Browsing Category

ידיעות

נְתוּנִים על הבחירות לכנסת ה-21

נְתוּנִים על הבחירות לכנסת ה-21
הצילום: ויקיפדיה

נְתוּנִים על הבחירות לכנסת ה-21

6,339,279 בעלי זכות בחירה

הנה נְתוּנִים על הבחירות לכנסת ה-21, כפי שפִּרסמה ועדַת הבחירות המרכזית:

הכנסת ה-20 במספרים

הכנסת ה-20 במספרים
מליאת הכנסת (לע"מ)

הכנסת ה-20 במספרים

484 חוקים 

לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על הכנסת ה-20: שיעורֵי הצבעה; מידע על עבודתה השוטֶפֶת של הכנסת – חֲקִיקַת חוקים, הַעֲלָאַת הַצָעוֹת לסדר היום והצעות לדיון מָהיר; הַגָשַת שְאילתות; כל אלה – בְּהַשְוָואָה לַכְֹּנָסוֹת הקודמות. הנְתונים מתקבלים מִוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ומֵאַרכיון הכנסת.

שיעור ההצבעה

שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-20 שנֶעֶרְכו ב-17 במרץ 2015 היה מהשיעורים הגבוהים – 72.3%. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היה בבחירות לכנסת הראשונה בשנת 1949 – 86.9%, ואילו השיעור הנמוך ביותר היה בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006 – 63.5% בִּלבד.

שיעור ההצבעה בישראל גבוה בִּמְעט מהממוצע במדינות ה-OECD שהוא 68.6%.

חוקים

בכנסת ה-20 הִתקבלו 484 חוקים, 152 חוקים במְמוּצע לשנה. מאז כינון הכנסת הראשונה התקבלו 6,846 חוקים, 99 חוקים בממוצע לשנה. בארבע עשרה הכנסות הראשונות (בשנים 1996-1949) היה המְמוצע 83 חוקים לשנה, ובשש הכנסות שאחריהן (בשנים 2018-1999) היה הממוצע 141 חוקים לשנה.

הצעות לסדר היום

בכנסת ה-20 נָדוֹֹנוּ 4,901 הצעות לסדר היום והַצָעות לדיון מהיר במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, 1,536 הצעות בממוצע לשנה. ממוצע זה גבוה יותר מהממוצע שהִתקבל בשלוש הכנסות הקודמות.

שאילתות

בכנסת ה-20 נַעֲנוּ 4,151 שְאִילְתוֹת, 1,301 במְמוצע לשנה. זוהי עֲלִייָה לאחר יְרידה חַדָה בארבע הכְּנָסוֹת הקודמות.

 

בתמונה: טקס השבעת הכנסת ה 19 בירושלים בצילום מליאת הכנסת. לע"מ

שִׂיא משתתפים בפרויקט 'תַגְלִית'

שִׂיא משתתפים בפרויקט 'תַגְלִית'
הצילום: לע"מ

שִׂיא משתתפים בפרויקט 'תַגְלִית'

מְגַלִים יחד את הארץ

פרויקט 'תַגְלִית' חוגג את השנה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלו: בשנת 2018 הִשְתַתְפו בפרויקט יותר מ־48 אלף משתתפים מרחבי העולם ו־8,300 משתתפים ישראלים.

פרויקט "תגלית" הוא פרויקט חינוכי היוצֵר גֶשֶר לישראל עבור מאות אלפי סטודנטים יהודים מרחבי העולם. מטרת הפרויקט היא לחזק את הזֶהוּת היְהודית של צְעִירֵי התְפוּצוֹת וליצור זִיקָה מַשְמָעוּתית בינם לבין מדינת ישראל. הצעירים יוצאים לסיור חינוכי ברחבי הארץ, שאליו מִתְלַווים חיילים וסטודנטים ישראלים, וביחד הם לומדים להכיר את ישראל רבּת הפנים.
לאחר הביקור, כ-70 אחוזים מהמשתתפים מְדַווחים על פיתוח קֶשֶר אישי עם הישראלים והבנה טובה יותר של הְמשותף להם.

מאז הֲקָמָתו לפני 18 שנה ועד היום הִשתתפו בפרויקט יותר מ- 700,000 צעירים מ – 67 ממדינות שונות, בהם כמאה אלף ישראלים – חיילי צה"ל וסטודנטים.

הפרויקט תורם תְרוּמה גדולה גם לתַיירוּת הנכנסת לישראל. מאז הקמתו, פרויקט תגלית תרם למעלה מארבעה מיליארד שקלים למֶשֶק הישראלי.

בשבוע שעבר נפתחה ההַרְשָמָה לפרויקט לשנת 2019.

 

בתמונה: הופעה מוסיקלית במסגרת כנס פרויקט תגלית בבנייני האומה, ירושלים. 2014, לע"מ

בישראל 1,217 יישובים

בישראל 1,217 יישובים
הצילום: Moshe Milner (לע"מ)

בישראל 1,217 יישובים

ירושלים היא היישוב הגדול בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על יישובים בישראל בעשור האחרון.

הנה נתונים אחדים:

בסוף שנת 2018 היו בישראל, 1,217 יישובים: 257 יישובים עירוניים ו-960 יישובים כפריים. בעשור האחרון הצטרפו 35 יישובים חדשים למניין היישובים.

בשנת 2017: ירושלים היא היִישוּב הגדול ביותר בישראל. ירושלים עברה את סַף 900 אלף התושבים.

מְחוז המרכז הוא המָחוז הגדול ביותר, ובו מִתְגוֹרֶרֶת כרֶבַע מאוכלוסיית ישראל ב-241 יישובים. כשליש מאוכלוסיית המחוז מתרכזת בשלושה יישובים גדולים: ראשון לציון, פתח תקווה ונתניה.

במחוז תל אביב מספר היישובים הקטן ביותר (אָחוז אחד מכלל היישובים). במחוז  14 יישובים ורק 3 יישובים מתוכם הם יישובים כפריים. מאז 1950 לא הוּקַם יישוב חדש במחוז תל אביב.

במחוז הצפון מספר היישובים הגדול ביותר. כשליש מסך היישובים בישראל נמצא במחוז זה (419 יישובים עירוניים וכפריים), והוא מְדוֹרָג במקום השני מבחינת גודל האוכלוסייה (1,425,700 תושבים).

במחוז הדרום הוקמו בעשור האחרון 15 יישובים חדשים, רובם יישובים כפריים באוֹפְייָם שהוּקְמוּ ואוּשְרו בְּמִסְגֶרֶת הֲקָמַת יישובים חדשים לאחר פִּינוי יישובי עזה וצפון שומרון בשנת 2005.

לאזור יהודה והשומרון נוסְפוּ 7 יישובים בעשור האחרון – 6 יישובים קהילתיים ויישוב עירוני אחד.

יש בישראל 34 יישובים מוסדיים (33 יהודיים, ויישוב אחד לא יהודי), המפוזרים במחוזות השונים ומשמשים בעיקר יישובים חינוכיים ובתי מַרפֵּא.

בתמונה: צילום אוויר של מרכז העיר ירושלים. Moshe Milner (לע"מ)

'שירי' – השירים שאנחנו אוהבים

'שירי' – השירים שאנחנו אוהבים
הצילום: AMOS BEN GERSHOM (לע"מ)

'שירי' – השירים שאנחנו אוהבים

יִישׂוּמוֹן חדש של מוזיקה ישראלית

'שירי' הוא יִישׂוּמוֹן חדש של מוזיקה ישראלית של משרד התַרבות והספורט בשיתוּף הסִפְרִייה הלְאוּמית והוא יוֹזְמָה של אומָנים ישראלים מוֹבילים שהֵקִימוּ את מֵיזַם 'הפינג'אן הדיגיטלי'. המַטָרָה: להַנְגִיש את המוזיקה הישראלית לקָהָל הָרָחָב ולְסַייעַ לאומנים צעירים לִפְרוֹץ ולאומנים וַתִיקים לְהִתְפַּרְנֵס בכָבוֹד.

אחד ממובילֵי המיזם הוא המוזיקאי אריאל הורוביץ, בנה של נעמי שמר.

'שירי' פועלת בְּחִינָם ובלי פִּרְסוֹמוֹת ודואֶגֶת לשלם תַמְלוּגִים על פי חוק ליוצרים ולבַעֲלֵי הזְכוּיוֹת.

האפליקציה החדשה לומדת את הטַעַם שלנו. היא מבינה מה אנחנו אוהבים לשמוע ובוחֶרֶת עֲבוּרֵנוּ שירים דומים, של אומנים שאנחנו אוהבים אבל גם של כאלה שאנחנו עֲדַיִין לא מכירים.

כל מה שצריך לעשות הוא לבחור עד שלושה אומנים ישראלים אהובים, ו'שירי' כבר תיקח את זה משם. כל 'לייק' יְכַוון אותה לסִגְנוֹן ולאומנים שאנחנו אוהבים, כל 'דיסלייק' יעביר לשיר הבא ויסַמֵן ל'שירי' שזה לא הכיוון.

לפרטים ולהורדת היישומון

בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם (ויקיפדיה)

 

בתמונה למעלה: הזמרת ריקי גל מבצעת משיריה של המשוררת והמלחינה נעמי שמר, בערב הצדעה שהתקיים לכבודה, במסגרת פסטיבל ישראל, בבריכת הסולטאן בירושלים, 1998. AMOS BEN GERSHOM עמוס בן גרשום (לע"מ)

 

פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ב-14 בפברואר

פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ב-14 בפברואר
הצילום: ויקיפדיה

פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ב-14 בפברואר

זה הזמן לְבָרֵר את הפרטים שלנו

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 מפרסם משרד הפנים את מספרי הטלפון וכתובות האינטרנט שבהם נוכל לבדוק את הפרטים שלנו

בפנקס הבוחרים. הפנקס ייסגר ב-14 בפברואר. רק עד תאריך זה אפשר לעדכן את הכתובת שלנו הרשומה בו.

כל הפרטים – במודעה שמפרסם משרד הפנים.

כדאי לבדוק!

איחוד משפחות של עולים מאתיופיה

איחוד משפחות של עולים מאתיופיה

איחוד משפחות של עולים מאתיופיה

'מבצע יהודית': 80 עולים ראשונים

'מִבְצע יהודית' יצא לדרך: טיסת העולים הראשונה מאתיופיה נָחֲתָה אתמול בנתב"ג ועלֶיהָ כ- 80 הורים, אחיות ואחים שהִתְאַחֲדו עם בנֵי משפחתם המִתְגוֹרְרִים בישראל. זוהי קְבוצת העולים הראשונה שמַגיעה ארצה בְּעִקְבוֹת החלטת הממשלה באוקטובר 2018 לְהַעֲלוֹת כ- 1,000 מבני הקְהילה המַמתינים לעֲלִייָה באדיס אבבה ובגונדר. בנתב"ג קיבלו את פנֵי העולים יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג ושר העֲלִייָה והקְליטה יואב גלנט. בתוֹם תַהֲלִיך הקליטה הרִאשוני, הִתְאַחֲדו רבים מהעולים החדשים עם בנֵי משפחתָם שהִמְתִינו להם נִרְגָשִים בנתב"ג. משְׂדֵה התְעופה הִמְשיכו העולים אל מֶרְכְּזֵי הקליטה ברחבי הארץ ושם יַעֲשו את הצְעָדִים הראשונים שלהם בישראל.

בתמונות: יו"ר הסוכנות היהודית ושר הקליטה מקבלים את פני העולים. הצילומים באדיבות הסוכנות היהודית. 

יום המשפחה בישראל

יום המשפחה בישראל
הנרייטה סאלד (ויקיפדיה)

יום המשפחה בישראל

מִיום האם ליום המִשפחה

יום המשפחה נוֹעַד לְצַיין את חֲשִיבוּת המשפחה והאימָהוֹת בחיינו והוא נָהוּג בישראל ובמדינות אחרות בעולם. בישראל מְצוּיָן יום המשפחה ב-ל' בשבט, יום מותָהּ של הנרייטה סאלד, 'אֵם הילדים', מְייסֶדֶת ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות. סאלד, שלא היו לה ילדים מִשֶלה, הייתה דְמוּת אֵֵם לרבים מהילדים שעָלו לארץ ללא הורים בשְנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בעולם מְצוין יום המשפחה ביום הראשון השני בחודש מאי.

היוֹזְמָה הראשונה לציון יום האם בישראל הייתה של אגודת 'עֶזרה', אגודה לעזרת נשים יולְדות, שחגגה את היום ב-21 במאי 1947 בירושלים.
ארבע שנים אחר כך זכה היום ליוזמה מְחודשת, הפעם של חנה חושי, רַעייתו של ראש העיר חיפה. אבא חושי קבע את התאריך ל-כ"ז בכסלו, היום השלישי של חג החנוכה. הרַעיון הִתקבל גם בערים אחרות בישראל, אבל היו שצִיינו את היום ב-ט"ו בשבט.
בשנת 1951 הִצִיעָה ילדה בת ה-11 בעיתון ילדים לציין את יום האם ביום מותה של הנרייטה סאלד. הצעתה התקבלה ומשרד החינוך החליט כי 'יום האם' יְצוין בישראל ב-ל' בשבט, יום מותה של סאלד.

היום של כל המשפחה

בשנות התשעים של המאה הקודמת הוחלט בישראל לקרוא ל'יום האם' – 'יום המשפחה'. יום זה בא לְהַדְגִיש את הקשר בין כל בני המשפחה ואת מְחוּיָבוּתָם ותְרוּמָתָם המְשוּתֶפֶת לתָא המשפחתי.
ביום המשפחה ולִקראתו נֶעֱרָכִים אֵירועים מיוחדים למשפחה בגני הילדים ובבתי הספר. כל משפחה מציינת את היום בדרכה שלה: בפעילות משותפת, עם בְּרָכות וחיבוקים והרבה אהבה.

 

כהן – שם המשפחה הנָפוֹץ בישראל

כהן – שם המשפחה הנָפוֹץ בישראל
ממלא מקום מפכ"ל משטרת ישראל (ויקיפדיה)

כהן – שם המשפחה הנָפוֹץ בישראל

אחריו ברשימה: לוי

לכבוד יום המשפחה החל היום, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את רשימת שמות המשפחה הנְפוצים בישראל בשנת 2017. ברשימה אין הַפְתָעוֹת.

שם המשפחה הָנפוֹץ בישראל הוא כהן. אחריו ברשימה: לוי, מזרחי, פרץ, ביטון, דהן, אברהם, אגבאריה ופרידמן. אחד מכל 50 אנשים נקרא כהן ואחד מ-85 לוי.

השם הנפוץ ביותר בְּקֶרֶב המוסלמים בישראל הוא אגבאריה, בְּקֶרֶב הנוצרים ח'ורי ובקרב הדרוזים חלבי.

2.06 מיליון משפחות בישראל

2.06 מיליון משפחות בישראל
הצילום: אופיס

2.06 מיליון משפחות בישראל

נְתונים לְרֶגֶל יום המשפחה

לכבוד יום המשפחה החל היום, פִּרְסְמָה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נְתונים על המשפחות בישראל.

בשנת 2017 חיו בישראל כ-2.06 מיליון משפחות, לְעוּמַת כ-1.73 מיליון משפחות לפני עשר שנים. המשפחה הישראלית כּוֹלֶלֶת במְמוּצע 3.73 נְפָשוֹת, ללא שינוי בעשׂור האחרון.

ילדים זה שמחה

כמַחֲצִית מהמשפחות מוּרְכָּבוֹת מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17. אֲחוּז הזוגות ללא ילדים גבוה יותר במשפחות יהודיות (כ-28%), מאשר במשפחות ערביות (כ-11%). אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים היה בתל אביב – כ-41% לעומת 25% בממוצע הארצי. אחוז הילדים עד גיל 17, המתגוררים עם שני הורים בישראל (92%), גבוה ביחס למרבית מדינות ה-OECD.

כ-11% מִכְּלַל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הורִיוֹת (כ-122 אלף). בראש כ-87% ממשפחות אלה עומדת אישה. כ-18% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רַווקוֹת.

מבין הערים הגדולות (100 אלף תושבים ויותר), אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש, כ-72% לעומת כ-48% בממוצע הארצי. האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה בבאר שבע, כ-8% לעומת 6% בממוצע הארצי.

משפחה יקרה

מִשְקֵי בית עם ילדים מוציאים פי שניים וחצי על סְעִיפֵי חינוך, תַרְבּוּת ובידוּר מאשר מִשְקֵי בית בלי ילדים (2,809 שקלים שהם 14.5% מִסַך ההוצאה, לְעוּמַת 1,106 שקלים שהם 8.0% מסך ההוצאה).