לפי המַדָד, כשנֵי שְלישים מהציבורסְבורים כי השִלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסַכָּנָהחֲמוּרָה. נרשמה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות. נִרְשְמָההֵיחָלְשוּת רבה של תְחוּשַת הסולידריות החֶברתית של הציבור בישראל – זו הרָמָה הנמוכה ביותר של תחושת סולידריות שנִמְדְדָה בעָשׂוֹר האחרון. החדשות הטובות: לַמְרוֹת הכול, כשני שלישים מהציבור סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו.
"אני קורא מכאן למנהיגי הציבור – לחברי הכנסת, לראשי המפלגות, לראשי הערים ולמנהיגים הרוחניים" קרא הנשיא והזהיר: "אסור לנו שהתמונות הקשות מגבעת הקפיטול יהיו קְדִימוֹןלַאֲשֶר יִתְרַחֵשברחובות ירושלים בחודשים הקרובים – בְּצֵלהַנְחָיוֹתהחֵירוּם, בצל מערכת הבחירות הרביעית, בצל ההַפְגָנוֹתמול מְעוֹן ראש הממשלה, בצל המשפט הפְּלִילִי המִתְנַהֵלנגד ראש ממשלת ישראל". עוד אמר: "שִיקוּם אמון הציבור בכנסת ובמִפְלגות, ובכל מוסדות המדינה, יצטרך לעמוד ברֹאש מַעְיְינֵיהֶם של נִבְחֲרֵי הציבור – לא רק לאחר הבחירות לכנסת, בחודש מרץ הקרוב, אלא הָחֵל ממחר בבוקר".
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר ויקיפדיה
גוגל ישראל פִּרסמה לקראת סיום השנה את רשימת החיפושים המובילים בשנת 2020, שנה שעמדה בסימן המגֵפה העולמית.
אז מה חיפשו הישראלים בגוגל בשנה זו? קל לְנַחֵש: במקום הראשון ברשימת עשרת החיפושים המובילים של שנת 2020 נמצאת המילה 'קורונה'. במקום השני: 'משרד הבריאות'. אחריהם ברשימת החיפושים המובילים: 'wpad' (פרוטוקולאַבְטָחָה לעבודה מרחוק), 'zoom', 'שופרסל אונליין', 'מיי פסטיגל', הסדרה 'טהרן', 'לִשְכַּת התַעֲסוּקָה' ותוכנית הריאליטי 'הִישָׂרדות'.
איור של הנגיף ויקיפדיה
מה שאלנו?
הקורונה תפסהמקום נִרְחָב גם ברשימת השאלות ששאלנו את גוגל בשנה זו. במקום הראשון ברשימה נמצאת השאלה "איך נדבקים בקורונה?", ואחריה כמה שאלות, חלק מהן מַפְתִיעוֹת: "איך מכינים מופלטה?" "איך מכינים מסכה בֵּיתִית?" (זה לא מַפְתִיעַ), "איך מכינים פנקייק?" ו"איך מכינים חרוסת?". עוד ברשימה: "איך מִשתמשים בזוּם?", "איך התחילה הקורונה?", "איך מַכשירים תנור לפסח?", "איך מְכינים אורז?" ו"איך לצייר?".
שנת בחירות והסכמי נורמליזציה
הינה רשימת החיפושים הפופולריים ביותר בשנה האחרונה בתחום הפוליטיקה: 'תוצאותבחירות2020', 'בחירות בארה"ב', ובמקום השלישי: 'איחוד האמירויות'.
במקום הרביעי ברשימת החיפושים הפוליטיים: 'תוצאות הבחירות בארה"ב', במקום החמישי בחיפושים: 'דונלד טראמפ', במקום השישי: 'בחריין' ובמקום השביעי: 'ג'ו ביידן'. בעשירייה הראשונה נמצאות שתי פוליטיקאיות ישראליות: 'גילה גמליאל', לאחר ששהתהבסגר השני ביום הכיפורים אצל משפחתה בטבריה למרות הסגר ו'יפעת שאשא ביטון', יו"ר ועדת הקורונה. במקום העשירי: 'קים ג'ונג און', שליט צפון קוריאה.
בתמונה הראשונה: סמליל מנוע החיפוש גוגל, תחת רישיון, ויקיפדיה
בתמונה השנייה: איור של הנגיף, תחת רישיון, ויקיפדיה
השם הנפוץ ביותר בקרבילידי 2019 היה מוחמד – 2,598 בנים שנולדו ב-2019 נקראו בשם זה. השמות הנפוצים ביותר אחריו היו יוסף שניתן ל-1,942 ילדים (מתוכם 1,176 בנים יהודים וּ-716 מוסלמים) ואריאל שניתן ל-1,907 ילדים (1,341 בנים וַ-521 בנות).
בנות יהודיות
השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות זו השנה הרביעית ברציפות היה תמר. אחריו ברשימה: מאיה, נועה, אביגיל, איילה, יעל, שרה, אדל, שירה ואסתר.
הינה כמה דוגמאות לשמות שהיו נדירים בעבר ונעשו אופנתיים בשנים האחרונות: השם לִיב ניתן בשנת 2019 ל-167 בנות. השם לני (217 בנות) אדל (970 בנות) ואלמה (320 בנות). השם ריף שכמעט לא ניתן לבנות בעבר, ניתן ב-2019 ל-135 בנות יהודיות. גם השם ארייה שלא ניתן כמעט לבנות לפני 2011, ניתן ל-93 בנות בשנת 2019.
בנים יהודים
בקרב הבנים היהודים השם הנפוץ ביותר היה דוד. אחריו ברשימה: אריאל, לביא, נועם, יוסף, אורי, איתן ומשה.
בעשור האחרון (2019-2010) חלה עלייה בְּשמות ממקורות עבריים ותנ"כיים: אימרי, ארי, אלרואי, לביא, בניה, בארי, ארבל, ינאי, דור, ראם, אליאב, פלג וירדן. במקביל עלו בצורה משמעותית השמות ממקורות זרים: ליאו, רוי ולירוי.
בנים ובנות מוסלמים
השם מוחמד הוא השם הנפוץ ביותר בישראל בכלל, ובקרב הבנים המוסלמים בפרט, אך הוא נמצא במגמהמתמשכת של ירידה, ופחות בנים נקראים בשם זה.
בקרב המוסלמים השמות נור, ג'וד ומלאק משותפים לשני המינים.
שמות משותפים לבני דתות שונות
שמות מסוימים משותפים לבני דתות שונות. למשל: יוסף, אדם ואמיר בקרב הבנים היהודים, המוסלמים והדרוזים; ליאן, אלין ונור בקרב הבנות היהודיות, המוסלמיות והדרוזיות.
כמיטב המסורת פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית ישראל לקראת ראש השנה.
הנה נתונים אחדים:
ערב ראש השנה תשפ"א חיים בישראל כ-9.246 מיליון נפש.
בשנת תש"ף היו בישראל כ-6.841 מיליון תושבים יהודים (74% מכלל האוכלוסייה), כ-1.946 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-459 אלף תושבים אחרים (5%).
בשנה זו נולדו בישראל כ-170 אלף תינוקות, ונפטרו כ-44 אלף איש.
כ-20 אלף עולים חדשים עלו השנה לישראל.
בקרב היהודים בני 20 ומעלה: 43.1% מגדירים את עצמם כלא דתיים, חילונים; 22.1% מגדירים את עצמם כמסורתיים-לא כל כך דתיים; 12.8% מגדירים את עצמם מסורתיים-דתיים; 11.3% מגדירים את עצמם כדתיים ו-10.1% מגדירים את עצמם כחרדים.
תוחלת החיים של גברים בישראל היא 81 שנים ושל נשים – 84.7 שנים.
"אֶזְרְחֵי ישראל, אני פונה אֲלֵיכֶם הערב, בְּעַרְבּוֹ של סגר שני על מדינת ישראל ואני מבקש שתִפתחו לִבְּכֶם אלַיי, אל דְבָרַיי. אני יודע, לא עשינו מספיק כהַנְהָגָה כדי להיות ראויים לִתְשׂוּמת לִבְּכם. סָמַכְתֶםעלינו, ואנחנו, אִכְזַבְנו", אמר הנשיא.
"אני מבקש את סליחתכם על הִתְנַהֲלוּתִי כאן בבית הנשיא במַהֲלַך הסגר של יְמֵי הפסח. הִתנצלתי על כך בעבר, ואני עושה זאת שוב היום” אמר הנשיא והוסיף: "הבְּדִידוּת שלי איננה כואבת יותר מהבדידות של רבים מכם, שהִקְפַּדְתֶם כל כך על ההַנְחָיוֹתכְּרוּחָן וְכִלְשוֹנָן".
"אני מבין את התְחושה שכל אלה לא נעשו באופֶן מְסַפֵּק. והנה היום, אתם, אזרְחי ישראל, נֶאֱלָצִים לשלם פעם נוספת מחיר יקר" אמר, והוסיף: "אני שותף איתכם בתְחוּשוֹת הללו, ועם זאת, אני רוצה שנִזְקוֹף ראש ונַאֲמִין".
"אזרְחי ישראל, אינכם יכולים לְנַצֵח את הקורונה לבד, אבל אף אחד לא ינצח אותה בִּלְעֲדֵיכֶם. אני מַאמין בעם הזה, אני מאמין ביְכוֹלֶת שלנו לנצח. אני מבקש מִכֶּם: הַאֲמינו בַּיְכולת של העם שלנו לנצח. זו העֵתלְקַיֵים את ההַנחיות, לשמור על עצמנו ועל היקרים לנו, כי אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו מדינה אחרת, ואין לנו עם אחר, ואין, אין לנו דרך אחרת.
מי יִתֵן ותהיה זו שנת בריאות, בריאות הלב, ובריאות הגוף".
כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה, עלה אחוז הרווקיםבקרב הגברים היהודיים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-12% בסוף שנת 2018.
אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה בתקופהזו מ-2% ל-10%.
גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל החתנים שנישאו לראשונה היה 27.3 (27.5 בקרב היהודים). לשםהשוואה, בשנת 1970 היה גיל זה 25 (הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב היהודים).
גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל הכלות שנישאו לראשונה היה 24.9 (25.7 בקרב היהודיות). בשנת 1970 היה גיל זה 21.7 (21.8 בקרב הכלות היהודיות, כלומר, צעירות בארבע שנים מגילן הממוצע היום).
כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודיים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-62% בסוף שנת 2018.
אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה בתקופה זו מ-13% ל-47%.
בתמונה: RELIGIOUS WEDDING CEREMONY AT KIBBUTZ "YAD MORDECHAI". הצילום: PRIDAN MOSHE לע"מ (1962)
73.5% מהתְלונותנֶגֶד הדואר נִמצאו מוצדקות. 69.2% מהתְלונות נגד משרד הבריאות, 53.4% מהתלונות נגד משְׂרד העבודה והרְוָוחָה ו-42.6% מהתלונות נגד משרד התַחְבּוּרָה – נמצאו מוּצְדָקוֹת.
יש עובדה אחת שעליה יש קונצנזוס ואין ויכוחים ומחלוקות בישראל – המאכל הלאומי שלנו הוא – הפלאפל: הכדורים הקטנים עם הסלט והטחינה בתוך הפיתה, שלפעמים קצת נקרעת מרוב עומס…
נכון, יש מחלוקות סביב השאלה מיהו מלך הפלאפל או מהו הפלאפל הטעים ביותר במדינה, וגם בנושא הזה לכל שני יהודים יש חמש דעות…אבל גם המחלוקות האלה לא מצליחות לקלקל את האהבה שלנו לדבר עצמו.
שמו של הפלאפל יצא למרחוק. כל תייר שביקר אי פעם בישראל או יבקר בה בעתיד יודע שביקור בישראל כולל ביקור לא רק בירושלים ובמצדה אלא גם בדוכן פלאפל…
היום, 12 ביוני הוא יום הפלאפל הבין לאומי. ביום זה, ובכל ימות השנה, נעלה את הפלאפל על ראש שמחתנו ועל שפתותינו!
ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל. בסוף 2019 חיו בירושלים 936 אלף נֶפֶש, כ-10% מִכלל תושָבי המדינה. מתוכם, 579.4 אלף יהודים ואחרים (61.9%) ו-356.6 אלף ערבים (38.1%).
מספר התושבים בעיר כיום הוא כ-942,800 נֶפֶש.
במהלך 2019, גדלה אוכְלוסיית ירושלים בכ-16,500 תושבים.
מספר העוזְבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל גדול ממספר העוברים אל ירושלים.
בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הם היִישוּבִיםהעִיקָרייםשמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.
צְפִיפוּת הדיור בירושלים היא הגדולה ביותר מבין 8 הערים הגדולות.
בשנת 2019 החלה בנייה של 2,452 דירות בירושלים, ירידה של 16.6% לְעוּמַת2018.
תַעֲסוּקָה ולימודים
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2019 היה 50.3%, לעומת 63.5% במְמוּצָע הארצי.
88.7% מהמועסָקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם.
בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) למדו בבתי הספר היסודיים בירושלים (בחינוך העברי) 79,950 תלמידים, מהם כ-53 אלף תלמידים בפיקוח החֲרֵדי, כ-14.2 אלף בפיקוח המַמְלַכְתִי-דָתִי וכ-12.7 אלף בחינוך הממלכתי.
