Browsing Category

חדשון לילדים

בְּצֵל הקורונה: 72 עולים מבני הַפָלַאשְׁמוּרָה עלו לישראל ונשלחו לבידוד

הצילום: ויקיפדיה

72 עולים בני קהילת הַפָלַאשְׁמוּרָה הגיעו לארץ מאתיופיה ביום שלישי, לאחר שהמתינו שנים לעלות לישראל. כבר לפני חמש שנים התקבלה החלטה להעלות את כל 7,500 בני הקהילה, אך מאז הועֳלוּ רק כ-2,000.

בְּשֶׁל התפרצות נגיף הקורונה, העולים לא הִתְאַחֲדוּ עם בני מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בִּנְמַל התעופה בן גוריון, אלא הועָבְרו לאַכְסַנְיָה שהוכנה עבורם בקיבוץ בית אלפא שבעמק יזרעאל. שם יִשְׁהוּ בִּתְנָאֵי בידוד ביתי, ובעוד שבועיים הם ישתלבו במרכזי קליטה ברחבי הארץ.

"בתקופה הקשה הזאת אנחנו מברכים על עליתם של 72 יהודים מאתיופיה ועם זאת מצפים שהעלייה תימשך עד שכל הממתינים יעלו ארצה. 72 עולים הם חלק קטן מכל הממתינים", אמר הפָּעִיל החברתי, קסאו שיפראו.

 

יִשְׁהוּיתגוררו זמן מה

 

הָאוֹלִימְפְּיָאדָה בטוקיו תידחה בגלל משבר הקורונה

 

הצילום: ויקיפדיה

המשחקים הָאוֹלִימְפִּיים – שאמורים להיפָּתח בקיץ בְּטוֹקְיוֹ, בירת ביפן –  עומדים בסימן שאלה גדול בעקבות משבר וירוס הקורונה. ביפן מדווחים כי רָאשֵׁי ההנהגה במדינה נמצאים במשא ומתן עם הוועד האולימפי הבין-לאומי כדי לקבוע תאריכים חדשים למשחקים האולימפיים.

המשחקים האולימפיים העיקריים נערכים בקיץ מדי ארבע שנים, והם האירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם מבחינת היקף ההשתתפות; משתתפים  בהם טוֹבֵי הספורטאים מכל העולם.

מדינת ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים. הישג הַשִׂיא של ישראל הוא זְכִייתו של גל פרידמן בְּמֶדַליית זהב בגלישת רוח  לפני כ-16 שנים.

 

הכנסת ה-23: חברי הכנסת נשבעו אֱמוּנִים

הצילום: ויקיפדיה

ביום שני הוּשבעה הכנסת ה-23. זאת הפעם השלישית במהלך השנה האחרונה שבה נערך טקס השבעה של חברי כנסת.

את הטקס פתח הנשיא ראובן ריבלין. ריבלין קרא לחברי הכנסת להקים ממשלה: "אזרחי ישראל מוּתשִׁים מִמעַרְכוֹת בחירות שמחייבות אותנו לחדד את ההבדלים בינינו. אנחנו מְחַכִּים לימים שבהם נשוב לעסוק במכנה המשותף, בשותפוּת הגוֹרָל של כולנו שבאה לידי ביטוי בצורה ברורה כל כך גם במשבר הנוכחי. העם בישראל תמיד ידע להתוַוכֵּח, אבל הוא עייף ומוּדאג עכשיו. אנחנו זקוקים למנוחה, לריפוי", אמר הנשיא. 

ההַשְׁבָּעָה נערכה בְּמַתְכּוֹנת מצומצמת בצֵל משבר הקורונה. בדרך כלל בטקס זה מזמין נשיא המדינה את יו"ר כנסת לְהַצְהִיר אֱמוּנִים ולוֹמַר "אני מתחייב לשמור אֱמוּנִים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שְׁלִיחוּתִי בכנסת". יושב ראש הכנסת  קורא בפני 120 חברי הכנסת את נוּסח הצהרת האמונים, ואלה קמים בזה אחר זה ואומרים: "מתחייב/ת אני". אבל ההשבעה לכנסת ה-23 נערכה במתכונת מצומצמת לאור הַהַנְחָיוֹת של משרד הבריאות האוסרות הִתְקַהֲלוּת של יותר מעשרה אנשים בכל מקום.

הַצְהָרוֹת הָאֱמוּנִים הראשונות היו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בנימין גנץ, שהיו הַנוֹכְחִים היחידים, מבין חברי הכנסת, בנאומו של נשיא המדינה. מיד אחריהם נכנסו לאולם מליאת הכנסת יֶתֶר חברי הכנסת, והם הצהירו אמונים ב-40 סְבָבִים נפרדים – שלושה חברי כנסת בכל פעם.

מוקדם יותר, הֵטִיל נְשיא המדינה את מְלֶאכֶת הַרְכָּבַת הממשלה על יו"ר כחול לבן בני גנץ לאחר שהִשיג את הַמְלָצָתָם של 61 חברי כנסת. ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו זכה לתמיכת 58 ח"כים.

 

נשבעו אֱמוּנִיםנשבעו שיהיו נאמנים ומסורים (למדינת ישראל).

מוּתשִׁים – עייפים.

יו"ר – יושב ראש (ראשי תיבות).

הִתְקַהֲלוּת – התאספות, התקבצות של קהל, של אנשים רבים.

הַצְהָרוֹת – הודעות רשמיות שיש בהן התחייבות חוקית.

ח"כיםחברי כנסת (ראשי תיבות).

 

השיטה לשמירה על הִיגְיֶינה

הצילום: ויקיפדיה

בימים שבהם נגיף הקורונה מְאַיֵים להמשיך להתפשט, שמירה על הִיגְיֶינה וניקיון היא אחד הדברים החשובים ביותר כדי לְהִימנע מההִידבקוּת בנגיף. שונה וודס, מורה בבית ספר בארה"ב, שיתפה בָּרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיוֹת את השיטה הפשוטה שהמציאה כדי לגרום לילדים לשמור על הִיגְיֶינה וניקיון.

המורה החליטה לְהַחְתים את ידיהם של התלמידים באמצעות חוֹתֶמֶת בתחילת כל יום, והִציעה פרסים למי שיצליח לשטוף את ידיו עד לַהֲסָרַת החותמת. המורה סיפרה שֶׁכְּדֵי לזכות בפרסים, הילדים קִרְצְפוּ את יְדֵיהֶם כמה פעמים במהלך היום, ובצורה כזאת הפכה השמירה על הבריאות וההיגיינה למשחק ושעשוע. "זה ברור לכולם שילדים רבים מתרוצצים ממקום למקום, נוגעים וחולקים הרבה דברים, כולל חיידקים. הַתִּזְכּוֹרֶת החָזוּתִית והתַמְרִיץ חיזקו את מִשְׁטַר ההיגיינה של הילדים. גם אני הצטרפתי לַכֵּיף והֶחְתמתי את היד שלי", סיפרה המורה.  

 

הִיגְיֶינָה – הדרכים לשמירת הבריאות ולמניעת מחלות. בעברית- גֵהוּת. 

הֲסָרַת החותמת – הורדת החותמת.

חָזוּתִית – של הצורה החיצונית או המראה החיצוני.

תַמְרִיץ – מה שמחזק את הרצון לפעול. 

מִשְׁטָר – צורת התנהגות מסודרת וקבועה.

 

 

להציל את קיפי: המֵיזָם לְמִיפּוּי הקיפודים בארץ

בחברה להגנת הטבע פונים לציבור אוֹהֲבֵי הטבע כדי שיְסַיְיעוּ בתצפיות ובמַעֲקָב אחרי החיה הקוצנית והביישנית – הקיפוד. בישראל חיים שלושה סוגים של קיפודים: קיפוד חוֹלוֹת, קיפוד מִדְבָּר וקיפוד מָצוּי.

דיוּוחים ותמונות של מיני הקיפודים יְסַייעוּ לחברה להגנת הטבע לבנות מַפּוֹת תְּפוּצָה עַדְכָּנִיות של הקיפודים, ובכך יהיה אפשר לעמוד על מַצבָם הַבְּרִיאוּתִי וגם להגן עליהם מִדרִיסָה.

ד"ר נירית לביא-אלון, שמרכזת את המֵיזָם, הסבירה: "בעקבות צמצום שטחי הטבע הפתוחים התרחבה תפוּצַת הקיפודים גם לשטחים עִירוֹנִיים. בעקבות זאת הקיפודים מְפַתחִים מחלות שמְקוֹרָן במזון לא מתאים שהם מוצאים בְּתַחֲנוֹת הַאֲכָלַת חתולים וכלבים או בשאריות אשפה ברחובות. כמו כן הם חֲשׂוּפִים לסכנת דרִיסָה כשהם חוצים כבישים. בשנת 2018 נאסף מידע על  107 קיפודים שנדרסו באזור השרון".

בעבר כבר מִיפּוּ בארץ בצורה דומה את אוכלוסיית הצבאים, הסלָמַנְדרות והפרפרים בארץ, וכן סימנו את אֲזוֹרֵי פְּרִיחַת הכלניות.

 

תפוּצָה – מידת הפיזור בסביבה.

עַדְכָּנִיות – שכוללות את הנתונים האחרונים. 

מִיפּוּ – שרטטו מפה.