Browsing Archives

כ״ג בניסן תשע״ח 08.04.18

יום ראשון כ״ג בניסן תשע״ח 08.04.18


06:10: סוריה: 150 בני אדם נהרגו וכאלף בני אדם נפגעו אתמול במתקפה כימית ליד דמשק

06:10: 9 פלסטינים נהרגו ברצועת עזה במהומות ליד הגדר ביום שישי

06:10: משטרת גרמניה: אירוע הדריסה במונסטר אתמול לא היה פיגוע. שני בני אדם והנהג נהרגו

06:10: ברזיל: הנשיא דה סילבה הסגיר עצמו למשטרה

06:10: תִרְבָחוּ ותִסְעָדוּ – אלפים בחגיגות המימונה במוצאי השבת והיום

06:10: כמיליון וחצי מטיילים ביקרו בחג בפארקים הלאומיים ובשמורות הטבע ויותר  ממיליון ישראלים בילו ביערות קק"ל

06:10: התחזית: ירידה בטמפרטורות

אנה פרנק

אנה פרנק

1929 – 1945

אנה פרנק הייתה נערה יהודייה שנולדה בגרמניה בשנת 1929 ונִסְפְּתָה במחנה הריכוז ברגן בלזן בשנת 1945. היומן שכתבה בימי מלחמת העולם השנייה הִתְפַּרְסֵם בכל העולם אחרי המלחמה. אנה הפכה לסמל לילדים שנִרְצְחוּ בשואה.

האם אדית פרנק עם אנה ואחותה (ויקיפדיה)

ביומנָהּ מְתָאֶרֶת אנה את חַייֶהָ ואת חַיֵי משפחתָהּ. הם עברו מגרמניה להולנד עם עֲלִייָתו של היטלר לשלטון. מחודש יולי 1942 הם הִסְתַתְרוּ בעֲלִייַת גג באמסטרדם יחד עם ארבעה יהודים נוֹספים.

 

הבית שבו הסתתרו אנה ומשפחתה (ויקיפדיה)

ארון הספרים שהסתיר את הכניסה לעליית הגג (ויקיפדיה)

ב-4 באוגוסט 1944 הם נִתְפְּסו על-ידי הגרמנים ונִשְלְחו למחנות ריכוז.

אנה ואחותה נִספו בברגן בלזן. אִמן נִספתה באושוויץ. אביהן, אוטו פרנק, נִשאר בחיים והִקְדִיש את חייו להַנְצָחַת זִכְרָן.

בבית שבו הִסְתַתְרָה משפחת פרנק נִפְתַח בשנת 1960 מוזיאון בית אנה פרנק.

יומנָהּ של אנה פרנק פּוּרְסַם בפעם הראשונה בשנת 1947 ומאז תוּרְגַם לשפות רבות והוא אַחַד הספרים הנִמְכָּרִים ביותר בעולם. היומן שִימֵש נושא להצגות תיאטרון ולסִרְטֵי קולנוע וטלוויזיה רבים.

היומן של אנה, מוזיאון אנה פרנק באמסטרדם (ויקיפדיה)

מצבת זיכרון לאנה פרנק, ברגן בלזן (ויקיפדיה)

לזכר אנה פרנק, אמסטרדם (ויקיפדיה)

יאנוש קורצ'אק

יאנוש קורצ'אק

1942-1878

יאנוש קורצ'אק היה רופא, מְחַנֵך וסופר יהודי פולני.

הוא נולד בשם הֶנְרִיק גולדשמיט בשנת 1878 בעיר ורשה שבפולין. בביתו דיברו פולנית, יידיש ורוסית. הוא שינה את שמו ליאנוש קורצ'אק כשהֵחֵל לכתוב ספרים.

במלחמת העולם הראשונה הוא היה רופא בצבא הרוסי. אחרי המלחמה עבד כרופא ילדים בבית החולים בוורשה והחליט לא להתחתן ולְהָקִים משפחה, אלא לְהַקְדִיש את חַייָו לילדים.

בשנת 1912 קורצ'אק פתח בוורשה בֵּית יְתוֹמִים לילדים יהודיים. הוא חינך את הילדים לאהבה ולסוֹבְלָנוּת. הוא כתב 24 סִפְרֵי ילדים, סִפְרֵי חינוך וסִפְרֵי לימוד. הוא פִּרְסֵם מַאֲמָרִים ודיבר ברדיו על נוֹשְׂאֵי חינוך ועל זְכוּיוֹת האדם וזְכוּיוֹת הילד.

בית היתומים. תמונה משנת 1935. קורצ'אק התגורר בעליית הגג (ויקיפדיה)

ילדי ומחנכי "ביתנו". קורצ'אק עומד רביעי מימין (ויקיפדיה)

קורצ'אק ביקר בישראל פעמיים: בשנת 1934 ובשנת 1936, וגם הֵחֵל ללמוד עברית.

במלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, החליטו הנאצים לשלוח את הילדים היהודים מגטו ורשה לְמַחֲנוֹת המָווֶת. הם הִצִיעוּ לקורצ'אק לְהִישָאֵר בוורשה, אך הוא לא הִסְכִּים לקבל את ההַצָעָה, אלא בָּחַר ללכת עם יְלָדָיו. בראש מוּרָם צָעַד קורצ'אק לתָאֵי הגזים בטרבלינקה ואחריו 200 ילדיו האֲהוּבִים. איש מהם לא נִיצַל.

אנדרטת יאנוש קורצ'אק ב'יד ושם' (ויקיפדיה)

סלע הזיכרון ליאנוש קורצ'אק ולתלמידיו בטרבלינקה (ויקיפדיה)

בול יאנוש קורצ'אק (ויקיפדיה)

חנה סנש

חנה סנש    

1921 – 1944

חנה סנש הייתה מְשוֹרֶרֶת וצַנְחָנִית ישְׂרְאֵלִית.

היא נולדה בבודפשט שבהונגריה. אביה, בלה סנש היה עיתונַאי, סופר ומַחֲזַאי יָדוּעַ בהונגריה ובעולם. הוא נִפְטַר כשחנה הייתה בת שש. אמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוזיקה.

בגיל 17 כתבה חנה ביומנָהּ:

"אני צִיונית, אני מִתְגָאָה ביַהֲדוּתִי ומַטְרָתִי לעלות לישראל".

חנה סנש בתחפושת בפורים לפני שעלתה לישראל (ויקיפדיה)

כעבור שנה, בחודש ספטמבר 1939, החודש שבו פָּרְצָה מלחמת העולם השנייה, עלתה חנה בת ה-18 לישראל לְבַדָהּ. אִמָהּ נִשְאֲרָה בהונגריה.

חנה למדה חַקְלָאוּת בבית הספר החקלאי בנהלל. בסיום הלימודים הִצְטָרְפָה לקיבוץ שְׂדוֹת ים שעל חוף הים ליד קיסריה.

חנה סנש בקיבוץ שדות ים (ויקיפדיה)

בקיבוץ כתבה את שירָהּ: 'הליכה לקיסריה' שהוּלְחַן והִתְפַּרְסֵם רק אחרי מוֹתָהּ.

כאשר הִתחילו להגיע לארץ הידיעות על הנַעֲשֶׂה באירופה כתבה חנה ביומנָהּ:

"קם בי איזה רַעיוֹן פִּתְאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה, להיות שם בימים אלה, לתת יד לארגון עֲלִייַת הנוער ואולי אף להביא את אימא".

היא הִתְגַייְסָה לצבא הבריטי והִתְנַדְבָה לִצְנוֹחַ באירופה כדי לְהַצִיל יהודים.

בחודש מרס 1944 חנה צנחה ביוגוסלביה ועברה להונגריה. היא נִתְפְּסה וישבה בכֶּלֶא בעיר הוּלַדְתָהּ בודפשט. לַמְרוֹת העִינוּיִים הקשים בכלא חנה לא גִילְתָה דבר. אחרי חֲקִירוֹת ועינויים היא נִשְפְּטָה והואשמה בִּבְגִידָה במוֹלֶדֶת. היא הוּצְאָה להורג ב-7 בנובמבר 1944. עַצְמוֹתֶיהָ הועלו לישראל בשנת 1950.

אִמָהּ של חנה סנש עלתה לישראל אחרי המלחמה ונִפְטְרָה בגיל 96 בשנת 1992.

חנה סנש הָפְכָה לסמל של גְבוּרָה.

שירה 'הליכה לקיסריה' שהוּלְחַן על ידי המַלְחִין דוד זהבי, הפך לשיר של זיכרון ותפילה.

 

הֲלִיכָה לְקֵיסָרִיָה     

המילים: חנה סנש       הלחן: דוד זהבי

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.

קיסריה 24.11.1942

תבליט חנה סנש בקיבוץ שדות ים (ויקיפדיה)

הנשיא בחגיגות המימונה: "בואו נפתח את הלב"

נשיא המדינה ראובן ריבלין הִתְאָרח במוצאי השבת בחגיגות המִימוּנָה באשקלון. הנשיא אמר לחוגגים: "במימונה אנחנו מתחילים להבין יותר ויותר שפתיחת הדלת היא פתיחת הלב. בואו נפתח את הלב גם בזמן מַחְלוֹקוֹת ולא רק פעם בשנה. נִתְווַכֵּחַ אבל נֵדַע שאנחנו אחיות ואחים".

באֵירוּעַ הִשְתַתֵף גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. "מי יִתֵן שהימים יעברו ללא מחלוקות, עם אַחְדוּת אמיתית" – אמר יו"ר הכנסת.

 

9 הרוגים ברצועת עזה בסוף השבוע

9 פלסטינים נֶהֶרגו מאש צה"ל ברצועת עזה במַהֲלַך ההַפְגָנוֹת והמְהוּמוֹת ליד הגדר ביום שישי. הפלסטינים הִבְעִירוּ צְמִיגִים וניסו לְהנִיחַ מִטְעֲנֵי חַבָּלָה ליד הגדר. בין ההֲרוּגִים: עִיתונַאי פלסטיני.

08.04.18

 

היום: 

מְעוּנָן חֶלְקִית. תָחוּל ירידה נִיכרת בטמפרטורות והן יהיו רגילות לעוֹנָה. יִיתָכֵן גשם קל במזרח.

מחר:

מעונן חלקית. בצפון ובמרכז ייתכן גשם מקומי שברובו קל. תחול ירידה נוֹסֶפֶת בטמפרטורות.

image_print