Browsing Archives

ד׳ בטבת תשפ״ד 16.12.23

על מלחמה ועל חוכמה

על מלחמה ועל חוכְמה

חוֹמֶר למַחְשָבָה

בתַרבות העברית ובְתַרבויות אחרות יש ביטויים, פִּתְגָמִים ומִשפטים חכמים רבים בנושא המלחמה. גם בנושא השלום… יש בהם תוֹבָנוֹת על הקֶשֶר בין מלחמה לשלום ועל מְנַצְחִים ונִיצְחונות. חומֶר למַחְשָבָה

הינה פִתגמים ומִשפטים חכמים בנושא המלחמה. השלום יְחַכֶּה…:  

בתנ"ך ובתַלְמוּד:

מְקוֹרוֹת אחרים:

 

ניצָחון

  • לניצָחון יש מאה אבות, אך הכִּישָלוֹן הוא יָתוֹם. (ג'ון קנדי)
  • במלחמה אין מְנַצְחים. (פתגם אנגלי)
  • הדרך היחידה לְנַצֵח במלחמה היא לִמְנוֹעַ אותה. (ג'ורג' מרשל)
  • עוד ניצחון כזה ואָבַדְנוּ. המשמעות: הניצחון עלה במחיר רב, ולכן לא בטוח שהוא ניצחון, לא בטוח שהיה כדאי לצאת למלחמה. לעיתים משתמשים בפתגם גם להַבָּעַת חֲשָש מהמחיר העתידי שישלם המנצח עֵקֶב תוֹצְאות ניצְחונו. אף שמְקוֹרוֹ של הביטוי בניצחון צבאי, הוא משמש גם בתְחוּמים אחרים.
  • ניצחון פִּירוּס – ביטוי המשמש לתיאור ניצחון שעלה במחיר רב, ולכן לא בטוח שזה ניצחון. לא בטוח שהיה כדאי.
  • להתראות בשש אחרי המלחמה. המשמעות: אחרי המלחמה, כשהמלחמה תִסְתַיֵים סוף סוף…      אָמֵן!

 

בתמונה: פסלו של יבגני ווצ'טיץ' המציג אדם ההופך חרב למחרשה, המוצג במטה האומות המאוחדות בניו יורק, ע"י User:Neptuul, תחת רישיון

 

 

הרמטכ"ל על היֶרי בשוֹגֵג על החטופים:

הרמטכ"ל על היֶרי בשוֹגֵג על החטופים:

צה"ל, ואני כמְפקדו, אַחְרָאִים על מה שקרה

 

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ביקר בפיקוד הדרום ועָקַב מקרוב אחרי תַחְקִיר האָסון שבו חיילי צה"ל הרגו בְּשוֹגֵג שלושה חטופים.

וכך אמר הרמטכ"ל על האֵירוּע המְצָעֵר:

 

הינה הדברים  שאמר הרמטכ"ל – כתובים.

"האֵירוּעַ בו לוחמי צה"ל הרגו בשוגג את יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה זכרם לברכה הוא אירוע קשה וכואב. שלושת החטופים ששָׂרְדוּ שבעים ימי תוֹפֶת, נָעוּ לכיוון חיילי צה"ל, ונהרגו מאש כוחותינו. אין דבר שחיילי צה"ל ומפקדיו ברצועת עזה רוצים יותר מאשר לְחַלֵץ חטופים בחיים. בכך לא הצלחנו במקרה הזה. אנחנו חָשים בצַעַר העָמוֹק של המשפחות על מותם של החטופים.

צה"ל, ואני כִּמְפַקדו, אַחְרָאִים על מה שקרה, ונעשה הכול כדי לִמְנוֹעַ הִישָנוּתָם של מקרים כאלה בהמשך הלחימה. אני נכנס לראשו של הלוחם בשג'עייה, אחרי ימים של לחימה קשה, הִיתָקְלויות מטְוָוחים קצרים, מפגש עם מחבלים לבושים בבְגדים אֶזְרָחיים המגיעים בדרכי הונָאָה שונות. הוא חַיָיב להיות עֵרָני ודָרוּך לכל אִיוּם.

החלטה בשַבְרִיר של שנייה, עֲלוּלָה לעלות בחיים או במוות. אני חושב ששלושת החטופים עשו הכול בכדי שאנחנו נָבין – הם נָעוּ ללא חולצות כדי שלא נַחְשוֹד במִטְעָן לגופָם ואָחֲזו בבד לבן כדי שאנחנו נבין. הירי בחטופים בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש. אסור לירות על מי שמֵרים דֶגֶל לבן ומבקש לְהִיכָּנַע. אך הירי הזה בוצע במהלך לְחימה ובתְנָאֵי לַחַץ.

הִשלמנו תַחקיר רִאשוני של האֵירוע באופן מהיר ומיידי, כזה שיאפשר לנו לְהָפִיק לְקָחִים תוך כדי הלחימה ולהעביר אותם לכוחות הלוחמים בשטח. עִדְכְּנו את המשפחות במִמְצָאִים הקשים ופִרסמנו אותם באופן שקוף לציבור. יִיתָכן שיהיו מקרים נוספים בהם חטופים יִימָלְטוּ או יִינָטְשוּ במַהֲלַך הלְחימה, ועלינו מוּטֶלֶת החובה והאַחְרָיות לְחַלֵץ אותם בחיים.

הלחימה היא זו שמביאה את ההִזְדַמנויות להֲשָבַת החטופים. לוחמינו נלחמים מזה שבעים ימים בעזה ובשאר החֲזיתות, בגְבורה ובנְחישות לְהָגֵן על הבית. ברגע אחד, באה לידי ביטוי המוּרְכָּבוֹת של המלחמה הצודֶקֶת שלנו בעזה. יצאנו להילחם בכדי לְפָרֵק את האויב שמעבר לגבול, ולהחזיר את החטופות והחטופים הביתה. ללא הלְחימה הנְחושה, לא נוכל להשיב את החטופים ולא נוכל להחזיר את היִישובים בביטחון. עלינו להמשיך בעוז בלחימה, מִבְּלי שנסִיט את המַבָּט ממִטְרוֹתֶיהָ.

 

בתמונה: ראש המטה הכללי של צה"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ע"י דובר צה"ל, תחת רישיון

גדי איזנקוט – אבא של גל, שר ורמטכ"ל

גדי איזנקוט – אבא של גל, שר ורמטכ"ל:

"אסור לנו לאכזב אותם"

 

אחת מתוך המשפחות הרבות שעולמן חָרַב עליהן במלחמה האֲרורה היא משפחתו של השר גדי איזנקוט ששָכַל את בנו גל. גם אַחְיָינו של איזנקוט – בן אחותו – נָפל בקרב, יום לאחר בן דודו. 

איזנקוט הִגִיעַ בשבוע שעבר לישיבת קבינט המלחמה בתוך יְמי ה'שבעה' על בנו. בתום ימי ה'שבעה' פרסם איזנקוט, שהיה הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל פוסט, שבו כתב:

"שבוע חלף מאז שחיינו הִשתנו לתמיד. הגַעְגוּעַ לגל אהוב ליבנו עצום והכאב בלתי נִתְפָּס. הִבטחתי אתמול מעל קִברו שעל אף הקושי והחָלָל העֲנָק שנִפְעַר בנו, נמשיך להיות משפחה חזקה ומְאושרת, משפחה שתִבְחַר בחיים בכל יום מחדש. זה מה שגל היה מבקש מאיתנו לו רק היה יכול".

עוד כתב: "במהלך ימי ה'שבעה' ביקרו אותנו חבריו הרבים של גל, קרובים ורחוקים, שפגשו אותו בצְמָתִים שונים של חייו המלאים. כמה אנחנו אוהבים אותם. עבורנו הם כמו ילדינו שהִצטרפו למשפחה. כל אחד ואחת מהם הוסיף לנו עוד פיסַת מידע, עוד סיפור, על מה שגל היה עֲבוּרָם, עד כמה נוֹכְחותו הִשְפִּיעָה עליהם ותמשיך להשפיע, גם בעתיד.
גל היה 'צִיר הכֵּיף' של המשפחה, כפי שהוא עצמו הֵיטִיב לְתָאֵר זאת, ואנחנו נִשמור על המורֶשֶת שלו. בין עֲשָׂרות רבות מתְמונותיו, שאת חֶלְקָן רָאינו לרִאשונה השבוע, בלט חִיוּכוֹ המֵאִיר והשָׂמח, אוהב החיים.
גל שלנו שייך לדור מוּפְלָא של צְעירות וצְעירים, שהוכיחַ בשָבועות שחלפו מאז 7 באוקטובר שעתיד מדינת ישראל, שֶכֹּה אָהַב, יכול להיות מְשַׂגְשֵׂג אם רק נוביל את המדינה על פי העֲרָכִים ואַמוֹת המידה שלְאורָם הוּקְמָה. אסור לנו לְאַכְזֵב אותם".
תודה

איזנקוט הודה לכל המנחמים: "מאז נְפילתו של גל, אלפים רבים של מנחמים ומנחמות הגיעו לביתנו, התקשרו וכתבו, הִשתתפו בכְאֵבֵנו. לא את כולם אנחנו מַכִּירִים, אך קשה לְתָאֵר במילים את ההַעֲרָכָה וההוֹקָרָה שאנו חָשִים כְּלַפֵּי כל אחת ואחד מכם. החיבוק החם, התְמיכה והאהבה שהִרְעַפְתֶם עלינו הִגִיעו ונָגעו, ועוֹדָם מְרגשים ומְחזקים אותנו מאוד. אני מבקש להודות לכם מֵעומֶק הלב בשְמי ובשם משפחתי ומִתחייב לפעול בכל כוחי לטובת מדינת ישראל חזקה, מְפוּתַחַת, צודֶקֶת ומִתקדמת".