Browsing Category

ידיעות

תוכנית חדשה של משרד החינוך לְעִידוּד הקְרִיאָה והכְּתִיבָה

תוכנית חדשה של משרד החינוך לְעִידוּד הקְרִיאָה והכְּתִיבָה
הצילום: HERMAN CHANANIA (לע"מ)

תוכנית חדשה של משרד החינוך לעידוד הקְרִיאה והכְּתִיבָה

המשרד יַשְקִיעַ בתוכנית 15 מיליון שקלים

מִשְׂרַד החִינוּך הוֹדִיעַ על תוֹכְנִית חדשה ללימודי השפה העברית בבתי הספר. מַטְרַת התוכנית לְעוֹדֵד את התלמידים לקרוא, לכתוב ולְשַפֵּר את השפה שלהם. התוכנית תתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה, ותַעֲלֶה למשרד החינוך כ-15 מיליון שקלים.

במשרד הִסְבִּירו שלתלמידים המְסַייְמִים בית ספר בישראל, אין אוֹצַר מִילִים גדול והם אינם יודעים לְהִתְבַּטֵא ולכתוב כמו שצריך. לכן הם מַגִיעִים לאוניברסיטה ואינם מצליחים לכתוב עבודות ברָמָה טובה. כמו כן, תלמידי ישראל מקבלים ציונים נְמוכים בִּמְיוּחָד במבחנים הבֵּינלאומיים בכל הקָשוּר לידיעת שְׂפַת אֵם.

התוכנית, שאֲמוּרָה לְהִתְמוֹדֵד עם הבעיות האלה, תפעל בארבעה מוֹקְדִים: בבית הספר, בסִפְרִייָה של בית הספר, בבית ודרך אֶמְצָעִים טֶכנולוגיים. בבתי הספר יצטרכו התלמידים לקרוא ספרים בכיתה ולְהַגִיש עבודות שקשורות בכתיבה. הספריות בבתי הספר יקבלו תַקְצִיבִים גדולים יותר וכך יוכלו לְהַצִיעַ לתלמידים ספרים רבים ומְגוּוָנִים יותר. ההורים יוּזְמְנו לְהִשְתַתֵף בקורסי ערב מיוחדים, שבהם יִלְמְדו כֵּיצַד לחזק את יְכוֹלוֹת הקריאה של ילדיהם.

במשרד החינוך הבינו שצריך גם למצוא דרכים לחבר את התוכנית לאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, וכעת בּוֹחֲנִים כיצד לעשות זאת. בין היתר עובדים במשרד על פִּיתוּחַ תוכנית אינטראקטיבית להגדלת אוצר המילים ובודקים טכנולוגיות וכלים דיגיטליים, שכבר פועלים בארצות אחרות ומְשַמְשִים לעידוד קריאה וכתיבה.

 

בתמונה: תלמידים קוראים יחדיו ספר במהלך הפסקה בבית הספר בקיבוץ מעלה החמישה  HERMAN CHANANIA (לע"מ)

 

הישראלים אוהבים לְהִתְנַדֵב ולִתְרוֹם   

הישראלים אוהבים לְהִתְנַדֵב ולִתְרוֹם   
הצילום: Moshe Milner לע"מ

הישראלים אוהבים לְהִתְנַדֵב ולִתְרוֹם   

אבל… לא נותנים אֵמוּן בממשלה

הלִשְכָּה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פִרְסְמָה לאחרונה נְתוּנִים מתוך הסֶקֶר החברתי 2016. הסקר נֶעֱרַך בְּקֵרֵב 7,000 אֶזְרָחִים בני 20 ומעלה.

הנה נתונים אחדים:

הִתְנַדְבוּת:

הנתונים מַרְאים ש-20% (מיליון איש) מהישראלים עָסְקו בִּפְעִילוּת הִתְנַדְבוּתִית בשנת 2016. אחוז גבוה של מתנדבים נמצא בקרב יהודים חֲרֵדִים ודָתִיים (32%) לְעוּמַת חילונים (24%) ומסורתיים (20%).

42% מתוך המתנדבים עשו זאת בְּמִסְגֶרֶת ארגון. 35% מהם הִתנדבו לעזור לנִזְקָקִים (זקנים, עניים, מוגבלים), 22% הִתְנַדְבוּ בִּתְחוּם החינוך ו-11% בתחום הבריאות.

תְרוּמוֹת:

הישראלים אוהבים לא רק להתנדב, אלא גם לִתְרוֹם כסף. על פי הסקר, 61% מהאוכְלוסייה (3.3 מיליון איש) תרמו כסף לארגונים חברתיים או לאנשים פרטיים. אצל החרדים מספר התורמים גבוה במיוחד: 91%!

 

אֵמוּן הצִיבּוּר במוסדות המדינה:

נושא נוֹסף שנִבְדַק הוא אֵמוּן הצִיבּוּר במוסְדוֹת המדינה. המַעֲרֶכֶת שזָכְתָה לאמון הגבוה ביותר היא מערכת הבריאות, עם 75%. במערכת המשפט מאמינים 55% מהנשאלים בסקר ובממשלה רק 39%. 85% סְבוּרִים כי אינם יכולים לְהַשְפִּיעַ על מדיניות הממשלה.

אחוז האנשים שנותנים אמון במערכת המשפט הולך וקָטֵן ככל שהאדם דתי יותר: רק 19% מהחרדים אמרו שהם מאמינים במערכת המשפט, 48% מהדתיים, 59% מהמסורתיים ו-65% מהחילונים.

אֵמוּן בזוּּלַַת:

הסקר בדק גם את רמת האמון בזוּלַת, והתוֹצָאוֹת מעניינות: 57% סבורים שצריך לְהִיזָהֵר מרוב האנשים ו-40% סבורים שאפשר לִבְטוֹחַ ברוב האנשים.

 

בתמונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נציגים מעמותת 'עלם' לסיוע לנוער במצבי סיכון ועם נשיאת העמותה נאוה ברק (שניה מימין) במשרד ראש הממשלה בתל אביב. בצילום, ראש הממשלה נתניהו (במרכז) וחברי העמותה שולחים מסרון תרומה באמצעות הטלפון הסלולרי להדלקת 'דגל אורות התקווה' של עלם על בנייני עזריאלי.
Moshe Milner לע"מ

הַהִסְתַדְרוּת הרְפואית: הַשְמָנָה היא מַחֲלָה

הַהִסְתַדְרוּת הרְפואית: הַשְמָנָה היא מַחֲלָה
השמנת יתר חולנית (ויקיפדיה)

הַהִסְתַדְרוּת הרְפוּאִית: הַשְמָנָה היא מַחֲלָה

4,000 יִשְׂרְאֵלִים מתים בשנה כְּתוֹצָאָה מֵהַשְמָנָה

ההסתדרות הרפואית בישראל הוֹדִיעָה בשבוע שעבר כי הַשְמָנָה היא מחלה ויש לטפל בה כמו בכל מחלה אחרת. "מְדוּבָּר במחלה כרונית ולא בִבעיה הִתְנַהֲגוּתִית", נאמר בהודעה.

גם ההסתדרות הרפואית האמריקאית, אִרְגוּן הבריאות העולמי והאֲגוּדָה האירופית לְחֵקֶר ההשמנה כבר הִגְדִירוּ את ההשמנה כמחלה.

השמנה היא גוֹרֵם המוות החמישי בעולם, והיא הסיבה למחלות רבות כמו סוּכֶּרֶת מסוג 2, מחלות לב וכלֵי דם, מחלות סַרְטָן וכַדוֹמֶה. מחקרים מראים שההשמנה, כמו העישון, מקטינה את תוֹחֶלֶת הַחַיִים ב-10 שנים.

ובישראל: לפי ההסתדרות הרפואית 25% מהאוּכְלוסייה הבוגרת בישראל חולה בהשמנה ו-70% מתוכה סובלת מסוכרת, יֶתֶר לחץ דם, שומנים בדם ומחלות נוֹסָפוֹת. כ-4,000 בני אדם מתים מִדֵי שָנָה בישראל כְּתוֹצָאָה מֵהשמנה.

שִיעוּר האנשים השמנים בישראל עולה עם הגיל. כ-12% מבני הנוער סובלים מהשמנה והשיעור עולה ליותר מ-30% בְּקֶרֶב בני 55 ומעלה.

ההשמנה מוּשְפַּעַת גם מהמַעֲמָד הסוציו-אקונומי: ככל שהמעמד נמוך יותר, שיעור האנשים השמנים גבוה יותר. עוד נמצא כי שיעור השמנים במרכז נמוך מאשר בפריפריה.

להחלטה להגדיר את ההשמנה כמחלה יש מַשְמָעוּת מַעֲשִׂית. אנשים שסובלים מהשמנה הם למעשה חולים, שצריכים לקבל עזרה ויִיעוּץ רפואי. לכן תצטרך המדינה להקים מרפאות השמנה, להגדיל את הצְווָתִים הרְפוּאִיים שיש להם מוּמְחִיוּת בתְחוּם ולכלול בסַל הַבְּרִיאוּת טיפולים רפואיים בהשמנה.

 

 

החתונה המַלכותית   

החתונה המַלכותית   
רייצ'ל מייגן מרקל (ויקיפדיה)

החתוּנָה המַלְכוּתִית   

השחקית האמריקנית שהפכה לדוכסית בריטית

טֶקֶס הנִישׂוּאִין של הנָסִיך הארי והשַׂחְקָנִית האמריקנית מייגן מרקל שנֶעֱרַך בשבת בצהריים רִיתֵק כשני מיליארד צוֹפִים בעולם אל מָסַכֵּי הטלוויזיה.

החתונה הָפְכָה לחגיגה עֲמָמִִית הֲמוֹנִית בבריטניה וגם מחוץ לממלכה. אלפים חגגו במסיבות רחוב, בפיקניקים ובפאבים.

טקס הנישואין התקיים בקפלת סנט ג'ורג' בטירת וינזדור בנוֹכְחוּת 600 מוּזְמָנִים, בהם בני משפחת המלוכה ולא מעט יְדוּעָנִים. אמה של הכלה נכחה בטקס. אביה נעדר 'מסיבות של בריאות'.

החתן היה לבוש במדי הצבא הבריטי. הוא הגיע לטקס בלִיווְייַת אחיו, הנסיך וויליאם. הכלה, בשמלה לבנה עם שובל באורך של 5 מטרים לוותה על ידי 10 שושבינים ושושבינות ועל ידי אביו של החתן, יוֹרֵש הָעֶצֶר הנסיך צ'ארלס.

הארי הֵסֶיר את ההינוּמה מראשה של מייגן ולאחר שנִשְבְּעוּ לאהוב זה את זו "עד שהמוות יפריד בינינו", עָנַד החתן טבעת על אצבעה של כלתו והכלה ענדה את הטבעת על אצבע חתנה. הכומר הִכְרִיז עליהם כעל בעל ואישה. המלכה אליזבת השנייה הֶעֱנִיקָה לזוג את התוֹאַר 'הדוכס והדוכסית מסַאסֶקס'.

בתוֹם הטקס יצאו הארי ומייגן מהקפלה שְלוּבֵי יָדַיִים, וכשעמדו על גרם המדרגות התנשקו לקול תשואות ההמונים. השניים יצאו לסיבוב בכרכרה המלכותית ברחובות העיר וינדזור, ובצדי הדרך הריעו להם אלפי אנשים.

לאחר הטקס ערכה המלכה קַבָּלַת פָּנִים למאות המוזמנים באולם סנט ג'ורג' בטירת וינדזור.

תם הטקס המלכותי ומכאן מתחילים החיים האמיתיים…

בתמונות: מייגן, דוכסית סאסקס; הנסיך הארי, דוכס סאסקס (ויקיפדיה)

מַכַּת יַתוּשִים בישראל

מַכַּת יַתוּשִים בישראל
יתוש הטיגריס האסייאתי (ויקיפדיה)

מַכַּת יַתוּשִים בישראל   

והם לא רק עוֹקְצִים, הם גם מַעֲבִירִים מַחֲלוֹת

אם יַתוּשִים עָקְצוּ אֶתְכֶם בימים או בלילות האחרונים, אתם לא לבד. מכת היתושים של הקיץ כבר הֵחֵלָה, והיא מוּרְגֶשֶת בכל רחבי הארץ. הסיבות לכך הן החורף החם, הטמפרטורות הגבוהות ומִקְווֵי מים בחֲצָרוֹת הבתים או מחוץ ליִישוּבִים.

עקיצות היתושים לא רק מַרְגִיזוֹת אלא גם מְסוּכָּנוֹת משום שהן עֲלוּלוֹת לִגְרוֹם להַעֲבָרַת נְגִיפִים ומחלות מאדם לאדם. אחד היתושים המסוכנים ביותר הוא 'הטיגריס האסייתי', שהולך ומתרבה בגלל ההַשְקָיָה בגינות ובחֲצֵרוֹת.

כדי לְהוֹרִיד את כמות היתושים המסוכנים צריך לדאוג שלא יהיו מים עומדים בתחתיות העציצים, בחצר או במרפסת, או בכל מקום אחר ביישוב. בְּנוֹסף מוּמְלָץ לִמְרוֹחַ על הגוף חומָרִים נֶגֶד יתושים.

ארץ זבת חלב ודבש

ארץ זבת חלב ודבש
הצילום: ויקיפדיה

ארץ זבת חלב ודבש

1,604 מיליון ליטרים, 3,500 ק"ג בשנה

לִקְראת חג השבועות פִּרְסְמָה הלִשכה המֵרכזית לסטטיסטיקה נְתוּנִים על תְפוּקַת החלב והדבש בישראל.

תפוקת החלב הכּוֹלֶלֶת בישראל בשנת 2017 הייתה כ-1,604 מיליון ליטרים.

תְנוּבַת החלב לפרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם. התנובה המְמוּצַעַת לפרה בישראל בשנת 2017 הייתה 12,058 ק"ג חלב לשנה.

תפוקת הדבש בישראל בשנת 2017 הייתה כ-3,500 טונות. זו עֲלִייָה של 40% לְעוּמַת שנת 2016. וזאת לעומת ירידה של 16.7% בשנת 2016 לעומת 2015. השִינוּיִים בתפוקת הדבש בשנים 2017-2014 נָבְעוּ בְּעִיקָר משינויים בכמות המִשְקָעִים באזוֹרים שונים בארץ.

 

'בְּרוש המדינה' נפל בסְערה

'בְּרוש המדינה' נפל בסְערה
'ברוש המדינה' בקיבוץ דגניה א' (ויקיפדיה)

'בְּרוֹש המדינה' נפל בסְערה

בין שוֹרָשָיו הִתְגַלָה בקבוק עם 'מְגִילַת המדינה'

סְעָרַת האביב שהִשְתוֹלְלָה בישראל בסוף חודש אפריל גָרְמָה לנְפילת 'ברוש המדינה' בקיבוץ דגניה א'. בין שוֹרָשָיו של העץ הִתְגַלְתָה 'מְגִילַת המדינה'.

הברוש המְפוּרְסָם גדל וצמח בקיבוץ דגניה א' בעמק הירדן מאז שנת תש"ח (1948), שנת הקמת מדינת ישראל. נָטְעוּ אותו במקום שבו נפגש הירדן עם הכינרת בטֶקֶס חגיגי שהתקיים בט"ו בשבט, חודשים אחדים לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הקֶרֶן הקיימת לישראל הוֹדִיעָה אז שהברוש נִיטַע לזכר העץ אשר נָטַע בנימין זאב הרצל במושבה מוצא שבהרי ירושלים, כשביקר בארץ בשנת 1898.

נטיעת העץ בְּעִיצוּמָהּ של מִלְחֶמֶת העַצְמָאוּת הייתה אֵירוּעַ סִמְלִי ומרגש.

הטקס נפתח בשירת 'התקווה' וכלל גם נְאוּמִים. חברי הקיבוץ שהִשְתַתְפו בו הִטְמִינוּ בין שורשי העץ בקבוק סגור עם "מגילת המדינה". במגילה נִכתב כי בימים קשים אלה של מלחמה, מְסמל הברוש את הבְּרִית בין העם היהודי לבין ארץ ישראל ואת התִקְווָה שהמדינה העברית תָקום בקרוב.

כאמור, בְּעִקְבוֹת הסערה בחודש שעבר נפל הברוש בן השבעים, ושני חברי קיבוץ מצאו את המגילה. כָּעֵת הם מִתְכַּווְנִים לנטוע ברוש חדש ולהחזיר את המגילה למקומה בין שוֹרָשָיו.

לשנה הבאה בירושלים

לשנה הבאה בירושלים
נטע ברזילי (ויקיפדיה)

לשנה הבאה בירושלים

תולדות ישראל בתחרות האירוויזיון

41 פעמים השתתפה ישראל בתחרות האירווזיון וארבע פעמים זכתה בה. התחרות קיימת משנת 1956, וישראל הופיעה בה לראשונה ב-1973, עם הזמרת אילנית והשיר 'אי שם'.

הניצחון הראשון של ישראל היה בשנת 1978 עם השיר 'אבניבי' שכתבו אהוד מנור ונורית הירש וביצע יזהר כהן. כעבור שנה זכתה ישראל שוב עם 'הללויה' של שמרית אור וקובי אשרת, בביצוע גלי עטרי ולהקת 'חלב ודבש'. הפעם השלישית הייתה בשנת 1998 עם השיר 'דיווה' של יואב גינאי וצביקה פיק, בביצוע דנה אינטרנשיונל.

את השיר TOY, שהביא לישראל ניצחון אחרי עשרים שנה, כתבו דורון מדלי וסתיו בגר. נטע ברזילי ביצעה אותו בכישרון רב, אחרי שנבחרה לייצג את ישראל בעקבות ניצחונה בתוכנית הטלוויזיה 'הכוכב הבא'.

אירוח תחרות האירוויזיון במדינת ישראל בשנת 1979 היה אחד המבצעים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית, והוא שודר בצבע, אף על פי שהשידורים בארץ נעשו אז עדיין בשחור-לבן. בתחרות זו זכתה ישראל בפעם השנייה, אך ויתרה על הזכות לארח שוב את התחרות בגלל ההוצאות הרבות הכרוכות באירוח התחרות.

 

גלי ועטרי ולהקת חלב ודבש בשיר הללויה (ויקיפדיה)

חוץ מניצחונות היו לישראל הישגים יפים אחרים: השירים 'הורה' בביצוע אבי טולדנו ו'חי' בביצוע עפרה חזה, הגיעו למקום השני. השיר 'כאן' של אורנה ומשה דץ הגיע למקום השלישי, והשירים 'אי שם' של אילנית ו'השקט שנשאר' של שירי מימון הגיעו למקום הרביעי.

המקום ה-24 היה המקום הגרוע ביותר שאליו הגיעה ישראל בתחרות. זה קרה בשנת 1993. אז ייצגה את המדינה שרהל'ה שרון, עם השיר 'שירו'. למרבה השמחה, ישראל מעולם לא הגיעה למקום האחרון…

חמש פעמים נעדרה ישראל מהתחרות. בשנים 1980 ו-1984 התקיים האירוויזיון ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ב-1994 ו-1996 הוצאו מהתחרות המדינות שזכו בניקוד הנמוך ביותר בשנה הקודמת, בשל המספר הגבוה של מדינות שביקשו להשתתף באירוויזיון. בשנת 1997 התקיים האירוע ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

תחרות האירוויזיון אהובה מאוד בישראל וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים. בשנים האחרונות חלה ירידה בהתעניינות, אך בחירתה של נטע ברזילי, שמציגה משהו אחר ושונה מהמקובל בעולם הפופ בכלל ובאירוויזיון בפרט, שינתה את המצב.

בחודשים הקרובים יתחיל תאגיד השידור לתכנן את הפקת האירוויזיון של 2019 בישראל – בשנה הבאה בירושלים!

ירושלים 2017: 882,700 תושבים

ירושלים 2017: 882,700 תושבים
כיכר ציון (ויקיפדיה)

ירושלים 2017: 882,700 תושבים    

 1,653,900 תיירים בבתי המלון

בכ"ח באייר מציינים בישראל את יום ירושלים. השנה חָל התאריך הזה ב-13 במאי, ולכבודו פִּרְסֵם 'מכון ירושלים' נְתוּנִים סטטיסטיים על העיר.

הנה נתונים אחדים:

מספר התושבים:

עֲשִׂירִית מתושבי המדינה, 882,700 בני אדם, גרו בירושלים עד סוף שנת 2016. בְּמַהֲלַך השנה עָזְבוּ את העיר כ-8,000 איש. רוב העוזבים בָּחֲרוּ לַעֲבוֹר לבית שמש (1,970 איש), תל אביב (1,540), בית"ר עילית (1,050), גבעת זאב (920) ומודיעין-מכבים-רעות (560). 41% מהתושבים שעזבו את העיר עברו ליִישובים הנִמְצָאִים במטרופולין הסובב את ירושלים, ורבים מהם עובדים, לומדים ומְבַלִים בה.

הֶרְכֵּב האוכלוסייה:

62% מתושבי העיר הם יהודים ו-38% ערבים. האוכְלוּסייָה היהודית בעיר גְדֵלה בקֶצֶב של 2% בשנה, והאוכלוסייה הערבית גְדֵלה בקצב של 2.7%.

השְכוּנוֹת:

השְכוּנָה הגדולה ביותר בירושלים היא רמות אלון, שבה מתגוררים 46,140 תושבים, אחריה פִּסגת זאב עם 41,930 תושבים ושכונת בית חנינא עם 39,210 תושבים.

הבְּנִייָה:

בשנה האחרונה נִבְנוּ בירושלים 3,928 יְחִידוֹת דִיוּר, כ-8% מיחידות הדיור שנִבְנו בישראל. המחיר המְמוּצָע לדירה בת 4-3.5 חדרים בירושלים עומד כיום על 2,164,200 שקלים.

 

התַעֲסוּקָה:

54% מתושבי ירושלים עובדים, לְעוּמַת 66% בכלל האוכלוסייה בישראל. הסיבה למספר הנמוך קשורה למספר הערבים והחֲרֵדִים שחיים בעיר. רק 20% מהנשים הערביות יוצאות לעבוד, ורק 59% מהגברים החרדים ו-70% מהנשים החרדיות עובדים. בבִירַת ישראל מְרוּכָּזִים רוב משרדי הממשלה, ו-42% מהמועֲסָקִים בעיר עובדים בשֵירוּת הצִיבּוּרִי.

הכסף:

ההוֹצָאָה החודשית המְמוּצַעַת לנֶפֶש בירושלים נְמוכה בְּהַשְווָאָה לִשְאַר היִישוּבִים בארץ ועומדת על 3,600 שקלים, לְעוּמַת 4,800 שקלים בכלל המדינה, 7,700 שקלים בתל אביב ו-5,900 שקלים בחיפה.

התַייָרוּת:

בשנת 2017 נִרְשַם מספר שִׂיא של תַייָרִים שהִתְאָרְחוּ בבתי מלון בירושלים: 1,653,900 בני אדם, שְלִיש מהם תיירים ישראליים וכשני שליש תיירים מחוּ"ל.

 

הרכבת הקלה בירושלים (ויקיפדיה)

ברד כבד במרכז ובשרון

ברד כבד במרכז ובשרון

ברד כבד במרכז ובשרון

כדורי קרח גדולים

ברד כבד ירד הבוקר באזור המרכז ובשרון. כדורי הקרח נִתְכו ארצה בעוצמה רבה והיו גדולים במיוחד.

בתמונה: כדורי הברד בגינה ברעננה הבוקר. אלה כדורי קרח. לא ביצים ולא כדורי טניס…