הוועדה הִטִילה אַחְרָיוּת אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה צִייְנה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "ידע כי אֲתַרקֶבֶרהרשב"י מְטוּפָּל במשך שנים טיפול לָקוּי, וכי הדבר עָלוּללִיצוֹרסִיכּוּן להֲמוֹנֵי המְבקרים במָקום, בפְרט בל"ג בעומר". עם זאת, נִכתב בדוּ"חַ, כי "הֱיוֹת שתַפקיד ראש הממשלה הוא במהוּתוֹ תַפקיד נִבְחָר, בעל מְאַפְיְיניםיִיחוּדיים, הֶחליטה הוועדה שלא לְהַמְלִיץ הַמְלָצָה אופרטיבית בְּעִניָינוֹ של נתניהו".
הועדה קבעה כי המִמְצָאים הנוגְעים להִתנהלותמפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי היו מְביאים להַמְלָצָה לְהַדִיחו. עם זאת, בְּשֶל המלחמה – קבעה הוועדה כי הממשלה תצטרך להחליט בנוגע למוֹעֵד המתאים לסיום תפקידו.
חקירה פְּלִילִית
הוועדה הִמליצה ליועֶצֶת המשפטית לממשלה גלי-בהרב מיארה לְחַדֵש את החקירות הפְּליליות בנוגע להִתְנַהֲלוּת של כמה אישים סְביב האסון. בדוּ"חַ נִכתב: "עבודת הוַועדה אינה הֲליך פְּלִילִי. היא בַּעֲלַת כלים ומְאַפְיינים אחרים, ואין לראות בה תַחְליף לעבודתם של גופֵי חקירה במישור הפְּלִילִי".
תַרְבּוּת רעה
בדִברֵי הסיכום לדוּ"ח נכתב: "תַרְבּוּת רָעָה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכְּתוֹבֶת שהייתה על הקיר יְדוּעָה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה נִיתַן היה לִמְנוֹעַ, וחובָה הָיְיתה לְמנְעוֹ".
מַארְס (Mars) הוא אל המלחמה במיתולוגיה הרומית. על שמו קראו הרומאים גם לכוכב הלכת האדום (בפינו: מאדים) וגם לאחד מחודשי השנה. שם זה התגלגל לשפות שונות במבטאים ובכתיבים שונים. למשל באנגלית הוא קרוי March (נֶהגה מַארְץ') ובגרמנית März (נהגה מֵרְץ).
בְּעברית בדרך כלל אומצה לשמות החודשים הלועזיים הגייתם בגרמנית, וכמו ינואר, יולי או דצמבר רווחת בפי דוברי העברית ההגייה מֵרְץ (אבל אוֹגוסט ולא אאוּגוסט כִּבְגרמנית). אך יש המקפידים בְּעברית לקרוא לחודש הלועזי בשם האל הרומי מַארס.
וזה נוסח החלטת האקדמיה: בשם החודש השלישי בשנה הכללית מקוימות שתי צורות: מֵרְץ ומארס.
יותר מרבע מיליון בני אדם צפומרחוק בהלוויה בערוץהיוטיוב של נבלני, שנֶחְסַם ברוסיה.
אלמנתושל נבלני פרסמה הודעה ברשת החברתית X. היא הודתה לו על "26 שנים של אושרטהור", והוסיפה: "אני לא יודעת איך לחיות בלעדייך, אבל אני אעשה את הכי טוב שאני יכולה כדי שתהיה שמח שם למעלה בשבילי – וגאה בי. אני לא יודעת אם אני אצליח בזה או לא, אבל אני אנסה".
נשיא צרפת עמנואל מקרון כתב בפוסט ברשת החברתית: "לחלוק לו כבוד אחרון דרשהרבה אומץ, אך אלפים עשו זאת. זוהי מורשתו".
חברת בזק פרסמה בשבוע שעבר את דו"ח האינטרנט העשירי של החברה. הדו"ח סוקר את השינויים בהתנהגות של הישראלים בתוך עולם הרשת והדיגיטל. "עברנו שינוי בלתי הפיך בכל היבט בחיים. בכל פעולה ומחשבה. המוח שלנו מְחוּוָט מחדש" – קובע הדו"ח.
הינה ממצאים אחדים מתוך הדו"ח:
אנחנו מבלים יותר מ-12 שעות ביממה במסך.
57% מהישראלים מעדיפים לא לענות לטלפון ולכתוב הודעה במקום.
58% מעדיפים לתקשרבאמצעותהודעות קוליות או הודעות טקסט.
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל יתקיימו ביום שלישי, 27.02.2024, י"ח באדר א' תשפ"ד.
החוק קובע כי עירייה או מועצה של רשות מקומית תיבחר בבחירות כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.
על פי החוק, בחירות לרשויות המקומיות מתקיימות בכל חמש שנים, ביום ג' השלישי לחודש חשוון. הבחירות היו אמורות להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 אך נדחו בשל המלחמה.
241 מועצות מקומיות יקיימו את הבחירות במועד. מתוכן: 75 עיריות ו-52 מועצות אזוריות.
14 רשויות דוחות את הבחירות:
בעוטף עזה: שדרות, אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב, שער הנגב.
בגבול לבנון: קריית שמונה, מטה אשר, מעלה יוסף, הגליל העליון, מבואות חרמון, מרום גליל, מטולה, רג'ר, שלומי.
מספר בעלי זכות ההצבעה:7,190,584.
לבירור בדיקת הזכאות להצביע ומיקום הקלפי ולקבלת מידע מלא בנושא הבחירות – יש להיכנס לאתר משרד הפנים.
יום שבתון
יום הבחירות יהיה יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים יפעלו כסדרם.
שעות ההצבעה
קלפיות יהיו פתוחות להצבעה ביום הבחירות מ-7:00 בבוקר עד 22:00 בלילה.
ברשות מקומית שמספר הזכאים להצביע בה אינו עולה על 350, הקלפי תהיה פתוחה מ-7:00 בבוקר עד 20:00 בערב.
מי שהגיע לקלפי בשעות ההצבעה יהיה זכאי להצביע גם אם הצבעתו התעכבה עד אחרי סיום שעות ההצבעה.
הקלפי תיסגר לפני שעת הסגירה שנקבעה אם כל מי שזכאים להצביע בה הצביעו.
מי זכאי להצביע
בבחירות לרשות מקומית זכאי להצביע מי שמלאו לו 17 עד ליום הבחירות והוא רשום בפנקס הבוחרים כתושב של אותה רשות.
הודעה לבוחר
הודעה לבוחר נשלחת לכל בעלי זכות הבחירה בישראל לא יאוחר מהיום ה-21 שלפני יום הבחירות. ההודעה נשלחת לכתובת המעודכנת בפנקס הבוחרים.
יש להביא לקלפי מסמך מזהה. זיהוי הבוחר ייעשה באמצעות אחת מארבע התעודות הבאות הכוללות בתוכן תמונה של הבוחר:
1.תעודת הזהות של הבוחר;
2.דרכון ישראלי תקף של הבוחר;
3.רישיון נהיגה ישראלי תקף של הבוחר;
4.תעודה צבאית אישית תקפה.
שימו לב!
ההודעה לבוחר – אינה מהווה תחליף למסמך הזיהוי.
אין חובה לבוא למקום הקלפי עם הספח של תעודת הזהות או עם ההודעה לבוחר.
לא ניתן להצביע באמצעות הספח בלבד של תעודת הזהות!
איך מצביעים
ביום הבחירות יש להגיע לקלפי שכתובתה רשומה בהודעה לבוחר.
המצביע נכנס בתורו לחדר שבו נמצאת הקלפי שבה הוא מצביע.
חברי ועדת הקלפי בודקים את זהותו של המצביע – על פי תעודת הזהות, או תעודה מזהה אחרת (ראו כאן "מסמך מזהה"), ההודעה לבוחר שקיבל בדואר והרשימות שבידיהם.
לאחר זיהוי הבוחר, יושאר המסמך המזהה אצל יו"ר הוועדה עד סיום ההצבעה.
כל בוחר מקבל שתי מעטפות הצבעה חתומות כדין – מעטפה לבנה ומעטפה צהובה.
מאחורי הפרגוד בתא ההצבעה יש להכניס פתק הצבעה לבן ועליו שם הרשימה שאותה בוחרים למועצה – לתוך מעטפת ההצבעה הלבנה, ופתק הצבעה צהוב ועליו שם המועמד שאותו בוחרים לראש הרשות – לתוך מעטפת ההצבעה הצהובה.
אם חסרים בתא ההצבעה פתקים עם שמות, אפשר להשתמש בפתקים ריקים הנמצאים במדף הפתקים:
על פתק ריק לבן יש לרשום, בכתב יד, את אות/אותיות הרשימה למועצת הרשות, או אות/אותיות עם הכינוי.
על פתק ריק צהוב יש לרשום, בכתב יד, את שמו הפרטי ושם משפחתו של המועמד לראש הרשות.
לאחר הכנסת פתקי ההצבעה למעטפות, יש לוודא שהם אינם בולטים מחוץ למעטפה (אין חובה להדביק את מעטפת ההצבעה).
הבוחר חוזר מתא ההצבעה אל שולחן ועדת הקלפי, מראה לחברי ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה ומכניס אותן אל תוך תיבת הקלפי.
חשוב לדעת:
אין להכניס את פתקי ההצבעה אל תוך תיבת הקלפי ללא מעטפה!
חובה על הבוחר להכניס לתוך תיבת הקלפי את כל מעטפות ההצבעה שקיבל, גם אם לא עשה שימוש באחת או ביותר ממעטפות ההצבעה שנמסרו לו.
חשוב לזכור להביא לקלפי את תעודת הזהות או מסמך מזהה עם תמונה!
הצילום: ויקיפדיה
בתמונה: הפתקים בהם ישתמשו הבוחרים: פתק צהוב לבחירת ראש הרשות המקומית, פתק לבן לבחירות רשימה לרשות המקומית, ע"י Hidro, תחת רישיון
חיילים
חיילים יכולים להצביע בקלפיות הצבאיות בבסיסי צה"ל או בקלפי שבה הם רשומים ברשימת הבוחרים ברשות המקומית.
מאושפזים
אדם המאושפז בבית חולים ביום הבחירות, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאשפוז במחלקת אשפוז יום, יהיה רשאי להצביע בבחירות לרשויות המקומיות בקלפי למאושפזים המוצבת בבית החולים שבו הוא מאושפז, בכפוף להצגת אישור אשפוז שקיבל מאחראי בית החולים.
מלווה למצביע
מצביע שאינו מסוגל לבצע את הפעולות הפיזיות בתא ההצבעה לבדו בגלל נכות או מחלה, רשאי להגיע עם מלווה שיעזור לו בהצבעה. המלווה אינו יכול להיות מנהל או עובד במוסד שבו שוהה המצביע, או חבר בוועדת הקלפי.
שימו לב!
בוחר שאינו יודע את השפה העברית אינו רשאי להביא עמו מלווה להצבעה!
הצבעה של מוגבלים בניידות
אנשים המוגבלים בניידותם זכאים להצביע בקלפי נגישה.
קולות כשרים
אם נמצאו בתוך מעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקים כשרים זהים – ייספר קול כשר אחד
בלבד.
קולות פסולים
פתק הצבעה מסומן בצורה העלולה לזהות את המצביע;
פתק הצבעה מודפס שאינו מתאים לדוגמה שאושרה;
ארבעה פתקי הצבעה זהים או יותר בתוך מעטפה אחת;
מעטפה הכוללת דבר כלשהו נוסף לפתק ההצבעה;
שני פתקי הצבעה שונים בתוך מעטפה אחת;
פתק הצבעה בכתב יד אשר הרשום בו אינו ברור ואינו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות(יות) הרשימה;
פתק הצבעה לרשימה ללא סימון האות(יות) של הרשימה;
פתק הצבעה בכתב יד שנכתב בשפה שאיננה עברית או ערבית;
פתק הצבעה ריק;
מעטפה ריקה;
מעטפה המכילה פתק הצבעה בצבע שונה בצבעו מצבע המעטפה;
בבחירות לרשות מקומית זכאי להצביע מי שמלאו לו 17 עד ליום הבחירות והוא רשום בפנקס הבוחרים כתושב של אותה רשות.
הודעה לבוחר
כל אזרח בעל זכות בחירה מקבל לביתו בדואר הודעה לבוחר ובה כתובת הקלפי שבה הוא מצביע ומספרה. גם אזרח שלא קיבל הודעה כזו יבוא לקלפי ביום הבחירות עם תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת שיש בה תמונה.
ועדת קלפי
בכל קלפי יושבת ביום הבחירות ועדה שבה נציגים של הרשימות המועמדות. תפקיד הוועדה לשמור על כך שהבחירות בקלפי יתנהלו לפי החוק.
רשימה
קבוצת אנשים שרוצים להיבחר בבחירות לרשות מקומית.
מועמדים
אזרחים שרוצים להיבחר בבחירות.
מסע בחירות
קמפיין
מצביעים
האזרחים הבוחרים. בעברית: מצביעים ל… מצביעים בעד… מצביעים עבור רשימה…
מצע
מסמך ובו האידיאולוגיה והתוכנית של הרשימה או של המועמד. (מה הרשימה או המועמד מציעים לעשות ברשות המקומית).
מתנדנדים
בוחרים שאינם יודעים עד הרגע האחרון למי להצביע.
ספירת קולות
אחרי שסוגרים את הקלפיות מתחילים לפתוח את המעטפות ולספור את הקולות: כשמסיימים את ספירת הקולות בכל הקלפיות, מפרסמים את התוצאות של הבחירות.
סקר
משאל סטטיסטי שבודק את דעת הקהל . סקרי בחירות בודקים איך האזרחים מתכוונים להצביע ביום הבחירות.
פתקים
פיסות נייר קטנות. על כל אחד מהפתקים כתוב: שם מועמד או שם רשימה או אותיות הרשימה. הפתקים נמצאים מאחורי פרגוד (מסך, וילון) בחדר הקלפי. הבוחר מכניס לכל מעטפה שקיבל את הפתק שבחר להכניס.
פתקי הצבעה בבחירות המקומיות בירושלים ב-2008 (ויקיפדיה)
פתק לבן
פתק שאין עליו שם ואות של רשימה. מי שאינו רוצה לבחור ברשימה כלשהי רשאי להכניס פתק לבן למעטפה. מי שבוחר ברשימה שהפתק שלה אינו נמצא בין הפתקים בקלפי שלו, רשאי לכתוב בכתב ידו את שם הרשימה ואת האות שלה ולהכניס את הפתק למעטפה.
קולות
לכל אזרח שהצביע יש קול אחד בבחירות.
קולות צפים
בעלי זכות בחירה שעדיין לא החליטו בעד מי להצביע.
קולות כשרים
הקולות של המצביעים שהצביעו לפי החוק.
קולות פסולים
הקולות של המצביעים שנפסלו כי הצביעו שלא לפי החוק (למשל: מעטפה שהיו בה כמה פתקים של כמה רשימות – נפסלת).
קלפי
קופסה, תיבה שבה שם הבוחר את המעטפה אחרי שהכניס לתוכה את פתק ההצבעה. גם מקום ההצבעה נקרא קלפי. לכל קלפי- מספר. קלפיות רבות ממוקמות בבתי ספר.
קלפי מאחורי פרגוד הצבעה (ויקיפדיה)
רשות מקומית
עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית
רשימה
קבוצת אנשים שרוצים להיבחר בבחירות לרשות מקומית.
שבתון
יום הבחירות הוא יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים פועלים כסדרם.
שיעור הצבעה
אחוז בעלי זכות הבחירה שהצביעו בבחירות. שיעור הצבעה גבוה; שיעור הצבעה נמוך.
אדם החותם על כרטיס אדי מַבִּיעַ את רצונו לתרום חלק מאיבריו או רִקְמוֹתָיו לאחר מותו, לְשֵם השתלת איברים ורקמות בחולים. התרומה מוּתְנֵית בהַסְכָּמַתהמשפחה, גם אם נחתם כרטיס 'אדי'.
39,020 ישראלים חתמו בשנת 2023 על כרטיס אדי לעומת20,789 ישראלים בשנת 2022. כיום חתומים על הכרטיס יותר ממיליון ו-70 אלף ישראלים.
המַחסור ברופאים פסיכיאטריים בישראל הפך להיות קריטי מאז 7 באוקטובר, עם העלייה הגדולה בצורך לקבל טיפול נַפְשִי.
גם הצורך במוּמְחים ברְפואה משפטית ורופאי שִיקוּם עלה במאות אחוזים. במִקְצוֹעַ הפסיכיאטריה חסרים 400 רופאים. לפי נתוניההסתדרות הרפואית, יש בארץ רק חמישה רופאים מומחים ברפואה משפטית.
ההסתדרות הרפואית דורשתמהמדינה לְהכיר במקצוע הפסיכיאטריה כמקצוע במְצוּקה ולתת לו עדיפות. הרופאים דורשים לשפר גם את התנאים של רופאי השיקום והמומחים לרפואה משפטית.
בימים אלה של מלחמה הסתיים קרבמשפטי על התמונה ההיסטורית – תצלוםהצנחנים ליד הכותל, המוכר גם בשם "הצנחנים הבוכים".
את התצלום צילם הצלם דוד רובינגר, חתן פרס ישראל, ב-7 ביוני 1967 – יום שחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. הוא הפך לאחד הסמליםשל מלחמת ששת הימים ושל הקרב על ירושלים.
בקדמת הצילום נראים שלושה מחיילי גדוד 66 של חטיבת הצנחנים 55 – חיים אושרי (מימין), יצחק יפעת (לימים רופא נשים) וציון כרסנטי או אברהם בורשטיין (משמאל). השלושה נושאים מבט אל הכותל המערבי שזה עתהנכבש. הצנחן הרביעי הנמצא מאחור הוא חיים כהן.
בין ציון כרסנטי לבין אברהם בורשטיין התחוללמאבק שהגיע אף לבית המשפט. שניהם טענו "אני החייל העומד בצד שמאל של התמונה".
טובים השניים
שלוש שנים לאחר שהחל בבית המשפט ה"קרב" בין שני הצנחנים – הגיעה הפרשה לסיומה בשבוע שעבר. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי שני הצדדים – ציון קרסנטי, שהגיע בעצמו לדיונים, ואברהם בורשטיין שהלך לעולמו – יוכלו להציג את עצמם כצנחן שבצילום.
