ב-31 בדצמבר 2024 אוכלוסיית ישראל נאמדת בכַ-10.027 מיליון תושבים.
707 מיליון הם יהודים (76.9% מכלל האוכלוסייה), 2.104 מיליון – ערבים (21.0%) ו-0.216 מיליון – זרים (2.1%).
במהלך שנת 2024 גדלה אוכלוסיית ישראל ב-1.1%.
קֶצֶב גידול האוכלוסייה ב-2024 ירד לעומת שנת 2023 (אחוז הגידול בסוף שנת 2023 עמד על 1.6%). הירידה נובעת בעיקר מהמספר הגבוה של ישראלים שהיגרומישראל בשנת 2024.
במהלך השנה נולדו כ-181 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות וכ-24% לערביות).
מַאֲזַן ההֲגירה ב-2024 – שְלִילִי
מאזן הגירה הוא ההֶפְרֵשבין מספר הנכנסים לגור במדינת ישראל לבין מספר היוצאים מִמֶנה.
מאזן ההגירה הבֵּין-לְאומי בשנת 2024 היה שְליליועמד על 18.2- אלף בני אדם.
הגורם העיקרי לכך הוא הגירה של ישְׂרְאלים לחו"ל (בשנת 2024 עזבו את ישראל 82.7 אלף תושבים וחזרו 23.8 אלף תושבים). מספר העולים השנה – 32.8 אלף (מספר נָמוּך בכ-15 אלף משנת 2023).
האֵמוּן במוֹסָדות הפוליטיים נמצא בְּשֶפֶל: המֶמשלה זוכָה ל-25% אֵמוּן מהציבור והכנסת ל-16%. מִפְלָגוֹת, כרגיל, נמצאות במקום האחרון, עם 10.5% אמון בהן בִּלְבַד.
בית המשפט העליון
האמון בבית המשפט העליון גבוה יותר מהאמון בפוליטיקאים ומגיע ל-39.5%. בפרספקטיבה היסטורית האמון בבית המשפט יורד כמו זה של כל שְאַר המוסדות, אך בְּהַשְוָואָהלכנסת ולממשלה – בית המשפט עֲדַיִין זוכֶה לאמון הגבוה ביותר. 78% ממַצְבִּיעֵי העבודה ו-65% ממצביעי המחנֶה המַמלכתי נותנים אמון בבית המשפט העליון. רק 18% ממצביעי הליכוד ו-4% ממצביעי ש"ס נותנים אמון בבית המשפט.
התקשורת
האֵמון בתִקְשוֹרת נמצא בעלייה קלה בשנה האחרונה. בחודש יוני 2023 – 24% מהנשאלים עָנו שיש להם אמון בתקשורת, במאי 2024 מִסְפָּרָם עלה ל-25% והוא מַגִיעַ עתה ל-26% – גבוה מהאמון בפוליטיקאים.
אז מה המַצָב?
הדוּ"חַ מַצְביעַ על כך שפחות מחמישית מהישְׂרְאלים מעריכים את מצב המדינה כ'טוב' או 'טוב מאוד'. כשני שְלישים מהציבור סבורים שישראל היא מקום טוב לחיות בו.
כשני שְלישים מהציבור מַעֲדיפים לְהִישָאר לחיות בארץ, גם אם הם יכולים לקבלאֶזְרָחוּת במדינה מַעֲרָבית אחרת. 78% מהישְׂרְאלים מהימין, 65% מהמרכז ו-48% מהשְׂמאל מַעֲדִיפִים לְהִישָאר בישראל.
81% מהציבור היהודי ו-62% מהציבור הערבי מאמינים שניתָן לִסְמוך על ישראלים אחרים בְּעֵתצָרָה. עם זאת, רק רֶבע מהיהודים סְבורים שניתן לִסְמוך על המדינה בְּעֵת צָרָה, לְעוּמַת 61% מהערבים.
יום ההוקרה השנתי לפצועי צה"ל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה מתקיים בכל שנה בתַאריך י"ז בכסלו, התאריך העברי של כ"ט בנובמבר (1947), יום הַחְלָטַת האו"ם על סִיום המנדט הבריטי והֲקָמַת מדינה יְהודית בארץ ישראל.
ביום זה ובכל יְמוֹת השנה נוקיר את הפצועים הנִלְחמים את מִלְחַמְתָם לחיים; נוֹדֶה להם ונְחַזֵק אותם ואת בני משְפְּחותֵיהֶם.
המספרים הכואֲבים
לְרֶגֶל יום ההוקרה המַמלכתי לפְצועֵי ופצועות צה"ל וכוחות הביטָחון אגף השִיקוּם במשרד הביטחון פִּרְסֵם נְתוּנים על מספר הפצועים והפצועות המְטוּפלים על ידי המשרד – 75,000. כ-6,200 מתוכָם הן פצועות (8%). כ- 18% מבין המְטוּפָּלים נִפְצעו במלחֶמֶת "חַרְבוֹת בַּרְזֶל".
מַרְבִּית הפצועים המטופלים באגף (82%) הם בני למעלה מ-30. 595 נָכִיםמוּגְדָרִים עם נָכוּת מיוחדת 100%+.
גוגל פרסמה את רשימת הנושאים הפופולריים ביותר בחיפושים של ישראלים בגוגל בשנת 2024.
הינה חלק מהרשימה:
10 החיפושים המובילים בגוגל בישראל בשנת 2024:
1. יורו 2024
2. הזמר עידן עמדי שנפצע קשה בעזה
3. פיקוד העורף
4. תוכנית הטלוויזיה "המירוץ למיליון"
5. מוחמד דף
6. איראן
7. הזמר ליאור פרחי
8. הזמרת עדן גולן שייצגה את ישראל באירוויזיון
9. תוכנית הטלוויזיה "משחקי השף"
10. תוכנית הטלוויזיה "הכוכב הבא"
רשימת האנשים:
1. עידן עמדי
2. עדן גולן
3. נועה ארגמני ששוחררה מהשבי בעזה
4. שר הביטחון ישראל כ"ץ
5. הזמר עדן חסון
6. המדליסטית האולימפית רז הרשקו
ספורט, מוזיקה, אוכל
בתחום הספורט: במקום הראשון – יורו 2024. במקומות הבאים ברשימה – המדליסטים האולימפיים: רז הרשקו (2), תום ראובני (4), פיטר פלצ'יק (7) ומאמןנבחרתהג'ודו אורן סמדג'ה ששכל השנה את בנו עומר במלחמה (6).
בתחום המוזיקה: במקום הראשון – השיר "הוריקן" שייצג את ישראל באירוויזיון ואחריו השיר "חַרְבּוּ דַרְבּוּ".
בתחום הקולינרי: המתכון המבוקש ביותר היה של עוגיות "קראמבל קוקיז", ואחריו "עוגת דבש" ו"חלת מפתח" – חלה בצורת מפתח שנהוג לאפות בשבת הראשונה אחרי הפסח, סגולהלפרנסה. ה"געפילטע פיש" נמצאים ברשימה במקום התשיעי.
שאלות 'למה':
מבין שאלות ה”למה”, אחת השאלות הנפוצות ביותר בגוגל בשנת 2024 הייתה: למה יאיר לפיד עם זקן? רבים שאלו גם: למה גלנט פוטר?
לקראת יום העברית תשפ"ה, החל בחודש טבת, האקדמיה ללשון העברית פונה לציבור בבקשה להציע ולבחור את מילת השנה.
באתר האקדמיה אנחנו קוראים:
בשנת תשפ"א (שנת הקורונה) נבחרה המילה מָטוֹשׁ, בשנת תשפ"ב – המילה טִרְלוּל,
ובשנת תשפ"ג – המילה בּוֹלְעָן.
ביום העברית תשפ"ד, זמן קצר לאחר השבעה באוקטובר ובעיצומה של המלחמה, פנינו עם המועצה הציונית בישראל לעשרים דמויות מעוררות השראה בבקשה שיבחרו מילים אשר נותנות קול ומשמעות לתקופה.
המילים שנבחרו: אוֹר, רוּחַ, מוֹלֶדֶת, רֵעוּת, אַחְדוּת, מִשְׁפַּחְתִּיּוּת, זֶהוּת ותוּשִׁיָּה.
לקראת יום העברית תשפ"ה אנו פונים שוב אליכם, הציבור הרחב, ומבקשים מכם להציע לנו: מה המילה המייצגת בצורה הטובה ביותר את השנה האחרונה?
לאחר שנאסוף הצעות מן הגולשים באתר וברשתות החברתיות – נעמיד את המילים הבולטות להצבעה, ואתם תכריעו מה תהיה מילת השנה.
העיתון 'הארץ' דִיוַוח אתמול כי האקדמיה ללשון העברית לא הכניסה את המילה 'הפקרה' לרשימת 10 המילים שמתוכן מוזמן הציבורלבחור את מילת השנה – זאת על אף שמספר גדול מאוד של אזרחיםהציעו לבחור בה כמילת השנה. גם המילים 'עסקה' ו'מחדל' שהוצעו על ידי רבים – לא נכנסו לרשימה הסופית.
'הארץ' כתב כי לדברי האקדמיה הדבר נעשה כדי להימנע מהעמדה לבחירה של מילים שהיו מעודדות "התגוששות פוליטית".
10 המילים שמתוכן מוזמן הציבור לבחור את מילת השנה הן:
הנתונים מתבססים על סקר שנעשה על 504 הורים לילדים בני 17-6.
מהנתונים עולה כי 24% מההורים מעידיםשמצבו הרגשי של ילדם הורע מאוד בעקבות המצב הביטחוני. במשפחות החיילים במילואים – 32% מההורים העידו כי המצב הרגשי של ילדם הורע מאוד.
42% מהילדים חוויםמצבים של לחץ ופחד לפחות פעם בשבועיים בעקבות המצב הביטחוני. כ- 16% חווים לחץ ופחד באופן יום יומי.
54% מהילדים חווים לחץ ופחד בעקבות האזעקות: כ-46% מצליחים לחזור לשגרה, וכ – 8% מתקשים לחזור לתפקד שעות ארוכות אחרי האזעקה.
תסמינים גופניים, נפשיים והתנהגותיים
כ-85% מההורים דיווחו על תסמינים פיזיים, נפשיים והתנהגותיים שחלה בהם עלייה אצל ילדיהם בהשפעת המצב הביטחוני: קרוב ל-40% מהילדים סובלים מעצבנות, הפרעות בשינה וחוסר שקט. 28% סובלים מתוקפנות או התפרצויות זעם. כ-41% מההורים ציינו עלייה בתסמינים פיזיים, ביניהם: כאבי בטן, כאבי ראש ודפיקות לבמוגברות. רבע (25%) מההורים ציינו שבעקבות המצב הביטחוני הופיעו שינויים בתזונה: אכילת יתר, אכילה רגשית או הימנעות מאכילה.
כשני שלישים (66%) מהילדים נמנעים מיציאה מהבית או מפחיתים את תדירות היציאה מהבית בגלל המצב הביטחוני.
19% מהילדים מכירים אישית או מקרוב מישהו שנרצח, נפגע או נפצע במהלך המלחמה.
שניים מכל חמישה ילדים (40%) נחשפו לתכני אלימות קשה או טרור ברשת או ברשתות החברתיות. החשיפה לתכנים קשים עולה עם הגיל. בגיל 17-14, 63% מהילדים נחשפו לתכנים אלה.
זקוקים לטיפול
29% מההורים ציינו שילדם היה זקוק לטיפול רגשי נפשי בשל קשיים הקשורים למלחמה. מחציתם (48%) לא קיבלו את הטיפול הנחוץ בשלמחסורבתורים זמיניםאו חוסר יכולת לשלם עבור הטיפול.
35% מההורים המילואימניקים ציינו שילדם זקוק לטיפול. 60% מהם לא קיבלו את הטיפול הנחוץ.
המטָרות לא הוּשְׂגו. לא כולם חזרו הביתה. הודעות 'הוּתַר לפִרְסוּם' עדיין מְאַיְימוֹת.
כולנו בתוך הטראומה, עם הפנים והשמות, עם סיפורי הזְוָועָה והגְבוּרה והסולידריות; בתוך הדאגה לַעֲתידנו ולַעֲתיד יקירינו, בתוך הדאגה לַעֲתיד המדינה.
אנחנו דורשים ומצפים מהנהגת המדינה ומעצמנו לפעול נכון, בחוכמה, באחריות ובזהירות. בלי להבטיח הַבְטָחות שאין להן כיסוּי; בלי אופוריה מְסוּכֶּנֶת, בלי יְהִירוּת; בלי החלטות שבִּיסודן עומדים שיקוּלים לא כְּשֵרים.
עדיין לא הגיע הזמן לסכם, אבל חובה לחקור לעומק: מה קרה לנו, ולמה?
מה אפשר וצריך היה לעשות אחרת בשנים, בימים ובשעות שלפני 7 באוקטובר, ביום הארור ההוא, לאורך השנה שחלפה מאז, ועכשיו.
חובה לחקור וללמוד, למען ההווה, למען העתיד. למען מי ששילם בחייו. למען מי שרוצה לחיות כאן.
חיילים ואזרחים רבים שילמו בחייהם במלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר ועדיין לא רואים את סופה.
הם השאירו חלל בלב של בני משפחותיהם, של חבריהם, של כולנו.
בני המשפחות והחברים מבטיחים: לא נשכח אותם! הם מבקשים: זכרו אותם!
הם יוזמיםומקיימים פעולות הנצחהמגוונותלזכר הנופלים והנרצחים: מקימים אנדרטאות, מפרסמים ספרים וסרטים לזכרם; יוצרים עבודות אומנות; כותבים שירים; יוזמים מפעלים חינוכיים על שמם; מקימים מכינות צבאיותלזכר נופלים, צועדים ורצים לזכרם, מדברים עליהם בתקשורת. אפילו בירות ומנות במסעדות יש לזכרם. זאת בנוסף לתמונות החטופים התלויות בכל מקום כבר שנה.
במלחמה האחרונה התבלטו דרכי הנצחה נוספות: חולצות, כובעים וצְמידים עם תמונות ושמות של נופלים ונרצחים; סטיקרים שמודבקיםבמרחב הציבורי בכל מקום, ועליהם שמות, תמונות ומילים שאמרו אלה שאינם, או מילים שנאמרו עליהם.
אחד הסְמָליםשל ראש השנה הוא תפוח בִּדְבַש. בכל שנה, ובשנה קשה זו אף יותר, אנחנו אוכלים תפוח בדבש ומְקַוִוים שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה אָכֵן טובה ומְתוקה.
בכל שנה ובשנה זו בִּמְיוּחָד חשוב לקנות דְבַש 'כָּחול לבן' כדי לְחַזֵק את עֲנַף החַקְלָאוּת בישראל.
לקראת ראש השנה הינה כמה נְתוּנים על גידול דְבוֹרִים בישראל – ארץ זָבַת חלב וּדבש:
עֲנַף גידול הדְבורים קיים בארץ 130 שנה, הָחֵל משנת 1882.
