רוב התיירים של חודש אוקטובר, 91,500, הגיעו מארצות הברית, גידול של 18% יַחֲסִית לאוקטובר 2017. במקום השני נמצאת רוסיה עם 43,300 תיירים, ירידה של 2%, ובמקום השלישי צרפת עם 41,200 תיירים, גידול של 11% מהשנה שעברה.
התיירות מהונגריה גדלה בחודש אוקטובר ב-65%, מאיטליה ב-50% ומפולין, רומניה והולנד ב-40%. מצד שני נִרְשְמָה באוקטובר יְרידה של 17% במספר התיירים מסין. בסך הכול ירד מספר התיירים הסיניים מתחילת השנה ב-9% יחסית ל-2017. ירידה של 16% גם במספר התיירים מקוריאה הדרומית ושל 33% מתאילנד.
בתמונה: מבט על העיר העתיקה של ירושלים, כיפת הסלע וגמל ממתין לתיירים. Haim Zach לע"מ
נשיא המדינה ראובן ריבלין פתח ביום שני באופן רשמי לקהל הרחב את מרכז הביקורים והסדנאות של בית הנשיא. הפתיחה הרשמית באה אחרי תקופת הרצה שבה ביקרו במשכן כ-30 אלף איש.
"בית הנשיא", אמר ריבלין, "הוא ביתו של העם בישראל. לא בית הרוב, בית העם כולו".
הביקור בבית הנשיא כולל סיור ברחבי המשכן, הכרות עם מוסד הנשיאות ותפקידיו, הכרות עם נשיאי ישראל לדורותיהם וכן דיון על השותפות בחברה הישראלית ותוכנית הדגל של הנשיא ריבלין,'התקווה הישראלית', שנועדה לחזק את הממלכתיות ולבסס את השותפות בין המגזרים המרכיבים את החברה הישראלית.
אזרח ותיק הוא כל אדם שגילו 65 ומעלה. בישראל חיים כמיליון ו-18 אלף אזרחים ותיקים, ורובם הגדול (85%) מְרוּצִיםמחייהם.
בשנת 2017, בפעם הראשונה בישראל, הגיע מספר התושָבים הוותיקים ליותר ממיליון, והם מְהַווִים 11.6 אחוזים מכלל האוכלוסייה. לְשֵםהַשְווָאָה, בשנת 1948, בעֵתהֲקָמַת המְדינה, האזרחים הוותיקים היו 4% מכלל התושבים.
נשים וגברים
56% מהאזרחים הוותיקים הם נשים, ואין זה מַפְתִיעַ, משום שתוֹחֶלֶת החַיִים של נשים (87) גבוהה מתוחלת החיים של גברים (84.4). כ-60% מהאזרחים הוותיקים נשואים וכרבע מהם אַלְמָנִים. בְּקֶרֶב הגברים – 77% נשואים ו-10% אלמנים, ובקרב הנשים – פחות ממַחֲצִית (46%) נשואות ויותר משְלִיש (36%) אלמנות.
יְלִידֵי הארץ ועולים
מבין הוותיקים היהודים, 59% הם ממוֹצָא אירופה-אמריקה, 37% ממוצא אסיה-אפריקה, ו-4% ממוצא ישראלי (יְלִידֵי ישראל שגם אביהם יליד ישראל). 27% מבני ה-65 ומעלה נולדו בישראל, לְעוּמַת 59% בכלל האוּכְלוּסייָה. כלומר, האוכלוסייה הוותיקה היא בְּרוּבָּהּ המַכְרִיעַ אוכלוסיית עולים.
חלקם היחסי של בני 65 ומעלה בקרב עולי בריה"מ (לשעבר) שעלו לארץ משנת 1990, הוא 24.1% – גבוה ב-12% מחלקם בכלל האוכלוסייה (11.6%). חלקם היחסי של העולים מבריה"מ (לשעבר) בני 65 ומעלה מקרב כלל האזרחים הוותיקים בישראל הוא 18.3%.
עובדים?
נכון לשנת 2017, כ-21% מהוותיקים עבדו (כ-30% מהגברים וכ-14% מהנשים). ההַכְנָסָה החודשית (ברוטו) לאזרחים ותיקים היא 7,338 שקלים במְמוּצע. 27.5% מההכנסה מגיעה מעבודה (2,019 שקלים), 27.5% מקִצְבְּאוֹתהבִּיטוּחַהלְאוּמִי (2,196 שקלים), וכ-36% מפנסיה בארץ או בחוּ"ל (2,657 שקלים).
מְרוּצִים?
הנתונים מלמדים ש-70% מהאזרחים הוותיקים מרוצים ממַצָבָם הכלכלי, לְעוּמַת 61% מבני 20 עד 64. 43% דִווְחוּשמצב בריאותם "לא כל כך טוב" או "בכלל לא טוב". ל-83% יש חברים שאיתם הם נפגשים או מדברים בטלפון. 11% חשיםבְּדידותלְעיתים קְרובות ו-9% חשו אַפְלָיָה בגלל הגיל בשנה האחרונה.
אם הִרגשתם בתקופת החגים שכולם מסביב טסים לחוץ לארץ, או אם גם אתם טסתם וחשבתם שאף אחד לא נשאר בארץ, כנראה שצדקתם. על פי נְתונים שפִּרסמההלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש ספטמבר השנה נִרְשְמו 977 אלף יציאות מהארץ לחו"ל. 2% מתוך היציאות היו של ישראלים שמִתְגוררים מחוץ לישראל והִגִיעו לביקור מולֶדֶת.
בחודשי הקיץ, יולי ואוגוסט 2018, יצאו לחוץ לארץ 1.2 מיליון ישראלים, עֲלִייָה של 13% לְעומַת השנה שעברה.
יחד עם זאת, רבים מאוד הִגִיעו לביקור בישראל. על פי הנתונים, 301 אלף נוסעים נכנסו ארצה בתקופת החגים. מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר, נכנסו לישראל 3.1 מיליון מבקרים, מתוכם 2.9 מיליון תיירים, עֲלִייָה מְבוֹרֶכֶתשל 15% לְעוּמַת השנה שעברה.
לקראת ראש השנה תשע"ט פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח על אוכלוסיית ישראל. הנה חלק מהנתונים:
כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל, כ-162 אלף יותר מאשר בשנה שעברה, גידול של 1.9%.
מספר היהודים החיים בארץ 6.625 מיליון, שהם 74.4% מכלל האוכלוסייה. 1.864 מיליון תושבים, שהם 20.9%, הם ערבים. השאר, כ-418 אלף תושבים, הם בני לאומים אחרים.
ומה עוד אפשר ללמוד על אוכלוסיית ישראל מהדו"ח?
89% מהישראלים דיווחו כי הם מרוצים מחייהם, אך 37% השיבו כי אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, ו-31% מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות.
84% מהנשאלים אמרו שמצבם הבריאותי טוב מאוד או טוב.
51% העידו כי הם עוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע.
44% מבני 20 ומעלה מגדירים את עצמם כחילונים. השאר מסורתיים, דתיים, וחרדים.
במהלך השנה נולדו בישראל כ-175 אלף תינוקות, ונפטרו כ-43 אלף איש.
כ-25 אלף עולים חדשים הגיעו ארצה בשנה האחרונה.
תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא 84.6 שנים לנשים ו-80.7 שנים לגברים.
סיבת המוות הנפוצה בשנה האחרונה היא מחלת הסרטן, שגרמה לכרבע ממקרי המוות.
52,809 זוגות נישאו במהלך השנה האחרונה, ו-14,819 התגרשו.
הנתונים מראים שבסוף שנת 2024 יחיו בישראל 10 מיליון איש.
בתמונה: שוק מחנה יהודה בירושלים. בצילום, אנשים עורכים קניות באזור השוק המקורה Moshe Milner לע"מ
השנה נולדו 168,441 תינוקות. 24,496 עולים חדשים הגיעו לישראל. 61,181 ישראלים התחתנו ו-24,868 התגרשו. הונפקו 833,553 תעודת זהות וכ-1.3 מיליון דרכונים ומסמכי נסיעה.
41,165 ישראלים הלכו לעולמם בשנה החולפת.
מהנתונים עולה כי נרשמה עלייה במספר התינוקות שנולדו, במספר העולים החדשים ובמספר המתגרשים. ירידה נרשמה במספר הנישאים והנפטרים.
השינויים העיקריים ברשימת השמות השנה הם שהשם יהונתן יצא מרשימת עשרת השמות הנפוצים לבנים יהודים ובמקומו נכנס השם יהודה. אצל הבנות, השם נויה נכנס במקום השם ליה.
אריאל הורוביץ (ויקיפדיה)
בתמונה למעלה: העיתונאית תמר איש שלום, מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ עשר (ויקיפדיה)
בתמונה למטה: הזמר והיוצר אריאל הורוביץ, בנה של נעמי שמר (ויקיפדיה)
פעיל השמאל, העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי, הלך הבוקר לעולמו, בגיל 95. אבנרי לחם כל חייו למען השגת הסכמי שלום עם מדינות ערב ועם הפלסטינים, נגד כפייה דתית ואפליה עדתית ובעד שוויון וזכויות אדם.
מגרמניה לישראל
אבנרי נולד בשנת 1923 בגרמניה, האחרון מתוך ארבעה ילדים במשפחת אוֹסטרמן. אב המשפחה היה בנקאי עשיר בהאנובר. בסוף שנת 1933, כעשרה חודשים אחרי שהנאצים עלו לשלטון, עזבה משפחת אוסטרמן את גרמניה, עלתה ארצה והתיישבה בתל אביב. שני ההורים עסקו כאן בעבודות כפיים כדי לפרנס את ילדיהם.
הבן הבכור במשפחה התגייס לצבא הבריטי, לחם במלחמת העולם השנייה ונהרג באפריקה. מצבה הכלכלי של המשפחה הידרדר ואורי, הבן הצעיר, עזב את הלימודים כדי לעזור להוריו. הוא היה בן 14 בלבד כשהחל לעבוד בעבודות שונות. בשעות הפנאי הרבה לקרוא ספרים ורכש לעצמו השכלה.
מימין לשמאל
במקביל לעבודה וללימודים העצמאיים היה מעורב בפוליטיקה, ודווקא בצד הימני של המפה. למשך מספר שנים היה חבר באצ"ל, אחר כך שימש כמזכיר של יו"ר ההסתדרות הציונית החדשה (שהוקמה על ידי הרוויזיוניסטים) וגם כתב מאמרים לעיתונים והרצה על מצבם של היהודים בארץ ובעולם.
בסוף שנת 1947, כשפרצה מלחמת העצמאות, הצטרף אבנרי להגנה והשתתף בעשרות קרבות. כעבור כשנה נפצע קשה ואושפז בבית החולים לשבועות ארוכים.
בתום המלחמה פרסם את הספר "בשדות פלשת – 1948", ובו דברים שכתב כחייל במהלך הקרבות. הספר זכה להצלחה גדולה, אבל אבנרי חש שהקוראים לא מבינים נכון את המסר האנטי מלחמתי שרצה להעביר ופרסם ספר נוסף, "הצד השני של המטבע", אשר תיאר את הצדדים המכוערים של המלחמה וגם העביר ביקורת קשה על הפוליטיקאים. פרסום הספר נאסר זמן קצר לאחר הופעתו.
השבועון 'העולם הזה'
בשנת 1950 השתמש בכסף שקיבל ממשרד הביטחון ובמה שהרוויח מספרו הראשון ורכש שבועון כושל בשם "העולם הזה". כעורך הראשי של השבועון הצליח אבנרי להפוך אותו לעיתון מצליח, אנטי ממסדי ולוחם, שחושף פרשיות שחיתות, מטיף לדו קיום בין יהודים לערבים, קורא להקמת מדינה פלסטינית ולוחם נגד שלטון מפא"י והאפליה העדתית.
אבנרי לא היסס להשתמש באמצעים של "עיתונות צהובה". אלה היו דברים יוצאי דופן בעיתונות הישראלית של שנות החמישים והששים. "העולם הזה" של אבנרי השפיע רבות על עולם העיתונות בארץ. עיתונאים רבים התחילו את הקריירה העיתונאית שלהם בעיתון זה.
חבר כנסת
בשנת 1965 הקים את תנועת "העולם הזה – כוח חדש" ונבחר לכנסת. לאחר שתי קדנציות היה שותף להקמת מחנה של"י (שלום לישראל, שוויון לישראל) וחבר כנסת מטעמו. בנוסף היה שותף בהקמת תנועות שלום כמו "גוש שלום" ו"הרשימה המתקדמת לשלום".
במסגרת הפעילות הפוליטית דיבר אבנרי על "המרחב השמי", רעיון האומר כי במרחב המזרח-תיכוני קיים לאום משותף – הלאום השמי – שכולל קבוצות שונות כמו הלאומים העברי והערבי. לדבריו, על הלאום השמי להתאחד ולהיאבק יחד נגד האימפריאליזם המערבי והסובייטי. אחרי מלחמת ששת הימים קרא אבנרי להקמת מדינה פלסטינית בשטחי רצועת עזה והגדה המערבית, שתהיה בקשרי פדרציה עם מדינת ישראל.
ביולי 1982, כחודש אחרי שהחלה מלחמת לבנון, עורר אבנרי סערה כאשר נפגש עם יאסר ערפאת בביירות.
בשנת 1990 מכר אבנרי את "העולם הזה" אך המשיך במאבקיו. הוא היה פעיל בכמה גופי שמאל רדיקלי ועד יום מותו לא חדל מדרישתו להקים מדינה פלסטינית ולהגיע להסדרי שלום עם שכנינו.
העברית
במהלך עבודתו העיתונאית היה אחראי למספר חידושים לשוניים בעברית, ובהם המלים בליין, אלתור, מחזמר, חינמון וחללית.
רחל
אבנרי היה נשוי לרחל, שנפטרה בשנת 2011. נישואיהם נמשכו 58 שנים, והם בחרו שלא להביא לעולם ילדים.
בִּ-87% ממקרי הנישואין של יהודים שני בני הזוג נישאים לראשונה (רווק עם רווקה), 5.4% ממקרי הנישואין של יהודים היו של גרוש עם גרושה, 4.2% היו של גרוש עם רווקה ו-2.8% של רווק עם גרושה.
גיל הנישואין הממוצע בקרבכלל החתנים שנישאו בפעם הראשונה היה 27.5 (27.8 בקרב היהודים). גיל הנישואין הממוצע בקרב הכלות שנישאו בפעם הראשונה היה 25.1 (25.9 בקרב היהודיות).
גיל הנישואין הממוצע עלה ב-46 השנים האחרונות בשנתיים וחצי בקרב החתנים, ובכשלוש וחצי שנים בקרב הכלות.
רווקים ורווקות
כתוצאהמהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 29-25 עלה מֵ-28% בסוף 1970 ל-62% בסוף 2016. אחוז הנשים היהודיות הרווקות בגיל 29-25 עלה באותה תקופה מִ-13% ל-46%.
אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 49-45 באוכלוסייה היהודית עלה מִ-3% בסוף 1970 לִ-12% בסוף 2016. אחוז הנשים היהודיות הרווקות בגיל 49-45 עלה בתקופה זו מִ-2% ל-10%.
ביישובים תל אביב-יפו, רמת גן וגבעתיים יש אחוז גבוה של רווקים ורווקות בגילים 49-45 לעומתשיעור הרווקים והרווקות בגילים אלה באוכלוסייה היהודית בארץ.
