חנה סנש
חנה סנש
1921 – 1944
חנה סנש הייתה מְשוֹרֶרֶת וצַנְחָנִית ישְׂרְאֵלִית.
היא נולדה בבודפשט שבהונגריה. אביה, בלה סנש היה עיתונַאי, סופר ומַחֲזַאי יָדוּעַ בהונגריה ובעולם. הוא נִפְטַר כשחנה הייתה בת שש. אמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוזיקה.
בגיל 17 כתבה חנה ביומנָהּ:
"אני צִיונית, אני מִתְגָאָה ביַהֲדוּתִי ומַטְרָתִי לעלות לישראל".
כעבור שנה, בחודש ספטמבר 1939, החודש שבו פָּרְצָה מלחמת העולם השנייה, עלתה חנה בת ה-18 לישראל לְבַדָהּ. אִמָהּ נִשְאֲרָה בהונגריה.
חנה למדה חַקְלָאוּת בבית הספר החקלאי בנהלל. בסיום הלימודים הִצְטָרְפָה לקיבוץ שְׂדוֹת ים שעל חוף הים ליד קיסריה.
בקיבוץ כתבה את שירָהּ: 'הליכה לקיסריה' שהוּלְחַן והִתְפַּרְסֵם רק אחרי מוֹתָהּ.
כאשר הִתחילו להגיע לארץ הידיעות על הנַעֲשֶׂה באירופה כתבה חנה ביומנָהּ:
"קם בי איזה רַעיוֹן פִּתְאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה, להיות שם בימים אלה, לתת יד לארגון עֲלִייַת הנוער ואולי אף להביא את אימא".
היא הִתְגַייְסָה לצבא הבריטי והִתְנַדְבָה לִצְנוֹחַ באירופה כדי לְהַצִיל יהודים.
בחודש מרס 1944 חנה צנחה ביוגוסלביה ועברה להונגריה. היא נִתְפְּסה וישבה בכֶּלֶא בעיר הוּלַדְתָהּ בודפשט. לַמְרוֹת העִינוּיִים הקשים בכלא חנה לא גִילְתָה דבר. אחרי חֲקִירוֹת ועינויים היא נִשְפְּטָה והואשמה בִּבְגִידָה במוֹלֶדֶת. היא הוּצְאָה להורג ב-7 בנובמבר 1944. עַצְמוֹתֶיהָ הועלו לישראל בשנת 1950.
אִמָהּ של חנה סנש עלתה לישראל אחרי המלחמה ונִפְטְרָה בגיל 96 בשנת 1992.
חנה סנש הָפְכָה לסמל של גְבוּרָה.
שירה 'הליכה לקיסריה' שהוּלְחַן על ידי המַלְחִין דוד זהבי, הפך לשיר של זיכרון ותפילה.
הֲלִיכָה לְקֵיסָרִיָה
המילים: חנה סנש הלחן: דוד זהבי
אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
קיסריה 24.11.1942