Browsing Category

בארץ

השליחות של עידן עמדי

השליחות של עידן עמדי
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

השליחות של עידן עמדי

נס הגוף, הנפש והרוח

 

 

הזמר והשחקן עידן עמדי, שנפצע קשה לפני כשבועיים בעת שלחם ברצועת עזה, שוחרר ביום חמישי מבית החולים שיבא תל השומר לשיקום בביתו. לפני שחרורו ערך עידן מסיבת עיתונאים מרגשת בבית החולים. הגיעו אליה עיתונאים מכלי התקשורת בישראל ומכלי התקשורת בארה"ב, איטליה, צרפת וגרמניה.

כשהוא חבוש בשתי ידיו וסימני הפציעה ניכרים על פניו –  עמד עמדי ליד הפודיום וביקש להודות לצוותים הרפואיים שטיפלו בו בשטח ובבית החולים והצילו את חייו. הוא הודה לבני משפחתו – אשתו, שני ילדיו, הוריו ואחיו, לחבריו ולקהל שעטף אותו באהבה.

 

חיבוק למשפחות השכולות

בפתח דבריו אמר: "אני רוצה בראשית דבריי לשלוח חיבוק למשפחות השכולות. אני יודע שאין מילים שינחמו את הלב. חשוב לי שתדעו שהבנים והבנות שלכם הם הגיבורים שלי עד סוף ימיי. הייתה להם משמעות עצומה.

הוא דיבר בדמעות על שני חבריו שנפלו בתקרית, שבה נפצע: רס"ל גבריאל בלום ז"ל ורס"מ עקיבא יסינסקי ז"ל. למשפחותיהם אמר: "מצטער שלא עמדתי במשימתי כמפקד להשיב אותם הביתה בשלום. זה ילווה אותי כאות קין עד יומי האחרון. הכאב לעולם יִישָאר".
הפציעה והשיקום

"הגעתי לכאן שרוף ומפויח, מורדם ומונשם", סיפר. "למרבה האירוניה הייתי בלתי ניתן לזיהוי, ועל התָג נכתב 'אלמוני בן 22'. המבצע שבו נפצעתי היה מבצע חשוב וערכי. הדברים שמצאנו שם הדירו שינה מעינינו".

"יש לפניי שיקום ארוך, נפצעתי באופן קשה", אמר, "עצם זה שאני עומד מולכם – זה נס. רסיס שחדר לגופי בגרון – בנס לא פגע בעורק ראשי או בחוט השדרה… הצוות הרפואי טיפל בי במקצועיות בשטח. יחידה 669 ביצעו בי פרוצדורה שהצילה את חיי.
גופי ונפשי אומנם נפגעו, אבל רוחי חזקה מאי פעם. אני אשוב ליצור, לשיר, אני אשוב לשחק. אם אלוהים ייתן לי כוח אני אשוב להילחם על המדינה שלי, אימא, אל תכעסי
הרוח שלי חזקה בזכות עם ישראל שעטף אותי באהבה, הדבר הזה לא מובן לי מאליו. ייקח לי גם זמן להכיל את כמות האהבה שקיבלתי, תודה רבה לכולכם".
שליח של הפצועים בגוף ובנפש

"ביקשתי לקיים את מסיבת העיתונאים הזו מכמה סיבות", הסביר, "הראשונה – להודות לצוותים הרפואיים. אֶתכם אני רואה כלוחמים בשטח. אין בפי מילים להודות לכם. חשוב לי שעם ישראל ידע שהוא זכה בצוותים הרפואיים המסורים והמקצוענים ביותר.

סיבה נוספת שבגללה אני כאן היא ההבנה העמוקה של פצועי המלחמה. אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי, זה היכולת שלי להיות שליח. בשביל אנשים מסוגנו, שרגילים להיות עצמאיים וחזקים, הדבר הזה כשלעצמו הוא אתגר – להבין שאתה פצוע וחולה, לקבל שיש דברים שכנראה לא ישובו להיות כבעבר.
מכם הציבור אני מבקש – כפי שהייתם למעני, תהיו למענם. תנו להם את המקום להשמיע את כאבם, תתמכו ותחבקו. אלה שרצו ראשונים ללא היסוס ומרצון, מתוך אהבת העם והארץ, זקוקים לכם כעת בשעה הקשה שלהם. הפציעות שלהם אינן רק פיזיות, אלא גם נפשיות. יש לי האפשרות לעמוד על הבמה ולדבר בשמם ולבקש מכל הגורמים המקצועיים והאזרחים – בבקשה שימו לב אליהם".
החטופים

בנושא השבויים והנעדרים אמר: "במהלך השנים האחרונות הייתי חלק ממטה השבויים והנעדרים. במשך שנים במפגשים השונים, חזרנו ואמרנו, חבריי ואני – בעיית השבויים היא בעיה של כמה משפחות בודדות, אבל אם מדינת ישראל לא תְפַתֵח אסטרטגיה, זו תהפוך לבעיה של רבים. כואב לי לגלות שצדקנו.

המסר הכי חשוב שאני רוצה לומר – אסור להפקיר את החטופים פעם נוספת. כדי לשוב ולבנות את האמון עלינו להשיבם הביתה – זוהי חובתנו המוסרית… "
להישאר מאוחדים

"יש לנו משימה כאומה להישאר מאוחדים, לא להתפרק. להוכיח לאלה שהקריבו את חייהם למעננו שההקרבה שלהם לא הייתה לשווא. אם לא נדע להשתנות ולהפסיק עם הקשקושים והריבים  – אני מפחד שדברים כאלה יקרו שוב. אנחנו צריכים להפסיק עם השיח המטומטם והשטוח. אני באמת מאמין שרק ביחד ננצח. 

כשאנחנו מאוחדים אנחנו בלתי מנוצחים. זה ייקח זמן אבל אנחנו ננצח במלחמה הזו. אין לנו ברירה אחרת. תודה לכולכם שהגעתם, עם ישראל חי".
בתמונה: הזמר עידן עמדי בטקס לציון 120 שנה לתנועה הציונית, הר הרצל, ירושלים. הצילום: Kobi Gideon,
2017, לע"מ

הכינרת – אגם המים המתוקים הגדול בישראל

הכינרת – אגם המים המתוקים הגדול בישראל
הצילום: ויקיפדיה
הכינרת – אגם המים המְתוקים הגדול בישראל
המִפְלָס, הקַו העליון והקַו התחתון

הכִּינֶרֶת היא יַמָה בצפון מזרח ישראל. זהו אֲגַם המים המתוקים הגדול בארץ. יש לנו רק כינרת אחת, ולכן אנחנו אוהבים אותה כל כך ושרים לה שירים. 

בעבר סיפקה הכינרת כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים כתוצאה משנות בצורת שפקדו את ישראל, פחתה שאיבת המים מהאגם. מתקני ההתפלה היו לספק המים העיקרי.
כיום מספקת הכינרת בין 2 ל־13 אחוזים מהצריכה של ישראל במים.
מפלס מי הכינרת משתנה על פי עונות השנה וכמויות הגשם ונמצא לרוב בתחום של 209 עד 212 מטרים מתחת לפני הים. 
לצורכי ניהול אגם הכינרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" ו"קו אדום תחתון".
"הקו האדום העליון" הוא מפלס מקסימלי שאסור לעבור אותו כי במקרה של גאות יש סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם.
ה"קו האדום התחתון" הוא המפלס המינימלי שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים.
מפלס הכינרת הוא: 210.885- מ'.
הקו העליון הוא: 208.80- מ'.
הקו התחתון הוא: 213- מ'.

מתי נולד השם תפוז

מתי נולד השם תפוז
הצילום: Pixabay

מתי נולד השם תפוז

ויכוח מַר על פרי מָתוֹק

התפוז – תפוח הזהב – הוא אַחד הפירות המְזוֹהִים עם ארץ ישראל בעֵת החדשה. 

מי חידש את השם תפוז ומתי? 

בראשית המאה ה-20 כּוּנָה הפרי בעברית בפי רִאשונֵי המִתְיַישְבים בְּשם תפוח זהב. בשנות ה-30 הִצִיעַ הבַּלְשָן יצחק אבינרי לַהֲפוֹך את רָָאשֵֵי התֵיבוֹת תפו"ז לשֵם הפרי – תפוז. בתוך השם מִסְתַתֶרֶת גם המילה פָּז (זהב).

חידוש המילה תפוז הִתְקַבל בהִתְנגדות בְּקֶרֶב רבים ממְחַדְשֵי השפה העברית. צֵירוּף של שתי מילים קַיָים אומְנם במִקרא אך אינו נָפוץ. השימוש בהֶלְחֵם בְּסִיסִים לא היה מְקובל בראשית ימי תְחִייַת השָׂפה, והחידוש נִתְפַּס אז כבִלְתִי טִבְעִי לשפה העברית.

בַּלשנים דָרְשו בתוֹקֶף מעורְכֵי העיתונים שֶׁיִדְחו את ה"חידוש הנוֹעָז". המשורר שאול טשרניחובסקי כִּינָה את המילה תַּפּוּז "בוֹלשביזמים בשפה".

כך או כך – התפוז וטַעֲמו המתוק נִיצְחו.

 

הצילום: Pixabay 

אם אתם קוראים את המילים האלה…

אם אתם קוראים את המילים האלה…
סמל צה"ל (ויקיפדיה)
אם אתם קוראים את המילים האלה…
המכתב האחרון של אלקנה

רס"ל במיל' אלקנה ויזל (35) מבני דקלים, שנפל באסון קריסת המבנים במרכז רצועת עזה  הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים ושבעה אחים. לפני שיצא לקרב, השאיר אלקנה מכתב לבני משפחתו. אלמנתו פרסמה את המכתב אתמול:

וכך כתב, בין השאר: "אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו.

קודם כול –  במקרה שנחטפתי לשבי החמאס אני דורש שלא תיעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכול, אז אנא – פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח עדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ.

אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה.

יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה!

אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו, ושל העולם כולו.

אז בבקשה מכם – תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן, חיים של אהבה תקווה טוהר ואופטימיות.

תחיו! אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים!

בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם".

 

בתמונה: סמל צה"ל החל מינואר 2022, תחת רישיון

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו
אמנון רובינשטיין (ויקיפדיה)

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו

חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפט

הפרופסור אמנון רובינשטיין, חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפט, הלך לעולמו בגיל 92. רובינשטיין היה ממקימיה של תנועת שינוי וממנהיגי מרצ. הוא כיהן בממשלות ישראל כשר החינוך, שר התקשורת, שר המדע ושר האנרגיה. היה פרופסור למשפטים, דיקן בתי הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן.

בשנת 2006 הוענק לרובינשטיין פרס ישראל בתחום חקר המשפט. בנימוקי השופטים נכתב, בין השאר, כי רובינשטיין הוא אבי המשפט החוקתי של מדינת ישראל, וכי ספרו "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" – הוא ספר יסוד בתחום המשפט החוקתי.

עוד נכתב: "בכתיבתו המחקרית המעמיקה, ובפעילותו הציבורית המגוונת, הוא מקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם. מעטים הם האנשים היכולים להשתוות לו בתרומה למדינת ישראל, כאיש ציבור, כְּחבר ברשויות המחוקקת והמבצעת, כחוקר וכמשפטן מבריק".

אוניברסיטת רייכמן בהרצליה פרסמה הודעת אבל על מותו של רובינשטיין: "תרומתו הגדולה של פרופ' אמנון רובינשטיין לְתרבות החברה הישראלית ולחיים הציבוריים היא רבגונית וייחודית. לאמנון רובינשטיין תרומה והשפעה בתחום המשפט, עיצוב האקדמיה, תחום החקיקה והמאבק על דמותה הציונית הלאומית והכלל אנושית של מדינת ישראל".

 

 

בתמונה: פרופ' אמנון רובינשטיין, ע"י Ofer Amram, תחת רישיון

הזַמָר עידן עמדי נִפְצַע קשה בעזה

הזַמָר עידן עמדי נִפְצַע קשה בעזה
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

הזַמָר עידן עמדי נִפְצַע קשה בעזה

כְּאֵב של לוחֲמים

 

צה"ל מְפרסם את שמות הנופלים. שמות הפְּצועים הרבים אינם מתפרסמים. על הסֵבֶל שלהם מדברים בתִקשורת, אבל פחות. על הנִפגעים בנֶפֶש מדברים עוד פחות.

אתמול פורסם כי הזמר עידן עמדי נפצע קשה בקרב בעזה. הוא מְאוּשְפָּז בבית החולים שיבא. הוא מוּרְדָם ומוּנְשָם. מַצָבו קשה אך יַצִיב.

עידן, שנולד וגדל בירושלים, התפרסם בשנת 2010 בתוכנית 'כוכָב נולד', לאחר שהִשְתַחְרֵר משֵירות קרבי בצה"ל. הוא שר בתוכנית את שירו: כְּאֵב של לוחמים.

מאז – עמדי הוא אחד הזַמָרים האֲהוּבים בישראל. הוא אחד מכּוֹכְבי סִדְרַת הטלוויזיה המַצליחה 'פאודה'. 

ב-7 באוקטובר עמדי גוּיַס למילואים. בעיתונים הִתפרסמו תְמונות שלו במַדים עם הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי. הוא פִּרסם לאורך המלחמה פוסטים מתוך הרְצועה.

קוֹלָם של לוחמים

בפוסט שפִּרסם ב-25 בדצמבר כתב, בין השאר:

הלב שלנו עם משפחות הגיבורים שנפלו, אנחנו מַמשיכים ומַבטיחים שמותם של יקירינו לא יהיה לַשָוְוא.
לכל אלה שחזרו לאותם הרגלים של ה-6.10, תפסיקו.
יש קשר ישיר בין היְכוֹלֶת שלכם לְאַחֵד את השורות למצב הלוחמים בשטח.
אִמְרוּ מעט, עֲשׂוּ הרבה.

 

כְּאב של לוחמים

מילים ולחן: עידן עמדי

ערב ראשון של לְבד,
יושב וכותב לך מכתב
על כל הדברים שהיו
כל מה שקרה בְּדִיוּק

אותיות מופיעות על הקיר
אני הפַּחַד – נָעים לְהַכִּיר,
הדְמוּיוֹת אוהבות לְשַׂחֵק
זזות כאן בבית הריק, הריק

ואַת, אַת לא יודעת כמה
מִמֵך נִיסִיתִי לְהַסְתיר
את כל הסִיוּטִים בלילה
צְרָחוֹת ודם על המַדִים.
את לא מבינה כבר למה
אני מִזְמַן כבר לא אני.
תְמונות רָצות מאותו לילה
דְמָעוֹת, כְּאֵב של לוחמים

זה עֶרֶב ראשון שאַת שָם,
שוכֵב וחושב, לא נִרְדָם.
השֶקֶט לְאַט מִתְנַגֵן
מַקְדִיש לך עכשיו שיר בְּלִי שֵם
שיר בלי שם

ואַת, אַת לא יודעת כמה…

זה ערב ראשון של לְבַד,
יושב וכותב לך…

 

 

 

בתמונה: הזמר עידן עמדי בטקס לציון 120 שנה לתנועה הציונית, הר הרצל, ירושלים. הצילום: Kobi Gideon,
2017, לע"מ

יום העברית תשפ"ד

יום העברית תשפ"ד
הצילום: ויקיפדיה

יום העברית תשפ"ד

שָׂפָה שמְחַבֶּרֶת אותָנו

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים, בין השאר:

יום העברית תשפ"ד המְצוין כמִדֵי שנה בכ"א בטבת, הוא יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה,
מִתקיים השנה בצֵל המִלחמה הקשה שפָרְצָה בשמחת תורה, שבעה באוקטובר 2023.

לְרֶגֶל יום העברית האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מַציגות מֵיזָם מיוחד של מילים שנותנות קול ומַשְמָעוּת לתְקוּפָה.

את המילים בָּחֲרו עשרים נשים וגברים – אם ששָכְלָה את בנה הלוחם, אימָהות שילדיהן נֶחטפו, שוטרת שלחמה בשְׂדֵרות, בני נוער מְפוּנִים מהדרום ומהצפון, תושָבי העוטף, לוחֲמֵי צה"ל, אִישֵי ציבור, רופאים ומִתְנַדְבִים – כולם הפָּנים היפות של ישראל.

ביחד הִתקבל פְּסֵיפס של מילים שמַצִיעַ הִתְבּוֹנְנוּת על האוֹפֶן שבו נָגְעו אֵירוּעֵי המלחמה בכל אחד מאיתָנו.

המילים שנִבחרו:

אור

חיים

רוּחַ

שוּתָפוּת

מוֹלֶדֶת

יִשְׂרְאֵלִיוּת

בית

רֵעוּת

אַהֲבָה

אַחְדוּת

מִשְפַּחְתִיוּת

בְּאֵר

כִּיסוּפִים

ריחוק

זֶהות

שְלִיחוּת

רֶפֶת

אֱמוּנָה

תוּשִייָה

את רשימת האנשים שבחרו את המילים ואת דבריהם על הבחירה אפשר למצוא באתר האקדמיה ללשון.

 

בתמונה: דגל ישראל, תחת רישיון נחלת הכלל

 

השמות הפופולריים לתינוקות שנולדו בישראל ב-2022

השמות הפופולריים לתינוקות שנולדו בישראל ב-2022
הצילום: ויקיפדיה

השמות הפופולריים לתינוקות שנולדו בישראל ב-2022

אביגיל ודוד, מוחמד ומרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נְתונים על השמות שנתנו הורים לתינוקות שנולדו בישראל בשנת 2022.

הינה נתונים אחדים:

השם הנָפוץ ביותר במִגְזָר היהודי לבנות הוא אביגיל, שהוריד למקום השני את השם תמר, שהיה במקום הראשון בשנה קודמת. במקום השלישי השם איילה. אחריהם ברְשימת עשרת השמות המובילים לבנות יהודיות בשנת 2022: מאיה, נועה, שרה, יעל, אסתר, אדל וליבי.

בשמות הבנים במִגזָר היהודי: השם דוד היה הנפוץ ביותר זו השנה השנייה. אחריו ברשימת עשרת השמות המובילים לשנת 2022 לבנים יהודים: אריאל, לביא, רפאל, יוסף, ארי, נועם, אורי, משה ויהודה.

מוחמד היה השם הנפוץ ביותר בישראל לבנים גם בשנת 2022. בשנת 2022 נקראו 2,418 בנים בישראל בשם מוחמד. השם השני הנפוץ ביותר היה אריאל, שניתן ל-2,088 ילדים, (1,404 בנים ו-618 בנות).

במגזר המוסלמי השם הנפוץ ביותר לבנים היה מוחמד והשם הנפוץ לבנות היה מרים.

בקרב הבנות הדרוזיות השם הנפוץ ביותר היה: איילה. בקרב הבנים הדרוזים השם הנפוץ ביותר היה אדם.
השמות הנְדִירִים
והיו גם שמות מיוחדים ונְדירים: בין הבנים: חושן, נמרוד, פורת, רגב, שלם, אהוביה, דוראל, ישעי, כליל, ג'ון, ארטיום, טבע, יניב, ירון, מייק, מישל, ענר, קים, אלישמע, לשם, מייקי, מקס, מקסים, מרטין ותאו.
בין השמות הנדירים לבנות: נחלה, פז, קירה, אלכסנדרה, לוסי, מל, שיינה, שילה, תלמה, זוהרה, יונה, שירז, אפריל, דבש, שקל, הינדל, זעלדא, נהורה, נחל, הינדי, חסיה, צליל, שון, תניא, תרצה – וכך גם השמות ענת ושרית – שהיו נפוצים מאוד בעבר.

 

 

בתמונה: חדר התינוקות, 1952, ע"י בנו רותנברג /אוסף מיתר / הספרייה הלאומית / האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, תחת רישיון

מבקר המדינה:

מבקר המדינה:
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (ויקיפדיה)
מְבקר המדינה:
נִבְחַן אַחְרָיוּת אִישִית ל-7 באוקטובר בכל הדְרָגִים 

מְבַקֵר המדינה מתניהו אנגלמן סָקַר אתמול בפני עובדי משרד המְבקר את רְשימת התְחוּמים שבְּכַוָונָתו לִבְדוֹק בכל הנוֹגֵעַ לטֶבַח 7 באוקטובר, לתְקוּפה שקָדְמָה לו ולהִתְנַהֲלוּת משְׂרְדֵי הממשלה בנושא הטיפול שניתן לִכְלַל תושבי המדינה בתְקופה שלאחריו.

המבקר אמר, בין השְאר: "כבר כָּעֵת בָּרור שהממשלה וכוחות הביטָחון מְחוּיָבים לְבַצֵעַ בֶּדֶק בית מַשְמָעוּתִי כיצד אֵירַע הכֶּשֶל הגדול ב-7 באוקטובר".
המבקר אמר כי הֶטבַח, הַשְלָכוֹתָיו והכְּשָלִים המִסְתַמְנים בזיקָה אליו עד לימים אלו מחייבים את בִּיקורֶת המדינה לִבְחוֹן את האַחְרָיוּת האישית של כל הדְרָגִים – המְדיני, הצְבָאי והאֶזְרָחי
בתְחום המְדיני תִיבָּחֵן הִתְנַהֲלוּת הממשלה בהֶיבֵּטים הבאים: ביטְחוני – התנהלות הקבינט המְדיני-ביטְחוני; אֶזרָחי – ניהוּל הטיפול של משרדי הממשלה בעוֹרֶף; כַּלְכָּלִי – הִתנהלות הקבינט הכלכלי-חֶברתי.
בתמונה: מתניהו אנגלמן, ע"י איציק הררי, תחת רישיון

אימא ואבא יקרים!

אימא ואבא יקרים!
בית קברות צבאי (ויקיפדיה)

אימא ואבא יקרים!

אם אתם קוראים את המכתב הזה…

מְחיר המלחמה כָּבֵד מיום ליום.

שֵם ועוד שֵם ועוד שֵם ש'הוּתַר לפִרסום'… תמונה ועוד תמונה ועוד תמונה… משפחה ועוד משפחה…

עוד משפחה שמעה את 'הַדְפיקה בדלת'. עוד משפחה הִצְטרפה למשפחת השְכוֹֹל. 

קשה לְהָכִיל את שִבְרון הלב, את הכְּאב.

ההַלְוָויוֹת

להַלְוָויוֹת בבתי העלמין הצְבאיים באים אזרחים רבים שלא הִכִּירו את הנופל ומשפחתו. נושְׂאים את דגלֵי ישראל לאורך הדרכים המובילות לבתי העלמין. מבקשים לְכַבֵּד, לומר תודה.

בתוך הטֶקס הדתי והצבאי – בני המשפחה והחברים נושְׂאים הֶסְפֵּדים קוֹרְעֵי לב. חלק מההורים והאחים מַסְפידים בצרפתית, באנגלית, ברוסית…

חֶלקם מספרים על הדברים האחרונים שאמרו להם הנופלים. על הפגישה האחרונה. על שיחת הטלפון האחרונה, שבה אמרו להם: תִשְמוֹר על עצמך… והם ביקשו לְהַרְגִיעַ: אל תִדאגו…

בליבם הם ידעו שלא כל מי שיוצא למלחמה – חוזר…

זמרים שרים שיר שהנופל אהב, שיר שהמשפחה ביקשה. 

שלוש היְריוֹת בסוף הטקס מְפַלְחוֹת את האוויר. זוֹעֲקוֹת לשמיים.

כלֵי התִקְשורת מביאים את סיפור חייהם ונְפילתם. בני המשפחות והחברים מספרים עליהם בדְמעות, בגַאֲוָוה. מספרים מי היו ומה לא יהיו עוד. 

תַעֲצוּמוֹת הנֶפֶש והגְבורה של בני משפחות הנופלים מְעוֹרְרוֹת פְּליאה והַשְרָאָה. איזה אנשים!… הטובים שבטובים שגידְלו וחינְכו את הטובים שבטובים.

 

הצַוָואוֹת

יש חיילים שמַשאירים מכתב צַוָואה למשפחה. הם מַפקידים אותו אצל חבר. המכתבים פותחים במילים: אם אתם קוראים את המכתב הזה סימן שקרה לי משהו…

שניים מהמכתבים האלה פורסמו על ידי בני משפְּחותיהם בתִקְשוֹרֶת. נָביא אותם כאן:

 

צַוָואָתו של בן זוסמן

בן זוסמן רס"ל (במיל') מירושלים, לוחם בְגדוד ההנדסה הקְרבית, נפל ב-3 בדצמבר 2023 בקְרב בצפון רצועת עזה, בן 22 בנופלו.

כך כתב:

"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבָּסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מַכִּירים אותי, כנראֶה אין מְאוּשָר ממני כרגע.

לא סתם הייתי ממש לִקראת הַגְשָמַת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודֶה על הזְכות שתהיה לי לְהָגֵן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

‏גם אם יִקֱרֶה לי משהו, אני לא מַרְשֶה לכם לִשְקוֹעַ בעֶצֶב. הייתה לי הזְכות לְהַגְשים את החלום והיִיעוּד שלי ותהיו בטוחים שאני מִסתכל עליכם מִלמעלה ומְחַיֵיך חִיוּך עֲנָק. כנראה שאֵשֵב ליד סבא ונַשלים קצת פְּעָרִים. כל אחד יְסַפר על החוויות שלו ומה הִשתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נְדבר קצת פוליטיקה, נִשְאַל אותו מה דעתו.

‏אם חס וחלילה אתם יושבים 'שבעה', תַהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכֵיף. שיהיה אוכל, בְּשָׂרי כמובן, בירות, שְתייה מְתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צְחוֹקִים, תִשמעו סיפורים, תִפגשו את כל שְאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מְקַנֵא בכם. הייתי רוצה לָשֶבֶת שם לראות את כולם.

‏עוד נְקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אֶפּוֹל בשֶבי, חי או מת – אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יִיפָּגְעו בגלל איזו עִסקה לשִחְרוּרי. אני לא מַרְשֶה לכם לא לנהל קמפיין או מַאֲבָק או משהו כזה. לא מוכן שיְשוחְרְרו מְחַבְּלים תְמוּרָתי. בשוּם דרך, צורה או עִסקה. אל תָפֵרו את המילים שלי בבקשה.

‏אני אַגִיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבִּכְלָל זוּמַנְתי למילואים. אני מְלֵא גַאֲוָוה ותְחוּשַת שְליחות ותמיד אמרתי שאם אֶצְטָרֵך לָמוּת הַלְוַואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. 'ירושלים, הִפְקַדְתי שומרים, שיום יַגִיעַ ואֶהיֶה אֶחד מהם'".

 

צַוָואָתו של יוסף גיטרץ

רב-סמל (במיל') יוסף גיטרץ מתל אביב, לוחם שיריון, נפל ב-25 בדצמבר 2023 בקרב בדרום רצועת עזה, בן 25 בנופלו.

כך כתב, בין השאר:

"אימא ואבא היקרים, אני מאוד אוהב אתכם. הכול כמו שאמור להיות. אני בעצמי בחרתי בזה. חייתי חיים טובים ומעניינים. יחד עם זאת מעולם לא פחדתי מהמוות. אני עשיתי את הבחירה הזאת בעצמי, והלכתי איתה עד הסוף. נָפַלְתי בכבוד לְמַעַן עמי. אין לי חֲרָטוֹת.

הייתי יכול לא ללכת לכאן ולְהִסְתַתֵר. אבל זה היה מְנוּגָד לכל מה שאני מַאֲמִין ומַעֲרִיך – ולמי שאני מַחְשיב את עצמי. לכן לא הייתה לי בְּרֵירה, והייתי עושה את אותו דבר אם הייתי יכול לִבְחוֹר שוב.

אני מאוד אוהב אֶתְכֶם וגֵאֵה שאתם ההורים שלי. נָתַתֶם לי הָמוֹן. היו לי חיים מאוד מעניינים, עשירים, מְאושרים, יְיחוּדיים. המָוֶות שלי רק מַדְגִיש זאת.

אתם בְּוַודָאוּת בִּכְאֵב רב. אבל אתם תִתְגַבְּרו על זה. מאוד הייתי רוצה בזה. זה הדבר העיקָרי שאני רוצה. לשניכם יש הרבה אנשים קְרובים שיִתְמְכוּ בכם. בבקשה תִמְצְאו בכל זה משהו חִיוּבִי. תהיו עם הנְכָדִים. תעזרו לישראל. אני בסדר".

 

בתמונה: Kfar Saba military Cemetery, ע"י User:Ori~, תחת רישיון