ברגע שאנחנו רואים שיפור בעברית שלנו. לכן, תוך שבוע מורינו המופלאים באולפן התחילו להעביר לנו שיעורי זום בכל יום. ואף על פי שזה לא כמו שיעורי פנים אל פנים ולא כל כך ארוך, אנו נפגשים כל יום במשך כשעה ללמוד. כולם מתרגלים להשתמש בטכנולוגיה. אנחנו מוצאים פינות שקטות בבית כדי ללמוד. זה לא קל כשגם המשפחות שלנו בבית. אבל מה שהכי חשוב זה שאנחנו יכולים להמשיך ללמוד לדבר בשפה של ארצנו.

פנינה שיינמן, מורה באולפן רמלוד ברמלה וברעות:

יש לנו חוויה מיוחדת בימים אלה. אנחנו לומדים מרחוק, אבל מרגישים קרובים יותר מתמיד.

 

בצילום למעלה: שיעור ב-Zoom באולפן מורשה בירושלים 

בצילום למטה: שיעור לילה בזום באולפן המשך תק"א, חרוב/ קלישר באר שבע. המורה: מיכל אגדי