Browsing Category

תרבות ואומנות

"המְנַצְחִים" – סרט ישְׂרְאלי חדש

"המְנַצְחִים" – סרט ישְׂרְאלי חדש
פוסטר הסרט המנצחים (ויקיפדיה)
"המְנַצְחִים" – סרט ישְׂרְאלי חדש
עבר, הווה, עתיד?
צפתה בסרט: ציפי מזר
הסרט מתרחש בישראל של שנת 1967 – לפני ואחרי מלחמת ששת הימים. 
העלילה
נטע, צעירה מקיבוץ נצר סרני, חולמת להגיע לעיר הגדולה כדי לממש את חלומה ולהפוך לשחקנית. היא ובעלה עוזבים את הקיבוץ ועוברים לגור בתל אביב בימים המתוחים שלפני מלחמת ששת הימים – תקופת ההמתנה.
אחרי הניצחון ההרואי במלחמה נטע מצליחה להתקבל לתפקיד ראשי במחזמר חדש: "הליידי והצנחן". היא נוגעת בחלום אך במקביל היא נאלצת להתמודד עם המציאות: בעל שחזר מהמלחמה הלום קרב. חברו, הנשוי ליעל, חברתה הטובה של נטע מהקיבוץ – נפל בקרב.
המוסיקה, הצילומים

יוצרי הסרט בחרו בז'אנר המיוזיקל – זו בחירה מעניינת ולא מובנת מֵאֵלֶיהָ. השחקנים מדברים, שרים ורוקדים. השירים נכתבו במיוחד למחזמר.

בנוסף להם – יש בסרט שני שירים אייקוניים מתוך התרבות העברית: שיר הפתיחה – פרח הלילך ושיר הסיום (שעליו אכתוב בהמשך).
השיר פרח הלילך מְרַמֵז לנושאי הסרט: 
…היום אולי נִדחה את קֵץ דַרְכֵּנו
ולא נִזכור כי סוף לכול…
…היום אולי נִדְחֶה את העַצֶבֶת
אם יד ביד בָּאוֹר, נֵלֵך…
עוד בחירה מעניינת ולא מובנת מאליה: חלק מהסרט צולם בקייב (ממש לפני פרוץ המלחמה באוקראינה), ולא בתל אביב, שבה מתרחש חלק מהעלילה
תל אביב שבסרט נראית כמו מקום מעולם אחר, לא כמו תל אביב שבה חייתי באותן שנים.
הבחירה בקיבוץ נצר סרני הייתה לא מִקְרִית – רְאו בהמשך.
על הסרט

"המנצחים" נכתב בהשראה של סיפורם של בני משפחות שכולות ושל הלומֵי קרב מהמלחמה ההיא. שמות חלק מהגיבורים בסרט (שלמה, יעל) הם שמות של גיבורים אמיתיים.

הסרט היה מתוכנן לצאת לאקרנים בחודש נובמבר אך נדחה עקב המלחמה ומגיע לבתי הקולנוע בימים קשים אלה. איזה עיתוי

הנגיעות של הסרט במציאות מְצַמְרְרוֹת.

את אחד הגיבורים בסרט, שלמה שנפל במלחמה, מגלם השחקן ידין גלמן. ידין, לוחם בסיירת מטכ"ל, נפצע קשה במלחמה בעזה ומשתקם. עמית פרקש, המגלמת בסרט את אלמנת המלחמה יעל, היא אחות שַכּולה – אחיה הטייס נפל במלחמת לבנון השנייה. 

בשל הנסיבות, יוצרי הסרט צילמו לפני כחודשיים פתיח חדש לסרט וערכו בו שינויים קלים נוספים.

יוצרי הסרט הקדישו אותו לשניים מחבריהם שנרצחו ב-7 באוקטובר.

 

 

את ואני והמלחמה הבאה

 

בסוף הסרט שרה הגיבורה את שירו של חנוך לוין: את ואני והמלחמה הבאה.

אלה הרגעים שבהם חנקו הדמעות את גרוני.

המילים האלה והלחן ה'אידילי' הֵצִיפו בי את הזיכרונות והתחושות מהמלחמה ההיא, שבה הייתי נערה צעירה ומהמלחמות שבאו אחריה.

"את ואני והמלחמה הבאה" הוא "קברט סאטירי על המלחמה" מאת המחזאי הישראלי חנוך לוין, שהוצג לראשונה באוגוסט 1968, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים.

המחזה מביע ביקורת סרקסטית על המלחמה, ערכיה ותוצאותיה.

חזרות על ההצגה נעשו באולם "צוותא" בתל אביב, אך לקראת העלאת ההצגה על הבמה פסלו מנהלי "צוותא" את ההצגה, והיא הועלתה לראשונה במועדון "בר-ברים" בתל-אביב באוגוסט 1968. 

החזרה הגנרלית נערכה בקיבוץ נצר סרני. הקהל הגיב בזעם ואפילו באלימות

עקב התגובות, הוציאו מההצגה את אחד השירים שעוררו את הזעם הגדול ביותר והבמאית ביקשה מהשחקנים להופיע באופן רך יותר.

באוגוסט 1968 הועלתה הבכורה הרִשמית במועדון "בר-ברים". הביקורות היו רעות, הקהל מיעט להגיע, המופע ירד, חזר להופיע, ושוב ירד.

הקברט הוצג מחדש, בשנים 2004 עד 2008, בהשתתפות המבצעים המקוריים.

המילים של חנוך לוין זעקו כבר אז, מייד אחרי המלחמה ההיא. רבים לא היו מוכנים אז ועדיין אינם מוכנים לשמוע או להבין.

המילים האלה זועקות היום את המלחמה הזו, שאנחנו עדיין בעיצומה, ואת המלחמה הבאה שחובה עלינו למנוע

 

את ואני והמלחמה הבאה

מילים: חנוך לוין

לחן: ערן דינור

כשאנחנו מטיילים, אז אנחנו שלושה –
את ואני והמלחמה הבאה.
כשאנחנו ישנים, אז אנחנו שלושה –
את ואני והמלחמה הבאה.

את ואני והמלחמה הבאה,
המלחמה הבאה עלינו לטובה.
את ואני והמלחמה הבאה,
שתביא מנוחה נכונה.

כשאנחנו מחייכים ברגע אהבה,
מחייכת איתנו המלחמה הבאה.
כשאנחנו מחכים בחדר הלידה,
מחכה איתנו המלחמה הבאה.

את ואני והמלחמה הבאה…

כשדופקים על הדלת, אז אנחנו שלושה –
את ואני והמלחמה הבאה.
וכשכול זה כבר נגמר שוב אנחנו שלושה –
המלחמה הבאה, את והתמונה.

את ואני והמלחמה הבאה…

 

המלצה?

 

ראיתי את הסרט ב'יום הקולנוע הישראלי'. זה לא היה קל…

האולם היה מלא. הקהל צפה בסרט בדממה מוחלטת. היו צופים שיצאו באמצע ההקרנה.
אתה הולך לקולנוע כדי לנשום, כדי לברוח לשעתיים לעולם אחר. בסרט הזה – אי אפשר לברוח. אין אסקפיזם… להפך!
אתה מבין ויודע: המציאות שלנו היא במידה רבה ההמשך ואולי גם התשובה ל'מנצחים' של אז; לאופוריה של ה"ניצחון" במלחמת ששת הימים; ללופ הבלתי נפסק של מלחמות ותוצאותיהן.
וההבנה הזו כואבת. כואבת מאוד.

 

בתמונה: פוסטר הסרט המנצחים, ע"י יונייטד קינג, תחת רישיון

אליהו הכהן הלך לעולמו

אליהו הכהן הלך לעולמו
אליהו הכהן (ויקיפדיה)
אליהו הכהן הלך לעולמו
'הכהן הגדול' של הזמר העברי 

אליהו הכהן, חוקֵר הזֶמֶר העִברי וחתן פרס ישראל למִפעל חיים הלך לעולָמו בבית החולים שיבא בתל השומר והוא בן 88.

הכהן נֶחְשָב לאַחַד החוקרים הגדולים של הזֶמֶר העִברי מראשיתו. הוא זכה לכינוי: הכהן הגדול של הזמר העברי.
הוא כתב מַאֲמָרִים רבים על תוֹלְדות הזֶמֶר העברי והִנְחָה תוכניות רדיו וטלוויזיה בנושא, ביניהן: 'שרתי לך ארצי'.
בשנת 2013 זכה בפרס ישראל למפעל חיים, תְרוּמָה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ג, "על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפִּזְמוֹן".
בנימוקֵי השופטים נכתב, בין השאר: "אליהו הכהן הוא 'הכהן הגדול' לחקר תולדות הזמר העברי. הוא הִקְדיש לכך יותר מיובֵל. בפעילות ה'ארכיאולוגית' חָשַׂף ו'חרש' את הארץ ודָאַג לְהקליט עֵדוּיוֹת חיות של אחרוני העדים, וכך הצליח לְהַצִיל מִשִכְחָה וַדָאִית מֵידָע חִיוּני המהווה עדות אותנטית לאֶפּוֹס הציוני, עדות שאין למצוא בספרי ההיסטוריה".
בנוסָף לפעילותו העֲנֵפָה במֶחְקַר הזֶמֶר העברי, הכהן היה מוָותיקֵי ענֲַף עִיבּוּד הנְתונים בישראל.

 

בתמונה: Eliyahu Hakohen.jpg, ע"י דליה הכהן, תחת רישיון

צביקה פיק הלך לעולמו

צביקה פיק הלך לעולמו
צביקה פיק (ויקיפדיה)

צביקה פיק הלך לעולמו

מלך הפופ הישראלי

צביקה פיק, המלחין והזמר, אחד מראשוני הפופ הישראלי נפטר אתמול בביתו בגיל 72. הוא הותיר אחריו חמישה ילדים. ביתו דניאלה נשואה לבמאי הקולנוע האמריקני טרנטינו.

פיק נולד בפולין ועלה לארץ כילד בגיל 8. בילדותו למד מוסיקה. בנעוריו היה גיטריסט בלהקות שונות. הוא פרץ לתודעת הקהל הישראלי כאשר נבחר לתפקיד קלוד, התפקיד הראשי במחזמר 'שיער'. על תפקידו במחזמר 'שיער' זכה בתואר 'שחקן השנה'.

הופעתו החיצונית וסגנון לבושו המיוחד של צביקה פיק בלטו בנוף הישראלי של אותם ימים ומשכו את תשומת לב הקהל והתקשורת. הוא זכה בשנות ה-70 לכינוי 'מלך הפופ הישראלי'.

פיק יצר להיטים רבים. רבים מהם נכתבו לזמרים אחרים. בין שיריו: נאסף תשרי, 'מוזיקה' (מעלה מעלה), אני אוהב אותך לאה, אין מדינה לאהבה, ועוד.

השיר 'דיווה', שהלחין עבור דנה אינטרנשיונל, זכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון.

בשנת 2018 בעת טיסה לארץ חש פיק ברע ולקה באירוע מוחי. מאז חלם ותכנן לחזור לבמה

 

צביקה פיק, הצילום SA'AR YA'ACOV (לע"מ)

 

בתמונה למעלה: צביקה פיק פורטרט, ע"י מיכל כהנא, תחת רישיון 

בתמונה למטה: הזמר מלחין צביקה פיק בהופעת אומנים למען פליטי קמבודיה, בהיכל התרבות בתל אביב. 1979, SA'AR YA'ACOV, לע"מ

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך
פסטיבל המחול כרמיאל (ויקיפדיה)

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך

7-5 ביולי

ממשיכים במסורת: פסטיבל המחול כרמיאל מתחיל היום ויִימָשך עד יום חמישי.

במשך שלושה ימים ולילות, ללא הפסקה, יִתקיימו כ-100 מופָעים ואֵירועים בהִשתתפות כ- 10,000 רקדנים מהארץ ומֵהעולם.

לפסטיבל צְפויים להגיע כ- 250 אלף איש.

בפסטיבל: הַרְקָדוֹת ענק מִסָביב לשעון – 72 שעות של ריקודים ללא הפסקה, תַחרויות מחול, עֶשְׂרות מוֹפָעים ללא תַשְלום, מִתְחָם לילדים ולכל המשפחה, מתחם נשים ומְסיבות נועַר.

פרטים באתר הפסטיבל

 

בתמונה: ריקוד חסידי בביצוע הורה אביב פרדס חנה כרכור במהלך שירה של מירי אלוני – מתוך מופע הפתיחה של הפסטיבל ביולי 2011, ע"י Hanay, תחת רישיון (ויקיפדיה)

א"ב יהושע

א"ב יהושע
הסופר א.ב. יהושע (Moshe Milner לע"מ)

א"ב יהושע

1936 – 2022

הסופר א"ב יהושע, חתן פרס ישראל לספרות, הלך לעולָמו בבית החולים איכילוב שבתל אביב בגיל 85, לאחר מַאֲבָק מְמוּשָך במַחֲלַת הסַרְטָן

"כמה עָצוּב וכמה סִמְלִי שא"ב יהושע, מגְדולֵי סופרֵי ישראל בכל הדוֹרוֹת, הלך לעולָמו בשְבוע הסֵפר העִברי", סָפַד לו נשיא המדינה יצחק הרצוג. "יְצירותָיו שִיקְפו לנו אותנו כבתְמוּנַת מַרְאָה מְדוּיֶקֶת, חַדָה, אוהבת ולְעִיתִים גם כואֶבֶת".
"חתן פרס ישראל לספרות, הסופר א"ב יהושע היה מגדולי הסופרים העבריים", סָפַד לו שר התרבות והספורט חילי טרופר. "יהושע היה גם מורה ומרצה, שהִנְחִיל לתלמידיו את מְלֶאכֶת הסִפרות והכתיבה. מֵעבר לכִּישָרוֹן הנָדִיר, הִתְאַפְיֵין יהושע באִכְפתִיוּת וברְגישות גדולה לאֶתְגָרֶיהָ של החֶברה הישְׂרְאלית והיה פָּעִיל חֶבְרָתי ופוליטי במַאֲמָץ לתִיקוּן החֶברה על פי דַרְכו". 
תוֹלְדוֹת חַיָיו

אברהם בולי יהושע נולד, גדל והתחנך בירושלים. מצד אביו הוא דור שלישי למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי שביוון. אימו נולדה וגדלה במרוקו.

יהושע למד בתיכון הגימנסיה העברית בירושלים והיה חֲנִיך בתְנועת הצוֹפים. הוא שֵירַת בצה"ל בחטיבַת הצַנְחָנִים. למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוּגים סִפרות ופילוסופיה.

יהושע הִתְגוֹרֵר בחיפה רוב חייו הבוגְרים. הוא לימד בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות. שימֵש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והַשְוָואָתִית באוניברסיטת חיפה. שימֵש כמַרְצֶה אורֵחַ באוניברסיטאות הרווארד, שיקגו ופרינסטון. הוא קיבל תואר ד"ר לְשֵם כָּבוֹד מאוניברסיטאות בארץ, באיטליה ובצרפת.

יהושע היה נשוי לד"ר רבקה (איקה) יהושע, פסיכואנליטיקאית במִקצועה, שנִפְטְרה בספטמבר 2016. בשנים האחרונות הִתְגוֹרֵר בגבעתיים. לזוג שלושה ילדים ושבעה נכדים.

אַרְכִיוֹנוֹ מוּפְקָד במחלֶקֶת האַרְכִיונים של הסִפרייה הלאומית בירושלים.

מספריו:

המְאהב; גֵירושים מאוחרים; מוֹלְכוֹ; מר מאני; הַשִיבָה מהודו; מַסָע אל תוֹם האֶלףֶ; הכַלָה המְשַחְרֶרֶת; שְליחוּתו של המְמונֶה על מַשְאַבֵּי אֱנוֹֹש; אש יְדידוּתית; חֶסֶד ספרדי; נִיצֶבֶת; המִנְהָרָה; הבת היְחידה;

סִפרו האחרון 'המִקְדָש השלישי' יצא לאור לפני כחודשיים.

 

בתמונה: פסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים בירושלים 2010. בצילום, פורטרט של הסופר א"ב יהושע. Moshe Milner (לע"מ)

שְבוע הספר העִברי תשפ"ב

שְבוע הספר העִברי תשפ"ב
הצילום: Amos Ben Gershom (לע"מ)

שבוע הספר העברי תשפ"ב

ספרים בהנחות, מפגשי כותבים וקוראים

שְבוע הספר העברי מִתקיים השנה בימים 15 עד 25 ביוני.

בערים הגדולות יתקיימו יְרִידֵי ספרים וביִישובים רבים יַצִיבו דוּכנִים שבהם אלפי ספרים, ישנים וחדשים, במחירים מיוחדים. בתל אביב יתקיים יריד ספרים בפארק שרונה. בירושלים יתקיים יריד במתחם התחנה. בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהנָחָה במשך כל חודש יוני.

ברחבי הארץ יתקיימו פעילויות שונות: מפגשים עם סופרים, סַדנאות יְצירה, הצגות לילדים, הרצאות למבוגרים ושעות סיפור.

מָסוֹרת של כמעט 100 שנים

המַסוֹרֶת של שבוע הספר החלה בתל אביב בקיץ 1926. המוצִיאָה לאור ברכה פלאי העמידה בשדרות רוטשילד בתל אביב דוכנים והציעה למכירה ספרים בעברית במחיר מוזל. מאז ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים דומים. את 'שבוע הספר העברי' שאנו מכירים היום יָזַם המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגֶרֶת חגיגות העשור להקמת המדינה. מאז הוא מתקיים בכל שנה.

שוק הספרים אחרי הקורונה

כמִדֵי שנה, הספרייה הלאומית מפרסמת את דוּ"ח הספרים השנתי של שנת 2021. הנתונים מראים הִתְאוֹשְשוּת של שוק הספרים בארץ לאחר הקורונה.

הנְתונים בדו"ח מְבוססים על ספרים שהִגִיעו לספרייה מכוח החוק המְחַיֵיב כל מי שמוציא לאור ספר ביותר מ-50 עותקים, להעבירו לספרייה הלאומית. בספרייה מַדגישים כי יש הוצאות לאור עַצְמָאִיוֹת שאינן מְקיימות את החוק. המַשְמָעוּת היא שמספר הספרים היוצאים לאור בְּפוֹעַל בישראל גדול יותר מהנְתונים המוצָגים בדו"חַ.

בְּמַהֲלַך שנת 2021 יצאו לאור 7,344 ספרים מוּדְפָּסים בישראל ועוד 982 ספרים דיגיטליים. זו עלייה לְעוּמַת השנה הקודמת שבה יצאו לאור 6,487 ספרים, אך פחות מהשִׂיא של השנים 2019-2018, שבהן יצאו לאור מעל 8,000 ספרים בכל שנה.

יותר כותבות מכותבים

בשנת 2021 – בפעם הראשונה – יותר נשים כתבו ספרי פרוזה ושירה מאשר גברים. נשים כתבו 52% מספרות המָקוֹר בעברית, ובשירה – 54%.

רק בסוּגַת הסיפורים הקצרים גברים כתבו יותר מנשים.

פרוזה ושירה, מקור ותרגום

בשנה שחלפה התפרסם מספר שיא של 1,874 ספרי פרוזה ושירה, יותר מהשיא הקודם של 1,813 בשנת 2020. מתוכם 1,775 הם ספרי פרוזה ושירה שיצאו לאור בעברית, ומהם 1,384 הם ספרי מקור שנכתבו בשפה העברית. שאר הספרים הם תְרגומים משפות אחרות.

בנוסף יצאו לאור גם 31 ספרי פרוזה ושירה בערבית, 26 באנגלית, 20 ברוסית ו-22 בשפות נוספות.

בשנת 2021 סוּגַת הפרוזה גדלה על חשבון סוּגַת השירה: 64% מהספרות הישְׂרְאלית השנה היא פרוזה; 30% הם ספרי שירה; 6% יצאו בסוגת הסיפורים הקצרים. 

1,117 ספרי ילדים ונוער חדשים יצאו בשנת 2021, 381 סִפרֵי הַדְרכה בנושאים שונים ו-74 ספרים שנכתבו על הקורונה.

 

 

בתמונה: דוכן ספרים ביריד במתחם התחנה הראשונה בירושלים, במהלך שבוע הספר העברי. 2014 Amos Ben Gershom (לע"מ)

אורי זוהר הלך לעולמו

אורי זוהר הלך לעולמו
הרב אורי זוהר (ויקיפדיה)

אורי זוהר הלך לעולמו

איקון תרבות ורב

הרב אורי זוהר, אחד הקולות הבולטים ביותר בקולנוע הישראלי לדורותיו, הלך לעולמו בגיל 86. זוהר היה קומיקאי, שחקן ובמאי שהשפיע רבות על התרבות הישראלית. הוא חתום על שורה של סרטים אייקוניים, ביניהם: מציצים, חור בלבנה, לול, שבלול, עיניים גדולות.

בשנת 1976 זכה בפרס ישראל לקולנוע אך סירב לקבלו. שנה אחר כך חזר בתשובה.

אורי זוהר הותיר אחריו אישה ו-7 ילדים. שניים מבניו התחתנו עם שתי בנותיו של חברו הטוב הזמר אריק איינשטיין.

אלפים ליוו אותו למנוחות מביתו בירושלים לבית העלמין גבעת שאול.

 

הינה דוגמה לאחד המערכונים האייקוניים בתרבות הישראלית: אורי זוהר ואריק איינשטיין במערכון 'לול – העלייה  לארץ'.

 

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו
אמנון שמוש

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו

מחַלַבּ בסוריה לקיבוץ בגליל

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו בגיל 93. הוא הוּבא למנוחות בקיבוץ מַעיין בָּרוּך שבו חי עד סוף ימיו.

שמוש נולד ב-1929 בעיר חַלַבּ שבסוריה. בגיל 9 עלה עם משפחתו לתל אביב. לפני 75 שנים היה מִמְיַיסְדֵי קיבוץ מעיין ברוך. בגיל 40, אחרי שהיה רועֵה צֹאן ומְנהל בית ספר, הֵחֵל לכתוב ספרים.

סִפרו 'מישל עזרא ספרא ובָנָיו' עוּבַּד לסִדרת טלוויזיה בת 7 פְּרָקים ששוּדְרָה בטלוויזיה היִשְרְאלית בשנת 1983 והוּקְרְנה מאז פעמים רבות.

"לא הייתי יכול לכתוב את 'מישל' אִלְמָלֵא נולדתי וגדלתי במזרח, ולא הייתי יכול לכתוב אותו כך – אִלְמָלֵא יצאתי מִמֶנו", אמר שמוֹש על ספרו.

בשנת 2010, בִּהְיוֹתו בן 80, פִּרסם שמוֹש את הדברים הבאים, המְדברים בעד עַצְמָם…

במֵאָה הזאת / אמנון שמוש 2010

במאה הזאת
השעון לא מְתַקְתֵק,
המְטַלְפֵּן לא מְחַיֵיג,
הסַנדלר לא מְתַקֵן עֲקֵבִים
והשִלְטוֹן לא מְתַקֵן עַוְולוֹת.

 

במאה הזאת
אין גַרְעינים באבָטִיחַ,
אין תָאֵי טלפון ברְחובות,
אין שִוְויוֹן בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.

 

במאה הזאת
נִתְעַשְרָה העִברית בבִיטויים
כמו נְשִימָה עַצְמוֹנית ונִבְצָרוּת מאוֹנֶס.
שר בלי תִיק הוא מַעֲמָד נָדִיר ומְכוּבָּד.
בית הַבְרָאָה נִקְרָא צִימֶר,
בית אבות נִקרא אֲחוּזָה
ובית בושֶת – המֶמשלה.

 

במאה הזאת
מִתְבַּלֵט הדור השלישי בסלולרי ובמשפחה.
הנְכָדִים מְלַמְדים אותָנו להִשְתַמֵש במַחשב
ובשְאַר אֲביזרֵי האֶלֶף השלישי.

 

במאה הזאת
כבר לא שותים גָזוֹז,
צוּף, מיץ פָּז ומֵי בֶּרֶז.
שוֹטִים מַנְהיגים את המדינה שלנו,
ועוד כמה מדינות
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בּוּש.

 

במאה הזאת,
מיליונים נֶהֱרָגִים במִלחמות
ומתים ברָעָב ומִמַחֲלוֹת.
אלא שהפעם הכול מְצוּלָם ומְתוּקְשָר, מְסוּדָר ומְשוּדָר.

 

במאה הזאת
מְגַדְלים עַגבניות בטַעַם אננס,
פִּלְפֵּלִים בטַעַם תות
ובִידוּר בטַעַם רע. בִּלְשון המְעָטָה.

במאה הזאת
נֶעֶלְמו מְכוֹנוֹת הכְּתיבה,
הפְּתִיליות, הגטקעס, הצְנִיעוּת והבּוּשָה.

 

במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכְנות מַצִיעַ לנו
לְהִצְטַיֵיד בדַרְכּוֹן זָר. פרסי או גרמני? סודני או תימני?

 

במאה הזאת
המְשוֹרֵר יִכְתוב: מָשִיחַ לא בא,
מָשִיחַ גם לא מְסַמֵס.

 

במאה הזאת –
המאה של נְכָדַיי –
הייתי רוצה לְהַרְגִיש בבית…
ואינני יכול.

 

סבא

 

בתמונה: פורטרט, חתן פרס נשיא המדינה לספרות תשס"א, הסופר אמנון שמוש 2001. הצילום: SA'AR YA'ACOV לע"מ

 

אברהם זיגמן

אברהם זיגמן
אברהם זיגמן (ויקיפדיה)

אברהם זיגמן

האיש שהֵקים גֶשֶר בין הלְבָבוֹת

כתבה: ציפי מזר

אברהם זיגמן, מַלחין, מְשורר, סופר ואיש רדיו הלך מאיתנו והוא בן 72. זיגמן, שעבד שנים רבות כעורך מוסיקלי ומַגיש תוכניות בקול ישראל, תָרַם תְרוּמה מַשְמָעוּתִית לשימור הזֶמֶר העִברי, לאִיתוּר ופִרְסום של הַקְלָטוֹת נְדִירוֹת שהיו חֲבויּוֹת עד שגילה אותן.

אברהם, איש חב"ד, קיבל את בִּרכתו של הרבי להמשיך בשְלִיחוּתו בעבודה ברדיו, שבה הקים גשר ורקם קשר בין הלְבָבוֹת (כמו שכתב בשירו: אלעד ירד אל הירדן).

הוא הִשאיר אחריו אישה, בנים ובנות, כלות וחתנים ונְכדים וקָהָל גדול של חברים שאָהֲבו את האיש וכואֲבים את לֶכְתוֹ.

שיריו של אברהם זיגמן ימשיכו ללוות אותנו: אלעד ירד אל הירדן, דרך ארץ השקד, מדרום תיפתח הטובה, גשם ראשון, נחל נערן.

 

מְקומות, רְגעים, אֲנָשים

השיר האחרון שכתב והִלְחִין אברהם זיגמן והִתְפַּרְסֵם לפני שנים אחדות הוא השיר: מְקוֹמות, רְגעים, אֲנשים. עם מותו מְקַבְּלות המילים מַשְמָעוּת מְצַמְרֶרֶת.

הינה מילים מתוך השיר:

יֵשׁ מְקוֹמוֹת אוֹתָם קָשֶׁה לִשְׁכֹּחַ

גַּם אִם הַזְּמַן חוֹלֵף

כְּמוֹ שָׁרָשִׁים הֵם עֲמֻקִּים בַּלֵּב

 

וגַם אִם יֵעָקְרוּ

תָּמִיד יִשָּׁאֲרוּ

נִימִים סְמוּיִים שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּת

לִפְרִי עָגֹל וָרַךְ

לְרֵיחַ לַיְלָה לַח

חוּטִים דַּקִּים שֶׁל חֲבֵרוּת

 

אֵיכְשֶׁהוּ עוֹבְרִים יָמֵינוּ

בּין הַטּוֹב לְבֵין הָרַע

וּמַעֲשִׂים קְטַנִּים שֶל חֶסֶד

הֵם מִקְלָט בְּיוֹם צָרָה

וּמֵעַל לַכֹּל הַחֲבֵרוּת בֵּינֵינוּ

הִיא מִגְדָּלוֹר בַּסְּעָרָה

וּלְאוֹרָהּ נַחְתֹּר בְּיַחַד שְׁנֵינוּ

אֶל הַטּוֹב שֶׁבַּשִּׁגְרָה

 

ריאיון עם אברהם זיגמן

כשיצא לאור סִפרו של אברהם זיגמן 'מִדְרַש נעמי' על אִזְכּוּרים מהמְקוֹרוֹת בשירֵי נעמי שמר, נִפגשתי איתו לרֵיאיון שהתפרסם בעיתון 'שער למתחיל' ('שער למתחיל', גיליון 1559, 15 בספטמבר 2009, גיליון 1660, 22 בספטמבר 2009, גיליון 1561, 30 בספטמבר 2009).

אני מפרסמת כאן את הריאיון, ברִגשי עצב, לזִכרו של אברהם, האדם היקר, ובאהבה גדולה למִשפחתו.

הריאיון 

 

התמונה: אברהם זיגמן במסיבת יום הולדתו השבעים בקיבוץ נחשון. צילום: נועם זיגמן, תחת רישיון

תמונת הניצחון

תמונת הניצחון
אבי נשר (ויקיפדיה)

תמונת הניצחון

הקרב שלא נגמר

בימים אלה מוקרן בבתי הקולנוע סרטו החדש של הבמאי הישראלי אבי נשר 'תמונת הניצחון'.

הסרט משחזר את הקרב על קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות. הוא מבוסס על אירועים אמיתיים. הסרט מעלה שאלות כואבות ורגישות שהדעות עליהן חלוקות מאז ועד היום.  

'תמונת הניצחון' התחיל מחלום של המפיק אהוד בלייברג, שאביו היה הרפתן של קיבוץ ניצנים ב־1948 בזמן התקיפה המצרית בסוף מלחמת העצמאות, והיה בין עשרות החיילים והאזרחים שנלקחו לשבי המצרי למשך תשעה חודשים. בלייברג רצה לתקן את הנרטיב ההיסטורי ולספר את הסיפור של הקיבוץ הקרב והאב.

שותף נוסף בהפקה הוא דני בן ארי, בנה של מירה בן ארי שנהרגה בקרב ניצנים. 

'תמונת הניצחון' הוא אחת ההפקות היקרות והגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי. לצורך הצילומים הוקם בנגב אתר צילומים המשחזר את הקיבוץ שנחרב במלחמת השחרור.

הסרט היה מועמד ל-15 פרסי אופיר לשנת 2021 כולל הסרט הטוב ביותר. הוא זכה ב-3 פרסי אופיר: על הצילום הטוב ביותר, על האיפור הטוב ביותר ועל עיצוב התלבושות הטוב ביותר.

עדויות אישיות

אני מביאים בהמשך את כתבתה של דניה עמיחי מיכלין המתארת את המאורעות ההיסטוריים מהזָוִוית האישית והמִשפחתית שלה. הכתבה פורסמה בעיתון 'שער למתחיל'.

ולסיום הינה שורות הפתיחה והסיום משיר שכתבה מירה בן ארי בחודש מאי 1941. השיר נכתב בגרמנית ותורגם על-ידי שמעון זנדבק. חומר למחשבה…

אם חשבתָ שימים יפים כאן –

אני לךָ אומרת: להד"ם.

נדמֶה לך: חלב ודבש זורמים כאן?

זורמים כאן נהרות של דם.

………

המלחמה –  הלוואי שתתחסל,

והפוליטיקה לעזאזל !

                                   16.5.1941

 

 

ניצנים – סיפור של גבורה, "שער למתחיל", גיליון 1665, ד' בחשוון תשע"ב, 1 בנובמבר 2011

 

בתמונה: אבי נשר במאי 2015, ע"י Iris Nesher, תחת רישיון