Browsing Category

ידיעות

הכינרת – אגם המים המתוקים הגדול בישראל

הכינרת – אגם המים המתוקים הגדול בישראל
הצילום: ויקיפדיה
הכינרת – אגם המים המְתוקים הגדול בישראל
המִפְלָס, הקַו העליון והקַו התחתון

הכִּינֶרֶת היא יַמָה בצפון מזרח ישראל. זהו אֲגַם המים המתוקים הגדול בארץ. יש לנו רק כינרת אחת, ולכן אנחנו אוהבים אותה כל כך ושרים לה שירים. 

בעבר סיפקה הכינרת כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים כתוצאה משנות בצורת שפקדו את ישראל, פחתה שאיבת המים מהאגם. מתקני ההתפלה היו לספק המים העיקרי.
כיום מספקת הכינרת בין 2 ל־13 אחוזים מהצריכה של ישראל במים.
מפלס מי הכינרת משתנה על פי עונות השנה וכמויות הגשם ונמצא לרוב בתחום של 209 עד 212 מטרים מתחת לפני הים. 
לצורכי ניהול אגם הכינרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" ו"קו אדום תחתון".
"הקו האדום העליון" הוא מפלס מקסימלי שאסור לעבור אותו כי במקרה של גאות יש סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם.
ה"קו האדום התחתון" הוא המפלס המינימלי שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים.
מפלס הכינרת הוא: 210.885- מ'.
הקו העליון הוא: 208.80- מ'.
הקו התחתון הוא: 213- מ'.

מתי נולד השם תפוז

מתי נולד השם תפוז
הצילום: Pixabay

מתי נולד השם תפוז

ויכוח מַר על פרי מָתוֹק

התפוז – תפוח הזהב – הוא אַחד הפירות המְזוֹהִים עם ארץ ישראל בעֵת החדשה. 

מי חידש את השם תפוז ומתי? 

בראשית המאה ה-20 כּוּנָה הפרי בעברית בפי רִאשונֵי המִתְיַישְבים בְּשם תפוח זהב. בשנות ה-30 הִצִיעַ הבַּלְשָן יצחק אבינרי לַהֲפוֹך את רָָאשֵֵי התֵיבוֹת תפו"ז לשֵם הפרי – תפוז. בתוך השם מִסְתַתֶרֶת גם המילה פָּז (זהב).

חידוש המילה תפוז הִתְקַבל בהִתְנגדות בְּקֶרֶב רבים ממְחַדְשֵי השפה העברית. צֵירוּף של שתי מילים קַיָים אומְנם במִקרא אך אינו נָפוץ. השימוש בהֶלְחֵם בְּסִיסִים לא היה מְקובל בראשית ימי תְחִייַת השָׂפה, והחידוש נִתְפַּס אז כבִלְתִי טִבְעִי לשפה העברית.

בַּלשנים דָרְשו בתוֹקֶף מעורְכֵי העיתונים שֶׁיִדְחו את ה"חידוש הנוֹעָז". המשורר שאול טשרניחובסקי כִּינָה את המילה תַּפּוּז "בוֹלשביזמים בשפה".

כך או כך – התפוז וטַעֲמו המתוק נִיצְחו.

 

הצילום: Pixabay 

אם אתם קוראים את המילים האלה…

אם אתם קוראים את המילים האלה…
סמל צה"ל (ויקיפדיה)
אם אתם קוראים את המילים האלה…
המכתב האחרון של אלקנה

רס"ל במיל' אלקנה ויזל (35) מבני דקלים, שנפל באסון קריסת המבנים במרכז רצועת עזה  הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים ושבעה אחים. לפני שיצא לקרב, השאיר אלקנה מכתב לבני משפחתו. אלמנתו פרסמה את המכתב אתמול:

וכך כתב, בין השאר: "אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו.

קודם כול –  במקרה שנחטפתי לשבי החמאס אני דורש שלא תיעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכול, אז אנא – פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח עדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ.

אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה.

יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה!

אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו, ושל העולם כולו.

אז בבקשה מכם – תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן, חיים של אהבה תקווה טוהר ואופטימיות.

תחיו! אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים!

בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם".

 

בתמונה: סמל צה"ל החל מינואר 2022, תחת רישיון

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו
אמנון רובינשטיין (ויקיפדיה)

פרופ' אמנון רובינשטיין הלך לעולמו

חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפט

הפרופסור אמנון רובינשטיין, חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפט, הלך לעולמו בגיל 92. רובינשטיין היה ממקימיה של תנועת שינוי וממנהיגי מרצ. הוא כיהן בממשלות ישראל כשר החינוך, שר התקשורת, שר המדע ושר האנרגיה. היה פרופסור למשפטים, דיקן בתי הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן.

בשנת 2006 הוענק לרובינשטיין פרס ישראל בתחום חקר המשפט. בנימוקי השופטים נכתב, בין השאר, כי רובינשטיין הוא אבי המשפט החוקתי של מדינת ישראל, וכי ספרו "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" – הוא ספר יסוד בתחום המשפט החוקתי.

עוד נכתב: "בכתיבתו המחקרית המעמיקה, ובפעילותו הציבורית המגוונת, הוא מקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם. מעטים הם האנשים היכולים להשתוות לו בתרומה למדינת ישראל, כאיש ציבור, כְּחבר ברשויות המחוקקת והמבצעת, כחוקר וכמשפטן מבריק".

אוניברסיטת רייכמן בהרצליה פרסמה הודעת אבל על מותו של רובינשטיין: "תרומתו הגדולה של פרופ' אמנון רובינשטיין לְתרבות החברה הישראלית ולחיים הציבוריים היא רבגונית וייחודית. לאמנון רובינשטיין תרומה והשפעה בתחום המשפט, עיצוב האקדמיה, תחום החקיקה והמאבק על דמותה הציונית הלאומית והכלל אנושית של מדינת ישראל".

 

 

בתמונה: פרופ' אמנון רובינשטיין, ע"י Ofer Amram, תחת רישיון

הרמטכ"ל ביום ה-100 למלחמה:

הרמטכ"ל ביום ה-100 למלחמה:
רב-אלוף הרצי הלוי (ויקיפדיה)

הרמטכ"ל ביום ה-100 למלחמה:

מלחמה צודקת וארוכה

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ערך אמש מסיבת עיתונאים שבה נשא דברים במלאת 100 ימים למלחמה.

וכך אמר, בין השאר:

אישרנו היום תוכניות לפיקוד הדרום להמשך הלחימה ולהגברת הלחץ הצבאי על החמאס, לחץ שיביא לפירוק החמאס ולהחזרת החטופים. הלחץ הזה, ורק הוא – הצליח להביא עד כה להשבתם של חטופות וחטופים רבים.

הזמן דוחק להשבת החטופים ואנחנו לא שוכחים לרגע ולא זונחים את המטרה הנעלה הזאת. כדי להביא לתוצאות ממשיות עלינו להמשיך ולפעול בשטח האויב, לא לאפשר ניסיונות סחיטה להפסקת אש שכפי הנראה לא יביאו לתוצאות ממשיות. עלינו להמשיך וללחוץ וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

הנהגת החמאס תולה תקוות בהפסקת הלחימה, והיא משוכנעת שהרגע הזה קרב. בשם מטרות כל כך צודקות אנחנו נחושים ומתמידים. המטרות הללו מורכבות לְהַשגה וייקחו זמן רב – אמרנו את זה מהרגע הראשון. לשם פירוק החמאס דרוש וגם הכרחי שיהיה לנו אורך רוח.

המילואים

כחלק מהתקדמות הלחימה, שחררנו חלק מכוחות המילואים, שהתגייסותם ראויה לכל שבח של המדינה כולה. אתם, אנשי המילואים היקרים, קבוצות מופת בחברה הישראלית. אנחנו נזדקק לכם כמובן גם בשנת 24'.

נעשה את זה תוך זמן היערכות מספק, לצד הוקרה ותגמול ראויים – לכם ולא פחות חשוב מכך למשפחותיכם, ששמרו לאורך כל התקופה הזו על הבית.

לחימה במספר זירות

אנחנו מנהלים לחימה במספר זירות במקביל, בעצימות משתנה. פועלים בכל מקום. לא תהיה חסינות למבקשים להרגנו: לא בעזה, לא ביהודה ושומרון וגם לא בזירות האחרות ברחבי המזרח התיכון.

חיזבאללה בחר לשמש כ-"מגן חמאס" בשליחות איראן, ואנחנו גובים ממנו על כך מחיר הולך וגדל. חיזבאללה עלול להפוך את כל מדינת לבנון לאזור לחימה, יהיה לכך מחיר כבד.

אנחנו ערוכים למלחמה גם היום, ומשפרים יכולותינו כל העת. אנחנו מחויבים לשינוי המצב הביטחוני, באופן כזה שיאפשר חזרה של התושבים בביטחון מוחלט לבתיהם – בצפון ובדרום.

ביהודה ושומרון, אנחנו פועלים מסביב לשעון ביישובים ובצירים. 

תחקירי אמת

תחקיר אמת הוא נשמת אפו של צבא. אנחנו מתחקרים כל הזמן. ככה זה בצה"ל, זו הדרך שלנו ללמוד ולהשתפר. 

אנחנו חייבים להתחיל ולהבין מה קרה, כדי להגן טוב יותר על תושבי העוטף ועל מנת שנדע להבטיח שהיום הזה לא יחזור על עצמו. על מנת שנדע להחזיר אותם לבתיהם בביטחון רב

מלחמה צודקת 

בימים אלה חשוב להזכיר, אנחנו נלחמים מלחמה צודקת מאין כמותה, מלחמה שאויב רצחני פתח בה, כאשר טבח באופן לא אנושי בחפים מפשע.

אנחנו נלחמים על זכותנו לחיות כאן בביטחון. צה"ל נלחם במקצועיות תוך שהוא פועל על-פי ערכיו ועל-פי עקרונות הדין הבין לאומי. צה"ל, על כל לוחמיו ומפקדיו, ממוקד כולו במטרות המלחמה; נמשיך להילחם עד להשגתן.

 

בתמונה: ראש המטה הכללי של צה"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ע"י דובר צה"ל, תחת רישיון

הזַמָר עידן עמדי נִפְצַע קשה בעזה

הזַמָר עידן עמדי נִפְצַע קשה בעזה
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

הזַמָר עידן עמדי נִפְצַע קשה בעזה

כְּאֵב של לוחֲמים

 

צה"ל מְפרסם את שמות הנופלים. שמות הפְּצועים הרבים אינם מתפרסמים. על הסֵבֶל שלהם מדברים בתִקשורת, אבל פחות. על הנִפגעים בנֶפֶש מדברים עוד פחות.

אתמול פורסם כי הזמר עידן עמדי נפצע קשה בקרב בעזה. הוא מְאוּשְפָּז בבית החולים שיבא. הוא מוּרְדָם ומוּנְשָם. מַצָבו קשה אך יַצִיב.

עידן, שנולד וגדל בירושלים, התפרסם בשנת 2010 בתוכנית 'כוכָב נולד', לאחר שהִשְתַחְרֵר משֵירות קרבי בצה"ל. הוא שר בתוכנית את שירו: כְּאֵב של לוחמים.

מאז – עמדי הוא אחד הזַמָרים האֲהוּבים בישראל. הוא אחד מכּוֹכְבי סִדְרַת הטלוויזיה המַצליחה 'פאודה'. 

ב-7 באוקטובר עמדי גוּיַס למילואים. בעיתונים הִתפרסמו תְמונות שלו במַדים עם הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי. הוא פִּרסם לאורך המלחמה פוסטים מתוך הרְצועה.

קוֹלָם של לוחמים

בפוסט שפִּרסם ב-25 בדצמבר כתב, בין השאר:

הלב שלנו עם משפחות הגיבורים שנפלו, אנחנו מַמשיכים ומַבטיחים שמותם של יקירינו לא יהיה לַשָוְוא.
לכל אלה שחזרו לאותם הרגלים של ה-6.10, תפסיקו.
יש קשר ישיר בין היְכוֹלֶת שלכם לְאַחֵד את השורות למצב הלוחמים בשטח.
אִמְרוּ מעט, עֲשׂוּ הרבה.

 

כְּאב של לוחמים

מילים ולחן: עידן עמדי

ערב ראשון של לְבד,
יושב וכותב לך מכתב
על כל הדברים שהיו
כל מה שקרה בְּדִיוּק

אותיות מופיעות על הקיר
אני הפַּחַד – נָעים לְהַכִּיר,
הדְמוּיוֹת אוהבות לְשַׂחֵק
זזות כאן בבית הריק, הריק

ואַת, אַת לא יודעת כמה
מִמֵך נִיסִיתִי לְהַסְתיר
את כל הסִיוּטִים בלילה
צְרָחוֹת ודם על המַדִים.
את לא מבינה כבר למה
אני מִזְמַן כבר לא אני.
תְמונות רָצות מאותו לילה
דְמָעוֹת, כְּאֵב של לוחמים

זה עֶרֶב ראשון שאַת שָם,
שוכֵב וחושב, לא נִרְדָם.
השֶקֶט לְאַט מִתְנַגֵן
מַקְדִיש לך עכשיו שיר בְּלִי שֵם
שיר בלי שם

ואַת, אַת לא יודעת כמה…

זה ערב ראשון של לְבַד,
יושב וכותב לך…

 

 

 

בתמונה: הזמר עידן עמדי בטקס לציון 120 שנה לתנועה הציונית, הר הרצל, ירושלים. הצילום: Kobi Gideon,
2017, לע"מ

צבי זמיר, ראש המוסד לשעבר, הלך לעולמו

צבי זמיר, ראש המוסד לשעבר, הלך לעולמו
זמיר בביתו ב-2004 (ויקיפדיה)

צבי זמיר, ראש המוסד לשעבר הלך לעולמו

האיש שהתריע לפני מלחמת יום הכיפורים 

צבי זמיר, ראש המוסָד לשעבר הלך לעולָמו בגיל 98. זמיר, יליד פולין, לחם בפלמ"ח במלחמת העצמאות. הוא היה ראש המוסד הרביעי, ושִימֵש בתַפקיד בתְקופת מלחמת יום הכיפורים.

זמיר היה מהמַתְרִיעִים לִקְראת מלחמת יום הכיפורים. הוא טָען לאורך השנה שקדמה למלחמה כי היא אפשרית, וזאת בניגוד לעמדת אמ"ן. כ-40 שעות לפני פרוץ המלחמה – מָקור מודיעיני בָּכִיר של "המוסד", אשרף מרואן – חתנו של נשיא מצרים סאדאת,  מָסַר למפעילו מֵידע מְפוֹרש על כַּוָונָת מצרים לָצאת למלחמה.

זמיר נסע ללונדון ונפגש עם מרואן פחות מימָמָה לפני פרוץ המלחמה. מרואן נתן לו  מידע על השעה שבה היא תִפרוץ, בשבת – יום הכיפורים – בשעת ערב. כידוע, המלחמה פרצה בשעה 14.00 בצוהריים.

המפגש שִכְנֵעָ את זמיר כי המלחמה בפתח והוא מסר הַתְרָעָה מְפוֹרֶשֶת לראש הממשלה גולדה מאיר, לשר הביטחון משה דיין, לרמטכ"ל דוד אלעזר ולגורמים נוסָפים. 

בעיניים פְּקוּחוֹת

בסִפרו "בעיניים פְּקוחות" כתב לימים על הכִּישָלון בהבנה שמלחמת יום הכיפורים עומדת לְהִיפָּתַח. וכך כתב, בין השאר: "אנשים שעד פרוץ המלחמה הִתְבַּצְרו בעֶמְדָתָם, שלפיה הסְבירות למלחמה נמוכה, סֵירְבו לְהַקְשיב לכל דֵעה או אפילו עובְדה שסָתרה הַעֲרכה זאת, דָחֲקו בכוֹחָנות כל עֶמדה חולֶקת, ולְשֵם כָּך אף לא הִיסְסו לְהַסְתִיר מידע חִיוּני מהקברניטים".

 

בתמונה: זמיר בביתו ב-2004, ע"י shay aloni Pikiwiki Israel, תחת רישיון

יום העברית תשפ"ד

יום העברית תשפ"ד
הצילום: ויקיפדיה

יום העברית תשפ"ד

שָׂפָה שמְחַבֶּרֶת אותָנו

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים, בין השאר:

יום העברית תשפ"ד המְצוין כמִדֵי שנה בכ"א בטבת, הוא יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה,
מִתקיים השנה בצֵל המִלחמה הקשה שפָרְצָה בשמחת תורה, שבעה באוקטובר 2023.

לְרֶגֶל יום העברית האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מַציגות מֵיזָם מיוחד של מילים שנותנות קול ומַשְמָעוּת לתְקוּפָה.

את המילים בָּחֲרו עשרים נשים וגברים – אם ששָכְלָה את בנה הלוחם, אימָהות שילדיהן נֶחטפו, שוטרת שלחמה בשְׂדֵרות, בני נוער מְפוּנִים מהדרום ומהצפון, תושָבי העוטף, לוחֲמֵי צה"ל, אִישֵי ציבור, רופאים ומִתְנַדְבִים – כולם הפָּנים היפות של ישראל.

ביחד הִתקבל פְּסֵיפס של מילים שמַצִיעַ הִתְבּוֹנְנוּת על האוֹפֶן שבו נָגְעו אֵירוּעֵי המלחמה בכל אחד מאיתָנו.

המילים שנִבחרו:

אור

חיים

רוּחַ

שוּתָפוּת

מוֹלֶדֶת

יִשְׂרְאֵלִיוּת

בית

רֵעוּת

אַהֲבָה

אַחְדוּת

מִשְפַּחְתִיוּת

בְּאֵר

כִּיסוּפִים

ריחוק

זֶהות

שְלִיחוּת

רֶפֶת

אֱמוּנָה

תוּשִייָה

את רשימת האנשים שבחרו את המילים ואת דבריהם על הבחירה אפשר למצוא באתר האקדמיה ללשון.

 

בתמונה: דגל ישראל, תחת רישיון נחלת הכלל

 

השמות הפופולריים לתינוקות שנולדו בישראל ב-2022

השמות הפופולריים לתינוקות שנולדו בישראל ב-2022
הצילום: ויקיפדיה

השמות הפופולריים לתינוקות שנולדו בישראל ב-2022

אביגיל ודוד, מוחמד ומרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נְתונים על השמות שנתנו הורים לתינוקות שנולדו בישראל בשנת 2022.

הינה נתונים אחדים:

השם הנָפוץ ביותר במִגְזָר היהודי לבנות הוא אביגיל, שהוריד למקום השני את השם תמר, שהיה במקום הראשון בשנה קודמת. במקום השלישי השם איילה. אחריהם ברְשימת עשרת השמות המובילים לבנות יהודיות בשנת 2022: מאיה, נועה, שרה, יעל, אסתר, אדל וליבי.

בשמות הבנים במִגזָר היהודי: השם דוד היה הנפוץ ביותר זו השנה השנייה. אחריו ברשימת עשרת השמות המובילים לשנת 2022 לבנים יהודים: אריאל, לביא, רפאל, יוסף, ארי, נועם, אורי, משה ויהודה.

מוחמד היה השם הנפוץ ביותר בישראל לבנים גם בשנת 2022. בשנת 2022 נקראו 2,418 בנים בישראל בשם מוחמד. השם השני הנפוץ ביותר היה אריאל, שניתן ל-2,088 ילדים, (1,404 בנים ו-618 בנות).

במגזר המוסלמי השם הנפוץ ביותר לבנים היה מוחמד והשם הנפוץ לבנות היה מרים.

בקרב הבנות הדרוזיות השם הנפוץ ביותר היה: איילה. בקרב הבנים הדרוזים השם הנפוץ ביותר היה אדם.
השמות הנְדִירִים
והיו גם שמות מיוחדים ונְדירים: בין הבנים: חושן, נמרוד, פורת, רגב, שלם, אהוביה, דוראל, ישעי, כליל, ג'ון, ארטיום, טבע, יניב, ירון, מייק, מישל, ענר, קים, אלישמע, לשם, מייקי, מקס, מקסים, מרטין ותאו.
בין השמות הנדירים לבנות: נחלה, פז, קירה, אלכסנדרה, לוסי, מל, שיינה, שילה, תלמה, זוהרה, יונה, שירז, אפריל, דבש, שקל, הינדל, זעלדא, נהורה, נחל, הינדי, חסיה, צליל, שון, תניא, תרצה – וכך גם השמות ענת ושרית – שהיו נפוצים מאוד בעבר.

 

 

בתמונה: חדר התינוקות, 1952, ע"י בנו רותנברג /אוסף מיתר / הספרייה הלאומית / האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, תחת רישיון

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה
הצילום: ויקיפדיה

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה

צוֹרְכים יותר תְרוּפוֹת

קופת חולים כללית פִּרְסְמה נְתוּנים מתוך סֶקֶר של המֶרְכָּז לחֵקֶר בריאות הנפש של הקופה.

מהסֶקֶר עולים הנְתונים הבאים:

מ-7 באוקטובר חלה עלייה של 50% במִסְפָּרָן של הַפְרָעוֹת חֲרָדָה; חלה עלייה של 900% בדִיווּחִים על תְגוּבַת דַחַק חֲרִיגָה; חלה עלייה של 25% במספר הפונים לטיפול במִּרְפָּאָה בְּשֶל העלייה בחֲרדה; חלה עלייה חַדָה בצְריכה של תְרוּפוֹת שֵינָה ותְרופות נוֹגְדוֹת חֲרָדָה.

לא פֶּלֶא…

 

 

בתמונה: לוגו שירותי בריאות כללית, ע"י כללית – אתר כללית, תחת רישיון