בארץ

על אהבה ונישואין בישראל

על אהבה ונישואין בישראל

נתונים לרגל ט"ו באב

לרגל ט"ו באב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על נישאים בישראל בשנת 2020.

הינה הנתונים העיקריים: 

39,984 זוגות נישאו בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין, זו ירידה של 17% לעומת מספר הזוגות שנישאו בשנת 2019. כ-68% מהזוגות יהודים. זו ירידה של 19% במספר הזוגות היהודים שנישאו לעומת שנת 2019.

בשנים האחרונות חלה עלייה באחוז הצעירים היהודים שחיים במגורי יחד (מגורים משותפים של בני זוג שאינם נשואים זה לזה), במקביל לירידה בשיעור הנישאים.

גיל הנישואין

גיל הנישואין הממוצע בקרב חתנים שנישאו לראשונה היה 26.9 (26.8 בקרב היהודים). בשנת 2019 היה גיל זה 27.3 (27.4 בקרב היהודים), ובשנת 1970 היה גיל זה 25 הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב היהודים.

הגיל הממוצע בקרב החתנים החרדים שנישאו לראשונה היה 22.5, לעומת 28.9 בקרב החתנים היהודים שאינם חרדים.

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלות שנישאו לראשונה היה 24.6 (25.2 בקרב היהודיות). בשנת 2019 היה גיל זה 24.9 (25.6 בקרב היהודיות), ובשנת 1970 היה גיל זה 21.7 (21.8 בקרב הכלות היהודיות).

הגיל הממוצע בקרב הכלות החרדיות שנישאו לראשונה היה 21.5, לעומת 27 בקרב הכלות היהודיות שאינן חרדיות.

יותר רווקים ורווקות

כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה היהודית, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-13% בסוף שנת 2020. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה באותה תקופה מ-2% ל-11%.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 49-45 נע בין 2.4% בבית שמש ל-29.0% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 49-45 נע בין 4.1% בבית שמש ל-32.4% בתל אביב-יפו.

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-65% בסוף שנת 2020. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה באותה תקופה מ-13% ל-51%.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 29-25 נע בין 13.8% בבני ברק ל-80.6% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 29-25 נע בין 19.1% בבני ברק ל-88.7% בתל אביב-יפו.

דיווחים על נישואין בחו"ל בשנת 2020

בשנת 2020, דווחו למרשם האוכלוסין 6,746 מקרי נישואין שנערכו בחו"ל ושבהם לפחות אחד מבני הזוג היה רשום במרשם האוכלוסין.

 

 

בתמונה: זוג כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה, ע"י Flickr, תחת רישיון

 

עלייה וקליטה

העלייה לישראל 2021 – 2022

העלייה לישראל 2021 – 2022

איך השפיעה המלחמה באוקראינה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד העלייה והקליטה פרסמו נתונים על העלייה לישראל בשנת 2021 ועל העלייה לישראל מאוקראינה ומרוסיה מאז תחילת המלחמה באוקראינה.

הינה נתונים אחדים:

בשנת 2021 הגיעו לישראל 25,497 עולים, עלייה של 29.6% לעומת שנת 2020.

50% מהעולים ב-2021 הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 14.1% הגיעו מצרפת ו-13.6% הגיעו מארצות הברית.

אומדן ארעי למחצית הראשונה של שנת 2022: בששת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית הגיעו לארץ 35,295 עולים.

מקום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-45% מהם עלו משנת 1990. 

בית, השכלה, מקצוע

העולים החדשים השתקעו לראשונה בעיקר במרכז הארץ. קרוב למחצית (44.7%) השתקעו במחוזות המרכז (23.4%) ותל אביב (21.4%). בצפון השתקעו 10.7% ובדרום 11.6%.

רמת ההשכלה של עולים בני 15 ומעלה שהגיעו בשנת 2021 הייתה גבוהה יחסית. 64.6% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה.

ל-61.5% מהעולים בני 15 ומעלה היה משלח יד אקדמי, מהם כ-506 רופאים/ות.

העלייה מרוסיה ומאוקראינה מאז תחילת המלחמה באוקראינה

על פי נתוני משרד העלייה והקליטה, בין התאריכים 31/7/2022-24/2/2022 הגיעו לישראל 31,066 עולים מאוקראינה ומרוסיה (12,175 עולים מאוקראינה ו-18,891 עולים מרוסיה). זהו גידול של 318% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 שבה הגיעו 9,774 עולים מאוקראינה ומרוסיה ( 7,123 מרוסיה, 2,651 מאוקראינה).

רוב העולים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה היו נשים – 63%. 37% מעולים מאוקראינה הם גברים. בקרב העולים מרוסיה אחוז הנשים (50.8%) דומה לאחוז הגברים (49.2%).

 

בתמונה: עולים חדשים מגיעים לישראל. בצילום, העולים החדשים יורדים ממטוס אל על שהביאם ארצה בנמל התעופה בן גוריון. 2006,  MILNER MOSHE (לע"מ)