Browsing Archives

עובר

עוּבָּר – תינוק בתוך הבטן של האם

נקבה: עוּבָּרִית

רבים: עוּבָּרִים

הֵרָיוֹן מְרוּבֵּה עוברים: הריון שבו יש בבטן האם יותר מעובר אחד – תאומים, שלישייה, רביעייה, חמישייה…

העובר מתפתח בתוך השִליָה הנמצאת ברֶחֶם שבבטן האם.

 

הערך עובר נמצא בידיעות: 14.08.1621.12.1714.03.18

 

עוגן

עוֹגֶן – מִתקן מַתכת כבד שתוקעים בקרקעית הים כשרוצים שאונייה תעמוד במקום

השורש: ע.ג.ן

שם הפועל: לַעֲגוֹן – לעצור

שם הפעולה: עֲגִינָה

שם הפועל בבניין פיעל: לְעַגֵן – לקבוע משהו כדבר קבוע

שם עצם: מַעֲגָן – מקום שבו עוגנות (עומדות) סירות

מַעֲגָן סירות

מטילים עוגן כשרוצים לעצור את האונייה. מרימים עוגן כשרוצים לצאת לדרך באונייה.

 

הערך עוגן נמצא בידיעות: 19.07.18

 

 

 

 

עוד חזון למועד

המשמעות: 

עוד לא הגיע הזמן הנכון לדָבָר. הדָבָר יקרה, אבל בעוד זמן רב.

חָזוֹן – חלום לעתיד, נבואה, vision

מוֹעֵד – זמן

דוגמה:

כשהדודות שלו שואלות אותו מתי סוף סוף יִתְחַתֵן, הוא עונה: עוד חזון למועד…

המקור:

חבקוק פרק ב', פסוקים 2-3

 

עודד

עוֹדֵדחיזק את רוחו של מישהו אחר, עזר, תמך

שם הפועל: לְעוֹדֵד

שם הפעולה: עִידוּד

הווה – שם תואר: מְעוֹדֵד

 

דוגמאות:

החברים מנסים לעודד את רוחו של החבר החולה.

ההורים מעודדים אותו ללמוד ולהצליח.

הוא מעודד אותה לצאת לעבודה.

השר מעודד את הפרויקט.

תודה על העידוד והעזרה!

המעודדות במשחק הכדורסל רקדו בשמלות ורודות.

החדשות מעודדות.

 

הערך עודד נמצא בידיעות: 21.09.1628.09.1610.11.1608.12.1612.02.1713.03.1726.04.1719.11.1701.01.18,

25.04.1806.05.1824.05.1804.06.1803.07.1819.07.1825.10.1824.12.1830.12.18

 

עוז עמוס

עמוס עוז

1939 – 2018

עמוס עוז MILNER MOSHE (לע"מ)

 

עמוס עוז (קלוזנר) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, חתן פרס ישראל, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.

סְפָרָיו וסיפורָיו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר. הוא זָכָה בפְרָסִים יוֹקְרָתִיים לסִפרות בישראל ובעולָם, בָּהֵם פרס ישראל (1998), פרס גתה, פרס היינריך היינה, פרס ביאליק, ופרס טולסטוי (אוקטובר 2018). פעמים אחדות הוּזְכַּר שמו כְּמועמד רָאוּי לפרס נובל לספרות.

בנוסף לסִפרֵי סיפורֶת רבים פִּרְסֵם מַאמְרֵי דֵעָה בעיתונים ובסִפרֵי עִיוּן.

מירושלים לקיבוץ             

עמוס עוז (קלוזנר) נוֹלַד בירושלים למשפחת מַשְׂכִּילִים רוויזיוניסטים יְדוּעָה. אביו, יהודה אריה קלוזנר, היה דוקטור לספרות עברית ועבד בסִפרייה הלְאומית. אמו, פניה, למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת פראג ובאוניברסיטה העברית בירושלים. דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר, היה ראש החוג לסִפרות עברית באוניברסיטה העברית, וּלְיָמִים מועמַד תְנועת החֶרות בבְּחירות 1949 לתפקיד נְשִׂיא ישראל, שֶבּוֹ זָכָה חיים ויצמן.

כְּשֶהָיָה עמוס בן 12, הִתְאַבְּדָה אִמוֹ פניה.

בגיל 14 וחצי עָזַב את הבית והִצְטָרֵף לקיבוץ חולדה. שם הִכִּיר את אשתו לעתיד, נילי, בת חולדה, בִּתוֹ של סַפְרַן הקיבוץ. לאחר השֵירות בצה"ל למד פילוסופיה וסִפרות עברית באוניברסיטה העברית.

לנילי ועמוס עוז שלושה ילדים. בְּנוֹתֵיהֶם, פרופ' פניה עוז-זלצברגר וגליה עוז עוֹסְקוֹת בִּכְתיבה סִפרותית. בְּנָם הצעיר דניאל הוא מוזיקאי ומְשוֹרֵר. מִספר שנים לְאַחַר הולַדתו של דניאל, עָזבה המשפחה את הקיבוץ מִפְּאַת מַחֲלַת הקַצֶרֶת שֶבָּהּ לָקָה, ועברה לערד. בשְנותָיו האחרונות הִתְגוֹרֵר עמוס עוז בתל אביב.

עמוס עוז נִפְטַר ב-28 בדצמבר 2018 לאחר מַאֲבָק במחלַת הסַרְטָן, כשהוא בן 79.

סופר, פובליציסט ואיש רוח 

קוֹבֶץ סיפורָיו הראשון 'אַרצות התן' פּוּרְסַם בשנת 1965. הרומן הראשון שלו, 'מקום אחר', יצא לאור בשנת 1966.

סִפרו האוטוביוגרפי 'סיפור על אהבה וחושך' יצא לאור בשנת 2002. הספר תוּרְגַם ל-30 שָׂפות ונִמכר בכמיליון עוֹתָקִים. ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמָה נטלי פורטמן, שגם משַׂחֶקֶת בסרט את התפקיד הרָאשִי.

עמוס עוז נִמְנה עם אישי הרוח המובילים בישראל, מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית. הוא פִּרסם מַאֲמָרִים פובליציסטיים בנושְׂאֵי פוליטיקה, סִפרות ושלום.

עֶמְדוֹתָיו בתְחוּם המדיני היו יוֹנִיוֹת, וסוציאל-דמוקרטיות בתְחוּם הכַּלְכָּלִי-חֶברָתִי.

לִקְראת הבחירות לכנסת ה-17 ולכנסת ה-18 הוא מוּקַם במקום סִמְלִי (116,115 בִּרְשִימַת המועמדים של מֶרֶצ לכנסת.

מִבֵּין סְפָרָיו  

ארצות התן; מקום אחר; מיכאל שלי; לגעת במים לגעת ברוח; הר העצה הרעה; באור התכלת העזה; מנוחה נכונה; פה ושם בארץ ישראל; קופסה שחורה; לדעת אישה; אל תגידי לילה; אותו הים; סיפור על אהבה וחושך; בין חברים; יהודים ומילים (יחד עם בתו פניה עוז-זלצברגר); הבשורה על פי יהודה; ממה עשוי התפוח (יחד עם עורכת ספריו שירה חדד, מאי 2018).

אֵבֶל בישראל ובעולם על מותו של עמוס עוז

מִגדולֵי הסופרים ואַנְשֵי הרוח הישראלים

עמוס עוז, חתן פרס ישראל, מגְדולֵי הסופרים הישראלים, הלך לעולמו בגיל 79 לאחר מחלה.

נְשיא המדינה, ראש הממשלה, אישֵי ציבור, אנשי סִפרות, אנשֵי רוח ועיתונים בכל העולם הִסְפִּידוּ את עמוס עוז עם קַבָּלַת היְדיעה על מותו סָמוּך לִכְניסַת השבת.

עוז היה הסופר הישראלי המוּכָּר ביותר בעולם. הוא כתב עֶשרות ספרים. סְפריו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות והוא זכה בִּפְרָסִים בֵּינְלְאוּמִיים רבים.

הוא היה אַחַד הדוברים של השְׂמֹאל הישְׂרְאֵלי. הוא הֶאֱמִין בשלום ובשִיוְויוֹן ובאֶפשרות לִפְתוֹר את הסִכְסוּך הישְׂרְאֵלי-פלסטיני. את דֵעותיו הִבִּיעַ בְּעוֹז במַאֲמָרִים בעיתונים, ברַאֲיוֹנוֹת בתִקשורת ובמִפגשים עם קָהַָל.

בְּאַחַד הרַאֲיוֹנוֹת האחרונים שנתן עוז לתִקְשוֹרֶת, אמר: אני אדם אֲסִיר תודה. ובתשובה לשאלה איך היה רוצה שיִזְכְּרוּ אותו כשכבר לא יהיה כאן, אמר: אני הייתי רוצה לָצֵאת מכאן בהַרגשה שלא פָּגַעתִי באנשים פְּגִיעָה מְיוּתֶרֶת. אני רוצה לצאת מפה בהרגשה שכמה מהמילים שהִשְאַרְתִי אחרַיי הֵיטִיבוּ עם מישהו או הִכְבִּידוּ על מישהו, הֵזִיזוּ למישהו. אם אני אֵדַע שחֵלֶק מעֶשרות אלפֵי המילים שכתבתי הֵזִיז משהו למישהו – אני מְסוּדָר. יִהיה לי מה להראות למעלה בכְּניסה.

עמוס עוז הִשְאִיר אחריו אישה, שתֵי בנות, בן ונכדים. הוא היה חָתוּם על כרטיס אדי ומשפחתו תָרְמָה את אֵיבָרָיו.

אֲרוֹנוֹ של עמוס עוז יוּצַב באולם "צַוותא" בתל אביב ביום שני בשעה 10:00 בבוקר  והקהל יוכל לַחלוק לו כָּבוד. בשעה 12:00 יֵיעָרֵך במקום טֶקֶס אַשְכָּבָה. הַלְוָויָיתו תִתְקַיֵים ביום שני בשעה 15:00 בבית העָלמין בקיבוץ חולדה. בהלוויה לא יִינָשְׂאוּ הֶסְפֵּדִים.

 

בתמונה: שבוע הספר העברי, 2006. בצילום, פורטרט של הסופר עמוס עוז. MILNER MOSHE (לע"מ)

 

סיפור על על אַהֲבָה וחושֶך

הצילום: ויקיפדיה

קְטָעִים נִבְחָרִים מִתוֹך הספר

בשנת 2002 פִּרְסֵם עמוס עוז את סִפְרו 'סיפור על אהבה וחושך', שבו סיפר את סיפור חַיָיו. הספר היה רַב מֶכֶר בישראל במֶשֶך שָבועות רבים, תוּרְגַם לשָׂפות רבות, בהן ערבית, ונִמְכַּר ביותר ממיליון עוֹתָקִים.

ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמה נטלי פורטמן, שגם מְשַׂחֶקֶת בסרט את התַפקיד הרָאשִי.

בשנת 2003 הִתְפּרְסְמוּ בעיתון 'שער למתחיל' קְטעים מתוך 'סיפור על אהבה וחושך'. הקטעים פּוּרְסְמוּ בשבעה הִמְשֵכִים (גיליונות 1235-1229). אנחנו מְבִיאִים כאן את הקישור אליהם.

בכל שבוע נָבִיא הַקְלָטוֹת של חֵלֶק מהקְטָעִים.

 

א. סיפור על אהבה וחושך – מתוך שער למתחיל, גיליון 1229, ט"ז באדר א' תשס"ג, 18 בפברואר 2003

פִּלְאֵי הטלפון – חלק ראשון

פִּלְאֵי הטלפון – חלק שני

פִּלְאֵי הטלפון – חלק שלישי

פִּלְאֵי הטלפון – חלק רביעי

פִּלְאֵי הטלפון – חלק חמישי

מי יודע מה יהיה – חלק שישי

 

ב. סיפור על אהבה וחושך – מתוך שער למתחיל, גיליון 1230, כ"ג באדר א' תשס"ג, 25 בפברואר 2003

ירושלים ותל אביב – חלק ראשון

ירושלים ותל אביב – חלק שני

סבא אליעזר – חלק ראשון

סבא אליעזר – חלק שני

סבא אליעזר – חלק שלישי

סבא אליעזר – חלק רביעי

 

ג. סיפור על אהבה וחושך – מתוך שער למתחיל, גיליון 1231, ל' באדר א' תשס"ג, 04 במרס 2003

הדוד יוסף

אבי – חלק ראשון

אבי – חלק שני

אבי – חלק שלישי

אבי – חלק רביעי

מה אכלו בירושלים

 

ד. סיפור על אהבה וחושך – מתוך שער למתחיל, גיליון 1232, ז' באדר ב' תשס"ג, 11 בפברואר 2003

הייתי בן יחיד – חלק ראשון

הייתי הן יחיד – חלק שני

הייתי בן יחיד – חלק שלישי

הייתי בן יחיד – חלק רביעי

הייתי בן יחיד – חלק חמישי

 

ה. סיפור על אהבה וחושך – מתוך שער למתחיל, גיליון 1233, י"ד באדר ב' תשס"ג, 18 במרס 2003

עמוס קלוזנר –  סופר – חלק ראשון

עמוס קלוזנר – סופר – חלק שני

עמוס קלוזנר – סופר – חלק שלישי

עמוס קלוזנר – סופר – חלק רביעי

כל ירושלים ישבה בבית וכתבה

 

ו. סיפור על אהבה וחושך – מתוך שער למתחיל, גיליון 1234, כ"א באדר ב' תשס"ג, 25 במרס 2003

אמא

בסתיו שוב הורע מצבה של אמי – חלק ראשון

בסתיו שוב הורע מצבה של אמי – חלק שני

בסתיו שוב הורע מצבה של אמי – חלק שלישי

בסתיו שוב הורע מצבה של אמי – חלק רביעי

בסתיו שוב הורע מצבה של אמי – חלק חמישי

 

ז. סיפור על אהבה וחושך – מתוך שער למתחיל, גיליון 1235, כ"ח באדר ב' תשס"ג, 01 באפריל 2003

אמי הפסיקה את חייה

אחרי מות אמי – חלק ראשון

אחרי מות אמי – חלק שני

אחרי מות אמי – חלק שלישי

אחרי מות אמי – חלק רביעי

אחרי מות אמי – חלק חמישי

אחרי מות אמי – חלק שישי

אחרי מות אמי – חלק שביעי

אחרי מות אמי – חלק שמיני

לא דיברתי

 הלכתי לבד

 

בתמונה: עטיפת מהדורת 2006, בה מופיע הציור "הטרגדיה" של פיקאסו (ויקיפדיה)