Browsing Category

ידיעות

בפרוס תשע"ט: כ- 14.7 מיליון יהודים בעולם

בפרוס תשע"ט: כ- 14.7 מיליון יהודים בעולם
מגן דוד (ויקיפדיה)

בפרוס תשע"ט: כ- 14.7 מיליון יהודים בעולם

כ- 6.6 מיליון יהודים בישראל

בפרוס שנת תשע"ט מפרסמת הסוכנות היהודית נתונים על מספר היהודים בעולם ובארצות השונות.

כ- 14.7 מיליון יהודים חיים כיום בעולם. כ- 8.1 מיליון מהם חיים מחוץ לישראל, מתוכם כ- 5.7 מיליון בארה"ב. בישראל חיים כ- 6.6 מיליון יהודים ועוד כ- 400 אלף זכאי חוק השבות (אשר אינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין).

נתונים אלה כוללים את כל אלה המגדירים את עצמם כיהודים. עוד עולה מהנתונים כי מספר זכאי חוק השבות בעולם עומד על 23.5 מיליון איש. הנתונים מבוססים על האומדנים המעודכנים של פרופסור סרג'ו דלה פרגולה מהאוניברסיטה העברית.

הנה רשימה של מספרי היהודים במדינות נוספות:

צרפת 453,000

קנדה 391,000

בריטניה 290,000

ארגנטינה 180,000

רוסיה 172,000

גרמניה 116,000

אוסטרליה 113,000

ברזיל 93,000

דרום אפריקה 69,000

אוקראינה 50,000

הונגריה 47,000

מכסיקו 40,000

הולנד 30,000

בלגיה 29,000

איטליה 28,000

שוויץ 19,000

צ'ילה 18,000

במדינות ערביות ומוסלמיות מתגוררים כ- 27,000 יהודים, מהם כ- 15 אלף בתורכיה, כ- 8,500 באיראן, כ- 2000 במרוקו וכ- 1000 בתוניסיה.

מדינות שבהן מונה האוכלוסייה היהודית כ- 500 נפש ואף פחות מכך הן: ברמודה, באהמאס, קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלבדור, ג'מייקה, איי הבתולה, בוליביה,  קפריסין, מלטה, סלובניה, מקדוניה, ארמניה, קירגיזסטאן, טורקמניסטאן, פיליפינים, דרום קוריאה, טאיוואן, תאילנד, קונגו, קניה, מדגסקר, נמיביה, ניגריה, זימבבואה, תימן, סוריה ומצרים.

כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל

כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל
הצילום: Moshe Milner (לע"מ)

כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל

89% מהישראלים מרוצים מחייהם

לקראת ראש השנה תשע"ט פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח על אוכלוסיית ישראל. הנה חלק מהנתונים:

כ-8.907 מיליון תושבים חיים בישראל, כ-162 אלף יותר מאשר בשנה שעברה, גידול של 1.9%.

מספר היהודים החיים בארץ 6.625 מיליון, שהם 74.4% מכלל האוכלוסייה. 1.864 מיליון תושבים, שהם 20.9%, הם ערבים. השאר, כ-418 אלף תושבים, הם בני לאומים אחרים.

ומה עוד אפשר ללמוד על אוכלוסיית ישראל מהדו"ח?

89% מהישראלים דיווחו כי הם מרוצים מחייהם, אך 37% השיבו כי אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, ו-31% מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות.

84% מהנשאלים אמרו שמצבם הבריאותי טוב מאוד או טוב.

51% העידו כי הם עוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע.

44% מבני 20 ומעלה מגדירים את עצמם כחילונים. השאר מסורתיים, דתיים, וחרדים.

במהלך השנה נולדו בישראל כ-175 אלף תינוקות, ונפטרו כ-43 אלף איש.

כ-25 אלף עולים חדשים הגיעו ארצה בשנה האחרונה.

תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא 84.6 שנים לנשים ו-80.7 שנים לגברים.

סיבת המוות הנפוצה בשנה האחרונה היא מחלת הסרטן, שגרמה לכרבע ממקרי המוות.

52,809 זוגות נישאו במהלך השנה האחרונה, ו-14,819 התגרשו.

הנתונים מראים שבסוף שנת 2024 יחיו בישראל 10 מיליון איש.

בתמונה: שוק מחנה יהודה בירושלים. בצילום, אנשים עורכים קניות באזור השוק המקורה Moshe Milner לע"מ

 

"ציוניזם" – האפליקציה הציונית

"ציוניזם" – האפליקציה הציונית
ההסתדרות הציונית העולמית (ויקיפדיה)

"ציוניזם" – האפליקציה הציונית

לוח שנה ציוני

ההסתדרות הציונית מעלה אפליקציה חדשה בשם "ציוניזם" –  Zionation. האפליקציה נועדה לקרב את הדור הצעיר לישראל ולציונות.

האפליקציה כוללת לוח שנה ובו מידע על תאריכים מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל התנועה הציונית ועל אישים ואירועים בולטים בהיסטוריה הציונית. משתמשי האפליקציה יוכלו לקבל מידע רב גם על אירועים מרכזיים המתקיימים בקהילות היהודיות בעולם.

את האפליקציה אפשר להוריד בשלוש שפות – עברית, אנגלית וספרדית – והיא מתאימה לאייפון ולאנדוראיד.

 

ישראל במספרים

ישראל במספרים
הצילום: ויקיפדיה

ישראל במספרים

עלייה במספר התינוקות. ירידה במספר הנפטרים

לקראת שנת תשע"ט הבאה עלינו לטובה מפרסמת רשות האוכלוסין וההגירה את נתוני השנה החולפת.

השנה נולדו 168,441 תינוקות. 24,496 עולים חדשים הגיעו לישראל. 61,181 ישראלים התחתנו ו-24,868 התגרשו. הונפקו 833,553 תעודת זהות וכ-1.3 מיליון דרכונים ומסמכי נסיעה.

41,165 ישראלים הלכו לעולמם בשנה החולפת.

מהנתונים עולה כי נרשמה עלייה במספר התינוקות שנולדו, במספר העולים החדשים ובמספר המתגרשים. ירידה נרשמה במספר הנישאים והנפטרים.

ובמקום הראשון: תמר ואריאל

ובמקום הראשון: תמר ואריאל
תמר איש שלום (ויקיפדיה)

ובמקום הראשון: תמר ואריאל

השמות הנפוצים לתינוקות שנולדו בישראל בתשע"ח

לקראת השנה החדשה פרסם משרד הפנים את רשימת השמות הנפוצים ביותר בין התינוקות שנולדו השנה.

במקום הראשון בין הבנים: אריאל, ובין התינוקות הלא יהודים: מוחמד.

במקום הראשון בין הבנות: תמר, ובין הבנות הלא יהודיות: מרים.

הנה השמות הנפוצים לתינוקות שנולדו בישראל בשנה החולפת:

בנים (יהודים): אריאל, דוד, לביא, אורי, יוסף, איתן, נועם, דניאל, איתי ויהודה.

בנות (יהודיות): תמר, אביגיל, יעל, אדל, נועה, שרה, שירה, נויה, אסתר וטליה.

השינויים העיקריים ברשימת השמות השנה הם שהשם יהונתן יצא מרשימת עשרת השמות הנפוצים לבנים יהודים ובמקומו נכנס השם יהודה. אצל הבנות, השם נויה נכנס במקום השם ליה.

אריאל הורוביץ (ויקיפדיה)

 

בתמונה למעלה: העיתונאית תמר איש שלום, מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ עשר (ויקיפדיה)

בתמונה למטה: הזמר והיוצר אריאל הורוביץ, בנה של נעמי שמר (ויקיפדיה)

מַדָע בגובה העיניים

מַדָע בגובה העיניים
הצילום: ויקיפדיה

מדע בגובה העיניים

ליל המדענים 2018

15 מוֹסָדוֹת אקדמיים, בהם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה ומכון וייצמן למַדָע, יִשְתַתְפו השנה ב"ליל המדענים", שיִתְקַייֵם ב-6 בספטמבר. האֵירוּעַ מתקיים פעם בשנה ביוֹזְמַת האִיחוּד האֵירוּפִּי: ביום זה מוּזְמָן הצִיבּוּר לְהִתְאָרֵח במוסדות אקדמיים ברחבי אירופה, וגם כאן בישראל, להיפגש עם מַדְעָנִים מתְחומים שונים ולשמוע על פעילותם. האירועים והמפגשים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום. בחלק מהאירועים יש צוֹרֶך בהַרְשָמָה מוּקְדֶמֶת באֲתַר ליל המדענים.

השנה יִתקיימו האירועים בסִימן חגיגות 70 שנה למדינה ויִכְלְלו הַרְצָאוֹת, סַדְנָאוֹת, תַעֲרוּכוֹת ופעילויות שונות במַעֲבָּדוֹת של הקמפוסים, בסִפריות, במרחבים הפתוחים ובחדרי ההרצאות. בין הנושאים וההרצאות: טכנולוגיה של אור, שימוש בנחושת לרִיפּוי מחלות, גלידה מדעית, קסמים אלקטרומגנטיים, חדרי בריחה מדעיים, מוֹפְעֵי קסמים המְבוּסָסִים על עֶקְרוֹנוֹת המדע, רובוטים, מכוניות אוטונומיות, חידושים רפואיים ועוד ועוד.

פרטים והרשמה באתר משרד המדע והטכנולוגיה.

בתמונה: סמליל מטעם משרד המדע, של "ליל המדענים", שהיה בשימוש עד לשנת 2014 (ויקיפדיה)

 

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה
התמונה: ויקיפדיה

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה

המדינה וההורים 

102.8 מיליארד שקלים הוציאו מדינת ישראל ואזרָחיה בשנת 2017 על חינוך. סכום זה מהווה 8.1% מהתוצר המקומי הגולמי. זו עלייה של כארבעה אחוזים לעומת השנה הקודמת, ואין זה מפתיע, כי מאז שנת 1984, ההוצאה על החינוך הולכת וגדלה בכל שנה.

את הנתונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת החזרה ללימודים. המספר 102.8 מיליארד שקלים כולל את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים (מֵחינוך קדם-יסודי עד להשכלה גבוהה), את ההוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד ואת ההוצאות של הורים על שיעורים פרטיים, ספרי לימוד וכלי כתיבה.

מהנתונים של הלמ"ס עולה עוד כי ההורים מממנים כחמישית (22.5%) מההוצאה הלאומית והמגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן כ-77.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך.

ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדרג החינוך; ההוצאה לתלמיד בחינוך הגבוה גבוהה כמעט פי שניים מההוצאה לתלמיד בחינוך העל-יסודי, ופי שלושה מההוצאה לתלמיד בחינוך הקדם-יסודי.

משקאות קלים וממתקים לא יִימָכְרוּ בבתי הספר

משקאות קלים וממתקים לא יִימָכְרוּ בבתי הספר
דוכן ממתקים בשוק מחנה יהודה (ויקיפדיה)

משקאות קלים וממתקים לא יִימָכְרוּ בבתי הספר

וגם לא קטשופ ומיונז

ועדת החינוך של הכנסת אישרה בחודש שעבר את תקנות הפיקוח על מכירת מזון בבתי הספר. בין היתר תיאסר מכירת משקאות קלים כולל משקאות דייאט ומשקאות אנרגיה, כריכים מלחם שאינו מלא, נקניקיות, שניצלים, ממתקים, בורקס, מלאווח, פיצה, עוגות, עוגיות, קרואסונים, ופלים, יוגורטים ומעדני חלב מתוקים, מנות להכנה מהירה, פיצוחים וחטיפים מלוחים ושלגונים גדולים. יופסק השימוש במיונז, קטשופ, חמאה, מרגרינה וממרח שוקולד. תיאסר מכירת מוצרים המכילים בוטנים, בגלל התלמידים האלרגיים.

התקנות יִיכָּנְסוּ לתוקף בחודש דצמבר הקרוב.

 

החל מ-1 בספטמבר: אסור לעשן במקומות ציבוריים  

החל מ-1 בספטמבר: אסור לעשן במקומות ציבוריים  
סיגריות (ויקיפדיה)

החל מ-1 בספטמבר: אסור לעשן במקומות ציבוריים  

קנסות גדולים למעשנים ולבעלי העסקים

החל מ-1 בספטמבר נכנס לתוקפו הצו המרחיב את איסור העישון במקומות ציבוריים.

מעתה אסור לעשן גם במקומות שנערכים בהם אירועים והופעות תחת כיפת השמיים ומשתתפים בהם יותר מ-50 בני אדם, בכל מקום בשטח בתי חולים או מרפאות (וגם מחוץ לבניין), ברשויות ציבוריות, במשרדים ממשלתיים, בבתי משפט, במועצות דתיות, במקומות שבהם מתקיימת פעילות גופנית (גם באוויר הפתוח, כמו במגרש כדורגל), בבריכות שחיה, באזורי כניסה לגני ילדים, בגני שעשועים, בחניון ציבורי מקורה או תת קרקעי ובגני חיות.

על פי התקנות החדשות פקחים של הרשות המקומית ושוטרים מוסמכים לתת דו"חות לאנשים שמעשנים במקומות ציבוריים. יוטלו קנסות של אלף שקלים למעשן וכחמשת אלפים שקלים לבעל העסק שבו נתפס אדם מעשן במרחב ציבורי.

 

נפרדים לשלום מרודף השלום

נפרדים לשלום מרודף השלום
אורי אבנרי (ויקיפדיה)

נפרדים לשלום מרודף השלום

אורי אבנרי הלך לעולמו בגיל 95

פעיל השמאל, העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי, הלך הבוקר לעולמו, בגיל 95. אבנרי לחם כל חייו למען השגת הסכמי שלום עם מדינות ערב ועם הפלסטינים, נגד כפייה דתית ואפליה עדתית ובעד שוויון וזכויות אדם.

מגרמניה לישראל

אבנרי נולד בשנת 1923 בגרמניה, האחרון מתוך ארבעה ילדים במשפחת אוֹסטרמן. אב המשפחה היה בנקאי עשיר בהאנובר. בסוף שנת 1933, כעשרה חודשים אחרי שהנאצים עלו לשלטון, עזבה משפחת אוסטרמן את גרמניה, עלתה ארצה והתיישבה בתל אביב. שני ההורים עסקו כאן בעבודות כפיים כדי לפרנס את ילדיהם.

הבן הבכור במשפחה התגייס לצבא הבריטי, לחם במלחמת העולם השנייה ונהרג באפריקה. מצבה הכלכלי של המשפחה הידרדר ואורי, הבן הצעיר, עזב את הלימודים כדי לעזור להוריו. הוא היה בן 14 בלבד כשהחל לעבוד בעבודות שונות. בשעות הפנאי הרבה לקרוא ספרים ורכש לעצמו השכלה.

מימין לשמאל

במקביל לעבודה וללימודים העצמאיים היה מעורב בפוליטיקה, ודווקא בצד הימני של המפה. למשך מספר שנים היה חבר באצ"ל, אחר כך שימש כמזכיר של יו"ר ההסתדרות הציונית החדשה (שהוקמה על ידי הרוויזיוניסטים) וגם כתב מאמרים לעיתונים והרצה  על מצבם של היהודים בארץ ובעולם.

בסוף שנת 1947, כשפרצה מלחמת העצמאות, הצטרף אבנרי להגנה והשתתף בעשרות קרבות. כעבור כשנה נפצע קשה ואושפז בבית החולים לשבועות ארוכים.

בתום המלחמה פרסם את הספר "בשדות פלשת – 1948", ובו דברים שכתב כחייל במהלך הקרבות. הספר זכה להצלחה גדולה, אבל אבנרי חש שהקוראים לא מבינים נכון את המסר האנטי מלחמתי שרצה להעביר ופרסם ספר נוסף, "הצד השני של המטבע", אשר תיאר את הצדדים המכוערים של המלחמה וגם העביר ביקורת קשה על הפוליטיקאים. פרסום הספר נאסר זמן קצר לאחר הופעתו.

השבועון 'העולם הזה'

בשנת 1950 השתמש בכסף שקיבל ממשרד הביטחון ובמה שהרוויח מספרו הראשון ורכש שבועון כושל בשם "העולם הזה". כעורך הראשי של השבועון הצליח אבנרי להפוך אותו לעיתון מצליח, אנטי ממסדי ולוחם, שחושף פרשיות שחיתות, מטיף לדו קיום בין יהודים לערבים, קורא להקמת מדינה פלסטינית ולוחם נגד שלטון מפא"י והאפליה העדתית.

אבנרי לא היסס להשתמש באמצעים של "עיתונות צהובה". אלה היו דברים יוצאי דופן בעיתונות הישראלית של שנות החמישים והששים. "העולם הזה" של אבנרי השפיע רבות על עולם העיתונות בארץ. עיתונאים רבים התחילו את הקריירה העיתונאית שלהם בעיתון זה.

חבר כנסת

בשנת 1965 הקים את תנועת "העולם הזה – כוח חדש" ונבחר לכנסת. לאחר שתי קדנציות היה שותף להקמת מחנה של"י (שלום לישראל, שוויון לישראל) וחבר כנסת מטעמו. בנוסף היה שותף בהקמת תנועות שלום כמו "גוש שלום" ו"הרשימה המתקדמת לשלום".

במסגרת הפעילות הפוליטית דיבר אבנרי על "המרחב השמי", רעיון האומר כי במרחב המזרח-תיכוני קיים לאום משותף – הלאום השמי – שכולל קבוצות שונות כמו הלאומים העברי והערבי. לדבריו, על הלאום השמי להתאחד ולהיאבק יחד נגד האימפריאליזם המערבי והסובייטי. אחרי מלחמת ששת הימים קרא אבנרי להקמת מדינה פלסטינית בשטחי רצועת עזה והגדה המערבית, שתהיה בקשרי פדרציה עם מדינת ישראל.

ביולי 1982, כחודש אחרי שהחלה מלחמת לבנון, עורר אבנרי סערה כאשר נפגש עם יאסר ערפאת בביירות.

בשנת 1990 מכר אבנרי את "העולם הזה" אך המשיך במאבקיו. הוא היה פעיל בכמה גופי שמאל רדיקלי ועד יום מותו לא חדל מדרישתו להקים מדינה פלסטינית ולהגיע להסדרי שלום עם שכנינו.

העברית

במהלך עבודתו העיתונאית היה אחראי למספר חידושים לשוניים בעברית, ובהם המלים בליין, אלתור, מחזמר, חינמון וחללית.

רחל

אבנרי היה נשוי לרחל, שנפטרה בשנת 2011. נישואיהם נמשכו 58 שנים, והם בחרו שלא להביא לעולם ילדים.

 

image_print