Browsing Category

בארץ

מֵרְץ או מארס?

מֵרְץ או מארס?
הצילום: ויקיפדיה

מֵרְץ או מארס?

גם וגם

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים: 

מַארְס (Mars) הוא אל המלחמה במיתולוגיה הרומית. על שמו קראו הרומאים גם לכוכב הלכת האדום (בפינו: מאדים) וגם לאחד מחודשי השנה. שם זה התגלגל לשפות שונות במבטאים ובכתיבים שונים. למשל באנגלית הוא קרוי March (נֶהגה מַארְץ') ובגרמנית März (נהגה מֵרְץ).

בְּעברית בדרך כלל אומצה לשמות החודשים הלועזיים הגייתם בגרמנית, וכמו ינואר, יולי או דצמבר רווחת בפי דוברי העברית ההגייה מֵרְץ (אבל אוֹגוסט ולא אאוּגוסט כִּבְגרמנית). אך יש המקפידים בְּעברית לקרוא לחודש הלועזי בשם האל הרומי מַארס.

וזה נוסח החלטת האקדמיה: בשם החודש השלישי בשנה הכללית מקוימות שתי צורות: מֵרְץ ומארס.

 

בתמונה: Calendar icon of Mozilla Sunbird, ע"י Mark L. Carson, תחת רישיון

הבחירות לרשויות המקומיות 

הבחירות לרשויות המקומיות 
הצילום: ויקיפדיה

הבחירות לרשויות המקומיות 

יום שלישי 27 בפברואר 2024

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל יתקיימו ביום שלישי, 27.02.2024, י"ח באדר א' תשפ"ד. 

החוק קובע כי עירייה או מועצה של רשות מקומית תיבחר בבחירות כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.​

על פי החוק, בחירות לרשויות המקומיות מתקיימות בכל חמש שנים, ביום ג' השלישי לחודש חשוון. הבחירות היו אמורות להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 אך נדחו בשל המלחמה.

241 מועצות מקומיות יקיימו את הבחירות במועד. מתוכן: 75 עיריות ו-52 מועצות אזוריות.

14 רשויות דוחות את הבחירות:

בעוטף עזה: שדרות, אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב, שער הנגב.

בגבול לבנון: קריית שמונה, מטה אשר, מעלה יוסף, הגליל העליון, מבואות חרמון, מרום גליל, מטולה, רג'ר, שלומי.

מספר בעלי זכות ההצבעה:7,190,584.

לבירור בדיקת הזכאות להצביע ומיקום הקלפי ולקבלת מידע מלא בנושא הבחירות – יש להיכנס לאתר משרד הפנים.

 

יום שבתון

יום הבחירות יהיה יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים יפעלו כסדרם.

שעות ההצבעה

קלפיות יהיו פתוחות להצבעה ביום הבחירות מ-7:00 בבוקר עד 22:00 בלילה.

ברשות מקומית שמספר הזכאים להצביע בה אינו עולה על 350, הקלפי תהיה פתוחה מ-7:00 בבוקר עד 20:00 בערב.

מי שהגיע לקלפי בשעות ההצבעה יהיה זכאי להצביע גם אם הצבעתו התעכבה עד אחרי סיום שעות ההצבעה.

הקלפי תיסגר לפני שעת הסגירה שנקבעה אם כל מי שזכאים להצביע בה הצביעו.

מי זכאי להצביע

בבחירות לרשות מקומית זכאי להצביע מי שמלאו לו 17 עד ליום הבחירות והוא רשום בפנקס הבוחרים כתושב של אותה רשות.

הודעה לבוחר

הודעה לבוחר נשלחת לכל בעלי זכות הבחירה בישראל לא יאוחר מהיום ה-21 שלפני יום הבחירות. ההודעה נשלחת לכתובת המעודכנת בפנקס הבוחרים.

בהודעה מופיעים שם הבוחר, כתובתו ופרטי הקלפי שבה יצביע: כתובתה, מיקומה והאם היא נגישה לאנשים המוגבלים בניידות.

 

 

מהו מסמך מזהה

יש להביא לקלפי מסמך מזהה. זיהוי הבוחר ייעשה באמצעות אחת מארבע התעודות הבאות הכוללות בתוכן תמונה של הבוחר:

1.תעודת הזהות של הבוחר;

2.דרכון ישראלי תקף של הבוחר;

3.רישיון נהיגה ישראלי תקף של הבוחר;

4.תעודה צבאית אישית תקפה.

שימו לב!

ההודעה לבוחר – אינה מהווה תחליף למסמך הזיהוי.

אין חובה לבוא למקום הקלפי עם הספח של תעודת הזהות או עם ההודעה לבוחר.

לא ניתן להצביע באמצעות הספח בלבד של תעודת הזהות!

איך מצביעים

ביום הבחירות יש להגיע לקלפי שכתובתה רשומה בהודעה לבוחר.

המצביע נכנס בתורו לחדר שבו נמצאת הקלפי שבה הוא מצביע.

חברי ועדת הקלפי בודקים את זהותו של המצביע – על פי תעודת הזהות, או תעודה מזהה אחרת (ראו כאן "מסמך מזהה"), ההודעה לבוחר שקיבל בדואר והרשימות שבידיהם.

לאחר זיהוי הבוחר, יושאר המסמך המזהה אצל יו"ר הוועדה עד סיום ההצבעה.

כל בוחר מקבל שתי מעטפות הצבעה חתומות כדין – מעטפה לבנה ומעטפה צהובה.

מאחורי הפרגוד בתא ההצבעה יש להכניס פתק הצבעה לבן ועליו שם הרשימה שאותה בוחרים למועצה – לתוך מעטפת ההצבעה הלבנה, ופתק הצבעה צהוב ועליו שם המועמד שאותו בוחרים לראש הרשות – לתוך מעטפת ההצבעה הצהובה.

אם חסרים בתא ההצבעה פתקים עם שמות, אפשר להשתמש בפתקים ריקים הנמצאים במדף הפתקים:

על פתק ריק לבן יש לרשום, בכתב יד, את אות/אותיות הרשימה למועצת הרשות, או אות/אותיות עם הכינוי.

על פתק ריק צהוב יש לרשום, בכתב יד, את שמו הפרטי ושם משפחתו של המועמד לראש הרשות.

לאחר הכנסת פתקי ההצבעה למעטפות, יש לוודא שהם אינם בולטים מחוץ למעטפה (אין חובה להדביק את מעטפת ההצבעה).

הבוחר חוזר מתא ההצבעה אל שולחן ועדת הקלפי, מראה לחברי ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה ומכניס אותן אל תוך תיבת הקלפי.

חשוב לדעת:

אין להכניס את פתקי ההצבעה אל תוך תיבת הקלפי ללא מעטפה!

חובה על הבוחר להכניס לתוך תיבת הקלפי את כל מעטפות ההצבעה שקיבל, גם אם לא עשה שימוש באחת או ביותר ממעטפות ההצבעה שנמסרו לו.

חשוב לזכור להביא לקלפי את תעודת הזהות או מסמך מזהה עם תמונה!

הצילום: ויקיפדיה

בתמונה: הפתקים בהם ישתמשו הבוחרים: פתק צהוב לבחירת ראש הרשות המקומית, פתק לבן לבחירות רשימה לרשות המקומית, ע"י Hidro, תחת רישיון

חיילים

חיילים יכולים להצביע בקלפיות הצבאיות בבסיסי צה"ל או בקלפי שבה הם רשומים ברשימת הבוחרים ברשות המקומית.

מאושפזים

אדם המאושפז בבית חולים ביום הבחירות, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאשפוז במחלקת אשפוז יום, יהיה רשאי להצביע בבחירות לרשויות המקומיות בקלפי למאושפזים המוצבת בבית החולים שבו הוא מאושפז, בכפוף להצגת אישור אשפוז שקיבל מאחראי בית החולים.​

מלווה למצביע

מצביע שאינו מסוגל לבצע את הפעולות הפיזיות בתא ההצבעה לבדו בגלל נכות או מחלה, רשאי להגיע עם מלווה שיעזור לו בהצבעה. המלווה אינו יכול להיות מנהל או עובד במוסד שבו שוהה המצביע, או חבר בוועדת הקלפי.

שימו לב!

בוחר שאינו יודע את השפה העברית אינו רשאי להביא עמו מלווה להצבעה!

הצבעה של מוגבלים בניידות

אנשים המוגבלים בניידותם זכאים להצביע בקלפי נגישה.

קולות כשרים

אם נמצאו בתוך מעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקים כשרים זהים – ייספר קול כשר אחד

בלבד.

קולות פסולים

פתק הצבעה מסומן בצורה העלולה לזהות את המצביע;

פתק הצבעה מודפס שאינו מתאים לדוגמה שאושרה;

ארבעה פתקי הצבעה זהים או יותר בתוך מעטפה אחת;

מעטפה הכוללת דבר כלשהו נוסף לפתק ההצבעה;

שני פתקי הצבעה שונים בתוך מעטפה אחת;

פתק הצבעה בכתב יד אשר הרשום בו אינו ברור ואינו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות(יות) הרשימה;

פתק הצבעה לרשימה ללא סימון האות(יות) של הרשימה;

פתק הצבעה בכתב יד שנכתב בשפה שאיננה עברית או ערבית;

פתק הצבעה ריק;

מעטפה ריקה;

מעטפה המכילה פתק הצבעה בצבע שונה בצבעו מצבע המעטפה;

מעטפה הכוללת בתוכה פתקי הצבעה בצבעים שונים;

פתק לבן או צהוב ללא כל סימון (פתק ריק)

 

בתמונה: פתקי הצבעה בבחירות המקומיות בירושלים ב-2008, ע"י צילמתי קלפי, תחת רישיון

 

מילון הבחירות לרשויות המקומיות

מילון הבחירות לרשויות המקומיות
הצילום: ויקיפדיה

בעלי זכות בחירה

בבחירות לרשות מקומית זכאי להצביע מי שמלאו לו 17 עד ליום הבחירות והוא רשום בפנקס הבוחרים כתושב של אותה רשות.

הודעה לבוחר

כל אזרח בעל זכות בחירה מקבל לביתו בדואר הודעה לבוחר ובה כתובת הקלפי שבה הוא מצביע ומספרה. גם אזרח שלא קיבל הודעה כזו יבוא לקלפי ביום הבחירות עם תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת שיש בה תמונה.

 

ועדת קלפי

בכל קלפי יושבת ביום הבחירות ועדה שבה נציגים של הרשימות המועמדות. תפקיד הוועדה לשמור על כך שהבחירות בקלפי יתנהלו לפי החוק.

רשימה

קבוצת אנשים שרוצים להיבחר בבחירות לרשות מקומית.

מועמדים

אזרחים שרוצים להיבחר בבחירות.

מסע בחירות

קמפיין

מצביעים

האזרחים הבוחרים. בעברית: מצביעים ל… מצביעים בעד… מצביעים עבור רשימה…

מצע

מסמך ובו האידיאולוגיה והתוכנית של הרשימה או של המועמד. (מה הרשימה או המועמד מציעים לעשות ברשות המקומית).

מתנדנדים

בוחרים שאינם יודעים עד הרגע האחרון למי להצביע.

ספירת קולות

אחרי שסוגרים את הקלפיות מתחילים לפתוח את המעטפות ולספור את הקולות: כשמסיימים את ספירת הקולות בכל הקלפיות, מפרסמים את התוצאות של הבחירות.

סקר

משאל סטטיסטי שבודק את דעת הקהל . סקרי בחירות בודקים איך האזרחים מתכוונים להצביע ביום הבחירות.

פתקים

פיסות נייר קטנות. על כל אחד מהפתקים כתוב: שם מועמד או שם רשימה או אותיות הרשימה. הפתקים נמצאים מאחורי פרגוד (מסך, וילון) בחדר הקלפי. הבוחר מכניס לכל מעטפה שקיבל את הפתק שבחר להכניס.

פתקי הצבעה בבחירות המקומיות בירושלים ב-2008 (ויקיפדיה)

פתק לבן

פתק שאין עליו שם ואות של רשימה. מי שאינו רוצה לבחור ברשימה כלשהי רשאי להכניס פתק לבן למעטפה. מי שבוחר ברשימה שהפתק שלה אינו נמצא בין הפתקים בקלפי שלו, רשאי לכתוב בכתב ידו את שם הרשימה ואת האות שלה ולהכניס את הפתק למעטפה.

קולות

לכל אזרח שהצביע יש קול אחד בבחירות.

קולות צפים

בעלי זכות בחירה שעדיין לא החליטו בעד מי להצביע.

קולות כשרים

הקולות של המצביעים שהצביעו לפי החוק.

קולות פסולים

הקולות של המצביעים שנפסלו כי הצביעו שלא לפי החוק (למשל: מעטפה שהיו בה כמה פתקים של כמה רשימות – נפסלת).

קלפי

קופסה, תיבה שבה שם הבוחר את המעטפה אחרי שהכניס לתוכה את פתק ההצבעה. גם מקום ההצבעה נקרא קלפי. לכל קלפי- מספר. קלפיות רבות ממוקמות בבתי ספר.

 

קלפי מאחורי פרגוד הצבעה (ויקיפדיה)

רשות מקומית

עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית

רשימה

קבוצת אנשים שרוצים להיבחר בבחירות לרשות מקומית.

שבתון

יום הבחירות הוא יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים פועלים כסדרם.

שיעור הצבעה

אחוז בעלי זכות הבחירה שהצביעו בבחירות. שיעור הצבעה גבוה;  שיעור הצבעה נמוך.

תעמולת בחירות

תעמולה – פרופגנדה

 

בתמונה: פתקי הצבעה בבחירות המקומיות בירושלים ב-2008, ע"י צילמתי קלפי, תחת רישיון

מדברים על זה…

מדברים על זה…
הצילום: ויקיפדיה

מדברים על זה…

מַשָּׂא וּמַתָּן

בימים שבהם מדברים על מַשָׂא ומַתָן עם ארגון הטרור חמאס, אתר האקדמיה ללשון העברית עוסק בצֵירוף משא ומתן. וכך נכתב באתר, בין השאר:

הצֵירוף משא ומתן מציין הִידָבְרוּת בין שני צְדדים במטרה להגיע להֶסְדֵר כלשהו או לעִסקה.

הצֵירוף משא ומתן מציין פעולה הֲדָדִית: כל אחד מן הצדדים לוקח (=נושא) משהו מן האחר ונותן לאחר דבר מה משלו. 

בסִפרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מִסחר אך גם לעִיסוק בִּכְלָל.

לצד הצירוף השֵמָנִי משמש הצירוף הפועלי נָשָׂא ונָתַן – המְציין בספרות חז"ל עיסוק במסחר וגם הִידָיְינות בעניין מִשפָּטי או הִלְכָתִי וכדומה. 

בעברית החדשה 'משא ומתן' אינו משמש בהֶקְשֵר של פעולות מִסחריות יום־יומיות, אלא בהֶקשר של עֲסקות כלכליות גדולות, וכן בהֶקשר של הַסְדָרַת יַחֲסֵי עבודה או הֶסְדרים בין אִרגונים כגון מִפלגות ומדינות.

מִקָּח וּמִמְכָּר

דומה ל'משא ומתן' הצירוף מִקָּח וּמִמְכָּר או מֶקַח וּמִמְכָּר – גם הוא מלשון חז"ל. הצורה מִקָּח מן השורש לק"ח (<מִלְקָח) פירושה 'קְנייה', כשם שלָקוֹֹחַ הוא קונה. מן הצורה 'מיקח' הִתְגַלְגלה הצורה הסֶגולית מֶקַח, שבה המ"ם נתפסה שורשית, וכך נוצר בימינו הפועל הִתְמַקֵּחַ. אם כן הצירוף 'מִ(י)קָח ומִמְכָּר' אינו אלא 'קְנִייה ומכירה'.

צירוף נוסף הנִרְדָף ל'משא ומתן' הוא שַקְלָא וטַרְיָא השָאוּל מארמית התלמוד (מילולית: לְקיחה וזְריקה), והוא משמש במַשְמָעוּת הִידָיינות, כגון הִידָיינות משפטית.

 

הֶעָרות לְשוניות

א. הצֵירוף 'משא ומתן' נתפס כצורת יחיד אף על פי שהוא בנוי משני שמות: 'משא ומתן ממושך', 'התנהל משא ומתן'. כמו כן נוהגים לְיַידֵעַ רק את השם הראשון 'המשא ומתן' (אבל כמובן אפשר גם 'המשא והמתן'). לצירוף נוצר גם הקיצור מו"ם (כיום הוא נָדִיר יותר בשימוש).

ב. רוֹוֵחַ מאוד המִבנֶה המוּרכָּב 'ניהל משא ומתן' במקום 'נשא ונתן'. שימוש במבנה מורכב מסוג זה אפשר למצוא גם במקרים אחרים, כגון 'קיבל החלטה' במקום 'החליט', 'ניהל ויכוח' במקום 'התווכח', 'עשה שימוש' במקום 'השתמש'. יש המַמליצים לִנְקוֹט בפועל הפשוט, אך נראה שלעיתים יש טעם במבנה המורכב.

ג. בצירוף הפועלי 'נשא ונתן' לא משמשות מילות היחס הרגילות של הפעלים 'נשא' 'ו'נתן', אלא מילת היחס 'עם'. כך גם בצירוף 'משא ומתן', כגון "הוּשְׂגָה התקדמות במשא ומתן עם העובדים", וגם "לא הושגה התקדמות במשא ומתן בין ההנהלה ובין העובדים".

 

בתמונה: לחיצת יד משולשת בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין (מימין), נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר טקס חתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, ארצות הברית, 26 במרץ 1979, ע"י שבתאי טל, תחת רישיון

פסטיבל 'דרום אדום' לא מִתקיים השנה

פסטיבל 'דרום אדום' לא מִתקיים השנה
הצילום: ויקיפדיה

פסטיבל 'דרום אדום' לא מתקיים השנה

המְאָרְחִים לא בבית…

ברגע האחרון הֶחליטו מְאַרְגנֵי פסטיבל 'דרום אדום' לְבַטֵל השנה את רוב האֵירוּעים בפסטיבל שהיה אמור להתחיל ביום שישי. השנה תתקיים רק צַעֲדַת הכַלָנִיוֹת לזִכְרו של ראש מועֶצֶת 'שער הנגב' אופיר ליבשטיין, שנִרְצַח ב-7 באוקטובר בקיבוצו כפר עזה.

פסטיבל 'דרום אדום' מִתקיים בצִפון הנֶגֶב הָחֵל משנת 2007 בחודשים ינואר-פברואר, שבהם הכַּלָנִיוֹת בשיא פְּרִיחָתָן. הפסטיבל מושֵך אליו בכל שנה אַלפֵי מְטיילים מכל רַחבֵי הארץ, שבאים לֵיהָנוֹת מהנגב הפורח, מהמִפְגשים עם תושָבֵי האֵזור ומפְּעילויות לכל המשפחה.

הביטול בא בְּעִקְבוֹת הבִּיקורֶת מצד תושבי האזור, שאמרו שלא יִיתָכֵן שאורחים יְטַיְילו ויקַיימו פיקניקים במקום שהתושָבים שלו מְפוּנִים מבתיהם או חטופים בעזה…  

בר חפץ, תושב קיבוץ נירים כתב: "הכלניות חזרו, וגם דרום אדום. אל תבואו לבקר. חֶבֶל ארץ זה הוא חֶבֵל ארץ שהתושבים שלו פְּלִיטִים באַרְצָם, שהיִישוּבים שבו נְטוּשִים ושְׂרוּפִים. לעשות כאן פיקניק, זה כמו לעשות מסיבה בבית של שכן שנמצא בטיפול נִמְרָץ בבית חולים. זה לִפְלוֹש למקום כשהמְאָרְחִים אינם, שלא לדבר על אלה שלא יִתְאַפְּקוּ ורק ירצו לראות את המִיגוּנִית, או את הבתים השרופים בקיבוצים. זה הבית שלנו והפעם אנחנו לא מַזְמִינִים. תעשו טובה, ותבואו לכאן רק אחרי שהם יחזרו הביתה".

הצילום: ויקי מסע

 

בתמונה למעלה: מרבד כלניות אדומות נרחב ביער שוקדה, 5 בפברואר 2012, ע"י Flickr, תחת רישיון

בתמונה למטה: רכיבה על אופניים ליד מרבדי הכלניות בקיבוץ בארי, ע"י עמוס גיל גן-שמואל, תחת רישיון

 

השליחות של עידן עמדי

השליחות של עידן עמדי
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

השליחות של עידן עמדי

נס הגוף, הנפש והרוח

 

 

הזמר והשחקן עידן עמדי, שנפצע קשה לפני כשבועיים בעת שלחם ברצועת עזה, שוחרר ביום חמישי מבית החולים שיבא תל השומר לשיקום בביתו. לפני שחרורו ערך עידן מסיבת עיתונאים מרגשת בבית החולים. הגיעו אליה עיתונאים מכלי התקשורת בישראל ומכלי התקשורת בארה"ב, איטליה, צרפת וגרמניה.

כשהוא חבוש בשתי ידיו וסימני הפציעה ניכרים על פניו –  עמד עמדי ליד הפודיום וביקש להודות לצוותים הרפואיים שטיפלו בו בשטח ובבית החולים והצילו את חייו. הוא הודה לבני משפחתו – אשתו, שני ילדיו, הוריו ואחיו, לחבריו ולקהל שעטף אותו באהבה.

 

חיבוק למשפחות השכולות

בפתח דבריו אמר: "אני רוצה בראשית דבריי לשלוח חיבוק למשפחות השכולות. אני יודע שאין מילים שינחמו את הלב. חשוב לי שתדעו שהבנים והבנות שלכם הם הגיבורים שלי עד סוף ימיי. הייתה להם משמעות עצומה.

הוא דיבר בדמעות על שני חבריו שנפלו בתקרית, שבה נפצע: רס"ל גבריאל בלום ז"ל ורס"מ עקיבא יסינסקי ז"ל. למשפחותיהם אמר: "מצטער שלא עמדתי במשימתי כמפקד להשיב אותם הביתה בשלום. זה ילווה אותי כאות קין עד יומי האחרון. הכאב לעולם יִישָאר".
הפציעה והשיקום

"הגעתי לכאן שרוף ומפויח, מורדם ומונשם", סיפר. "למרבה האירוניה הייתי בלתי ניתן לזיהוי, ועל התָג נכתב 'אלמוני בן 22'. המבצע שבו נפצעתי היה מבצע חשוב וערכי. הדברים שמצאנו שם הדירו שינה מעינינו".

"יש לפניי שיקום ארוך, נפצעתי באופן קשה", אמר, "עצם זה שאני עומד מולכם – זה נס. רסיס שחדר לגופי בגרון – בנס לא פגע בעורק ראשי או בחוט השדרה… הצוות הרפואי טיפל בי במקצועיות בשטח. יחידה 669 ביצעו בי פרוצדורה שהצילה את חיי.
גופי ונפשי אומנם נפגעו, אבל רוחי חזקה מאי פעם. אני אשוב ליצור, לשיר, אני אשוב לשחק. אם אלוהים ייתן לי כוח אני אשוב להילחם על המדינה שלי, אימא, אל תכעסי
הרוח שלי חזקה בזכות עם ישראל שעטף אותי באהבה, הדבר הזה לא מובן לי מאליו. ייקח לי גם זמן להכיל את כמות האהבה שקיבלתי, תודה רבה לכולכם".
שליח של הפצועים בגוף ובנפש

"ביקשתי לקיים את מסיבת העיתונאים הזו מכמה סיבות", הסביר, "הראשונה – להודות לצוותים הרפואיים. אֶתכם אני רואה כלוחמים בשטח. אין בפי מילים להודות לכם. חשוב לי שעם ישראל ידע שהוא זכה בצוותים הרפואיים המסורים והמקצוענים ביותר.

סיבה נוספת שבגללה אני כאן היא ההבנה העמוקה של פצועי המלחמה. אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי, זה היכולת שלי להיות שליח. בשביל אנשים מסוגנו, שרגילים להיות עצמאיים וחזקים, הדבר הזה כשלעצמו הוא אתגר – להבין שאתה פצוע וחולה, לקבל שיש דברים שכנראה לא ישובו להיות כבעבר.
מכם הציבור אני מבקש – כפי שהייתם למעני, תהיו למענם. תנו להם את המקום להשמיע את כאבם, תתמכו ותחבקו. אלה שרצו ראשונים ללא היסוס ומרצון, מתוך אהבת העם והארץ, זקוקים לכם כעת בשעה הקשה שלהם. הפציעות שלהם אינן רק פיזיות, אלא גם נפשיות. יש לי האפשרות לעמוד על הבמה ולדבר בשמם ולבקש מכל הגורמים המקצועיים והאזרחים – בבקשה שימו לב אליהם".
החטופים

בנושא השבויים והנעדרים אמר: "במהלך השנים האחרונות הייתי חלק ממטה השבויים והנעדרים. במשך שנים במפגשים השונים, חזרנו ואמרנו, חבריי ואני – בעיית השבויים היא בעיה של כמה משפחות בודדות, אבל אם מדינת ישראל לא תְפַתֵח אסטרטגיה, זו תהפוך לבעיה של רבים. כואב לי לגלות שצדקנו.

המסר הכי חשוב שאני רוצה לומר – אסור להפקיר את החטופים פעם נוספת. כדי לשוב ולבנות את האמון עלינו להשיבם הביתה – זוהי חובתנו המוסרית… "
להישאר מאוחדים

"יש לנו משימה כאומה להישאר מאוחדים, לא להתפרק. להוכיח לאלה שהקריבו את חייהם למעננו שההקרבה שלהם לא הייתה לשווא. אם לא נדע להשתנות ולהפסיק עם הקשקושים והריבים  – אני מפחד שדברים כאלה יקרו שוב. אנחנו צריכים להפסיק עם השיח המטומטם והשטוח. אני באמת מאמין שרק ביחד ננצח. 

כשאנחנו מאוחדים אנחנו בלתי מנוצחים. זה ייקח זמן אבל אנחנו ננצח במלחמה הזו. אין לנו ברירה אחרת. תודה לכולכם שהגעתם, עם ישראל חי".
בתמונה: הזמר עידן עמדי בטקס לציון 120 שנה לתנועה הציונית, הר הרצל, ירושלים. הצילום: Kobi Gideon,
2017, לע"מ

הכינרת – אגם המים המתוקים הגדול בישראל

הכינרת – אגם המים המתוקים הגדול בישראל
הצילום: ויקיפדיה
הכינרת – אגם המים המְתוקים הגדול בישראל
המִפְלָס, הקַו העליון והקַו התחתון

הכִּינֶרֶת היא יַמָה בצפון מזרח ישראל. זהו אֲגַם המים המתוקים הגדול בארץ. יש לנו רק כינרת אחת, ולכן אנחנו אוהבים אותה כל כך ושרים לה שירים. 

בעבר סיפקה הכינרת כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים כתוצאה משנות בצורת שפקדו את ישראל, פחתה שאיבת המים מהאגם. מתקני ההתפלה היו לספק המים העיקרי.
כיום מספקת הכינרת בין 2 ל־13 אחוזים מהצריכה של ישראל במים.
מפלס מי הכינרת משתנה על פי עונות השנה וכמויות הגשם ונמצא לרוב בתחום של 209 עד 212 מטרים מתחת לפני הים. 
לצורכי ניהול אגם הכינרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" ו"קו אדום תחתון".
"הקו האדום העליון" הוא מפלס מקסימלי שאסור לעבור אותו כי במקרה של גאות יש סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם.
ה"קו האדום התחתון" הוא המפלס המינימלי שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים.
מפלס הכינרת הוא: 210.885- מ'.
הקו העליון הוא: 208.80- מ'.
הקו התחתון הוא: 213- מ'.

מתי נולד השם תפוז

מתי נולד השם תפוז
הצילום: Pixabay

מתי נולד השם תפוז

ויכוח מַר על פרי מָתוֹק

התפוז – תפוח הזהב – הוא אַחד הפירות המְזוֹהִים עם ארץ ישראל בעֵת החדשה. 

מי חידש את השם תפוז ומתי? 

בראשית המאה ה-20 כּוּנָה הפרי בעברית בפי רִאשונֵי המִתְיַישְבים בְּשם תפוח זהב. בשנות ה-30 הִצִיעַ הבַּלְשָן יצחק אבינרי לַהֲפוֹך את רָָאשֵֵי התֵיבוֹת תפו"ז לשֵם הפרי – תפוז. בתוך השם מִסְתַתֶרֶת גם המילה פָּז (זהב).

חידוש המילה תפוז הִתְקַבל בהִתְנגדות בְּקֶרֶב רבים ממְחַדְשֵי השפה העברית. צֵירוּף של שתי מילים קַיָים אומְנם במִקרא אך אינו נָפוץ. השימוש בהֶלְחֵם בְּסִיסִים לא היה מְקובל בראשית ימי תְחִייַת השָׂפה, והחידוש נִתְפַּס אז כבִלְתִי טִבְעִי לשפה העברית.

בַּלשנים דָרְשו בתוֹקֶף מעורְכֵי העיתונים שֶׁיִדְחו את ה"חידוש הנוֹעָז". המשורר שאול טשרניחובסקי כִּינָה את המילה תַּפּוּז "בוֹלשביזמים בשפה".

כך או כך – התפוז וטַעֲמו המתוק נִיצְחו.

 

הצילום: Pixabay 

אם אתם קוראים את המילים האלה…

אם אתם קוראים את המילים האלה…
סמל צה"ל (ויקיפדיה)
אם אתם קוראים את המילים האלה…
המכתב האחרון של אלקנה

רס"ל במיל' אלקנה ויזל (35) מבני דקלים, שנפל באסון קריסת המבנים במרכז רצועת עזה  הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים ושבעה אחים. לפני שיצא לקרב, השאיר אלקנה מכתב לבני משפחתו. אלמנתו פרסמה את המכתב אתמול:

וכך כתב, בין השאר: "אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו.

קודם כול –  במקרה שנחטפתי לשבי החמאס אני דורש שלא תיעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכול, אז אנא – פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח עדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ.

אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה.

יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה!

אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו, ושל העולם כולו.

אז בבקשה מכם – תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן, חיים של אהבה תקווה טוהר ואופטימיות.

תחיו! אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים!

בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם".

 

בתמונה: סמל צה"ל החל מינואר 2022, תחת רישיון

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו
אמנון רובינשטיין (ויקיפדיה)

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו

חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפט

הפרופסור אמנון רובינשטיין, חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפט, הלך לעולמו בגיל 92. רובינשטיין היה ממקימיה של תנועת שינוי וממנהיגי מרצ. הוא כיהן בממשלות ישראל כשר החינוך, שר התקשורת, שר המדע ושר האנרגיה. היה פרופסור למשפטים, דיקן בתי הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן.

בשנת 2006 הוענק לרובינשטיין פרס ישראל בתחום חקר המשפט. בנימוקי השופטים נכתב, בין השאר, כי רובינשטיין הוא אבי המשפט החוקתי של מדינת ישראל, וכי ספרו "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" – הוא ספר יסוד בתחום המשפט החוקתי.

עוד נכתב: "בכתיבתו המחקרית המעמיקה, ובפעילותו הציבורית המגוונת, הוא מקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם. מעטים הם האנשים היכולים להשתוות לו בתרומה למדינת ישראל, כאיש ציבור, כְּחבר ברשויות המחוקקת והמבצעת, כחוקר וכמשפטן מבריק".

אוניברסיטת רייכמן בהרצליה פרסמה הודעת אבל על מותו של רובינשטיין: "תרומתו הגדולה של פרופ' אמנון רובינשטיין לְתרבות החברה הישראלית ולחיים הציבוריים היא רבגונית וייחודית. לאמנון רובינשטיין תרומה והשפעה בתחום המשפט, עיצוב האקדמיה, תחום החקיקה והמאבק על דמותה הציונית הלאומית והכלל אנושית של מדינת ישראל".

 

 

בתמונה: פרופ' אמנון רובינשטיין, ע"י Ofer Amram, תחת רישיון