Browsing Category

בארץ

אימא, כבר מוּתָר לִבְכּוֹת?

אימא, כבר מוּתָר לִבְכּוֹת?
הצילום: ויקיפדיה

אימא, כבר מוּתָר לִבְכּוֹת?

וילנה 1943 – עוטף עזה 2023

 

ההיסטוריה והגוֹרָל והמְציאות יוצְרים לפעמים חִיבּוּרים טרגיים.

הינה אחד החיבורים האלה של המלחמה הזו…

לפני 70 שנה,  ב- 19.10.1945, כתב המשורר נתן אלתרמן את הטור "אימא, כבר מותר לבכות?".

השיר נכתב בְּעִקְבוֹת דברים ששמע אלתרמן מפי המשורר אבא קובנר, שהיה מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה.

קובנר סיפר לאלתרמן כי כשחזר לגטו וילנה עם הפרטיזנים היהודים, הרחובות היו רֵיקִים. לְפֶתַע יצאה לִקרָאתָם אישה ובִזְרוֹעוֹתֶיהָ ילדה. כאשר ראתה האם את הפרטיזנים, פָּרְצָה בְּבֶכִי, ואז הילדה שאלה אותה באידיש: "מאמע, כבר אפשר לבכות?"

האֵם סיפרה שהיא ובִתָה בת החמש, שנִראתה כמו ילדה בת שלוש, היו במַַחֲבוֹא בתוך כּוּך למעלה מ-11 חודשים.

כמה ימים אחרי ששמע את הסיפור מאבא קובנר פִּרְסֵם אלתרמן את השיר ב'טור השביעי' בעיתון דבר.

השיר הפך לאַחַד השירים המוכרים המְסַמְלִים את הַשואה. הוא נלמד בבתי הספר.

 

שלומי מתיאס, מוסיקאי ומורה למוסיקה הִלְחִין ושר את השיר המרגש הזה לפני שנים אחדות. 

הוא אף שלח אותו לחברו נתן סלור, נכדו של נתן אלתרמן.

 

7.10.2023

 

שלומי מתיאס ובת זוּגוֹ שַחַר מקיבוץ חוֹלִית נִרְצְחוּ בבֵיתָם בקיבוץ ב'שבת השְחורה' במִתְקֶפֶת הטרור על עוטף עזה. הם הִשְאִירוּ אחריהם שלושה ילדים יְתוֹמִים. בנם רוֹתֶם, בן 16, סיפר שהיה יחד עם הוריו בממ"ד. הוריו הֵגֵנוּ עליו בגוּפָם. אחרי שהוריו נֶהֶרְגוּ רותם הִצְלִיח לְהִימָלֵט ושָׂרַד.

עכשיו כבר מוּתָר לבכות… אי אפשר להפסיק…

 

בתמונה: נתן אלתרמן בשנות ה-40, תחת רישיון: שימוש חופשי

אצלנו בגן

אצלנו בגן
הצילום: Unsplash

אֶצְלֵנוּ בגן

וּבַקִיבּוּץ

 

את החיים שלנו בארץ מְלַוִוים שירים רבים על לוחֲמים ועל נוֹפְלים. שירים הם דרך לְהַבִּיע את הכְּאֵב והצַעַר, לשיר אותם. הם דרך לִזְכּוֹר את מי ששִילְמו בְּחַיֵיהֶם על הרצון שלנו לחיות בארץ הזאת.

אחד השירים האלה הוא השיר "אצלנו בגן".

את השיר כתב והִלְחִין יפתח קרזנר, ובִיצְעָה הזַמֶרֶת שי-לי עטרי. השיר נִכתב בזמן מִבְצע 'צוּק אֵיתָן' ופוּרְסַם ב-23 ביולי 2014.

מֵאז פִּרְסוּמוֹ הָפַך השיר לשיר זִיכָּרוֹן לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל. שרים ומַשְמִיעִים אותו בערבי שִירֵי לוחֲמים ובטְקָסִים מַמלכתיים.

ב'שבת השחורה', 7 באוקטובר 2023, קיבֵּל השיר מַשְמָעוּת קשה נוֹסֶפֶת.

שי-לי עטרי אִיבְּדָה את בַּעֲלָה יַהַב וינר, קוֹלְנוֹעָן מוּכְשָר. יַהַב נֶהֱרַג במִתְקָפָה של המְחַבְּלים על קיבוץ כפר עזה, שבו גָרו.

שי-לי ובִתָם התִינוֹקֶת בת החודש שיָה – שָׂרְדוּ.

הן שָהוּ בממ"ד ללֹא אוכל במשך יותר מִימָמָה. למַזָלָן הרב המְחבלים לא שָמעו את בְּכִי התינוקֶת…

אחרי 27 שעות חוּלְצוּ השתיים על ידי חַיָילֵי צה"ל

למה?!?! למה ככה זה אצלנו?!?!?!

 

 

אֶצְלֵנוּ בַּגַן

מילים ולחן: יפתח קרזנר

אֶצְלֵנוּ בַּגַן יֵש הֲמוֹן יְלָדִים
אֶת חֶלְקָם אֲנִי אוֹהֵב אֶת חֶלְקָם אֲנִי לֹא מַכִּיר
אֲבָל מִי לֹא שָמַע עַל הָאוֹמֶץ שֶל רַן
הוּא הָכִי מָהִיר בַּחוֹל הוּא הָכִי חָזָק בַּגַּן
אֲבָל יֵש לוֹ סוֹד אֶחָד שֶפָּחַד הוּא לְגַלוֹת
שֶהוּא כֹּל כָּך מְאוֹהָב בְּאַחַת הַיְלָדוֹת

אָז בְּלֵילוֹת קָרִים
עִם פָּנָס מִתַחַת לַשְּמִיכָה הֵם מְדַבְּרִים
וְהוּא מְגַלֶה לָה מַה הִיא בִּשְבִילוֹ
כֹּל עוֹלָמוֹ מוּגָן מִתַחַת לַשְּמִיכָה

אֶצְלֵנוּ בַּגַן יֵש הַרְבֵּה חֲבוּרוֹת
יֵש כָּאֵלֶה נֶחְשָבִים יֵש כָּאֵלֶה שֶפָּחוֹת
אֲבָל מִי לֹא שָמַע עַל קוֹפְצֵי הַנַדְנֵדוֹת
מְרִיעִים לָהֶם כַּפַּיִים מְלַמְדִים אוֹתָם לִנְחוֹת
מוּרָמִים עַל נֵס הַדֶגֶל גַאֲווַת כֹּל הָאֵזוֹר
רַק לִפְעָמִים כְּשֶהֵם קוֹפְצִים רָחוֹק הֵם שוֹכְחִים לַחְזוֹר

אָז בְּלֵילוֹת קָרִים
עִם פָּנָס מִתַחַת לַשְּמִיכָה הֵם מְדַבְּרִים
וְהוּא מְגַלֶה לָה מַה הִיא בִּשְבִילוֹ
כֹּל עוֹלָמוֹ מוּגָן מִתַחַת לַשְּמִיכָה

אֶצְלֵנוּ בַּגַן נִפְרָדִים בְּשִׂמְחָה
כִּי הַיוֹם לֹא אָרוֹך וְנִפְגָשִים שוּב מָחָר
חוּץ מֵאֵלֶה שֶפִּתְאוֹם לֹא חוֹזְרִים יוֹתֵר לַגַן
אָמְרוּ לִי שֶהֵם רַק עָבְרוּ דִירָה מֵעֵבֶר לֶעָנָן

אָז בְּלֵילוֹת קָרִים
עִם פָּנָס מִתַחַת לַשְּמִיכָה הֵם מְדַבְּרִים
וְהוּא מְגַלֶה לָהּ מַה הִיא בִּשְבִילוֹ
הִיא בּוֹכָה כְּשֶהוּא מַצִיעַ לָהּ לִהְיוֹת
כֹּל עוֹלָמוֹ בָּעֶרֶב שֶלִפְנֵי הַמִלְחָמָה

אֶצְלֵנוּ בַּגְדוּד יֵש הֲמוֹן יְלָדִים
אֶת חֶלְקָם אֲנִי אוֹהֵב אֶת חֶלְקָם אֲנִי לֹא אַכִּיר

 

איפה הילדים ?!?!

איפה הילדים ?!?!

איפה הילדים ?!?!

דוּבּוֹנִים בכִיכַּר דיזנגוף

בכִיכַּר דיזנגוף בתל אביב הוּצְבוּ עֶשְׂרות בובות דוּבּוֹנים גדולות. הדובונים נוֹשְׂאים שמות ותְמונות של הילדים החֲטוּפִים בעזה. עֵינֵיהֶם מְכוּסוֹת בסְרָטִים שחורים ועל גוּפָם כְּתָמִים של דָם.

מלחמה היא לא משחק ילדים…

ביקור הנשיא ביידן בישראל

ביקור הנשיא ביידן בישראל
ג'ו ביידן - ויקיפדיה

ביקור הנשיא ביידן בישראל

ביקור סולידריות בעת מלחמה

נְשִׂיא ארה"ב ג'ו ביידן הִגִיע אתמול לבִיקור בָּזָק  בישראל – ביקור סולידריות בְּעֵת מלחמה.

מְטוֹסוֹ של הנָשיא נָחַת בנתב"ג אתמול בבוקר. עם הַגָעָתוֹ לישראל בֵּירַך אותו נְשיא המדינה יצחק הרצוג, ואמר: "ברוך הבא אדוני הנשיא. שהאל יְבָרֵך אותך על הֲגָנָתְךָ על מדינת ישראל". 

ביידן הִשְתַתֵף בישיבת 'קבינט המלחמה'. הוא נפגש עם הנשיא הרצוג ועם נְצִיגִים  של מִשפְּחות הנִרְצָחִים והחֲטוּפים. הפגישות הִתְקַיְימו במלון בתל אביב, הסָמוּך לבִנְיַין שַגְרִירוּת ארה"ב בישראל.

לאחר שמונה שעות הִמְרִיא מְטוסו של הנשיא מנתב"ג אתמול לִפְנות ערב.

 

אתם לא לְבַד!

בהַצְהָרוֹת מְרַגְשות שנָשָׂא אמר הנָשיא ביידן, בין השאר: "אני רוצה שתֵדעו שאתם לא לבד. אנחנו נמשיך לְגַבּוֹת את ישראל בַּהֲגנה על אֶזְרחֶיהָ. נמשיך לעבוד איתכם בשוּתָפות בכל האֵזור כדי לִמְנוֹעַ טרגדיות דוֹמוֹת".

"חג שִׂמְחַת תורה הפך לשוֹאה של העם היהודי, אבל בניגוד לשואה – הפעם לא נעמוד מִנֶגֶד", הבטיח.
עוד אמר: "לפני 75 שנה מְיַיסְדֵי המדינה דיברו על כך שהיא תהיה מוּשְתֶתֶת על חֵירוּת, מִשְפָּט ושלום. ארה"ב ניצֶבֶת לצידְכם כדי להגן על החירות הזאת, ולִתְמוֹך בשלום – היום, מחר ולָנֶצַח. אני מַבְטִיח!"
הנשיא הבטיח: "כשאחזור לארה"ב אבקש מהקונגרס לְאַשֵר "הַעֲבָרַת סִיוּעַ חֲסַר תַקְדִים לישראל". "יהיה לכם מַספיק צִיוּד למערכת לְמַעֲרֶכֶת כִּיפַּת בְַּרזֶל, ככֹל שיִִידָָרֵֵש, כדי לְהָגֵן על ישראל. יש נְכָסִים צְבָאִייִם שלנו באזור", אמר.
לנְציגֵי משפְּחות החֲטוּפים אמר הנשיא: "ארה"ב תַעֲשֶׂה כל שֶבִּיכוֹלְתָהּ כדי להחזיר את החֲטופים והנֶעֱדָרִים הביתה".
בסיום נאומו המרגש אמר נשיא ארה"ב: "הטרוריסטים לא יְנַצְחוּ, החופש יְנַצֵח.
אני אומר לישראל: אנחנו לא הולכים לשום מקום. עם ישראל חי! עם ישראל חי!"

air force one – ויקיפדיה

בתמונה למעלה: דיוקנו הרשמי של הנשיא ביידן, 2021, תחת רישיון: נחלת הכלל

בתמונה למטה: air force one, ע"י גיא ברנע Pikiwiki Israel

על אהבה ונישואין בישראל

על אהבה ונישואין בישראל
הצילום: ויקיפדיה

על אהבה ונישואין בישראל

נתונים לרגל ט"ו באב

לרגל ט"ו באב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על נישאים בישראל בשנת 2020.

הינה הנתונים העיקריים: 

39,984 זוגות נישאו בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין, זו ירידה של 17% לעומת מספר הזוגות שנישאו בשנת 2019. כ-68% מהזוגות יהודים. זו ירידה של 19% במספר הזוגות היהודים שנישאו לעומת שנת 2019.

בשנים האחרונות חלה עלייה באחוז הצעירים היהודים שחיים במגורי יחד (מגורים משותפים של בני זוג שאינם נשואים זה לזה), במקביל לירידה בשיעור הנישאים.

גיל הנישואין

גיל הנישואין הממוצע בקרב חתנים שנישאו לראשונה היה 26.9 (26.8 בקרב היהודים). בשנת 2019 היה גיל זה 27.3 (27.4 בקרב היהודים), ובשנת 1970 היה גיל זה 25 הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב היהודים.

הגיל הממוצע בקרב החתנים החרדים שנישאו לראשונה היה 22.5, לעומת 28.9 בקרב החתנים היהודים שאינם חרדים.

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלות שנישאו לראשונה היה 24.6 (25.2 בקרב היהודיות). בשנת 2019 היה גיל זה 24.9 (25.6 בקרב היהודיות), ובשנת 1970 היה גיל זה 21.7 (21.8 בקרב הכלות היהודיות).

הגיל הממוצע בקרב הכלות החרדיות שנישאו לראשונה היה 21.5, לעומת 27 בקרב הכלות היהודיות שאינן חרדיות.

יותר רווקים ורווקות

כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה היהודית, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-13% בסוף שנת 2020. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה באותה תקופה מ-2% ל-11%.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 49-45 נע בין 2.4% בבית שמש ל-29.0% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 49-45 נע בין 4.1% בבית שמש ל-32.4% בתל אביב-יפו.

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-65% בסוף שנת 2020. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה באותה תקופה מ-13% ל-51%.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 29-25 נע בין 13.8% בבני ברק ל-80.6% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 29-25 נע בין 19.1% בבני ברק ל-88.7% בתל אביב-יפו.

דיווחים על נישואין בחו"ל בשנת 2020

בשנת 2020, דווחו למרשם האוכלוסין 6,746 מקרי נישואין שנערכו בחו"ל ושבהם לפחות אחד מבני הזוג היה רשום במרשם האוכלוסין.

 

 

בתמונה: זוג כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה, ע"י Flickr, תחת רישיון

 

רוּחַ צה"ל – הקוד האתי של צה"ל

רוּחַ צה"ל – הקוד האתי של צה"ל
סמל צבא ההגנה לישראל (ויקיפדיה)

רוּחַ צה"ל – הקוד האתי של צה"ל

ועכשיו גם: מַמְלַכְתִיוּת

צה"ל הודיע לאחרונה כי למִסְמך 'רוח צה״ל' יִתְוַוסֵף עֵרֶך יְסוֹד רביעי – ערך המַמְלַכְתִיוּת

"ממלכתיות היא עַמוּד שִדְרָה עֶרְכִּי השומר על תִפְקוּדו של צה״ל ועל אֵמוּן הציבור בצה״ל. חוֹבָתֵנו לְהָגֵן עליה ולְטַפֵּחַ אותה באוֹפֶן קָבוּעַ ושִיטָתִי ומתוך הִזְדַהוּת עֲמוקָה" אמר הרַמַטְכָּ"ל רא"ל אביב כוכבי.

רוח צה"ל

צבא ההגנה לישראל הוא צְבָאָה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בִּכְפִיפוּת לרָשוּיוֹת השִלְטוֹן האֶזְרָחִי הדמוקרטי ולחוקֵי המדינה. מַטְרַת צה"ל היא לְהָגֵן על קיומה של מדינת ישראל ועל עַצְמָאוּתָה, ולְסַכֵּל מַאֲמַצֵי אוֹיֵב לְשַבֵּש את אורַח החיים התַקין בה.

חַיָילֵי צה"ל מחויבים להילחם, לְהַקְדיש את כל כוחותיהם, ואף לְחָרֵף את נַפְשָם להֲגָנַת מדינת ישראל, אֶזְרָחֶיהָ ותושָבֶיהָ.

חַיָילֵי צה"ל יִפעלו על פי עֶרְכֵי צה"ל ופְקוּדוֹתָיו, תוך שְמירה על חוקֵי המדינה וכְבוד האדם, וכיבוד עֲרָכֶיהָ של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

'רוח צה"ל' הוא תְעוּדַת הזֶהות העֶרְכִּית של צה"ל, הוא הקוד האתי של צה"ל, אשר ראוי שיַעֲמוֹד בִּיסוֹד הפעולות של כל חַיָיל וחַיֶילֶת בצה"ל, בשֵירוּת סָדִיר ובשֵירוּת מִילוּאים.

 

'רוח צה"ל' יוֹנֵק מארבעה מְקורות:

מָסוֹרֶת צה"ל ומוֹרֶשֶת הלְחימה שלו כצְבא ההגנה לישראל

מסורת מדינת ישראל על עֶקְרוֹנוֹתֶיהָ הדמוקרטיים, חוּקֶיה ומוֹסְדוֹתֶיהָ

מסורת העם היהודי לדְורוֹתָיו

עֶרְכֵי מוּסָר אוניברסליים המְבוּסָסים על ערך האָדם וכְבוֹדוֹ

 

עֶרְכֵי היְסוד:

הֲגָנַת המדינה, אֶזרחיה ותושָביה 

אַהֲבַת המולֶדֶת ונֶאֱמָנוּת למדינה

כְּבוֹד האָדָם 

מַמְלַכְתִיוּת

 

הערכים:

דְבֵקוּת במְשִׂימה וחֲתירה לנִיצָחוֹן 

אַחְרָיוּת

אֲמינות

דוגמה אישית

חַיֵי אדם 

טוֹהַר הנֶשֶק

מִקְצוֹעִיוּת

מִשְמַעַת

רעות

שליחות

 

צה"ל יַמשיך לַחרוט על דִגלו את עֲרָכָיו בכל מְשִׂימָה שֶאלֶיהָ יִידָרֵש, ויַנְחִיל ערכים אלה לחַייליו ומְפקדיו.

 

רוח צה"ל ויקיפדיה

בתמונה הראשונה: סמל צבא הגנה לישראל, כפי שעודכן ואויר ב-2022, ע"י Creating User:Matan2001, תחת רישיון

בתמונה השנייה: פתיחת פנקס "רוח צה״ל" המחולק לחיילי צה״ל, ע"י גל אורן – מסמך "רוח צה"ל", תחת רישיון

המַכַּבִּייָה ה-21 יוצאת לדרך

המַכַּבִּייָה ה-21 יוצאת לדרך
סמליל המכביה ה-21 מתוך אתר המכביה

המַכַּבִּייָה ה-21 יוצאת לדרך

ישראל חוגֶגֶת ספורט

המכבייה ה-21 בפתח. המכביה – אירוע הספורט השני בגודְלו בעולם –  תִיפָּתַח ביום חמישי 14 ביולי ותִימָשך שבועיים. במַהֲלָכה צְפויים להגיע כ-10,000 ספורטאים מכ-60 מדינות שיִתְחֲרו ביניהם ב-42 עַנְפֵי ספורט. יחד איתם יַגיעו לישראל אַלְפֵי מְלַוִוים, אוהֲדים ותַיָירים. במִסְגֶֶרת המכביה יֵיעָרְכו בכל רחבֵי הארץ עֶשְׂרות אֵירועֵי ספורט הפתוחים לקָהָל הרָחָב שיִתקיימו תַחַת הכּוֹתֶרֶת 'ישראל חוגגת ספורט'.

אֵירוּע הפתיחה יֵיעָרך ב-14 ביולי באצטדיון טדי בירושלים במַעֲמַד נְשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה יאיר לפיד. אורח נִכְבָּד צפוי להַגיע לטקס הפתיחה: נְשיא ארה"ב ג'ו ביידן.

המכביה ה-15 (EINAT ANKER לע"מ

 

המכביה השבע-עשרה (ויקיפדיה)

 

בתמונה למעלה: סמליל המכביה ה-21 מתוך אתר המכביה

בתמונה השנייה: שחקן הכדורסל המהולל מיקי ברקוביץ' נושא את לפיד פתיחת משחקי המכביה ה-15, בטקס הפתיחה שנערך באצטדיון רמת גן. 1997, הצילום: EINAT ANKER (לע"מ)

בנט: לא אֶתְמוֹדֵד בבְּחִירוֹת הבאות

בנט: לא אֶתְמוֹדֵד בבְּחִירוֹת הבאות
נפתלי בנט (לע"מ)

בנט: לא אֶתְמוֹדֵד בבחירות הבאות

"הייתה זו שְליחוּת וזְכוּת גדולה"

ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט הודיע אֶמֶש על הַחְלָטָתו לא לְהִתְמוֹדֵד בבְּחירות הקרובות. בהַצְהָרָה מְיוחֶדֶת שנָשָׂא מהכנסת אמר בנט, בין השאר: "עַתָה הזמן שלי להתרחק מְעט ולְהַבִּיט על הדברים מבחוץ".

עוד אמר: "בכַווָנָתִי לא לְהִתְמוֹדֵד בבחירות הקרובות, אבל אֶשָאֵר חַיָיל נֶאֱמָן של הארץ הזו. מדינת ישראל היא אַהבת חיי. לשרת את המדינה זה היִיעוּד שלי".

"אני מְסַיֵים היום מעל שנה בשְליחות לְמַעַנְכֶם כראש הממשלה. אין עבודה קשה מזו אך גם אין זכות גדולה מזו" אמר ראש הממשלה. "אני משאיר אחריי מדינה מְשַׂגְשֶׂגֶת, חזקה ובְטוחה. הממשלה ברָאשוּתי הִסְפיקה לעשות בשנה מה שממשלות רבות לא עשו בקדנציה שלמה. מדינת ישראל חזרה להיות מְנוֹהֶלֶת".

בנט הוסיף, מבלי לפרט: "בקרוב יהיו בְּשׂוֹרות חשובות נוסָפות בתְחומים שנוגעים לעֲתידנו ולעוֹצְמָתנו".

החֵצי השני

"דבר אחד צר לי", אמר בנט, "וזה שהרבה מאוד ישְׂרְאלים טובים שנְציגיהם נותְרו באופוזיציה, הִרגישו בשנה החולֶפֶת שחָרַב עֲלֵיהם עולָמָם. שמעתי את הקולות. אני מְכַבֵּד אותם. וכְשכואב לאֶזְרָח ישְׂרְאלי, כואב לי". בנט אמר כי בפוליטיקה – פעם אתה בקואליציה ופעם באופוזיציה. אָסור שמַחֲצִית העם תהיה באֵבֶל כשהמַחצית השנייה בשִלְטוֹן. שני החצאים צריכים לעבוד יחד!

חובה ותִקְוָוה

בנט הוסיף: "הוֹכַחְנוּ השנה שאנשים עם דֵעות שונות יכולים לעבוד יחד. אף אחד לא צריך לְוַותֵר על עֶמְדוֹתָיו, אבל בהחלט אפשר וגם הֶכְרֵחִי לְהַנִיחַ בצד, לזמן מה, וִיכּוּחים אידיאולוגיים ולִדְאוֹג לכַלְכָּלָה, לביטָחון וְלֶעָתיד של אֶזְרְחי ישראל. הוֹכַחנְו שיש טוב מְשוּתָף. אני מבקש גם בעֵת הזוֹ לְהַזְכיר לעצמנו: רק ביחד נְנַצֵחַ. אם נהיה מְפוּלָגִים, פשוט לא נִהיֶה. אם נהיה מְאוּחָדים, אף אחד לא יוּכַל לנו. בואו נִהיה טובים אחד לשני. בואו נַקְשיב. בוא נלמד להכיר ולכבד במקום לִשְׂנוֹא".

תודה

בנט הוֹדָה לשוּתָפָיו הפוליטיים ולבנֵי משפחתו: "אני מבקש לְהוֹדוֹת לאשתי גילת ולילדיי יוני, מיכל, אביגיל ודוד – ששִילְמו מחירים כְּבֵדִים בשנה החולֶפֶת. לאימא שלי, מירנה בנט, שהיא דְמוּת המוֹפֵת של חַיָי".

 

בתמונה: פורטרט, ראש הממשלה נפתלי בנט. הצילום: Avi Ohayon (לע"מ)

 

מַנְכַּ"ל פייזר מְבקר בישראל

מַנְכַּ"ל פייזר מְבקר בישראל
אלברט בורלא (ויקיפדיה)

מַנְכַּ"ל פייזר מְבקר בישראל

מְקַבֵּל את פְּרַס 'בְּרֵאשִית'

מַנְכַּ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא, הִגִיע השבוע לישראל כדי לקבל את פְּרַס 'בְּרֵאשִית' של יַהֲדוּת העולָם. בורלא אמר: "מְשַׂמח אותי להיות כאן. קשה מאוד לְבַטֵא מה הִרְגַשְתי כשנָחַתִי בישראל. הבִּיקוּר האחרון שלי כאן היה כשהייתי ילד בן 15, במשך חודשיים. עַכשיו, כשאני בן 60, רציתי לְנַשֵק את האֲדָמָה כְּשֶנָחַתִי".

נְשִׂיא המדינה יצחק הרצוג עָרַך קַבָּלַת פָּנִים חֲגִיגִית לִכבוד חתן הפרס. בורלא ורַעיָיתוֹ בִּיקְרו במוזיאון 'אָנוּ' ובמוזיאון 'יד ושם'.

אחרי הביקור ב'יד ושם' אמר בורלא, בן לשׂוֹרְדֵי שואה מסלוניקי: "יד ושם אינו דוֹמֶה לשום מקום אחר שבו ביקרתי. זו חֲוָויָה עוֹצְמָתִית ומְרגשת שאותה לעולם לא אֶשְכַּח". 

בורלא יְקבל את הפרס בטֶקֶס חגיגי בירושלים במַעֲמַד נְשיא המדינה. הוא הודיע כי הוא מִתְכַּוֵון לִתְרוֹם את הפְּרָָס, מיליון דולר, לַהֲקָמַת מוזיאון שואה בסלוניקי.

 

קישור לידיעה בחדשון על ד"ר אלברט בורלא ועל פרס 'בראשית'

 

בתמונה:Albert Bourla, 2021, ע"י  World Economic Forum, תחת רישיון, (ויקיפדיה)