הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נְתונים על השמות שנתנו הורים לתינוקות שנולדו בישראל בשנת 2022.
הינה נתונים אחדים:
השם הנָפוץ ביותר במִגְזָר היהודי לבנות הוא אביגיל, שהוריד למקום השני את השם תמר, שהיה במקום הראשון בשנה קודמת. במקום השלישי השם איילה. אחריהם ברְשימת עשרת השמות המובילים לבנות יהודיות בשנת 2022: מאיה, נועה, שרה, יעל, אסתר, אדל וליבי.
בשמות הבנים במִגזָר היהודי: השם דוד היה הנפוץ ביותר זו השנה השנייה. אחריו ברשימת עשרת השמות המובילים לשנת 2022 לבנים יהודים: אריאל, לביא, רפאל, יוסף, ארי, נועם, אורי, משה ויהודה.
מוחמד היה השם הנפוץ ביותר בישראל לבנים גם בשנת 2022. בשנת 2022 נקראו 2,418 בנים בישראל בשם מוחמד. השם השני הנפוץ ביותר היה אריאל, שניתן ל-2,088 ילדים, (1,404 בנים ו-618 בנות).
במגזר המוסלמי השם הנפוץ ביותר לבנים היה מוחמד והשם הנפוץ לבנות היה מרים.
בקרב הבנות הדרוזיות השם הנפוץ ביותר היה: איילה. בקרב הבנים הדרוזים השם הנפוץ ביותר היה אדם.
השמות הנְדִירִים
והיו גם שמות מיוחדים ונְדירים: בין הבנים: חושן, נמרוד, פורת, רגב, שלם, אהוביה, דוראל, ישעי, כליל, ג'ון, ארטיום, טבע, יניב, ירון, מייק, מישל, ענר, קים, אלישמע, לשם, מייקי, מקס, מקסים, מרטין ותאו.
בין השמות הנדירים לבנות: נחלה, פז, קירה, אלכסנדרה, לוסי, מל, שיינה, שילה, תלמה, זוהרה, יונה, שירז, אפריל, דבש, שקל, הינדל, זעלדא, נהורה, נחל, הינדי, חסיה, צליל, שון, תניא, תרצה – וכך גם השמות ענת ושרית – שהיו נפוצים מאוד בעבר.
הממשלה הֵחליטה לְהַאֲרִיך עד 29 בפברואר את פִּינוּיהתושבים שפּוּנוּ מבתיהם בצפון ובדרום בְּשֶל המלחמה.
לפי החלטת הממשלה החל מ-1 בינואר לתושבי היישובים הנמצאים במרחק של 7-4 קילומטרים מהרצועה תִינָתֵן האפשרות לָשוּב לבתיהם ולקבל 'מַעֲנַקשִיבָה' בסך 200 שקלים ליום למבוגר ו-100 שקלים לילד. מַטְרַת המַעֲנָק היא לְעוֹדֵדחזרה לבתים של התושבים שיִִרצו בכָך.
כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי, כגון וּכְשֶבְּהִשְתַעַשְעוּיוֹתֵיהֶם, וְלִכְשֶתִתִמַרְמֵרְנָה.
במילים אלו נוספו אותיות שימוש בראש המילה היסודית וצורני נטייה (צורן הרבים וכינוי השייכות) בסופה. בשפות אחרות (אנגלית למשל) רצף זהה במשמעות נכתב בכמה מילים. למשל, בעברית נוכל לומר במילה אחת וּכְשֶׁיֵּאָכֵל, ואילו באנגלית נזדקק לשם כך לחמש מילים: and when it is eaten.
ערכים מילוניים
אם השאלה היא על מילים שהן עצמן ערכים מילוניים, ללא אותיות שימוש וללא צורני נטייה, קשה למצוא מילים עבריות ארוכות. העברית, ובעיקר לשון המקרא, מבוססת על שורשים ותבניות (משקלים במערכת השם ובניינים במערכת הפועל), ורוב השורשים הם בני שלוש אותיות בלבד. המילים הארוכות ביותר שיכולות להיווצר בדרך זו הן מילים משורשים מרובעים בתבניות ארוכות יחסית, כגון התגלגלות.
בלשון חכמים ובלשון ימי הביניים ועוד יותר בעברית החדשה נעשה השימוש בצורני גזירה שכיח יותר בעברית. שלא כתבנית, שבתוכה משולבות אותיות השורש, צורני הגזירה נוספים למילה קיימת, ולפיכך עשויים ליצור מילים ארוכות יחסית. למשל: עיתון + ־ַאי + ־וּת = עיתונאות. סמכות + ־ן + ־וּת = סַמְכוּתָנוּת. ואולם צורני הגזירה העבריים קצרים יחסית, ולכן הוספתם לערך עברי קיים איננה יוצרת מילה ארוכה בהשוואה למילים ארוכות בשפות אחרות. צורנים המצטרפים למילים בראשן נכתבים לרוב בתיבה נפרדת, כגון 'בין־עירוני'.
בעברית החדשה נוצרות מילים גם בדרך של הֶלְחֵם, כגון מִדרחוב ומַחזמר. אך גם אלה לא יוצרות מילים ארוכות מאוד.
אחת הסיבות העיקריות לאריכותן של מילים בשפות אחרות לעומת מילים בעברית היא נוהג הכתיבה: בלשונות אירופה צירופי מילים נכתבים לעיתים קרובות במילה אחת, ואילו הצירוף העברי המקביל נכתב בשתי מילים. לדוגמה, בגרמנית ובאנגלית כותבים kindergarten במילה אחת ואילו המקבילה העברית נכתבת בשתי מילים: גן ילדים.
מילים שאולות
למעשה רוב הערכים המילוניים הארוכים בשפה העברית אינם ערכים עבריים מקוריים, אלא מילים שאולות, כגון אנדרלמוסיה (מילה יוונית שנשאלה לעברית בלשון חז"ל), אנציקלופדיה, גאומורפולוגיה, תרמואלקטרומוטורי, אינטרדיסציפלינריוּת.
בתנ"ך
גם אחת משלוש המילים הארוכות ביותר בתנ"ך והידועה שבהן – וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים (אסתר ט, ג) – איננה מילה עברית במקורה, אלא מילה פרסית. אך שתי האחרות עבריות, ושתיהן מיחזקאל: וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן (טז, מז), וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם (כ, מד).