בכל שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אנחנו מזכירים את 6 מיליון הנרצחים, בהם גם הסבים והסבתות והדודים והדודות שלי שלא זכיתי להכיר;
בכל שנה אנחנו נחשפים לעוד ועוד סיפורים על הזוועות מפי הניצולים שחיים עדיין בינינו;
אנחנו יונקים השראה מתעצומות הנפש של הניצולים שהצליחו לבנות כאן חיים חדשים, להקים מדינה, להקים משפחות;
בכל שנה אני מודה בליבי להוריי זיכרונם לברכה שראו את הנולד ועלו לישראל מאירופה שנים לפני האסון שקרה לעם היהודי ולבני משפחותיהם שנשארו שם;
אני מודה להם על שנולדתי חופשייה ובטוחה במדינה שלי, במולדת, לא בארץ נֵכָר. בזכותם איני יודעת טעמן של גלות ושנאת יהודים;
בכל שנה אני מאמינה להבטחה: "לעולם לא עוד!", כי יש לנו מדינה, ויש לנו צבא;
בכל שנה מרגישים ביום הזה באוויר את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ואת יום העצמאות הממשמשים ובאים. קשה להפריד ביניהם.
והשנה…
השנה – יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל כמו התאחדו. גם יום העצמאות יהיה שונה.
רבים, ואני בתוכם, איבדו את האמון בהבטחות ובסיסמאות.
השנה – צעדתי היום, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, עם דגל ישראל לבית העלמין הצבאי ברעננה, עיר מגוריי, שבו נטמן היום לוחם צה"ל שנהרג אתמול בכרם שלום. משפחתו עלתה מצרפת לישראל לפני שנים אחדות. בני המשפחה הספידו את הנופל בצרפתית… חבריו ספדו לו בעברית.
רחובות רעננה ובית העלמין התמלאו באלפי תושבים ותיקים ועולים, תלמידים, חיילים ודגלים. ממש כמו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
כולם באו להצדיע לבן העיר שנפל. ועל פני כולם ניכר הכאב הטרי, כאב 7 באוקטובר, כאב המלחמה.
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד חיים בישראל כ-133 אלף ניצולֵי שואה ונפגְעֵי הִתְנַכְּלוּיוֹת אנטישמיות בתְקופת השואה.
62% מניצולֵי השואה הן נשים ו-38% הם גברים.
כ-20% מהם בני מעל ל-90.
בישראל חיות היום כ- 12 אלף משפחות שבהן שני בני הזוג ניצולי שואה.
כ-10% מניצולֵי השואה גרים במוסָדות.
עֲלִייַת הניצולים
2% מהניצולים עלו לישראל עוד לפני קוּם המדינה, בשנים 1947-1933.
30.5% מהניצולים עלו לישראל בגל העלייה הגדול לאחר קום המדינה (1951-1948).
29.8% עלו בשנים 1989-1952.
כשְליש עלו מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, בתְקופת גל העלייה האחרון מבריה"מ (לשעבר).
61.1% מניצולֵי השואה החיים בישראל הם יְלידֵי אירופה. יְלידֵי בריה"מ (לשעבר) הם הקבוצה הגדולה – 35.8%. 10.8% הם יְלידֵי רומניה ו-4.9% יְלידֵי פולין.
16.5% מניצולֵי השואה הם יְלידֵי מרוקו וכ-2.1% ילידי אלג'יריה. 10.9% הם ילידי עיראק. 6.6% הם מתוניסיה ומלוב.
58.5% מניצולי השואה מגרמניה ומאוסטריה עלו לישראל עוד טרם הקמת המדינה. רוב הניצולים מפולין, בולגריה, הונגריה, עיראק ולוב עלו לישראל בגל העלייה הגדול (1951-1948). מרבית ילידי מרוקו ותוניסיה עלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. רוב הניצולים מבריה"מ (לשעבר) עלו החל משנת 1990.
האביב וחופשת החג קוראים לנו לצאת לטבע, לטייל, לבקר באתרים מעניינים ולבלות עם המשפחה וחברים.
השנה, לצערנו הטעם של החג יהיה שונה… לא בכל האזורים היפים של ישראל אפשר לטייל… וגם הלב כבד… אין אביב בלב…
ובכל זאת…
אנחנו מביאים כאן הצעות לביקורים באתרים ולפעילויות בחול המועד פסח, כמו בשנים אחרות – "נורמליות"…
חלק מהאתרים והפעילויות פתוחים לקהל בחול המועד ללא תשלום. לחלק מהם יש להירשם מראש!
פסטיבל אביב בקק"ל
לכבוד חג הפסח, קרן קימת לישראל מזמינה את הציבור הרחב ליהנות משלל פעילויות לכל המשפחה. פסטיבל אביב ישראלי ביער בן שמן וביערות נוספים, סיורים, הפנינג פסח בסימן יציאת מצרים ועוד מגוון אירועים ממתינים לכם ביערות ובפארקים. חלק מהאירועים בחינם.
המועצה לשימור אתרים מזמינה בפסח למגוון פעילויות חווייתיות לכל המשפחה בעשרות אתרי מורשת בכל הארץ. בין הפעילויות: סיורים מודרכים, מופעים, סדנאות יצירה, אפיית מצות, משחקי ניווט, מרחבי בריחה, מיצגים אורקוליים ועוד. חלק מהפעילויות בחינם. לפרטים: https://shimur.org/events_cat/pesach-events
בשנים האחרונות בנק הפועלים מקיים 'פרויקט פסח': במימון הבנק ייפתחו בחינם בחול המועד יותר מ-170 אתרי מורשת, מוזיאונים, בהם מוזיאונים של משרד הביטחון וכן עסקי תיירות מהדרום. יתקיימו סיורים מודרכים.
ורדה, הפילה האסייאנית המבוגרת ביותר בספארי ברמת גן, מתה השבוע בגיל 66 – גיל שהוא גבוה בעשר שנים מתוחלת החיים של פילים.
ורדה הגיעה לספארי מגן החיות של תל אביב, שנסגר בתחילת שנות ה-80. היא הובאה לספארי יחד עם הזכר מותק, שמת לפני כשנתיים. הם הביאו לעולם עשרה פילים בריאים, שמפוזרים בגני חיות ברחבי העולם.
ורדה הייתה במשך שנים רבות השליטה בעדר הפילים בספארי. בלילות, כשהפילים היו נשכבים במיטות החול שלהם, ורדה הייתה ממתינה כדי לראות שכולם מצאו מקום ונשכבו, ורק אז הייתה מוצאת לה פינהלעצמה.
הפרֵדה
ביום ראשון בבוקר נשמעו תרועות רמותמחצר הפילים האסיאתיים בספארי. המטפלים הגיעו מייד למקום, ואז הבחינו במחזה קורע לב. ורדה שכבה על הקרקע, כשעדר הפילים נמצא לידה. הפילים ואחריהם גם עובדי הספארי ניסו לעזור לפילה לקום על רגליה – ללא הצלחה.
מַארְס (Mars) הוא אל המלחמה במיתולוגיה הרומית. על שמו קראו הרומאים גם לכוכב הלכת האדום (בפינו: מאדים) וגם לאחד מחודשי השנה. שם זה התגלגל לשפות שונות במבטאים ובכתיבים שונים. למשל באנגלית הוא קרוי March (נֶהגה מַארְץ') ובגרמנית März (נהגה מֵרְץ).
בְּעברית בדרך כלל אומצה לשמות החודשים הלועזיים הגייתם בגרמנית, וכמו ינואר, יולי או דצמבר רווחת בפי דוברי העברית ההגייה מֵרְץ (אבל אוֹגוסט ולא אאוּגוסט כִּבְגרמנית). אך יש המקפידים בְּעברית לקרוא לחודש הלועזי בשם האל הרומי מַארס.
וזה נוסח החלטת האקדמיה: בשם החודש השלישי בשנה הכללית מקוימות שתי צורות: מֵרְץ ומארס.
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל יתקיימו ביום שלישי, 27.02.2024, י"ח באדר א' תשפ"ד.
החוק קובע כי עירייה או מועצה של רשות מקומית תיבחר בבחירות כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.
על פי החוק, בחירות לרשויות המקומיות מתקיימות בכל חמש שנים, ביום ג' השלישי לחודש חשוון. הבחירות היו אמורות להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 אך נדחו בשל המלחמה.
241 מועצות מקומיות יקיימו את הבחירות במועד. מתוכן: 75 עיריות ו-52 מועצות אזוריות.
14 רשויות דוחות את הבחירות:
בעוטף עזה: שדרות, אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב, שער הנגב.
בגבול לבנון: קריית שמונה, מטה אשר, מעלה יוסף, הגליל העליון, מבואות חרמון, מרום גליל, מטולה, רג'ר, שלומי.
מספר בעלי זכות ההצבעה:7,190,584.
לבירור בדיקת הזכאות להצביע ומיקום הקלפי ולקבלת מידע מלא בנושא הבחירות – יש להיכנס לאתר משרד הפנים.
יום שבתון
יום הבחירות יהיה יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים יפעלו כסדרם.
שעות ההצבעה
קלפיות יהיו פתוחות להצבעה ביום הבחירות מ-7:00 בבוקר עד 22:00 בלילה.
ברשות מקומית שמספר הזכאים להצביע בה אינו עולה על 350, הקלפי תהיה פתוחה מ-7:00 בבוקר עד 20:00 בערב.
מי שהגיע לקלפי בשעות ההצבעה יהיה זכאי להצביע גם אם הצבעתו התעכבה עד אחרי סיום שעות ההצבעה.
הקלפי תיסגר לפני שעת הסגירה שנקבעה אם כל מי שזכאים להצביע בה הצביעו.
מי זכאי להצביע
בבחירות לרשות מקומית זכאי להצביע מי שמלאו לו 17 עד ליום הבחירות והוא רשום בפנקס הבוחרים כתושב של אותה רשות.
הודעה לבוחר
הודעה לבוחר נשלחת לכל בעלי זכות הבחירה בישראל לא יאוחר מהיום ה-21 שלפני יום הבחירות. ההודעה נשלחת לכתובת המעודכנת בפנקס הבוחרים.
יש להביא לקלפי מסמך מזהה. זיהוי הבוחר ייעשה באמצעות אחת מארבע התעודות הבאות הכוללות בתוכן תמונה של הבוחר:
1.תעודת הזהות של הבוחר;
2.דרכון ישראלי תקף של הבוחר;
3.רישיון נהיגה ישראלי תקף של הבוחר;
4.תעודה צבאית אישית תקפה.
שימו לב!
ההודעה לבוחר – אינה מהווה תחליף למסמך הזיהוי.
אין חובה לבוא למקום הקלפי עם הספח של תעודת הזהות או עם ההודעה לבוחר.
לא ניתן להצביע באמצעות הספח בלבד של תעודת הזהות!
איך מצביעים
ביום הבחירות יש להגיע לקלפי שכתובתה רשומה בהודעה לבוחר.
המצביע נכנס בתורו לחדר שבו נמצאת הקלפי שבה הוא מצביע.
חברי ועדת הקלפי בודקים את זהותו של המצביע – על פי תעודת הזהות, או תעודה מזהה אחרת (ראו כאן "מסמך מזהה"), ההודעה לבוחר שקיבל בדואר והרשימות שבידיהם.
לאחר זיהוי הבוחר, יושאר המסמך המזהה אצל יו"ר הוועדה עד סיום ההצבעה.
כל בוחר מקבל שתי מעטפות הצבעה חתומות כדין – מעטפה לבנה ומעטפה צהובה.
מאחורי הפרגוד בתא ההצבעה יש להכניס פתק הצבעה לבן ועליו שם הרשימה שאותה בוחרים למועצה – לתוך מעטפת ההצבעה הלבנה, ופתק הצבעה צהוב ועליו שם המועמד שאותו בוחרים לראש הרשות – לתוך מעטפת ההצבעה הצהובה.
אם חסרים בתא ההצבעה פתקים עם שמות, אפשר להשתמש בפתקים ריקים הנמצאים במדף הפתקים:
על פתק ריק לבן יש לרשום, בכתב יד, את אות/אותיות הרשימה למועצת הרשות, או אות/אותיות עם הכינוי.
על פתק ריק צהוב יש לרשום, בכתב יד, את שמו הפרטי ושם משפחתו של המועמד לראש הרשות.
לאחר הכנסת פתקי ההצבעה למעטפות, יש לוודא שהם אינם בולטים מחוץ למעטפה (אין חובה להדביק את מעטפת ההצבעה).
הבוחר חוזר מתא ההצבעה אל שולחן ועדת הקלפי, מראה לחברי ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה ומכניס אותן אל תוך תיבת הקלפי.
חשוב לדעת:
אין להכניס את פתקי ההצבעה אל תוך תיבת הקלפי ללא מעטפה!
חובה על הבוחר להכניס לתוך תיבת הקלפי את כל מעטפות ההצבעה שקיבל, גם אם לא עשה שימוש באחת או ביותר ממעטפות ההצבעה שנמסרו לו.
חשוב לזכור להביא לקלפי את תעודת הזהות או מסמך מזהה עם תמונה!
הצילום: ויקיפדיה
בתמונה: הפתקים בהם ישתמשו הבוחרים: פתק צהוב לבחירת ראש הרשות המקומית, פתק לבן לבחירות רשימה לרשות המקומית, ע"י Hidro, תחת רישיון
חיילים
חיילים יכולים להצביע בקלפיות הצבאיות בבסיסי צה"ל או בקלפי שבה הם רשומים ברשימת הבוחרים ברשות המקומית.
מאושפזים
אדם המאושפז בבית חולים ביום הבחירות, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאשפוז במחלקת אשפוז יום, יהיה רשאי להצביע בבחירות לרשויות המקומיות בקלפי למאושפזים המוצבת בבית החולים שבו הוא מאושפז, בכפוף להצגת אישור אשפוז שקיבל מאחראי בית החולים.
מלווה למצביע
מצביע שאינו מסוגל לבצע את הפעולות הפיזיות בתא ההצבעה לבדו בגלל נכות או מחלה, רשאי להגיע עם מלווה שיעזור לו בהצבעה. המלווה אינו יכול להיות מנהל או עובד במוסד שבו שוהה המצביע, או חבר בוועדת הקלפי.
שימו לב!
בוחר שאינו יודע את השפה העברית אינו רשאי להביא עמו מלווה להצבעה!
הצבעה של מוגבלים בניידות
אנשים המוגבלים בניידותם זכאים להצביע בקלפי נגישה.
קולות כשרים
אם נמצאו בתוך מעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקים כשרים זהים – ייספר קול כשר אחד
בלבד.
קולות פסולים
פתק הצבעה מסומן בצורה העלולה לזהות את המצביע;
פתק הצבעה מודפס שאינו מתאים לדוגמה שאושרה;
ארבעה פתקי הצבעה זהים או יותר בתוך מעטפה אחת;
מעטפה הכוללת דבר כלשהו נוסף לפתק ההצבעה;
שני פתקי הצבעה שונים בתוך מעטפה אחת;
פתק הצבעה בכתב יד אשר הרשום בו אינו ברור ואינו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות(יות) הרשימה;
פתק הצבעה לרשימה ללא סימון האות(יות) של הרשימה;
פתק הצבעה בכתב יד שנכתב בשפה שאיננה עברית או ערבית;
פתק הצבעה ריק;
מעטפה ריקה;
מעטפה המכילה פתק הצבעה בצבע שונה בצבעו מצבע המעטפה;
בבחירות לרשות מקומית זכאי להצביע מי שמלאו לו 17 עד ליום הבחירות והוא רשום בפנקס הבוחרים כתושב של אותה רשות.
הודעה לבוחר
כל אזרח בעל זכות בחירה מקבל לביתו בדואר הודעה לבוחר ובה כתובת הקלפי שבה הוא מצביע ומספרה. גם אזרח שלא קיבל הודעה כזו יבוא לקלפי ביום הבחירות עם תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת שיש בה תמונה.
ועדת קלפי
בכל קלפי יושבת ביום הבחירות ועדה שבה נציגים של הרשימות המועמדות. תפקיד הוועדה לשמור על כך שהבחירות בקלפי יתנהלו לפי החוק.
רשימה
קבוצת אנשים שרוצים להיבחר בבחירות לרשות מקומית.
מועמדים
אזרחים שרוצים להיבחר בבחירות.
מסע בחירות
קמפיין
מצביעים
האזרחים הבוחרים. בעברית: מצביעים ל… מצביעים בעד… מצביעים עבור רשימה…
מצע
מסמך ובו האידיאולוגיה והתוכנית של הרשימה או של המועמד. (מה הרשימה או המועמד מציעים לעשות ברשות המקומית).
מתנדנדים
בוחרים שאינם יודעים עד הרגע האחרון למי להצביע.
ספירת קולות
אחרי שסוגרים את הקלפיות מתחילים לפתוח את המעטפות ולספור את הקולות: כשמסיימים את ספירת הקולות בכל הקלפיות, מפרסמים את התוצאות של הבחירות.
סקר
משאל סטטיסטי שבודק את דעת הקהל . סקרי בחירות בודקים איך האזרחים מתכוונים להצביע ביום הבחירות.
פתקים
פיסות נייר קטנות. על כל אחד מהפתקים כתוב: שם מועמד או שם רשימה או אותיות הרשימה. הפתקים נמצאים מאחורי פרגוד (מסך, וילון) בחדר הקלפי. הבוחר מכניס לכל מעטפה שקיבל את הפתק שבחר להכניס.
פתקי הצבעה בבחירות המקומיות בירושלים ב-2008 (ויקיפדיה)
פתק לבן
פתק שאין עליו שם ואות של רשימה. מי שאינו רוצה לבחור ברשימה כלשהי רשאי להכניס פתק לבן למעטפה. מי שבוחר ברשימה שהפתק שלה אינו נמצא בין הפתקים בקלפי שלו, רשאי לכתוב בכתב ידו את שם הרשימה ואת האות שלה ולהכניס את הפתק למעטפה.
קולות
לכל אזרח שהצביע יש קול אחד בבחירות.
קולות צפים
בעלי זכות בחירה שעדיין לא החליטו בעד מי להצביע.
קולות כשרים
הקולות של המצביעים שהצביעו לפי החוק.
קולות פסולים
הקולות של המצביעים שנפסלו כי הצביעו שלא לפי החוק (למשל: מעטפה שהיו בה כמה פתקים של כמה רשימות – נפסלת).
קלפי
קופסה, תיבה שבה שם הבוחר את המעטפה אחרי שהכניס לתוכה את פתק ההצבעה. גם מקום ההצבעה נקרא קלפי. לכל קלפי- מספר. קלפיות רבות ממוקמות בבתי ספר.
קלפי מאחורי פרגוד הצבעה (ויקיפדיה)
רשות מקומית
עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית
רשימה
קבוצת אנשים שרוצים להיבחר בבחירות לרשות מקומית.
שבתון
יום הבחירות הוא יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים פועלים כסדרם.
שיעור הצבעה
אחוז בעלי זכות הבחירה שהצביעו בבחירות. שיעור הצבעה גבוה; שיעור הצבעה נמוך.
בימים שבהם מדברים על מַשָׂא ומַתָן עם ארגון הטרור חמאס, אתר האקדמיה ללשון העברית עוסק בצֵירוף משא ומתן. וכך נכתב באתר, בין השאר:
הצֵירוף משא ומתן מציין הִידָבְרוּת בין שני צְדדים במטרה להגיע להֶסְדֵר כלשהו או לעִסקה.
הצֵירוף משא ומתן מציין פעולה הֲדָדִית: כל אחד מן הצדדים לוקח (=נושא) משהו מן האחר ונותן לאחר דבר מה משלו.
בסִפרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מִסחר אך גם לעִיסוק בִּכְלָל.
לצד הצירוף השֵמָנִי משמש הצירוף הפועלי נָשָׂא ונָתַן – המְציין בספרות חז"ל עיסוק במסחר וגם הִידָיְינות בעניין מִשפָּטי או הִלְכָתִי וכדומה.
בעברית החדשה 'משא ומתן' אינו משמש בהֶקְשֵר של פעולות מִסחריות יום־יומיות, אלא בהֶקשר של עֲסקות כלכליות גדולות, וכן בהֶקשר של הַסְדָרַת יַחֲסֵי עבודה או הֶסְדרים בין אִרגונים כגון מִפלגות ומדינות.
מִקָּח וּמִמְכָּר
דומה ל'משא ומתן' הצירוף מִקָּח וּמִמְכָּר או מֶקַח וּמִמְכָּר – גם הוא מלשון חז"ל. הצורה מִקָּח מן השורש לק"ח (<מִלְקָח) פירושה 'קְנייה', כשם שלָקוֹֹחַ הוא קונה. מן הצורה 'מיקח' הִתְגַלְגלה הצורה הסֶגולית מֶקַח, שבה המ"ם נתפסה שורשית, וכך נוצר בימינו הפועל הִתְמַקֵּחַ. אם כן הצירוף 'מִ(י)קָח ומִמְכָּר' אינו אלא 'קְנִייה ומכירה'.
צירוף נוסף הנִרְדָף ל'משא ומתן' הוא שַקְלָא וטַרְיָא השָאוּל מארמית התלמוד (מילולית: לְקיחה וזְריקה), והוא משמש במַשְמָעוּת הִידָיינות, כגון הִידָיינות משפטית.
הֶעָרות לְשוניות
א. הצֵירוף 'משא ומתן' נתפס כצורת יחיד אף על פי שהוא בנוי משני שמות: 'משא ומתן ממושך', 'התנהל משא ומתן'. כמו כן נוהגים לְיַידֵעַ רק את השם הראשון 'המשא ומתן' (אבל כמובן אפשר גם 'המשא והמתן'). לצירוף נוצר גם הקיצור מו"ם (כיום הוא נָדִיר יותר בשימוש).
ב. רוֹוֵחַ מאודהמִבנֶההמוּרכָּב 'ניהל משא ומתן' במקום 'נשא ונתן'. שימוש במבנה מורכב מסוג זה אפשר למצוא גם במקרים אחרים, כגון 'קיבל החלטה' במקום 'החליט', 'ניהל ויכוח' במקום 'התווכח', 'עשה שימוש' במקום 'השתמש'. יש המַמליציםלִנְקוֹט בפועל הפשוט, אך נראה שלעיתים יש טעם במבנה המורכב.
ג. בצירוף הפועלי 'נשא ונתן' לא משמשות מילות היחס הרגילות של הפעלים 'נשא' 'ו'נתן', אלא מילת היחס 'עם'. כך גם בצירוף 'משא ומתן', כגון "הוּשְׂגָה התקדמות במשא ומתן עם העובדים", וגם "לא הושגה התקדמות במשא ומתן בין ההנהלה ובין העובדים".
ברגע האחרון הֶחליטו מְאַרְגנֵי פסטיבל 'דרום אדום' לְבַטֵל השנה את רוב האֵירוּעים בפסטיבל שהיה אמור להתחיל ביום שישי. השנה תתקיים רק צַעֲדַת הכַלָנִיוֹתלזִכְרו של ראש מועֶצֶת 'שער הנגב' אופיר ליבשטיין, שנִרְצַח ב-7 באוקטובר בקיבוצו כפר עזה.
פסטיבל 'דרום אדום' מִתקיים בצִפון הנֶגֶב הָחֵל משנת 2007 בחודשים ינואר-פברואר, שבהם הכַּלָנִיוֹת בשיא פְּרִיחָתָן. הפסטיבל מושֵך אליו בכל שנה אַלפֵי מְטיילים מכל רַחבֵי הארץ, שבאים לֵיהָנוֹת מהנגב הפורח, מהמִפְגשים עם תושָבֵי האֵזור ומפְּעילויות לכל המשפחה.
בר חפץ, תושב קיבוץ נירים כתב: "הכלניות חזרו, וגם דרום אדום. אל תבואו לבקר. חֶבֶל ארץ זה הוא חֶבֵל ארץ שהתושבים שלו פְּלִיטִים באַרְצָם, שהיִישוּבים שבו נְטוּשִים ושְׂרוּפִים. לעשות כאן פיקניק, זה כמו לעשות מסיבה בבית של שכן שנמצא בטיפול נִמְרָץ בבית חולים. זה לִפְלוֹש למקום כשהמְאָרְחִים אינם, שלא לדבר על אלה שלא יִתְאַפְּקוּ ורק ירצו לראות את המִיגוּנִית, או את הבתים השרופים בקיבוצים. זה הבית שלנו והפעם אנחנו לא מַזְמִינִים. תעשו טובה, ותבואו לכאן רק אחרי שהם יחזרו הביתה".
