Browsing Category

ידיעות

עולים אלינו

עולים אלינו
הצילום: Mark Neyman (לע"מ)

עולים אלינו

נתונים לרגל "יום העולה"

היום, ז' בחשוון, מְציינים בישראל את "יום העולה". יום זה מצוין בישראל על פי "חוק יום העלייה" שנחקק בשנת 2016 כהוקרה למִפעל העלייה כבָּסיס לקִיומה של מדינת ישראל.

לְרֶגֶל יום העולה הנה נתונים אחדים על העלייה לישראל:

יותר מ-28 אלף עולים עלו לישראל בשנה החולֶפֶת.

כ־13 אלף עולים עלו השנה מרוסיה, 5,247 עלו מאוקראינה, 2,470 עלו מארה"ב, 1,996 מצרפת, 469 מבריטניה, 552 מברזיל, 350 עולים הגיעו מארגנטינה, 321 מדרום אפריקה, 276 מקנדה, 143 מאוסטרליה.

ב־8 השנים האחרונות עלו לישראל 179,849 יהודים מִּכֹּל קַצְוֵוי תֵבֵל, כך עולה מנתוני רָשות האוכלוסין וההגירה שמְתפרסמים לרגל "יום העולה".

מתוך הנתונים אפשר לְגַלוֹת כי בשמונה השנים האחרונות עלו לארץ 360 יהודים מאיראן, 432 ממרוקו, 280 מקובה, 160 מתוניסיה, 119 מתימן, 72 מסין, 3 מפקיסטן, 2 מאלג'יריה, ויהודי אחד מכל אחת מהמדינות הבאות: ליכטנשטיין, קטאר, אפגניסטן, לוב, איי מרשל, בחריין,  טייוואן, איי הבהמה, גינאה, פולינזיה הצרפתית, פורטו־ריקו, טרינידד וגם לבנון.

ברוכים הבאים!

 

 

 

הצילום: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ

הרוח העברית

הרוח העברית
הצילום: ויקיפדיה

הרוח העברית

חדשות טובות למדעי הרוח

יש גם חדשות טובות למדְעי הרוח: על פי דֵירוּג Times Higher Education בתְחוּם מדְעֵי הרוח והאומָנוּיוֹת לשנת 2019 שפּוּרְסַם לאחרונה, האוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת במקום הראשון בישראל וה-67 בעולם במדְעֵי הרוח. זו עלייה של 14 מקומות לְעוּמַת השנה שעברה.

בשנתיים האחרונות יש גידול במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני במדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

בדֵירוג Times Higher Education נִכְלָלוֹת כ-500 אוניברסיטאות מוֹבִילות במדעי הרוח והאומנויות בעולם. הן נִבְחָנוֹת בחמישה נושאים: מחקר, הוראה, צִיטוּטִים של מַאֲמָרים, הכנסות חיצוניות ובין לאומיות. הנושְׂאִים האקדמיים הנכללים בדירוג הם אומנות, שפות, היסטוריה, דתות, אדריכלות וארכיאולוגיה.

 

בתמונה: מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?
הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

יותר הנדסה ומחשבים; פחות מדעי הרוח ומשפטים

לרגל שנת הלימודים האקדמית החדשה הנִפתחת אחרי החגים, פרסמה המועצה להשְׂכָלָה גבוהה (המָלָ"ג) את מספְּרֵי הסטודנטים בחוגים השונים בשנת הלימודים הקודמת. מהנְתונים עולה כי במקביל להֶמשֵך העֲלִייָה במספר הסטודנטים שנִרְשְמוּ לחוּגֵי ההנדסה ומדְעי המַחשב – נִמשכת מְגָמַת היְרידה החַדָה במספר הסטודנטים בחוגים למדְעֵי הרוח והמִשפטים.

על פי הנתונים, נִרְשְמָה יְרידה קלה גם במספר הסטודנטים שבָּחֲרו ללמוד חינוך. הִתְיַיצְבוּת נִרשמה במספר הִנרשמים לרפואה, למקצועות העֵזֶר הרְפואיים ולניהול עסקים.

עוד עולה מהנתונים כי במדְעי החֶברה נרשמה התייצבות במספר הסטודנטים לְעוּמַת השנה שקדמה לה, אך בתוך עשר שנים נרשמה בתחום זה ירידה חדה במספר הסטודנטים.

 

המספרים

35,041 סטודנטים למדו בשנה האחרונה במקצועות ההנדסה. במקצועות מדְעֵי המַחשב (כולל סטטיסטיקה ומתמטיקה) למדו בשנת הלימודים האחרונה 16,780 סטודנטים.

בשנת 2009 למדו בחוגים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות 15,790 סטודנטים, לעומת 12,223 בשנת הלימודים האחרונה. במדְעי הרוח נִמשכה בשנה שעברה מְגָמַת היְרידה במספר הסטודנטים: 10,698 סטודנטים.

 

בתמונה: מראה כללי של סטודנטים הלומדים באולם הספרייה, בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחיפה. MILNER MOSHE (לע"מ)

פרויקט להצלת פרחי הבר

פרויקט להצלת פרחי הבר
הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

פרויקט לְהַצָלַת פִּרְחֵי הבר

זְרָעִים של אהבה

 

נשיא המדינה ראובן ריבלין ובני משפחתו זרעו בגינת בית הנשיא זרעים של צִמְחֵי בר נְדִירִים הנמצאים בסכנת הַכְחָדָה, במסגֶרֶת מֵיזָם לְהַצָלַת פרחי הבר הנִכְחָדִים הנערך ביוֹזְמת הגן הבוטני בירושלים ומוקדש לזכרה של נחמה ריבלין ז"ל, שהייתה יְדִידַת הגן. באֵירוּעַ שהתקיים לקראת ראש השנה השתתפו אנשי הצֶוֶות הרְפוּאִי של בית החולים בילינסון ובני משפחותיהם אשר לִיווּ את משפחת ריבלין בתְקופת אִשְפּוּזָה של נחמה בבית החולים.

המֵיזָם המיוחד נוֹעַד לשמור על המִגְוָון הביולוגי במדינה.

"הזרעים האלה הם זרעים של תִקְוָוה ושל הרבה אהבה", אמר הנשיא ריבלין. "הקמפיין החשוב של הגן הבוטני מאפשר לנו להחזיר לטבע מעט ממה שהוא נותן לנו ולְשַמֵר את המִגְוָון הרחב המָצוי בעולמֵנו בכל רחבי הארץ, בכל גינה ביתית, בכל פארק עירוני". 

לגינות ולאדניות שלנו

הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם שבירושלים הוא הגדול ביותר בישראל ובו אוֹסֶף של יותר מ- 6,000 מִינִים וזנִים של צמחים מכל העולם. הגן מְטַפֵּחַ, מְגַדֵל ומְיַיצֵר זרעים של פרחי בר לגינה מזה 40 שנה, ביניהם מינים נדירים ומינים הנמצאים בסכנת הכחדה.

עובדי הגן הבוטני, יחד עם עשרות מִתְנַדְבים מכל רחבי המדינה, אספו מאות אלפי זרעים של פרחי בר הנמצאים בסכנת הכחדה. הזרעים נאספו, נוּקוּ ונֶאֶרְזו בכִ-12,000 שקיות על ידי המתנדבים. הגן הבוטני קורא לַציבור לקנות את הזרעים ולשתול אותם באֲדָנִיוֹת ובגינות הביתיות – ובכך לתרום לשימור הסביבה האקולוגית. כל הזרעים האלה נוֹבְטים בקלות, יש להם פריחה יפה והם חַסְכנֵי מים המַתאימים לכל גינה.

 

 

בתמונה: טבע ונוף. מראה כללי של הגן הבוטני בירושלים.

בעולם 14.8 מיליון יהודים

בעולם 14.8 מיליון יהודים
הצילום: אתר למ"ס

בעולם 14.8 מיליון יהודים

6.7 מיליון מהם – בישראל

בִּפְרוֹס שנת תש"ף מספר היהודים – כ- 14.8 מיליון נפש. מתוך כלל האוכלוסייה היהודית, כ-8.1 מיליון חיים מחוץ לישראל (מתוכם כ- 5.7 מיליון  בארה"ב). בישראל חיים כ- 6.7 מיליון יהודים ועוד למעלה מ- 400 אלף זַכָּאֵי חוק השְבוּת (אשר אינם רשומים כיהודים במִרשם האוכלוסין) – כך עולה מהאומדנים המעודכנים של פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית, המתפרסמים בשנתון היהודי האמריקני AJYB 2019.

עוד עולה מהנְתונים כי מספר זַכָּאֵי חוק השְבוּת בעולם – 23.6 מיליון איש – מִתוכָם 16.5 מיליון מחוץ למדינת ישראל.

האוכלוסייה היהודית במדינות נוספות:

צרפת 450,000 נפש

קנדה 392,000

בריטניה 292,000

ארגנטינה 180,000

רוסיה 165,000

גרמניה 118,000

אוסטרליה 118,000

ברזיל 93,000

דרום אפריקה 67,000

אוקראינה 48,000

הונגריה 47,000

מקסיקו 40,000

הולנד 30,000

בלגיה 29,000

איטליה 27,000

שוויץ 19,000

צ'ילה 18,000

אורוגוואי 16,000

שבדיה 15,000

ספרד 12,000

במדינות ערביות ומוסלמיות מתגוררים כ- 26,000 יהודים, מהם כ- 15,000 בתורכיה, כ- 8,500 באיראן, כ- 2000 במרוקו וכ- 1000 בתוניסיה.

מדינות שבהן האוכלוסייה היהודית מונה כ- 500 נפש ואף פחות מכך: ברמודה, באהמאס, קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלבדור, ג'מייקה, קוראסאו, איי הבתולה, בוליביה, סורינאם, קפריסין, מלטה, סלובניה, בוסניה, צפון מקדוניה, ארמניה, קירגיזסטאן, טורקמניסטאן, אינדונזיה, פיליפינים, דרום קוריאה, טאיוואן, תאילנד, קונגו, בוטסואנה, קניה, מדגסקר, נמיביה, ניגריה, זימבבואה, תימן, סוריה, מצרים.

קהילת הממתינים לעלייה באתיופיה מונה כ- 8,000 איש.

ב- 98 ממדינות העולם מתגוררים 100 יהודים ומעלה.

 

 

 

בסרטון של הסוכנות היהודית – איחולי שנה טובה מרחבי העולם היהודי ומישראל

 

 

התמונה: מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מה שמענו ברדיו בתשע"ט?

מה שמענו ברדיו בתשע"ט?
הצילום: Ya'acov Sa'ar (לע"מ)

מה שמענו ברדיו בתשע"ט?

ומהו שיר העשור?

ראש השנה הוא זמן הסיכומים בכל תחומי החיים וגם במוסיקה, ולקראת ראש השנה תש"ף מסכמים לא רק את השנה החולפת אלא גם עשור.

אקו"ם חושפת את רשימות השירים, המחברים והמבצעים הישראליים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו בישראל בתשע"ט ובעשור המסתיים:

הזמרים המושמעים ביותר בשנת תשע"ט: 

  1. אייל גולן
  2. עומר אדם
  3. שלמה ארצי
  4. משה פרץ
  5. אריק איינשטיין ז"ל
  6. עדן בן זקן
  7. שרית חדד
  8. עידן רייכל
  9. ליאור נרקיס
  10. דודו אהרון

השירים המושמעים ביותר בשנת תשע"ט:

  1. "יאסו" –  סטטיק ובן אל, עדן בן זקן וסטפן לֶגָר
  2. "רחוק מכולם" –  עומר אדם
  3. "ממה את מפחדת" –  אייל גולן ובניה ברבי
  4. "ואם תבואי אליי" – עידן רייכל
  5. "מפחד עלייך" – מירי מסיקה ואיזי
  6. "בלילות" –  רותם כהן
  7. "מסע" – אליעד נחום
  8. "קירות" – איתי לוי
  9. "הזוג הזה" –  מרגי
  10. "תפסת לי מקום" – בניה ברבי

סיכום העשור:

אייל גולן הוא הזמר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בישראל בעשור האחרון. אחריו ברשימה: שלמה ארצי, אריק איינשטיין, משה פרץ, שרית חדד, שלומי שבת, דודו אהרון, עומר אדם, עידן רייכל וליאור נרקיס.

השיר המושמע ביותר בעשור האחרון בתחנות הרדיו בישראל: "מכתב לאחי" של קובי אפללו ועילי בוטנר. אחריו "שיר של יום חולין" של רחל שפירא ויאיר רוזנבלום בביצוע אילנית ו"מחוזקים לעולם" של אברהם טל.

אחריהם בעשירייה הראשונה:

4. נכון להיום

5. מחכה

6. אורות

7. צל עץ תמר

8. הפרח בגני

9. אור גדול

10. מרוב אהבה

הפרויקט של עידן רייכל מככב ברשימה עם שלושה שירים: "רוב השעות" במקום ה-12, "שאריות של החיים" במקום ה-13 ו"מילים יפות מאלה" במקום ה-17.

ומי המחברים המושמעים ביותר בעשור האחרון?

המחבר ששיריו זכו למספר הרב ביותר של השמעות בעשור האחרון הוא אהוד מנור ז"ל.

למקום הראשון ברשימת המלחינים של העשור הגיע שלמה ארצי ייבדל לחיים טובים וארוכים…

 

השיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בעשור האחרון: מכתב לאחי של  עילי בוטנר וקובי אפללו:

 

 

 

בתמונה למעלה: הזמר שלמה ארצי, בהופעה בגני התערוכה בתל אביב, 2011. Ya'acov Sa'ar (לע"מ)

 

יום הולדת לנשיא

יום הולדת לנשיא
הצילום: ויקיפדיה

יום הולדת לנשיא

גבורות וגיבורים

נשיא המדינה חגג אתמול 80. בביקור שערך בבסיס בית ליד הפתיעו אותו הרמטכ"ל והחיילים וקיבלו אותו  בשירה ובברכות. הרמטכ"ל בירך: "אתה מופת לכולנו" והעניק לנשיא כשי אלבום ובו 80 תמונות מביקוריו בצה"ל, כמניין שנותיו.

לאחר שצפה בברכות ששלחו חיילים וחיילות מכל יחידות צה"ל הודה הנשיא לחיילים ולרמטכ"ל ואמר בחיוך עצוב: "אני חושב שאם נחמה יכלה לראות את זה, היא הייתה אומרת לעצמה שאם כל כך הרבה חיילים מברכים אותי אולי אני בחור לא רע".

הנשיא הוסיף: אתכם אני מרגיש בטוח וצעיר. במסכת אבות כתוב 'בן שמונים לגבורה', אבל אתם הגיבורים האמיתיים. כל הכבוד לכם. אני אוהב אתכם".

 

הסכמי עודפים בבחירות לכנסת ה-22

הסכמי עודפים בבחירות לכנסת ה-22
הצילום: MARK NEYMAN (לע"מ)

הסכמי עודפים בבחירות לכנסת ה-22

מי חתם עם מי

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את רשימת רשימות המועמדים לכנסת ה-22 שהתקשרו ביניהן לשם חלוקת מנדטים (הסכם עודפים).

הֶסְכֵּם עוֹדָפִים הוא הסכם שנחתם בין שתי רשימות לפני הבחירות. ההסכם קובע כי מפלגה שתזכה בבחירות בעודף גדול יותר של קולות מבין שתיהן (לאחר חלוקת המנדטים הראשונה), תקבל את עודף הקולות של המפלגה השנייה. הסכם עודפים יכול להבטיח ברוב המקרים עוד מנדט אחד לאחת משתי המפלגות שחתמו על הסכם עודפים ביניהן. הסכם עודפים צריך להיחתם ולהתפרסם לפני הבחירות.

הנה הרשימה:

הליכוד (מחל) עם ימינה (טב);

המחנה הדמוקרטי (מרצ) עם העבודה – גשר (אמת);

התאחדות הספרדים (שס) עם יהדות התורה (ג);

כחול לבן (פה) עם ישראל ביתנו (ל);

נועם (כ) עם עוצמה יהודית (כף).

 

בתמונה: בחירות לכנסת ה-18. בצילום, אזרח מצביע בקלפי במעלה אדומים. MARK NEYMAN (לע"מ)