Browsing Category

חוק ומשפט

דוּ"חַ ועדת החקירה על אסון מירון

דוּ"חַ ועדת החקירה על אסון מירון
הצילום: ויקיפדיה

דוּ"חַ ועדת החקירה על אסון מירון

אַחְרָיוּת אִישִית של ראש הממשלה, שָׂרים ומַפְכַּ"ל המִשטרה

וַעדת החקירה הממלכתית לחֵקֶר האסון בהר מירון פִּּּּּּּּּּּרסמה את הדוּ"חַ הסופי שלה.

הוועדה חקרה את האסון שבו נֶהֶרגו 45 בני אדם בְּמַהֲלַך הִילוּלַת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר בשנת 2021, בְּשֶל הדוֹחַק הרב במקום.

הוועדה קָבעה: "את אסון מירון נִיתַן וצריך היה לִמְנוֹעַ. הכְּתוֹבֶת הָיְיתָה על הקיר הרבה קודם לִקְרוֹת האסון, כְּתוּבָה באותיות קִידוּש לְבָנָה, בצורה חַדָה ובְרורה, אך נותְרָה שם בלא מַעֲנֶה".

הוועדה הטילה אַחְרָיוּת אִישִית על אישים ובעלֵי תפקידים.

אַחְרָיוּת ראש הממשלה

הוועדה הִטִילה אַחְרָיוּת אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה צִייְנה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "ידע כי אֲתַר קֶבֶר הרשב"י מְטוּפָּל במשך שנים טיפול לָקוּי, וכי הדבר עָלוּל לִיצוֹר סִיכּוּן להֲמוֹנֵי המְבקרים במָקום, בפְרט בל"ג בעומר". עם זאת, נִכתב בדוּ"חַ, כי "הֱיוֹת שתַפקיד ראש הממשלה הוא במהוּתוֹ תַפקיד נִבְחָר, בעל מְאַפְיְינים יִיחוּדיים, הֶחליטה הוועדה שלא לְהַמְלִיץ הַמְלָצָה אופרטיבית בְּעִניָינוֹ של נתניהו".

אַחְרָיוּת השָׂרִים

הוועדה הִמְליצה שלא לְמַנוֹת את אמיר אוחנה לתפקיד השר לביטְחון הפְּנים בעתיד – התַפקיד שבו כִּיהֵן בזמן האסון. עוד הִמליצה הוועדה כי יעקב אביטן, השר לשֵירוּתֵי דת בעֵת האסון, לא יְמוּנֶה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל "נוֹכַח המִמְצָאִים לגבי תִפְקוּדוֹ". 

מפכ"ל המשטרה

הועדה קבעה כי המִמְצָאים הנוגְעים להִתנהלות מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי היו מְביאים להַמְלָצָה לְהַדִיחו. עם זאת, בְּשֶל המלחמה – קבעה הוועדה כי הממשלה תצטרך להחליט בנוגע למוֹעֵד המתאים לסיום תפקידו.

חקירה פְּלִילִית

הוועדה הִמליצה ליועֶצֶת המשפטית לממשלה גלי-בהרב מיארה לְחַדֵש את החקירות הפְּליליות בנוגע להִתְנַהֲלוּת של כמה אישים סְביב האסון. בדוּ"חַ נִכתב: "עבודת הוַועדה אינה הֲליך פְּלִילִי. היא בַּעֲלַת כלים ומְאַפְיינים אחרים, ואין לראות בה תַחְליף לעבודתם של גופֵי חקירה במישור הפְּלִילִי".

תַרְבּוּת רעה

בדִברֵי הסיכום לדוּ"ח נכתב: "תַרְבּוּת רָעָה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכְּתוֹבֶת שהייתה על הקיר יְדוּעָה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה נִיתַן היה לִמְנוֹעַ, וחובָה הָיְיתה לְמנְעוֹ".

 

בתמונה: זירת האסון בהר מירון, בספטמבר 2021, ע"י חפץ חיים, תחת רישיון

מַדַד השְחִיתוּת 2021

מַדַד השְחִיתוּת 2021
חזית בית המשפט העליון בירושלים (ויקיפדיה)
מַדַד השְחִיתוּת 2021
ישראל קְרובה לקַו האָדוֹם

לפי מַדַד השְחִיתוּת העולָמי לשְנת 2021 שהִתְפַּרְסֵם לאחרונה, ישראל מְקבלת את הציון הנָמוּך – 59 מתוך 100 ויָרדה מהציון 60 שקיבְּלה בשנת 2020 ומהצִיוּן 64 שקיבלה בשְנת 2016. ציון 50 הוא "הַקַו האָדוֹם" שמִמֶנו ומַטָה נִמְצָאוֹת המדינות הנֶחְשָבוֹת כמוּשְחָתוֹת. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המַדָד שבה ישראל מְקבלת ציון הנָמוּך מ-60.

המַדָד, המִתקיים הָחֵל משנת 1995, מַעֲרִיך את הֶיקֵף השְחִיתוּת בסקטור הצִיבּוּרִי ב–180 המדינות הנִמְדָדוֹת.
אילו מדינות קיבלו ציון טוב? 

בְּדוֹמֶה למדד 2020 גם במַדַד 2021 אף אחת מ-180 המדינות לא קיבלה את הציון 100.

הציון המְמוּצָע במַדַד 2021 הוא 43.
במקום הראשון מְדוֹרָגוֹת דנמרק, ניו זילנד ופינלנד עם הציון 88. אחריהן מדורגות סינגפור, שבדיה ונורבגיה עם הציון 85.
ארצות הברית מקבלת את הציון הנמוך 67 זו השנה השנייה בִּרְצִיפוּת. מאז 2017, שבה קיבלה את הציון 75, חלה מְגַמַת יְרידה בציון של ארה"ב. לְעוּמַת זאת, צרפת קיבלה ציון 71 לעומת 69 בשנה שעברה, ובריטניה קיבלה 78 לעומת 77. גרמניה שמרה על הציון 80.
במקומות האחרונים במדד נמצאות דרום סודן עם הציון 11, סוריה עם הציון 13, ונצואלה עם הציון 14, תימן, צפון קוריאה ואפגניסטן עם הציון 16.

 

התמונה: חזית בית המשפט העליון בירושלים,ע"י Ester Inbar, תחת רישיון, ויקיפדיה

מרים נאור הלכה לעולמה

מרים נאור הלכה לעולמה
מרים נאור (Kobi Gideon לע"מ)

מרים נאור הלכה לעולמה

"מַלְכַּת הצֶדֶק"

נְשִׂיאת בית המשפט העֶליון לשֶעבר, מרים נאור, הלכה לעולמה בגיל 74.

בשנת 2001 מוּנְתָה נאור לכְהוּנָה כשופטת בית המשפט העליון. בשנת 2012  מוּּנְתָה לכְהוּנַת המִשְנָה לנְשִׂיא בית המשפט העֶליון ובחודש ינואר 2015 מוּנְתָה לִכְהונת נְשיאת בית המשפט העליון.

באוקטובר 2017 פָּרְשָה לגִמְלָאוֹת.

לאחרונה נַעַנְתָה לפְּנִייָה אליה לעמוד בראש וַעֲדַת החֲקירה המַמְלכתית לחֲקירת האָסוֹן בהִילוּלה במירון, ועמדה בראשה עד יומָה האחרון.

שופטת ואדם

רבים סָפְדוּ למרים נאור – השופֶטֶת והאדם.

הינה דברים שאמר נְשיא המדינה יצחק הרצוג:

"מדינת ישראל מַרְכִּינָה את רֹאשָהּ עם לֶכְתָהּ בטֶרֶם עֵת של נְשִׂיאת בית המשפט העליון בְּדִימוֹס, השופטת מרים נאור.

השופטת מרים נאור תִיזָכֵר בקוֹרוֹת ישראל כמַלְכַּת הצֶדֶק וכאחת מהעֲנָקִיוֹת במשפט הישְׂרְאלי – נְבוֹנָה, יַדְעָנִית ורְגִישה, חֲזָקָה ועַצְמָאִית, אשר לִיבָּהּ לא גָבַהּ גם בשִבְתָהּ בָּעַרְכָּאוֹת הגְבוהות ביותר.

זָכִיתִי לְהַכִּיר אוֹתָהּ בפְעִילוּתָהּ כשופטת, שם נוֹכַחְתִי מִקָרוֹב בכוֹשֶר השִיפּוּט המַדְהִים וחַדוּת המחשבה שֶלָהּ, בַּיוֹשְרָה הקִיצוֹנִית ובמְחוּיָבוּת שֶלָהּ ל'צֶדֶק צֶדֶק תִרְדוֹף' ו'צֶדֶק לכול', שאִפְיְינוּ את דַרְכָּהּ".

 

בתמונה: טקס השבעתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור. הטקס נערך במשכן הנשיא בירושלים. 2015 Kobi Gideon (לע"מ)

926 תְלוּנוֹת על שופטים ב-2020

926 תְלוּנוֹת על שופטים ב-2020
אסתר חיות (ויקיפדיה)

926 תְלוּנוֹת על שופטים ב-2020

עֲלִייָה במספר התְלונות בבתי המשפט לעִנְיְינֵי משפחה

השופט בדימוס אורי שֹהם, נְציב תְלונות הציבור על השופטים, הִגִיש בשבוע שעבר את הדוּ"ח השְנתי לשר המשפטים גדעון סער ולנְשִׂיאַת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. 
לפי הדוּ"ח, בשנת 2020 הוּגְשוּ 926 תְלוּנוֹת על שופטים ודַיָינים, ונִתְנוּ החלטות ב-909 תְלוּנוֹת. מתוך 909 החלטות שנִתְנוּ במַהֲלַך השנה, בּוֹרְרוּ 548 תלונות, 60 מִתוֹכָן נִמְצְאו מוּצְדָקוֹת ו-48 הִסתיימו בהֶעָרָה לשופט או לדיין. כשְליש מהתְלונות היו על הִתְנַהֲגות בלתי רְאוּיָה של שופט, כשְליש על לִיקויים בניהול המִשפט, ו-20 אֲחוּזים מהתְלונות היו על הִתְמַשְכוּת הֲלִיכִים ועל עִיכּוּב במַתָן החלטות ופִסְקֵי דין.

בשְנת 2020 נמשך הגידול היַחֲסִי בתְלונות על שופטים בבתֵי המִשפט לעִנְיְינֵי משפחה. ב-2020 הִתקבלו 193 תְלונות – לְעוּמַת 184 תְלונות בשנת 2019 ו-130 תְלונות בשנת 2018. נושא זה הוּבָא על ידי הנְציבות לידיעת הַנְהָלַת בתֵי המשפט לשֵם בדיקַת הסיבות לעֲלייה במספר התלונות וַהֲסָקַת המַסְקָנוֹת אם יהיו כאלה.

בתמונה: השופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון בישראל החל מ-26 באוקטובר 2017, ע"י הרשות השופטת, תחת רישיון

אנו מכריזים בזאת

אנו מכריזים בזאת
רפרודוקציה של מגילת העצמאות. לע"מ

אנו מכריזים בזאת

מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת

ביום שישי, 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, קרא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות של מדינת ישראל בטקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל שנערך במוזיאון תל אביב.

הינה הנוסח המלא של המגילה:

 

מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת

 

בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.

לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.
מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמְגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמֵגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא בִּרְכַּת הַקִּדְמָה לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ וְנוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לְעַצְמָאוּת מַמְלַכְתִּית.

בִּשְׁנַת תרנ"ז (1897) נִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הוֹגֶה חֲזוֹן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל וְהִכְרִיז עַל זְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לִתְקוּמָה לְאֻמִּית בְּאַרְצוֹ.
זְכוּת זוֹ הֻכְּרָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר מִיּוֹם ב' בְּנוֹבֶמְבֶּר 1917 וְאֻשְּׁרָה בַּמַּנְדָּט מִטַּעַם חֶבֶר הַלְּאֻמִּים, אֲשֶׁר נָתַן בִּמְיֻחָד תֹּקֶף בֵּין-לְאֻמִּי לַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי, שֶׁבֵּין הָעָם הַיְּהוּדִי לְבֵין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים מֵחָדָשׁ אֶת בֵּיתוֹ הַלְּאֻמִּי.

הַשּׁוֹאָה שֶׁנַּתְחוֹלְלַה עַל עַם יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, בָּהּ הֻכְרְעוּ לַטֶּבַח מִילְיוֹנִים יְהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה, הוֹכִיחָה מֵחָדָשׁ בַּעֲלִיל אֶת הַהֶכְרֵחַ בְּפִתְרוֹן בְּעָיַת הָעָם הַיְּהוּדִי מְחֻסַּר הַמּוֹלֶדֶת וְהָעַצְמָאוּת עַל-יְדֵי חִדּוּשׁ הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּפְתַּח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוֹלֶדֶת לְכָל יְהוּדִי וְתַעֲנִיק לָעָם הַיְּהוּדִי מַעֲמָד שֶׁל אֻמָּה שְׁוַת-זְכֻיּוֹת בְּתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.

שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁנִּצְּלָה מֵהַטֶּבַח הַנָּאצִי הָאָיֹם בְּאֵירוֹפָּה וִיהוּדֵי אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת לֹא חָדְלוּ לְהַעְפִּיל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל אַף כָּל קֹשִׁי, מְנִיעָה וְסַכָּנָה, וְלֹא פָּסְקוּ לִתְבֹּעַ אֶת זְכוּתָם לְחַיֵּי כָּבוֹד, חֵרוּת וַעֲמַל-יְשָׁרִים בְּמוֹלֶדֶת עַמָּם.

בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה תָּרַם הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ אֶת מְלוֹא-חֶלְקוֹ לְמַאֲבַק הָאֻמּוֹת הַשּׁוֹחֲרוֹת חֵרוּת וְשָׁלוֹם נֶגֶד כֹּחוֹת הָרָשָׁע הַנָּאצִי, וּבְדַם חַיָּלָיו וּבְמַאֲמַצּוֹ הַמִּלְחַמְתִּי קָנָה לוֹ אֶת הַזְּכוּת לְהִמָּנוֹת עִם הָעַמִּים מְיַסְּדֵי בְּרִית הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

בְּ-29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 קִבְּלָה עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת הַחְלָטָה הַמְּחַיֶּבֶת הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל; הָעֲצֶרֶת תָּבְעָה מֵאֵת תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֶאֱחֹז בְּעַצְמָם בְּכָל הַצְּעָדִים הַנִּדְרָשִׁים בְּצִדָּם הֵם לְבִצּוּעַ הַהַחְלָטָה. הַכָּרָה זוֹ שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בִּזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים אֶת מְדִינָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לַהַפְקָעָה.

זוֹהִי זְכוּתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִהְיוֹת כְּכָל עַם וְעַם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ בִּמְדִינָתוֹ הָרִבּוֹנִית.

 

לְפִיכָךְ נִתְכַּנַּסְנוּ, אָנוּ חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הָעָם, נְצִיגֵי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבְתֹקֶף זְכוּתֵנוּ הַטִּבְעִית וְהַהִיסְטוֹרִית וְעַל יְסוֹד הַחְלָטַת עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.

 

אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַחֵל מֵרֶגַע סִיּוּם הַמַּנְדָּט, הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם שַׁבָּת ו' אִיָּר תש"ח, 15 בְּמַאי 1948, וְעַד לַהֲקָמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנִּבְחָרִים וְהַסְּדִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה בְּהֶתְאֵם לַחֻקָּה שֶׁתִּקָּבַע עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה הַמְּכוֹנֶנֶת הַנִּבְחֶרֶת לֹא יְאֻחַר מֵ-1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1948 – תִּפְעַל מוֹעֶצֶת הָעָם כְּמוֹעֶצֶת מְדִינָה זְמַנִּית וּמוֹסַד הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ, מִנְהֶלֶת-הָעָם, יְהַוֶּה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית, אֲשֶׁר תִּקָּרֵא בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל.

 

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

 

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מוּכָנָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַמּוֹסָדוֹת וְהַנְּצִיגִים שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בְּהַגְשָׁמַת הַחְלָטַת הָעֲצֶרֶת מִיּוֹם 29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 וְתִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ.

 

אָנוּ קוֹרְאִים לָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת לָתֵת יָד לָעָם הַיְּהוּדִי בְּבִנְיַן מְדִינָתוֹ וּלְקַבֵּל אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.

 

אָנוּ קוֹרְאִים – גַּם בְּתוֹךְ הַתְקָפַת-הַדָּמִים הַנֶּעֱרֶכֶת עָלֵינוּ זֶה חֳדָשִׁים – לִבְנֵי הָעָם הָעַרְבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל שָׁלוֹם וְלִטֹּל חֶלְקָם בְּבִנְיַן הַמְּדִינָה עַל יְסוֹד אֶזְרָחוּת מְלֵאָה וְשָׁוָה וְעַל יְסוֹד נְצִיגוּת מַתְאִימָה בְּכָל מוֹסְדוֹתֶיהָ, הַזְּמַנִּיִּים וְהַקְּבוּעִים.

 

אָנוּ מוֹשִׁיטִים יַד שָׁלוֹם וּשְׁכֵנוּת טוֹבָה לְכָל הַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת וְעַמֵּיהֶן, וְקוֹרְאִים לָהֶם לְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה וְעֶזְרָה הֲדָדִית עִם הָעָם הָעִבְרִי הָעַצְמָאִי בְּאַרְצוֹ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָהּ בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף לְקִדְמַת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כֻּלּוֹ.

 

אָנוּ קוֹרְאִים אֶל הָעָם הַיְּהוּדִי בְּכָל הַתְּפוּצוֹת לְהִתְלַכֵּד סְבִיב הַיִּשּׁוּב בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְיָן וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.

 

מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ, בְּמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמְּדִינָה הַזְּמַנִּית, עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בָּעִיר תֵּל-אָבִיב, הַיּוֹם הַזֶּה, עֶרֶב שַׁבָּת, ה' אִיָּר תש"ח, 14 בְּמַאי 1948.

 

הִיכָּנְסו לקישור: דוד בן גוריון קורא בקולו את המגילה בטקס ההכרזה

 

הצילום: הנס פין HANS PIN

בתמונה למעלה: צילום רפרודוקציה של מגילת העצמאות. לע"מ

בתמונה למטה: הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, במוזיאון תל אביב בשד' רוטשילד. ראש הממשלה, דוד בן גוריון קורא את מגילת עצמאות ישראל, בטקס שנערך במוזיאון תל אביב. הצילום: הנס פין HANS PIN לע"מ

 

הכנסת ה-24 במספרים

הכנסת ה-24 במספרים
משכן הכנסת, מבט מדרום ויקיפדיה

הכנסת ה-24 במספרים

עד 120!

בכנסת ה-24 יְכַהֲנוּ 90 חַ"כִּים ו-30 ח"כיות. 17 מהם הם ח"כים וח"כיות חדשים. 13 מחברי הכנסת  אינם יהודים. 16 מחברי הכנסת לא נולדו בארץ. 

הצְעירים והוָותִיקִים

זְקַן חברי הכנסת הוא בני בגין (78). במועדון בני ה-70 ויותר חברים גם חיים כץ (73), יעקב ליצמן (72) ובנימין נתניהו (71).

11 חברי כנסת הם בני פחות מ-40. יוראי להב הרציאנו (32) הוא צְעִיר חברי הכנסת.

אַלוּפִים ודוקטורים

בְּכִירֵי כוחות הביטָחון (צה"ל, השַבַּ"כּ, המוסָד והמשטרה) מדרגת אלוף ורב אלוף, או המקבילות להן, שיְכַהֲנו בכנסת ה-24, הם: בני גנץ, יואב גלנט, אורנה ברביאי, אלעזר שטרן, יאיר גולן, אבי דיכטר, רם בן ברק והניצבים מיקי לוי ויואב סגלוביץ'.

8 חברי הכנסת ה-24 הם בעלי תואר ד"ר: בני בגין, יובל שטייניץ, שלמה קרעי, יפעת שאשא-ביטון, יועז הנדל, אחמד טיבי, עופר כסיף ומנסור עבאס.

הכול נשאר במשפחה:

7 חברי כנסת הם 'בנים של' חברי כנסת לשעבר: בני בגין הוא בנו של מנחם בגין. צחי הנגבי הוא בנה של גאולה כהן. יאיר לפיד הוא בנו של יוסף לפיד. ינון אזולאי הוא בנו של דוד אזולאי. מאיר פרוש – הוא בנו של מנחם פרוש. עמר בר-לב הוא בנו של חיים בר-לב. אורלי לוי היא בתו של דוד לוי וגם אחייניתו של מקסים לוי ואחותו של ז'קי לוי.

יריב לוין הוא חתנו של יעקב שמאי. אחמד טיבי ואוסמה סעדי הם גִיסִים.

 

בתמונה: משכן הכנסת, מבט מדרום קריית הממשלה ירושלים, ישראל, ע"י James Emery from Douglasville, United States – Knesset_1368, תחת רישיון

פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ב-28 בינואר

פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ב-28 בינואר
הפרגוד שמאחוריו מכניס הבוחר פתק למעטפה ויקיפדיה

פנקס הבוחרים יִיסָגר ב-28 בינואר

עד מוֹעֵד זה אפשר להודיע על שינוי כתובת   

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שיִתקיימו ביום שלישי 23.03, מפעיל משרד הפנים מרכז מֵידָע בעניין פִּנְקַס הבוחֲרים

כך תוכלו לְבָרֵר את זַכָּאוּתְכֶם לְהַצְבִּיעַ ואת מקום הקַלְפִּי שבה תַצביעו:

בטלפון: 1-800-222-290 

מַעֲנֶה אֱנוֹשִי בימים א'-ה' 22:00-08:30, יום ו' 13:30-08:30
המענה יינתן בשפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית

במסרון: 050-8085500

לבדיקה יש לשלוח מספר זהות בעל 9 סְפָרוֹת (כולל סִפרת ביקורת) ואת תאריך ההַנְפָּקָה של תעודת הזהות.

בפקס: 1-800-222-291

שינוי פרטים בפִנְקַס הבוחרים:

שימו לב: פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ביום חמישי, 28.01. עד מועֵד זה אפשר להודיע למשרד הפנים על שינוּיֵי כְּתובֶת. שינויי מַעַן שיְעוּדְכְּנו ויאוּשְרו בלִשְכוֹת רָשות האוכלוסין וההֲִגירה עד לתאריך זה  – יִיכָּלְלו בפנקס הבוחרים. 

 

בתמונה: הפרגוד שמאחוריו מכניס הבוחר פתק למעטפה, ע"י Hanay, תחת רישיון. ויקיפדיה

 

מַכְתָ"זִיוֹת או לא להיות?

מַכְתָ"זִיוֹת או לא להיות?
הצילום: ויקיפדיה

מַכְתָ"זִיוֹת או לא להיות?

אֶמְצָעִי לפִיזור הַפגנות

ההַפְגָנוֹת של קיץ 2020 העלו לכותרות את המַכְתָ"זִיוֹת. המכת"זית – ראשי תבות של: מכונית הַתָזָה, היא כלי רכב כָּבֵד, שנוֹעַד לְפַזֵר הפגנות והִתְפָּרְעוּיוֹת באמצָעות התזת סִילוֹנֵי מים חזקים על המפגינים. המכת"זית מְמוּגֶנֶת בפני יִידוּי אֲבָנִים ובקבוקֵי תַבְעֵרָה.

לְעִיתִים מֵי המכת"ז צְבוּעִים בצֶבַע, בדרך כלל כחול, כדי שאפשר יהיה לְזַהוֹת מפגינים גם לאחר פיזור ההפגנה. במְקרים מְעַָטִים מוֹסיפים למים גם נוֹזֵל בעל רֵיח דוֹחָה.

החוק בישראל מַגְדִיר את הכְּלָלִים לשימוש במכת"זית. שימוש שלא על פי הכללים עָלוּל להיות מְסוּכָּן למפגינים.

בישראל נַעֲשָׂה שימוש במכת"זיות פעמים רבות בהפגנות של פלסטינים ופְעִילֵי זְכוּיוֹת אדם בשְטַחים וכן בהפגנות של חֵרֵדִים בירושלים ובבני ברק, בהפגנות יוצְאֵי אתיופיה ובהפגנות המְחָאָה שהִתְקיימו בשבוע שעבר ליד בית ראש הממשלה בירושלים. 

רִכְבֵי המכת"ז מְיוּצָרִים בקיבוץ בית אלפא, ונִמְכְּרוּ בעבר לעֶשְׂרוֹת מדינות, בהן מדינות כמו אלבניה, צ'ילה, הרפובליקה העממית של סין, דרום אפריקה, גואטמלה, הונדורס, אינדונזיה, זימבאבווה וקזחסטן.

 

 בתמונה: מכת"ז של משטרת ישראל במהלך תרגול פיזור הפגנה. (ויקיפדיה)

 

אלה התוצאות הרשמיות בבחירות לכנסת ה-23

אלה התוצאות הרשמיות בבחירות לכנסת ה-23
משכן הכנסת (ויקיפדיה)

אלה התוצאות הרשמיות בבחירות לכנסת ה-23

8 מפלגות

אתמול התפרסמו התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-23. הנה התוצאות:
סה"כ בעלי זכות בחירה סה"כ מצביעים שיעור ההצבעה סה"כ הקולות הכשרים סה"כ הקולות הפסולים
6,453,255 4,615,135 71.52% 4,590,062 25,073
שם הרשימה אותיות  מנדטים אחוז  מספר הקולות הכשרים 
הליכוד  מחל 36 29.46%
1,352,449
כחול לבן  פה 33 26.59%
1,220,381
הרשימה המשותפת  ודעם 15 12.67%
581,507
התאחדות הספרדים שומרי תורה  שס 9 7.69%
352,853
יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה ג 7 5.98%
274,437
העבודה – גשר – מרצ אמת 7 5.83%
267,480
ישראל ביתנו  ל 7 5.74%
263,365
ימינה הימין החדש – הבית היהודי – האיחוד הלאומי טב 6 5.24%
240,689

הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-23

הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-23
הצילום: ויקיפדיה

הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-23

האותיות שאושרו 

אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מביא את רשימות המועמדים, הכינויים והאותיות שהתבקשו מוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23. 

לרשימה באתר הבחירות המרכזית