בריאות ורפואה

20% מהישְׂרְאֵלים הבוגְרים מְעַשְנִים

הצילום: ויקיפדיה

בריאות ורפואה

מי הולך לעבודה חולה?

הצילום: Freepik

מי הולך לעבודה חולה?

61% מהישראלים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם לאחרונה תוצאות של מחקר שכותרתו: עבודה בעת מחלה – תופעת הנוכחנות בישראל. הנוֹכְחָנוּת (presenteeism) – היא נוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה.

המחקר בדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת בשוק העבודה בישראל. המחקר התבסס על נתונים משנת 2016.

המחקר מצא כי 61% מהעובדים בישראל דיווחו שהגיעו לעבודה בעת מחלה.

נשים וגברים

המחקר מצא כי הנוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה נפוצה יותר בקרב נשים (68%) מאשר בקרב גברים (61%).

ייתכן שחלק מההסבר לכך הוא שנשים נוטות לנצל יותר ימי מחלה בגין מחלת ילדים, ולכן חוששות אולי לנצל ימי מחלה נוספים כשהן חולות. 

ענפים כלכליים

בחלוקה לפי ענפים כלכליים הנוכחנות נפוצה יותר בקרב עובדים בשירותי אירוח ואוכל, מינהל מקומי וציבורי, ביטחון וחינוך (שיעורי נוכחנות של 70% לפחות). בקרב העובדים בשירותי תחבורה ודואר שיעורי הנוכחנות נמוכים יותר – 57%.

חינוך

במערכת החינוך שיעורי הנוכחנות הם בין הגבוהים ביותר. נוכחנות גבוהה בענף החינוך, שהוא הענף הכלכלי הגדול ביותר (כ15%- מהשכירים), עשויה להשפיע על בריאות הציבור במקרים
שהעובדים חולים במחלות מידבקות בשל האינטראקציה הרבה בין צוותי ההוראה לתלמידים. לצד זאת, המחיר הכבד של היעדרויות מורים (הקושי למצוא ממלאי מקום בהתראה קצרה, לצד הפגיעה במוטיבציה ובהישגים של התלמידים) יכול להסביר, לפחות חלקית, את תופעת הנוכחנות הרחבה במערכת החינוך.

ישראל לעומת העולם

לפי המחקר, שיעור התופעה בישראל גבוה בהרבה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שעומד על 42%, אך נמוך מאשר בארה"ב, שם השיעור הוא 68%.

שכירים, עצמאים, מנהלים

שיעורי הנוכחנות בקרב העצמאים גבוהים מאלה של השכירים (74% לעומת 65%).

מנהלים נוטים לנוכחנות יותר מעובדים שאינם מנהלים – 70% לעומת 64%.

שכר

עובדים שאינם זכאים לתשלום בגין יום מחלה ראשון נוטים להגיע לעבודה בשיעור גבוה יותר מאלה הזכאים לתשלום מהיום הראשון – 67% לעומת 64%.

הארגון

עובדים יכולים להרגיש צורך להגיע לעבודה גם בעת מחלה מתוך חשש למעמדם ולמשרתם. נתון זה מדגיש את חשיבותה של "רוח המפקד"בתרבות הארגונית. מנהלים שמקיימים קשר טוב עם עובדיהם עשויים להמליץ להם לא להגיע לעבודה חולים ובכך לסייע בהפחתת הנוכחנות בקרב העובדים.

מחיר בריאותי וכלכלי

בריאות ורפואה

מה אנחנו אוכלים

הצילום: Bing Image Creator

מה אנחנו אוכלים?

תחשבו על זה…

הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לֶקֶט נתונים בנושאי בריאות ואורַח חיים, מתוך הסֶקֶר החֶבְרָתי 2023.

הינה הנתונים בנושא תְזוּנָה והֶרְגֵלֵי אֲכִילָה:

הֶרְגְלֵי אכילה בקרב בני 20 ומעלה

30% אוכלים לְפָחוֹת 3 מְנוֹת ירקות ביום.

36% אוכלים לפחות 2 מְנוֹת פרי ביום.

23% אוכלים מַאֲכָלים המְכילים דְגָנִים מְלֵאִים לְפָחות פעמיים ביום.

62% אוכלים קִטְנִיוֹת לְפָחוֹת פעמיים בשבוע.

31% אוכלים דגים לפחות פעמיים בשבוע.

31% אוכלים בשר אדום או בָּשָׂר מְעוּבָּד לפחות 3 פעמים בשבוע.

30% אוכלים חָטִיף מלוח לפחות פעמיים בשבוע.

54% אוכלים חטיף מתוק לפחות פעמיים בשבוע.

21% שותים לפחות 3 כוסות מַשְקֶה מְמוּתָק ביום.

4% שותים לפחות 3 כוסות משקה דיאט ביום.

אֵיכוּת התְזוּנָה

83% מִשתמשים בשמן זית כשמן עִיקָרי בתוסֶפֶת למָזון.

56% מִשתמשים בשמן זית כשמן עיקָרי בבישול ובטיגון.

47% בודקים רכיבים או סימון תזונתי שעל אֲריזות מוּצְרי מזון.

סימון אדום על אֲרִיזַת מוּצר מזון משפיע על 44% שלא לקנות את המוצָר.

סימון ירוק על אֲריזת מוּצר מָזון מַשְפִּיעַ על 41% לקנות את המוצר.

19% מושפעים מפרסומות ושִיווּק מוצָרים במדיה ברְכִישַת מזון.

חלה יְרידה בצְריכת מַשְקָאוֹת מְמוּתָקים מאז שנת 2017.

 

בריאות ורפואה

כמה שעות הישראלים ישנים בלילה?

התמונה: Pixabay

כמה שעות הישראלים ישנים בלילה?

ספוילר: לא מספיק!

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על כמות שעות השינה של הישראלים.

על פי הנתונים:

באמצע השבוע: 18% ישנים עד 5.5 שעות ביממה; 30% ישנים 6.5-6 שעות; 31% ישנים 7.5-7 שעות; 21% ישנים 8 שעות ויותר.

בסוף השבוע: 10% ישנים עד 5.5 שעות ביממה; 16% ישנים 6.5-6 שעות; 24% ישנים 7.5-7 שעות; 48% ישנים 8 שעות ויותר.

24% מבני 20 ומעלה חשים שאינם ישנים מספיק שעות בלילה כדי לתפקד במיטבם.

5% מבעלי רישיון נהיגה דיווחו שעייפות סיכנה אותם בנהיגה במידה רבה או במידה מסוימת.

 

נְדוּדֵי שֵינָה

18% מדווחים על נדודי שינה ב-3 לילות בשבוע או יותר, נשים יותר מגברים. קושי מוגדר כבעיה הנמשכת לפחות חצי שעה.

אחוז המתקשים להירדם או לישון במשך לילה שלם 3 פעמים בשבוע או יותר, עולה עם הגיל:
14% מבני 44-20, 19% מבני 64-45, 29% מבני 65 ומעלה.

מהנתונים מתברר כי מצב נדודי השינה החריף מאוד בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה. 42% מבני 20 ומעלה שהתראיינו אחרי 7 באוקטובר דיווחו על נדודי שינה פעם בשבוע או יותר (36% מהגברים ו-48% מהנשים). זאת, לעומת 31% מאלה שהתראיינו לפני תאריך זה.

 

התמונה: Pixabay

 

בריאות ורפואה

מכת הקיץ

מכת הקיץ:

היתושים

אחת ה'מכות' הלא נעימות של הקיץ היא מכת היתושים. הם עוקצים אותנו בכל מקום בגוף, גם מתחת לבגדים, והעקיצות מגרדות. אפשר להילחם בהם אבל לא יהיה כאן ניצחון מוחלט…

משרד הבריאות עדכן בימים האחרונים כי עד כה אובחנו בארץ כ- 10 חולים בקדחת הנילוס המערבי. כל החולים מגוש דן. 5 מהם עדיין מאושפזים בבתי החולים איכילוב ושיבא. 3 מהם במצב קשה.

במשרד אומרים כי אין השנה התפרצות חריגה וכי אין סיבה לבהלה.

 

 

התמונה: Bing Image יצירת תמונות עם AI

בריאות ורפואה

המְדוּזוֹת כבר כאן

הצילום: Amos Ben Gershom (לע"מ)

בתמונה למעלה: מדוזות במים של נמל אשדוד. הצילום: Amos Ben Gershom (לע"מ)

בתמונה למטה: מדוזה בחוף בת ים, 2022, הצילום: אולגה לוין

 

בריאות ורפואה

מֶחְקָר חדש מְגַלֶה:

הצילום: Pixabay

מֶחְקָר חדש מְגַלֶה:

יְרידה בעֲמִידוּת אנטיביוטיקות לילדים 

מֶחקר חדש של בית החולים שיבָּא וקופת החולים מכבי מַצְבִּיעַ על עלייה מַשְמָעוּתִית בעֲמִידוּת של חַיְידַקִים לאנטיביוטיקות המְשַמְשוֹת בילדים. המֶחקר בּוּצַע על 240 אלף דְגִימוֹת.

המחקר הִשְוָוה את עמידות אנטיביוטיקות הילדים היְדועות לאורך שנים, והתוצָאות מַצְביעות על עלייה חַדָה בעֲמִידוּת להן.

הנְתוּנים

מנְתונֵי המֶחקר עולה כי שיעוּר העמידות של ציפרודקס, אנטיביוטיקה לטיפול בדַלֶקֶת בדַרְכֵי השֶתֶן בילדים עמדה בשנת 2017 על 6.2%. אחרי חמש שנים, בשנת 2022, העֲמִידוּת זִינְקָה באוֹפֶן דרמטי ל-20%. 

שיעור העֲמידות של אוגמנטין היה בשְנת 2017 15.5%, ובשְנת 2022 עלה ל-17.7%. שיעור העמידות של האנטיביוטיקה זינט עלה מ-10% ב-2017 ל-12% בשנת 2022. 

המַשְמָעוּת

מַשְמָעוּת העלייה בשיעור העֲמִידוּת היא כי יש סִיכּוּי קטן יותר לכך שהתרופה תעבוד ותְנַצֵח את החַיְידַק. 

אחת מעוֹרְכוֹת המֶחְקָר, פרופסור מיכל שטיין, אמרה כי "טְוַוח היְכוֹלֶת שלנו הולך ומִצְטַמְצֵם. אנחנו בסוף עִידַן האנטיביוטיקה, ובעוד כמה שנים הן כבר לא יהיו יְעִילוֹת. מאוד חשוב שלא לקחת אנטיביוטיקה שלא לְצוֹרֶך". 

 

בריאות ורפואה

קק"ל מזהירה: בטיול ביער – לא לגעת בתהלוכן האורן

הצילום: תהלוכן האורן (ויקיפדיה)

קק"ל מזהירה:

בטיול ביער – לא לגעת בתהלוכן האורן

קרן קיימת לישראל קוראת למבקרים ביְעָרות להִיזָהר מהזְחָלִים של תהלוכן האורן, הידוע בשמו טַוַואי התַהֲלוּכָה, שנְפוצים השנה בכמות רבה יַחֲסית.

מקק"ל נמסר כי בעת ביקור ביער, יש לְהִימָנע ממַגָע עם זחלי תהלוכן האורן הנושְׂאים שְׂעָרוֹת צוֹרְבות ועם שְׂרִידֵי הקִינִים שלהם. אם מופיע גֵירוּי בעוֹר או בעיניים לאחר ביקור ביַערות אורן, יש לִפנות לרופא ולְדַוֵוחַ לו על חֲשִׂיפָה לזחלי תַהֲלוּכן האורן.

בקק"ל ציינו כי ביערות הבאים נִצְפּוּ ריכוזים גבוהים של התהלוכן: פארק בריטניה, יער חורשים, יער בן שמן, גליל מערבי כרמל, יערות באזור הנגב צפוני, הנגב המערבי, הגליל והגולן.

 

בתמונה: Thaumetopoea pityocampa, ע"י File:Thaumetopoea pityocampa.jpg, תחת רישיון

בריאות ורפואה

צה"ל חָנַך מרכז חדש לשֵירוּתֵי בריאות הנֶפֶש

תג המרכז לשירותי רפואה (ויקיפדיה)

צה"ל חָנַך מרכז חדש לשֵירוּתֵי בריאות הנֶפֶש

מְטפלים בחיילים ובמִשפחות

חֵיל הרְפואה חָנַך בשבוע שעבר מרכז לשֵירוּתֵי בְּריאות הנֶפֶש בתֵל השומר. המרכז החדש כולל את המרכז למשפַּחת הקֶבעַ, היְחידה לתְגוּבוֹת קְרָב ומרפאה לטיפול בפוסט טראומה למְשרתים בסָדיר.

לקראת פתיחת המרכז החדש פִּרְסֵם צה"ל נְתוּנים על הטיפול בבעיות הנפש בימי המלחמה. עשרות קַבָּ"נים נִכנסו לרְצועה כדי לָתֵת מַעֲנֶה רִאשוֹני ללוחמים שחָווּ אֵירוּעִים מוּרְכבים מסוגים שונים. 30 אלף לוחמים עברו שיחות קבוצתיות עם קב"ן.

רוּבָּם המַכְרִיעַ של המְטופלים שבו לשֵירוּת מָלֵא.

202 חיילים שוּחְרְרו מצה"ל בסְעיף נַפְשִי 21, בעיקר לאחר שנֶחְשְׂפו לזְוָועוֹת 7 באוקטובר.

בריאות ורפואה

עלייה בהסכמה לתרום איברים

כרטיס אדי החדש (ויקיפדיה)

עלייה בהסכמה לתרום איברים

גידול במספר הממתינים להשתלות

המרכז הלאומי להשתלות פרסם נתונים על תרומות איברים והשתלות איברים בשנת 2023.

הינה נתונים אחדים:

בשנת 2023 נרשם שיא במספר החותמים על כרטיס אדי לתורמי איברים. כרטיס 'אדי' נקרא על שמו של אהוד (אָדי) בן דרור שנִפְטַר זמן קצר לאחר השתלת כִּלְיָה, עֵקֶב סִיבּוּכִים שנָבְעו מכך שהִמְתִין זמן רב לתְרומה.

אדם החותם על כרטיס אדי מַבִּיעַ את רצונו לתרום חלק מאיבריו או רִקְמוֹתָיו לאחר מותו, לְשֵם השתלת איברים ורקמות בחולים. התרומה מוּתְנֵית בהַסְכָּמַת המשפחה, גם אם נחתם כרטיס 'אדי'.

39,020 ישראלים חתמו בשנת 2023 על כרטיס אדי לעומת 20,789 ישראלים בשנת 2022. כיום חתומים על הכרטיס יותר ממיליון ו-70 אלף ישראלים.

עלייה בשיעורי ההסכמות לתרומה

במשך חודשי המלחמה ניכרת עלייה גדולה בשיעורי ההסכמות של משפחות נפטרים לתרומות איברים ורקמות, בקרב הציבור כולו ובקרב משפחות החללים. שיעור ההסכמות במצבים אלה הגיע בתקופה האחרונה ל-85 אחוזים בהשוואה לכ-60 אחוזים בשנים קודמות.

תקופת המלחמה הביאה גם למספר חסר תקדים של תרומות רקמות, רובן מלוחמים שנפלו בקרב.

ההשתלות, הממתינים

מספר ההשתלות שהתבצעו השנה בישראל דומה לזה של השנה שעברה. במספר הממתינים להשתלה חל השנה גידול בשל גידול במספר החולים החדשים שהצטרפו לרשימה.

815 ישראלים ממתינים כיום להשתלה, לעומת 778 בשנה שעברה. 77 חולים נפטרו בעוֹדָם ממתינים להשתלה.

 

 

בתמונה: כרטיס אדי החדש, ע"י Yaelhs, תחת רישיון