Browsing Category

בריאות ורפואה

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת
הצילום: Mark Neyman לע"מ

משרד הבריאות מַמליץ: לְהִתְחַסֵן נגד שַפַּעַת

אין מְניעה לְהתחסן נגד שַפַּעַת וקורונה בְּמַקְבִּיל

משרד הבריאות ומערכת הבריאות מַמְלִיצִים להתחסן לקראת החורף נגד נְגיף השַפַּעַת. נְגיף השַפַּעַת עָלוּל לִגרום לתַחלוּאה קשה – דַלֶקֶת ריֵאות, סיבּוּכים אחרים בדַרְכֵי הנְשימָה ואף למקרֵי מָוֶות.

השַפעת עָלולה להיות קשה גם אצל אנשים ללא מַחֲלות רֶקַע ולכן ההַמְלָצָה היא לְחַסֵן את כל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה. ראשונים בקְדימוּת הם המשתייכים לקבוצות סיכּון כְּגוֹן אנשים עם מחלות כרוניות, בני 50 ומעלה, נָשים הָרוֹת וילדים עד גיל 5.

אין מניעה להתחסן נגד שפעת וקורונה בְּמַקְבִּיל. השנה הוזמנו בישראל 4 מיליון מנות חיסון, המאפשרות חיסון של כ – 44% מהאוכלוסייה.

החיסונים נגד שפעת מצויים בקופות החולים וניתנים עד תוֹם המְלַאי. פְּנוּ לקופות החולים לקְביעת תור בהֶקְדֵם!

בתמונה: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין מתחסן כנגד שפעת. 2014 Mark Neyman לע"מ

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסרטן השד

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסרטן השד
הצילום: ויקיפדיה

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסַרְטַן השָד

אחת מתשע

לקראת חודש המוּדָעוּת הבין לְאומי לקידום המַאֲבָק בסַרְטַן השָד, משרד הבריאות בשיתוף עם האגודה למִלחמה בסַרְטָן פִּרְסמו את הנְתונּים המְעוּדְכָּנים בנושא סרטן השד בישראל וכן הַמְלָצוֹת לשְמירה על אוֹרַח חיים בָּריא ולאִבְחוןּ מוּקְדָם:

הנְתונים
סרטן השד אַחְראי לכִשליש ממקרי הסַרְטָן החדשים בכל שנה בקֶרֶב הנשים. זוהי המַחלה המַמְאירָה השְכִיחָה ביותר בקֶרֶב נשים בכל קבוצות האוכְלוסייה בישראל.

עיקר התַחֲלוּאָה בנשים מעל גיל 50.

נִמשכת מְגָמַת העלייה בגילוי המוּקְדם – 69% מהנשים אוּבְחֲנו בשָלָב מוּקְדָם.

מְגָמַת הירידה המַשְמָעוּתית בתְמוּתָה נִמשכת בשיעור של כ-2% לשנה.

בהַשְווָאָה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נִמצאת במקום ה-26 במספר החולים החדשים לשנה, אך במקום נָמוך יַחֲסית – 69 – מבחינת תְמוּתָה מסרטן השָד.

 

אוֹרַח חיים בריא

המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד:

אוֹרַח חיים פָּעיל ובָריא: מֶחקרים מוכיִחִים כי קיים קשר בין פְּעילות גוּפָנית לירידה בסיכוּּן לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המַעֲבָר.

שְמירה על מִשְקַל גוף תָקִין: עודֶף מִשְקָל וחוסֶר פעילות גופנית מַגְביִּרִים סיכון לתחלואה בסרטן השד.
הימנעות מדפוסי התנהגות שעלולים להגביר את הסיכון לחלות: יש להימנע מעישון, חוסר פעילות גופנית, הַשְמנַָת יֶתֶר, חֲשִׂיפָה לשֶמֶש ללא הֲגנה וצְריכת אלכוהול, שהוּכְחו כמגַבירים סיכון לחֲלות בסרטן.

הֲנָקָה: הוּכַח מֲדָעִית כי הֲנָקהָ מַפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד.

 

אִבְחוּן מוּקְדָם

הַמְלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לאִבְחוּן מוקדם של סרטן השד:

ביצוע סְרִיקוֹת ממוגרפיה לנשים בגיל 74-50 – פעם בשנתיים או על פי המלצת הרופא.

לנשים בנות 40 ומעלה או קודם לכן, הנמצאות בסיכון מוּגְבָּר למַחלה – ממוגרפיה על פי הַמְלָצתַ הרופא.

הצילום: ויקיפדיה

בתמונה למעלה: סמל התנועה להעלאת המודעות לסרטן השד, ארצות הברית, 1991, ע"י K B – Pink Ribbon BCA with shadow, תחת רישיון

בתמונה למטה: סמליל האגודה למלחמה בסרטן, תחת רישיון, ויקיפדיה

הולכים לים? הִיזָהֲרוּ מִמְדוּזוֹת

הולכים לים? הִיזָהֲרוּ מִמְדוּזוֹת
מדוזות Amos Ben Gershom לע"מ

הולכים לים? הִיזָהֲרוּ מִמְדוּזוֹת

לא נעים – לא נורא

כל מי שביקר בחוף הים בשבועות האחרונים ראה אותן: המְדוּזוֹת. מדי שנה מגיעות לְהָקוֹֹת של מדוזות לחופי ישראל במהלך הקיץ. המדוזות צוֹרְבוֹת אותנו. צְרִיבַת המדוזה אינה נְעִימָה, אך בדרך כלל אינה מְסוּכֶּנֶת.

המדוזות הן בעלי חיים חַסְרֵי חוּליוֹת, שגופן מוּרְכָּב בְּעִיקָר ממים (95%), חֶלְבּוֹן, מלחים ומינרלים.

בעולם קיימים יותר מ-200 מִינִים של מדוזות. המין המגיע לחופי ישראל נקרא 'חוּטִית נודֶדֶת'. חוץ ממנו מַגיעים מינים נוספים, במספרים קטנים יותר.

מְקוֹר השם מדוזה במיתולוגיה היוונית. מדוזה הייתה אישה מִפְלֶצֶת אַכְזָרִית, שהשֵיעָר שלה עשוי מנְחָשִים ומי שמַבִּיט בה הופך לאבן. 

ומה עושים נגד צְריבה של מדוזה? שוֹטְפִים היטב את העור במי ים ולא במים מתוקים.

אם מופיעים סימפטומים קשים כמו הֲקָאוֹת, הִתְכַּווְצוּיוֹת שְרִירִים או קְשָיֵי נְשִימָה, צריך להגיע מיד לבית החולים.

מֵידע רב על המדוזות ועל החופים שבהם הן נמצאות אפשר לקבל ב'אתר המדוזות הישראלי' – https://www.meduzot.co.il/

 

בתמונה: מדוזות במים של נמל אשדוד, 2010 Amos Ben Gershom לע"מ

 

רשימת יִישוּבים על פי תוכנית הרַמְזוֹר

רשימת יִישוּבים על פי תוכנית הרַמְזוֹר
הצילום: ויקיפדיה

רשימת יישובים על פי תוכנית הרמזור

אדום, כתום, צהוב, ירוק

משרד הבריאות פרסם את רְשימת היִישובים לפי תוכנית הרַמזור. כל אזרח יכול לבדוק באתר את רָמתַ התַחֲלוּאָה ביישוב שהוא גר בו ואת ההַנְחָיוֹת להִתְנַהֲלוּת ביישוב.

לפי תוכנית הרמזור, שאישר קבינט הקורונה, כל רָשות מקומית תקבל ציון בין 0 ל-10. ציון זה יִקְבַּע באיזה צבע תְסוּוַג הרָשות: ירוק (יישובים שבהם רמת תחלואה נְמוכה), צהוב, כתום או אדום (יישובים שבהם רמת תחלואה גְבוהה). סיווג הרשויות על פי צבע יִיקָבַע פעם בשבועיים על סְמַך מְמוּצַע נְתונֵי התַחלואה של כל רָשות. 

אפשר למצוא את רשימת היישובים ורמת התחלואה בהם גם בפורטל החירום הלאומי.

תוכנית הרמזור תִיכָּנֵס לְתוֹקֶף ביום ראשון 6.9.2020

רמזור בישראל (ויקיפדיה)

אם חולים – נִשְאָרִים בבית

אם חולים – נִשְאָרִים בבית
הצילום: ויקיפדיה

אם חולים – נִשארים בבית

כללי היגיינה בְּסִיסִיים

משרד הבריאות פְּרָסֵם הנחיות לציבּור וסרטון הסברה בנושא נְגִיף הקורונה.

הנה ההנחיות העקריות לכלל הציבור:

סימני המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה דומים לאלה של שַפַּעַת: חום, שִיעוּל, קוֹצֶר נְשִימָה וקְשָיֵי נְשימה.

כדי לְהִימָנַע ככל האפשר מֵהִידָבְקוּת במחלה חשוב לשמור על היגיינה ולְהַקְפִּיד על ההוֹרָאוֹת הבאות:

לִשְטוֹף ידיים בסבון ובמים לְעִתִים קְרובות, ובעיקר: לפני טיפול במָזוֹן, לפני האוכל, לאחר יציאה מהשירותים;

להקפיד על כיסוי הפה והאף בעת שיעול ועיטוש – להתעטש לתוך טישו או למַרְפֵּק ולא לכף היד.

כשחולים – לא יוצאים מהבית. לא הולכים לעבודה, לגן, לבית הספר. לא נוסעים בתַחְבּוּרָה הציבּוּרית.

מי שחוזר מסין חַיָיב לְדַוֵוח על כך למשרד הבריאות ולהישאר בבית עד 14 ימים מיום החזרה, גם אם הוא מרגיש בָּרִיא.

 

 

רופאים בישראל 

רופאים בישראל 
הצילום: MARK NEYMAN (לע"מ)

רופאים בישראל 

נתונים לרגל יום הרופא

לרגל יום הרופא החל ב-11 בינואר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על רופאים בישראל. הנה נתונים אחדים:

בשנת 2018 היו בישראל 38.8 אלף רופאים בעלי רישיון לעסוק ברפואה. מספר זה אינו כולל רופאי שיניים. כ-24% מבעלי הרישיון היו מעל גיל 67.

1,705 רישיונות חדשים ברפואה ניתנו בשנת 2018. 38% מהרישיונות ב-2018 ניתנו לבוגרי אוניברסיטאות בארץ, והיֶתֶר – לבוגרי אוניברסיטאות בחו"ל.

בעשור האחרון חלה עלייה במספר מקבלי תואר ברפואה כללית מ-314 בתחילת העשור ל-654 בסופו. 

כ-9% מבעלי הרישיון לעסוק ברפואה שוהים בחו"ל לתקופה של שנה לפחות.

כ-29.4 אלף רופאים היו מועסקים בשנת 2017. כ-27.3 אלף מהם (73%) הועסקו בענף הבריאות.

שיעור הרופאים המועסקים בענף הבריאות נמצא במגמת עלייה קלה בשנים האחרונות, ובשנת 2017 הוא היה 3.1 ל-1,000 תושבים. ואולם הוא עדיין נמוך מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD שהוא 3.5 ל-1,000.

 

בתמונה: העיר חיפה. בצילום, מראה כללי של בית החולים רמב"ם בעיר.  MARK NEYMAN (לע"מ)

 

 

דוּ"חַ ה- OECD: מַחְסוֹר ברופאים בישראל

דוּ"חַ ה- OECD: מַחְסוֹר ברופאים בישראל
הצילום: ויקיפדיה

דוּ"חַ ה- OECD: מַחְסוֹר ברופאים בישראל

החדשות הטובות: תוֹחֶלֶת החיים גְבוהה

ארגון ה-OECD פִּרְסֵם בשבוע שעבר נְתונים עַדְכָּנִיים על מַצַב מַעֲרֶכֶת הבְּריאות בישראל ביַחַס למְדינות המְפוּתָחוֹת. על פי חישוב שעשה הארגון, ישראל תהיה חַיֶיבֶת לְהוֹסִיף כ-20 מיליארד שקלים לתַקְצִיב הבריאות עד שנת 2030.

אַחַד הנְתונים המַדְאִיגִים שעולים מן הדוּ"ח הוא אֲחוּז הרופאים בגיל 55 ומעלה מבין הרופאים במדינה. ישראל נמצאת במקום השני אחרי איטליה עם 50 אחוזים מהרופאים שעברו את גיל 55. על פי הדו"ח לא קיימת עֲתוּדָה צְעירה מספקת של רופאים שיַחליפו את הרופאים שיִפְרְשוּ לגִמְלָאוֹת.

 

החדשות הטובות

ויש גם חדשות טובות: בדו"ח נתונים מְעוֹדְדִים על רָמַת הרְפואה הגבוהה בישראל.

ועוד חדשות טובות: תוֹחֶלֶת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם  – 82.6 שנים. המְמוּצָע במדינות המפותחות – 80.7 שנים.

 

מֵעַל לממוצע: השמנת ילדים

ישראל נִמצאת במקום השמיני ברְשימה בנושֵׂא עוֹדֶף מִשְקָל והַשְמָנָה בְּקֶרֶב ילדים בני חמש עד תשע. המְמוּצָע העוֹלָמי הוא 31.4 אחוזים, ובישראל – קרוב לארבעים אחוזים (37.7 אחוזים). במקום הראשון נמצאת ארצות הברית שבה 43 אחוזים מהילדים סוֹבְלים מהַשְמָנָה ועודף משקל.

השָבוע – שְבוע המוּדָעוֹת לסרטן העור

השָבוע – שְבוע המוּדָעוֹת לסרטן העור
הצילום: ויקיפדיה

השָבוע – שְבוע המוּדָעוּת לסרטן העור

לְכוּ לְהִיבָּדֵק

כ-154 חולי מלנומה חדשים מִתְגַלִים מִדֵי חודש בישראל וכ-17 ישראלים מתים מהמחלה בכל חודש. כך עולה מנְתונים שפרסמה האגודה למלחמה בסרטן, לקראת שְבוע המוּדָעוּת לסרטן העור המתקיים בימים 17 עד 23 ביוני. בשבוע הקרוב יפעלו ברחבי הארץ מאות תחנות לאִבְחוּן מוקדם של סרטן העור בכל קופות החולים.

גילוי מוקדם של המחלה מגדיל מאוד את הסיכּוי לְהַחְלִים, והאֶזרחים מוזמנים לְהִיבָּדֵק בשבוע זה ולגלות ערנות כל השנה: לשים לב לשינויים בנקודות על העור ולָגֶשֶת מיד לרופא, לא לְהֵיחָשֵׂף לשמש ולשמור על העור בעזרת קרם הגנה, כובע, בגדים ארוכים ומשקפי שמש.

בעבר הייתה ישראל במקום ה-3 בעולם במספר החולים החדשים בסרטן העור מדי שנה, אחרי אוסטרליה וניו זילנד. בִּזְכוּת הַגְבָּרַת המודעות לאבחון מוקדם של המחלה, המַצָב הִשְתַנָה לְטוֹבָה וישראל מְדוֹרֶגֶת היום במקום ה-27.

 

שִׂיא בהַשְתָלוֹת אֵיבָרִים ב-2018

שִׂיא בהַשְתָלוֹת אֵיבָרִים ב-2018
הצילום: ויקיפדיה

שִׂיא בְּהַשְתָלוֹת אֵיבָרִים ב-2018

592 ישְׂרְאֵלים קיבלו את חַייהֶם במתנה

592 ישראלים קיבלו ב-2018 את חייהם במתנה בִּזְכוּת הַשְתָלַת אֵיבָרִים. בשנה זו בּוּצְעו 344 ניתוּחֵי הַשְתָלָה מתורמים נִפְטָרִים ו- 248 ניתוחֵי השתלה מתְרומות מתורמים חַיִים.

במרכז הלְאומי להשתלות במשרד הבריאות מְצַיינים כי זהו שִׂיא של כל הזמנים במספר השתלות האיברים – עלייה של 13% לְעוּמַת 2017.

ברְשימת המַמְתינים להשתלה חָלָה ירידה קלה: בינואר 2017 הִמְתִינוּ להשתלה 1,138 איש ואילו כיום יש בישראל 1,123 איש הממתינים להשתלת איברים דְחוּפָה. 123 חולים שהִמתינו להשתלת איבר נִפְטְרו בשנה החולֶפֶת.

65% מהמשפחות שיַקִירָן נפטר ונמצא מתאים לִתְרום מאֵיבָרָיו, הִסְכימו לתרומת איברים.

167 חולים קוּדְמוּ בתוֹר והוּשְתְלו בִּזְכוּת הֱיוֹתָם חֲתוּמִים על כרטיס אדי.

הַשְתָלוֹת מתורמים חַיִים

בשנה החולֶפֶת בּוּצְעו 231 ניתוחי השתלות כִּלְיָה מתורמים חיים. מתוכָם 125 מתורמים שהם בני משפחה ו-106 מתורמים אלטרואיסטים, התורמים ממְנִיעִים של הַצָלַת חַיִים לחברים או לאנשים שאינם מכירים. 16 קרובי משפחה תרמו אוּנַת כָּבֵד מהחי ליַקִירֵיהֶם, תורמת אחת אלטרואיסטית תָרְמה אוּנַת כָּבֵד לילד.

 

 

איך ישנתם הלילה?

איך ישנתם הלילה?
שעון מעורר (ויקיפדיה)

איך ישנתם הלילה?

על הרגלֵי השינה של הישראלים

25% מהישראלים יְשנים 8 שעות או יותר בלילה, 58% ישנים 6 או 7 שעות בלילה, ו-17% ישנים עד 5 שעות בכל לילה. כך עולֶה מסֶקֶר על הֶרְגלֵי השֵינה בישראל, שפִּרסמה הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר.

בסקר הִשְתַתְפו כ-7,300 אנשים, בני 20 ומעלה, והוא מְגַלֶה של-26% מהישראלים קשה לְהֵירָדֵם או לישון לילה שָלם, ו-15% מהישראלים מִתקשים לְהֵירָדֵם כִּמעט בכל לילה. הקושי לישון עולה עם הגיל: רק 10% מבני ה-25 עד 44 דִיווחוּ על קוֹשִי להירדם, לְעוּמַת 36% מבני ה-75 ומעלה.

רַווקים, נְשׂואים, גְרושים, אַלמנים

גם הַמצָב המשפחתי מַשְפיע על היְכולת לְהֵירָדֵם ולישון. על פי הסקר, רַווקים ישנים טוב יותר מנְשואים: כמעט 31% מהרווקים והרווקות בארץ ישנים יותר מ-8 שעות במְמוּצע בלילה, לעומת 23% מהנְשואים. אבל מי שהכי קשה להם להֵירדם בלילה הם האַלמנים והאַלמנות, כנִרְאֶה גם בגלל הגיל הממוצע הגבוה יַחֲסִית של קבוצה זו. כמעט 40% מהם דִיווחו שהם מִתקשים להירדם בכל לילה או כמעט בכל לילה. גם 23% מהגְרושים מִתקשים להירדם בכל לילה או כמעט בכל לילה, לעומת 15% מהנשואים ו-8.5% בִּלבד מהרווקים.

למִידַת שְׂביעות הרָצון של האדם ממַצָבו הכַּלְכּלי יש השפעה גדולה על היכולת להירדם ולישון. על פי הסקר, 13.5% מהאנשים שמרוצים ממצבם מתקשים להירדם בְּאופֶן קָבוּעַ, לעומת 27% מאלה שאינם מרוצים ממצבם.

תְרופות לשינה

15% מבני 65 עד 75 לקחו תְרופות לשינה במִרְשָם רופא בחודש האחרון. אצל בני 75 ומעלה המספר עולה ל-30%, ומתוכָם 23% לוקחים תרופה לשינה בכל לילה.

 

הערה:

 על פי חוקי הדקדוק יש לומר יְשַנְתֶם, כְּתַבְתֶם (ההטעמה על: תֶם). בדרך כלל אנחנו מקפידים בחדשון על עברית תִקנית גם בכתיבה וגם בקריינות. הפעם הרשינו לעצמנו לנהוג כמו שנוהגים כולנו בשפת הדיבור, וקראנו: איך ישנתם הלילה?