Browsing Category

בארץ

בישראל חיים יותר מ-9 מיליון תושבים

בישראל חיים יותר מ-9 מיליון תושבים
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

בישראל חיים יותר מ-9 מיליון תושבים

88.9% מְרוּצים מהחיים 

9,021,000 אנשים חיים היום במדינת ישראל, גידול של 2% לְעוּמַת השנה שעברה. בשנת 1948, שנת הקמת המדינה, חיו בישראל 806 אלף נפש, כלומר – במשך 71 שנים גדלה האוּכְלוסייה פי יותר מ-11. את הנְתוּנִים האלה פרסמה הלִשְכה המֶרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לכבוד יום העצמאות ה-71. מהנתונים עולה גם שביום העצמאות ה-100 של מדינת ישראל, בשנת 2048, מספר התושבים בישראל יגיע ל-15.2 מיליון.

על פי הנתונים, 6,697,000 מהישראלים הם יהודים (74.2%), 1,890,000 הם ערבים (20.9%) ו-434 אלף 'אחרים' (4.8%). בנוסף חיים בישראל 166 אלף עובדים זרים, שלא נכללו בנתונים.

75% מהיהודים הם ילידי הארץ. בישראל חיים כיום 48 אלף בני אדם בני תשעים ומעלה.

מיום העצמאות שעבר ועד היום נולדו בישראל 188 אלף תינוקות, הגיעו 31 אלף עולים ונפטרו 47 אלף איש. מקום המדינה הִגִיעו לישראל 3.2 מיליון עולים, כ-43% מתוכם הגיעו לאחר שנת 1990. 45% מהיהודים בעולם חיים בישראל.

שטח המדינה הוא 22,072 קמ"ר, אורך חוף הים התיכון הוא 194 ק"מ, הנקודה הנמוכה בישראל היא ים המלח (430.93 מטר מתחת לגובה פני הים) והנקודה הגבוהה ביותר היא החרמון (2,224 מטרים).

מהנתונים עולה כי 88.9% מהחיים בישראל מְרוּצִים מהחיים. הנתונים נכונים לשנת 2018.

אינפוגרפיקה-יום העצמאות תשעט 2019

התמונה: יום העצמאות השישים ואחת של מדינת ישראל. בצילום, זיקוקין די נור מעל העיר ירושלים MILNER MOSHE לע"מ

יום העצמאות ה-71

יום העצמאות ה-71
הצילום: AMOS BEN GERSHOM לע"מ

יום העצמאות ה-71

עם ישראל חוגג

טקס הדלקת המַשׂוּאוֹת הנערך ב-20:00 בהר הרצל חותֵם את אירועי יום הזיכרון ופותח את חגיגות היום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל. הטקס מסתיים בזִיקוּקִין דִינוּר ואחריו נפתחות החגיגות ביישובים רבים והמסיבות הפְּרָטִיוֹת.

ביום העצמאות מארח נשיא המדינה חיילים מצטיינים. בשעה 11:00 מתקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער. הטקסים הרִשמיים נִנְעלים בטקס חלוקת פרס ישראל בתיאטרון ירושלים.

הרדיו והטלוויזיה משדרים את הטקסים ותוכניות מיוחדות לחג.

ועם ישראל חוגג בביקורים במחנות צה"ל, באֲתָרֵי מורֶשֶת, בפקניקים ובמסיבות מנגל.

יום העצמאות בצה"ל: מַטָס אווירי, מַשָט ובסיסים פתוחים

מַטָָס חגיגי של חיל האוויר יעבור ביום העצמאות מעל לארבעים ערים ויישובים ברחבי הארץ. יקחו בו חלק גם מטוסים של 6 מדינות זָרוֹת ו-100 צַנְחָנים. המטס יתחיל בשעות הבוקר ויימשך במהלך היום מצפון ועד דרום. מִפְגַן צְניחה יתקיים בחוֹפֵי הים בתל אביב, חיפה ובכנרת.

הצגת אוויר לכבוד יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל (ויקיפדיה)

חיל הים יקיים ביום העצמאות מַשָט חגיגי. המַשָט יָשוּט בים בשעות הבוקר לאורך חופֵי ישראל מחיפה בצפון ועד אשקלון בדרום.

חלק מבסיסֵי חיל האוויר פותחים את שעריהם ביום העצמאות לביקור האזרחים.

חג שמח!

בתמונה למעלה: יום העצמאות החמישים ותשעה של מדינת ישראל. בצילום, זיקוקין די נור מעל כנסת ישראל, בירושלים. AMOS BEN GERSHOM לע"מ

 

מַצְדִיעִים לרוח הישראלית

מַצְדִיעִים לרוח הישראלית
הצילום: ויקיפדיה

מַצְדִיעִים לרוח הישראלית

מדליקֵי המַשׂוּאוֹת ביום העצמאות

טקס הדלקת המַשׂוּאוֹת מתקיים בהר הרצל בירושלים מול הקֶבֶר של חוֹזֵה המדינה בנימין זאב הרצל ומְסַמֵל את סִיום יום הזיכרון ותחילת החגיגות של יום העצמאות.

בטקס מדליקים 12 משואות (כמספר שִבְטֵי ישראל) ובכל שנה הוא מוקדש לנושא אחר. השנה הנושא הוא 'רק בגלל הרוח – מַצְדִיעִים לרוח הישראלית'.

מדליקי המשואות

ואלה האנשים שנבחרו לְיַיצֵג את הרוח הישראלית ולהדליק את המשואות השנה 'לתִפְאֶרֶת מדינת ישראל':

ד"ר סלמאן זרקא, בן העדה הדרוזית, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, שטיפל ביותר מ-1,000 פצועים שהגיעו מסוריה בְּעִקְבוֹת מלחֶמֶת האזרחים.

הזמר והיוצר יהודה פוליקר, ששירָיו מְבַטְאים את ההִתְמוֹדְדוּת והקשיים של בני הדור השני לשואה.

מנשה זלקה, כדורגלן הפועל חדרה ולוחם בצַנְחָנִים.

מארי נחמיאס, ילידת תוניס וניצולַת שואה המתגוררת בעפולה, אם ל-8 ילדים שגידלה 52 ילדים נוסָפִים במסגרת אוֹמְנָה.

ד"ר הודיה אוליאל, הסובלת משִיתוּק מוֹחִין, סיימה לימודי רפואה ומתחילה את שְלַב ההִתְמַחוּת.

הספורטאית הפארלימפית מורן סמואל, שזָכתה במדליות בתחרוּיות חֲתִירָה רבות ברחבי העולם.

אל"מ שי סימן טוב, מג"ד גולני, שנפצע אֲנוּשוֹת במבצע 'צוּק איתן', הִִשְְתַקֵֵם וחזר לְשָרֵת בצה"ל.

ד"ר הילה הדס, מַנְכָּ"לית עמותת 'אנוש', העוזרת לאנשים עם בעיות נַפְשִיוֹת.

במאי הקולנוע אבי נשר, שסרטיו הפכו לחלק מהתַרבות הישראלית. בנו נהרג השנה בתאונת דרכים.

מוריס קאהן, פילנתרופ ונשיא עמותת SpaceIL, וכפיר דמרי, אחד משלושת היַזָמִים של פרויקט החָלָל 'בראשית'.

גיל שלמה, בת 17 משְׂדרות, שהייתה בין בני הנוער מעוטף עזה שיצאו לצַעֲדַת מְחָאָה.

רחלי פרנקל, בת גלים שער ואיריס יפרח, האימהות של שלושת הנערים שנֶחְטְפוּ ונִרְצְחוּ ביוני 2014 בגוש עציון.

ג'ף פינקלשטיין, נשיא הפדרציה היהודית בפיטסבורג, המְיַיצֵג את יהדות התפוצות.

 

בתמונה: תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. (ויקיפדיה)

פרס ישראל לשנת תשע"ט

פרס ישראל לשנת תשע"ט
הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

פרס ישראל לשנת תשע"ט

לְתִפְאֶרֶת מדינת ישראל

פרס ישראל מועֲנָק מידי שנה בטקס חגיגי שנערך בירושלים במוצאי יום העצמאות. הפרס מוענק לאזרחי-ישראל – יחידים, או במקרים חֲרִיגִים שותָפים להֵישֶׂג שגילו הִצְטַיְינוּת מיוחדת, מצוינות ופְרִיצַת דֶרֶך בתְחוּמָם או שתָרְמוּ תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

ואלה הזוכים בפרס ישראל תשע"ט:

פרופסור דבורה ברנשטיין (נולדה בשיקגו ב-1944), סוציולוגית והיסטוריונית חברתית שלימדה באוניברסיטת חיפה. חוקרת את החברה הישראלית ועוסקת ביחסים בין אשכנזים לספרדים, בין יהודים לערבים ובמעמד האישה. מקבלת את הפרס בתחום חקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה.

האדריכל דן איתן (נולד בקיבוץ עין שמר ב-1931), תכנן בין היתר את מוזיאון תל אביב לאומנות בשנת 1964, בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב (1967), מרכז כלל בירושלים (1972) ועוד. מקבל את הפרס בתחום האדריכלות והעיצוב.

הארכיאולוג פרופסור אמנון בן־תור (נולד בירושלים ב-1935), מומחה לארכיאולוגיה של המזרח הקדום ושל תקופת המקרא. חקר בין היתר את הממצאים הארכיאולוגיים במצדה ובתל חצור. מקבל את הפרס בתחום חקר הארכיאולוגיה.

פרופסור דן יקיר מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון וייצמן. חוקר את הקשר בין הביוספרה והאטמוספרה, ואת השפעת הצמחייה על הסביבה ועל האקלים. מקבל את הפרס בתחום חקר מדעי כדור הארץ.

פרופסור אהרון ממן (נולד במרוקו ב-1947), בלשן, סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית, חוקר לשונות היהודים ותרבותם. מקבל את הפרס בתחום חקר הלשונות והתרבות העממית.

נעמי פולני (נולדה בתל אביב ב-1927), במאית, כוריאוגרפית, זמרת ושחקנית. הובילה את הלהקות הצבאיות בתחילת דרכן והקימה את להקת 'התרנגולים'. מקבלת את הפרס בתחום המחול והתיאטרון.

פרופסור מרדכי עקיבא פרידמן (נולד בפילדלפיה ב-1941), היה ראש המחלקה לתלמוד באוניברסיטת תל אביב ורוב מחקריו עוסקים בתולדות היהודים בארצות המוסלמיות. מקבל את הפרס בתחום חקר ההיסטוריה של עם ישראל.

פרופסור עדי קמחי (נולדה בישראל ב-1947), חוקרת גנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, שעוסקת בחקר מוות של תאים. מקבלת את הפרס בתחום מדעי החיים.

פרס ישראל למפעל חיים

רונה רמון (נולדה בישראל ב-1964, נפטרה ב-2018), פעילה ציבורית בתחום החינוך וקידום בני נוער. אלמנתו של אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שנהרג באסון החללית קולומביה, ואמו של סרן אסף רמון, טייס קרב שנהרג בתאונת אימונים. לאחר מותם הקימה את 'קרן רמון' הפועלת לקדם בני נוער וילדים בישראל בתחום המנהיגות החברתית והלימודים. מקבלת פרס בתחום מפעל חיים.

מירי וחיים ארנטל, מייסדי עמותת 'זיכרון מנחם' לתמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם. העמותה נקראת על שם בנם שנפטר מסרטן. מקבלים את הפרס בתחום מפעל חיים.

 

בתמונה: יום העצמאות ה – 56 למדינת ישראל. בצילום, מקבלי פרס ישראל על הבימה, בטקס שנערך בתיאטרון ירושלים. MARK NEYMAN לע"מ

הכנסת ה-21 יוצאת לדרך

הכנסת ה-21 יוצאת לדרך
הצילום: לע"מ

הכנסת ה-21 יוצאת לדרך

49 חברי כנסת חדשים

בכנסת ה-21 המתחילה את עבודתה היום 49 חברי כנסת חדשים. 24 מתוכם הם ממִפְלֶגֶת 'כחול לבן'. זהו מספר שִׂיא של חברי כנסת חדשים מאז קוּם המדינה.

הכנסת החדשה מוּרְכֶּבֶת מ-11 סיעוֹת, שהגדולות שבהן – הליכוד ו'כחול לבן' עם 35 מושָבים כל אחת (עד להִתְפַּלְגוּתוֹ הצְפוּיָה של הרב אלי בן דהן מסיעת הליכוד), והקטנות – מרצ, כולנו ורע"ם-בל"ד עם 4 מנדטים כל אחת.

מתוך 120 חברי הכנסת 29 הן נשים.

31 חברי כנסת הם יהודים אורתודוקסים ובתוכם האישה החרֵדית היחידה בכנסת, ח"כ עומר ינקלביץ', שהִתְמוֹדְדָה מִטַעַם סיעת 'כחול לבן'.

הסיעה היחידה שבה מכהנים חברי כנסת מן העדה האתיופית היא 'כחול לבן', שבה חברים שני ח"כ בני העדה.

בכנסת הבאה עשרה חברי כנסת ערבים ושני חברי כנסת דרוזים.

שלוש בְּנוֹת מִיעוּטִים בכנסת. במפלגת 'כחול לבן' נבחרה הדרוזית הראשונה בכנסת.

12 מחברי הכנסת החדשה הם גנרלים. בהם: שלושה רמטכ"לים, שני נציבים בדימוֹס,  שני אלופים במיל' ומִשְנֶה לראש המוֹסד לשֶעבר.

בכנסת 9 בעלי תואר דוקטור. מספר שיא של חברי כנסת בעלי תואר דוקטור יש במפלגת חד"ש-תע"ל שבה 3 חברי כנסת בעלי תואר זה. בכנסת ה-21 אין אף ח"כ בעל תואר פרופסור (לעומת 2 בכנסת הקודמת).

5 חברי כנסת להט"בים יְכַהֲנוּ בכנסת החדשה.

 

 

בתמונה: טקס השבעת הכנסת ה-19במליאת הכנסת בירושלים. בצילום, מליאת הכנסת. לע"מ

.

 

פסח במוזיאונים

פסח במוזיאונים
האגף החדש של מוזיאון ת"א לאומנות (ויקיפדיה)

פסח במוזיאונים

הכניסה – חינם!

עשרות אתרים ומוזיאונים יהיו פתוחים חינם לציבור בכל ימי חול המועד פסח, בחסות בנק הפועלים.

בין האתרים: מוזיאון ת"א לאמנות, לונדע – מוזיאון הילדים של באר שבע, מוזיאון העיצוב חולון, הגן הבוטני בירושלים, יער האיילים, המוזיאון הישראלי במרכז רבין, מוזיאון ארצות המקרא, מוזיאון ינקו דאדא עין הוד, מוזיאון חיפה לאמנות, יד לשריון לטרון, מוזיאון אוצָרות בחומה, מוזיאון ג'ו אלון בנגב, מוזיאון נחום גוטמן תל אביב, מוזיאון אשדוד לאמנות, החוויה האולימפית, כפר ביתא ישראל בקרית גת וְהגדת מורשת חבל ימית במועצה האזורית אשכול.

באתר הלונדע נדרשת הרשמה מראש. בחלק מן האתרים יתקיימו משחקי יֶדע וחוויה לכל המשפחה.

 

400 מיליון פִּתְקֵי הַצְבָּעָה

400 מיליון פִּתְקֵי הַצְבָּעָה
הצילום: ויקיפדיה

400 מיליון פִּתְקֵי הַצְבָּעָה

200 טון נְיָיר

 

ועדת הבחירות המרכזית הִדְפִּיסָה בבית דפוס 400 מיליון פִּתְקֵי הַצְבָּעָה, כמעט פי שְניים ממספר הפתקים בבְּחירות הקוֹדמות. הפתקים הוּדְפְּסוּ על כ-200 טון נייר.

הנה הדוגמאות לפִתְקֵי הַהַצְבָּעָה שאוּשְרוּ לבחירות לכנסת ה-21.

 

בתמונה: פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) ויקיפדיה

 

הֶסְכֵּמֵי עוֹדָפִים בבחירות לכנסת ה-21

הֶסְכֵּמֵי עוֹדָפִים בבחירות לכנסת ה-21
הצילום: ויקיפדיה

הֶסְכֵּמֵי עוֹדָפִים בבחירות לכנסת ה-21

מי חתם עם מי ומי לא חתם

 

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את רשימות המועמדים שהתקשרו ביניהן לשם חלוקת מנדטים. הנה הרשימה:

1. מפלגת העבודה עם מרצ

2. יהדות התורה והשבת אגודת ישראל עם התאחדות הספרדים שומרי התורה

3. הימין החדש עם ישראל ביתנו

4. הליכוד עם איחוד מפלגות הימין הבית היהודי – האיחוד הלאומי – עוצמה יהודית

5. רע"מ – בל"ד עם חד"ש תע"ל

6. הרשימה הממלכתית עם הפיראטים

 

ומי לא חתם?

מעניין לציין כי כחול לבן, כולנו וזהות לא חתמו על הסכמי עודפים.

 

כך מחלקים את המנדטים 

לפני הבחירות רשאיות כל זוג רשימות המעוניינות בכך לחתום על הסכם עודפים ולהודיע על כך לוועדת הבחירות המרכזית. אחרי הבחירות, לאחר שכל הקולות נספרים, הם מחולקים בין כל המפלגות שעברו את אחוז החסימה, ביחס ל-120 חברי הכנסת. המספר השלם שיצא לכל מפלגה הוא מספר המושבים שלה. אבל תמיד נוצרים עודפים – מנדטים שלא חולקו מכיוון שלמפלגות אין מספיק קולות כדי להשלים למנדט. כאשר יש עודפים כאלה לשתי מפלגות שחתמו על הסכם עודפים – המפלגה מביניהן שקיבלה קולות עודפים רבים יותר מהקולות העודפים של חברתה – מקבלת את הקולות העודפים של שתיהן והיא עשויה לזכות במושב נוסף בכנסת.

הסכם עודפים יכול להיחתם רק לפני הבחירות ולהתממש רק בתנאי ששתי המפלגות שחתמו עליו עברו את אחוז החסימה.

 

התמונה: קלפי בבחירות לכנסת העשרים (ויקיפדיה)

האקדמיה ללשון ברוח הזמן

האקדמיה ללשון ברוח הזמן
הצילום: ויקיפדיה

האקדמיה ללשון ברוח הזמן

עִדְכּוּן חשוב

בחשבון הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית התפרסמה אתמול ההודעה הבאה:

שלומוּש! עִדְכּוּן חשוב –‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
התקבלה החלטה לְאַשֵר סִיוֹמֶת חדשה בשפה העברית – סיומת ־וּש – שאותה אפשר לְצָרֵף לשמות עצם ולשמות פועל בעברית.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍

מֵעַתָה ניתן להוסיף את סיומת ־וּש, שיש בה כדי לְהַבִּיעַ חִיבָּה או עוצמה רגשית, לכל שם פועל ולכל שם עצם, ובכלל זה שמות פרטיים, שמות מקומות וכן מילים ומונחים לועזיים שאין להם חֲלוּפוֹת עבריות.‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
סיומת ־וּש אושרה בתגובה לִמגמה רוֹוַחַת בלשון הדיבור ובהתאם לדרכה של העברית ליצור מילים חדשות בהצמדת סיומות למילים קיימות, למשל סיומות ההקטנה ־וֹן או ־ִית במילים מִסְרוֹן, מַגְּבוֹן, תַּנּוּרוֹן, תְּגוּבִית (טוקבק), כַּפִּית.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
שימו לב כי אנחנו מַמליצים להשתמש במילים העבריות שלומוּש ולהתראותוּש במקום היוּש וביוּש הלועזיות.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
עוד דוגמאות לשימושים:
‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
אימוּש, אבוּש, סבוּש, סבתוּש

בת מצווּש, בר מצווּש

להתאהבוּש, להשתעממוּש

איילוש, שיוש, סיוונוש, סיגלוש

פייסבוּש, אינסטוּש

 

שעות אחדות אחרי פרסום הידיעה המפתיעה הזו, התפרסמה באותו מקום ההודעה הבאה:
‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍היום אחד באפריל, 'יום הכְּזָבִים הבֵּין־לְאומי', וגם אנחנו חָמַדְנוּ לָצוֹן.

לא התקבלה אצלנו החלטה על סיומת חדשה ־וּש.

אנחנו מבקשים לְהִתְנַצלוּש…

פרפרים בפורים

פרפרים בפורים
נימפית החורשף (ויקיפדיה)

פרפרים בפורים

נודדים לאירופה

בימים האחרונים נִראים בישראל מיליונֵי פרפרים צִבעוניים מִסוג נִימְפִית הַחוּרְשָף. הפרפרים נִצְפִּים בעיקר במרכז הארץ ובמישור החוף, אך גם באזורים אחרים. הפרפרים עוברים בישראל בדרכם מחצי האי ערב וממדינות המפרץ לאירופה בחיפוש אחר מָזוֹן ואֲתָרִים לִרְבִייָה. אורך החיים של פרפר הוא כשבועיים.

זהו אחד מגלֵי הנְדידה הגדולים של פרפרים שנִראו בשנים האחרונות בישראל. מעריכים כי כ- 700 מיליון עד מיליארד פרפרים עברו הפעם בישראל.