Browsing Category

בארץ

כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל

כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל
הצילום: Moshe Milner (לע"מ)

כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל

89% מהישראלים מרוצים מחייהם

לקראת ראש השנה תשע"ט פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח על אוכלוסיית ישראל. הנה חלק מהנתונים:

כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל, כ-162 אלף יותר מאשר בשנה שעברה, גידול של 1.9%.

מספר היהודים החיים בארץ 6.625 מיליון, שהם 74.4% מכלל האוכלוסייה. 1.864 מיליון תושבים, שהם 20.9%, הם ערבים. השאר, כ-418 אלף תושבים, הם בני לאומים אחרים.

ומה עוד אפשר ללמוד על אוכלוסיית ישראל מהדו"ח?

89% מהישראלים דיווחו כי הם מרוצים מחייהם, אך 37% השיבו כי אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, ו-31% מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות.

84% מהנשאלים אמרו שמצבם הבריאותי טוב מאוד או טוב.

51% העידו כי הם עוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע.

44% מבני 20 ומעלה מגדירים את עצמם כחילונים. השאר מסורתיים, דתיים, וחרדים.

במהלך השנה נולדו בישראל כ-175 אלף תינוקות, ונפטרו כ-43 אלף איש.

כ-25 אלף עולים חדשים הגיעו ארצה בשנה האחרונה.

תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא 84.6 שנים לנשים ו-80.7 שנים לגברים.

סיבת המוות הנפוצה בשנה האחרונה היא מחלת הסרטן, שגרמה לכרבע ממקרי המוות.

52,809 זוגות נישאו במהלך השנה האחרונה, ו-14,819 התגרשו.

הנתונים מראים שבסוף שנת 2024 יחיו בישראל 10 מיליון איש.

בתמונה: שוק מחנה יהודה בירושלים. בצילום, אנשים עורכים קניות באזור השוק המקורה Moshe Milner לע"מ

 

ישראל במספרים

ישראל במספרים
הצילום: ויקיפדיה

ישראל במספרים

עלייה במספר התינוקות. ירידה במספר הנפטרים

לקראת שנת תשע"ט הבאה עלינו לטובה מפרסמת רשות האוכלוסין וההגירה את נתוני השנה החולפת.

השנה נולדו 168,441 תינוקות. 24,496 עולים חדשים הגיעו לישראל. 61,181 ישראלים התחתנו ו-24,868 התגרשו. הונפקו 833,553 תעודת זהות וכ-1.3 מיליון דרכונים ומסמכי נסיעה.

41,165 ישראלים הלכו לעולמם בשנה החולפת.

מהנתונים עולה כי נרשמה עלייה במספר התינוקות שנולדו, במספר העולים החדשים ובמספר המתגרשים. ירידה נרשמה במספר הנישאים והנפטרים.

ובמקום הראשון: תמר ואריאל

ובמקום הראשון: תמר ואריאל
תמר איש שלום (ויקיפדיה)

ובמקום הראשון: תמר ואריאל

השמות הנפוצים לתינוקות שנולדו בישראל בתשע"ח

לקראת השנה החדשה פרסם משרד הפנים את רשימת השמות הנפוצים ביותר בין התינוקות שנולדו השנה.

במקום הראשון בין הבנים: אריאל, ובין התינוקות הלא יהודים: מוחמד.

במקום הראשון בין הבנות: תמר, ובין הבנות הלא יהודיות: מרים.

הנה השמות הנפוצים לתינוקות שנולדו בישראל בשנה החולפת:

בנים (יהודים): אריאל, דוד, לביא, אורי, יוסף, איתן, נועם, דניאל, איתי ויהודה.

בנות (יהודיות): תמר, אביגיל, יעל, אדל, נועה, שרה, שירה, נויה, אסתר וטליה.

השינויים העיקריים ברשימת השמות השנה הם שהשם יהונתן יצא מרשימת עשרת השמות הנפוצים לבנים יהודים ובמקומו נכנס השם יהודה. אצל הבנות, השם נויה נכנס במקום השם ליה.

אריאל הורוביץ (ויקיפדיה)

 

בתמונה למעלה: העיתונאית תמר איש שלום, מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ עשר (ויקיפדיה)

בתמונה למטה: הזמר והיוצר אריאל הורוביץ, בנה של נעמי שמר (ויקיפדיה)

נפרדים לשלום מרודף השלום

נפרדים לשלום מרודף השלום
אורי אבנרי (ויקיפדיה)

נפרדים לשלום מרודף השלום

אורי אבנרי הלך לעולמו בגיל 95

פעיל השמאל, העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי, הלך הבוקר לעולמו, בגיל 95. אבנרי לחם כל חייו למען השגת הסכמי שלום עם מדינות ערב ועם הפלסטינים, נגד כפייה דתית ואפליה עדתית ובעד שוויון וזכויות אדם.

מגרמניה לישראל

אבנרי נולד בשנת 1923 בגרמניה, האחרון מתוך ארבעה ילדים במשפחת אוֹסטרמן. אב המשפחה היה בנקאי עשיר בהאנובר. בסוף שנת 1933, כעשרה חודשים אחרי שהנאצים עלו לשלטון, עזבה משפחת אוסטרמן את גרמניה, עלתה ארצה והתיישבה בתל אביב. שני ההורים עסקו כאן בעבודות כפיים כדי לפרנס את ילדיהם.

הבן הבכור במשפחה התגייס לצבא הבריטי, לחם במלחמת העולם השנייה ונהרג באפריקה. מצבה הכלכלי של המשפחה הידרדר ואורי, הבן הצעיר, עזב את הלימודים כדי לעזור להוריו. הוא היה בן 14 בלבד כשהחל לעבוד בעבודות שונות. בשעות הפנאי הרבה לקרוא ספרים ורכש לעצמו השכלה.

מימין לשמאל

במקביל לעבודה וללימודים העצמאיים היה מעורב בפוליטיקה, ודווקא בצד הימני של המפה. למשך מספר שנים היה חבר באצ"ל, אחר כך שימש כמזכיר של יו"ר ההסתדרות הציונית החדשה (שהוקמה על ידי הרוויזיוניסטים) וגם כתב מאמרים לעיתונים והרצה  על מצבם של היהודים בארץ ובעולם.

בסוף שנת 1947, כשפרצה מלחמת העצמאות, הצטרף אבנרי להגנה והשתתף בעשרות קרבות. כעבור כשנה נפצע קשה ואושפז בבית החולים לשבועות ארוכים.

בתום המלחמה פרסם את הספר "בשדות פלשת – 1948", ובו דברים שכתב כחייל במהלך הקרבות. הספר זכה להצלחה גדולה, אבל אבנרי חש שהקוראים לא מבינים נכון את המסר האנטי מלחמתי שרצה להעביר ופרסם ספר נוסף, "הצד השני של המטבע", אשר תיאר את הצדדים המכוערים של המלחמה וגם העביר ביקורת קשה על הפוליטיקאים. פרסום הספר נאסר זמן קצר לאחר הופעתו.

השבועון 'העולם הזה'

בשנת 1950 השתמש בכסף שקיבל ממשרד הביטחון ובמה שהרוויח מספרו הראשון ורכש שבועון כושל בשם "העולם הזה". כעורך הראשי של השבועון הצליח אבנרי להפוך אותו לעיתון מצליח, אנטי ממסדי ולוחם, שחושף פרשיות שחיתות, מטיף לדו קיום בין יהודים לערבים, קורא להקמת מדינה פלסטינית ולוחם נגד שלטון מפא"י והאפליה העדתית.

אבנרי לא היסס להשתמש באמצעים של "עיתונות צהובה". אלה היו דברים יוצאי דופן בעיתונות הישראלית של שנות החמישים והששים. "העולם הזה" של אבנרי השפיע רבות על עולם העיתונות בארץ. עיתונאים רבים התחילו את הקריירה העיתונאית שלהם בעיתון זה.

חבר כנסת

בשנת 1965 הקים את תנועת "העולם הזה – כוח חדש" ונבחר לכנסת. לאחר שתי קדנציות היה שותף להקמת מחנה של"י (שלום לישראל, שוויון לישראל) וחבר כנסת מטעמו. בנוסף היה שותף בהקמת תנועות שלום כמו "גוש שלום" ו"הרשימה המתקדמת לשלום".

במסגרת הפעילות הפוליטית דיבר אבנרי על "המרחב השמי", רעיון האומר כי במרחב המזרח-תיכוני קיים לאום משותף – הלאום השמי – שכולל קבוצות שונות כמו הלאומים העברי והערבי. לדבריו, על הלאום השמי להתאחד ולהיאבק יחד נגד האימפריאליזם המערבי והסובייטי. אחרי מלחמת ששת הימים קרא אבנרי להקמת מדינה פלסטינית בשטחי רצועת עזה והגדה המערבית, שתהיה בקשרי פדרציה עם מדינת ישראל.

ביולי 1982, כחודש אחרי שהחלה מלחמת לבנון, עורר אבנרי סערה כאשר נפגש עם יאסר ערפאת בביירות.

בשנת 1990 מכר אבנרי את "העולם הזה" אך המשיך במאבקיו. הוא היה פעיל בכמה גופי שמאל רדיקלי ועד יום מותו לא חדל מדרישתו להקים מדינה פלסטינית ולהגיע להסדרי שלום עם שכנינו.

העברית

במהלך עבודתו העיתונאית היה אחראי למספר חידושים לשוניים בעברית, ובהם המלים בליין, אלתור, מחזמר, חינמון וחללית.

רחל

אבנרי היה נשוי לרחל, שנפטרה בשנת 2011. נישואיהם נמשכו 58 שנים, והם בחרו שלא להביא לעולם ילדים.

 

נישאים בישראל בשנת 2016

נישאים בישראל בשנת 2016
הצילום: ויקיפדיה

נישאים בישראל בשנת 2016

לקראת ט"ו באב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על נישואין בישראל.

הנה נתונים אחדים על הנישאים בישראל בשנת 2016:

52,809 זוגות התחתנו בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין. כ-73% מהם יהודים.

בִּ-87% ממקרי הנישואין של יהודים שני בני הזוג נישאים לראשונה (רווק עם רווקה), 5.4% ממקרי הנישואין של יהודים היו של גרוש עם גרושה, 4.2% היו של גרוש עם רווקה ו-2.8% של רווק עם גרושה.

בשנת 2016, דווחו למרשם האוכלוסין כְּ-9,031 מקרי נישואין שנערכו בחו"ל ושבהם לפחות אחד מבני הזוג היה רשום במרשם האוכלוסין.

גיל הנישואין

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל החתנים שנישאו בפעם הראשונה היה 27.5 (27.8 בקרב היהודים). גיל הנישואין הממוצע בקרב הכלות שנישאו בפעם הראשונה היה 25.1 (25.9 בקרב היהודיות).

גיל הנישואין הממוצע עלה ב-46 השנים האחרונות בשנתיים וחצי בקרב החתנים, ובכשלוש וחצי שנים בקרב הכלות.

רווקים ורווקות

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 29-25 עלה מֵ-28% בסוף 1970 ל-62% בסוף 2016. אחוז הנשים היהודיות הרווקות בגיל 29-25 עלה באותה תקופה מִ-13% ל-46%.

אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 49-45 באוכלוסייה היהודית עלה מִ-3% בסוף 1970 לִ-12% בסוף 2016. אחוז הנשים היהודיות הרווקות בגיל 49-45 עלה בתקופה זו מִ-2% ל-10%.

ביישובים תל אביב-יפו, רמת גן וגבעתיים יש אחוז גבוה של רווקים ורווקות בגילים 49-45 לעומת שיעור הרווקים והרווקות בגילים אלה באוכלוסייה היהודית בארץ.

 

בתמונה: חופה בקיבוץ אילות (ויקיפדיה)

מַכַּת יַתוּשִים בישראל

מַכַּת יַתוּשִים בישראל
יתוש הטיגריס האסייאתי (ויקיפדיה)

מַכַּת יַתוּשִים בישראל   

והם לא רק עוֹקְצִים, הם גם מַעֲבִירִים מַחֲלוֹת

אם יַתוּשִים עָקְצוּ אֶתְכֶם בימים או בלילות האחרונים, אתם לא לבד. מכת היתושים של הקיץ כבר הֵחֵלָה, והיא מוּרְגֶשֶת בכל רחבי הארץ. הסיבות לכך הן החורף החם, הטמפרטורות הגבוהות ומִקְווֵי מים בחֲצָרוֹת הבתים או מחוץ ליִישוּבִים.

עקיצות היתושים לא רק מַרְגִיזוֹת אלא גם מְסוּכָּנוֹת משום שהן עֲלוּלוֹת לִגְרוֹם להַעֲבָרַת נְגִיפִים ומחלות מאדם לאדם. אחד היתושים המסוכנים ביותר הוא 'הטיגריס האסייתי', שהולך ומתרבה בגלל ההַשְקָיָה בגינות ובחֲצֵרוֹת.

כדי לְהוֹרִיד את כמות היתושים המסוכנים צריך לדאוג שלא יהיו מים עומדים בתחתיות העציצים, בחצר או במרפסת, או בכל מקום אחר ביישוב. בְּנוֹסף מוּמְלָץ לִמְרוֹחַ על הגוף חומָרִים נֶגֶד יתושים.

ארץ זבת חלב ודבש

ארץ זבת חלב ודבש
הצילום: ויקיפדיה

ארץ זבת חלב ודבש

1,604 מיליון ליטרים, 3,500 ק"ג בשנה

לִקְראת חג השבועות פִּרְסְמָה הלִשכה המֵרכזית לסטטיסטיקה נְתוּנִים על תְפוּקַת החלב והדבש בישראל.

תפוקת החלב הכּוֹלֶלֶת בישראל בשנת 2017 הייתה כ-1,604 מיליון ליטרים.

תְנוּבַת החלב לפרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם. התנובה המְמוּצַעַת לפרה בישראל בשנת 2017 הייתה 12,058 ק"ג חלב לשנה.

תפוקת הדבש בישראל בשנת 2017 הייתה כ-3,500 טונות. זו עֲלִייָה של 40% לְעוּמַת שנת 2016. וזאת לעומת ירידה של 16.7% בשנת 2016 לעומת 2015. השִינוּיִים בתפוקת הדבש בשנים 2017-2014 נָבְעוּ בְּעִיקָר משינויים בכמות המִשְקָעִים באזוֹרים שונים בארץ.

 

ירושלים 2017: 882,700 תושבים

ירושלים 2017: 882,700 תושבים
כיכר ציון (ויקיפדיה)

ירושלים 2017: 882,700 תושבים    

 1,653,900 תיירים בבתי המלון

בכ"ח באייר מציינים בישראל את יום ירושלים. השנה חָל התאריך הזה ב-13 במאי, ולכבודו פִּרְסֵם 'מכון ירושלים' נְתוּנִים סטטיסטיים על העיר.

הנה נתונים אחדים:

מספר התושבים:

עֲשִׂירִית מתושבי המדינה, 882,700 בני אדם, גרו בירושלים עד סוף שנת 2016. בְּמַהֲלַך השנה עָזְבוּ את העיר כ-8,000 איש. רוב העוזבים בָּחֲרוּ לַעֲבוֹר לבית שמש (1,970 איש), תל אביב (1,540), בית"ר עילית (1,050), גבעת זאב (920) ומודיעין-מכבים-רעות (560). 41% מהתושבים שעזבו את העיר עברו ליִישובים הנִמְצָאִים במטרופולין הסובב את ירושלים, ורבים מהם עובדים, לומדים ומְבַלִים בה.

הֶרְכֵּב האוכלוסייה:

62% מתושבי העיר הם יהודים ו-38% ערבים. האוכְלוּסייָה היהודית בעיר גְדֵלה בקֶצֶב של 2% בשנה, והאוכלוסייה הערבית גְדֵלה בקצב של 2.7%.

השְכוּנוֹת:

השְכוּנָה הגדולה ביותר בירושלים היא רמות אלון, שבה מתגוררים 46,140 תושבים, אחריה פִּסגת זאב עם 41,930 תושבים ושכונת בית חנינא עם 39,210 תושבים.

הבְּנִייָה:

בשנה האחרונה נִבְנוּ בירושלים 3,928 יְחִידוֹת דִיוּר, כ-8% מיחידות הדיור שנִבְנו בישראל. המחיר המְמוּצָע לדירה בת 4-3.5 חדרים בירושלים עומד כיום על 2,164,200 שקלים.

 

התַעֲסוּקָה:

54% מתושבי ירושלים עובדים, לְעוּמַת 66% בכלל האוכלוסייה בישראל. הסיבה למספר הנמוך קשורה למספר הערבים והחֲרֵדִים שחיים בעיר. רק 20% מהנשים הערביות יוצאות לעבוד, ורק 59% מהגברים החרדים ו-70% מהנשים החרדיות עובדים. בבִירַת ישראל מְרוּכָּזִים רוב משרדי הממשלה, ו-42% מהמועֲסָקִים בעיר עובדים בשֵירוּת הצִיבּוּרִי.

הכסף:

ההוֹצָאָה החודשית המְמוּצַעַת לנֶפֶש בירושלים נְמוכה בְּהַשְווָאָה לִשְאַר היִישוּבִים בארץ ועומדת על 3,600 שקלים, לְעוּמַת 4,800 שקלים בכלל המדינה, 7,700 שקלים בתל אביב ו-5,900 שקלים בחיפה.

התַייָרוּת:

בשנת 2017 נִרְשַם מספר שִׂיא של תַייָרִים שהִתְאָרְחוּ בבתי מלון בירושלים: 1,653,900 בני אדם, שְלִיש מהם תיירים ישראליים וכשני שליש תיירים מחוּ"ל.

 

הרכבת הקלה בירושלים (ויקיפדיה)

ברד כבד במרכז ובשרון

ברד כבד במרכז ובשרון

ברד כבד במרכז ובשרון

כדורי קרח גדולים

ברד כבד ירד הבוקר באזור המרכז ובשרון. כדורי הקרח נִתְכו ארצה בעוצמה רבה והיו גדולים במיוחד.

בתמונה: כדורי הברד בגינה ברעננה הבוקר. אלה כדורי קרח. לא ביצים ולא כדורי טניס…

23,645 חללים במערכות ישראל

23,645 חללים במערכות ישראל
הצילום: חיים זך (לע"מ)

23,645 חֲלָלִים במַעַרְכוֹת ישראל

3,134 הרוגים בפעולות טרור

על פי נְתוּנִים שפִּרְסֵם משרד הביטחון ערב יום הזיכרון תשע"ח, מספר הנוֹפְלִים במערכות ישראל מאז שנת 1860 – 23,645. חיילים וחיילות, הורים, בנים, אבות, אחים, בני זוג, נכדים, חברים.

מיום הזיכרון בשנה שעברה ועד היום נוֹסְפו לַמִנְייָן 101 נופלים, בהם 30 נְכֵי צה"ל שנִפְטְרו השנה.

הנתונים פורסמו ביום שישי, 13 באפריל 2018. בשבת נהרג חייל צה"ל שנהג בטנק בפעילות מבצעית בדרום. המספר עלה ל-23,646.

על פי נְתונֵי המוסד לביטוח לאומי, מספר האֶזרחים שנִרצחו בפְעולות אֵיבָה מיום הכרזת הְמדִינה ועד היום הוא 3,134. מספר זה כּוֹלֵל גם 122 אזרחים זרים שנהרגו בפיגועים בארץ ו־100 ישראלים שנרצחו בפיגועים בחו"ל. מיום העצמאות הקודם ועד היום נֶהֶרְגוּ 12 אזרחים בפיגועי טרור.

 

image_print