מה חיפשנו בגוגל?

מה חיפשנו בגוגל?

החיפושים הפופולריים בישראל בשנת 2018 

 

חברת גוגל פרסמה את רשימת הנושאים והאנשים שחיפשנו מידע עליהם במנוע החיפוש בשנת 2018.

חמשת החיפושים הפופולריים ביותר בישראל היו: מונדיאל, האח הגדול, כאן 11 וענבל אור.

החיפושים הפופולריים ביותר בישראל בנושאי חדשות היו: ענבל אור, עכברת, תוצאות הבחירות, חוק הלאום וגם כיפת ברזל.

החיפושים הפופולריים ביותר בישראל בנושא אישים היו: ענבל אור ונטע ברזילי.

מעניינת במיוחד היא רשימת שאלות ה'איך' הפופולריות ביותר. והנה הרשימה לפי סדר הפופולריות: איך מדליקים חנוכייה? איך מכינים סליים? איך מצביעים לאירווזיון? איך מתקשרים מטלפון חסוי? איך מכינים אורז? איך מחשבים אחוזים? איך כותבים קורות חיים? איך מורידים שירים? איך לצייר כלב? איך מכינים פסטה?




מי מוביל בגיוס לצה"ל?

מי מוביל בגיוס לצה"ל?

מודעין-מכבים רעות וגבעתיים

אגף כוח אדם בצה"ל פִּרְסֵם בחנוכה את נְתוּנֵי הגִיוּס של החיילים המִשְתַחְרְרִים השנה. כמו בשנים קוֹדְמוֹת, רוב הלוֹחֲמִים והחיילים בעלי התַפְקִידִים המַשְמָעוּתִיִים בצה"ל, מגיעים מערים או מיִישוּבִים קטנים ולא מגוש דן או מהערים הגדולות. כך למשל, תל אביב, חיפה ובת ים לא מופיעות בראש הרשימות באף אחת מהקטגוריות שצה"ל הִצִיג.

10 הערים המוֹבִילוֹת במספר הבנים המתגייסים הן: מודיעין-מכבים-רעות, גבעת שמואל, הוד השרון, נס ציונה, כפר יונה, ראש העין, מעלה אדומים, גבעתיים, רעננה ואריאל.

הנתונים לגבי גיוס נשים דוֹמִים: גבעתיים, הוד השרון, נס ציונה, מודיעין-מכבים-רעות, קריית אונו, רמת השרון, יוקנעם עילית, יהוד-נווה אפרים, כפר סבא והרצליה.

 




מַאֲמִינִים בצה"ל, לא מאמינים בפוליטיקאים

מַאֲמִינִים בצה"ל, לא מאמינים בפוליטיקאים

הדו"ח השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה

78% מהישראלים (89% מהיהודים) נותנים אֵמוּן בצה"ל, והוא נמצא במקום הראשון ברְשימת הגופים הזוֹכים באמון הציבור. כָּך עולֶה מסֶקֶר שפִּרסם בשבוע שעבר המָכוֹן הישראלי לדמוקרטיה. הסקר מצא עוד שלַמְרות המַשְבֵּרים שעברו בשנה האחרונה על המשטרה, האמון בה גדל: 46.5% מהישראלים נותנים בה אמון, לעומת 40% בשנה שעברה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הֵחֵל לְבַצֵעַ את הסקרים הללו לפני 16 שנה, והוא מפרסם מִדֵי שנה את 'מַדַד הדמוקרטיה'. מהסקר שנֶעֱרַך השנה עולה גם שנשיא המדינה ראובן ריבלין זוכה לאמון של 61% מהציבור בישראל, בית המשפט העליון ל-52% והיועץ המשפטי לממשלה ב-42%. לאמון הנמוך ביותר זוכות התִקשורת (31%), המֶמשלה (30.5%), הכנסת (27.5%) והמִפְלָגוֹת (16%).

השחיתות

על פי הסקר, כמעט חצי מהישראלים (47%) סְבורים שהַנְהָגַת המדינה מוּשְחֶתֶת או די מושחתת. 32% הֵֵשִיבוּ "כָּכָה כָּכָה", ורק 19% חושבים שההנהגה אינה מושחתת. 72% מהציבור תופסים את הממשלה כמושחתת, 69% חושבים שהרָשויות המקומיות מושחתות ו-66% חושבים כך על הכנסת.

יחד עם זאת, רוב האֶזרחים (53%) סבורים שהמַצָב הכְּלָלִי של המדינה טוב או טוב מאוד, 29.5% חושבים שהוא "ככה-ככה" ורק 16% חושבים שהמצב רע או רע מאוד. ברָמָה האישית, 80% מכלל הציבור מרגישים שמצבם טוב או טוב מאוד (בְּקֶרֶב היהודים 83% ובקרב הערבים 64% – עלייה של 14% בתוך חמש שנים). רוב גדול בציבור גֵאֶה בִּהְיוֹתוֹ ישראלי (81.5%): 51% בציבור הערבי לְעוּמַת 88% מהיהודים.

השנה, לראשונה, בעיית המֶתַח בין יהודים וערבים ירדה, לפי הציבור היהודי, למקום השני. במקום הראשון נמצא המתח בין השמאל לימין. בציבור הערבי המתח בין יהודים לערבים עדיין במקום הראשון.

הנשיא: חַייָבִים לְשַקֵם את הָאֵמוּן

תוֹצָאוֹת הסקר נִמְסְרוּ לנשיא ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנשיא התייחס לתוצאות ואמר: "אוסֶף הנְתוּנים הזה מַטְריד. מה הטעם בפתק שמַנִיח האזרח הקטן בקַלְפִּי, אם הוא אינו מאמין שבצד השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שאפשר להאמין בהם? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים לְשַקֵם את האמון – בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".

 

בתמונה: נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר (ויקיפדיה)




והזוכים הם…

והזוכים הם…

פרסי נובל למדע, לתרומה לחברה ולשלום

טקס הענקת פרס נובל מתקיים בכל שנה ב-10 בדצמבר בסטוקהולם, שוודיה.

ואלה הזוכים בפרס השנה:

בפרס נובל בפיזיקה זכו ג'רארד מורו מצרפת ודונה סטריקלנד מקנדה, על פיתוח קרני לייזר חזקות שלא הורסות את החומר שבו הן פוגעות. סטריקלנד היא האישה השלישית בהיסטוריה שזוכה בפרס נובל בפיזיקה, והראשונה מאז 1963. זוכה שלישי בפרס הוא ארתור אשקין, מדען יהודי מניו יורק, שהמציא את "הפינצטה האופטית", מכשיר המאפשר להזיז עצמים ממקומם בעזרת קרן אור. אשקין, בן 96, הוא חתן פרס נובל המבוגר ביותר בעולם.
הזוכים בפרס נובל לכימיה הם פרנסס ארנולד האמריקאית, ג'ורג' סמית האמריקאי וגרגורי וינטר הבריטי, בזכות מחקרים שעשו על שימוש בחלבונים. המחקרים שלהם מאפשרים לקדם תעשייה ירוקה יותר, לפתח חומרים חדשים, להילחם במחלות ולהציל חיים.

ג'יימס אליסון האמריקאי וטצוּאוֹ הוֹנג'וּ מיפן הם חתני פרס נובל לרפואה, בזכות גילוי דרך לטיפול במחלת הסרטן, על ידי עידוד המערכת החיסונית.

זוכי פרס נובל בכלכלה הם וויליאם נורדהאוס ופול רומר, שניהם מארצות הברית. נורדהאוס זכה בפרס בזכות מחקרו משנות השבעים שבו בדק את השפעת שינויי האקלים על הצמיחה הכלכלית ולהפך. פול רומר חקר איך פיתוחים טכנולוגיים משפיעים על הצמיחה הכלכלית.

חתני פרס נובל לשלום הם דניס מקווגי ונדיה מורד. הם זוכים בפרס על מאמציהם לעצור מעשי אונס במהלך מלחמות. מקווגי הוא גניקולוג מקונגו שמטפל בנשים אשר עברו תקיפה מינית, מורד היא אישה יזידית שנחטפה על ידי דאעש, הצליחה לברוח והפכה לפעילה למען נשים באזורי לחימה.

 




חג של סוֹבְלָנוּת

חג של סוֹבְלָנוּת

פסטיבל 'החג של החגים' בחיפה בדצמבר

פסטיבל החג של החגים חוזר בפעם ה-25 ויתקיים מ-6 ועד 29 בדצמבר בחיפה. בין האֵירוּעִים בפסטיבל: סִיוּרִים בעיר, שיעורי ערבית, מוֹפעֵי רחוב ומוזיקה וירִיד וינטג'. הפסטיבל הוא יוֹזְמָה של בית הגפן (מרכז תרבות ערבי יהודי) ושל עיריית חיפה. השנה הוא יוצא מהגְבוּלוֹת של שְכונת ואדי ניסנאס והאירועים יתקיימו גם במושבה הגרמנית. מַטְרַת הפסטיבל היא לקדם ולְטַפֵּחַ את הסוֹבְלָנוּת והכָּבוֹד ההֲדָדִי בין יהודים לערבים דרך תַרְבּוּת ואוֹמָנוּת.

אירוע הפתיחה החגיגי יתקיים ב-6 בדצמבר באודיטוריום חיפה, עם תִזְמוֹרֶת שהנַגָנִים בה הם מוזיקאים יהודים וערבים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. עם התזמורת יופיעו שלוש זמרות שישירו שירי אהבה בעברית, ערבית ומרוקאית. בהמשך יתקיים מופע של שירה, מחול ומשחק בעברית, ערבית וצרפתית.

אירועים בּוֹלְטִים נוֹסָפִים: שירה בציבור בפורמט של תיאטרון סאטירי, מיסה מאת היידן, הרצאה ושיעור על הקשר בין ערבית ועברית, סיור גרפיטי, סיור אומנות וטְעִימוֹת בוואדי ניסנאס, ארוחות צהריים בבתי תושבים, סיור בעקבות נשים חיפאיות בולטות, סיור כריסטמס ועוד ועוד.

פרטים נוספים באֲתַר הפסטיבל.




לראשונה בישראל: צועדים עם יהדות העולם 

לראשונה בישראל: צועדים עם יהדות העולם

בירושלים בחנוכה

מסורת חדשה בירושלים: מצעד תמיכה של ישראל ביהדות התפוצות, בדומה למצעד הענק המתקיים בניו יורק כתמיכה בישראל.

המצעד יתקיים במרכז העיר ירושלים מחר, א' חנוכה, 3 בדצמבר וכותרתו: 'ביחד – צועדים עם יהדות העולם'. יצעדו בו אלפי ישראלים, ביניהם בני נוער, חיילים, סטודנטים וארגונים הפועלים בשיתוף עם יהודי התפוצות, שרים וחברי כנסת. יצטרפו אליהם תזמורות, משאיות מקושטות ובלוני הענק המפורסמים המשתתפים במצעד השנתי של 'מֵייסיס' המתקיים במנהטן בחג ההודיה.

מסלול המצעד: מגן הפעמון ועד בריכת הסולטן שבה יתקיימו הופעות. הצועדים יצעדו בקבוצות, בהרשמה מוקדמת.

לקראת המצעד אמר שר החינוך והתפוצות, נפתלי בנט: אנחנו חונכים מסורת חדשה: המצעד היהודי העולמי, בירושלים בירת העם היהודי. מעל 50 שנים צועדים יהודי העולם בצעדת התמיכה השנתית למען מדינת ישראל במנהטן, ניו יורק. עכשיו תורנו למסד מסורת חדשה ולקיים מצעד שנתי להפגנת סולידריות עם אחינו היהודים בתפוצות.

 

בתמונה: הבמה להופעות שהוקמה במרכז בריכת הסולטן (ויקיפדיה)




שְבוּעַ המוֹרֶשֶת בחנוכה

שְבוּעַ המוֹרֶשֶת בחנוכה

והפעם: בסימן תש"ח

בחנוכה מְציינים בישראל, זו השנה החמישית, את 'שבוע המוֹרֶשֶת בישראל'. בכל שנה נִבחר נושא מֶרכזי אחר לשבוע הזה, והפעם, לכבוד שבעים שנה להֲקָמַת המדינה, נבחר הנושא: סיפורי תש"ח – שנת הקמת המדינה (1948).

ולכבוד שבוע המורשת מציעים 14 אתרים פעילויות מיוחדות הקשורות להקמת המדינה: סיורים היסטוריים מוּדְרכים, משְׂחֲקֵי מְשִׂימות ונִיווּט משפחתיים, סַדנאוֹת יְצירה ועוד.

באזור הצפון הפעילויות יִתקיימו בגן הלִאומי כוכב הירדן, באתר נהריים, במוזיאון אסִירֵי המַחְתָרוֹת בעכו, במוזיאון הרעוּת (מצודת כ"ח), בגן הלאומי אושה העתיקה ובגן הלאומי בית שערים.

באזור המרכז מוּזְמָנִים המבקרים לפעילויות במרכז המבקרים של מקווה ישראל ובתל חדיד שביער בן שמן.

בירושלים ובגוש עציון תתקיים פעילות באתר הקסטל, בפארק נבי סמואל ובמרכז מורשת גוש עציון.

בדרום: בקיבוץ עלומים, בקיבוץ יד מרדכי ובבית הספר שקמים בניצנים הישנה.

בכל האתרים האלה יוכלו המבקרים ללמוד על האֵירועים שקרו בהם בשנת 1948 בעזרת משחקים, חידות, סרטונים, סיורים מודרכים ועוד.

פרטים נוספים באתר שבוע המורשת.

בית הכנסת במקווה ישראל (ויקיפדיה)

 

נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין – שכונת רמות (ויקיפדיה)

 

ה"ארמון" בניצנים הישנה (ויקיפדיה)

 בתמונה למעלה: האתר הארכאולוגי כוכב הירדן בבית שאן (לע"מ)

 

 

 




יום המַאֲבָק הבינלאומי באַלִימוּת נגד נשים

יום המַאֲבָק הבינלאומי באַלִימוּת נגד נשים

25 בנובמבר

בשנת 1999 הִכְרִיז האוּ"ם על 25 בנובמבר כיום המַאֲבָק באַלִימוּת נגד נשים. בהכרזה קרא האו"ם למֶמשלות העולם לְאַרְגֵן ביום זה פְּעילויות לְהַעֲלָאַת המוּדָעוּת הציבּוּרית לבעיית האלימות נגד הנשים בחברה. זאת כל עוד נשים בכל רחבי העולם ומכל השְכָבוֹת הסוציואקונומיות הן קוֹרְבָּנוֹת לאלימות מילולית ופיסית, לאוֹנֶס, לאלימות במשפחה, להַטְרָדָה מינית. הצורֶך בציון יום להַעֲלָאַת המודעות נוֹבֵעַ גם מכך שמקרים רבים של אלימות נגד נשים אינם מְדוּוָחִים לרָשוּיוֹת וההֶקֵף האֲמִיתִי של האלימות נגד הנשים אינו ידוע.

אלימות נגד נשים בישראל

הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמָה בשבוע שעבר נְתוּנִים על נשים (בנות 20 ומעלה) נפגעות עֲבֵירָה. הנתונים הם מתוך סֶקֶר ביטָחון אישי 2017.

הנה נְתונים אחדים:

במהלך השנה שקדמה לסקר נפגעו כ -11.6% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה מעבירות מסוּגִים שונים.

כ – 3.4% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה וּכְ – 7.5% מכלל הנשים בנות 34-20 נִפגעו  מהטרדה מינית.

מנתונֵי הסקר עולה כי כמעט כל הנפגעות מהטרדה מינית (97%), לא דִיווְחוּ על כך למשטרת ישראל.

כ – 3.1% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה נפגעו במהלך השנה שקדמה לסקר מאלימות או מֵאִיוּם באלימות.

41.1% מהנשים בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות הִכִּירוּ את התוקף או לפחות את אחד התוקפים.

יותר ממחצית מהנשים (53.2%) בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות לא דיווחו על כך למשטרת ישראל.

נמצא כי נשים מרגישות פחות בְּטוּחוֹת ללכת לְבַדָן באֱזוֹר מְגוּרֵיהֶן בשעות החֲשֵכָה לְעוּמַת גברים. 79.3% מהנשים חָשוֹת ביטחון לעומת 91.7% מהגברים.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מציין את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, נובמבר 2017. מימין: נציגת ארגון "תאיר" – מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, השרה לשיווין חברתי גילה גמליאל, מייסד הוועד למלחמה באלימות המינית והסחר בבני אדם אלכס לוין, מייסדת ומנהלת ארגון "תהל" – מרכז סיוע לנשים וילדים דתיים דבי גרוס (ויקיפדיה)




שליש מאוכלוסיית המדינה – ילדים

לכבוד יום הילד הבינלאומי שחל היום, פרסמה הלמ"ס נתונים על ילדי ישראל. בשנת 2017 נולדו בארץ 183,648 ילדים. מספר הילדים עד גיל 17 החיים כאן – כ-2.9 מיליון, שהם כשְלִיש מאוכלוסיית המדינה. כ-72% מהילדים הם יהודים, כרֶבַע הם ערבים ו-3 אחוזים נוצרים שאינם ערבים או ללא דת.

מודיעין עילית היא היִישוּב העירוני עם אחוז הילדים הגבוה ביותר – כ-64%. בערים הגדולות, עם יותר מ-100 אלף תושבים, אחוז הילדים הגבוה ביותר הוא בבית שמש (כ-52%), בבני ברק (כ-47%) ובירושלים (כ-39%). שיעור הילדים הנמוך ביותר בערים הגדולות הוא בתל אביב ובבת ים, כ-21%.

כ-8% מהילדים היהודים הם יחידים במשפחה, לעומת 4% מהילדים הערבים. המספר הזה גבוה במיוחד אצל עולי ברית המועצות לשעבר והוא עומד על 17%.

מתוך כ-217 אלף נְעָרִים בני 15 עד 17 החיים בישראל, כ-92% לומדים, כ-2% עובדים ולא לומדים וכ-6% לא לומדים ולא עובדים. מתוך כ-205 אלף נְעָרוֹת בנות 15 עד 17, כ-94% לומדות, כ-1% עובדות ולא לומדות וכ-5% לא לומדות ולא עובדות.

לפי דיווחי המשטרה, 2,945 ילדים עד גיל 14 נפגעו בתאונות דרכים בשנת 2017. 28 מהם נֶהֱרגוּ, 217 נפצעו קשה ו-2,700 נפצעו קל. זוהי עלייה של כ-6% בְּהַשְוָואָה לְמספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בשנת 2016.

אחוז הזַכָּאִים לתעודת בַּגְרוּת מבין הניגשים לבחינות בתשע"ז (2016-2017) הוא 75.6%, לעומת 74.7% בשנה שלפניה. בחינוך העברי אחוז הזכאים גבוה מזה שבחינוך הערבי – 79.5% לעומת כ-64%. אחוז הזכאות של הבנות גבוה מזה של הבנים: בחינוך העברי כ-82% לעומת כ-77%, ובחינוך הערבי כ-74% לעומת כ-54%. הנתונים מלמדים שככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך עולים הסיכויים של התלמיד לקבל תעודת בגרות.

 

בתמונה: נשיא המדינה, ראובן ריבלין ורעייתו נחמה, מקבלים את השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2017 מידי מנכ"לית המועצה, ורד וינדמן, דצמבר 2017 (ויקפדיה)




לומדים לחיות יחד

לומדים לחיות יחד

העולם מְצַייֵן את 'יום הסוֹבְלָנוּת'

16 בנובמבר הוא יום הסוֹבְלָנוּת הבֵּינלאומי, כך קָבַע האוּ"ם בשנת 1996. מַטְרַת היום היא לְשַפֵּר את היַחַס שלנו כְּלַפֵּי האחר, כלפי מי ששונֶה מאיתנו. יום הסובלנות בישראל מְצוּיָן מִידֵי שנה במַעֲרֶכֶת החינוּך. שר החינוך נפתלי בנט אמר על כך: "במדינה  כמו שלנו, סובלנות היא לא מוֹתָרוֹת, היא תְנַאי הֶכְרֵחִִי".

החברה בישראל מוּרְכֶּבֶת מקבוצות רבות – דָתִיים וחִילוִנים, ערבים ויהודים, אשכנזים וספרדים, שְׂמֹאלָנִים וימָנִים ועוד. לכן חשוב כל כך לְחַנֵך לסובלנות ולקבלת האחר, לחזק את הדמוקרטיה ואת ההבנה שכל הקבוצות יכולות לחיות זו לצד זו, בכָבוֹד הֲדָדִי ובשמירה על זְכוּיוֹת הָאָדָם.

כדי לְקַדֵם את הרַעיוֹנוֹת האלה, פועלת במערכת החינוך כבר שנים אחדות תוכנית לימודים ששמה 'האחר הוא אני', שמטרתה לקרב בין תלמידים ממִגְזָרִים שונים ולְפַתֵח סובלנות כְּלַפֵּי השונים מאיתנו.

בתמונה:  פסל הסובלנות הממוקם בטיילת ארמון הנציב, סמוך למטה האו"ם, בין שכונת ארמון הנציב לשכונת ג'בל מוכבר. הפסל נתרם על ידי איש העסקים הפולני אלכסנדר גודזובאטי (Gudzowaty), במטרה לקדם את השלום והסובלנות בסכסוך הישראלי-פלסטיני (הצילום: ויקיפדיה)