Browsing Category

ידיעות

שְבוע הספר העברי

שְבוע הספר העברי
הצילום: Kobi Gideon לע"מ

שְבוע הספר העברי 

חגיגה של ספרים

שְבוע הספר מִתקיים השנה בימים 12 עד 22 ביוני. האֵירוּעַ המרכזי השנה יהיה 'שְעת הסיפור הגדולה ביותר בישראל': ב-12 ביוני בשעה 18:00 יִקְרְאו אנשים מוּכָּרים לקָהָל בשלוש הֶעָרִים הגדולות את הספר 'אותִיות מְתוקות' שכתב ג'קי לוי. בתל אביב תקרא השחקנית גילה אלמגור, בחיפה ראשת העירייה ד"ר עינת קליש רותם, ובירושלים הסופר ג'קי לוי.

בערים הגדולות יתקיימו יְרִידֵי ספרים וביִישובים רבים יַצִיבו דוּכנִים שבהם אלפי ספרים, ישנים וחדשים, במחירים מיוחדים. ברחבי הארץ יתקיימו פעילויות שונות: מפגשים עם סופרים, סדנאות יצירה, הצגות לילדים, הרצאות למבוגרים ושעות סיפור. בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהנָחָה במשך כל חודש יוני.

המַסוֹרֶת של שבוע הספר החלה בתל אביב בקיץ 1926. המוצִיאָה לאור ברכה פלאי העמידה בשדרות רוטשילד בתל אביב דוכנים והציעה למכירה ספרים בעברית במחיר מוזל. מאז ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים דומים. את 'שבוע הספר העברי' שאנו מכירים היום יָזַם המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגֶרֶת חגיגות העשור להקמת המדינה. מאז הוא מתקיים בכל שנה.

 

8,462 כותרים בשנה!

בשנת 2017 יצאו בישראל 8,462 כּוֹתָרִים (ספרים וחוברות), כך עולה מנְתוּנִים שפִּרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד שְבוע הספר. בשנה זו היו בישראל 1,596 מוציאים לאור.

הנושאים השְכִיחִים של כותרים שיצאו לאור ב-2017 היו: ספרות דתית ומחשבת ישראל (32.6%), ספרות (17.1%), פרסומים לילדים ולנוער (14.6%), מדינת ישראל ועם ישראל (10.3%) ומַדְעֵי הרוח הכללים ומַדְעֵי החֶברה (5.6%).

בשנת 2017 תוּרְגְמוּ בישראל, לעברית או לשפות אחרות, 1,353 כותרים מלאים או חלקיים, שהם כ-16% מכלל הכותרים שיצאו לאור באותה שנה. שפות המָקוֹר שמהן תורגם מספר הכותרים הגדול ביותר היו: אנגלית (785 כותרים), עברית (260 כותרים), צרפתית (58 כותרים), גרמנית (57 כותרים) וערבית (20 כותרים).

הנתונים מַצִיגִים גם את הֶרְגלֵי הקריאה של הישראלים: 45% מבני 65 ומעלה קוראים 5 שעות או יותר בשבוע, לְעוּמַת 22% מהצעירים בני 7 עד 18. כמעט חמישית מהצעירים (19%) אינם קוראים כלל (לְמָעֵט ספרי לימוד).

עוד נמצא שההוצאה המְמוּצַעַת על ספרים למשפחה בחודש  – לא כולל ספרי לימוד – היא 17.4 שקלים.

ספרים דיגיטליים וספרי שירה

הנה נְתונים שפרסמה הספרייה הלאומית לְרֶגֶל שְבוע הספר:

בשנת 2018 נִקְלְטו בספרייה הלאומית 430 ספרים דיגיטליים חדשים ו-550 ספרים מוּקְלָטִים. בשנה האחרונה יָצאו לאור יותר מ-400 סִפְרֵי ביוגרפיה, מהם 22 סִפְרֵי ביוגרפיה המיועדים לילדים ולנוער. 11 ספרים שיצאו לאור השנה עוסקים בילדים בעלֵי צְרכים מיוחדים.

ב-2018 נקלטו בספרייה הלאומית 1,280 סִפרֵי פרוזה ושירה, מהם 348 סִפרֵי שירה.

 

בתמונה: אירוע פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין בתל אביב 2015. Kobi Gideon לע"מ

ארץ זבת חלב ודבש

ארץ זבת חלב ודבש
הצילום: OHAYON AVI לע"מ

ארץ זבת חלב ודבש

על פרות ודבורים 

לרגל חג השבועות מַצִיגָה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על התְפוּקָה ועל הצריכה של החלב והדבש בישראל.

תְפוּקַת החלב הכוללת בשנת 2018 – 1,635 מיליון ליטרים.

התְנוּבָה המְמוּצַעַת לפרה בשנת 2018  –  12,010 ק"ג חלב לשנה. תנובת החלב לפרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם.

תְפוקת הדבש בשנת 2018 – 3,600 טונות.

בשנת 2018 עלה מחיר החלב באחוז אחד. מחיר הדבש ירד בשנה זו ב-1.1%.

 

בתמונה: פרות רועות באחו בעמק יזרעאל. OHAYON AVI לע"מ

ירושלים – העיר הגדולה בישראל

ירושלים – העיר הגדולה בישראל
הצילום: OHAYON AVI לע"מ

ירושלים – העיר הגדולה בישראל

כמעט מיליון תושבים

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. חיים בה כ-927 אלף תושבים. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד יום ירושלים החל ביום ראשון, כ"ח באייר.

62.1% מהתושבים בבירה הם יהודים ו-38.9% ערבים.

מבין היהודים בני 20 ומעלה בירושלים: 35.6% מגדירים את עצמם חרדים; 20.5% – דתיים; 10.2% –מַסורתיים-דתיים; 14.5% – מסורתיים לא כל כך דתיים; 18.6% – חילונים. בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל – 43.2% מגדירים את עצמם חילונים.

מאז 2002 גדל חלקה של האוכלוסייה החרדית והדתית בירושלים, חלקה של האוכלוסייה המסורתית-דתית נשאר ללא שינוי, וחלקה של האוכלוסייה המסורתית לא כל-כך דתית והאוכלוסייה החילונית הִצטמצם.

התיירים

בשנת 2018 מספר האורחים במלונות בירושלים היה 1.8 מיליון, עלייה של 8% לְעומַת 2017.

72% מהתיירים ביקרו בכותל המערבי, 52% – בכנסיית הקֶבֶר, 47% – בוויה דולורוזה, 20% – ב'יד ושם', 15% – במוזיאון ישראל ו-5% ביקרו במסגד אל-אקצא.

 

בתמונה: מצעד דגלים ביום ירושלים. בצילום, בני נוער נושאים את דגלי המדינה ליד שער שכם בעיר העתיקה בירושלים. 2002, OHAYON AVI לע"מ

 

 

יומנו של אילן רמון – במוזיאון ישראל

יומנו של אילן רמון – במוזיאון ישראל
דף מהיומן (ויקיפדיה)

יומנו של אילן רמון – במוזיאון ישראל

חי בֶּחָלָל

במוזיאון ישראל בירושלים מוּצֶגֶת התַעֲרוכה: "חי בחָלָל – טַיָיסֶי החלל הראשונים". בתערוכה מוצגים שְׂרִידֵי יומנו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, לצד שְׂרידֵי ספר חנוך שנמצאו בין הְמגִילוֹת הגְנוּזוֹת. כִּתְבֵי חנוך מְתארים את מַסְעוּתָיו במרחב הקוֹסְמי של מי שמְכוּנֶה ה"אסטרונאוט הראשון של האֱנוֹשוּת".

דפי היומן של אילן רמון שרדו את הִתְפּוֹצְצוּת הקולומביה בטמפרטורה של 5,000 מעלות, מעטפת קור של מינוס 50 מעלות ונפילה של 70 ק"מ לכדור הארץ. הם אוּתְרוּ כחודשיים לאחר ההִתְרַסְקוּת.

שני “טייסי החלל“ כותבים על המראות היפיפיים שנגלו לעיניהם ועל הזְכוּת הגדולה שנָפְלָה בְּחֶלְקָם.

חנוך כתב: “ראיתי את־המראה קץ־כל ואיש לא יראה כאשר ראיתי אני“ (חנוך א, יט: ג). רמון כתב: “משהו […] מֵעולם שרק מְעטים זכו להיות בו“.
אַלְמְנָתוֹ של אילן, רונה, שיָזְמָה לפני שנים את תצוגת דפי היומן במוזיאון ישראל, הלכה לעולמה לפני חודשים אחדים ולא זָכתה לבקר בתערוכה.

 

אילן רמון (ויקיפדיה)

אולימפידת חפציב"ה 2019

אולימפידת חפציב"ה 2019

אולימפידת חפציב"ה 2019

עברית, היסטוריה של עם ישראל ומורשת

הבוקר התקיים בפארק מיני ישראל טקס הסיום של 'אולימפיאדת חפציב"ה 2019' בהשתתפות 37 תלמידים ו-16 מורים מלווים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר לשלב הגמר של האולימפידה – סיור לימודים של חמישה ימים בישראל. האולימפיאדה היא פרויקט משותף של חפציב"ה במשרד החינוך והסוכנות היהודית. זו השנה השביעית של האולימפיאדה והשנה החמישית שבה שלב הגמר נערך בישראל.

37 התלמידים נבחרו מתוך כ-700 תלמידי כיתות ח-ט מכל מדינות ברית המועצות לשעבר שנבחנו בשלושה תחומי ידע: עברית, היסטוריה של עם ישראל ומורשת. התחרות בהיסטוריה ובמורשת נערכה ברוסית. התלמידים מגיעים מרוסיה, אוקראינה, ליטא, בלרוס, מולדובה, גרוזיה, אזרבג'אן. הם לומדים בשלוש רשתות חינוך: 'אור אבנר', 'אורט', 'שמע ישראל'.

בתחום העברית – נבחנו התלמידים על יישובים בישראל: ירושלים, תל אביב, חיפה, רחובות, עין גדי וים המלח, גוש עציון, כפר חב"ד.

לשלב הגמר שנערך בישראל הגיעו 13 תלמידים מתחום העברית ו-12 מכל אחד משני התחומים האחרים. השלב כלל סיור לימודי בישראל משולב במבחנים בידע. הנערים והנערות ביקרו בירושלים, בנאות קדומים, בבית גוברין, בקיסריה ובצפון. הם נפגשו עם בני נוער ישראלים בבית ספר בשכונת גילֹה בירושלים. לחלקם הגדול היה זה ביקור ראשון בישראל ולאחדים מהם – נסיעה ראשונה לחו"ל.

הזוכים:

בכל תחום הוענקו 3 פרסים לזוכים בשלושת המקומות הראשונים: מחשב נייד, טאבלט, שעון חכם.

הנה שמות הזוכים:

היסטוריה: עידן רבינסקי, סוניה גוברמן, דריה שטומפיל

עברית: יוסף ישראלוב, מריה מלניק, בן דטישוילי

מסורת: פטרוש ליזה שבע, משה אלייב, דויד מירקין

כל המשתתפים הפגינו ידע רב ומוטיבציה גבוהה ללמוד.

ברכות לכל המשתתפים והמארגנים – כולם זכו בחוויה מרגשת ומשמעותית!

להתראות באולימפיאדה בשנה הבאה!

התלמידים והמורים מבקרים בכותל המערבי בירושלים

לראות את כל ישראל – בשעתיים

לראות את כל ישראל – בשעתיים
הצילום: ויקיפדיה

לראות את כל ישראל – בשעתיים

פארק 'מיני ישראל'

קופצים מהר תבור למצפה התת ימי באילת בתוך דקה, ממשיכים למגדלי עזריאלי בתל אביב, משתתפים בסיום קורס קצינים בבה"ד 1 שבמצפה רמון ועולים לתצפית מהארבל. זה בהחלט אפשרי בפארק המיניאטורות מיני ישראל, שבו אתרים נבחרים מכל רחבי הארץ. הביקור בפארק הוא חוויה ישראלית, חינוכית וציונית מהנה.

פארק 'מיני ישראל' ממוקם בעמק איילון, מוקף בשדות, כרמים ויישובים קטנים. 400 הדגמים המיניאטורים מוצגים על שטח של כ-35 דונם, ולצדם צומחים עצים ושיחים אמיתיים. רוב העצים המיניאטוריים הם צמחים ארצישראליים ו/או ים-תיכוניים, כמו: זית, ברוש, רימון, חרוב, אלון התבור, אורן, אשל, תמר ננסי, הדס, רוזמרין, לבנדר ועוד, שעובדי המקום גוזמים במומחיות כדי להשאיר אותם קטנים.

הרעיון להקים פארק כזה עלה במוחו של היזם כשביקר במדורדם, פארק המיניאטורות המפורסם בהולנד. מהרעיון ועד לפתיחת המקום עברו חמש שנים של עבודת הכנה ארוכה, שכללה גיוס כספים, בחירת האתרים שיוצגו בו, תכנון השטח וכמובן בניית הדגמים.

בשנת 2003 נפתח המקום עם כ-385 דגמים וכ-400,000 אורחים בשנה, בהם תיירים רבים.

 

דגם הכותל המערבי (ויקיפדיה)

מגן דוד

מדינת ישראל מוצגת בפארק בצורת מגן דוד, וכל משולש מייצג אזור אחר. במשולש הצפון אפשר לראות בין השאר את הר החרמון, את גן הבהאים בחיפה, את כנסיית הבשורה בנצרת ועוד. באזור המרכז יש ייצוג גדול לירושלים ותל אביב עם הכותל המערבי, מגדל דוד, בניין הכנסת, היכל הספר ואתרים רבים אחרים בירושלים, ועם בית ביאליק, בית העצמאות, מגדלי עזריאלי, מרכז דיזנגוף בתל אביב. את אזור השרון מייצגים, בין השאר, עתיקות קיסריה, תחנת הכוח אורות רבין וישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ואת הדרום והנגב האנדרטה של מרדכי אנילביץ' ביד מרדכי, אנדרטת הנגב בבאר שבע, קבר בן גוריון בשדה בוקר, המצפה התת ימי באילת ועוד ועוד.

חלק מהדגמים כוללים גם הקלטות או בובות זזות. כך למשל אפשר לראות בבניין הכנסת את דגל ישראל עולה לחצי התורן, בשוק נשמעים קולות הסוחרים, בכותל קולות המתפללים ובבית העצמאות קולו של דוד בן גוריון מכריז על הקמת המדינה במוזיאון תל אביב.

 

דגם בית המשפט העליון בירושלים (ויקיפדיה)

למבוגרים ולילדים

הפארק פתוח בכל ימות השנה. הביקור במקום מתאים למבוגרים ולילדים, כל אחד יכול ליהנות בו. מי שכבר ביקר בחלק מהאתרים ה'אמיתיים' ייהנה לראות אותם שוב בגרסה קטנה, ואלה שאינם מכירים, יוכלו לראות ולהחליט לאן הם רוצים לטייל והיכן הם רוצים לבקר 'על אמת'.

כדאי מאוד לצפות בסרט התלת ממד המוקרן באולם הסמוך לכניסה. אורך הסרט 15 דקות והוא כולל צילומים יפיפיים של ישראל מהצפון ועד הדרום.

 

בתמונה למעלה: מיני ישראל מצילום של רחפן. בתמונה ניתן לראות את רוב הפארק

23,741 נופלים במערכות ישראל

23,741 נופלים במערכות ישראל
הצילום: ויקיפדיה

23,741 נופלים במערכות ישראל

3,150 אזרחים נהרגו בפעולות אֵיבָה

מספר הנופלים במערכות ישראל משנת 1860 ועד היום – 23,741. 3,150 אֶזרחים נרצחו בפעולות אֵיבָה מיום הכרזת המדינה ועד היום. מספר זה כולל גם 120 אזרחים זָרים שנִרְצחו בפיגועים בארץ ומאה ישראלים שנִסְפּוּ בחו"ל.

מיום הזיכרון בשנה שעברה ועד היום נוספו 56 חֲלָלִים למִנְיַין הנופלים ועוד 40 נְכי צה"ל שנִפְטְרוּ כְּתוצאה מנֵכוּתָם והוּכְּרו כחללֵי צה"ל. שלושה עשר אזרחים נִרצחו בפעולות איבה מיום העצמאות ה-70 ועד היום – ארבעה מהם השבוע.

אתר "יִזְכּור" מנציח את חללי מערכות ישראל ומביא את סיפור חייהם.

אתר ההַנְצָחָה "לעד" מביא את סיפור חייהם ומותָם של הרוגי פעולות האיבה.

 

בתמונה: בית הקברות הצבאי הלאומי בהר הרצל, ירושלים (ויקיפדיה)

אֵירוּעֵי יום הזִיכָּרוֹן

אֵירוּעֵי יום הזִיכָּרוֹן
הצילום: ויקיפדיה

אֵירוּעֵי יום הזיכָּרוֹן

צְפִירַת דוּמִייָה וטקסים בכל רחבי הארץ

אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יִיפָּתחו הערב בשעה 20:00, בצְפִירָה בת דקה ואחריה יחלו הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי בירושלים וטִקְסֵי זיכרון ביִישובים רבים. בכנסת יִתקיים האֵירוע 'שירים לזִכְרָם' – אירוע ממלכתי לזכר חללי מערכות ישראל וחלְלֵי פעולות האֵיבָה.

מחר בשעה 11:00 תִישָמַע צְפירת דוּמִייָה בת שתי דקות. בתוֹם הצְפירה יחלו טקס האַזכרה המרכזי לחללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים וטקסי הזיכרון בבתֵי העָלְמין ובחֲלָקות הצְבאיות, בַּ-50 אנדרטאות, במחנות צה"ל, במוסְדות המדינה ובמוסְדות החינוך.

טקס האזכרה הממלכתי לזכר חללי פעולות האֵיבָה יתקיים מחר בשעה 13:00 ברחבת האנדרטה לחללי פעולות האיבה בהר הרצל.

שמותיהם של כל חלְלֵי מערכות ישראל יְשוּדרו בערוץ 22. השמות ישודרו לפי סדר תאריך נפילתם, החל מהערב בשעה 20:45, ועד למוצאי יום הזיכרון.

לקראת טקסי יום הזיכרון הִדְפִּיסו במשרד הביטחון חמישה מיליון ו-700 אלף מדבקות 'דַם הַמַכַּבִּים', שיְחולקו בבתי העלמין הצבאיים ובטקסים שיִתקיימו במוסדות החינוך. עֶשרות אלפי מדבקות זיכרון נִשלחו לנְציגויות ישראל ברחבי העולם.

חיילי צה"ל, חֲנִיכֵי תנועות הנוער ומתנדבים יניחו דְגָלִים ופרחים על קִבְרוֹת החללים.

 

בתמונה: חיילי צה"ל עומדים דום בפני קברי חללים בהר הרצל, בציון יום הזיכרון (ויקיפדיה)

 

 

בישראל חיים יותר מ-9 מיליון תושבים

בישראל חיים יותר מ-9 מיליון תושבים
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

בישראל חיים יותר מ-9 מיליון תושבים

88.9% מְרוּצים מהחיים 

9,021,000 אנשים חיים היום במדינת ישראל, גידול של 2% לְעוּמַת השנה שעברה. בשנת 1948, שנת הקמת המדינה, חיו בישראל 806 אלף נפש, כלומר – במשך 71 שנים גדלה האוּכְלוסייה פי יותר מ-11. את הנְתוּנִים האלה פרסמה הלִשְכה המֶרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לכבוד יום העצמאות ה-71. מהנתונים עולה גם שביום העצמאות ה-100 של מדינת ישראל, בשנת 2048, מספר התושבים בישראל יגיע ל-15.2 מיליון.

על פי הנתונים, 6,697,000 מהישראלים הם יהודים (74.2%), 1,890,000 הם ערבים (20.9%) ו-434 אלף 'אחרים' (4.8%). בנוסף חיים בישראל 166 אלף עובדים זרים, שלא נכללו בנתונים.

75% מהיהודים הם ילידי הארץ. בישראל חיים כיום 48 אלף בני אדם בני תשעים ומעלה.

מיום העצמאות שעבר ועד היום נולדו בישראל 188 אלף תינוקות, הגיעו 31 אלף עולים ונפטרו 47 אלף איש. מקום המדינה הִגִיעו לישראל 3.2 מיליון עולים, כ-43% מתוכם הגיעו לאחר שנת 1990. 45% מהיהודים בעולם חיים בישראל.

שטח המדינה הוא 22,072 קמ"ר, אורך חוף הים התיכון הוא 194 ק"מ, הנקודה הנמוכה בישראל היא ים המלח (430.93 מטר מתחת לגובה פני הים) והנקודה הגבוהה ביותר היא החרמון (2,224 מטרים).

מהנתונים עולה כי 88.9% מהחיים בישראל מְרוּצִים מהחיים. הנתונים נכונים לשנת 2018.

אינפוגרפיקה-יום העצמאות תשעט 2019

התמונה: יום העצמאות השישים ואחת של מדינת ישראל. בצילום, זיקוקין די נור מעל העיר ירושלים MILNER MOSHE לע"מ

יום העצמאות ה-71

יום העצמאות ה-71
הצילום: AMOS BEN GERSHOM לע"מ

יום העצמאות ה-71

עם ישראל חוגג

טקס הדלקת המַשׂוּאוֹת הנערך ב-20:00 בהר הרצל חותֵם את אירועי יום הזיכרון ופותח את חגיגות היום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל. הטקס מסתיים בזִיקוּקִין דִינוּר ואחריו נפתחות החגיגות ביישובים רבים והמסיבות הפְּרָטִיוֹת.

ביום העצמאות מארח נשיא המדינה חיילים מצטיינים. בשעה 11:00 מתקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער. הטקסים הרִשמיים נִנְעלים בטקס חלוקת פרס ישראל בתיאטרון ירושלים.

הרדיו והטלוויזיה משדרים את הטקסים ותוכניות מיוחדות לחג.

ועם ישראל חוגג בביקורים במחנות צה"ל, באֲתָרֵי מורֶשֶת, בפקניקים ובמסיבות מנגל.

יום העצמאות בצה"ל: מַטָס אווירי, מַשָט ובסיסים פתוחים

מַטָָס חגיגי של חיל האוויר יעבור ביום העצמאות מעל לארבעים ערים ויישובים ברחבי הארץ. יקחו בו חלק גם מטוסים של 6 מדינות זָרוֹת ו-100 צַנְחָנים. המטס יתחיל בשעות הבוקר ויימשך במהלך היום מצפון ועד דרום. מִפְגַן צְניחה יתקיים בחוֹפֵי הים בתל אביב, חיפה ובכנרת.

הצגת אוויר לכבוד יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל (ויקיפדיה)

חיל הים יקיים ביום העצמאות מַשָט חגיגי. המַשָט יָשוּט בים בשעות הבוקר לאורך חופֵי ישראל מחיפה בצפון ועד אשקלון בדרום.

חלק מבסיסֵי חיל האוויר פותחים את שעריהם ביום העצמאות לביקור האזרחים.

חג שמח!

בתמונה למעלה: יום העצמאות החמישים ותשעה של מדינת ישראל. בצילום, זיקוקין די נור מעל כנסת ישראל, בירושלים. AMOS BEN GERSHOM לע"מ