מילים ומושגים

מסּוֹק – סיפורה של מילה

מסוק קרב אפאצ'י בחיל האוויר (ויקיפדיה)

ההצעה למצוא חלופה עברית למילה הליקופטר הובאה לפני ועדת הקבע של מונחי צה"ל כבר ב־19 בספטמבר 1951. לפני הוועדה עמדו ארבע הצעות: מַסּוֹק ונֶסֶק  – שתי הצעות שנגזרו מן השורש נס"ק, המוכר מן הפועל נָסַק שפירושו 'עלה', 'המריא', וגם בֶּרְגָּף או בֻּרְגָּף  – הלחם של בֹּרֶג ושל עָף, מעין תרגום המונח הליקופטר 'סליל מעופף'. בישיבה נוספת שהתקיימה ב־3 באוקטובר 1951 הוחלט לקבוע את המונח מַסּוֹק.

ואולם, המונח שנקבע כבר בראשית שנות החמישים המתין שנים ארוכות למזלו, ורק בשנות השישים המאוחרות הפך לנחלת הכלל.

מספרים כי כשביקר הנשיא יצחק בן צבי בבסיס חיל האוויר תל נוף בשנת 1957, אחד המארחים הציע לנשיא לראות את ההליקופטרים שבבסיס. הנשיא שאל מדוע אינם משתמשים במונח העברי, וסיפר להם שיש מונח עברי: מסוק. תגובתם הראשונה הייתה צחוק. הם לא הבינו למה נחוץ מונח עברי.

עדות נוספת לאי־קבלתו של ה'מסוק' עולה ממכתב ששלח יצחק בן צבי אל נשיא האקדמיה ללשון העברית בשנת 1962. במכתבו הוא שאל לגורל הצעתו מסוק.

בתשובה למזכירו של בן־צבי, השיבה האקדמיה שהמונח מסוק נקבע כהוראת־שעה בוועדת הקבע למונחי צבא, ויש לאשר אותו במליאת האקדמיה, וזו תעיין בדבר "כשתגיע לדיון במונחי התעופה בכלל".

תשובה זו לא סיפקה את אחיו של בן צבי – אהרן ראובני והוא פנה כעבור כמה ימים לאקדמיה בבקשה לקבוע מונח עברי במקום הליקופטר.

מעורבותו של יצחק בן צבי לאורך כל התקופה בקידום המונח מסוק ומכתבו לאקדמיה בעניין זה מחזקים את הסברה שהוא מחדשהּ של המילה מסוק והוא שהציעהּ לצה"ל.

נראה כי אחיו של בן צבי, אהרן ראובני, הוא שהציע את המונח נֶסֶק – שלא התקבל. שני האחים דחפו את הוועדה למונחי צבא ואת האקדמיה לקבוע חלופה עברית.

 

כדאי לזכור:

במילה מסוק בא דגש בסמ"ך במקום הנו"ן השורשית והמ"ם שלפניה מנוקדת בפתח: מַסּוֹק. הפתח הזה נשמר גם בנטייה: מַסּוֹקִים, מַסּוֹקֵי־.

לעומת זאת המילה הקרובה מָטוֹס גזורה מן השורש טו"ס, והמ"ם מנוקדת בקמץ. ברבים הקמץ משתנה לשווא: מְטוֹסִים, מְטוסי חיל האוויר.

image_print