מילים ומושגים

בקע

בֶּקַע חריץ

(בגאולוגיה) שקע צר וארוך על פני כדור הארץ שנוצר מתזוזת גושי סלעים.

(ברפואה) יציאה של איבר פנימי מן החלל הטבעי שלו דרך דופן פגומה (רוֹוח: שֶׁבֶר) (בלועזית: הֶרְנִיָּיה).

 

  הערך בקע נמצא בידיעות: 31.03.24, 01.04.24