עוד אמר: "אני מבקר הרבה אצל הכוחות בשטח, פגשתי אנשי מילואים שהגיעו מכל העולם, חיילים צעירים שסיימו בזה הרגע את ההַכְשָרָה ומְפַקדים רבים. אני גֵאֶה מאוד לעמוד ברֹאשם ויודע שיש למדינת ישראל ועם ישראל על מי לִסְמוך".
בסיום דבריו אמר רא"ל הלוי: "אנחנו נלחמים על הזְכוּתשלנו ושל הדורות הבאים לחיות כאן במוֹלֶדֶת. זה הבית שלנו. אין לנו ארץ אחרת. אל מול הרוע המוּחְלָט נִילָחם כלוחמים עם מַצְפֵּןעֶרְכִּיחַד. נוֹבִיל את הלחימה הזו לאור המטרה, ולרגע לא נשכח עבוּר מה נלחמים – ילד שרוכב על אופניים בקיבוץ, זוּג בחוּפָּתוֹ, ההורים שלנו ועוד".
נשאלנו מה עָדִיף – "נעבור את זה ביחד" או "נעבור את זה יחד".
תשובתנו היא ששתי הצורות 'יחד' וגם 'ביחד' תִקְנִיוֹת. אומנם במקרא יש רק "יחד", ואילו את "ביחד" אפשר למצוא רק בספרות חז"ל, ואולם דַי בתֵיעוּד זה כדי לְהתִיר את השימוּש בצֵירוּף "ביחד".
האתר מביא דברים אחדים בנושא: ב' היחס לפני תוארי פועל.
שואלים אותנו לא אחת מה הן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חִינֵם או בחינם. תשובתנו היא ששני הזוגות טובים ומְתוֹעָדִים במְקורות.
ואולם היִיתָכֵן שב' היחס ליצירת תואר הפועל תבוא לפני מילה שֶמִלְכַתְחילה מְשמשת תואר הפועל? האין בכך משום עוֹדְפוּת? ובכן, עיון במְקורות מעלה תֵיעוּד גם לדרך זו.
במקרא לצד מוֹפעים רבים של תואר הפועל מְהֵרָה אנו מוצאים את הצירוף בִּמְהֵרָה; ולצד מופעים רבים של פִּתְאֹם מצוי הצירוף בְּפִתְאֹם. עוד מִזְדַמֵן במקרא הצירוף בִּמְאֹד מְאֹד לצד מְאֹד מְאֹד.
בספרות חז"ל מתועד תואר הפועל בוודאי לצד ודאי, בעל פה לצד על פה, בְּעַל כּוֹרְחו לצד על כורחו ואף בכאן לצד כאן.
ומה בדבר תוארי הפועל ביחד ובחינם?
במקרא מתוֹעָדוֹת פעמים רבות רק הצורות ללא ב' – יחד וחִינָם, ואילו הצירופים ביחד ובחינם עולים בספרות חז"ל.
אין כמובן בדברים אלה כדי ללמדנו שאפשר להוסיף את ה"ב' היְתֵֵרָה" הזאת לכל תואר פועל, אך עצם התיעוד במקורות הקדומים יש בו כדי לְהַכְשִיר את הצירופים ביחד ובחינם גם בעברית של ימינו.
'שִבעה' ברבים
נִשאלנו אם למילה "שִבעה" לציון ימי האֵבֶל יש צורת רבים, ואם כן מהי.
תשובתנו: המילה 'שבעה' נתפסת בפי הדוברים כשם עצם בצורת נקבה ("השבעה הייתה עצובה מאוד"), ולפי זה יש לה גם צורת רבים: "שְׁבָעוֹת". מי שמַעֲדִיף לְהִימָנַע מכך יוכל לומר "נִיחומֵי אֲבֵלִים".
אזעקה או הזעקה?
לכל אחת משתי המילים מַשְמָעוּת משלה: 'הַזְעָקָה' היא הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע'. 'אַזְעקה' היא הצלילים המופעלים בשעת סַכָּנָה.
שוּבוּ בשלום או שובו לשלום?
נשאלנו אם יש עֲדִיפוּת לאֶחד משני הצירופים.
תשובתנו היא ששתי הדרכים טובות.
הרוצה לִדְבּוֹק בנוסח המִקראי של הברכה יאמר 'שוּבוּ בשלום', והרוצה לאחל על דרך לשון חז"ל יאמר 'חִזרו לשלום'.
ויש המַקְפִּידים לומר תמיד 'לשלום' (אף בשינוי מן המקור המקראי) בעקבות המקובל במסורת היהודית בברכה למי שיוצא לדרך "לך לשלום" (ולא "לך בשלום" הנֶאֱמָר בשעת פרֵדה מן המת).
בְשׂוֹרוֹת טובות
נשאלנו אם המילה 'בשורה' והפועל 'לבשר' יכולים לשמש גם להודעה רעה ועצובה.
במקרא מילים אלו משמשות הן להודעות טובות הן להודעות רעות. אומנם רוב הבשורות טובות, אבל יש גם כאלה שלא. ידוע גם הצֵירוף 'בשורת איוב', אך לעומתו הביטויים 'איש בשורה' ו'יום בשורה' הלְקוחים מן המקרא כַּוָונָתָם לטובה.
נשאלנו מה עָדִיף – "נעבור את זה ביחד" או "נעבור את זה יחד".
תשובתנו היא ששתי הצורות 'יחד' וגם 'ביחד' תִקְנִיוֹת. אומנם במקרא יש רק "יחד", ואילו את "ביחד" אפשר למצוא רק בספרות חז"ל, ואולם דַי בתֵיעוּד זה כדי לְהתִיר את השימוּש בצֵירוּף "ביחד".
האתר מביא דברים אחדים בנושא: ב' היחס לפני תוארי פועל.
שואלים אותנו לא אחת מה הן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חִינֵם או בחינם. תשובתנו היא ששני הזוגות טובים ומְתוֹעָדִים במְקורות.
ואולם היִיתָכֵן שב' היחס ליצירת תואר הפועל תבוא לפני מילה שֶמִלְכַתְחילה מְשמשת תואר הפועל? האין בכך משום עוֹדְפוּת? ובכן, עיון במְקורות מעלה תֵיעוּד גם לדרך זו.
במקרא לצד מוֹפעים רבים של תואר הפועל מְהֵרָה אנו מוצאים את הצירוף בִּמְהֵרָה; ולצד מופעים רבים של פִּתְאֹם מצוי הצירוף בְּפִתְאֹם. עוד מִזְדַמֵן במקרא הצירוף בִּמְאֹד מְאֹד לצד מְאֹד מְאֹד.
בספרות חז"ל מתועד תואר הפועל בוודאי לצד ודאי, בעל פה לצד על פה, בְּעַל כּוֹרְחו לצד על כורחו ואף בכאן לצד כאן.
ומה בדבר תוארי הפועל ביחד ובחינם?
במקרא מתוֹעָדוֹת פעמים רבות רק הצורות ללא ב' – יחד וחִינָם, ואילו הצירופים ביחד ובחינם עולים בספרות חז"ל.
אין כמובן בדברים אלה כדי ללמדנו שאפשר להוסיף את ה"ב' היְתֵֵרָה" הזאת לכל תואר פועל, אך עצם התיעוד במקורות הקדומים יש בו כדי לְהַכְשִיר את הצירופים ביחד ובחינם גם בעברית של ימינו.
'שִבעה' ברבים
נִשאלנו אם למילה "שִבעה" לציון ימי האֵבֶל יש צורת רבים, ואם כן מהי.
תשובתנו: המילה 'שבעה' נתפסת בפי הדוברים כשם עצם בצורת נקבה ("השבעה הייתה עצובה מאוד"), ולפי זה יש לה גם צורת רבים: "שְׁבָעוֹת". מי שמַעֲדִיף לְהִימָנַע מכך יוכל לומר "נִיחומֵי אֲבֵלִים".
אזעקה או הזעקה?
לכל אחת משתי המילים מַשְמָעוּת משלה: 'הַזְעָקָה' היא הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע'. 'אַזְעקה' היא הצלילים המופעלים בשעת סַכָּנָה.
שוּבוּ בשלום או שובו לשלום?
נשאלנו אם יש עֲדִיפוּת לאֶחד משני הצירופים.
תשובתנו היא ששתי הדרכים טובות.
הרוצה לִדְבּוֹק בנוסח המִקראי של הברכה יאמר 'שוּבוּ בשלום', והרוצה לאחל על דרך לשון חז"ל יאמר 'חִזרו לשלום'.
ויש המַקְפִּידים לומר תמיד 'לשלום' (אף בשינוי מן המקור המקראי) בעקבות המקובל במסורת היהודית בברכה למי שיוצא לדרך "לך לשלום" (ולא "לך בשלום" הנֶאֱמָר בשעת פרֵדה מן המת).
בְשׂוֹרוֹת טובות
נשאלנו אם המילה 'בשורה' והפועל 'לבשר' יכולים לשמש גם להודעה רעה ועצובה.
במקרא מילים אלו משמשות הן להודעות טובות הן להודעות רעות. אומנם רוב הבשורות טובות, אבל יש גם כאלה שלא. ידוע גם הצֵירוף 'בשורת איוב', אך לעומתו הביטויים 'איש בשורה' ו'יום בשורה' הלְקוחים מן המקרא כַּוָונָתָם לטובה.
06:10: צה"ל מַמשיך לִפעול ב-3 חֲזִיתוֹת: ברצועת עזה, בלבנון וביהודה ושומרון
06:10: גם אתמול: יֶרִי על ישראל לדרום, לצפון ולמרכז
06:10: ברצועת עזה: צה"ל פועל בעוֹמֶק הרצועה ומְנהל קְרָבוֹת עַזִים עם מְחבלֵי חמאס
06:10: צה"ל תקף אלפֵי מַטְרות חמאס וחִיסֵל מאות מְחבלים, בהם מְפקדים בְּכִירִים
06:10: צה"ל פִּרְסֵם עד כה שְמותיהם של 16 לוחמֵי צה"ל שנֶהֶרְגו בקְרָבוֹת בעזה
06:10: ביהודה ושומרון: כוחות הביטחון ממשיכים במַעֲצָרִים של פְּעילֵי טרור
06:10: בצפון: צה"ל הֵשִיב אש ארטילרית בִּתְגוּבָה ליֶרי לְעֵבֶר ישראל, וחִיסֵל 4 חוּלְיות מְחבלים
06:10: מבקר המדינה: הממשלה נִכְשֶלֶת בּטיפול בעוֹרֶף ובמְפוּנים
06:10: הנשיא ביידן: ארה"ב תומֶכֶת בהַפסקת אש הומניטרית כדי לְשַחְרֵר את החֲטוּפים הישְׂרְאלים המוּחְזָקים בעזה
06:10: משרד החוץ הִבִּיעַ צַעַר על הַחְלָטַת ירדן להחזיר את שַגְרִירָהּ בישראל הביתה לְהִתְיַיעֲצוּיוֹת
06:10: דובר צה"ל: עַד כֹּה נִמְסְרו הודעות ל-332 משפָּחות של חללי צה"ל ול-240 משפְּחות חטופים
06:10: היום לפני 106 שנים, ב-2 בנובמבר 1917, הִתְפרסמה 'הַצְהָרַת בלפור' שבה מַצְהִירָה בריטניה כי היא תוֹמֶכֶת בהֲקָמַת בית יהודי לעם ישראל בארץ ישראל
06:10: נשיא המדינה יצחק הרצוג בנְאום לאומה אתמול: לא אבדה תקוותנו, התקווה בת שנות אלפיים, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים
06:10: התחזית: יְרידה קלה בטמפרטורות, חם מהרגיל לעונה
מְנהלת בְּכירה במשרד מְבקר המְדינה שתפקידה הוא לַחקור את הטיפול בעורֶף ובמְפוּנים במלחמה, אמרה: "יש פה גם מֶחְדָל וגם כִּישָלוֹן", והסבירה: "מחדל, להבדיל מכישלון, זה דבר שהיית צריך לעשות ולא עָשִׂיתָ. כִּישָלון זה דבר שעָשית ולא עשית טוב. כאן יש גם מחדל וגם כישלון".
