Browsing Category

בריאות ורפואה

מַחְסוֹר ברופאים

מַחְסוֹר ברופאים
הצילום: Pixabay

מַחְסוֹר גדול ברופאים 

בפסיכיאטרייה, ברפואה משפטית ובשיקום

המַחסור ברופאים פסיכיאטריים בישראל הפך להיות קריטי מאז 7 באוקטובר, עם העלייה הגדולה בצורך לקבל טיפול נַפְשִי

גם הצורך במוּמְחים ברְפואה משפטית ורופאי שִיקוּם עלה במאות אחוזים. במִקְצוֹעַ הפסיכיאטריה חסרים 400 רופאים. לפי נתוני ההסתדרות הרפואית, יש בארץ רק חמישה רופאים מומחים ברפואה משפטית. 

ההסתדרות הרפואית דורשת מהמדינה לְהכיר במקצוע הפסיכיאטריה כמקצוע במְצוּקה ולתת לו עדיפות. הרופאים דורשים לשפר גם את התנאים של רופאי השיקום והמומחים לרפואה משפטית.

 

הצילום: Pixabay

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה
הצילום: ויקיפדיה

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה

צוֹרְכים יותר תְרוּפוֹת

קופת חולים כללית פִּרְסְמה נְתוּנים מתוך סֶקֶר של המֶרְכָּז לחֵקֶר בריאות הנפש של הקופה.

מהסֶקֶר עולים הנְתונים הבאים:

מ-7 באוקטובר חלה עלייה של 50% במִסְפָּרָן של הַפְרָעוֹת חֲרָדָה; חלה עלייה של 900% בדִיווּחִים על תְגוּבַת דַחַק חֲרִיגָה; חלה עלייה של 25% במספר הפונים לטיפול במִּרְפָּאָה בְּשֶל העלייה בחֲרדה; חלה עלייה חַדָה בצְריכה של תְרוּפוֹת שֵינָה ותְרופות נוֹגְדוֹת חֲרָדָה.

לא פֶּלֶא…

 

 

בתמונה: לוגו שירותי בריאות כללית, ע"י כללית – אתר כללית, תחת רישיון

 

 

פסיכיאטרים מַזְהירים:

פסיכיאטרים מַזְהירים:
סמליל עמותת ער"ן
פסיכיאטרים מַזְהירים:
צְפִייָה בסִרטון הזְוָועוֹת עֲלוּלָה לִפְגוֹעַ בנֶפֶש הצופים

המועצה הְלאומית לפוסט טראומה, המוּרכֶּבֶת מבְּכִירֵי הפסיכיאטרים המְטַפְּלים בנושא, מַמְליצה לְצַמְצֵם למינימום את הצְפִייָה בסרט המְתעֵד את הזְוָועוֹת שהִתְרַחֲשו ב-7 באוקטובר ביִישובי העוטף ובמסיבה ברעים.

הסרט הוּקְרַן עד כֹּה לקבוצות מְצוּמְצָמות של עיתונאים זָרים, עיתונאים ישראלים, שַגְרִירִים זרים וחברי כנסת. הפסיכיאטרים אומרים, כי הצְפִייָה בסרט עֲלוּלה לִפְגוע בצופה. הם חוֹשְשים שהסִרטון יִתְפַּשֵט לצופים רבים ויִגרום נֵזֶק לצופים, לזִכְרָם של הנִפְגָעִים, לאנשי העוטף ולאנשים רבים בחברה הישראלית.
יו"ר המועצה, פרופ' איל פרוכטר, אמר: "ברור לנו שאנחנו מדברים על אִיזוּן לא פשוט בין הצורך של מדינת ישראל להסביר ולְשַוֵוק אפילו בצורה אגרסיבית וכואֶבֶת את האֵירוּעים הקשים שקָרוּ במדינה ב-7 באוקטבר כהסבר או נִימוּק למלחמה ולנִיסָיון שלנו לְהָשִיב את החֲטוּפים ולְפַנוֹת את חמאס מרצועת עזה. מנגד, עומד הנֵזֶק. הנזק שבצְפייה בסרטים בצורה פחות מְבוּקֶרֶת ופחות קַפְּדנית".
"אנחנו לא אומרים שאסור להראות את זה למַנְהִיג מדינה או כתב בָּכִיר בכמה כְּלֵי תִקְשוֹרֶת או שגריר. זה משהו שקורה כבר תקופה, באופֶן מבוקר", הוא אומר, "אבל צְפִייָה חַסְרַת בַּקָרָה מאוד מְיוּתֶרֶת ויכולה לגרום לפוסט טראומה". 

המְנהלת המִקצועית של העֲמותה אומרת כי צְפייה עֲלולה לגרום נזק נַפְשי למְבוּגָרים, למִתְבַּגְרים ולילדים. "יש הֶבְדֵל בין יְדיעת העובְדות לבין צְפייה בזְוָועוֹת" היא מסבירה.

בעמותה מְדַוְוחִים על עלייה גדולה בפְנִיוֹת הצִיבּוּר לעזרה נַפְשית מִתחילת המלחמה.

 

 

 

בתמונה: סמליל עמותת ער"ן, תחת רישיון: שימוש הוגן בלוגו

המְדוּזוֹת כבר כאן

המְדוּזוֹת כבר כאן
מדוזות - Amos Ben Gershom (לע"מ)

המְדוּזוֹת כבר כאן

לא נעים – לא נורא

כל מי שמבקר בחוף הים בימים אלה רואה אותן: את המְדוּזוֹת. מדי שנה מגיעות לְהָקוֹֹת של מדוזות לחופי ישראל במהלך הקיץ. המדוזות צוֹרְבוֹת אותנו. צְרִיבַת המדוזה אינה נְעִימָה, אך בדרך כלל אינה מְסוּכֶּנֶת.

המדוזות הן בעלי חיים חַסְרֵי חוּליוֹת, שגופן מוּרְכָּב בְּעִיקָר ממים (95%), חֶלְבּוֹן, מלחים ומינרלים.

בעולם קיימים יותר מ-200 מִינִים של מדוזות.

מְקוֹר השם מדוזה במיתולוגיה היוונית. מדוזה הייתה אישה מִפְלֶצֶת אַכְזָרִית, שהשֵיעָר שלה עשוי מנְחָשִים ומי שמַבִּיט בה הופך לאבן. 

ומה עושים נגד צְריבה של מדוזה? שוֹטְפִים היטב את העור במי ים ולא במים מתוקים.

אם מופיעים סימפטומים קשים כמו הֲקָאוֹת, הִתְכַּווְצוּיוֹת שְרִירִים או קְשָיֵי נְשִימָה, צריך להגיע מייד לבית החולים.

 

הצילום: אולגה לוין

בתמונה למעלה: מדוזות במים של נמל אשדוד, 2010, הצילום: Amos Ben Gershom לע"מ

בתמונה למטה: מדוזה בחוף בת ים, 2022, הצילום: אולגה לוין

 

העישון מַזִיק לבריאות

העישון מַזִיק לבריאות
סמליל האגודה למלחמה בסרטן (ויקיפדיה)
העישון מַזִיק לבריאות
8 מיליון בני אדם מתים מעישון בשנה
על פי נְתוּנֵי אִרגון הבריאות העולמי, עישון הורג בכל שנה כ-8 מיליון בני אדם, מהם כמיליון בני אדם המתים מעישון כָּפוּי.
בישראל כ-8,000 בני אדם מתים מדי שנה כתוצָאָה מנִזְקֵי העישון, מהם כ-800 אשר לא עישנו מעולם אך נחשפו לסכנה.
היום כבר הוּכַח מֵעל לכל סָפֵק כי העישון גורם לסוגים רבים של מחלות, כגון מחלות סרטן שונות, מחלות לב וכְלֵי דם, מחלות בדַרְכֵי הנְשימה, סוכרת ועוד.
בעיות בריאות רבות נוסָפות נִקְשָרוֹת בעישון, כמו בעיות פּוֹרִיוּת בנשים וגברים, פגיעה בעיניים, פגיעה בכּוֹשֶר הגוּפָני ובריאות כללית יְרוּדָה.
נזק גם לסביבה

העישון גורם נזק גדול לבריאות המעשן, אך הוא פוגע לא רק במעשן עצמו אלא גם בסְביבָתו. הוא פוגע קשות גם באנשים הקרובים למעשן, הנחשפים לעישון כפוי ולעישון מ"יד שלישית".

כיום ידועה גם ההַשְפָּעָה הדרמטית של העישון על זיהוּם כַּדור האָרץ ופגיעה באֵיכוּת הסְביבה.
בְּשֶל כל הנזקים שהעישון גורם יש חשיבות רבה לשמירה על סביבה נקייה לַחֲלוּטִין מעישון בבית, ברֶכֶב, בעבודה ובמְקומות ציבוריים כמו מסעדות ובתי מלון.

 

בתמונה: סמליל האגודה למלחמה בסרטן, תחת רישיון, ויקיפדיה

ער"ן – עֶזרה ראשונה נַפשית בטלפון ובאינטרנט

ער"ן – עֶזרה ראשונה נַפשית בטלפון ובאינטרנט
סמליל עמותת ער"ן

ער"ן – עֶזרה רִאשונה נַפְשִית בטלפון ובאינטרנט

יש עם מי לדבר, יש מי שמקשיב

 

מספר הפְניות לעֲמותַת עֵרָ"ן (ראשי תיבות: עזרה רִאשונה נַפשית) המַעֲנִיקָה עזרה רִאשונה נַפְשִית בטלפון ובאינטרנט, גדל בתְקוּפת הקורונה.

בשנה החולֶפֶת הֶעֲנִיקוּ מִתְנַדְבֵי ער"ן מַעֲנֶה וסִיוּעַ ללמעלה מ- 350,000 פְּנִיוֹת, כ- 1,000 פְּנִיוֹת ביום!

עֲמותַת ער"ן, הפועלת כבר חמישה עֲשׂוֹרִים, מַעניקה עזרה ראשונה נַפשית בטלפון ובאינטרנט באוֹפֶן אנונימי ומִייָדִי, 24 שעות בימָמָה בכל יְמוֹת השבוע. השֵירות מוּפְעָל על ידי מִתנדבים.

מִגְוַון הפְּניות לער"ן רָחָב והוא כולל בין היֶתֶר הִתְמוֹדְדוּת עם טראומה, דיכאון, מצוקה כלכלית, מַשְבְּרֵי גיל ההִתְבַּגְרוּת, בְּדִידוּת, אַלִימוּת, הַפְרָעוֹת אֲכִילָה, זֶהוּת מִינִית, קושי בגידול ילדים, מְצוּקָה של ניצולֵי השואה, חֲרָדָה, מֶתַח במצְבֵי חֵירוּם בִּיטְחוֹני ועוד.

 

המתנדבים

המתנדבים מְסַיְיעים לאנשים במצְבי לַחַץ ומַשְבֵּר, בדיסקרטיות ובְצִנְעָה.

בעֲמותה יותר מ – 1,500 מִתנדבים ב – 17 סְניפים ברחבֵי הארץ ובצְפון אמריקה.

המתנדבים באים מרֶקַע מִקְצוֹעִי מְגוּוָן. הם עוברים הֲלִיכֵי מִיוּן קַפְּדָנִייִם והַכְשָרָה מְמוּשֶכֶת.

 

קווים חמים

ער"ן לחייל ומשפחתו – טלפון מספר 1201 שלוחה 5 או  2201*

ער"ן לצעירים ובני נוער  –  ברשת באתר ער"ן  או בטלפון 1201

קו מיוחד לניצולי שואה – בקו חינם 24-1201 -1-800 או בקו 1201 שלוחה 4

ער"ן ברוסית – 3201*  או 1201 שלוחה 3

ער"ן בערבית – 1201 שלוחה 2

ער"ן באנגלית – 3201* או 1201 שלוחה 10

ער"ן בשפות שונות לעולים חדשים –  3201*

הקו החדש לעולים חדשים מציע סיוע נפשי בימים א-ה' בין השעות 16:00- 21:00 בשפות: אנגלית, רוסית, אמהרית, צרפתית וספרדית. מעבר לשעות המענה ניתן להשאיר הודעה ומתנדבי ער"ן יחזרו אליכם.

 

ער"ן באינטרנט 

מתנדבי ער"ן זְמינים לתת מַעֲנֶה מְקוּוָן ברֶשֶת בכל יְמות השבוע, כולל שבתות וחגים, בין השעות 08:00 בבוקר ועד 2:00 לפנות בוקר.

בשנה האחרונה חל גידול של כ- 40% במספר הפניות באינטרנט ומתנדבי ער"ן באינטרנט העניקו סיוע לכ –61,000 פניות. עִיקַר הַפְּנִיוֹת הן מצעירים ובני נוער.

 

 

 

בתמונה: סמליל עמותת ער"ן, תחת רישיון: שימוש הוגן בלוגו

 

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת
הצילום: Mark Neyman לע"מ

משרד הבריאות מַמליץ: לְהִתְחַסֵן נגד שַפַּעַת

אין מְניעה לְהתחסן נגד שַפַּעַת וקורונה בְּמַקְבִּיל

משרד הבריאות ומערכת הבריאות מַמְלִיצִים להתחסן לקראת החורף נגד נְגיף השַפַּעַת. נְגיף השַפַּעַת עָלוּל לִגרום לתַחלוּאה קשה – דַלֶקֶת ריֵאות, סיבּוּכים אחרים בדַרְכֵי הנְשימָה ואף למקרֵי מָוֶות.

השַפעת עָלולה להיות קשה גם אצל אנשים ללא מַחֲלות רֶקַע ולכן ההַמְלָצָה היא לְחַסֵן את כל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה. ראשונים בקְדימוּת הם המשתייכים לקבוצות סיכּון כְּגוֹן אנשים עם מחלות כרוניות, בני 50 ומעלה, נָשים הָרוֹת וילדים עד גיל 5.

אין מניעה להתחסן נגד שפעת וקורונה בְּמַקְבִּיל. השנה הוזמנו בישראל 4 מיליון מנות חיסון, המאפשרות חיסון של כ – 44% מהאוכלוסייה.

החיסונים נגד שפעת מצויים בקופות החולים וניתנים עד תוֹם המְלַאי. פְּנוּ לקופות החולים לקְביעת תור בהֶקְדֵם!

בתמונה: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין מתחסן כנגד שפעת. 2014 Mark Neyman לע"מ

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסרטן השד

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסרטן השד
הצילום: ויקיפדיה

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסַרְטַן השָד

אחת מתשע

לקראת חודש המוּדָעוּת הבין לְאומי לקידום המַאֲבָק בסַרְטַן השָד, משרד הבריאות בשיתוף עם האגודה למִלחמה בסַרְטָן פִּרְסמו את הנְתונּים המְעוּדְכָּנים בנושא סרטן השד בישראל וכן הַמְלָצוֹת לשְמירה על אוֹרַח חיים בָּריא ולאִבְחוןּ מוּקְדָם:

הנְתונים
סרטן השד אַחְראי לכִשליש ממקרי הסַרְטָן החדשים בכל שנה בקֶרֶב הנשים. זוהי המַחלה המַמְאירָה השְכִיחָה ביותר בקֶרֶב נשים בכל קבוצות האוכְלוסייה בישראל.

עיקר התַחֲלוּאָה בנשים מעל גיל 50.

נִמשכת מְגָמַת העלייה בגילוי המוּקְדם – 69% מהנשים אוּבְחֲנו בשָלָב מוּקְדָם.

מְגָמַת הירידה המַשְמָעוּתית בתְמוּתָה נִמשכת בשיעור של כ-2% לשנה.

בהַשְווָאָה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נִמצאת במקום ה-26 במספר החולים החדשים לשנה, אך במקום נָמוך יַחֲסית – 69 – מבחינת תְמוּתָה מסרטן השָד.

 

אוֹרַח חיים בריא

המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד:

אוֹרַח חיים פָּעיל ובָריא: מֶחקרים מוכיִחִים כי קיים קשר בין פְּעילות גוּפָנית לירידה בסיכוּּן לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המַעֲבָר.

שְמירה על מִשְקַל גוף תָקִין: עודֶף מִשְקָל וחוסֶר פעילות גופנית מַגְביִּרִים סיכון לתחלואה בסרטן השד.
הימנעות מדפוסי התנהגות שעלולים להגביר את הסיכון לחלות: יש להימנע מעישון, חוסר פעילות גופנית, הַשְמנַָת יֶתֶר, חֲשִׂיפָה לשֶמֶש ללא הֲגנה וצְריכת אלכוהול, שהוּכְחו כמגַבירים סיכון לחֲלות בסרטן.

הֲנָקָה: הוּכַח מֲדָעִית כי הֲנָקהָ מַפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד.

 

אִבְחוּן מוּקְדָם

הַמְלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לאִבְחוּן מוקדם של סרטן השד:

ביצוע סְרִיקוֹת ממוגרפיה לנשים בגיל 74-50 – פעם בשנתיים או על פי המלצת הרופא.

לנשים בנות 40 ומעלה או קודם לכן, הנמצאות בסיכון מוּגְבָּר למַחלה – ממוגרפיה על פי הַמְלָצתַ הרופא.

הצילום: ויקיפדיה

בתמונה למעלה: סמל התנועה להעלאת המודעות לסרטן השד, ארצות הברית, 1991, ע"י K B – Pink Ribbon BCA with shadow, תחת רישיון

בתמונה למטה: סמליל האגודה למלחמה בסרטן, תחת רישיון, ויקיפדיה

הולכים לים? הִיזָהֲרוּ מִמְדוּזוֹת

הולכים לים? הִיזָהֲרוּ מִמְדוּזוֹת
מדוזות - Amos Ben Gershom (לע"מ)

הולכים לים? הִיזָהֲרוּ מִמְדוּזוֹת

לא נעים – לא נורא

כל מי שביקר בחוף הים בשבועות האחרונים ראה אותן: המְדוּזוֹת. מדי שנה מגיעות לְהָקוֹֹת של מדוזות לחופי ישראל במהלך הקיץ. המדוזות צוֹרְבוֹת אותנו. צְרִיבַת המדוזה אינה נְעִימָה, אך בדרך כלל אינה מְסוּכֶּנֶת.

המדוזות הן בעלי חיים חַסְרֵי חוּליוֹת, שגופן מוּרְכָּב בְּעִיקָר ממים (95%), חֶלְבּוֹן, מלחים ומינרלים.

בעולם קיימים יותר מ-200 מִינִים של מדוזות. המין המגיע לחופי ישראל נקרא 'חוּטִית נודֶדֶת'. חוץ ממנו מַגיעים מינים נוספים, במספרים קטנים יותר.

מְקוֹר השם מדוזה במיתולוגיה היוונית. מדוזה הייתה אישה מִפְלֶצֶת אַכְזָרִית, שהשֵיעָר שלה עשוי מנְחָשִים ומי שמַבִּיט בה הופך לאבן. 

ומה עושים נגד צְריבה של מדוזה? שוֹטְפִים היטב את העור במי ים ולא במים מתוקים.

אם מופיעים סימפטומים קשים כמו הֲקָאוֹת, הִתְכַּווְצוּיוֹת שְרִירִים או קְשָיֵי נְשִימָה, צריך להגיע מיד לבית החולים.

מֵידע רב על המדוזות ועל החופים שבהם הן נמצאות אפשר לקבל ב'אתר המדוזות הישראלי' – https://www.meduzot.co.il/

 

בתמונה: מדוזות במים של נמל אשדוד, 2010 Amos Ben Gershom לע"מ

 

רשימת יִישוּבים על פי תוכנית הרַמְזוֹר

רשימת יִישוּבים על פי תוכנית הרַמְזוֹר
הצילום: ויקיפדיה

רשימת יישובים על פי תוכנית הרמזור

אדום, כתום, צהוב, ירוק

משרד הבריאות פרסם את רְשימת היִישובים לפי תוכנית הרַמזור. כל אזרח יכול לבדוק באתר את רָמתַ התַחֲלוּאָה ביישוב שהוא גר בו ואת ההַנְחָיוֹת להִתְנַהֲלוּת ביישוב.

לפי תוכנית הרמזור, שאישר קבינט הקורונה, כל רָשות מקומית תקבל ציון בין 0 ל-10. ציון זה יִקְבַּע באיזה צבע תְסוּוַג הרָשות: ירוק (יישובים שבהם רמת תחלואה נְמוכה), צהוב, כתום או אדום (יישובים שבהם רמת תחלואה גְבוהה). סיווג הרשויות על פי צבע יִיקָבַע פעם בשבועיים על סְמַך מְמוּצַע נְתונֵי התַחלואה של כל רָשות. 

אפשר למצוא את רשימת היישובים ורמת התחלואה בהם גם בפורטל החירום הלאומי.

תוכנית הרמזור תִיכָּנֵס לְתוֹקֶף ביום ראשון 6.9.2020

רמזור בישראל (ויקיפדיה)